שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך כד אלול שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
ואילו רבן גמליאל סובר שהאיכות מכריעה את הכמות, ולכן, למרות שתפלתו של שליח הצבור מעטה בכמות – זוהי תפלה אחת בלבד – בכל זאת היא חשובה יותר מתפלת כל הצבור, כי היא נעלית מאוד באיכותה, כי היא כוללת את הכוח של כל הצבור כאחד.
19 ע"פ המבואר בפנים יומתק גם הטעם (בפנימיות הענינים) שהלכה כר"ג בברכות של ר"ה ושל יוה"כ (ר"ה לה, רע"א) – כי ראש השנה (וכן יוה"כ שנק' ר"ה – יחזקאל מ, א. לקו"ת ר"ה נח, א) לגבי כל השנה הוא ע"ד הש"ץ שכולל כל הציבור, נשיא שכולל כל העם (ראה לקמן בסוף השיחה) – עיין לקו"ת ר"ה שם. עטרת ראש בתחלתו בארוכה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
[מלבד מי שנמצא במעמד ומצב כמו לאחר התפלה ("אַן אויס- געדאַוונט'ער"), כמבואר הענין במק"א , שלכן מצינו אצל רב יהודה, ש"מתלתין יומין לתלתין יומין הוה מצלי" , כי, עבודתו של רב יהודה היתה באופן של מס"נ בתמידות ("הוו קא מסרי נפשייהו אקדושת השם"), ולכן, "כי הוה שליף חד מסאני' אתי מטרא" (כדברי הגמרא במסכת ברכות ), ואמרו עליו "לית דין בר נש" , ככל ההפלאות שבדבר; אבל לולי זאת, הנה השיעור למטה של זמן תפלה הוא הרבה יותר מהשיעור למטה של זמן תורה].
279 ר"ה לה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והענין הוא דהנה בזמן שביהמ"ק הי' קיים הי' אז גילוי אלקות, ועד"ז הי' גם לאחרי החורבן, ותותר בימי רבי , ובזה"ג נאמר סוכת דוד הנופלת מדרגא לדרגא, לכן בתחלה הי' עיקר העבודה והבירורים בבחי' חב"ד שלכן התנאים ואמוראים הי' עיקר עסקם בלימוד התורה, משא"כ בעבודת התפלה, ועד שהיו כאלו שהיו מתפללים רק פעם אחת בתלתין יומין וכו' .
756 ר"ה לה, א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דחג הסוכות, תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והענין הוא דהנה בזמן שביהמ"ק הי' קיים הי' אז גילוי אלקות, ועד"ז הי'גם לאחרי החורבן, ותותר בימי רבי, ובזה"ג נאמר סוכת דוד הנופלת מדרגא לדרגא, לכן בתחלה הי' עיקר העבודה והבירורים בבחי' חב"ד שלכן התנאים ואמוראים הי' עיקר עסקם בלימוד התורה, משא"כ בעבודת התפלה, ועד שהיו כאלו שהיו מתפללים רק פעם אחת בתלתין יומין וכו'.
63 ר"ה לה, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ועשית ציץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך חכמה זו הגלוי' נמשך ממוחא סתימאה דא"א ששם בחי' ואנחנו מה בחי' בטול שם היא המשכות א"ס ממש ודברי אשר שמתי בפיך דבר הוי' ממש וע"כ אחר ולעבדו בכל נפשיכם נאמר ונתתי כו' כי היינו ע"י מס"נ וקבלו היהודים כו' ובבחי' בטול זה אמר המגיד להב"י אני המשנה המדבר בפיך והשגת רוה"ק שלו הי' ג"כ עד"ז שהוא עצמו הי' מדבר קול דודי דופק היינו בקרבו ממש ודברי מוסר שאמר לו הכל הוא עצמו הי' מדבר אלא דרך התלבשות בקולו והוא הי' שומע את קולו ועד"ז כל השגת רוה"ק רוח הדובר בו וכן השגת הנביאים המלאך הדובר בו ממש ולכן רב יהודה הי' פטור מהתפלה שלמד בבחי' בטול זה.
24 ר' יהודה היה פטור מתפלה : ראה ר"ה לה, א.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נשיאת כפים קכח דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן לז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועם שבשדות כיון שהם אנוסים שטרודין במלאכתם ואינם יכולים לבא לבית הכנסת הם בכלל ברכה אפילו הם אחורי הכהנים אבל כל מי שהוא בעיר ויכול לבוא לבית הכנסת לקבל הברכה פנים אל פנים כדת של תורה ואינו בא מראה בעצמו שאין הברכה חשובה בעיניו לבא לבית הכנסת בשבילה לכך אינו בכלל ברכה אם הוא אחורי הכהנים לכן כל מי שהוא בעיר ויכול לבא לבית הכנסת לקבל הברכה ואפילו העומדים בחצר בית הכנסת ואינם יכולים ליכנס לבית הכנסת מפני שאין להם מקום שם מכל מקום אם עומדים אחורי כותל מזרחי אינם בכלל ברכה שהרי יכולים לעמוד לצד מערב שהוא נגד פני הכהנים או יעמדו לצדדי בית הכנסת ויהפכו פניהם לבית הכנסת כלפי הכהנים.
שע ראש השנה לה, א. תוס' סוטה שם ד"ה הא דאניסי.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק שלישי (א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומשום הכי נמי גם בימיהם לא היו זהירים לזכור בעל פה רק ההלכות בטעמיהן ולא הפלפול, שלא היו חוזרים עליו כל כך, כדאשכחן ברב ששת ורב יהודה דכל תלתין יומין מהדרי תלמודייהו, ואילו רב אשי גמר תלמודו פעם אחת לשלשים שנה במהדורא קמא וכן במהדורא בתרא, כדפירש רשב"ם בב"ב דף קנ"ז, והיינו משום רוב עיון ופלפול.
ע ר"ה לה, א. רש"י שם ד"ה מתלתין. וראה תניא אגה"ק סי' כו (קמב, ב).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע נט דין ברכה ראשונה ביוצר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ד ברכות אלו של קריאת שמע, הש"ץ מוציא את הרבים ידי חובתן אפילו מי שהוא בקי .
982 משנה מגילה כג , ב (אין פורסין על שמע ... פחות מעשרה), לפירוש הר"ן שם יג, ב (הגאונים ז"ל פירשו ... אין מתחילין בברכות של קריאת שמע, שיברך האחד ויצאו האחרים בברכתו, אלא בעשרה, מה שאין כן בשאר ברכות כגון קידוש והבדלה וכיוצא בהן, שהיחיד אומרם וחבירו יחידי שומען גם כן ויוצא). ריטב"א שם כג, ב (הנכון כמו שמפרש רבינו נר"ו בשם רבינו הגדול ז"ל, שפורסין על שמע ... ששליח צבור האומר ברכות של קריאת שמע בקול רם, והם עונין אחריו אמן נפטרין בברכותיו ... הוה סלקא דעתך דסגי בפחות מעשרה נמי, קמ"ל ... שיחיד אינו מוציא לחבירו את הברכות של קריאת שמע אלא בצבור). רבינו יונה ברכות יג, ב (פירוש אין פורסין על שמע הוא כמ"ש ר"מ, שאע"פ שאמרו דעם דבשדות אניסי ולא מצי למיתי לבי כנישתא וש"ץ מוציאן ידי חובתן מתפלה, אפילו הכי מקריאת שמע אינן נפטרין אלא באמירה, ובעניית אמן אינו פוטר אלא בי', ולפיכך אין פורסין על שמע כדי לפטור את השומעים בעניית אמן אלא בעשרה, שאם לא כן אין עניית האמן כלום). רמ"א ס"ד (אם לא אמרה, רק שמעה משליח צבור, יצא, דבברכות אלו השליח צבור מוציא היחיד ... מיהו אין הש"ץ מוציא היחיד בפחות מעשרה.
עיין ב"י ריש סי' סט (וה"ר יונה בפרק מי שמתו כתב פירוש אחר בשם ר"מ, שאע"פ שאמרו (ר"ה לה, א) שעם שבשדות דאניסי ולא מצו למיתי לבי כנישתא שליח ציבור מוציאן ידי חובתו מתפלה, אפילו הכי מקריאת שמע אינם נפטרים אלא באמירה, ובעניית אמן אינו פוטר אלא בעשרה, ולפיכך אין פורסין על שמע כדי לפטור את השומעים בעניית אמן אלא בעשרה, שאם לא כן אין העניית אמן כלום).
וכן היא דעה השנית לקמן שם ס"ב (ויש אומרים שהפורס על שמע הוא כשעדיין לא קראו קריאת שמע וברכותיה, שאז אומר אחד מהם קדיש וברכו ומברך ברכות שמע, והם שומעין ועונין אחריו אמן ויוצאים ידי חובתן).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וחג הקציר בכורי מעשיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובזה יובן משארז"ל בשני דרב יהודא כולי תנויי בנזיקין הוה, דלכאו' אינו מובן שהרי רב יהודא הי' גדול מאד שהרי הוה מצלי מתלתין יומין לתלתין יומין, מפני שתורתו אומנתו פטור מהתפילה, וכל תנויי לא הוה רק בנזיקין.
119 רב יהודא . . מצלי . . לתלתין יומין : ר"ה לה, א. ראה גם שע"ת קג, ב ובהערה 15.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והי' אמונת עתיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובזה יובן משארז"ל בשני דרב יהודא כולהו תנויי בנזיקין הוה, דלכאורה אינו מובן שהרי רב יהודה הי' אדם גדול מאד שהרי הי' מצלי מתלתין יומין לתלתין יומין כי הי' תורתן אומנתן, עכ"ז כל תנויי לא הוה אלא בנזיקין.
48 רב יהודה . . מצלי . . לתלתין יומין : ר"ה לה, א. ראה גם שע"ת קג, ב ובהערה 15.
פתיחה בהקשר