הלכות שופר וסוכה ולולב

הלכה א מצות עשה של תורה לשמוע תרועת השופר בראש השנה שנאמר יום תרועה יהיה לכם. …

• ראש השנה כו ע"ב · ט שוה היובל לראש השנה לתקיעה ולברכות. רבי יהודה אומר: בראש השנה תוקעין …
• ראש השנה כו ע"ב · י גמ׳ אמר רבי לוי: מצוה של ראש השנה ושל יום הכפורים בכפופין, …

הלכה ב במקדש היו תוקעין בראש השנה בשופר אחד ושתי חצוצרות מן הצדדין השופר מאריך והחצוצרות …

• ראש השנה כו ע"ב · ז מתני׳ שופר של ראש השנה של יעל פשוט ופיו מצופה זהב, ושתי …

הלכה ג שופר של עכו"ם אין תוקעין בו לכתחלה ואם תקע יצא. ושל עיר הנדחת אם …

• ראש השנה כח ע"א · יב אלא אמר רבא: אחד זה ואחד זה — לא יצא. הדר אמר: …
• ראש השנה כח ע"א · יג אמר רב יהודה: בשופר של עבודה זרה — לא יתקע, ואם תקע …
• ראש השנה כח ע"א · טו ואמר רבא: המודר הנאה מחבירו — מזה עליו מי חטאת בימות הגשמים, …
• חולין פט ע"א · יד יתיב רבינא וקאמר לה להא שמעתא, איתיביה רב רחומי לרבינא: שופר של …

הלכה ד שופר של ראש השנה אין מחללין עליו את יום טוב ואפילו בדבר שהוא משום …

• ראש השנה לב ע"ב · כג מתני׳ שופר של ראש השנה אין מעבירין עליו את התחום, ואין מפקחין …
• ראש השנה לג ע"א · ד מתניתין מני — אבא שאול היא. דתניא, אבא שאול אומר: מים או …

הלכה ה שיעור השופר כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן. נסדק לאורכו פסול. לרחבו אם נשתייר …

• ראש השנה כז ע"א · יח מתני׳ שופר שנסדק ודבקו — פסול. דיבק שברי שופרות — פסול.
• ראש השנה כז ע"ב · ז דיבק שברי שופרות — פסול. תנו רבנן: הוסיף עליו כל שהוא, בין …
• ראש השנה כז ע"ב · ח במינו כשר — אמר רבי יוחנן: והוא שנשתייר רובו. מכלל דשלא במינו, …
• ראש השנה כז ע"ב · י ציפהו זהב, מבפנים — פסול. מבחוץ, אם נשתנה קולו מכמות שהיה — …
• ראש השנה כז ע"ב · יא וכמה שיעור תקיעה? פירש רבי שמעון בן גמליאל: כדי שיאחזנו בידו ויראה …
• ראש השנה כז ע"ב · יג אמר רב אשי: שקדחו בזכרותו. מהו דתימא: מין במינו — חוצץ, קא …
• נדה כו ע"א · יד שליא — הא דאמרן. שופר — דתניא: כמה יהא שיעור שופר? פירש …

הלכה ו הוסיף עליו כל שהוא בין במינו בין שלא במינו פסול. צפהו זהב מבפנים או …

• ראש השנה כז ע"א · א ופיו מצופה זהב. והתניא: ציפהו זהב במקום הנחת פיו — פסול, שלא …
• ראש השנה כז ע"ב · ג גמ׳ תנו רבנן: ארוך וקצרו — כשר. גרדו והעמידו על גלדו — …
• ראש השנה כז ע"ב · ד ניקב וסתמו, אם מעכב את התקיעה — פסול, ואם לאו — כשר. …
• ראש השנה כז ע"ב · ה תנו רבנן: גרדו, בין מבפנים בין מבחוץ — כשר. גרדו והעמידו על …
• ראש השנה כז ע"ב · ז דיבק שברי שופרות — פסול. תנו רבנן: הוסיף עליו כל שהוא, בין …

הלכה ז היה ארוך וקצרו כשר. גרדו בין מבפנים בין מבחוץ אפילו העמידו על גלדו כשר. …

• ראש השנה כז ע"ב · ג גמ׳ תנו רבנן: ארוך וקצרו — כשר. גרדו והעמידו על גלדו — …
• ראש השנה כז ע"ב · יא וכמה שיעור תקיעה? פירש רבי שמעון בן גמליאל: כדי שיאחזנו בידו ויראה …

הלכה ח התוקע בתוך הבור או בתוך המערה. אותן העומדים בתוך הבור והמערה יצאו. והעומדים בחוץ …

• ראש השנה כז ע"ב · יד התוקע לתוך הבור או לתוך הדות כו׳. אמר רב הונא: לא שנו …

הלכה א הכל חייבין לשמוע קול שופר כהנים לויים וישראלים וגרים ועבדים משוחררים. אבל נשים ועבדים …

• ראש השנה כט ע"א · ט גמ׳ תנו רבנן: הכל חייבין בתקיעת שופר. כהנים ולוים וישראלים. גרים ועבדים …
• ראש השנה ל ע"א · ז מתיב רבא: תקיעת ראש השנה ויובל דוחה את השבת בגבולין, איש וביתו. …

הלכה ב כל מי שאינו חייב בדבר אינו מוציא את החייב ידי חובתו. לפיכך אשה או …

• ראש השנה כט ע"א · ח חרש שוטה וקטן אין מוציאין את הרבים ידי חובתן. זה הכלל: כל …
• ראש השנה כט ע"א · י טומטום — אינו מוציא לא את מינו, ולא את שאינו מינו. אנדרוגינוס …

הלכה ג וכן מי שחציו עבד וחציו בן חורין אינו מוציא אפילו עצמו שאין צד עבדות …

• ראש השנה כט ע"א · טז אלא אמר רב נחמן: אף לעצמו אינו מוציא. תניא נמי הכי: מי …

הלכה ד המתעסק בתקיעת שופר להתלמד לא יצא חובתו. וכן השומע מן המתעסק לא יצא. נתכוון …

• ברכות יג ע"א · כב גמ׳ שמע מינה מצות צריכות כוונה.
• ראש השנה כח ע"ב · ו איתיביה: נתכוון שומע ולא נתכוון משמיע, משמיע ולא נתכוון שומע — לא …
• ראש השנה לב ע"ב · כד אין מעכבין את התנוקות מלתקוע, אבל מתעסקין עמהן עד שילמדו. והמתעסק — …

הלכה ה מי שתקע ונתכוון להוציא כל השומע תקיעתו ושמע השומע ונתכוון לצאת ידי חובתו אע"פ …

• ראש השנה כט ע"א · ד תא שמע: נתכוון שומע ולא נתכוון משמיע, נתכוון משמיע ולא נתכוון שומע …
• ראש השנה כט ע"א · ה תנאי היא, דתניא: שומע — שומע לעצמו, ומשמיע — משמיע לפי דרכו. …

הלכה ו יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת אין תוקעין בשופר בכל מקום. אף …

• ראש השנה כט ע"ב · ה יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת — במקדש היו תוקעין, …
• ראש השנה כט ע"ב · י אלא אמר רבא: מדאורייתא מישרא שרי, ורבנן הוא דגזור ביה כדרבה. דאמר …

הלכה ז התינוקות שלא הגיעו לחנוך אין מעכבין אותן מלתקוע בשבת שאינה יום טוב של ראש …

• עירובין צו ע"ב · ו לא רבי מאיר סבר לה כרבי יוסי, דתנן: אין מעכבין את התינוקות …
• ראש השנה לב ע"ב · כד אין מעכבין את התנוקות מלתקוע, אבל מתעסקין עמהן עד שילמדו. והמתעסק — …
• ראש השנה לג ע"א · ה אין מעכבין את התינוקות מלתקוע. הא נשים — מעכבין, והתניא: אין מעכבין …
• ראש השנה לג ע"א · ז אבל מתעסקין בהם עד שילמדו. אמר רבי אלעזר: אפילו בשבת. תניא נמי …
• ראש השנה לג ע"ב · א בקטן שהגיע לחינוך, כאן בקטן שלא הגיע לחינוך.
• ערכין ב ע"ב · יז ״הכל חייבין בתקיעת שופר״ — לאיתויי מאי? לאיתויי קטן שהגיע לחינוך, דתנן: …

הלכה ח כשגזרו שלא לתקוע בשבת לא גזרו אלא במקום שאין בו בית דין. אבל בזמן …

• ראש השנה כט ע"ב · ה יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת — במקדש היו תוקעין, …
• ראש השנה כט ע"ב · ו ועוד זאת היתה ירושלים יתירה על יבנה, שכל עיר שהיא רואה, ושומעת, …

הלכה ט ובזמן הזה שחרב בית המקדש כל מקום שיש בו בית דין קבוע והוא שיהיה …

• ראש השנה כט ע"ב · ה יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת — במקדש היו תוקעין, …
• ראש השנה כט ע"ב · ו ועוד זאת היתה ירושלים יתירה על יבנה, שכל עיר שהיא רואה, ושומעת, …
• ראש השנה ל ע"א · א ועם בית דין. מאי ועם בית דין? בפני בית דין, לאפוקי שלא …
• ראש השנה ל ע"א · יג בעי רבי זירא: ננערו לעמוד ולא עמדו, מהו? בית דין יושבין בעינן …

הלכה א כמה תקיעות חייב אדם לשמוע בראש השנה. תשע תקיעות. לפי שנאמר תרועה ביובל ובראש …

• ראש השנה לג ע"ב · ה מתני׳ סדר תקיעות: שלש של שלש שלש. שיעור תקיעה כשלש תרועות, שיעור …
• ראש השנה לג ע"ב · יג ומנין שפשוטה לפניה — תלמוד לומר: ״והעברת שופר תרועה״. ומנין שפשוטה לאחריה …

הלכה ב תרועה זו האמורה בתורה נסתפק לנו בה ספק לפי אורך השנים ורוב הגלות ואין …

• ראש השנה לד ע"א · כ אתקין רבי אבהו בקסרי: תקיעה, שלשה שברים, תרועה, תקיעה. מה נפשך? אי …

הלכה ד שיעור תרועה כשתי תקיעות. שיעור שלשה שברים כתרועה. הרי שתקע והריע ותקע תקיעה ארוכה …

• ראש השנה כח ע"א · ה תא שמע: תקע בראשונה, ומשך בשניה כשתים — אין בידו אלא אחת. …
• ראש השנה לג ע"ב · ה מתני׳ סדר תקיעות: שלש של שלש שלש. שיעור תקיעה כשלש תרועות, שיעור …

הלכה ו שמע תשע תקיעות מתשעה בני אדם כאחד לא יצא אפילו ידי אחת. תקיעה מזה …

• ראש השנה לד ע"ב · א תשע תקיעות בתשע שעות ביום — יצא.
• ראש השנה לד ע"ב · ב תניא נמי הכי: שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום — יצא. מתשעה …
• ראש השנה לד ע"ב · ו תנו רבנן: תקיעות — אין מעכבות זו את זו. ברכות — אין …

הלכה ז הצבור חייבין לשמוע התקיעות על סדר הברכות: כיצד אומר שליח צבור אבות וגבורות וקדושת …

• ראש השנה לב ע"א · ד אמר לו רבי עקיבא: אם אינו תוקע למלכיות — למה הוא מזכיר? …
• ראש השנה לד ע"ב · ט רב פפא בר שמואל קם לצלויי, אמר ליה לשמעיה: כי נהירנא לך …

הלכה ח שלש ברכות אמצעיות אלו של ראש השנה ויום הכפורים של יובל שהן מלכיות וזכרונות …

• ראש השנה לב ע"א · טז מתני׳ אין פוחתין מעשרה מלכיות, מעשרה זכרונות, מעשרה שופרות. רבי יוחנן בן …
• ראש השנה לב ע"ב · יד והא ״אם השלים״ קתני, דיעבד — אין, לכתחילה — לא! הכי קאמר: …
• ראש השנה לב ע"ב · טז אמר רב הונא, תא שמע: ״שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד״ — …
• ראש השנה לב ע"ב · יז ״וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה׳ הוא האלהים אין עוד״ — …
• ראש השנה לה ע"א · ה מאי שנא הני? אילימא משום דנפישי קראי — והאמר רב חננאל אמר …

הלכה ט אין מזכירין זכרונות מלכיות ושופרות של פורענות. זכרונות כגון ויזכור כי בשר המה וכו'. …

• ראש השנה לב ע"א · כג מתני׳ אין מזכירין זכרון מלכות ושופר של פורענות. מתחיל בתורה, ומשלים בנביא, …
• ראש השנה לב ע"ב · ג אבל אם בא לומר מלכות זכרון ושופר של פורענות של נכרים, אומר. …
• ראש השנה לב ע"ב · ד אין מזכירין זכרון של יחיד, ואפילו לטובה, כגון: ״זכרני ה׳ ברצון עמך״, …
• ראש השנה לב ע"ב · ה פקדונות — הרי הן כזכרונות, כגון: ״וה׳ פקד את שרה״, וכגון: ״פקוד …

הלכה י המנהג הפשוט בסדר התקיעות של ראש השנה בצבור כך הוא. אחר שקוראין בתורה ומחזירין …

• ראש השנה לב ע"ב · יח מתני׳ העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה, השני מתקיע. ובשעת …

הלכה יב בדין היה שיתקעו על כל ברכה כל בבא מהן שלש פעמים כדרך שתקעו כשהן …

• ראש השנה לד ע"ב · י תניא נמי הכי: כשהוא שומען — שומען על הסדר, ועל סדר ברכות. …

הלכה יג התקיעות אינן מעכבות את הברכות והברכות אינן מעכבות את התקיעות. שתי עיירות באחת יודע …

• ראש השנה לד ע"ב · יא ומצוה בתוקעין יותר מן המברכין. כיצד? שתי עיירות, באחת תוקעין, ובאחת מברכין …

הלכה א שיעור הסוכה גובהה אין פחות מעשרה טפחים ולא יתר על עשרים אמה. ורחבה אין …

• עירובין ב ע"א · ג גמ׳ תנן התם: סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, ורבי יהודה …
• סוכה ב ע"א · א סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה — פסולה. ורבי יהודה מכשיר.
• סוכה ב ע"א · ב ושאינה גבוהה עשרה טפחים, ושאין לה (שלשה) דפנות, ושחמתה מרובה מצלתה — …
• סוכה ג ע"א · ד אמר רב שמואל בר יצחק: הלכה, צריכה שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו. …
• סוכה ג ע"א · י אמר מר זוטרא: מתניתין נמי דיקא, מדקתני: ״בית שמאי פוסלין, ובית הלל …

הלכה ב סוכה שאין לה שלש דפנות פסולה. היו לה שתי דפנות גמורות זו בצד זו …

• סוכה ב ע"א · ב ושאינה גבוהה עשרה טפחים, ושאין לה (שלשה) דפנות, ושחמתה מרובה מצלתה — …
• סוכה ו ע"ב · ז תנו רבנן: שתים כהלכתן, ושלישית אפילו טפח. רבי שמעון אומר: שלש כהלכתן, …
• סוכה ז ע"א · ג רבי סימון, ואיתימא רבי יהושע בן לוי אמר: עושה לו טפח שוחק, …
• סוכה ז ע"א · ט איכא דאמרי, אמר רבא: וצריכא נמי צורת הפתח.
• סנהדרין ד ע"א · יא רבי שמעון, דתניא: שתים כהלכתן, ושלישית אפילו טפח. רבי שמעון אומר: שלש …
• נדה כו ע"א · טו שדרה מה היא? דאמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן: שדרו של לולב …

הלכה ג היו לה שתי דפנות זו כנגד זו וביניהן מפולש. עושה דופן שיש ברוחבו ארבעה …

• סוכה ז ע"א · ה רבי סימון, ואיתימא רבי יהושע בן לוי אמר: עושה לו פס ארבעה …
• סוכה יט ע"א · ח תנא: פסל היוצא מן הסוכה — נידון כסוכה. מאי פסל היוצא מן …
• סוכה יט ע"א · יא רבה ורב יוסף אמרי תרווייהו: הכא בקנים היוצאים לפנים מן הסוכה, ומשכא …

הלכה ד דפנות שהיו דבוקות בגג הסוכה ולא היו מגיעות לארץ אם היו גבוהות מן הארץ …

• עירובין פו ע"ב · ה דתנן: המשלשל דפנות מלמעלה למטה, בזמן שגבוהות מן הארץ שלשה טפחים — …
• סוכה טז ע"א · ט מתני׳ המשלשל דפנות מלמעלה למטה, אם גבוה מן הארץ שלשה טפחים — …
• סוכה טז ע"ב · ט אמר רב חסדא אמר אבימי: מחצלת ארבעה ומשהו — מתרת בסוכה משום …
• סוכה טז ע"ב · יא מיתיבי: מחצלת שבעה ומשהו מתרת בסוכה משום דופן. כי תניא ההיא, בסוכה …

הלכה ה העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה. אם היו חזקים או שקשר אותם וחיזק …

• עירובין טו ע"א · ד תא שמע: העושה סוכתו בין האילנות ואילנות דפנות לה — כשירה. הכא …
• סוכה כג ע"א · ד אמר אביי: דכולי עלמא, היכא דאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה — …
• סוכה כד ע"ב · יא תנן: העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה — כשרה. והא קאזיל …

הלכה ו העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה כשרה ועולין לה ביום טוב. בראש האילן …

• שבת קנד ע"ב · יד ואלא מאי, צדדין אסורין? סוף סוף אמאי עולין לה ביום טוב? אלא: …
• סוכה כב ע"ב · ט מתני׳ העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה — כשרה, ועולין לה …

הלכה ז סוכה שאין לה גג פסולה. כיצד כגון שהיו ראשי הדפנות דבוקות זו בזו כמין …

• סוכה ז ע"ב · יט אמר רבי יוחנן: סוכה העשויה ככבשן, אם יש בהקיפה כדי לישב בה …
• סוכה יט ע"ב · ב מתני׳ העושה סוכתו כמין צריף, או שסמכה לכותל — רבי אליעזר פוסל …
• סוכה יט ע"ב · ג גמ׳ תנא: מודה רבי אליעזר שאם הגביהה מן הקרקע טפח, או שהפליגה …

הלכה ח סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין בין שהיו נראין מבפנים ואין נראין מבחוץ …

• עירובין צג ע"א · א סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין — כשירה. ואילו השוה פצימיה …
• סוכה יח ע"א · טז אתמר: סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין — כשרה. שאין לה …

הלכה ט לא היו לה פצימין פסולה מפני שהיא סוכה העשויה כמבוי שהרי אין לה אלא …

• סוכה ז ע"א · יא שתים כהלכתן כו׳. אמר רבא: וכן לשבת, מגו דהויא דופן לענין סוכה …
• סוכה יח ע"א · טז אתמר: סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין — כשרה. שאין לה …

הלכה י סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי או על גבי באר שיש לה פסין …

• סוכה ז ע"ב · א סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי — כשרה.
• סוכה ז ע"ב · ב ואמר רבא: סיכך על גבי פסי ביראות — כשרה.

הלכה יא נעץ ארבעה קונדיסין על ארבע זויות הגג וסיכך על גבן הואיל והסיכוך על שפת …

• סוכה ד ע"ב · ז אמר רב הונא: מחלוקת על שפת הגג, דרבי יעקב סבר: אמרינן גוד …
• סוכה ד ע"ב · ח איבעיא להו: באמצע הגג מחלוקת, אבל על שפת הגג דברי הכל כשרה, …

הלכה יב סוכה שיש לה פתחים רבים ויש בכתליה חלונות הרבה הרי זו כשרה. ואף על …

• סוכה ז ע"א · יג ויתירה, שבת על סוכה, שהשבת אינה נתרת אלא בעומד מרובה על הפרוץ, …

הלכה יג סוכה שאוירה גבוה מעשרים אמה ומיעטה בכרים וכסתות אינו מיעוט ואפילו ביטלם. מיעטה בתבן …

• עירובין ג ע"א · טז מקצת קורה בתוך עשרים, ומקצת קורה למעלה מעשרים, מקצת סכך בתוך עשרים, …
• עירובין ג ע"א · כז מאי הוי עלה? רבה בר רב עולא אמר: זה וזה — פסול. …
• סוכה ג ע"ב · יג היתה גבוהה מעשרים אמה ובא למעטה בכרים וכסתות — לא הוי מיעוט.
• סוכה ד ע"א · ב תבן ובטלו הוי מיעוט, וכל שכן עפר ובטלו.
• סוכה ד ע"א · ג תבן ואין עתיד לפנותו, ועפר סתם — מחלוקת רבי יוסי ורבנן. דתנן: …
• סוכה ד ע"א · ה היתה גבוהה מעשרים אמה והוצין יורדין בתוך עשרים אמה, אם צלתם מרובה …

הלכה יד בנה איצטבה בה כנגד דופן האמצעית על פני כולה אם יש באיצטבה שיעור רוחב …

• סוכה ד ע"א · ח היתה גבוהה מעשרים אמה ובנה בה איצטבא כנגד דופן האמצעי, על פני …
• סוכה ד ע"א · ט ומן הצד, אם יש משפת איצטבא לכותל ארבע אמות — פסולה, פחות …
• סוכה ד ע"א · יב היתה גבוהה מעשרים אמה ובנה איצטבא באמצעיתה, אם יש משפת איצטבא ולדופן …

הלכה טו היתה פחותה מעשרה וחקק בה להשלימה לעשרה. אם יש משפת חקק ולכותל שלשה טפחים …

• סוכה ד ע"א · טו היתה פחותה מעשרה טפחים, וחקק בה כדי להשלימה לעשרה, אם יש משפת …

הלכה טז דפני סוכה כשרין מן הכל שאין אנו צריכין אלא מחיצה מכל מקום ואפילו מבעלי …

• עירובין מד ע"א · ה אמר ליה: את אמרת לי מהא, ואנא אמינא לך מהא: עושה אדם …
• עירובין מד ע"א · ח אלא לא קשיא: הא — כרבי מאיר, הא — כרבי יהודה. דתניא: …
• עירובין מד ע"א · יד אלא: הא והא רבנן. וכלים אכלים לא קשיא, הא — בדופן שלישית, …
• עירובין מד ע"ב · ב אדם אאדם נמי לא קשיא: כאן — לדעת, כאן — שלא מדעת.
• סוכה יב ע"א · ח מתני׳ חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדין — אין מסככין בהן. וכולן …
• סוכה כג ע"א · ז עשאה לבהמה דופן לסוכה — רבי מאיר פוסל ורבי יהודה מכשיר. שהיה …

הלכה א הסכך של סוכה אינו כשר מכל דבר. אין מסככין אלא בדבר שגידולו מן הארץ …

• סוכה יא ע"א · י זה הכלל: כל שהוא מקבל טומאה ואין גידולו מן הארץ — אין …

הלכה ב סיכך בדבר שאין גדוליו מן הארץ או במחובר לארץ או בדבר שמקבל טומאה פסולה. …

• סוכה ד ע"א · ז אמר ליה רבא: הא דירה סרוחה היא, ואין אדם דר בדירה סרוחה.
• סוכה יא ע"א · י זה הכלל: כל שהוא מקבל טומאה ואין גידולו מן הארץ — אין …
• סוכה יג ע"א · א דסרי ריחייהו — שביק להו ונפיק.
• סוכה יג ע"א · ב אמר רב חנן בר רבא: הני היזמי והיגי מסככין בהו. אביי אמר: …

הלכה ג סיככה באוכלין פסולה מפני שהן מקבלין טומאה. סוכי תאנים ובהן תאנים. פרכילי ענבים ובהם …

• סוכה יג ע"ב · ט נימא דרב מנשיא בר גדא תנאי היא? דתניא: סוכי תאנים ובהן תאנים, …
• סוכה יג ע"ב · יא לרבי אבא — ודאי תנאי היא. לרב מנשיא בר גדא מי לימא …

הלכה ד סיככה בפשתי העץ שלא דק אותן ולא נפצן כשרה שעדיין עץ הוא. ואם דק …

• שבת כז ע"ב · ה אמר אביי: רבי שמעון בן אלעזר וסומכוס אמרו דבר אחד. רבי שמעון …
• סוכה יב ע"ב · ה אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: סככה באניצי פשתן — …

הלכה ה סיככה בחצים בזכרים כשרה בנקבות פסולה אף על פי שהוא עשוי להתמלאות בברזל בית …

• סוכה יב ע"ב · ב אמר רב יהודה אמר רב: סככה בחיצין זכרים — כשרה. בנקבות — …

הלכה ו מחצלת קנים או מחצלת גמי או חלף. קטנה סתמה לשכיבה לפיכך אין מסככין בה …

• סוכה יט ע"ב · ח מתני׳ מחצלת קנים גדולה, עשאה לשכיבה — מקבלת טומאה, ואין מסככין בה. …
• סוכה יט ע"ב · יד אלא אמר רבא: בגדולה כולי עלמא לא פליגי דסתמא לסיכוך. כי פליגי …
• סוכה כ ע"א · ו תנו רבנן: מחצלת של שיפה ושל גמי, גדולה — מסככין בה, קטנה …

הלכה ז נסרים שאין ברחבן ארבעה טפחים מסככין בהן אף על פי שהן משופין. ואם יש …

• סוכה יד ע"א · י מתני׳ מסככין בנסרים, דברי רבי יהודה, ורבי מאיר אוסר. נתן עליה נסר …
• סוכה יד ע"א · יא גמ׳ אמר רב: מחלוקת בנסרין שיש בהן ארבעה, דרבי מאיר אית ליה …
• סוכה יד ע"ב · יא אתמר: הפכן על צידיהן, רב הונא אמר: פסולה, ורב חסדא ורבה בר …

הלכה ח תקרה שאין עליה מעזיבה שהיא הטיט והאבנים אלא נסרין תקועין בלבד הרי זו פסולה …

• סוכה טו ע"א · א מתני׳ תקרה שאין עליה מעזיבה, רבי יהודה אומר: בית שמאי אומרים: מפקפק, …

הלכה ט סוכה שנעשית כהלכתה מכל מקום כשרה אף על פי שלא נעשית לשם מצוה. והוא …

• סוכה ח ע"ב · ד תנו רבנן: גנב״‎ך: סוכת גוים, סוכת נשים, סוכת בהמה, סוכת כותים סוכה …
• סוכה ח ע"ב · ה מאי ״כהלכתה״? אמר רב חסדא: והוא שעשאה לצל סוכה.
• סוכה ח ע"ב · ו ״מכל מקום״ לאתויי מאי? לאתויי: סוכת רקב״‎ש. דתנו רבנן: סוכת רקב״‎ש: סוכת …
• סוכה ט ע"א · א מתני׳ סוכה ישנה — בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין. ואיזו היא …
• סוכה טז ע"א · ו החוטט בגדיש. אמר רב הונא: לא שנו אלא שאין שם חלל טפח …
• מנחות מב ע"א · כא הרי סוכה דכשירה בגוי, דתניא: סוכת גוים, סוכת נשים, סוכת בהמה, סוכת …

הלכה י חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדין אין מסככין בהן גזרה שמא יעשה אותן חבילות …

• סוכה יב ע"א · ח מתני׳ חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדין — אין מסככין בהן. וכולן …

הלכה יא חבילות קטנות שאגדו אותן למנין מסככין בהן. וכן החותך ראש הדקל והחריות אגודות בו …

• סוכה יג ע"א · ג אמר רב גידל אמר רב: האי אפקותא דדיקלא מסככין בהו. אף על …
• סוכה יג ע"ב · ב דרש מרימר: הני איסורייתא דסורא — מסככין בהו. אף על גב דאגדן …

הלכה יב העושה סוכתו תחת האילן כאילו עשאה בתוך הבית. הדלה עליה עלי האילנות ובדיהן וסכך …

• סוכה ט ע"ב · א מתני׳ העושה סוכתו תחת האילן — כאילו עשאה בתוך הבית. סוכה על …
• סוכה ט ע"ב · ב גמ׳ אמר רבא: לא שנו אלא באילן שצלתו מרובה מחמתו, אבל חמתו …
• סוכה ט ע"ב · ד וכי חמתו מרובה מצלתו, מאי הוי? הא קא מצטרף סכך פסול בהדי …
• סוכה יא ע"א · ט מתני׳ הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסוס וסיכך על גבה …
• סוכה יא ע"א · יא גמ׳ יתיב רב יוסף קמיה דרב הונא, ויתיב וקאמר: או שקצצן כשרה, …

הלכה יד במה דברים אמורים בסוכה קטנה אבל בסוכה גדולה סכך פסול באמצע פוסלה בארבעה טפחים …

• סוכה יז ע"א · ב בית שנפחת וסיכך על גביו — אם יש מן הכותל לסיכוך ארבע …
• סוכה יז ע"ב · ט בסורא אמרי להא שמעתא בהאי לישנא. בנהרדעא מתנו: אמר רב יהודה אמר …
• בבא בתרא קסב ע"ב · ו ואל תתמה, שהרי אויר סוכה פוסל בשלשה, סכך פסול פוסל בארבעה.

הלכה טז סיפר בדבר פסול ודבר כשר זה בצד זה ואין במקום אחד מסכך הפסול רוחב …

• עירובין טו ע"ב · יז תא שמע: המקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המטה, אם יש ריוח ביניהן …
• עירובין טו ע"ב · כ אמר רבי אמי: במעדיף.
• עירובין טו ע"ב · כא רבא אמר: אם היו נתונין ערב — נותנו שתי, שתי — נותנו …
• סוכה טו ע"א · יג מתני׳ המקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המטה, אם יש ריוח ביניהן כמותן …
• סוכה טו ע"א · יד גמ׳ לימא תיהוי תיובתא דרב הונא בריה דרב יהושע. דאתמר: פרוץ כעומד, …
• סוכה טו ע"ב · א והא אפשר לצמצם! אמר רבי אמי: במעדיף.
• סוכה טו ע"ב · ב רבא אמר: אפילו תימא בשאין מעדיף, אם היו נתונים שתי — נותנן …
• סוכה טו ע"ב · ג או בארוכות המטה. לימא מסייע ליה לרבי אמי בר טביומי, דאמר רבי …

הלכה יז פרש עליה בגד מלמעלה או שפרש תחתיה מפני הנשר פסולה. פרשו כדי לנאותה כשרה. …

• סוכה י ע"א · יג מתני׳ פירס עליה סדין מפני החמה, או תחתיה מפני הנשר, או שפירס …
• סוכה י ע"א · יד גמ׳ אמר רב חסדא: לא שנו אלא מפני הנשר. אבל לנאותה — …

הלכה יח נויי סוכה אין ממעטין בגובהה אבל ממעטין ברחבה. היו נויי הסוכה מופלגין מגגה ארבעה …

• סוכה י ע"ב · ב אתמר: נויי סוכה אין ממעטין בסוכה. אמר רב אשי: ומן הצד — …
• סוכה י ע"ב · ד אתמר: נויי סוכה המופלגין ממנה ארבעה, רב נחמן אמר: כשרה, רב חסדא …

הלכה יט סכך שהיו בו חלונות חלונות שהאויר נראה מהן. אם יש בכל האויר ככל מקום …

• סוכה ב ע"א · ב ושאינה גבוהה עשרה טפחים, ושאין לה (שלשה) דפנות, ושחמתה מרובה מצלתה — …
• סוכה כב ע"א · ב גמ׳ מאי מדובללת? אמר רב: סוכה ענייה. ושמואל אמר: קנה עולה וקנה …
• סוכה כב ע"ב · ז לא קשיא: כאן מלמעלה, כאן מלמטה. אמר רב פפא, היינו דאמרי אינשי: …

הלכה כ במה דברים אמורים בשלא היה במקום אחד אויר שלשה טפחים. אבל אם היה אויר …

• סוכה יז ע"א · א מתני׳ הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים — פסולה.
• סוכה יז ע"א · ו אמר רבה: אשכחתינהו לרבנן דבי רב דיתבי וקאמרי: אויר פוסל בשלשה, סכך …
• סוכה יז ע"א · י ואמרו לי: אי הכי, לדידך נמי דאמרת סכך פסול פוסל בארבע אמות, …
• סוכה יח ע"א · ו והני מילי מן הצד. אבל באמצע — פליגי בה רב אחא ורבינא, …
• סוכה כב ע"א · ב גמ׳ מאי מדובללת? אמר רב: סוכה ענייה. ושמואל אמר: קנה עולה וקנה …
• בבא בתרא קסב ע"ב · ו ואל תתמה, שהרי אויר סוכה פוסל בשלשה, סכך פסול פוסל בארבעה.

הלכה כא דרך הסכוך להיות קל כדי שיראו ממנו הכוכבים הגדולים. היתה מעובה כמין בית אף …

• סוכה כב ע"א · ב גמ׳ מאי מדובללת? אמר רב: סוכה ענייה. ושמואל אמר: קנה עולה וקנה …
• סוכה כב ע"א · ד אמר אביי: לא שנו, אלא שאין בין זה לזה שלשה טפחים, אבל …
• סוכה כב ע"ב · ח מעובה כמין בית. תנו רבנן: המעובה כמין בית, אף על פי שאין …

הלכה כב העושה סוכה על גבי סוכה. התחתונה פסולה כמי שעשה סוכה בתוך הבית והעליונה כשרה …

• סוכה ט ע"ב · ח סוכה על גבי סוכה וכו׳. תנו רבנן: ״(בסוכות) תשבו״, ולא בסוכה שתחת …
• סוכה ט ע"ב · י אמר רבי ירמיה: פעמים ששתיהן כשירות, פעמים ששתיהן פסולות, פעמים שתחתונה כשרה …
• סוכה י ע"א · ז ושמואל אמר: עשרה. מאי טעמא דשמואל — כהכשרה כך פסולה. מה הכשרה …
• סוכה י ע"א · י כי אתא רב דימי, אמר, אמרי במערבא: אם אין התחתונה יכולה לקבל …

הלכה כג מטה שבתוך הסוכה אם גבוהה עשרה טפחים. היושב תחתיה לא יצא ידי חובתו. מפני …

• סוכה י ע"ב · ו אמר רב יהודה אמר שמואל: מותר לישן בכילה בסוכה, אף על פי …
• סוכה יא ע"א · ד תא שמע: נקליטין שנים, וקינופות ארבעה, פירס על גבי קינופות — פסולה, …
• סוכה כ ע"ב · י הישן תחת המטה בסוכה — לא יצא ידי חובתו. אמר רבי יהודה: …
• סוכה כ ע"ב · יב גמ׳ והא ליכא עשרה! תרגמא שמואל במטה עשרה.

הלכה כה סוכה שאולה כשרה וכן הגזולה כשרה. כיצד אם תקף על חברו והוציאו מסוכתו וגזלה …

• סוכה כז ע"ב · ה וחכמים אומרים: אף על פי שאמרו אין אדם יוצא ידי חובתו ביום …
• סוכה לא ע"א · ב תנו רבנן: סוכה גזולה, והמסכך ברשות הרבים — רבי אליעזר פוסל, וחכמים …
• סוכה לא ע"א · ה אבל גזל עצים וסיכך בהן — דברי הכל אין לו אלא דמי …

הלכה א נשים ועבדים וקטנים פטורים מן הסוכה. טומטום ואנדרוגינוס חייבים מספק. וכן מי שחציו עבד …

• עירובין פב ע"א · טז ותנן נמי גבי סוכה כי האי גוונא: קטן שאין צריך לאמו — …
• עירובין פב ע"א · יט וכמה? כבר ארבע, כבר חמש.
• סוכה כח ע"א · ט נשים ועבדים וקטנים פטורין מן הסוכה. קטן שאינו צריך לאמו — חייב …
• סוכה כח ע"ב · ה אמר מר: ״כל״ לרבות את הקטנים. והתנן: נשים ועבדים וקטנים פטורין מן …
• נזיר כט ע"א · א אמר ריש לקיש: כדי לחנכו במצות. אי הכי, אפילו אשה נמי! סבר: …
• קידושין לד ע"א · ט והרי סוכה דמצות עשה שהזמן גרמה, דכתיב ״בסכת תשבו שבעת ימים״, טעמא …
• ערכין ב ע"ב · ד ״הכל חייבין בסוכה״ — לאיתויי מאי? לאיתויי קטן שאינו צריך לאמו, דתנן: …

הלכה ב חולים ומשמשיהן פטורים מן הסוכה. ולא חולה שיש בו סכנה אלא אפילו חש בראשו …

• סוכה כו ע"א · ז חולים ומשמשיהם. תנו רבנן: חולה שאמרו, לא חולה שיש בו סכנה, אלא …
• סוכה כו ע"א · ט רבא לטעמיה, דאמר רבא: מצטער — פטור מן הסוכה. והא אנן תנן: …
• עבודה זרה ג ע"ב · א דמשכא להו תקופת תמוז עד חגא, והוי להו צערא. והאמר רבא: מצטער …

הלכה ג האבל חייב בסוכה. וחתן וכל השושבינין וכל בני חופה פטורים מן הסוכה כל שבעת …

• סוכה כה ע"ב · ו ואמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: אבל חייב בסוכה. פשיטא? מהו …
• סוכה כה ע"ב · ז ואמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: חתן והשושבינין וכל בני החופה …

הלכה ד שלוחי מצוה פטורים מן הסוכה בין ביום ובין בלילה. הולכי דרכים ביום פטורים מן …

• סוכה כה ע"א · ד מתני׳ שלוחי מצוה — פטורין מן הסוכה. חולין ומשמשיהן — פטורין מן …
• סוכה כו ע"א · ג תנו רבנן: הולכי דרכים ביום — פטורין מן הסוכה ביום, וחייבין בלילה. …
• סוכה כו ע"א · ד תנו רבנן: שומרי העיר ביום — פטורין מן הסוכה ביום, וחייבין בלילה. …
• סוכה כו ע"א · ה שומרי גנות ופרדסים — פטורין בין ביום ובין בלילה. וליעבדו סוכה התם …
• סוכה כו ע"א · ו רבא אמר: פרצה קוראה לגנב. מאי בינייהו? איכא בינייהו דקא מנטר כריא …
• ערכין ג ע"ב · ו קא משמע לן: נהי דפטירי בשעת עבודה, בלא שעת עבודה חיובי מיחייבי, …

הלכה ה כיצד היא מצות הישיבה בסוכה. שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין …

• סוכה ב ע"א · יב ורבא אמר, מהכא: ״בסוכות תשבו שבעת ימים״. אמרה תורה: כל שבעת הימים …
• סוכה כח ע"ב · ט גמ׳ תנו רבנן: כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי, …
• סוכה כט ע"א · ב אמר רבא: מאני משתיא — במטללתא, מאני מיכלא — בר ממטללתא. חצבא …
• סוכה מג ע"א · י וסוכה גופה מנלן? דתנו רבנן: ״בסוכות תשבו שבעת ימים״, ״ימים״ — ואפילו …
• קידושין לד ע"א · י אמר אביי: איצטריך, סלקא דעתך אמינא: הואיל דכתיב ״בסכת תשבו״ – ״תשבו״ …

הלכה ו אוכלין ושותין וישנים בסוכה כל שבעה בין ביום ובין בלילה. ואסור לאכול סעודה חוץ …

• יומא עט ע"א · ב אמר (רבא) אמר רב יהודה: כותבת הגסה שאמרו, יתירה מכביצה. וקים להו …
• סוכה כו ע"א · י אוכלים אכילת עראי חוץ לסוכה. וכמה אכילת עראי? אמר רב יוסף: תרתי …
• סוכה כו ע"א · יא תנו רבנן: אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה, ואין ישנים שינת עראי חוץ …
• סוכה כו ע"ב · ט וכשנתנו לו לרבי צדוק אוכל פחות מכביצה, נטלו במפה, ואכלו חוץ לסוכה, …
• סוכה כו ע"ב · י גמ׳ מעשה לסתור?! חסורי מחסרא והכי קתני: אם בא להחמיר על עצמו …
• סוכה כט ע"א · ג ירדו גשמים. תנא: משתסרח המקפה של גריסין.
• סוכה כט ע"א · ה תנו רבנן: היה אוכל בסוכה וירדו גשמים וירד — אין מטריחין אותו …
• סוכה כט ע"א · ו איבעיא להו: עד שיעור או עד שיאור? תא שמע: עד שיאור ויעלה …
• סוכה כט ע"א · ז משל למה הדבר דומה. איבעיא להו: מי שפך למי? תא שמע דתניא: …
• סוכה מג ע"א · י וסוכה גופה מנלן? דתנו רבנן: ״בסוכות תשבו שבעת ימים״, ״ימים״ — ואפילו …
• סוכה מה ע"ב · יב כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: אחד זה ואחד זה שבעה. אמר …

הלכה ז אכילה בלילי יום טוב הראשון בסוכה חובה. אפילו אכל כזית פת יצא ידי חובתו. …

• סוכה כז ע"א · ג מתני׳ רבי אליעזר אומר: ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה, אחת …

הלכה ח מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך ביתו או חוץ לסוכה ואוכל הרי זה …

• עירובין יג ע"ב · יב כאותה ששנינו: מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית, בית שמאי …
• סוכה כח ע"א · ח מתני׳ מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית — בית שמאי …

הלכה ט כל שבעת הימים קורא בתוך הסוכה. וכשמבין ומדקדק במה שיקרא יבין חוץ לסוכה כדי …

• סוכה כח ע"ב · י איני?! והאמר רבא: מקרא ומתנא במטללתא, ותנויי בר ממטללתא! לא קשיא: הא …

הלכה יא גמר מלאכול ביום השביעי בשחרית לא יתיר סוכתו. אבל מוריד הוא את כליו ומפנה …

• סוכה מח ע"א · ה מתני׳ סוכה — שבעה. כיצד? גמר מלאכול — לא יתיר את סוכתו. …
• סוכה מח ע"א · ו גמ׳ אין לו כלים להוריד, מהו? אין לו כלים?! אלא כי אשתמש …

הלכה יב כל זמן שיכנס לישב בסוכה כל שבעה מברך וכן טומטום ואנדרוגינוס לעולם אין מברכין …

• סוכה מו ע"א · א העושה לולב לעצמו, אומר: ״ברוך ... שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה״. נטלו …
• סוכה מו ע"א · ה אתמר, אביי אמר: הלכתא כרבי, ורבא אמר: הלכתא כרבנן. אמר רב מרי …
• סוכה מו ע"א · יא תנו רבנן: העושה סוכה לעצמו, אומר: ״ברוך ... שהחיינו כו׳״. נכנס לישב …
• סוכה נו ע"א · ג בעצרת אומר לו הילך וכו׳. איתמר, רב אמר: סוכה, ואחר כך זמן. …
• מנחות מב ע"א · כב ובישראל אין צריך לברך, דתניא: העושה סוכה לעצמו אומר: ״ברוך אתה ה׳ …

הלכה יג גמר מלאכול ביום השמיני מוריד כליו ומפנה אותה. אין לו מקום להוריד את כליו …

• סוכה מז ע"א · ג איכא דאמרי: ברוכי — כולי עלמא לא פליגי דלא מברכינן. כי פליגי, …
• סוכה מז ע"א · ד אמר רבי יוחנן: אומרים זמן בשמיני של חג, ואין אומרים זמן בשביעי …

הלכה יד גמר מלאכול ביום השמיני מוריד כליו ומפנה אותה. אין לו מקום להוריד את כליו …

• סוכה מח ע"א · ה מתני׳ סוכה — שבעה. כיצד? גמר מלאכול — לא יתיר את סוכתו. …
• סוכה מח ע"א · ו גמ׳ אין לו כלים להוריד, מהו? אין לו כלים?! אלא כי אשתמש …

הלכה טו מי שלא עשה סוכה בין בשוגג בין במזיד עושה סוכה בחולו של מועד. אפילו …

• סוכה ט ע"א · ג ובית הלל? ההוא מיבעי ליה לכדרב ששת. דאמר רב ששת משום רבי …
• סוכה כז ע"ב · א אין יוצאין מסוכה לסוכה, ואין עושין סוכה בחולו של מועד. וחכמים אומרים: …
• סוכה מו ע"ב · ב מיד תינוקות וכו׳. אמר רבי יוחנן: אתרוג בשביעי — אסור, בשמיני — …
• ביצה ל ע"ב · א מתני׳ אין נוטלין עצים מן הסוכה, אלא מן הסמוך לה.
• ביצה ל ע"ב · ט והאמר רב ששת משום רבי עקיבא: מנין לעצי סוכה שאסורין כל שבעה …
• ביצה ל ע"ב · יב אביי ורבא דאמרי תרוייהו: באומר איני בודל מהם כל בין השמשות, דלא …

הלכה טז וכן אוכלין ומשקין שתולין בסוכה כדי לנאותה אסור להסתפק מהן כל שמונה. ואם התנה …

• שבת כב ע"א · ד בעו מיניה מרבי יהושע בן לוי: מהו להסתפק מנויי סוכה כל שבעה? …
• סוכה י ע"א · טו לימא מסייע ליה: סיככה כהלכתה ועיטרה בקרמין ובסדינין המצוירין, ותלה בה אגוזין …
• ביצה ל ע"ב · יא וסוכה דמצוה לא? והתניא: סככה כהלכתה ועטרה בקרמים ובסדינין המצויירין, ותלה בה …
• ביצה ל ע"ב · יב אביי ורבא דאמרי תרוייהו: באומר איני בודל מהם כל בין השמשות, דלא …

הלכה ב פרי עץ הדר האמור בתורה הוא אתרוג. וענף עץ עבות האמור בתורה הוא ההדס …

• סוכה לב ע"ב · יט היכי דמי עבות? אמר רב יהודה: והוא דקיימי תלתא תלתא טרפי בקינא. …

הלכה ג ערבי נחל האמורות בתורה אינן כל דבר הגדל על הנחל אלא מין ידוע הוא …

• סוכה לד ע"א · ו תנו רבנן: אי זהו ערבה ואיזהו צפצפה? ערבה, קנה שלה אדום, ועלה …

הלכה ד ויש מין אחר דומה לערבה אלא שעלה שלו עגול ופיו דומה למסר וקנה שלו …

• סוכה לד ע"א · ו תנו רבנן: אי זהו ערבה ואיזהו צפצפה? ערבה, קנה שלה אדום, ועלה …

הלכה ה ארבעה מינין אלו מצוה אחת הן ומעכבין זה את זה וכולן נקראים מצות לולב. …

• סוכה לא ע"א · יז ובאתרוג מי בעי רבי יהודה הדר? והתניא: ארבעת מינין שבלולב, כשם שאין …
• סוכה לד ע"ב · ד אמר לו רבי אליעזר: יכול יהא אתרוג עמהן באגודה אחת? אמרת, וכי …
• סוכה מה ע"ב · ב אמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי: כל המצות …
• מנחות כז ע"א · יג שני מינים שבנזיר, שלשה שבפרה, וארבעה שבתודה, וארבעה שבלולב, (וארבע) [וארבעה] שבמצורע …

הלכה ו מצוה מן המובחר לאגוד לולב והדס וערבה ולעשות שלשתן אגודה אחת. וכשהוא נוטלם לצאת …

• שבת קלג ע"ב · ה דתניא: ״זה אלי ואנוהו״, התנאה לפניו במצות: עשה לפניו סוכה נאה, ולולב …
• סוכה לג ע"א · טו מאן תנא להא דתנו רבנן: לולב מצוה לאוגדו, ואם לא אגדו כשר. …
• סוכה לז ע"ב · ו ואמר רבה: לולב — בימין, ואתרוג — בשמאל. מאי טעמא? הני תלתא …
• סוכה מו ע"א · א העושה לולב לעצמו, אומר: ״ברוך ... שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה״. נטלו …
• נזיר ב ע"ב · ח ״אהא נאה״ — נזיר. ודלמא: אנאה לפניו במצות? כדתניא: ״זה אלי ואנוהו״ …
• סנהדרין פח ע"ב · יז בלולב, מאי סבירא לן? אי סבירא לן דלולב אין צריך אגד, האי …
• מנחות כז ע"א · כז כמאן אזלא הא דתניא: לולב מצוה לאוגדו, ואם לא אגדו – כשר? …

הלכה ז כמה נוטל מהן. לולב אחד ואתרוג אחד ושני בדי ערבה ושלשה בדי הדס. ואם …

• סוכה לד ע"ב · ב מתני׳ רבי ישמעאל אומר: שלשה הדסים ושתי ערבות, לולב אחד, ואתרוג אחד. …
• סוכה לה ע"א · ג התם משום דלא אפשר, היכי נעביד? ננקוט חדא — לא מינכרא לקיחתה. …

הלכה ח כמה שיעור אורך כל מין מהם. לולב אין פחות מארבעה טפחים ואם היה ארוך …

• סוכה לב ע"ב · ג לולב שיש בו שלשה טפחים. אמר רב יהודה אמר שמואל: שיעור הדס …
• סוכה לב ע"ב · ד ורבי פרנך אמר רבי יוחנן: שדרו של לולב צריך שיצא מן ההדס …
• סוכה לד ע"ב · ט עלתה חזזית על רובו, נטלה פטמתו, נקלף, נסדק, ניקב וחסר כל שהוא …
• מנחות מב ע"א · ב והתנן: לולב שיש בו שלשה טפחים כדי לנענע בו – כשר, אלא: …
• נדה כו ע"א · טו שדרה מה היא? דאמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן: שדרו של לולב …

הלכה ט משיגביה ארבעה מינין אלו בין שהגביהן כאחת בין בזה אחר זה בין בימין בין …

• סוכה לז ע"ב · ו ואמר רבה: לולב — בימין, ואתרוג — בשמאל. מאי טעמא? הני תלתא …
• סוכה מב ע"א · א לא שנו אלא שלא יצא בו, אבל יצא בו — חייב. הא …
• סוכה מה ע"ב · ב אמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי: כל המצות …

הלכה י כיצד מוליך ומנענע ראש הלולב שלש פעמים ומביא ומנענע ראש הלולב שלש פעמים וכן …

• סוכה לז ע"ב · ז מתני׳ והיכן היו מנענעין? ב״הודו לה׳״ תחילה וסוף, וב״אנא ה׳ הושיעה נא״ …
• סוכה לח ע"א · ו אמר רבי זירא: מאי קושיא? דלמא: מצוה לאפסוקי, ואי לא פסיק — …
• סוכה מג ע"א · ט מאי טעמא דרבי אליעזר? אמר קרא: ״ביום״, ואפילו בשבת. ורבנן —האי ביום …
• מגילה כ ע"ב · ו מתני׳ כל היום כשר לקריאת המגילה, ולקריאת ההלל, ולתקיעת שופר, ולנטילת לולב, …

הלכה יא עשה לאגודה זו גימון של כסף ושל זהב או שכרך עליה סדין ונטלה יצא. …

• סוכה לו ע"ב · ח מתני׳ אין אוגדין את הלולב אלא במינו, דברי רבי יהודה. רבי מאיר …
• סוכה לז ע"א · ז רבא אמר: כל לנאותו — אינו חוצץ. ואמר רבה: לא לינקוט איניש …
• סוכה מב ע"א · ב רבא אמר: אפילו תימא שלא הפכו, הכא במאי עסקינן: כגון שהוציאו בכלי. …

הלכה יב אגד את הלולב עם ההדס והערבה והבדיל בין הלולב ובין ההדס במטלת וכיוצא בה …

• סוכה לו ע"ב · ח מתני׳ אין אוגדין את הלולב אלא במינו, דברי רבי יהודה. רבי מאיר …
• סוכה לז ע"ב · ב ואמר רבה: לא לדוץ איניש לולבא בהושענא, דדלמא נתרי טרפי והוי חציצה. …

הלכה יג מצות לולב להנטל ביום ראשון של חג בלבד בכל מקום ובכל זמן ואפילו בשבת …

• סוכה מא ע"א · ו מתני׳ בראשונה היה לולב ניטל במקדש שבעה, ובמדינה יום אחד. משחרב בית …
• סוכה מב ע"ב · ו לולב שבעה, כיצד? יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת — …
• סוכה מב ע"ב · י גמ׳ אמאי? טלטול בעלמא הוא, ולידחי שבת! אמר רבה: גזרה שמא יטלנו …
• ראש השנה ל ע"א · טז מתני׳ בראשונה היה הלולב ניטל במקדש שבעה, ובמדינה יום אחד. משחרב בית …

הלכה יד ולמה לא גזרו גזרה זו ביום טוב הראשון מפני שהוא מצוה מן התורה ואפילו …

• סוכה מג ע"א · ג אלא, ראשון דאיתיה מן התורה בגבולין — לא גזרו בהו רבנן. הנך …

הלכה טו משחרב בית המקדש התקינו שיהיה לולב ניטל בכל מקום כל שבעת ימי החג זכר …

• סוכה מא ע"א · ו מתני׳ בראשונה היה לולב ניטל במקדש שבעה, ובמדינה יום אחד. משחרב בית …
• סוכה מה ע"ב · יב כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: אחד זה ואחד זה שבעה. אמר …
• סוכה מו ע"א · א העושה לולב לעצמו, אומר: ״ברוך ... שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה״. נטלו …

הלכה יז ומשחרב בית המקדש אסרו חכמים ליטול את הלולב בשבת ביום הראשון ואפילו בני ארץ …

• סוכה מג ע"א · ד אי הכי, האידנא נמי! אנן לא ידעינן בקיבועא דירחא. אינהו, דידעי בקיבועא …
• סוכה מד ע"א · א אמרי: לדידהו נמי לא דחי. ואלא קשיא הני תרתי; דתנא חדא: כל …

הלכה יח ובזמן הזה שהכל עושין על פי החשבון נשאר הדבר כמות שהיה שלא ינטל לולב …

• סוכה מד ע"א · א אמרי: לדידהו נמי לא דחי. ואלא קשיא הני תרתי; דתנא חדא: כל …

הלכה יט כל שחייב בשופר ובסוכה חייב בנטילת הלולב. וכל הפטור משופר וסוכה פטור מנטילת לולב. …

• סוכה מב ע"א · ח קטן היודע לנענע — חייב בלולב.
• נזיר כט ע"א · א אמר ריש לקיש: כדי לחנכו במצות. אי הכי, אפילו אשה נמי! סבר: …
• ערכין ב ע"ב · ה ״הכל חייבין בלולב״ — לאיתויי מאי? לאיתויי קטן היודע לנענע, דתנן: קטן …

הלכה כ הלכה למשה מסיני שמביאין במקדש ערבה אחרת חוץ מערבה שבלולב. ואין אדם יוצא ידי …

• סוכה לד ע"א · ב ורבנן, למקדש מנא להו? הלכתא גמירי להו. דאמר רבי אסי אמר רבי …
• סוכה מד ע"ב · א כאן במקדש — כאן בגבולין.
• סוכה מד ע"ב · ב אמר רבי אמי: ערבה צריכה שיעור, ואינה ניטלת אלא בפני עצמה, ואין …
• סוכה מד ע"ב · ג מהו דתימא: הני מילי היכא דלא אגבהיה והדר אגבהיה, אבל אגבהיה והדר …
• סוכה מד ע"ב · ד וכמה שיעורה? אמר רב נחמן: שלשה בדי עלין לחין. ורב ששת אמר: …
• סוכה מד ע"ב · ה אמר אייבו: הוה קאימנא קמיה דרבי אלעזר בר צדוק ואייתי ההוא גברא …
• תענית ג ע"א · ז דאמר רבי אמי אמר רבי יוחנן משום רבי נחוניא איש בקעת בית …
• מועד קטן ג ע"ב · יא דידהו היא? הלכה למשה מסיני היא! דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן …
• זבחים קי ע"ב · ו אישתמיטתיה הא דאמר רבי אסי; דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן משום …

הלכה כא כיצד היתה מצותה. בכל יום ויום משבעת הימים היו מביאין מורביות של ערבה וזוקפין …

• סוכה מב ע"ב · ז ערבה שבעה, כיצד? יום השביעי של ערבה שחל להיות בשבת — ערבה …
• סוכה מג ע"ב · ב ערבה שבעה. כיצד? ערבה בשביעי מאי טעמא דחיא שבת? אמר רבי יוחנן: …
• סוכה מה ע"א · ב מתני׳ מצות ערבה כיצד? מקום היה למטה מירושלים ונקרא ״מוצא״, יורדין לשם …

הלכה כב כיצד היו עושין מביאין אותה מערב שבת למקדש ומניחין אותה בגיגיות של זהב כדי …

• סוכה מג ע"ב · יד אלמא בנטילה היא! תיובתא.
• סוכה מד ע"א · ו אלא, אמר רב זביד משמיה דרבא: לולב דאית ליה עיקר מן התורה, …
• סוכה מה ע"א · ג כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת, אלא שהיו מלקטין אותן מערב ומניחין אותן …

הלכה כג בכל יום ויום היו מקיפין את המזבח בלולביהן בידיהן פעם אחת ואומרין אנא ה' …

• סוכה מג ע"ב · יא אמר ליה רבא לרב יצחק בריה דרבה בר בר חנה: בר אוריא, …
• סוכה מה ע"א · ב מתני׳ מצות ערבה כיצד? מקום היה למטה מירושלים ונקרא ״מוצא״, יורדין לשם …

הלכה כד כך היה המנהג בירושלים. יוצא אדם מביתו שחרית ולולבו בידו. ונכנס לבית הכנסת והוא …

• סוכה מא ע"ב · יב תניא, רבי אלעזר בר צדוק אומר: כך היה מנהגן של אנשי ירושלים, …

הלכה כה מקבלת אשה הלולב מיד בנה או מיד בעלה ומחזירתו למים בשבת בזמן שהיו נוטלין …

• סוכה מב ע"א · ז מתני׳ מקבלת אשה מיד בנה ומיד בעלה, ומחזירתו למים בשבת. רבי יהודה …

הלכה כו הדס שבלולב אסור להריח בו מפני שאינו ראוי אלא לריח והואיל והוקצה למצוה אסור …

• סוכה לז ע"ב · ד ואמר רבה: הדס של מצוה — אסור להריח בו, אתרוג של מצוה …
• ביצה ל ע"ב · יג ומאי שנא מהא דאתמר: הפריש שבעה אתרוגים לשבעת הימים, אמר רב: כל …

הלכה כז ואסור לאכול אתרוג כל יום השביעי מפני שהוקצה למקצת היום הוקצה לכולו. ובשמיני מותר …

• סוכה מו ע"ב · ב מיד תינוקות וכו׳. אמר רבי יוחנן: אתרוג בשביעי — אסור, בשמיני — …
• סוכה מו ע"ב · יא ובפלוגתא דרבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. דאיתמר: הפריש שבעה אתרוגין לשבעה …
• סוכה מו ע"ב · יב ואנן דאית לן תרי יומי, היכי עבדינן? אמר אביי: שמיני ספק שביעי …
• ביצה ל ע"ב · יג ומאי שנא מהא דאתמר: הפריש שבעה אתרוגים לשבעת הימים, אמר רב: כל …

הלכה א ארבעת מינין האלו שהן לולב והדס וערבה ואתרוג שהיה אחד מהן יבש או גזול …

• סוכה כט ע"ב · ד לולב הגזול והיבש — פסול. של אשירה ושל עיר הנדחת — פסול. …
• סוכה ל ע"א · א משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה, שנאמר: ״והבאתם גזול ואת הפסח ואת …
• סוכה לא ע"א · יז ובאתרוג מי בעי רבי יהודה הדר? והתניא: ארבעת מינין שבלולב, כשם שאין …
• סוכה לא ע"ב · יא של אשרה ושל עיר הנדחת. ושל אשרה — פסול? והאמר רבא: לולב …
• סוכה לב ע"ב · יג מתני׳ הדס הגזול והיבש — פסול. של אשרה ושל עיר הנדחת — …
• סוכה לג ע"ב · טו מתני׳ ערבה גזולה ויבשה — פסולה. של אשרה ושל עיר הנדחת — …
• סוכה לד ע"ב · ח מתני׳ אתרוג הגזול והיבש — פסול. של אשרה ושל עיר הנדחת — …
• עבודה זרה מז ע"א · ז כי אתא רב דימי אמר: באשירה שביטלה קמבעיא ליה, יש דחוי אצל …
• חולין פט ע"א · טו לולב של עבודה זרה לא יטול. מאי לאו, אם נטל לא יצא? …

הלכה ב אתרוג של ערלה ושל תרומה טמאה ושל טבל פסול. של דמאי כשר שאפשר שיפקיר …

• פסחים לח ע"א · ב אתרוג של מעשר שני, לדברי רבי מאיר — אין יוצא בו ידי …
• סוכה לד ע"ב · ח מתני׳ אתרוג הגזול והיבש — פסול. של אשרה ושל עיר הנדחת — …
• סוכה לה ע"א · יב גופא. אמר רבי אסי: אתרוג של מעשר שני, לדברי רבי מאיר — …
• סוכה לה ע"ב · ד של תרומה טמאה פסולה. דלית בה היתר אכילה.
• סוכה לה ע"ב · ה ושל תרומה טהורה לא יטול. פליגי בה רבי אמי ורבי אסי, חד …
• סוכה לה ע"ב · ז ואם נטל כשרה. למאן דאמר מפני שאין בה היתר אכילה — הרי …
• סוכה לה ע"ב · ח ושל דמאי. מאי טעמייהו דבית הלל — כיון דאי בעי מפקר להו …
• סוכה לה ע"ב · י של מעשר שני שבירושלים. למאן דאמר מפני שמכשירה — הרי מכשירה, למאן …
• סוכה לה ע"ב · יא ואם נטל — כשרה. למאן דאמר מפני שאין בה היתר אכילה — …

הלכה ג לולב שנקטם ראשו פסול. נסדק אם נתרחקו שני סדקיו זה מזה עד שיראו כשנים …

• סוכה כט ע"ב · ד לולב הגזול והיבש — פסול. של אשירה ושל עיר הנדחת — פסול. …
• סוכה לא ע"ב · יד נקטם ראשו. אמר רב הונא: לא שנו אלא נקטם, אבל נסדק — …
• סוכה לא ע"ב · טו ונסדק כשר? והתניא: לולב כפוף,
• סוכה לב ע"א · א קווץ, סדוק, עקום דומה למגל — פסול. חרות — פסול. דומה לחרות …
• סוכה לב ע"א · ב עקום דומה למגל, אמר רבא: לא אמרן אלא לפניו, אבל לאחריו — …
• סוכה לב ע"א · ג אמר רב נחמן: לצדדין — כלפניו דמי. ואמרי לה: כלאחריו דמי.
• סוכה לב ע"א · ה נפרצו עליו כו׳. אמר רב פפא: נפרצו — דעביד כי חופיא. נפרדו …

הלכה ד בריית עלין של לולב כך היא. כשהם גדלין גדלין שנים שנים ודבוקין מגבן וגב …

• סוכה לב ע"א · ד ואמר רבא: האי לולבא דסליק בחד הוצא — בעל מום הוא, ופסול.
• סוכה לב ע"א · ז איכא דאמרי: אמר (רבי יוחנן) אמר רבי יהושע בן לוי: נחלקה התיומת, …
• סוכה לב ע"א · יג ציני הר הברזל — כשרה. אמר אביי: לא שנו אלא שראשו של …
• בבא קמא צו ע"ב · ב איכא דאמרי: תא שמע, דאמר רבי מתון אמר רבי יהושע בן לוי: …

הלכה ה הדס שנקטם ראשו כשר. נשרו רוב עליו אם נשתיירו שלשה עלין בקן אחד כשר. …

• סוכה לב ע"ב · יג מתני׳ הדס הגזול והיבש — פסול. של אשרה ושל עיר הנדחת — …
• סוכה לג ע"ב · ב אלא, אי אתמר הכי אתמר: או שהיו ענביו מרובין מעליו — פסול. …
• סוכה לג ע"ב · ג אמר רב פפא: אדומות כשחורות דמיין, דאמר רבי חנינא: האי דם שחור …
• סוכה לג ע"ב · ו ואין ממעטין ביום טוב. הא עבר ולקטן מאי? כשר. דאשחור אימת? אילימא …
• סוכה לג ע"ב · י אמר רב אשי: כגון שלקטן לאכילה. ורבי אליעזר ברבי שמעון סבר לה …
• סוכה לד ע"ב · ב מתני׳ רבי ישמעאל אומר: שלשה הדסים ושתי ערבות, לולב אחד, ואתרוג אחד. …

הלכה ו ערבה שנקטם ראשה כשרה. נפרצו עליה פסולה.

• סוכה לג ע"ב · טו מתני׳ ערבה גזולה ויבשה — פסולה. של אשרה ושל עיר הנדחת — …

הלכה ז אתרוג שניקב נקב מפולש כל שהוא פסול. ושאינו מפולש אם היה כאיסר או יתר …

• סוכה לד ע"ב · ט עלתה חזזית על רובו, נטלה פטמתו, נקלף, נסדק, ניקב וחסר כל שהוא …
• סוכה לה ע"ב · יב עלתה חזזית. אמר רב חסדא: דבר זה רבינו הגדול אמרו, המקום יהיה …
• סוכה לה ע"ב · יג אלא: אי אתמר אסיפא אתמר. על מיעוטו — כשר. אמר רב חסדא: …
• סוכה לה ע"ב · יד נטלה פטמתו. תנא רבי יצחק בן אלעזר: נטלה בוכנתו.
• סוכה לו ע"א · א הא בכולה, הא במקצתה.
• סוכה לו ע"א · ב נסדק, ניקב. תני עולא בר חנינא: ניקב נקב מפולש — במשהו, ושאינו …

הלכה ח אתרוג שהוא תפוח סרוח כבוש שלוק שחור לבן מנומר ירוק ככרתי פסול. גדלו בדפוס …

• סוכה לד ע"ב · ט עלתה חזזית על רובו, נטלה פטמתו, נקלף, נסדק, ניקב וחסר כל שהוא …
• סוכה לו ע"א · ד כי קא מיבעיא ליה כדעולא אמר רבי יוחנן: ריאה שנשפכה כקיתון — …
• סוכה לו ע"א · ה תא שמע: אתרוג תפוח סרוח, כבוש, שלוק, כושי, לבן, ומנומר — פסול. …
• סוכה לו ע"א · ז אמר מר: אתרוג כושי — פסול. והתניא: כושי כשר, דומה לכושי — …
• סוכה לו ע"ב · ב גדלו בדפוס ועשאו כמין בריה אחרת — פסול. אמר רבא: לא שנו …

הלכה ט כל אלו שאמרנו שהם פסולין מפני מומין שבארנו או מפני גזל וגניבה ביום טוב …

• סוכה כט ע"ב · ה גמ׳ קא פסיק ותני, לא שנא ביום טוב ראשון, ולא שנא ביום …
• סוכה לו ע"ב · ד בשלמא מתניתין לרבי חנינא לא קשיא: כאן ביום טוב ראשון, כאן ביום …

הלכה י אין אדם יוצא ביום טוב ראשון של חג בלולבו של חבירו שישאלנו ממנו עד …

• סוכה מא ע"ב · ה גמ׳ מנא הני מילי? דתנו רבנן: ״ולקחתם״, שתהא לקיחה ביד כל אחד …
• סוכה מא ע"ב · ז למה לי למימר החזירו? מלתא אגב אורחיה קא משמע לן: מתנה על …
• סוכה מא ע"ב · ח כי הא דאמר רבא: ״הא לך אתרוג זה על מנת שתחזירהו לי״. …
• סוכה מו ע"ב · ט אמר רבי זירא: לא ליקני איניש הושענא לינוקא ביומא טבא קמא. מאי …
• קידושין ו ע"ב · יג ועוד, הא רבא הוא דאמר: מתנה על מנת להחזיר שמה מתנה! דאמר …
• בבא בתרא קלז ע"ב · ה אמר רבא: ״אתרוג זה נתון לך במתנה, על מנת שתחזירהו לי״, נטלו …

הלכה יא שותפין שקנו לולב או אתרוג בשותפות אין אחד מהן יוצא בו ידי חובתו בראשון …

• בבא בתרא קלז ע"ב · ג אמר רבה בר רב הונא: האחין שקנו אתרוג בתפוסת הבית; נטלו אחד …
• בבא בתרא קלז ע"ב · ד ודוקא דאיכא אתרוג לכל חד וחד, אבל פריש או רמון – לא.

הלכה יב אף על פי שכל המועדות מצוה לשמוח בהן. בחג הסוכות היתה במקדש יום שמחה …

• סוכה נא ע"א · טז מתני׳ מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו. במוצאי …
• סוכה נא ע"ב · י במוצאי יום טוב כו׳. מאי תיקון גדול? אמר רבי אלעזר: כאותה ששנינו: …

הלכה יג והיאך היתה שמחה זו. החליל מכה ומנגנין בכנור ובנבלים ובמצלתים וכל אחד ואחד בכלי …

• סוכה נ ע"א · ו החליל — חמשה וששה. זהו החליל של בית השואבה, שאינו דוחה לא …
• סוכה נא ע"א · ז ורבי ירמיה בר אבא אמר: מחלוקת בשיר של שואבה, דרבי יוסי בר …

הלכה יד מצוה להרבות בשמחה זו. ולא היו עושין אותה עמי הארץ וכל מי שירצה. אלא …

• סוכה נא ע"א · יז חסידים ואנשי מעשה היו מרקדין בפניהם

הלכה טו השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת האל שצוה בהן. עבודה גדולה היא. וכל המונע …

• שבת ל ע"ב · ה ״ושבחתי אני את השמחה״ — שמחה של מצוה. ״ולשמחה מה זה עושה״ …