465
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ב
פקודי
א. "משכן משכן" – רמז לחורבן שני המקדשים
על הנאמר "אלה פקודי המשכן משכן העדות..." אומרים חז"ל1, שהכפילות "משכן משכן שני פעמים" רומזת ל"מקדש שנתמשכן בשני חורבנין"2 – בית ראשון ובית שני.
ואין מובן, כפי ששואלים המפרשים3: רק אחת משתי הפעמים "משכן משכן" היא מיותרת, שהרי פעם אחת נחוצה לצורך הענין. וכיצד ניתן, אפוא, לדרוש ש"משכן משכן שני פעמים" רומז ל"חורבנין" של שני המקדשות?
מכך מובן, שלימוד זה מ"משכן משכן" אינו דרש מיתורא דקרא (= דרשה הנלמדת ממילים מיותרות בפסוק), אלא זהו, כלשון רש"י, רמז הלמד מכפל המילה "משכן" – "שנתמשכן". כלומר, לפי הפשט של "המשכן משכן" מדובר בפסוק זה על המשכן (שבמדבר), אך עם זאת רומז הביטוי "משכן" לענין של "משכון" – "משכן משכן שני פעמים" מצביע על ה"משכון" של שני המקדשים4.
ב. חשיבות חלקי המשכן וכליו
ה"ספורנו"5 מסביר, שהפסוק "אלה פקודי המשכן..." מבטא את החשיבות הגדולה של חלקי המשכן וכליו, אשר בזכותה "לא נפסדו", כדברי חז"ל6 "שמא תאמר אבד... תלמוד לומר7 עצי שטים עומדים שעומדים לעד ולעולמי עולמים", ואף יותר מכך – "לא נפל דבר להם ביד האוייבים...".
ובפסוק מפורטות המעלות "שבשבילם היה ראוי להיות נצחי ושלא ליפול ביד אוייבים" – "משכן העדות אשר Rוקד על פי משה עבודת הלוים ביד איתמר... ובצלאל...", ובזכות כל המעלות הללו "שרתה שכינה במעשה ידיהם ולא נפל ביד אוייבים".
לעומת זאת, במקדש ראשון, שלא היו בו כל המעלות הללו, הרי "אף על פי ששרתה בו שכינה נפסדו חלקיו... ונפל בסוף הכל ביד אוייבים". וכך (ואף יותר מכך), במקדש השני – "לא היה בו גם אחד מכל אלה התנאים לא שרתה בו שכינה ונפל ביד אוייבים".
ויש לומר, שהמקור לפירוש זה
הערות
- 1. תנחומא פרשתנו ב. שמו"ר פנ"א, ג. פרש"י עה"פ.
- 2. לשון רש"י.
- 3. משכיל לדוד ושפ"ח לפרש"י כאן.
- 4. ראה גם לקו"ש חי"א ע' 176 הערה 5.
- 5. ריש פרשתנו.
- 6. יומא עב, סע"א. סוכה מה, ב. הובא בספורנו שם.
- 7. תרומה כו, טו. וראה בחיי עה"פ.
שמות רבה נ״א:ג׳ - הטקסט מספריא
מַהוּ מִשְׁכָּן שְׁנֵי פְעָמִים, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר מַרְתָא שֶׁנִּתְמַשְׁכֵּן שְׁנֵי פְעָמִים עַל יְדֵיהֶם, זֶהוּ שֶׁאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה אוֹמְרִים (נחמיה א, ז): חֲבֹל חָבַלְנוּ לָךְ וְלֹא שָׁמַרְנוּ אֶת הַמִּצְוֹת וְאֶת הַחֻקִּים וְאֶת, הַמִּשְׁפָּטִים. מַהוּ חֲבֹל חָבַלְנוּ לָךְ, הֱוֵי שֶׁנִּתְמַשְׁכֵּן שְׁנֵי פְעָמִים, וְאֵין חֲבֹל אֶלָּא מַשְׁכּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד, ו): לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב. לְכָךְ כְּתִיב: אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת, שְׁנֵי פְעָמִים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

