465

שיחה ב

פקודי

א. "משכן משכן" – רמז לחורבן שני המקדשים

על הנאמר "אלה פקודי המשכן משכן העדות..." אומרים חז"ל¹, שהכפילות "משכן משכן שני פעמים" רומזת ל"מקדש שנתמשכן בשני חורבנין"² – בית ראשון ובית שני.

ואין מובן, כפי ששואלים המפרשים³: רק אחת משתי הפעמים "משכן משכן" היא מיותרת, שהרי פעם אחת נחוצה לצורך הענין. וכיצד ניתן, אפוא, לדרוש ש"משכן משכן שני פעמים" רומז ל"חורבנין" של שני המקדשות?

מכך מובן, שלימוד זה מ"משכן משכן" אינו דרש מיתורא דקרא (= דרשה הנלמדת ממילים מיותרות בפסוק), אלא זהו, כלשון רש"י, רמז הלמד מכפל המילה "משכן" – "שנתמשכן". כלומר, לפי הפשט של "המשכן משכן" מדובר בפסוק זה על המשכן (שבמדבר), אך עם זאת רומז הביטוי "משכן" לענין של "משכון" – "משכן משכן שני פעמים" מצביע על ה"משכון" של שני המקדשים⁴.

ב. חשיבות חלקי המשכן וכליו

ה"ספורנו"⁵ מסביר, שהפסוק "אלה פקודי המשכן..." מבטא את החשיבות הגדולה של חלקי המשכן וכליו, אשר בזכותה "לא נפסדו", כדברי חז"ל⁶ "שמא תאמר אבד... תלמוד לומר⁷ עצי שטים עומדים שעומדים לעד ולעולמי עולמים", ואף יותר מכך – "לא נפל דבר להם ביד האוייבים...".

ובפסוק מפורטות המעלות "שבשבילם היה ראוי להיות נצחי ושלא ליפול ביד אוייבים" – "משכן העדות אשר Rוקד על פי משה עבודת הלוים ביד איתמר... ובצלאל...", ובזכות כל המעלות הללו "שרתה שכינה במעשה ידיהם ולא נפל ביד אוייבים".

לעומת זאת, במקדש ראשון, שלא היו בו כל המעלות הללו, הרי "אף על פי ששרתה בו שכינה נפסדו חלקיו... ונפל בסוף הכל ביד אוייבים". וכך (ואף יותר מכך), במקדש השני – "לא היה בו גם אחד מכל אלה התנאים לא שרתה בו שכינה ונפל ביד אוייבים".

ויש לומר, שהמקור לפירוש זה