שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תתצג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ויהי לנו לדוגמא התנא הגדול רבי שמעון בן יוחאי, של"ג בעומר הוא יום שמחתו , שאמר יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין ( סוכה מה, ב), שרצה לתת כל הזכיות שלו לטובתם של כל אלו שאין להם זכות משלהם, של כל העולם כולו – כולל אלה שלא ראם מימיו ומקומם בקצה העולם ; על אחת כמה וכמה בנוגע לקרובים, חברים וידידים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
מגלגלין זכות ליום זכאי, לכתוב מכתב זה ביום סגולה, ל"ג בעומר, וכפי שסיימתי מכתבי הכללי ליום זה, שהוא יום שמחתו של הרשב"י, שגולת הכותרת שלו בנוגע לכל העולם כולו היא הצהרתו בתורת אמת לפני אלקים אמת שיכול לפטור כל העולם כולו מן הדין .
6 הצהרתו : סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וביחד עם זה הצהיר יכולני לפטור את כל העולם כולו מן הדין , שבודאי ובודאי לא היתה בזה כוונתו לפרסם חשיבותו וערך עצמו ח"ו, כי אם להקל את הדין ועד לביטולו.
9 הצהיר : סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קטו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ונפסק לדינא שאפילו הדר בעלי' (והרמז בעבודת האדם לקונו - ראיתי בני עלי' והם מועטין - סוכה מה, ב - כי עבודתם היא במדרי' גבוהה ביותר) ואין לו פתח לחוץ (שאין לו שייכות למסחר ובכלל לעניני עוה"ז) בכ"ז גם עליו להאיר את החוץ ע"י הנחת נ"ח עכ"פ בחלון.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'שיט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
יכולני לפטור כל העולם כולו מן הדין - "איך קען באפרייען די גאנצע וועלט פון דין שמים" (סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג בהעלותך שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכפי שמצינו בהדגשה אצל ר"ש, שאמר "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה , ואילמלי אלעזר בני עמי , מיום שנברא העולם ועד עכשיו , ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם ועד סופו" .
47 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב אמור ל"ג בעומר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וי"ל שזהו גם תוכן מאמר רשב"י "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין" , שהנהגתו בענין דאהבת ישראל (ואחדות ישראל) הי' בתכלית העילוי, עד שדאג והודיע והובא זה ונקבע בתורה — אהבה וחיבה שלו (לא רק לבנ"י שהם בדרגת "תלמידי רבי עקיבא" אלא) גם לאלו שיש צורך לפוטרם מן הדין .
36 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות ל"ג בעומר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וגדולה זכותו של רבי שמעון בן יוחאי — להצליח לכל אחד מכם בלמוד התורה ובקיום המצוות, וכל זה בשמחה, כולל כל האמור לעיל,
17 זכותו של רבי שמעון : להעיר ממאמר רשב"י (סוכה מה, ב): יכול אני לפטור את כל העולם כולו כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, תשמ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולא עוד, אלא שהשתדל ודאג לטובתם של אלו שהיו במצב ירוד כו' — "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין" .
21 סוכה מה, ב. וראה ירושלמי ברכות פ"ט ה"ב. ב"ר פל"ה, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה נח שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
[ומדוייק גם כן שאחת ממעלותיו של רשב"י שהובאה במדרש שם היא — דברי רשב"י שזכותו גדלה כ"כ עד שיכול לסבול את כל הדורות "עד מלכא משיחא" (וכלשון רשב"י שהובא בגמ' "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין" ) — שזהו בהתאם לכך שבדורו לא נראתה קשת, דאף אם היו
19 ביחד עם אברהם אבינו או אחי' השילוני (ב"ר שם. וראה סוכה מה, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות משיחות ש"פ בהר, ט"ו אייר ול"ג בעומר ה'תשמ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובפרט אַז מ'קלייבט זיי צוזאַמען אין אַ כינוס בקשר מיט שמחתו של רשב"י — וואָס "כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק", וואָס גייט אויך אויפן דוחק וחושך הגלות, און רשב"י האָט געזאָגט "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין כו'" — און די קינדער זיינען זיך משמח בשמחת רשב"י, אַ שמחה פון "הבל שאין בו חטא", אַ שמחה טהורה וקדושה כו', ווי מ'זעט במוחש אַז די שמחה וניגונים וריקודים פון קינדער איז מיט אַ פשטות ותמימות און לעבעדיקייט ושטורעם מער ווי ביי ערוואַקסענע.
16 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות שיחת ל"ג בעומר בעת ה"פּאַראַד", ה'תשמ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובפרט אַז מ'געפינט זיך בל"ג בעומר, ווי געזאגט פריער אַז דאָס איז יום שמחתו פון רשב"י, ביז — "שמחה גדולה", וואָס ער (רשב"י) האָט געזאָגט "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין" .
65 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכך גם הביטול של רשב"י, שאמר "ראיתי בני עליה כו' אם שנים הן כו'" "ואם חד הוא כו'" – אף שהשתבחות עצמית אינה מדרך הצדיקים – משום שלא היה מציאות לעצמו וכל מציאותו היתה אלקות (ביטול של חקיקה).
8 סוכה מה, ב. סנהדרין צז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פקודי שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ה"ספורנו" מסביר, שהפסוק "אלה פקודי המשכן..." מבטא את החשיבות הגדולה של חלקי המשכן וכליו, אשר בזכותה "לא נפסדו", כדברי חז"ל "שמא תאמר אבד ...
6 יומא עב, סע"א. סוכה מה, ב. הובא בספורנו שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בהר-ל"ג בעומר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
גם על כך אומרת התורה, שלא זו בלבד ש"לא תעשו...", שאף אחד אינו יכול לשלוט על היהודי בעניני תורה ומצוות, אלא יותר מכך – "אני ה', נאמן לשלם שכר":
77 וע"ד זה מצינו ברשב"י שאמר (סוכה מה, ב) "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין" – שגם אלה שיש עליהם דין ועונש הוא פוטר אותם (שזה כולל ג"כ הענין שעונשי התורה הם תיקון להנענש). וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ג ס"ע 267 ואילך. לקמן ע' 388 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אך העננים והקשת המופיעים על ידי דרישה במעשה מרכבה אינם אות לשלילת ה"דינים", אלא סימן לגילוי
77 בקה"ע לירושלמי שם, דמה שנראתה הקשת בענן הוא "לומר שכדאי הן דברים אלו לרחם על הארץ ולכרות עליהם ברית כו'" – אבל לפענ"ד צ"ע: 1) איך יפרש הקשת שבמרכבה (ביחזקאל שם), 2) למה לדמותו לקשת דמבול ולא לקשת דמרכבה, דבזה עסקינן. ובכל אופן גם לפירושו יש לומר, ע"פ משנ"ת בלקו"ש [המתורגם] ח"ד (ע' 213 ואילך), דמה שלא נראה הקשת בימי ריב"ל הוא להיותו "צדיק גמור בדור" (רש"י כתובות שם), שהוא מעורב בדור, מתקן מזכך ומטהר אנשי דורו; ועד"ז מה שרשב"י לא נראתה קשת בימיו (ירושלמי ברכות פ"ט ה"ב. ב"ר שם, ב. רש"י נח ט, יב. זח"ג טו, א. לו, א. ועוד) – י"ל שזהו מצד מעלתו שהי' בבחי' יסוד עולם (זח"א רנה, סע"א. ז"ח ר"פ וירא), שלמעלה אפילו מבחי' "בני עלי'" (סוכה מה, ב), ופעולתו ש"כל היכא דהוה מחי ר"א הוי מסי ר"ש" ואמר "איכא מילתא דבעי לתקוני כו'" (שבת לג, סע"ב) [ולהעיר מנצו"א לזח"א (רכה, א). דרק במחוז רשב"י לא נראה הקשת]; משא"כ מצד העילוי ד"תורתו אמנתו" שענינו בפשטות – התעסקות בתורה ולא בהדור*, עם (העולם ) שמסביבו (וראה סידור עה, ג־ד) – י"ל, שמצד עילוי זה נעשה רק "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין" (סוכה שם), כדלקמן בפנים סעיף יו"ד**.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא תרומה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אך אין די בכך, כי התורה היא נצחית, וכשם שבפועל היתה תקופה ומצב שבהם היה המשכן קיים בפני עצמו, ועל ידי בניית המשכן קיימו את מצות "ועשו לי מקדש", יש לומר , שגם ענין זה הוא נצחי – שיש מצב רוחני של קיום בנין המשכן בפני עצמו.
43 ובפרט שגם כפשוטו המשכן הוא נצחי (ולא נחרב כביהמ"ק) ורק נגנז (סוטה שם*), ויתירה מזו ארז"ל (יומא עב, סע"א. סוכה מה, ב) עה"פ (פרשתנו כו, טו) עצים שטים עומדים – "שעומדים לעולם ולעולמי עולמים" , "שישובו" – ראה פרש"י יומא וסוכה שם. וראה בחיי פרשתנו שם. וראה תנא דבי אליהו רבה ספכ"ה (כג): ומפני מה נטמן המשכן עד היום הזה מפני שעשאוהו הכשרים בנדבת לבם וקשה לפני הקב"ה להפסיד כל מה שעשו הכשרים בנדבת לבם ולעתיד יבא הקב"ה וישרה בתוכו כמדה הראשונה שנאמר כו' באתי לגני גו'. וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 308. ע' 499 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא תרומה שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובמיוחד כאשר אנו מוצאים שקרשי המשכן היו צריכים להיות "עומדים דרך גדילתן" דוקא – "התחתון למטה והעליון למעלה", ומכך לומדים כלל ש"כל המצות כולן אין אדם יוצא בהן אלא דרך גדילתן" – מדוע יהיו הגביעים להיפך מ"דרך גדילתן" ?
13 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
2 ומקשר עצמו עם כל העולם כולו , לפוטרו מן הדין : סוכה מה, ב. וראה ירושלמי ברכות פ"ט היב. ב"ר פל"ה, ב. פסיקתא דר"כ פ' ויהי בשלת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו שמות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כדברי חז"ל שהמשכן שעשה משה לא חרב, אלא נגנז, ועומד לעולם ולעולמי עולמים – כי אצל משה האירה "אמת ה' (המאירה) לעולם" , ולכן גם מעשיו הגשמיים הם נצחיים.
54 ראה יומא עב, סע"א. סוכה מה, ב. בחיי תרומה כו, טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז ויקרא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
[ובדומה למה שמצינו אצל רבי שמעון בר יוחאי, שאמר "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין" ,
31 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
4 ,כל העושה איסור (אגודה) לחג באכילה ושתי' כו' מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן כו'" (סוכה מה, ריש ע"ב. רמ"א או"ח סתכ"ט ס"ב. שו"ע אדה"ז שם סי"ז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ל"ג בעומר הוא יום ההילולא של רשב"י , שאמר "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין" , ואם בכחו לפטור את העולם כולו מן הדין , בודאי שהוא בעצמו כולו טוב .
540 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועפ"ז מבואר בחסידות מ"ש רשב"י על עצמו "ראיתי בני עלי' והן מועטין כו' אם שנים הן אני ובני הן" , וכן אמר "אנא סימנא בעלמא", ור' יהודה אמר עליו "מאן פני האדון הוי' דא רשב"י" – דלכאורה, כיון שרשב"י הוא נברא, איך אפשר לומר עליו "האדון הוי'" – משום שרשב"י הי' ה"עבד נאמן" וה"עבד פשוט", שלעצמו לא הי' מציאות כלל, וכל מציאותו לא היתה אלא מציאות האדון, ובמילא, התענוג שלו הוא תענוג האדון, וכל פעולותיו הם פעולות שנעשות ע"י יד האדון – "האדון הוי'"!
1194 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ומזה מובן גם בנוגע ליושבי אוהל שנמשלו ללולב, "כפות תמרים" – שעבודתם צריכה להיות באופן של עשיית פירות, היינו, שלא להסתפק בעבודתם עם עצמם, אלא לפעול על אחרים שגם הם יהיו בבחינת תמרים – כדאיתא בגמרא "מה תמר זה אין לו אלא לב אחד , אף ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים" , ועד שיהיו גידולים וגידולי גידולים, פירות ופירי פירות עד סוף העולם.
137 סוכה מה , ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וזהו מש"נ על "אסרו -חג" – הן בשאר ימים טובים, שאינו אלא מנהג, ומרומז בכתוב "אסרו -חג בעבותים" , והן בחג השבועות, שאז הוא דין דרבנן – "מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן" , שע"י קיום הענינים שמדרבנן, יחד עם מנהגי ישראל – ממהרים וממשיכים את הגאולה השלימה בקרוב, "ושם נעשה .
63 סוכה מה, רע"ב. הובא בשו"ע אדה"ז שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכפי שמבאר רבינו הזקן, בעל השמחה, באגרת הקודש, שאפילו רשב"י ור' אלעזר בנו, שהיו "בני עלי'" (כמאמר רשב"י "ראיתי בני עלי' והם מועטין כו' אם שנים הן אני ובני הן" ), ואפילו בהיותם במערה, שאז לא היו בציור של עוה"ז,
133 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תצוה, פ' זכור, ט' אדר, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכמו"כ מצינו בעבודה שיש גם גיאות דקדושה, וכדברי רשב"י ראיתי בני עלי' והן מועטין , אם אחד הוא אני , ואם שנים הם אני ובני , ועד להתנשאות היותר נעלית כאמרו אנא סימנא בעלמא, שזהו"ע של התנשאות ללא טעם בקדושה.
43 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אם שנים הן אני ובני הן כו'", "אנא סימנא בעלמא", "מאן פני האדון הוי' דא רשב"י" – שהתנשאות זו באהמצד תכלית הביטול, כיון שהי' מיוחד עם העצמות, כך, שההגבהה שלו היתה הגבהת העצמות.
43 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובנוגע לענין הקנאות – הנה כאשר רשב"י ראה "קנאי" שעושה פעולה של קנאות לשם שמים, כמו ר' אלעזר בנו, שהי' במדריגה נעלית ביותר ב"בני עלי'", כדברי רשב"י "אם שנים הן אני ובני הן" – "הוה מסי רבי שמעון" , ואמר "איזיל אתקין מילתא", לפעול בתיקון העולם , ולדוגמא:
314 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, בעת ה"פּאַראַד", ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
– שעד אז, הבטיח רשב"י, שבצירוף עם עוד אחדים, יפטור "את כל העולם כולו מן הדין כו' מיום שנברא העולם ועד סופו" –
1887 סוכה מה, ב. ב"ר פל"ה, ב. וראה שערי זהר לסוכה וב"ר שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וע"פ דברי רשב"י "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין" , הרי זה "דור זכאי" , ובמילא, בא משיח, וגואל את כל בנ"י בגאולה האמיתית והשלימה, באופן ד"ואולך אתכם קוממיות" , במהרה בימינו.
1923 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אם שנים הן , אני ובני הן" , מ"מ, הוצרכו להיות במערה י"ב שנים , ואח"כ נאמר להם "חיזרו למערתכם" למשך שנה נוספת , בכדי ששייכותם לעולם תהי' באופן של תיקון, ולא באופן של חורבן, ורק אז היו יכולים לפעול מילוי שליחותם בעולם].
356 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכללות הענין בזה, שפעולת רשב"י בתורה היא כמו פעולתו של משה רבינו, שהתורה נקראת על שמו, כמ"ש זכרו תורת משה עבדי, שנקרא רעיא מהימנא , ועד"ז אתפשטותא דמשה שבכל דרא , ובפרט רשב"י שבכמה ענינים הי' כמו משה , שענינו הוא לפעול בכל אחד מצאן מרעיתו, כל אחד ואחד מישראל, ולכן לומדים בתורה, לשון הוראה , גם אודות הענינים הנפלאים של רשב"י, כיון שעל ידו נעשו שייכים לכל ישראל, עכ"פ בדרך מקיף, ועד שגם מאמרו של רשב"י יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין , עד מלכא משיחא , שייך לכל אחד מישראל.
822 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וע"ד שמצינו אצל רשב"י, שהגין בזכותו על כל בנ"י, כפי שאמר "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין" .
2059 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועד"ז מצינו אצל רשב"י, שאמר "ראיתי בני עלי' כו' אם שנים הן כו'" , "ואם חד הוא כו'" – אף שאין זה מדרך הצדיקים לומר שבחים על עצמו – מצד גודל ביטולו שלא הי' מציאות בפני עצמו, אלא כל מציאותו היתה אלקות (ביטול דחקיקה).
1701 סוכה מה, ב. סנהדרין צז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובעל המאמר הוא ר' שמעון , דאזיל לשיטתו, שפעמים יתכן שהמיעוט מכריע את הרוב, כמודגש בכך שר"ש אמר "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין" , היינו, שהיחיד יכול להכריע את כל העולם כולו , ועד"ז בנדו"ד, שבשביל המניקות, שהם מיעוט, מונעים מאכלים אלו מכל ישראל.
797 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ומסר גרמי' כו'"], כאמרו "ראיתי בני עלי' והן מועטין כו', אם שנים הן כו'" , ו"אם חד הוא כו'" , וכיו"ב עוד ענינים נעלים.
1768 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
מצד ענינה של התורה כפי שהיא מלמעלה למטה, יש אפשרות שע"י ריבוי אור יפעל יצחק על עשו ש"כל כלי יוצר גו'", אך על זה אומר רשב"י שצריכים להתחשב עם המעמד ומצב של המטה – שזהו ענינו של רשב"י להבהיר ולדאוג למציאות המטה, כפי שמצינו בענין "כל היכא דהוה מחי רבי אלעזר הוה מסי רבי שמעון" , ועד שרשב"י אומר "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין" – "כל העולם כולו" דייקא, לא רק צדיקים ובינונים, אלא גם אלו שלמטה מזה, ועד לדרגא הכי תחתונה; ומצד מציאות המטה, אי אפשר שיצחק יאמר "כל כלי יוצר גו'".
896 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ל"ג בעומר, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ענין הילולא דרשב"י , הן כללות ענין ההילולא, שזהו לא רק ענין של שמחה, אלא שמחה גדולה ביותר שהיא בדוגמת שמחת חתונה, כלשון הכתוב ביום חתונתו, והן הענין המיוחד של הילולא דרשב"י, נשמה בגוף של צדיק, ובין הצדיקים גופא גדלה מעלתו ביותר, כדאיתא בירושלמי שר"ע אמר עליו דייך שאני ובוראך מכירים כוחך, ורשב"י עצמו אמר ראיתי בני עלי' והן מועטין כו' , ועד שאם חד הוא אנא הוא , וגם אמר יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה כו'4, וכן אמר אי בעי אברהם למקרבי מן גבי' ועד גבי ואנא מקרב מגבי עד מלכא משיחא, ואין לא בעי יצטרף אחי' השילוני עמי ואנן מקרבין מן אברהם עד מלכא משיחא, שכל ענינים אלו לא מצינו בשאר תנאים מלבד רשב"י.
1525 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' בחוקותי, ל"ג בעומר, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ע"ד האמור לעיל שדוקא אצל רשב"י מצינו הענין המיוחד ד"הילולא דרשב"י", ועד שבזהר פ' ויחי הלשון הוא "הילולא רבא דר' שמעון" , הנה עד"ז גם הענין המוזכר לעיל (במאמר ) ש"יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין" , מצינו [לא אצל אברהם ואחי' השילוני או יותם מצד עצמם, אלא] דוקא אצל רשב"י (ככל פרטי הדברים שבזה – כפי שרשב"י עצמו פוטר את העולם , או אם יצטרפו אליו כו'15).
1645 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בני עלי' והן מועטין כו' אם שנים הן אני ובני הן , ואם חד הוא אנא הוא [ואלו ואלו דברי אלקים חיים , לפי שיש כמה דרגות בבני עלי', ונמצא, שיש דרגא שבני עלי' אלף הן או מאה הן וכו', ועד למדרגה ששם יש רק אחד ], רשב"י, שאמר אנא סימנא בעלמא (שענין זה מצינו רק אצל רשב"י).
1738 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולכן דוקא רשב"י אמר "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין" , בגלל שהי' אצלו צער המערה (ואף שצער המערה הי' גם אצל ר' אלעזר בנו, הרי אצלו הי' בשעת מעשה גם ענין של שכר – כיבוד אב, ולימוד התורה מאביו ורבו, משא"כ אצל רשב"י לא הי' בשעת מעשה ענין של שכר).
1880 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, ד' טבת, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וטעם הדבר – בפשטות ע"פ נגלה – בגלל ש"אסרו חג" קשור עם הקרבת הקרבנות ע"ג המזבח , כמ"ש "אסרו חג בעבותים עד קרנות
74 תהלים קיח, כז. וראה סוכה מה, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אם שנים הן , אני ובני הן" , ו"אם חד הוא אנא הוא" , ועד שאמרו "מאן פני האדון הוי' ("פני" דייקא, היינו, הפנימיות של הוי') דא רשב"י" , שזהו הענין של התנשאות עצמית, שמבטלת את ההתנשאות של קליפת עמלק.
2044 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אם שנים הן אני ובני הן" , "ואם חד הוא אנא הוא" , ועד ש"יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין" 67, להיותו "צדיק יסוד עולם" .
1343 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אני ובני הן" , "ואם חד הוא אנא הוא" , "דכתיב וצדיק יסוד עולם" – דלכאורה אינו מובן:
1397 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה מו"מ מונחת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
משא"כ ראב"ש שהוא מצדיקים המיוחדים בעם והי' גדול מרבי בתורה ומע"ט (ב"מ פד:), וכדאיתא (סוכה מה:) ראיתי בני עלי' והם מועטין וכו' אם ב' הן אני ובני הן , ולא אמר אם א' הוא, כי פשיטא שראב"ש מבני עלי'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה מו"מ מונחת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
משא"כ ראב"ש שהוא לא הי' נשיא ישראל, אלא מצדיקים המיוחדים בעם , והי' גדול מרבי בתורה ומעשים טובים (ב"מ פד, ב ), וכדאיתא בגמרא (סוכה מה, ב) שרשב"י אביו אמר " ראיתי בני עלי' והם מועטין וכו' אם שנים הן אני ובני הן " , ולא אמר אם אחד הוא אני הוא , כי פשיטא שראב"ש הוא מבני עלי' .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והעון נמחל כבר בלא"ה רק בשביל תיקון הנפש ע"ד שהאם רוחץ לצואת התינוק כמ"ש אם רחץ ה' צואת כו' א"ת א ם אלא א ם והוא הדינין דמתערין מאימא עילא' שהם בחי' גבורו' ממותקו' רק לרחוץ הרע שנאחז מצד יניקו' החיצוני' כו' וד"ל ואמנם כל ענין בחי' גבורו' ממותקו' הנ"ל אינם באים רק מצד ריבוי המשכת מוחי' דגדלו' בז"א מאו"א כמ"ש כי את אשר יאהב הוי' הוי' דוקא שהוא בחי' ז"א יוכיח ביסורין של אהבה הנ"ל שנק' גבורו' ממותקו' כנ"ל וענין המשכו' המוחי' הללו היינו ע"י בחי' הדעת המתפשט במדות לעשות בהם בחי' ההתכללו' כמו מגבורה שבחסד עם חסד שבגבור' וכיוצא כנ"ל וענין התכללות זאת ממתקת כל הדינין להיו' הכל גבורו' ממותקו' עד"מ המשכיל על דבר יוכל למצוא זכות לחייב וגם אם יענוש אותו הכל יהי' במשפט רק כדי שיתוקן וכל שישכיל יותר יותר יזכה לחייב כמו שאמר רשב"י יכולני לפטור כל העולם מן הדין כו' מפני ריבוי מוחי' דגדלו' שהמשיך בשרש כללו' נ"י מצד מעלת נשמתו כידוע וד"ל ודעת זה הממשיך המוחי' לז"א מנה"י דאו"א נק' דעת תחתון והוא ג"כ גנוז בתורה להיות שע"י התורה נמשך מוחי' חדשי' לז"א בבחי' תוס' וריבוי גדול כמאמר הקדב"ה יושב ועוסק בתורה וידוע שהקדב"ה הוא בחי' ז"א ועסק התורה שלו הוא ענין המשכו' מוחי' לז"א מאו"א והיינו ענין השלום בפמליא ש"מ ע"י הדעת תחתון להמשיך מוחי' בתוס' לז"א להיו' בו בחי' גבורו' ממותקו' אך מתחלה אמר יעשה שלום לי מלמעלה למטה באו"א ואח"כ שלום יעשה שמאו"א נמשך מוחי' לזו"נ להיו' שם בחי' ההתכללו' כנ"ל וד"ל.
37 יכולני לפטור כל העולם מן הדין : סוכה מה, ב. וראה ב"ר פל"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בג"ע רק הצדיקים המופלגים וכמ"ש על לוי אכתי לוי מאברא כו' ולא יש רק י"ח אלפים שורות כו', וכמ"ש סביב שמנה עשר אלף כו' וכמבואר בדרז"ל, ולעוה"ב כל ישראל יש להם חלק.
62 ולא יש רק י"ח אלפים שורות : ראה סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תכט מנהג ימי ניסן יז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
יז כל העושה איסור (פירוש אגודה) לחג באכילה ושתיה דהיינו שמרבה קצת באכילה ושתיה ביום שלאחר החג ועושהו טפל לחג מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנאמר אסרו חג בעבותים (ופי' בהמות עבות ושמינות) עד קרנות המזבח לפיכך נוהגין במדינות אלו להרבות קצת באכילה ושתיה ביום שלאחר החג בכל שלש רגלים ואין מתענין אפילו חתן וכלה ביום חופתם ולא תענית יום שמת בו אביו ואמו כמ"ש בסי' תקס"ח ותקע"ג ואיסור זה אינו אלא מנהג אבל מעיקר הדין אין איסור כלל להתענות בו אלא שהמונע הרי זה משובח כמו שנתבאר:
צ סוכה דף מה ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תכט מנהג ימי ניסן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
יז כל העושה איסור (פירוש אגודה) לחג באכילה ושתיה , דהיינו שמרבה קצת באכילה ושתיה ביום שלאחר החג ועושהו טפל לחג , מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן , שנאמר אסרו חג בעבותים (ופי' בהמות עבות ושמינות ) עד קרנות המזבח .
111 סוכה דף מה ע"ב (א"ר ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי , ור' יוחנן משום ר"ש המחוזי משום ר' יוחנן המכותי , כל העושה איסור לחג (אגודה לחג , רש"י) באכילה ושתיה , מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן , שנאמר אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצד סדר תפלת חג השבועות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
לפיכך אין בהם איסור להתענות מעיקר הדין, אלא מחמת מנהג בעלמא, כמו שנתבאר בסי' תכ"ט :
739 סעיף יז (כל העושה איסור (פירוש אגודה) לחג באכילה ושתיה , דהיינו שמרבה קצת באכילה ושתיה ביום שלאחר החג ועושהו טפל לחג , מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן , שנאמר אסרו חג בעבותים (ופי' בהמות עבות ושמינות) עד קרנות המזבח . לפיכך נוהגין במדינות אלו להרבות קצת באכילה ושתיה ביום שלאחר החג בכל שלש רגלים, ואין מתענין אפילו חתן וכלה ביום חופתם ולא תענית יום שמת בו אביו ואמו כמ"ש בסי' תקס"ח ותקע"ג. ואיסור זה אינו אלא מנהג, אבל מעיקר הדין אין איסור כלל להתענות בו, אלא שהמונע הרי זה משובח כמו שנתבאר. במה דברים אמורים ביום שלאחר הפסח ושלאחר הסוכות, אבל ביום שלאחר חג השבועות מן הדין אסור להתענות בו מטעם שיתבאר בסימן תצ"ד).
אמנם למרות חילוק זה ביניהם, לא נתפרש שום הפרש ביניהם להלכה ולמנהג:
(א) הן באסרו חג השבועות (יום טבוח), והן באסרו חג הפסח והסוכות, אין החתן וכלה מתענים ביום חופתם, כדלעיל שם "ואין מתענין אפילו חתן וכלה ביום חופתם".
ואינם דומים בזה לשאר ימי חודש ניסן, שבהם מתענים חתן וכלה, כדלעיל שם סעיף ט (ואין מתענין בכל חדש ניסן ... וכל דברים אלו אינם מעיקר הדין אלא הם מנהג שנהגו בדורות האחרונים ... ואפילו תענית יום שמת בו אביו ואמו (שקורין יאר צייט) אין מתענין בכל החדש, אבל החתן והכלה ביום חופתם נוהגין להתענות).
וטעם החילוק בין ימי חודש ניסן (שמתענים בהם החתן והכלה), לבין אסרו חג (שאין מתענים בהם), מבואר במ"א סי' תקעג ס"ק א (באסרו חג וט"ו באב ובט"ו בשבט אינו מתענה, כיון שמוזכר בגמרא).
והיינו שהן אסרו חג נזכר בגמרא סוכה מה, ב (כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנאמר (תהלים קיח, כז) אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח ). והן יום טבוח נזכר במשנה חגיגה יז, א (יום טבוח). ובגמרא שם יח, א (מעשה ומת אלכסא בלוד ונכנסו כל ישראל לסופדו ולא הניחם רבי טרפון ... מפני שיום טבוח היה).
משא"כ ימי ניסן, לא נדחה אלא תענית יארצייט, שהוא כמו בשאר הימים שאין אומרים בהם תחנון, כמבואר ברמ"א סי' תקסח ס"ט (אם אירע יום מיתת אביו ... אין מתענין כלל, וכן בשאר ימים שאין בהם תחנון).
(ב) שניהם אינם נקראים מועד לענין תענית חלום (כמו בשאר ימי חודש ניסן), כדלעיל שם סעיף י (ולפי שאיסור התענית בכל חדש זה, חוץ משבתות וימים טובים ור"ח וחולו של מועד, אינו אלא מנהג, לפיכך המתענה בו תענית חלום (שאפילו בשבת ויו"ט מותר להתענות תענית חלום כמ"ש בסימן רפ"ח) אין צריך לישב בתענית בחדש אייר, כדי שיכופר לו על מה שחטא שהתענה בחדש ניסן על חלומו, כמו שצריך לעשות מי שמתענה תענית חלום בשבת ויו"ט ור"ח וחולו של מועד שהוא צריך לישב בתענית על תעניתו).
ונתפרש יותר לעיל סי' רפח ס"ג (מותר להתענות תענית חלום בשבת ... ומה תקנתו יתענה עוד תענית בחול שיתכפר לו. ולכתחלה צריך להתענות מיד למחר ביום ראשון ... אלא אם כן ... היה ביום ראשון חנוכה או פורים או ערב יום הכיפורים או ראש חודש ... שלא יתענה עד אחר כך. אבל אם למחר הוא יום שאיסור התענית בו אינו אלא מנהג, כגון בחדש ניסן, אפילו בערב פסח או אסרו חג יתענה).
הרי שרק שבת ויו"ט ור"ח וחול המועד וחנוכה ופורים וערב יום כיפור נקראים מועד לענין תענית חלום, משא"כ אסרו חג , ושאר הימים שאין בהם תענית, אינם נקראים מועד לענין תענית חלום. ולא הזכיר שום חילוק בין אסרו חג הפסח לבין אסרו חג השבועות.
וטעם החילוק בין כל הימים שאין אומרים בהם תחנון לבין ר"ח חנוכה ופורים וכו', מבואר במשנה תענית טו, ב (אין גוזרין תענית על הצבור בראשי חדשים בחנוכה ובפורים). ואף שבמגלת תענית מבואר שיש עוד ימים רבים שאין מתענים בהם, מבואר בגמרא ר"ה יח, ב (בטלה מגילת תענית ... שאני חנוכה דמיפרסם ניסא (כבר הוא גלוי לכל ישראל על ידי שנהגו בו המצות, והחזיקו בו כשל תורה ולא נכון לבטלו, רש"י)).
ומכל שכן לענין ראש חודש, שיש בו קרבן מוסף ותפלת מוסף, ולכן הוא חשוב יום טוב.
ומכל שכן לענין ערב יום כיפור, שחמור לענין זה אפילו יותר משבת ויום טוב, כדלקמן סי' תרד ס"א (אסור להתענות בו אפילו תענית חלום, אע"פ שמותר להתענות תענית חלום אפילו בשבת ויום טוב, מכל מקום בערב יום הכיפורים שהאכילה נחשבת כעינוי כמו שנתבאר, אין להתענות בו אלא יאכל וישתה ויחשב לו כאלו התענה על חלומו).
יוצא אם כן מכל זה, שיש ג' סוגי ימי מועד: (א) שבת ויום טוב וחול המועד וראש חודש וחנוכה ופורים וערב יום כיפור – שחשובים מועד אף לענין תענית חלום. (ב) אסרו חג ויום טבוח וט"ו באב וט"ו בשבט – שחשובים מועד רק לענין תענית חתן וכלה ולענין תענית יארצייט. (ג) ימי ניסן, וימי תחלת סיון, וימים שבין יום הכיפורים לסוכות (כדלקמן סעיף הבא, ובשוה"ג שם), שאינם חשובים מועד אלא לענין תענית יארצייט.
(ג) גם לענין תחנון לא נתפרש שום הפרש בינם, שהרי בכל חודש ניסן אין אומרים תחנון, כדלעיל סי' תכט סעיף ח (נוהגין במדינות אלו שבכל חדש ניסן אין אומרים תחנון ולא והוא רחום).
ומכל מקום נתבאר לעיל שם סעיף יב (בכל החדש, אף שאין אומרים תחנון אומרים למנצח יענך וגו', ובב' וה' אומרים אל ארך אפים, אבל בערב פסח אין אומרים למנצח ואל ארך אפים. ואין ערב פסח דומה לשאר ערב יום טוב כי הוא עצמו יום טוב כמ"ש בסי' תס"ח).
ונתפרש יותר בסדור רבינו, סיום תפלת שחרית (אין אומרים אל ארך אפים לא בראש חודש ולא בחנוכה ופורים קטן וגדול ב' ימים ולא בערב פסח וט' באב). ותו לא. ולא נזכרו בזה לא אסרו חג ולא יום טבוח, שבשניהם אומרים למנצח יענך – לפי הנפסק בשוע"ר, ואל ארך אפים – לפי הנפסק בסדור (ולענין מנהגינו נתבאר ב"שיעורי הלכה למעשה" ח"א ע' תיג-ד).
כך שלא נתפרש שום הפרש בהלכה ומנהג, בין אסרו חג הפסח וסוכות לבין יום טבוח בחג השבועות, לא לענין תענית ולא לענין תחנון. רק זאת, כדלעיל שם סעיף יז-ח (אסרו חג ... מעיקר הדין אין איסור כלל להתענות בו, אלא שהמונע הרי זה משובח ... ביום שלאחר חג השבועות מן הדין אסור להתענות בו).
ונתפרש יותר במ"א סי' תכט ס"ק ח (בב"י כאן משמע שמותר להתענות בו [=באסרו חג הפסח]. וכ"מ סוס"י תצ"ד, דדוקא אחר שבועות אסור משום שהוא יום טבוח ... מיהו בתו' ר"ה דף י"ט ע"ב משמע דהמנהג שלא להתענות).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הקדמות בני הגאון המחבר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והנה אחרי אשר זכינו בעינינו לראות אור מופלא אור מזהיר אור נערב אור יקר אור מצוחצח אור מאיר כאור שבעת הימים מסוף העולם ועד סופו אור האלהי, הוא ניהו אדונינו מורינו ורבינו נר ישראל המאיר עיניהם של ישראל בתורה ולקרב את לבן לאביהן שבשמים, והיה אמרתו כטל לישראל כמטרא ניחא וכמטרא רזיא דין גליא רזיא , ומפיו אנו חיים ומטובו חיינו , שפתותיו שושנים ששונים בהלכות נוטפות מור עובר , ואליו יתאספו העדרים עדרי צאן קדשים תורה יבקשו מפיהו חק לישראל היה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו , שהראה להם באספקלריא המאירה האיר הברקאי , ומתחזיא מסייפא עלמא ועד סופיה, גדול ה' ומהולל מאוד בעירו הר קדשו , וברכנו בקול רם ונשא ברכת חכם הרזים ברוך שחלק מחכמתו ליראיו .
138 ע"פ סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו כמארז"ל ע"פ ושם דרך אראנו בישע אלקים כל השם אורחותיו זוכה ורואה בישועתו של הדקב"ה, פי' השם ששם ושוקל דרכיו ואורחותיו במדה ברורה איך הוא ומה הוא בכל כלי גופו אם מזוככים מכל סיג ופסולת לפי ערך מה שהוא מוצא בנפשו יעלה ולא יגבה לבבו לעלות למעלה ביתר מכפי שומא שלו בערכו כו', הוא הזוכה ורואה בישועתו כו' שה' בוחן לבבות, וכמ"ש דוד לשלמה וכל לבבות דורש ה' כי תדרשנו ימצא לך כו' פי' לפי אופן הבקשה והדרישה בלב נכון וטהור כך ימצא לך, וכמ"ש מי יעלה כו' נקי כפים ובר לבב שזהו השם אורחותיו ומוצא לבבו בר וטהור בלי שום סיג ותערובת רע ושקר שלא ימצא בלבו שום רצון זר הפונה לחוץ וכמאמר לב אחד לאביו שבשמים כו' ואם אין לבו כך לא יטעה א"ע וירחק נפשו מדבר שקר וכו' וד"ל (ואז זוכה ורואה בישועתו כו' היינו כנ"ל בענין טהרה וקדושה שהבא לטהר מסייעין אותו וכמו שאנו אומרים וטהר לבבינו לעבדך באמת, פי' הבא לטהר לבו מכל סיג ופסולת בחשבון ודקדוק היטב הדק בכל דרכיו בסתר ובגלוי ויתמרמר בנפשו וירגיז על יצה"ר והוא הנק' תשובה תתאה כידוע, אז ימצאו לו הרבה מסייעין ועוזרין לו מלמעלה שיעזרוהו ויושיעוהו בעזר ה' עליו להנצל מכל רע, וכמאמר יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ואלמלא הקדב"ה עוזרו לא יכול לו כו', ועזר זה נמצא לכל איש דורש לבו ליטהר מכל רע ומפשפש במעשיו מאד להחמיר ולא להקל כלל הוא הזוכה לראות בישועת אלקים שהוא להמשיך לו מסייעין הרבה, ועיקר המסייע ועוזר הוא הקדושה האלקית שזהו שא' טהרה מביאה לידי קדושה שמבחי' הטהרה שמלמטה למעלה יומשך בחי' הקדושה העליונה שמלמעלה למטה וד"ל.
312 לב אחד לאביו שבשמים : סוכה מה, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ומטעם זה יובן ג"כ מה שישראל נק' צדיקים ע"י קיום המצות כנ"ל שמי שמקיים כל המצות נק' בשם צדיק דוקא ולא בשם אחר (ומעלת שם צדיק אינו אלא מי שעושה הצדקה שנק' בעל צדקה להחיות רוח שפלים דוקא והוא מבחי' הטוב והרחמי' יתירה עד שמניח כל עצמו ונותן לזולתו כמ"ש צדיק חונן ונותן, וע"ז שיבחו הכתוב כמו וצדיק יסוד עולם כמו היסוד לבנין כך כל בנין שפע העולמות תלוי בבחי' צדיק דוקא שעושה הצדקה בכל עת להשפיע לדלים ביתר מכפי המדה (ולמעלה היינו בחי' צ"ע שנק' יסוד עול"ם להשפיע למל' הנק' ד"ל ונק' חי העולמי' כידוע), וכן א' ברכות לראש צדיק וכה"ג, אבל לא מטעם שהוא צדיק בדינו שאין זה שאינו עושה עול וגזל לבד ונק' צדי"ק שאין בזה מעלה יתירה כ"כ ולמה יקרא מפני זה יסוד עולם, ולפי משמעות שבחי' שם צדיק מועטי' המה כמו בראת צדיקי' וכמו בני עלי' שאינם רק ל"ו צדיקי' דחזו אפי שכינה כו', ועכ"ז א' ועמך כולם צדיקים מצד מעשה המצות שנק' צדקה וישראל הן העושי' המצות ואפי' פ"י מלאים מצות
566 בני עלי'. . ל"ו צדיקי' : ראה סוכה מה, ב. הנסמן לעיל פ' בא קב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת חיי שרה והנערה טובת מראה מאד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
(טז) והנה יש ב' מיני מראה א' בבחי' אור ישר והב' בבחי' אור חוזר ויובן זה ע"פ המבואר במ"א בענין המאמר (ב"ב עה, א) ושמתי כדכד כו' (ישעי' נד, יב) ח"א שהם וח"א ישפה כו' שזהו בחי' או"י ואו"ח דצ"ע וצ"ת כו' דשהם הוא אבן טוב המאיר בעצם שמבהיק האור ביותר כך יש מראה עליונה שנק' אספקלריא המאירה שמאירה האור בעצם כמו שהוא ממש בבחי' הבהקת האור דבחי' המקיף דעצמות אא"ס שלמעלה מאור המוגבל בכלי שנק' מאור כמאור השמש עצמו כמו לע"ל דכתיב (תהלי' לו, י) באורך נראה אור באורך דתורה אור נראה אור עצמותך ממש והיינו אור דתו"מ כמו שהוא למע' במהו"ע ית' שנק' מראה שמראה אור העצמות ממש כמו (ש"ה ה, טו) מראהו כלבנון כו' והוא בחינת התענוג הפשוט שברצון העצמי שבמצותיו ממש כמו (תהלים קיט, צו) רחבה מצותך מאד וכמו שמניח תפלין (ברכות ו, א) ומתעטף בציצית כו' כידוע שהן בחי' מקיפין דאו"כ דאדם דאצי' דע"ס דאצי' והוא שיתגלה בעוה"ב כמ"ש (ישעי' כה, ט) הנה אלקינו זה לנוכח כו' וכן במ"ת היו רואים פב"פ כו' וכן שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' כו' שזהו כמו במשה דכתיב ביה (במדבר יב, ח) ותמונת ה' יביט כו' דפא"פ אדבר בו במראה כו' להיות שרשו מאור דתורה הקדומה שמראה אור העצמות ממש כו' (וכך יש ל"ו צדיקי' בכל דור דחזו אפי שכינה (סוכה מה, ב) בכל יום ) והב' מראה דאו"ח שהאור אינו נראה שם בעצם כמו שהוא אלא דרך דמות ודמיון הנראה לעין לבד כמו (הושע יב, יא) וביד הנביאים אדמה כו' כמו המראה שבקשת שנראים בה גוונים דשמש כמ"ש (יחזקאל א, כח) כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה' כו' שגוונין אלה בקשת זהו אור החוזר שמראה הגוונין שבשמש כאשר עומדים לנגד הענן וכמו מראה שמביטים בה (שנק' שפיגל) שהוא מראה הצורה הרואה בה בדרך דמיון לפי שאחוריו דבוק בדבק שמפני זה הוא אור החוזר אל מול פני הרואים להראות כצורתו ממש כידוע וכך יש למעלה מראה שנק' אספקלריא שאינה מאירה מצד העצם אלא שהיא דבר בהיר וזך שנראה בה שנק' אור החוזר או אור הנכפל כו' ונק' ג"כ הארה דהארה כו' והוא כמו גלוי אור השכינה לנביאים ע"י מראה שמראה דמות כבוד ה' כמ"ש במראה אליו אתודע וכן (שמות כד, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והנה אחרי אשר זכינו בעינינו לראות אור מופלא אור מזהיר אור נערב אור יקר אור מצוחצח אור מאיר כאור שבעת הימים מסוף העולם ועד סופו אור האלהי, הוא ניהו אדונינו מורינו ורבינו נר ישראל המאיר עיניהם של ישראל בתורה ולקרב את לבן לאביהן שבשמים, והיה אמרתו כטל לישראל כמטרא ניחא וכמטרא רזיא דין גליא רזיא , ומפיו אנו חיים ומטובו חיינו , שפתותיו שושנים ששונים בהלכות נוטפות מור עובר , ואליו יתאספו העדרים עדרי צאן קדשים תורה יבקשו מפיהו חק לישראל היה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו , שהראה להם באספקלריא המאירה האיר הברקאי ומתחזיא מסייפא עלמא ועד סופיה, גדול ה' ומהולל מאוד בעירו הר קדשו , וברכנו בקול רם ונשא ברכת חכם הרזים ברוך שחלק מחכמתו ליראיו .
1073 באספקלריא המאירה: ע"פ סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויהי הענן והחשך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ו
והנה להבין משארז"ל מה הזית כו' צ"ל תחילה ענין הדלקת הנרות הי' בשמן זית למה בשמן דוקא ואהרן הי' המדליק את הנרות דהנה כתי' נר ה' נשמת אדם שהנשמה קרוי' נר ואהרן הי' שושבינא דמטרוניתא כמו שושבין של הכלה מעלה אותה לחופה כמו"כ אהרן העלה נש"י למעלה , רק שלמטה הוא פ"א בעת החופה ובבהמק"ד הי' בכ"י מפני שבכ"י יש עבודת הבירורים שהוא דבר חדש לכן צריכים בכ"י העלאות הנרות, והנה השושבין הוא מהיכל המלך דהנה כשצריך ליכנס לעמוד לפני המלך מצד עוצם גדולות ורוממות המלך ה"ה מתבושש ממנו אע"פ שהוא מנוקה מכל חטא ועון דאיש פשוט אינו בערך שיעמוד לפני המלך, ומי שהוא מקורב למלך מאד דעייל בלא בר יש בכחו לסעוד גם את זה שלא יתגבר עליו הבושה כ"כ, כמו"כ למעלה הו"ע יראה בושת דכשיתבונן איך דאני ה' לא שניתי שלא יש שום בין קודם הבריאה לאחר הבריאה אתה הוא קודם שנבה"ע ואתה הוא לאחר שנברה"ע דכללות השתלשלות העולמות הוא רק משם והארה בעלמא שאינו נוגע לעצמיות וא"כ כל מעשה התחתונים אינו נוגע כלל וא"כ הנשמה היא מתבוששת מא"ס לכן צריכה עוזר וסעד, והענין הוא דהנה הנשמה שירדה למטה להתלבש בגוף אין זה לצורך עצמה שה"ה חלק אלוקה ממעל ממש אלא עיקר ירידתה למטה הוא לברר הנה"ב ורפ"ח ניצוצין שנפלו בשבה"כ, והנה הרפ"ח ניצוצין מעת שבה"כ ה"ה נפרדים ופי' נפרדים הוא שהוא חוץ לגמרי דהרי אין עוד
12 דעייל בלא בר : ראה סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ובחודש השביעי] ויובן ענין הטוב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
במהירות גדול עד שאינו שומע מה שהוא מדבר כלל ומחמת רוב רגילותו באותיות ותיבות התפלה ה"ה שגור בפיו כ"כ עד שא"צ לחשוב בהן כלל, אשר ע"כ יקרה שא"י באיזהו זמר או פסוק הוא עומד, וכן עטיפת הטלית ש"מ והנחת תפילין הוא ע"צ ההרגל ואינו זוכר כלל שמונחים על ראשו ולכן יקרה באנשים רבים שאינם מרגישים כלל שהתפילין אינם מונחי' על מקומן וכהנה רבות בכל פרטי המצות אפי' בנתינת צדקה שזה הוא מרגיש אבל אינו מקיים כמ"ש ואל ירע לבבך בתתך לו, ואשר הוא נותן זהו מפני כי א"א באו"א שחבירו נמנה לדבר מצוה והוא לא ימנה כו', או שא"ד המכריחו כו', שההכרח זו עצמו הי' טוב שהי' בכלל אתכפיא אם לא הי' מרע לבבו בנתינתו, אבל כשהרע לבבו ה"ז אינו כדבעי במצות הצדקה וגמ"ח, וכן בשארי מצות, וע"ז הוא שאה"כ כי פנו אלי עורף פי' שהגם במה שפנו אלי דהיינו בהלכו לבהכנ"ס ומתעטף בציצית ולובש תפילין ומתפלל שזהו מה שפונה אלי, כי בעת שהוא עוסק במו"מ בהלכו בשוק וכדומה ה"ה משוקע בהבלי עולם, וכשמכוין בכדי שירויח שיוכל לפרנס א"ע וב"ב שיוכל לעבוד את הבורא ה"ז טוב, אבל ראיתי בני עלייה כזו ומועטי' המה, כ"א שטרוד וקשור במוחו ולבו עד ששוכח על הכל כו', ונמצא כי באופן נורא כזה ה"ה רחוק בתכלית מה' עושיהו, כ"א בעת שהולך לבהכנ"ס כנ"ל שזהו מה שפונה אליו ית' כו' מ"מ ה"ה פונה עורף ולא פנים, פי' פנים הוא כמו אדם המדבר עם זולתו ומסביר לו פנים ומדבר בנחת בכדי שיקובלו דבריו ושיראה זולתו שמחשיבו כו', משא"כ עורף הוא כאדם הנותן לחבירו בחי' המותרות שלו ובהכרח כמאן דשדי בתר כתפוי כו', כך הבא לבהכנ"ס ומחפז בכל מיני חיפוזים למהר להתפלל שאינו ממתין עד שיקבצו עשרה אנשים או שדוחק את כולם שימהרו כמוהו כו', ומתפלל במהירות מאד ואינו שומע כלל וכנ"ל ה"ז אות ומופת שמחמת הרגילו מוכרח להתפלל, אבל העיקר אצלו מה שצריך לעשות אח"כ, רק שא"א כ"א שיתפלל תחלה כו', זהו מה שצווח הנביא שהגם כי פנו אלי אבל זהו רק בבחי' עורף לבד בחי' אחוריי' וחיצוני' כו', שמעשה המצות כאלו ה"ז אינם טובים כלל, שא"א לכחד ולומר שאין זה מצוה ח"ו, כ"א שעושה מצוה ולא כמוטל
514 ראיתי בני עלייה . . ומועטי' המה : ע"פ סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וזהו שרש ענין יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ראיתי בני עלי' והנה הם מועטי', ורוב הנשמות ובפרט בדורתינו אלה בעקבות משיחא הם נשמות הנק' זרע בהמה, וכדכתיב וזרעתי את ב"י זרע אדם וזרע בהמה, ותחלת זמן הזריעה היא כשגלו לבבל שעז"נ וזרעתי' לי בארץ, לא גלו אלא כדי להוסיף עליהם ניצוצות שנפלו בשבה"כ, וכמא' אלי' לבושין תקינת לון דמנייהו פרחין נשמתין לבני נשא שהוא בחי' הלבושי' דמדו"מ דבי"ע שמהם רוב הנשמות כו', ואם היות שגם מי שיש בו נשמה ממל' דמל' דעשי', עכ"ז בתוכה מלובש מל' דיצי' כו' עד האצי' שבו א"ס כמ"ש בסש"ב עכ"ז בכדי לבוא לבחי' ראי' צ"ל תחילה ע"י התבוננות דוקא, וענין ההתבוננות הוא כמ"ש מה רבו מעשיך ה', וכתי' מה גדלו מעשיך ה' פי' מה גדלו קאי על נבראי' הגדולים כמו השמים וארץ, דכתי' השמים מספרים כבוד אל וארז"ל במד"ת משל לגבור שנכנס למדינה מאבנא דהוא מתעשית בה אנן ידעין גבורתו, וכן כל צבא השמים השמש והירח שהשמש היא בערך קס"ז פעמים גדול <60>
14 ראיתי בני עלי' : סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ובחודש השביעי הב' (נכתב תרמ"ב כפי ששמעתי מר"ן מוויליז)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ה
כשמניח טו"ת ומתפלל הוא ע"צ ההרגל לבד שמורגל בכך, ולכן כשמפסיק ה"ה שוכח וֲו ער ה„לט והוא מפני שאינו חושב מה שהוא אומר נ ר עס ז גט זיך „ליין מצד ההרגל ולכן הוא שוכח כשמפסיק והגם שאינו מפני רוע לבב ואינו פורק עול ולא מפני שאינו מאמין ח"ו אבל מ"מ אינו מעשים טובים, ואפי' מצות צדקה שהוא בהרגש מ"מ אפשר שיהי' בזה רוע לבב ג"כ דכתי' אל ירע לבבך בתתך לו מכלל דשייך רוע לבב, וגם כשנותן צדקה מפני שחביריו נמנים לדבר מצוה והוא אינו נמנה עמהם עס ‘„סט אים „זוי והגם שהוא עשי' וא"א להכחיש שאינו מצוה כלל אבל מ"מ אינם מעשים טובים, וזהו מ"ש כי פנה אלי עורף ולא פנים שאפי' כשפנה אלי הוא רק עורף ולא פנים, לא מבעי כשעוסק במו"מ הרי אינו מקושר, ובאמת א"ז כמו שהעולם סוברים שא"א להיות מקושר לאלקות בעסקו במו"מ דבאמת ה"ז ג"כ עבודה, דהנה אמרז"ל כל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול ד"א ולכאו' צ"ל והלא אמרז"ל יפה ת"ת עם ד"א שיגיעת שניהם משכחת עון, א"כ הרי צריכים ד"א ג"כ, והענין דכאן אמר ד"א וכאן א' עו"ל ד"א שהוא טרוד ומוטרד ומבולבל תמיד ואינו מרויח כלום בל"א ער מ„כט ג רניסט, ובאמת יש עבודה במו"מ ג"כ כשעוסק במו"מ להרויח כדי שיוכל ללמוד ולהתפלל ולפרנס בו"ב שעז"נ עושה צדקות בכ"ע ואמרז"ל זה הזן ומפרנס בו"ב, וזהו דכתי' ואכלת את כל העמים ולכאו' והלא אינם בני אכילה וגם אסורים באכילה , אלא הפי' הוא שמברר בירורים בעסקו במו"מ אף שהוא בירור היותר נמוך אבל שכרו למעלה יותר, אך ע"ז אמרו ראיתי בני עלי' והמה מועטים, אבל אפי' כשבא לבהכנ"ס להתפלל הוא ממהר ונחפז בל"א ער האיילט און ח„פט ואינו ממתין להתפלל עם מנין ואפי' כשמתפלל במנין ה"ה ממהר את אחרים ג"כ, וכ"ז מפני שצריך לרוץ למסחרו ער ד„רף פ„ר ח„פון און פ„ר לייפון, ובאמת ה"ז שקר ותהו והבל מיא פ„ר ח„פט ג רניסט און מי פ„ר לייפט ג רניסט, הגם שא"ז מצד רוע לבב ומצד פר"ע ח"ו וכמארז"ל במדר' תילים
39 ראיתי בני עלי' והמה מועטים : ראה סוכה מה, ב.
[edn_278_ב] וכן צ"ל בהערה שנדפסה בסה"מ תרל"ח (שהובא בפנים ההערה).
[edn_279_ג] וכן צ"ל במאמרי אדה"א נ"ך ע' תכט בהערה ד"ה טוב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא שימחוביץ, אלטר ליקוטי אמרים פרק י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
המא' ראיתי בני עלי' כו' סוכה מ"ה:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך א מא
מקור מפורש
בדף זה
וע"ד הצחות י"ל (שבת כא, ב) נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ - ובמ"ס (פ"כ ה"ה) בפתח הסמוך לרה " ר (וכשיטת התוס'), מקום וזמן שהאמגושא יכול לומר מפלגך ולעילא כו' (סנה' לט, א), ולא רה"י, ואם הי' דר בעלי', שהוא מבני עלי', שהם מועטין (סוכה מה, ב) ואין להם פתח פתוח לעניני עוה"ז, עכ"פ צריך להניחה בחלון הסמוך לרה"ר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא תרומה שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
ואז יתגלה גם משכן שעשה משה במדבר,
52 ראה יומא עב, סע"א. סוכה מה, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות קטעים משיחות ל"ג בעומר ה'תש"ל בקשר לשאלת הגיור
מקור מפורש
בדף זה
"ישראל עושים תשובה — ומיד הם נגאלים", שהקב"ה יחשוב את ההחלטות האמורות על שלום וקירוב לבבות ועל התפטרות מן הממשלה, ועל ביטול החוק, "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה", שעל ידי חזרה בתשובה זו תבוא מיד הגאולה האמתית והשלמה על ידי משיח צדקנו, באופן של חסד ורחמים, כפי שאמר רשב"י — שהיה אחראי לדבריו והדברים גם נכנסו לתורת אמת:
27 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג וירא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
אצל רשב"י היתה "תורתו אומנתו", וכן היה מ"בני עליה", שגודל שתי מעלות אלו מבואר גם בנגלה דתורה, ויותר מזה בפנימיות התורה בתורת החסידות.
7 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג ל"ג בעומר שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
רשב"י אמר:
28 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
בצדיקים מצויות דרגות רבות, כפי שהגמרא מונה:
32 סוכה מה, ב (בקבלה הלכה למשה מסיני – פי' הר"ח שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט
מקור מפורש
בדף זה
0 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יח
מקור מפורש
בדף זה
5 יכול , . עתה: סוכה מה, ב. וראה ג"כ ירושלמי ברכות פ"ט סוף ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
וראה יומא עב, א (סוכה מה, ב):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בדף זה
סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
סוכה מה, ב ובפרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
1 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
איתא בגמרא:
358 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
"בני רומי לא ירדו לסוריא" – שלא תהי' המשכת אלקות למטה, דהיינו שלמטה לא יהי' ההרגש ד"אלקות בפשיטות"; "ובני סוריא לא יעלו לרומי" – שלמטה לא תהי' עלי' , דהיינו המדריגה ד" בני עלי' ", שעבודתם – "איזהו חסיד המתחסד עם קונו, עם קן דילי', ליחדא קוב"ה ושכינתי'".
22 סוכה מה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ש"פ ויקהל-פקודי
מקור מפורש
בדף זה
וע"ד שמצינו בנוגע למשכן שעשה משה, ששני בתי-מקדשות שנעשו בידי אדם נחרבו, משא"כ המשכן שעשה משה גנוז וקיים לעד, ויתגלה בביאת המשיח.
57 תדבא"ר ספכ"ה. וראה סוטה ט, סע"א. יומא עב, סע"א. סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
אך יש אהבה שלמעלה מטו"ד, שאהבה זו אינה כמו האהבה שע"פ טו"ד שבהכרח שיש בה מבוקש, אלא אהבה זו היא בלי מבוקש, כי אם כמ"ש בתניא בענין בני עלי', שעבודתם היא לא כדי לדבקה בו בלבד לרוות צמאון נפשו הצמאה לה', אלא כדפירשו בתיקונים איזהו חסיד המתחסד עם קונו, עם קן דילי', ליחדא קוב"ה ושכינתי' בתחתונים.
20 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
וזהו "כמה מעלות טובות למקום עלינו", הן עצם קריעת הים והן שהעבירנו בחרבה – כי בזה נתנו לנו את הכח להפך את הרע כולו לטוב, לא רק בפועל, כי אם גם בפנימיות, אשר גם בנפשו פנימה יהי' "שויתי הוי' לנגדי תמיד".
104 והיינו, שגם הענין ד"העבירנו בחרבה" נמנה בין כל ה"מעלות טובות", כיון שגם זוהי מעלה נפלאה – בדוגמת מעלת צדיק גמור שהוא נעלה יותר באין ערוך מצדיק שאינו גמור.
ולהעיר גם ממ"ש בתיקוני זהר (ראה זו"ח ס"פ נח) שאם הי' צדיק אחד כדבעיהי' בא משיח, והרי ישנם צדיקים בכל דור, כידוע שאין דור ללא ל"ו צדיקים, ועד ש"תמינסר אלפי צדיקי קיימי קמי' קוב"ה" (סוכה מה, ב. וראה לקו"ש ח"ד ע' 1235 ואילך), ומ"מ, משיח עדיין לא בא. ומזה מוכח, שמדריגת צדיק גמור לא נמשכה בגילוי ממש (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
וזהו ג"כ ביאור המאמר מאן מנכון די חשוכא מהפכן לנהורא וטעמין מרירו למיתקא, שדוקא ע"י בירור החושך מגיעים ליתרון האור, שזוהי מדריגת בני עלי' שהם מועטים .
190 סוכה מה, ב. תניא שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
וזהו מה שמבואר בגמרא ובמדרשי חז"ל שתמיד צריכים להיות צדיקים שהם בבחינת "יסוד עולם" – ל', או ל"ו צדיקים, וכיו"ב, שע"י הנהגתם כפי רצון הבורא, קיים העולם במציאות, ולא באופן של "תוהו ובוהו" בפועל.
391 ראה יומא לח, ב. סוכה מה, ב. חולין צב, סע"א. זח"א קה, ב. רנה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
יש ריבוי מדריגות בצדיקים, כפי שנימנו בגמרא :
937 סוכה מה, ב (בקבלה הלכה למשה מסיני – פי' הר"ח שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ל"ג בעומר, בעת ה"פּאַראַד", ה'תשכ"ז**
מקור מפורש
בדף זה
ועוד פעל ולימד, שע"י זכותו של יהודי, שיהודי מוסיף בתורה ומצוות – בכחו להציל רבים מישראל, את כל סביבתו , ולהמשיך את ברכותיו של הקב"ה בכל המצטרך להם.
2006 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
רשב"י אמר :
1633 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול, ה'תשכ"ב, ליל ערב ראש השנה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
אצל רשב"י היתה "תורתו אומנתו" , וכמו"כ הי' מ"בני עלי'" , אשר, אפילו בנגלה דתורה נתבאר גודל שתי מעלות אלו, ומכ"ש כפי שנתבארו בפנימיות התורה, תורת החסידות .
1438 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
וכמו בנוגע לרשב"י, שאף שגדלה מעלתו ביותר, עד כדי כך, שאפילו בדורו שהיו עוד תנאים גדולים, הי' מ"בני עלי'" , ועד ש"אם חד הוא אנא הוא" , מ"מ, לא הי' ה"נשיא" בדורו (שהרי בדורו היו
1078 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
אך על זה אומר רבי שמעון :
1540 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
– ובלשונו של רשב"י :
1590 סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
בדף זה
וגם אותן ארבעה שנכנסו לפרד"ס כר"ע וב"ז כו' זהו רק בבחי' היכלות דבריאה או [oldpage_374] יצי' לבד (ומה שראה למט"ט יושב כו' זהו מט"ט דיצי' או עשי' כו' כמבואר בס' הקבלה כו'), שכל זה שהשיגו וראו בפרד"ס זה לא הי' רק בהיכלות דיצי' לבד, וגם זה בהתלבשות והעלמות כצדיקי' דחזו אפי שכינתא באספקלריא דלא נהרא כו', כי הנבואה נתבטלה אחר החורבן.
91 כצדיקי' דחזו אפי שכינתא : ראה סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת מא
מקור מפורש
בדף זה
וה' יצליח בידם להיות מורי הוראות בישראל, ובני עלי' מועטים המה .
2069 ובני עלי' מועטים המה: ע"פ סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ויהי הענן והחשך] והנה השושבין
מקור מפורש
בדף זה
(יא) והנה השושבין הוא מהיכל המלך כמו מי שצריך לכנוס להיכל המלך, ואמנם מפני עוצם מעלת רוממות המלך נופל על הנכנס בחי' יראה בושת שמתבושש מלפני המלך לכנוס בהיכלו, ולזאת צריך הוא לעזר וסעד שיעזור לו ויסעוד אותו לבלי יתגבר עליו הבושה כו', והעזר והסעד הוא שמבקש מי שהוא מקורב אצל המלך ונכנס ויוצא אצל המלך או מי שהוא חשוב כ"כ עד שהוא אעיל בלי בר, ולכן בכחו ויכולתו לעזור ולסעוד גם זולתו כו'.
199 אעיל בלי בר : ראה סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [יפה שעה אחת] ועפ"ז כו' נרי בידך
מקור מפורש
בדף זה
ט) וביאור הענין הוא דהנה א"א נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראת, ולכאו' אינו מובן מה"ע טהורה היא קודם בראת, שקודם שנבראת אינו שייך לכאו' ענין קריאת שם כלל, אך הענין דהנה כל הנשמות אפי' נשמות הגבוהות כמו בני עלי' ג"כ היו אומרים כנוסח הזה שתקנו אנשי כנה"ג, ושהי' מסור בידם איש מפי איש שכל דבריהם דברי קבלה, ונמצא שנשמות דאצי' ג"כ אמרו כן, והיינו שעם היות הם נשמות דאצי' בבחי' זרע אדם כמ"ש בת"א בד"ה ואלה המשפטים עכ"ז בכדי שיחיו גוף הגשמי שלמטה בארץ הוצרכו לירד דרך בי"ע דוקא
206 בני עלי' : סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה א' הא'
מקור מפורש
בדף זה
אך הנה כל הנוסחות הם מאנשי כנה"ג ולא הם בעצמם התקינו מחדש אלא הם קבלו איש מפי איש וגם משה רבינו אמר זה הנוסח, ואפי' בני עלי' שהיו ושעתידין להיות ג"כ אומרים זה הנוסח, וצ"ל איך אומרים טהורה קודם בראת.
58 בני עלי' : סוכה מה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו בנ"י
מקור מפורש
בדף זה
התורה, והנה עי"ז שהוא בבחי' עיבור ומלמדין אותו עי"ז נותנין לו הכח לקיים תו"מ למטה כו', וזהו נר דולק על ראשו, נר היינו מ"ש נר הוי' נשמת אדם והוי' יו"ד ה' הוא בחי' תושב"כ ותושבע"פ ו"ה הוא בחי' מצות, דהיינו שעי"ז יכולה הנשמה לקיים תו"מ למטה, וזהו העמוסים מני בטן העמוסים לשון יום יום יעמס לנו, או מל' אבי העמיס עליכם כו', שהוא בחי' עול שנותנין להנשמה כח לקיים תו"מ, ונמצא מבואר איך שרש נש"י הם מאו"א, והנה גם לבחי' זו צ"ל ג"כ בחי' הוי' דהיינו יו"ד צמצום ה' התפשטות כו', כדי שיעלו במח', רק מ"מ מאחר שעלו במח', וגם היו בעיבור בטן אימא כו', ולכן שייך לומר ואהבת, מה שלכאו' קשה איך שייך הציווי על אהבה הלא היא מדה שבלב, ואיך שייך ציווי ע"ז, דמ"נ אם יש לו אהבה א"צ לציווי, ואם לאו מה מועיל הציווי כו', אך משום כי נשמות ישראל נקראו בנים למקום ע"כ האהבה טבעית אצלם כי ממילא נמשך להם אהבה כמו אהבת הבן אל האב, ולכך יש באדם כח למסור נפשו על קדושת השם, וזהו כמ"ש ברע"מ פ' תצא כברא דאשתדל בתר אבוי ואימיה דרחים לון יתיר מגרמיה ונפשי' ורוחי' ונשמתי' כו' כמובא בסש"ב ס"פ יו"ד, והגם שזהו ענין בני עלי' שמועטי' המה, מ"מ
77 בני עלי' שמועטי' המה : סוכה מה, ב. תניא כאן.
[edn_1_א])והוא דרוש אדה"ז משנת תקס"ד. ראה סה"מ תקס"ד ע' שמט — ושם נרשם הדרוש בין ש"פ בחוקותי לש"פ במדבר.
[edn_2_ב])באג"ק שם ע' תכג בהערה כותב שהאגרת ”נדפסה בהתמים ח"ב ע' (סז [פא]). קובץ מכתבים א". אך זו טעות שנעתקה מהמכתב שנדפס שם לפנ"ז ע' תכב. וצ"ל: התמים ח"ד ע' מד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות מבוא הנסיעה לצפת, מירון וטברי'
מקור מפורש
בדף זה
לוו אותו הרבה נכבדים מצפת וטברי', רבינו סגר את עצמו במערת רשב"י הדליק נרות והשטתח על הציון, פרץ בבכיות מרות שהחרידו את כל השומעים.
28 בשיחת ל"ג בעומר תש"ח סעיף ט (לקו"ד ח"ג תקיז, ב): "ווען איך האב זוכה געווען צו זיין אין אה"ק תובב"א און צו זיין — אויף דעם ארץ ישראל חסידישאידישן אויסשפראך — בא דעם רשב"י און די בעלי אידרא קדישא, האב איך געהערט ווי מען זאגט:
מירון איז א פרייליכער אהל. ווען מען קומט קיין מירון ווערט מען באַ זיך שטארקער.
דארט האב איך געהערט אזא אויסשפראך:
רשב"י איז א פרייליכער רבי ער האט גענומען[ednref_5_*] אלץ וואס אידן פארפעלן — ח"ו — אין קיום התורה והמצות, אויף זיך".
ובספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 332: "ווען איך בין געווען אין ארץ ישראל, בין איך דאן געווען אויף אלע קברים, איז אויף רשב"י'ס קבר האב איך זיך געפילט היימישער, ד.ה. פרייליכער, און אויף דער רמבעה"נ קבר אומעדיקער".
[edn_5_*] זע סוכה מה, ב. ירושלמי ברכות פ"ט ה"ב. ב"ר פל"ה. פסיקתא דר"כ פיסקא ויהי בשלח. — הערת כ"ק אדמו"ר בשיחה הנ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות ליל ש"ק פ' תשא, י"ח אדר תרפ"ח
מקור מפורש
בדף זה
וואָס בדרך כלל איז דאָס אַ המשכה בדרך מלמעלמ"ט עס איז דאָך פאַראַן בכל דור ודור ל"ו צדיקים, די גמרא זאָגט דאָך אַז כמה וכמה איז פאַראַן בא"י און כמה וכמה אין חו"ל, והגם מען זעט זיי ניט אָבער די זאַך איז דאָך אַזוי, איז דאָך אמת.
19 סוכה מה, ב. סנהדרין צז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות ל"ג בעומר תש"ח
מקור מפורש
בדף זה
רשב"י איז אַ פרייליכער רבי ער האָט גענומען אַלץ וואָס אידן פאַרפעלן — ח"ו — אין קיום התורה ומצות, אויף זיך.
22 זע סוכה מה, ב. ירושלמי ברכות פ"ט ה"ב. ב"ר פל"ה[, ב]. פסיקתא דר"כ פיסקא ויהי בשלח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר