הלכות תפילה וברכת כהנים

הלכה ב ולפיכך נשים ועבדים חייבין בתפלה לפי שהיא מצות עשה שלא הזמן גרמא אלא חיוב …

• ברכות כ ע"ב · א ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון.
• ברכות לב ע"ב · א אמר רבי אלעזר: גדולה תפלה יותר ממעשים טובים, שאין לך גדול במעשים …

הלכה ד כיון שגלו ישראל בימי נבוכדנצר הרשע נתערבו בפרס ויון ושאר האומות ונולדו להם בנים …

• ברכות לד ע"א · י אמר רב יהודה: לעולם אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות, ולא …
• מגילה יז ע"ב · ח תפלה מנא לן? דתניא: שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן …

הלכה ה וכן תקנו שיהא מנין התפלות כמנין הקרבנות שתי תפלות בכל יום כנגד שני תמידין …

• ברכות כו ע"ב · ד איתמר, רבי יוסי ברבי חנינא אמר: תפלות אבות תקנום. רבי יהושע בן …

הלכה ו וכן התקינו שיהא אדם מתפלל תפלה אחת בלילה שהרי איברי תמיד של בין הערבים …

• ברכות כו ע"ב · ד איתמר, רבי יוסי ברבי חנינא אמר: תפלות אבות תקנום. רבי יהושע בן …
• ברכות כז ע"ב · יד כמאן דאמר, תפלת ערבית רשות. דאמר רב יהודה אמר שמואל: תפלת ערבית: …
• יומא פז ע"ב · יג ומי אמר רב הכי? והאמר רב: הלכה כדברי האומר תפלת ערבית רשות! …

הלכה ח נמצאו התפלות בכל יום שלש ערבית ושחרית ומנחה ובשבתות ובמועדים ובראשי חדשים ארבע שלש …

• יומא פז ע"ב · ט מאי נעילת שערים? רב אמר: צלותא יתירתא. ושמואל אמר: ״מה אנו מה …
• יומא פז ע"ב · יב אמר רב: תפלת נעילה פוטרת את של ערבית. רב לטעמיה, דאמר: צלותא …

הלכה ט תפלות אלו אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהם אם רצה אדם להתפלל כל היום …

• ברכות כא ע"א · טז ואמר רב יהודה אמר שמואל: התפלל ונכנס לבית הכנסת ומצא צבור שמתפללין, …

הלכה ב בכל תפלה שבכל יום מתפלל אדם תשע עשרה ברכות אלו על הסדר במה דברים …

• ברכות כח ע"ב · יב מתני׳ רבן גמליאל אומר: בכל יום ויום מתפלל אדם שמנה עשרה. רבי …
• ברכות ל ע"א · ד מאי איכא בין ״הביננו״ לתפלה קצרה? ״הביננו״ בעי לצלויי שלש קמייתא ושלש …
• ברכות ל ע"א · ה והלכתא: ״הביננו״, מעומד, תפלה קצרה, בין מעומד בין מהלך.

הלכה ג וזוהי הברכה שתקנו מעין כל האמצעיות:הביננו ה' אלהינו לדעת את דרכיך ומול את לבבנו …

• ברכות כט ע"א · יג רבי יהושע אומר: מעין שמנה עשרה. מאי ״מעין שמונה עשרה״? רב אמר: …
• ברכות כט ע"א · טו אמר רב נחמן אמר שמואל: כל השנה כולה מתפלל אדם ״הביננו״, חוץ …

הלכה ד בד"א בימות החמה אבל בימות הגשמים אינו מתפלל הביננו מפני שצריך לומר שאלה בברכת …

• ברכות כט ע"א · יג רבי יהושע אומר: מעין שמנה עשרה. מאי ״מעין שמונה עשרה״? רב אמר: …
• ברכות כט ע"א · טו אמר רב נחמן אמר שמואל: כל השנה כולה מתפלל אדם ״הביננו״, חוץ …
• ברכות לג ע"א · יא מתני׳ מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים, ושאלה בברכת השנים, והבדלה בחונן הדעת. …
• ברכות לג ע"א · כו אמר ליה: בתחילה קבעוה בתפלה. העשירו — קבעוה על הכוס. הענו — …
• נדה ח ע"ב · ג רבי חנינא בן גמליאל משום אבותיו אומר: מתפלל שמנה עשרה, מפני שצריך …

הלכה ה ובשבתות ובימים טובים מתפלל שבע ברכות בכל תפלה ותפלה מארבע תפלות של אותו היום …

• עירובין מ ע"א · יז מיתיבי: ראש השנה שחל להיות בשבת, בית שמאי אומרים: מתפלל עשר, ובית …
• עירובין מ ע"ב · ו מאי הוה עלה? אמר רב חסדא: זכרון אחד עולה לו לכאן ולכאן. …
• פסחים קיז ע"ב · יג אמר רבא: אשכחתינא לסבי דפומבדיתא דיתבי וקאמרי: בשבתא — בין בצלותא בין …
• ביצה יז ע"א · ג תני תנא קמיה דרבינא: ״מקדש ישראל והשבת והזמנים״. אמר ליה: אטו שבת …

הלכה ו במה דברים אמורים בתפלת ערבית ושחרית ומנחה אבל תפלת המוספין של ראש השנה מתפלל …

• עירובין מ ע"א · יז מיתיבי: ראש השנה שחל להיות בשבת, בית שמאי אומרים: מתפלל עשר, ובית …

הלכה ז ביוה"כ מתפלל בכל תפלה מחמש תפלות שבע ברכות שלש ראשונות ושלש אחרונות ואמצעיות מעין …

• שבת כד ע"ב · א ולית הילכתא ככל הני שמעתתא, אלא כי הא דאמר רבי יהושע בן …
• פסחים ג ע"א · ז תא שמע: אור של יום הכפורים, מתפלל שבע ומתודה. שחרית, מתפלל שבע …
• יומא פז ע"ב · ט מאי נעילת שערים? רב אמר: צלותא יתירתא. ושמואל אמר: ״מה אנו מה …
• נדה ח ע"ב · ב ומי קאי? והתניא: אור יום הכפורים — מתפלל שבע ומתודה, שחרית — …

הלכה ח בד"א ביום צום של כל שנה ושנה אבל ביום צום של שנת היובל מתפלל …

• ראש השנה כו ע"ב · ט שוה היובל לראש השנה לתקיעה ולברכות. רבי יהודה אומר: בראש השנה תוקעין …

הלכה ט בכל תפלה מהתפלות פותח קודם לברכה ראשונה יי' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך וכשהוא …

• ברכות ד ע"ב · יד אמרי: כיון דתקינו רבנן ״השכיבנו״ — כגאולה אריכתא דמיא. דאי לא תימא …

הלכה י בראשי חדשים ובחולו של מועד מתפלל ערבית שחרית ומנחה תשע עשרה ברכות כשאר הימים …

• שבת כד ע"א · ג איבעיא להו: מהו להזכיר ראש חודש בברכת המזון? אם תימצי לומר בחנוכה …

הלכה יא שבת שחלה בחולו של מועד וכן ראש חדש שחל להיות בשבת מתפלל ערבית ושחרית …

• עירובין מ ע"ב · ב ומי אית להו לבית שמאי כולל? והתניא: ראש חדש שחל להיות בשבת, …
• עירובין מ ע"ב · ג וכולל עצמו — תנאי היא, דתניא: שבת שחל להיות בראש חדש או …
• עירובין מ ע"ב · ד ובמוספין מתחיל בשל שבת, ומסיים בשל שבת, ואומר קדושת היום באמצע.
• ביצה יז ע"א · ד תנו רבנן: שבת שחל להיות בראש חודש או בחולו של מועד, ערבית …

הלכה יב ויום טוב שחל להיות באחד בשבת מתפלל בברכה רביעית בלילה ותודיענו משפטי צדקך ותלמדנו …

• ברכות לג ע"א · כו אמר ליה: בתחילה קבעוה בתפלה. העשירו — קבעוה על הכוס. הענו — …
• ברכות לג ע"ב · טו ״ותודיענו ה׳ אלהינו את משפטי צדקך ותלמדנו לעשות חקי רצונך, ותנחילנו זמני …
• שבת קנ ע"ב · יא אבל מחשיכין. ואף על גב דלא אבדיל והאמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס …
• תענית ב ע"א · ה דקתני: מזכירים גבורות גשמים בתחיית המתים, ושואלין בברכת השנים, והבדלה בחונן הדעת. …
• נדה ח ע"ב · ג רבי חנינא בן גמליאל משום אבותיו אומר: מתפלל שמנה עשרה, מפני שצריך …

הלכה יג בחנוכה ובפורים מוסיפין בהודאה על הניסים שבת שחלה להיות בחנוכה מוכיר על הניסים במוסף …

• שבת כד ע"א · ב איבעיא להו: מהו להזכיר של חנוכה בברכת המזון? כיון דמדרבנן הוא — …
• שבת כד ע"א · ה איבעיא להו: מהו להזכיר של חנוכה במוספין? כיון דלית ביה מוסף בדידיה …

הלכה יד בימי התענית אפילו יחיד שהתענה מוסיף בשומע תפלה עננו וכו' ושליח ציבור אומרה ברכה …

• שבת כד ע"א · ד שני וחמישי מאי עבידתייהו? אלא שני וחמישי ושני של תעניות ומעמדות. ערבית …
• תענית יג ע"ב · ט מתקיף לה רב יצחק: וכי יחיד קובע ברכה לעצמו? אלא אמר רב …

הלכה טו כל ימות הגשמים אומר בברכה שניה מוריד הגשם ובימות החמה מוריד הטל מאימתי אומר …

• ברכות לג ע"א · יא מתני׳ מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים, ושאלה בברכת השנים, והבדלה בחונן הדעת. …
• תענית ב ע"א · ג אין שואלים את הגשמים אלא סמוך לגשמים. רבי יהודה אומר: העובר לפני …
• תענית ב ע"א · ה דקתני: מזכירים גבורות גשמים בתחיית המתים, ושואלין בברכת השנים, והבדלה בחונן הדעת. …
• תענית ה ע"א · ב ואף רב הדר ביה. דאמר רב חננאל אמר רב: מונה עשרים ואחד …

הלכה טז משבעה ימים במרחשון שואלין את הגשמים בברכת שנים כל זמן שמזכיר הגשם במה דברים …

• תענית ב ע"א · ה דקתני: מזכירים גבורות גשמים בתחיית המתים, ושואלין בברכת השנים, והבדלה בחונן הדעת. …
• תענית ד ע"ב · יב אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יהודה. אמר ליה רבי …
• תענית ו ע"א · יא אמר רב חסדא: הלכה כרבי יוסי. אמימר מתני להא דרב חסדא בהא …
• תענית י ע"א · יא מתני׳ בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים. רבן גמליאל אומר: בשבעה בו, חמשה …
• תענית י ע"א · יב גמ׳ אמר רבי אלעזר: הלכה כרבן גמליאל. תניא, חנניה אומר: ובגולה, עד …
• תענית י ע"א · טו אמר רב נחמן בר יצחק: וסימנך עלאי בעו מיא, תתאי לא בעו …
• בבא מציעא כח ע"א · טו ורמינהו: בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים. רבן גמליאל אומר: בשבעה בו, שהוא …

הלכה יז מקומות שהן צריכין לגשמים בימות החמה כגון איי הים הרחוקים שואלין את הגשמים בעת …

• תענית יד ע"ב · ד שלחו ליה בני נינוה לרבי: כגון אנן, דאפילו בתקופת תמוז בעינן מטרא, …

הלכה יח כל השנה כולה חותם בברכה שלישית האל הקדוש ובברכת עשתי עשרה מלך אוהב צדקה …

• ברכות יב ע"ב · ב ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל השנה כולה אדם מתפלל …

הלכה א תפלת השחר מצותה שיתחיל להתפלל עם הנץ החמה וזמנה עד סוף שעה רביעית שהיא …

• ברכות כו ע"א · יא מתני׳ תפלת השחר עד חצות. רבי יהודה אומר: עד ארבע שעות. תפלת …
• ברכות כו ע"א · יג גמ׳ ורמינהו: מצותה עם הנץ החמה, כדי שיסמוך גאולה לתפלה, ונמצא מתפלל …
• ברכות כו ע"א · טז כולי יומא מצלי ואזיל, עד חצות, יהבי ליה שכר תפלה בזמנה, מכאן …
• ברכות כז ע"א · ז שמע מינה ״עד ועד בכלל״. שמע מינה.
• ברכות כז ע"א · ח אמר רב כהנא: הלכה כרבי יהודה, הואיל ותנן בבחירתא כוותיה.
• שבת קיח ע"ב · ו אמר רבי יוסי: יהא חלקי ממתפללים עם דמדומי חמה. אמר רבי חייא …

הלכה ד הא למדת שזמן מנחה גדולה משש שעות ומחצה עד תשע שעות ומחצה וזמן מנחה …

• ברכות כו ע"ב · יב ואיזו היא מנחה גדולה משש שעות ומחצה ולמעלה. ואיזו היא מנחה קטנה …
• ברכות כו ע"ב · יג איבעיא להו: רבי יהודה, פלג מנחה קמא קאמר או פלג מנחה אחרונה …
• ברכות כז ע"א · יד אדרבה מדרב הונא ורבנן לא הוו מצלו עד אורתא, שמע מינה אין …
• ברכות כט ע"ב · ט אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו: כל שאין מתפלל …

הלכה ה תפלת המוספין זמנה אחר תפלת השחר עד שבע שעות ביום והמתפלל אותה אחר שבע …

• ברכות כח ע"א · יד ושל מוספין כל היום. אמר רבי יוחנן: ונקרא ״פושע״.
• מגילה כ ע"ב · ו מתני׳ כל היום כשר לקריאת המגילה, ולקריאת ההלל, ולתקיעת שופר, ולנטילת לולב, …

הלכה ו תפלת הערב אף ע"פ שאינה חובה המתפלל אותה זמנה מתחילת הלילה עד שיעלה עמוד …

• ברכות כז ע"ב · יג תפלת הערב אין לה קבע. מאי אין לה קבע? אילימא דאי בעי …
• ברכות כז ע"ב · יד כמאן דאמר, תפלת ערבית רשות. דאמר רב יהודה אמר שמואל: תפלת ערבית: …
• יומא פז ע"ב · יג ומי אמר רב הכי? והאמר רב: הלכה כדברי האומר תפלת ערבית רשות! …

הלכה ז המתפלל תפלה קודם זמנה לא יצא ידי חובתו וחוזר ומתפלל אותה בזמנה ואם התפלל …

• ברכות כז ע"א · טו רב איקלע לבי גניבא וצלי של שבת בערב שבת, והוה מצלי רבי …
• ברכות כז ע"ב · ט אמר רבי חייא בר אבין: רב צלי של שבת בערב שבת, רבי …
• ברכות כז ע"ב · יד כמאן דאמר, תפלת ערבית רשות. דאמר רב יהודה אמר שמואל: תפלת ערבית: …

הלכה ח כל מי שעבר עליו זמן תפלה ולא התפלל במזיד אין לו תקנה ואינו משלם …

• ברכות כו ע"א · יט מיתיבי. ״מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות״: ״מעות לא יוכל …
• ברכות כו ע"א · כ אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: הכא במאי עסקינן — שבטל במזיד.
• חגיגה ט ע"ב · ט תניא נמי הכי: ״מעות לא יוכל לתקון״ — זה שביטל קריאת שמע …

הלכה ט כיצד טעה ולא התפלל שחרית ועבר חצי היום יתפלל מנחה שתים ראשונה תפלת מנחה …

• ברכות כו ע"א · טו וכולי עלמא עד חצות ותו לא, והאמר רב מרי בריה דרב הונא …
• ברכות כו ע"א · יח תא שמע דאמר רב הונא בר יהודה אמר רבי יצחק אמר רבי …

הלכה יא היו לפניו שתי תפלות של מנחה ושל מוספין מתפלל של מנחה ואח"כ מתפלל של …

• ברכות כח ע"א · טו תנו רבנן: היו לפניו שתי תפלות, אחת של מנחה ואחת של מוסף …
• זבחים יב ע"א · ה אין; דהאמר רבי יוחנן: הלכה – מתפלל של מנחה, ואחר כך מתפלל …
• זבחים צא ע"א · ה תא שמע, דאמר רבי יוחנן: הלכה – מתפלל אדם של מנחה, ואחר …

הלכה ב טהרת ידים כיצד רוחץ ידיו במים עד הפרק ואחר כך יתפלל היה מהלך בדרך …

• ברכות טו ע"א · ג אמר ליה רבינא לרבא: חזי מר האי צורבא מרבנן דאתא ממערבא ואמר: …
• ברכות טו ע"א · ה והני מילי לקריאת שמע, אבל לתפלה מהדר. ועד כמה? — עד פרסה. …
• פסחים מו ע"א · יב אמר רבי יוסי ברבי חנינא: לא שנו אלא לפניו, אבל לאחריו — …
• חולין קכב ע"ב · כא ולתפלה ולנטילת ידים – ארבעת מילין.

הלכה ג בד"א לפניו אבל אם היה מקום המים לאחוריו אין מחייבין אותו לחזור לאחוריו אלא …

• ברכות טו ע"א · ג אמר ליה רבינא לרבא: חזי מר האי צורבא מרבנן דאתא ממערבא ואמר: …
• ברכות טו ע"א · ה והני מילי לקריאת שמע, אבל לתפלה מהדר. ועד כמה? — עד פרסה. …

הלכה ד כל הטמאין רוחצין ידיהן בלבד כטהורין ומתפללים אע"פ שאפשר להם לטבול ולעלות מטומאתן אין …

• ברכות כב ע"א · יד כרבי יהודה בן בתירא בדברי תורה, דתניא, רבי יהודה בן בתירא אומר: …
• ברכות כב ע"א · יז מאן דתני שנאה, משום בטול תורה ומשום בטול פריה ורביה. ומאן דתני …

הלכה ה לפיכך היו אומרין בזמן תקנה זו שאפילו זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע …

• ברכות כו ע"א · ז מתני׳ זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע, והמשמשת שראתה נדה — …

הלכה ו מנהג פשוט בשנער ובספרד שאין בעל קרי מתפלל עד שרוחץ כל בשרו במים משום …

• ברכות כב ע"ב · ה אמר רבא הלכתא: בריא המרגיל וחולה המרגיל — ארבעים סאה. ובריא לאונסו …

הלכה ז כיסוי הערוה כיצד אף על פי שכסה ערותו כדרך שמכסין לקריאת שמע לא יתפלל …

• ברכות כה ע"א · א אבל לתפלה עד שיכסה את לבו.

הלכה ח טהרת מקום התפלה כיצד לא יתפלל במקום הטנופת ולא במרחץ ולא בבית הכסא ולא …

• ברכות כה ע"א · ו תניא כותיה דרב חסדא: לא יקרא אדם קריאת שמע, לא כנגד צואת …

הלכה ט המתפלל ומצא צואה במקומו הואיל וחטא מפני שלא בדק עד שלא התפלל חוזר ומתפלל …

• ברכות כב ע"ב · טז תניא אידך: היה עומד בתפלה וראה צואה כנגדו — מהלך לפניו עד …
• ברכות כב ע"ב · יז היה מתפלל ומצא צואה במקומו, אמר רבה: אף על פי שחטא — …

הלכה י דברים החופזים אותו כיצד אם היה צריך לנקביו לא יתפלל וכל הצריך לנקביו והתפלל …

• ברכות כג ע"א · ג תנו רבנן: הנצרך לנקביו — אל יתפלל, ואם התפלל — תפלתו תועבה. …
• ברכות כג ע"א · ד ועד כמה? אמר רב ששת: עד פרסה. איכא דמתני לה אמתניתא: במה …
• ברכות כג ע"א · ה אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: הנצרך לנקביו — הרי …
• חולין קלו ע"ב · יב וכרבי יהודה בן בתירה בדברי תורה, דתניא: רבי יהודה בן בתירה אומר: …

הלכה יא מי שגיהק ופיהק ונתעטש בתפלתו אם לרצונו הרי זה מגונה ואם בדק גופו קודם …

• ברכות כד ע"א · כג ואמר רבי חנינא: אני ראיתי את רבי שגיהק ופיהק ונתעטש ורק
• ברכות כד ע"ב · א וממשמש בבגדו, אבל לא היה מתעטף. וכשהוא מפהק היה מניח ידו על …
• ברכות כד ע"ב · ו אלא רק ארק קשיא! רק ארק נמי לא קשיא, אפשר כדרב יהודה. …
• ברכות כד ע"ב · ט אזל, אשכחיה לתנא דקתני קמיה דרב יהודה: היה עומד בתפלה ונתעטש — …

הלכה יב בקש להוציא רוח מלמטה ונצטער הרבה ואינו יכול להעמיד עצמו מהלך לאחריו ארבע אמות …

• ברכות כד ע"ב · ט אזל, אשכחיה לתנא דקתני קמיה דרב יהודה: היה עומד בתפלה ונתעטש — …

הלכה יג היה עומד בתפלה ונטפו מי רגליו על ברכיו ממתין עד שיכלו המים וחוזר למקום …

• ברכות כב ע"ב · יח תנו רבנן: היה עומד בתפלה ומים שותתין על ברכיו — פוסק עד …
• ברכות כג ע"א · ב אמר רב אשי: האי ״אם שהה״, אם לא שהה מיבעי ליה! אלא, …

הלכה יד וכן המשתין מים שוהה כדי הילוך ד' אמות ואח"כ יתפלל ומשהתפלל שוהה אחר תפלתו …

• תענית יז ע"ב · ב אי הכי, שתוי יין נמי — אפשר דגני פורתא ועייל, כדרמי בר …
• מגילה כז ע"ב · טז אלא: המתפלל מרחיק ארבע אמות ומשתין למה לי? אי הכי, קדשתינהו לכולהו …

הלכה טו כוונת הלב כיצד כל תפלה שאינה בכוונה אינה תפלה ואם התפלל בלא כוונה חוזר …

• ברכות ל ע"ב · ג אמר רבי יוחנן: אני ראיתי את רבי ינאי דצלי והדר צלי. אמר …
• ברכות ל ע"ב · ה איתמר, רב יצחק בר אבדימי משום רבינו אמר: הלכה כרבי יהודה שאמר …
• ברכות לא ע"א · כז אמר רב המנונא: כמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מהני קראי דחנה. ״וחנה …

הלכה טז כיצד היא הכוונה שיפנה את לבו מכל המחשבות ויראה עצמו כאלו הוא עומד לפני …

• ברכות כט ע"ב · ז רבי אליעזר אומר כל העושה תפלתו קבע וכו׳: מאי ״קבע״? אמר רבי …
• ברכות ל ע"ב · יד מתני׳ אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש. חסידים הראשונים היו שוהין …
• ברכות לא ע"א · יז תנו רבנן: המתפלל צריך שיכוין את לבו לשמים. אבא שאול אומר: סימן …
• ברכות לב ע"ב · כג תניא נמי הכי: המתפלל צריך שישהא שעה אחת קודם תפלתו, ושעה אחת …
• סנהדרין כב ע"א · ז ואידך, האי ״שויתי״ מאי דריש ביה? ההוא מיבעי ליה כדרב חנה בר …

הלכה יז שכור אל יתפלל מפני שאין לו כוונה ואם התפלל תפלתו תועבה לפיכך חוזר ומתפלל …

• ברכות לא ע"א · כז אמר רב המנונא: כמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מהני קראי דחנה. ״וחנה …
• עירובין סד ע"א · ט אמר רבה בר רב הונא: שתוי אל יתפלל, ואם התפלל — תפלתו …
• עירובין סד ע"ב · ד אמר רמי בר אבא: דרך מיל, ושינה כל שהוא — מפיגין את …
• סנהדרין כב ע"ב · יג הכא אפשר דמספר ועייל. התם נמי אפשר דניים פורתא ועייל, דאמר רב …

הלכה יח וכן אין עומדין להתפלל לא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה …

• ברכות לא ע"א · ה תנו רבנן: אין עומדין להתפלל לא מתוך דין, ולא מתוך דבר הלכה, …
• ברכות לא ע"א · יא תנו רבנן: אין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות, ולא מתוך עצלות, ולא …

הלכה יט תפלות הפרקים כגון תפלת מוסף ראש חדש ותפלת מועדות צריך להסדיר תפלתו ואח"כ עומד …

• ברכות כט ע"ב · טו אמר רב הונא: הלכה כאחרים.
• ברכות ל ע"א · ד מאי איכא בין ״הביננו״ לתפלה קצרה? ״הביננו״ בעי לצלויי שלש קמייתא ושלש …
• ברכות ל ע"א · ה והלכתא: ״הביננו״, מעומד, תפלה קצרה, בין מעומד בין מהלך.
• ראש השנה לה ע"א · ז אמר רבי אלעזר: לעולם יסדיר אדם תפלתו, ואחר כך יתפלל. אמר רבי …

הלכה ב עמידה כיצד אין מתפלל אלא מעומד היה יושב בספינה או בעגלה אם יכול לעמוד …

• ברכות ל ע"א · ו היה רוכב על החמור וכו׳. תנו רבנן: היה רוכב על החמור והגיע …

הלכה ג נכח המקדש כיצד היה עומד בחוצה לארץ מחזיר פניו נכח ארץ ישראל ומתפלל היה …

• ברכות ל ע"א · ח תנו רבנן: סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות — יכוין לבו …
• ברכות ל ע"א · ט היה עומד בחוץ לארץ — יכוין את לבו כנגד ארץ ישראל, שנאמר: …

הלכה ד תקון הגוף כיצד כשהוא עומד בתפלה צריך לכוין את רגליו זו בצד זו ונותן …

• ברכות י ע"ב · כח ואמר רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב: המתפלל צריך …
• שבת י ע"א · ב רבא בר רב הונא רמי פוזמקי ומצלי, אמר: ״הכון לקראת״ וגו׳. רבא …
• יבמות קה ע"ב · ה וחד אמר: עיניו למעלה, שנאמר: ״נשא לבבנו אל כפים״. אדהכי אתא רבי …

הלכה ה תקון המלבושים כיצד מתקן מלבושיו תחלה ומציין עצמו ומהדר שנאמר השתחוו לה' בהדרת קדש …

• ברכות כג ע"ב · ב תנו רבנן: לא יאחז אדם תפילין בידו וספר תורה בזרועו ויתפלל. ולא …
• ברכות ל ע"ב · יט ממאי? דילמא לעולם אימא לך, ״הדרת״ ממש. כי הא דרב יהודה הוה …
• שבת י ע"א · ב רבא בר רב הונא רמי פוזמקי ומצלי, אמר: ״הכון לקראת״ וגו׳. רבא …
• סוכה מא ע"ב · י אמר ליה מר בר אמימר לרב אשי: אבא צלויי קא מצלי ביה. …
• סוכה מא ע"ב · יא ואמר שמואל: סכין וקערה, ככר ומעות — הרי אלו כיוצא בהן. התם …
• בבא מציעא קה ע"ב · ו לתפלה מאי היא? דתניא: הנושא משאוי על כתיפו והגיע זמן תפלה, פחות …

הלכה ו תקון המקום כיצד יעמוד במקום נמוך ויחזיר פניו לכותל וצריך לפתוח חלונות או פתחים …

• ברכות ג ע"א · טו תנו רבנן, מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה: מפני חשד, מפני המפולת, …
• ברכות ה ע"ב · כא תניא אבא בנימין אומר: על שני דברים הייתי מצטער כל ימי — …
• ברכות ו ע"ב · ו אמר רבי חלבו, אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפלתו — אלהי …
• ברכות ו ע"ב · יח אמר רב הונא: כל המתפלל אחורי בית הכנסת נקרא ״רשע״, שנאמר: ״סביב …
• ברכות כז ע"א · טז מסייע ליה לרבי יהושע בן לוי. דאמר רבי יהושע בן לוי: אסור …
• ברכות לא ע"א · יט אמר רבי חייא בר אבא: לעולם יתפלל אדם בבית שיש בו חלונות, …
• ברכות לא ע"ב · יט ״אני האשה הנצבת עמכה בזה״, אמר רבי יהושע בן לוי: מכאן שאסור …
• ברכות לד ע"ב · כט ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אל יתפלל אדם אלא …

הלכה ז לא יעמוד במקום גבוה שלשה טפחים או יותר ויתפלל ולא על גבי מטה ולא …

• ברכות י ע"ב · כו ואמר רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב: אל יעמוד …

הלכה ח האומנין שהיו עושין מלאכה בראש האילן או בראש הנדבך או בראש הכותל והגיע זמן …

• ברכות טז ע"א · ט גמ׳ תנו רבנן: האומנין — קורין בראש האילן ובראש הנדבך. ומתפללין בראש …
• ברכות טז ע"א · יד תנו רבנן: הפועלים שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית, קורין קריאת שמע …
• ברכות טז ע"א · יז אלא אידי ואידי רבן גמליאל, ולא קשיא: כאן, בעושין בשכרן. כאן, בעושין …
• ברכות טז ע"א · יח והתניא: הפועלים שהיו עושים מלאכה אצל בעל הבית — קורין קריאת שמע …

הלכה ט השוויית הקול כיצד לא יגביה קולו בתפלתו ולא יתפלל בלבו אלא מחתך הדברים בשפתיו …

• ברכות כד ע"ב · ז המשמיע קולו בתפלתו הרי זה מקטני אמנה. אמר רב הונא: לא שנו, …
• ברכות לא ע"א · כז אמר רב המנונא: כמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מהני קראי דחנה. ״וחנה …
• סוטה לב ע"ב · יא וגנותו בקול רם?! והאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מפני …

הלכה י כריעה כיצד המתפלל כורע חמש כריעות בכל תפלה ותפלה בברכה ראשונה בתחלה ובסוף ובהודיה …

• ברכות יב ע"א · כד ואמר רבה בר חיננא [סבא] משמיה דרב: המתפלל, כשהוא כורע כורע בברוך, …
• ברכות לד ע"א · יד תנו רבנן: אלו ברכות שאדם שוחה בהן: ב״אבות״, תחלה וסוף. ב״הודאה״, תחלה …
• ברכות לד ע"ב · ב אמר רבי יצחק בר נחמני: לדידי מפרשא לי מיניה דרבי יהושע בן …
• יומא נג ע"ב · ב אמר רבי אלכסנדרי אמר רבי יהושע בן לוי: המתפלל, צריך שיפסיע שלש …
• יומא נג ע"ב · ג תניא נמי הכי: המתפלל, צריך שיפסיע שלש פסיעות לאחוריו ואחר כך יתן …

הלכה יא ולמה נותן שלום לשמאלו תחלה מפני ששמאלו הוא ימין שכנגד פניו כלומר כשהוא עומד …

• ברכות לד ע"א · י אמר רב יהודה: לעולם אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות, ולא …

הלכה יב כל הכריעות האלו צריך שיכרע בהן עד שיתפקקו כל חליות שבשדרה ויעשה עצמו כקשת …

• ברכות יב ע"ב · א רב ששת, כי כרע — כרע כחיזרא. כי קא זקיף — זקיף …
• ברכות כח ע"ב · יח ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: המתפלל צריך שיכרע עד …
• ברכות כח ע"ב · יט עולא אמר: עד כדי שיראה איסר כנגד לבו. רבי חנינא אמר: כיון …

הלכה יג השתחויה כיצד אחר שמגביה ראשו מכריעה חמישית ישב לארץ ונופל על פניו ארצה ומתחנן …

• ברכות לד ע"ב · ג תנו רבנן: קידה — על אפים, שנאמר: ״ותקד בת שבע אפים ארץ״. …
• שבועות טז ע"ב · ט תנו רבנן: קידה – על אפים, וכן הוא אומר: ״ותקד בת שבע …

הלכה יד כשהוא עושה נפילת פנים אחר תפלה יש מי שהוא עושה קידה ויש מי שהוא …

• ברכות לד ע"ב · ד אמר רב חייא בריה דרב הונא: חזינא להו לאביי ורבא דמצלו אצלויי.
• תענית יד ע"ב · יא אמר רבי אלעזר: אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו, אלא אם …
• מגילה כב ע"ב · יא רצפה של אבנים היתה, ותניא: ״ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה״. …
• מגילה כב ע"ב · יג וליזיל לגבי ציבורא ולינפול על אפיה! לא בעי (ל)מיטרח ציבורא. ואיבעית אימא: …
• מגילה כב ע"ב · טו ואיבעית אימא: אדם חשוב שאני, כדרבי אלעזר. דאמר רבי אלעזר: אין אדם …

הלכה א אסור לו לאדם לעבור אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללין אלא אם כן היה …

• ברכות ח ע"ב · יא ואל תעברו אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין — מסייע ליה לרבי …
• ברכות סא ע"א · כה אמר רבי יוחנן: אחורי ארי ולא אחורי אשה, אחורי אשה ולא אחורי …
• עירובין יח ע"ב · ט אמר רבי יוחנן: אחרי ארי ולא אחרי אשה. אחרי אשה ולא אחרי …

הלכה ב המתפלל עם הציבור לא יאריך את תפלתו יותר מדאי אבל בינו לבין עצמו הרשות …

• ברכות לא ע"א · יח תניא אמר רבי יהודה: כך היה מנהגו של רבי עקיבא, כשהיה מתפלל …
• ברכות לא ע"א · כה יכול ישאל אדם צרכיו ואחר כך יתפלל — כבר מפורש על ידי …

הלכה ג כיצד היה לו חולה מבקש עליו רחמים בברכת חולים כפי צחות לשונו היה צריך …

• ברכות לד ע"א · י אמר רב יהודה: לעולם אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות, ולא …
• עבודה זרה ז ע"ב · יב אמר ליה רב אחא בר מניומי לאביי: גברא רבה אתא מאתרין, כל …
• עבודה זרה ח ע"א · ב אמר רב יהודה אמר שמואל, הלכה: שואל אדם צרכיו ב״שומע תפלה״. אמר …
• עבודה זרה ח ע"א · ג אמר רב חייא בר אשי אמר רב: אף על פי שאמרו שואל …
• עבודה זרה ח ע"א · ד אמר רבי יהושע בן לוי: אף על פי שאמרו: שואל אדם צרכיו …

הלכה ד אסור לו לאדם שיטעום כלום או שיעשה מלאכה מאחר שיעלה עמוד השחר עד שיתפלל …

• ברכות ה ע"ב · כא תניא אבא בנימין אומר: על שני דברים הייתי מצטער כל ימי — …
• ברכות י ע"ב · כט (אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן) ואמר רבי יוסי ברבי חנינא משום …
• ברכות יד ע"א · יא אמר רב: כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל כאילו עשאו במה. שנאמר: …
• ברכות כח ע"ב · ב ולית הלכתא לא כרב הונא ולא כרבי יהושע בן לוי: כרב הונא …

הלכה ו מאימתי התחלת תספורת משיניח מעפורת של ספרין על ברכיו ומאימתי התחלת מרחץ משיפשוט הבגד …

• שבת ט ע"ב · ה רב אחא בר יעקב אמר: לעולם בתספורת דידן, לכתחילה אמאי לא ישב …
• שבת ט ע"ב · ו מאימתי התחלת תספורת? אמר רב אבין: משיניח מעפורת של ספרין על ברכיו. …
• שבת י ע"א · ד מאימתי התחלת דין? — רבי ירמיה ורבי יונה. חד אמר משיתעטפו הדיינין. …

הלכה ז אף על פי שתפלת ערבית רשות לא יבא אדם ממלאכתו ויאמר אוכל מעט ואישן …

• ברכות ד ע"ב · ב לעולם כרבן גמליאל סבירא להו, והא דקא אמרי ״עד חצות״, כדי להרחיק …

הלכה ח מי שהיה עוסק בתלמוד תורה והגיע זמן התפלה פוסק ומתפלל ואם היתה תורתו אומנותו …

• שבת יא ע"א · ח ואם התחילו אין מפסיקין, מפסיקין לקריאת שמע. הא תנא ליה רישא אין …

הלכה ט אין המתפלל מפסיק תפלתו אלא מפני סכנת נפשות בלבד ואפילו מלך ישראל שואל בשלומו …

• ברכות לב ע"ב · כו אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו.
• ברכות לב ע"ב · כז אמר רב יוסף, לא שנו אלא למלכי ישראל, אבל למלכי אומות העולם …
• ברכות לב ע"ב · כח מיתיבי: המתפלל וראה אנס בא כנגדו, ראה קרון בא כנגדו — לא …
• ברכות לב ע"ב · כט לא קשיא, הא דאפשר לקצר (יקצר. ואם לאו — פוסק).
• ברכות לג ע"א · ג אפילו נחש כרוך על עקבו, לא יפסיק. אמר רב ששת: לא שנו …

הלכה י נשים ועבדים וקטנים חייבים בתפלה וכל איש שפטור מקריאת שמע פטור מן התפלה וכל …

• ברכות יז ע"ב · יג נושאי המטה וחלופיהן, וחלופי חלופיהן, את שלפני המטה, ואת שלאחר המטה. את …
• ברכות יז ע"ב · טו העומדים בשורה, הפנימיים — פטורים, והחיצונים — חייבים. נשים ועבדים וקטנים פטורים …
• סוכה כה ע"ב · י תנו רבנן: חתן והשושבינין וכל בני חופה, פטורין מן התפלה ומן התפילין, …

הלכה א כשתקנו חכמים דברי תפלות אלו תקנו ברכות אחרות לברך אותן בכל יום ואלו הן:כשיכנס …

• ברכות ס ע"ב · ג הנכנס לישן על מטתו, אומר מ״שמע ישראל״ עד ״והיה אם שמוע״, ואומר: …

הלכה ב וקורא פרשה ראשונה מקריאת שמע וישן ואפילו אשתו ישנה עמו (קורא פסוק ראשון או …

• ברכות ד ע"ב · כז אמר רבי יהושע בן לוי: אף על פי שקרא אדם קריאת שמע …
• ברכות ס ע"ב · ג הנכנס לישן על מטתו, אומר מ״שמע ישראל״ עד ״והיה אם שמוע״, ואומר: …

הלכה ג בשעה שייקץ בסוף שנתו מברך והוא על מטתו כך:אלהי נשמה שנתת בי טהורה אתה …

• ברכות ס ע"ב · ד כי מתער אומר: ״אלהי, נשמה שנתת בי טהורה. אתה יצרתה בי, אתה …
• ברכות ס ע"ב · ה כי שמע קול תרנגולא, לימא: ״ברוך … אשר נתן לשכוי בינה להבחין …

הלכה ד כששומע קול התרנגולים מברך ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם הנותן לשכוי בינה להבחין …

• ברכות ס ע"ב · ד כי מתער אומר: ״אלהי, נשמה שנתת בי טהורה. אתה יצרתה בי, אתה …
• ברכות ס ע"ב · ה כי שמע קול תרנגולא, לימא: ״ברוך … אשר נתן לשכוי בינה להבחין …
• ברכות ס ע"ב · ו כי מעטף בציצית, לימא: ״ברוך … אשר קדשנו במצותיו וצונו להתעטף בציצית״. …

הלכה ה וכל זמן שיכנס לבית הכסא אומר קודם שיכנס התכבדו מכובדים קדושים משרתי עליון עזרוני …

• ברכות ס ע"ב · א הנכנס לבית הכסא, אומר: ״התכבדו מכובדים קדושים משרתי עליון, תנו כבוד לאלהי …
• ברכות ס ע"ב · ב מאי חתים? אמר רב: ״רופא חולים״. אמר שמואל: קא שוינהו אבא לכולי …

הלכה ו כשחוגר חגורו מברך אוזר ישראל בגבורה כשלובש נעליו מברך שעשית לי כל צרכי כשמהלך …

• ברכות ס ע"ב · ד כי מתער אומר: ״אלהי, נשמה שנתת בי טהורה. אתה יצרתה בי, אתה …
• ברכות ס ע"ב · ה כי שמע קול תרנגולא, לימא: ״ברוך … אשר נתן לשכוי בינה להבחין …
• מנחות מג ע"ב · יז תניא, היה רבי מאיר אומר: חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום, …

הלכה י המשכים לקרוא בתורה קודם שיקרא קריאת שמע בין קרא בתורה שבכתב בין קרא בתורה …

• ברכות יא ע"ב · י אמר רב יהודה אמר שמואל: השכים לשנות, עד שלא קרא קריאת שמע …
• ברכות יא ע"ב · יד ורבא אמר: אף לתלמוד צריך (לחזור ולברך) [לברך].
• ברכות יא ע"ב · יט הלכך לימרינהו לכולהו.

הלכה יב ושבחו חכמים למי שקורא זמירות מספר תהלים בכל יום ויום מתהלה לדוד עד סוף …

• ברכות ד ע"ב · טז אמר רבי אלעזר, אמר רבי אבינא: כל האומר ״תהלה לדוד״ בכל יום …
• שבת קיח ע"ב · ה אמר רבי יוסי: יהא חלקי מאוכלי שלש סעודות בשבת. אמר רבי יוסי: …
• מגילה לא ע"ב · ה אמר לפניו: רבונו של עולם, ״במה אדע״? אמר לו: ״קחה לי עגלה …

הלכה יד חייב אדם לברך מאה ברכות בין היום והלילה ומה הן מאה ברכות אלו כ"ג …

• מנחות מג ע"ב · טו תניא, היה רבי מאיר אומר: חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, …

הלכה טו בזמן הזה שתקנו ברכת האפיקורוסין בתפלה והוסיפו הטוב והמטיב בברכת המזון נמצאו חמש ברכות …

• מנחות מג ע"ב · טז רב חייא בריה דרב אויא, בשבתא וביומי טבי, טרח וממלי להו באיספרמקי …

הלכה יז סדר תפלות כך הוא בשחר משכים אדם ומברך ברכות אלו וקורא הזמירות ומברך לפניהם …

• ברכות ט ע"ב · טז העיד רבי יוסי בן אליקים משום קהלא קדישא דבירושלים: כל הסומך גאולה …
• ברכות מב ע"א · ז אמר רב: הרגיל בשמן — שמן מעכבו. אמר רב אשי: כי הוינן …

הלכה יח ובתפלת המנחה מתחיל לקרוא תהלה לדוד מיושב ואחר כך עומד ומתפלל תפלת המנחה וכשמשלים …

• ברכות ד ע"ב · ו אמר מר, קורא קריאת שמע ומתפלל. מסייע ליה לרבי יוחנן. דאמר רבי …
• ברכות ט ע"ב · כא והא אמר רבי יוחנן: איזהו בן העולם הבא — זהו הסומך גאולה …

הלכה א תפלת הציבור נשמעת תמיד ואפילו היו בהן חוטאים אין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים …

• ברכות ו ע"א · ז תניא, אבא בנימין אומר: אין תפלה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת, …
• ברכות ח ע"א · א מאי דכתיב ״ואני תפלתי לך ה׳ עת רצון״. אימתי עת רצון — …
• ברכות ח ע"א · ה אמר ריש לקיש: כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו, ואינו נכנס …
• ברכות מז ע"ב · יח ואמר רבי יהושע בן לוי: לעולם ישכים אדם לבית הכנסת כדי שיזכה …

הלכה ב ומצוה לרוץ לבית הכנסת שנאמר ונדעה נרדפה לדעת את יי' וכשיצא מבית הכנסת אל …

• ברכות ו ע"ב · ט אמר רבי חלבו, אמר רב הונא: היוצא מבית הכנסת אל יפסיע פסיעה …
• ברכות ו ע"ב · י אמר רבי זירא: מריש כי הוה חזינא להו לרבנן דקא רהטי לפרקא …
• ברכות ח ע"א · ח אמר רב חסדא: לעולם יכנס אדם שני פתחים בבית הכנסת. שני פתחים …

הלכה ג בית המדרש גדול מבית הכנסת וחכמים גדולים אע"פ שהיו להם בעירם בתי כנסיות הרבה …

• ברכות ח ע"א · יט ואמר אביי: מריש הוה גריסנא בגו ביתא ומצלינא בבי כנישתא. כיון דשמענא …
• ברכות ל ע"ב · ד רבי אמי ורבי אסי אף על גב דהוו להו תליסר בי כנישתא …

הלכה ד וכיצד היא תפלת הציבור יהיה אחד מתפלל בקול רם והכל שומעים ואין עושין כן …

• מגילה כג ע"ב · ד מתני׳ אין פורסין על שמע, ואין עוברין לפני התיבה, ואין נושאין את …
• מגילה כג ע"ב · ו גמ׳ מנא הני מילי? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, …

הלכה ה וכן לא יהיה אחד מברך ברכת שמע והכל שומעים ועונין אחריו אמן אלא בעשרה …

• מגילה כג ע"ב · ד מתני׳ אין פורסין על שמע, ואין עוברין לפני התיבה, ואין נושאין את …

הלכה ו וכל דבר קדושה לא יהא אלא בתוך העדה מישראל שנאמר ונקדשתי בתוך בני ישראל …

• ברכות כא ע"ב · ד וכן אמר רב אדא בר אהבה: מנין שאין היחיד אומר ״קדושה״ — …

הלכה ז וצריך להיות כולם במקום אחד ושליח ציבור עמהם במקום אחד חצר קטנה שנפרצה במלואה …

• עירובין צב ע"ב · ג צבור בגדולה ושליח צבור בקטנה — יוצאין ידי חובתן. ציבור בקטנה ושליח …
• עירובין צב ע"ב · ד תשעה בגדולה ויחיד בקטנה — מצטרפין. תשעה בקטנה ואחד בגדולה — אין …
• פסחים פה ע"ב · ז גמ׳ אמר רב יהודה אמר רב: וכן לתפלה. ופליגא דרבי יהושע בן …

הלכה ח וכן אם היתה צואה בגדולה אסור להתפלל ולקרות ק"ש בקטנה היתה צואה בקטנה מותר …

• עירובין צב ע"ב · ה צואה בגדולה — אסור לקרות קריאת שמע בקטנה. צואה בקטנה — מותר …
• פסחים פה ע"ב · ז גמ׳ אמר רב יהודה אמר רב: וכן לתפלה. ופליגא דרבי יהושע בן …

הלכה ט שליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן כיצד בשעה שהוא מתפלל והם שומעין ועונין …

• ראש השנה לג ע"ב · ז כשם ששליח צבור חייב, כך כל יחיד ויחיד חייב. רבן גמליאל אומר: …

הלכה י במה דברים אמורים בשאר ימות השנה חוץ מראש השנה ויום הכפורים של שנת היובל …

• ראש השנה לה ע"א · א כי סליק רבי אבא מימי, פירשה: מודים חכמים לרבן גמליאל בברכות של …

הלכה יא אין ממנין שליח ציבור אלא גדול שבציבור בחכמתו ובמעשיו ואם היה זקן הרי זה …

• מגילה כד ע"א · יא קטן קורא בתורה ומתרגם. אבל אינו פורס על שמע, ואינו עובר לפני …
• חולין כד ע"ב · ה תנו רבנן: נתמלא זקנו, ראוי ליעשות שליח ציבור, ולירד לפני התיבה, ולישא …

הלכה יב וכן העלג כגון מי שקורא לאל"ף עי"ן או לעי"ן אל"ף וכל מי שאינו יכול …

• מגילה כד ע"א · יב פוחח — פורס את שמע ומתרגם. אבל אינו קורא בתורה, ואינו עובר …
• מגילה כד ע"א · יג סומא — פורס את שמע ומתרגם. רבי יהודה אומר: כל שלא ראה …
• מגילה כד ע"ב · י אמר רב אסי: חיפני ובישני — לא ישא את כפיו. תניא נמי …

הלכה א סדר תפלות הציבור כך הוא:בשחר כל העם יושבים ושליח ציבור יורד לפני התיבה ועומד …

• ברכות נ ע"א · טז רבי ישמעאל אומר. רפרם בר פפא אקלע לבי כנישתא דאבי גיבר, קם …
• שבת קיט ע"ב · ה אמר רבי יהושע בן לוי: כל העונה ״אמן יהא שמיה רבא מברך״ …

הלכה ד ואומר קדושה בברכה שלישית וכיון שהגיע שליח ציבור לקדושה יש רשות לכל אחד ואחד …

• ברכות לג ע"ב · טז מתני׳ האומר: ״על קן ציפור יגיעו רחמיך״, ו״על טוב יזכר שמך״, ״מודים, …
• מגילה כה ע"א · א ״יברכוך טובים״ — הרי זו דרך המינות. ״על קן צפור יגיעו רחמיך״, …
• סוטה מ ע"א · יב אמר רב פפא: הילכך נימרינהו לכולהו.

הלכה ה ואחר שישלים כל התפלה ישב ויפול על פניו ויטה מעט הוא וכל הציבור ויתחנן …

• ברכות לד ע"ב · ד אמר רב חייא בריה דרב הונא: חזינא להו לאביי ורבא דמצלו אצלויי.

הלכה ז מי שאמר בתחנונים מי שריחם על קן ציפור שלא ליקח האם על הבנים או …

• ברכות לג ע"ב · טז מתני׳ האומר: ״על קן ציפור יגיעו רחמיך״, ו״על טוב יזכר שמך״, ״מודים, …
• ברכות לג ע"ב · כא ההוא דנחית קמיה דרבי חנינא, אמר ״האל הגדול הגבור והנורא והאדיר והעזוז …
• מגילה כה ע"א · א ״יברכוך טובים״ — הרי זו דרך המינות. ״על קן צפור יגיעו רחמיך״, …
• מגילה כה ע"א · ז ההוא דנחית קמיה דרבי חנינא, אמר: ״האל הגדול הגבור והנורא האדיר והחזק …

הלכה ט בערב כל העם יושבין והוא עומד ואומר והוא רחום כו' ברכן את יי' המבורך …

• ברכות כז ע"ב · יד כמאן דאמר, תפלת ערבית רשות. דאמר רב יהודה אמר שמואל: תפלת ערבית: …
• יומא פז ע"ב · יג ומי אמר רב הכי? והאמר רב: הלכה כדברי האומר תפלת ערבית רשות! …

הלכה יא ולמה תקנו חכמים זה מפני שרוב העם באין להתפלל ערבית בלילי שבתות ויהיה שם …

• ברכות ה ע"ב · כה תניא. אבא בנימין אומר: שנים שנכנסו להתפלל. וקדם אחד מהם להתפלל, ולא …

הלכה יב לפיכך יום טוב שחל להיות בשבת או יוה"כ או ראש חדש אין שליח ציבור …

• שבת כד ע"ב · ב קשיא הילכתא אהילכתא. אמרת הילכתא כרבי יהושע בן לוי, וקיימא לן הילכתא …

הלכה א מי שהתפלל ולא כיון את לבו יחזור ויתפלל בכוונה ואם כיון את לבו בברכה …

• ברכות ל ע"ב · ג אמר רבי יוחנן: אני ראיתי את רבי ינאי דצלי והדר צלי. אמר …
• ברכות לד ע"א · ו אמר רב הונא: טעה בשלש ראשונות — חוזר לראש. באמצעיות — חוזר …
• ברכות לד ע"ב · טו איכא דמתני לה אברייתא: המתפלל צריך שיכוין את לבו בכולן, ואם אינו …

הלכה ג שליח ציבור שטעה ונבהל ולא ידע מהיכן יתחיל ושהה שעה יעמוד אחר תחתיו ואם …

• ברכות כט ע"א · ב אמאי לא העלוהו? והאמר רב יהודה אמר רב: טעה בכל הברכות כלן …
• ברכות כט ע"א · ט שאני שמואל הקטן דאתחיל בה. דאמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רבי …
• ברכות לד ע"א · ב מתני׳ (האומר: ״יברכוך טובים״ — הרי זה דרכי מינות). העובר לפני התיבה …

הלכה ד ומהיכן הוא מתחיל מתחילת ברכה שטעה בה ראשון אם טעה באחת מן האמצעיות אבל …

• ברכות לד ע"א · ב מתני׳ (האומר: ״יברכוך טובים״ — הרי זה דרכי מינות). העובר לפני התיבה …
• ברכות לד ע"א · ו אמר רב הונא: טעה בשלש ראשונות — חוזר לראש. באמצעיות — חוזר …

הלכה ה האומר איני יורד לפני התיבה מפני שבגדי צבועים אף בלבנים לא יעבור באותה תפלה …

• מגילה כד ע"ב · טו מתני׳ האומר: איני עובר לפני התיבה בצבועין — אף בלבנים לא יעבור. …

הלכה ו מי שנסתפק לו אם התפלל אם לא התפלל אינו חוזר ומתפלל אלא אם כן …

• ברכות כא ע"א · יג ורבי אלעזר אמר: ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא — חוזר …
• ברכות כא ע"א · יד ואמר רב יהודה אמר שמואל: היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל פוסק — …

הלכה ז מי שטעה והתפלל של חול בשבת לא יצא ואם נזכר והוא בתוך התפלה גומר …

• ברכות כא ע"א · יד ואמר רב יהודה אמר שמואל: היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל פוסק — …

הלכה ח מי שטעה בימות הגשמים ולא אמר מוריד הגשם ולא מוריד הטל חוזר לראש ואם …

• ברכות כו ע"ב · ג ורמינהו: טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים ושאלה בברכת השנים — …
• ברכות כט ע"א · כב מתקיף לה רב אשי: ונימרה ב״שומע תפלה״, דאמר רבי תנחום אמר רב …
• ברכות לג ע"א · כט אמר רבא, ומותבינן אשמעתין: טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים ושאלה …
• תענית ג ע"א · יג תנא: בטל וברוחות, לא חייבו חכמים להזכיר. ואם בא להזכיר — מזכיר. …
• תענית ג ע"ב · ג אמר רבי חנינא: הלכך, בימות החמה: אמר ״משיב הרוח״ — אין מחזירין …

הלכה ט מי ששכח שאלה בברכת השנים אם נזכר קודם שומע תפלה שואל את הגשמים בשומע …

• ברכות כו ע"ב · ג ורמינהו: טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים ושאלה בברכת השנים — …
• ברכות כט ע"א · כד מיתיבי: טעה ולא הזכיר גבורות גשמים ב״תחיית המתים״ — מחזירין אותו. שאלה …
• ברכות כט ע"א · כז אלא אידי ואידי ביחיד, ולא קשיא: הא דאדכר קודם ״שומע תפלה״,
• ברכות לג ע"א · כט אמר רבא, ומותבינן אשמעתין: טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים ושאלה …

הלכה י טעה ולא הזכיר יעלה ויבא אם נזכר קודם שישלים תפלתו חוזר לעבודה ומזכיר ואם …

• ברכות כט ע"ב · ב אמר רבי תנחום אמר רב אסי אמר רבי יהושע בן לוי: טעה …
• ברכות כט ע"ב · ו איכא דאמרי אמר רב נחמן בר יצחק: הא דאמרן כי לא עקר …

הלכה יא במה דברים אמורים בחולו של מועד או בשחרית ובמנחה של ראשי חדשים אבל ערבית …

• ברכות ל ע"ב · י אמר רב ענן אמר רב: טעה ולא הזכיר של ראש חדש ערבית …
• ברכות ל ע"ב · יב אמר ליה רב אשי לאמימר: מכדי רב טעמא קאמר, מה לי חסר …

הלכה יב כל מקום שהיחיד חוזר ומתפלל ש"ץ חוזר ומתפלל אם טעה כמותו בעת שמתפלל בקול …

• ברכות ל ע"ב · ו והתניא טעה ולא הזכיר של ראש חדש, בערבית — אין מחזירין אותו, …
• ברכות ל ע"ב · ז אמר ליה: לאו איתמר עלה אמר רבי יוחנן בצבור שנו.

הלכה יד טעה ולא הזכיר הבדלה בחונן הדעת משלים תפלתו ואינו צריך לחזור וכן מי שלא …

• ברכות כו ע"ב · ג ורמינהו: טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים ושאלה בברכת השנים — …
• ברכות כט ע"א · כד מיתיבי: טעה ולא הזכיר גבורות גשמים ב״תחיית המתים״ — מחזירין אותו. שאלה …
• ברכות לג ע"א · כט אמר רבא, ומותבינן אשמעתין: טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים ושאלה …

הלכה טו שכח ולא התפלל מנחה בערב שבת יתפלל ערבית שתים של שבת וכן ביום טוב …

• ברכות כו ע"ב · א תנו רבנן: טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת — מתפלל בליל שבת …
• ברכות ל ע"ב · ח כמה ישהה בין תפלה לתפלה? רב הונא ורב חסדא. חד אמר: כדי …

הלכה טז אסור לו למתפלל בציבור שיקדים תפלתו לתפלת הציבור הנכנס לבית הכנסת ומצא ציבור שמתפללין …

• ברכות כא ע"ב · ב אמר רב הונא: הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור שמתפללין, אם יכול להתחיל …
• ברכות כא ע"ב · ז איבעיא להו: מהו להפסיק ל״יהא שמו הגדול מבורך״? כי אתא רב דימי, …
• ברכות כח ע"ב · א רב אויא חלש ולא אתא לפרקא דרב יוסף. למחר כי אתא, בעא …

הלכה ב כשבונין בית הכנסת אין בונין אותה אלא בגבהה של עיר שנאמר בראש הומיות תקרא …

• שבת יא ע"א · ב ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: כל …

הלכה ו בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגין בהן קלות ראש כגון שחוק והיתול ושיחה בטלה …

• מגילה כח ע"א · כה גמ׳ תנו רבנן: בתי כנסיות אין נוהגין בהן קלות ראש. אין אוכלין …
• מגילה כח ע"ב · ד אמר רב אסי: בתי כנסיות שבבבל, על תנאי הן עשויין. ואף על …
• מגילה כח ע"ב · ו ואין ניאותין בהן. אמר רבא: חכמים ותלמידיהם מותרין, דאמר רבי יהושע בן …
• מגילה כח ע"ב · ח אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: אי אצטריך ליה לאיניש …

הלכה ז ואין מחשבין בהן חשבונות אא"כ היו חשבונות של מצוה כגון קופה של צדקה ופדיון …

• מגילה כח ע"ב · ד אמר רב אסי: בתי כנסיות שבבבל, על תנאי הן עשויין. ואף על …
• מגילה כח ע"ב · ו ואין ניאותין בהן. אמר רבא: חכמים ותלמידיהם מותרין, דאמר רבי יהושע בן …
• מגילה כח ע"ב · ח אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: אי אצטריך ליה לאיניש …
• מגילה כח ע"ב · ט ומספידין בהן הספד של רבים. היכי דמי הספידא דרבים? מחוי רב חסדא: …

הלכה ח היה לבית הכנסת או לבית המדרש שני פתחין לא יעשנו קפנדריא כדי שיכנס בפתח …

• ברכות סג ע"א · ב אלא אמר רבא: כי ביתו — מה ביתו, אקפנדריא קפיד אינש, ארקיקה …
• מגילה כט ע"א · יא אין עושין אותו קפנדריא מאי ״קפנדריא״? אמר רבא: קפנדריא כשמה. מאי כשמה? …
• מגילה כט ע"א · יב אמר רבי אבהו: אם היה שביל מעיקרא — מותר.
• מגילה כט ע"א · יג אמר רב נחמן בר יצחק: הנכנס על מנת שלא לעשות קפנדריא — …

הלכה ט מי שצריך ליכנס לבית הכנסת לקרות תינוק או חבירו יכנס ויקרא מעט או יאמר …

• מגילה כח ע"ב · ד אמר רב אסי: בתי כנסיות שבבבל, על תנאי הן עשויין. ואף על …
• מגילה כח ע"ב · ו ואין ניאותין בהן. אמר רבא: חכמים ותלמידיהם מותרין, דאמר רבי יהושע בן …
• מגילה כח ע"ב · ח אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: אי אצטריך ליה לאיניש …

הלכה י מי שנכנס להתפלל או לקרות מותר לו לצאת בפתח שכנגדו כדי לקרב את הדרך …

• ברכות סב ע"ב · יח לא יכנס אדם להר הבית במקלו וכו׳. מאי ״קפנדריא״? אמר רבא: קפנדריא …
• ברכות סב ע"ב · יט רבי אבהו אמר: אם היה שביל מעיקרו — מותר. אמר רבי חלבו …
• ברכות סג ע"א · ב אלא אמר רבא: כי ביתו — מה ביתו, אקפנדריא קפיד אינש, ארקיקה …

הלכה יא בתי כנסיות ובתי מדרשות שחרבו בקדושתן הן עומדות שנאמר והשימותי את מקדשיכם אף על …

• מגילה כח ע"א · כג שנאמר: ״והשמותי את מקדשיכם״ — קדושתן אף כשהן שוממין.
• מגילה כט ע"א · יד עלו בו עשבים — לא יתלוש, מפני עגמת נפש. והתניא: אינו תולש …

הלכה יב אין סותרין בית הכנסת כדי לבנות אחר במקומו או במקום אחר אבל בונין אחר …

• מגילה כו ע"ב · ג רמי בר אבא הוה קא בני בי כנישתא. הוה ההיא כנישתא עתיקא, …
• בבא בתרא ג ע"ב · ח אמר רב חסדא: לא ליסתור איניש בי כנישתא, עד דבני בי כנישתא …

הלכה יג בד"א שלא חרבו יסודותיו או שלא נטו כתליו ליפול אבל אם חרבו יסודותיו או …

• בבא בתרא ג ע"ב · יב ולא אמרן אלא דלא חזי בה תיוהא, אבל חזי בה תיוהא – …

הלכה יד מותר לעשות בית הכנסת בית המדרש אבל בית המדרש אסור לעשותו בית הכנסת שקדושת …

• מגילה כה ע"ב · כ בני העיר שמכרו רחובה של עיר — לוקחין בדמיו בית הכנסת. בית …
• מגילה כו ע"ב · יז (ואמר) רב פפי משמיה דרבא: מבי כנישתא לבי רבנן — שרי, מבי …

הלכה טו וכן אם גבו העם מעות לבנות בית המדרש או לבית הכנסת או לקנות תיבה …

• מגילה כז ע"א · יז וכן במותריהן. אמר רבא: לא שנו אלא שמכרו והותירו, אבל גבו והותירו …
• מגילה כז ע"א · כ לעולם שמכרו והותירו, והכי קאמר: במה דברים אמורים — שלא התנו שבעה …

הלכה טז במה דברים אמורים שמותר למכור בית הכנסת בבית הכנסת של כפרים שלא עשו אותו …

• מגילה כו ע"א · ו בית הכנסת — לוקחין תיבה. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי …

הלכה יז בני הכפר שרצו למכור בית הכנסת שלהן או לבנות בדמיו בית הכנסת אחר או …

• מגילה כו ע"א · יז אמר רבא: לא שנו אלא שלא מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי …
• מגילה כז ע"ב · ה מתני׳ אין מוכרין בית הכנסת אלא על תנאי, שאם ירצו יחזירוהו, דברי …

הלכה יח וכן אם התנו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר על מותר הדמים שיהיו חולין …

• מגילה כז ע"א · יז וכן במותריהן. אמר רבא: לא שנו אלא שמכרו והותירו, אבל גבו והותירו …
• מגילה כז ע"א · כ לעולם שמכרו והותירו, והכי קאמר: במה דברים אמורים — שלא התנו שבעה …

הלכה כ כשם שמותר להם למכור בית הכנסת כך נותנין אותו במתנה שאילו לא היה להם …

• מגילה כו ע"ב · ד אמר רבא: האי בי כנישתא, חלופה וזבונה — שרי, אוגורה ומשכונה — …
• מגילה כו ע"ב · ז מתנה, פליגי בה רב אחא ורבינא, חד אסר, וחד שרי. מאן דאסר: …

הלכה כא רחובה של עיר אע"פ שהעם מתפללין בו בתעניות ובמעמדות מפני שהקיבוץ רב ואין בתי …

• מגילה כו ע"א · ד גמ׳ בני העיר שמכרו רחובה של עיר. אמר רבה בר בר חנה …

הלכה א משה רבינו תיקן להם לישראל שיהו קורין בתורה ברבים בשבת ובשני ובחמישי בשחרית כדי …

• בבא קמא פב ע"א · ו כיון שהלכו שלשת ימים בלא תורה, נלאו, עמדו נביאים שביניהם ותיקנו להם …
• בבא קמא פב ע"א · ז מעיקרא תקנו חד גברא – תלתא פסוקי, אי נמי תלתא גברי – …

הלכה ב ואלו הן הימים שקורין בהם בתורה בציבור בשבתות ובמועדים ובראשי חדשים ובתעניות ובחנוכה ובפורים …

• מגילה כא ע"א · יג זה הכלל: כל שיש בו מוסף ואינו יום טוב — קורין ארבעה, …

הלכה ג אין קורין בתורה בציבור בפחות מעשרה אנשים גדולים בני חורין ואין קורין פחות מעשרה …

• תענית כז ע"ב · י ביום הראשון ״בראשית״ ו״יהי רקיע״. תנא: ״בראשית״ בשנים, ״יהי רקיע״ באחד. בשלמא …
• מגילה כא ע"ב · ח אלא הא דתני רב שימי: אין פוחתין מעשרה פסוקין בבית הכנסת, ״וידבר״ …
• מגילה כב ע"א · א אין מתחילין בפרשה פחות משלשה פסוקים. ליקרי תרי מהא ותלתא מהך, פשו …
• מגילה כב ע"א · ג והוינן בה: בשלמא ״יהי רקיע״ באחד, דתלתא פסוקי הוו, אלא ״בראשית״ בשנים? …
• מגילה כג ע"ב · ד מתני׳ אין פורסין על שמע, ואין עוברין לפני התיבה, ואין נושאין את …
• מגילה כג ע"ב · יז מתני׳ הקורא בתורה — לא יפחות משלשה פסוקים, ולא יקרא למתורגמן יותר …

הלכה ד שלשה שקראו עשרה פסוקים שנים קוראין שלשה שלשה ואחד ארבעה ובין שהיה הקורא ארבעה …

• מגילה כא ע"ב · יא אמר רבא, ראשון שקרא ארבעה — משובח, שני שקרא ארבעה — משובח, …

הלכה ה כל אחד ואחד מן הקורין פותח ספר תורה ומביט למקום שהוא קורא בו ואח"כ …

• ברכות נ ע"א · טז רבי ישמעאל אומר. רפרם בר פפא אקלע לבי כנישתא דאבי גיבר, קם …
• מגילה כא ע"ב · טז והאידנא, דכולהו מברכי לפניה ולאחריה — היינו טעמא דתקינו רבנן: גזירה משום …
• מגילה לב ע"א · ב תנו רבנן: פותח ורואה, גולל ומברך, וחוזר ופותח וקורא. דברי רבי מאיר. …

הלכה ו אין הקורא בתורה רשאי לקרות בתורה עד שיכלה אמן מפי הציבור קרא וטעה אפילו …

• סוטה לט ע"ב · ה ואמר רבי זירא אמר רב חסדא: אין הצבור רשאין לענות ״אמן״ עד …

הלכה ח הקורא יש לו לדלג ממקום למקום בענין אחד כגון אחרי מות ואך בעשור שבפרשת …

• יומא סט ע"ב · יח לא קשיא: כאן, בכדי שיפסיק התורגמן. כאן, בכדי שלא יפסיק התורגמן.
• יומא סט ע"ב · כא והתניא: מדלגין בתורה בענין אחד, ובנביא בשני ענינין. כאן וכאן בכדי שלא …
• יומא ע ע"א · א ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחילתו.
• סוטה מא ע"א · ב וקורא ״אחרי מות״ ו״אך בעשור״. ורמינהי: מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה!

הלכה ט כיון שהתחיל הקורא לקרות בתורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה אלא הכל שומעין ושותקין …

• ברכות ח ע"א · כה אמר רב הונא בר יהודה, אמר רבי מנחם, אמר רבי אמי: מאי …
• ברכות ח ע"א · כו רבי אבהו נפיק בין גברא לגברא.
• סוטה לט ע"א · ב אמר רבא בר רב הונא: כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו …

הלכה י מימות עזרא נהגו שיהא שם תורגמן מתרגם לעם מה שהקורא קורא בתורה כדי שיבינו …

• מגילה כא ע"ב · א תנא: מה שאין כן בתורה. תנו רבנן: בתורה — אחד קורא ואחד …
• מגילה כג ע"ב · יז מתני׳ הקורא בתורה — לא יפחות משלשה פסוקים, ולא יקרא למתורגמן יותר …

הלכה יא אין הקורא רשאי להגביה קולו יותר מן המתרגם והמתרגם לא יגביה קולו יותר מן …

• ברכות מה ע"א · ח אמר רבי שמעון בן פזי: מנין שאין המתרגם רשאי להגביה קולו יותר …
• ראש השנה כז ע"א · ז ומתרי גברי מי משתמעי? והא תניא: בתורה — אחד קורא ואחד מתרגם, …
• מגילה כא ע"א · יד גמ׳ תנא: מה שאין כן בתורה. מנהני מילי? אמר רבי אבהו, דאמר …
• מגילה כא ע"ב · א תנא: מה שאין כן בתורה. תנו רבנן: בתורה — אחד קורא ואחד …
• מגילה לב ע"א · ג מאי טעמא דרבי מאיר? כדעולא. דאמר עולא: מפני מה אמרו הקורא בתורה …
• סוטה לט ע"ב · ה ואמר רבי זירא אמר רב חסדא: אין הצבור רשאין לענות ״אמן״ עד …

הלכה יב ולא כל המקראות מתרגמינן בצבור מעשה ראובן וברכת כהנים ומעשה העגל מן ויאמר משה …

• מגילה כה ע"א · טז מתני׳ מעשה ראובן — נקרא ולא מתרגם. מעשה תמר — נקרא ומתרגם. …
• מגילה כה ע"ב · יד מעשה דוד ואמנון לא נקרין ולא מתרגמין. והא אמרת מעשה אמנון ותמר …

הלכה יג המפטיר בנביא צריך לקרות בתורה תחלה אפילו שלשה פסוקים חוזר וקורא מה שקרא לפניו …

• יומא סט ע"ב · יח לא קשיא: כאן, בכדי שיפסיק התורגמן. כאן, בכדי שלא יפסיק התורגמן.
• יומא סט ע"ב · כא והתניא: מדלגין בתורה בענין אחד, ובנביא בשני ענינין. כאן וכאן בכדי שלא …
• יומא ע ע"א · א ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחילתו.
• מגילה כא ע"ב · א תנא: מה שאין כן בתורה. תנו רבנן: בתורה — אחד קורא ואחד …
• מגילה כג ע"ב · ב מתקיף לה רבא: והרי ״עולותיכם ספו״, דלא הויין עשרין וחד, וקרינן! שאני …
• מגילה כג ע"ב · ג והיכא דלא סליק עניינא לא? והאמר רב שמואל בר אבא: זמנין סגיאין …
• מגילה כד ע"א · ב מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה. ועד כמה הוא מדלג? עד כדי שלא …
• מגילה כד ע"א · ט תניא אידך: אין מדלגין מנביא לנביא, ובנביא של שנים עשר — מדלג, …
• סוטה לט ע"ב · ו אמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: המפטיר בנביא, צריך שיקרא …
• סוטה מא ע"א · ב וקורא ״אחרי מות״ ו״אך בעשור״. ורמינהי: מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה!
• סוטה מא ע"א · ד והא עלה קתני: מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה. ועד כמה מדלגין — …
• סוטה מא ע"א · ה אלא אמר אביי, לא קשיא: כאן בענין אחד, כאן בשני עניינין.
• סוטה מא ע"א · ז ואין מדלגין מנביא לנביא. ובנביא של שנים עשר מדלגין, ובלבד שלא ידלג …

הלכה יד הקורא בנביא יש לו לקרות לתורגמן שלשה פסוקים והמתרגם מתרגם שלשתן זה אחר זה …

• מגילה כד ע"א · א ובנביא שלשה. היו שלשתן שלש פרשיות — קורין אחד אחד.

הלכה טו המפטיר בנביא מברך לפניו ברכה אחת ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר בחר …

• שבת כד ע"ב · א ולית הילכתא ככל הני שמעתתא, אלא כי הא דאמר רבי יהושע בן …

הלכה טז כמה הן הקוראין בשבת בשחרית קוראין שבעה וביום הכפורים ששה ובימים טובים חמשה אין …

• תענית כט ע"ב · י חל להיות בשני ובחמישי — קורין שלשה ומפטיר אחד. בשלישי וברביעי — …
• מגילה כא ע"א · יא בשני, וחמישי, בשבת במנחה — קורין שלשה. אין פוחתין מהן, ואין מוסיפין …
• מגילה כא ע"א · יב בראשי חדשים ובחולו של מועד — קורין ארבעה. אין פוחתין מהן, ואין …
• מגילה כא ע"א · יג זה הכלל: כל שיש בו מוסף ואינו יום טוב — קורין ארבעה, …
• מגילה כב ע"ב · ב תא שמע, זה הכלל: כל שיש בו ביטול מלאכה לעם, כגון תענית …
• מגילה כב ע"ב · ט הלכך בראש חודש ומועד, דאיכא קרבן מוסף — קורין ארבעה. ביום טוב, …

הלכה יז אשה לא תקרא בציבור מפני כבוד הציבור קטן היודע לקרות ויודע למי מברכין עולה …

• מגילה כג ע"א · יא תנו רבנן: הכל עולין למנין שבעה, ואפילו קטן ואפילו אשה. אבל אמרו …

הלכה יח בכל קריאה וקריאה מאלו כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל ומנהג פשוט הוא …

• מגילה לב ע"א · י ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן: עשרה שקראו בתורה, הגדול שבהם גולל …
• גיטין נט ע"א · כא מתני׳ אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום: כהן קורא ראשון, ואחריו לוי …
• גיטין ס ע"א · א מי קוראין? לא הוה בידיה. אתא ושייליה לרבי יצחק נפחא, אמר ליה: …

הלכה יט אין שם כהן עולה ישראל ולא יעלה אחריו לוי כלל אין שם לוי כהן …

• גיטין נט ע"ב · טז אמר אביי, נקטינן: אין שם כהן – נתפרדה חבילה. ואמר אביי, נקטינן: …

הלכה כג אין קוראין בחומשין בבתי כנסיות משום כבוד ציבור ואין גוללין ספר תורה בציבור מפני …

• יומא ע ע"א · ג ״ובעשור״ של חומש הפקודים קורא על פה. אמאי? נגלול וניקרי! אמר רב …
• סוטה מא ע"א · ט ״ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה״. וליכרכיה לספר וליקרי! אמר רב הונא …
• סוטה מא ע"א · יב תלתא גברי בתלתא סיפרי — ליכא פגמא, חד גברא בתרי סיפרי — …
• גיטין ס ע"א · ג ולא היא, התם מחסר במילתיה, הכא לא מחסר במילתיה. רבה ורב יוסף …

הלכה כד כל הגולל ספר תורה גוללו מבחוץ וכשהוא מהדקו מהדקו מבפנים וצריך להעמידו על התפר …

• מגילה לב ע"א · ז אמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן: הגולל ספר תורה — צריך שיעמידנו …
• מגילה לב ע"א · ח ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן: הגולל ספר תורה — גוללו מבחוץ, …
• מגילה לב ע"א · ט וכשהוא מהדקו — מהדקו מבפנים, ואינו מהדקו מבחוץ.
• סוטה לט ע"ב · ח ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: אין הצבור רשאין לצאת, …
• סוטה לט ע"ב · ט ולא פליגי: הא — דאיכא פיתחא אחרינא. הא — דליכא פיתחא אחרינא. …

הלכה א המנהג הפשוט בכל ישראל שמשלימין את התורה בשנה אחת מתחילין בשבת שאחר חג הסוכות …

• מגילה כט ע"ב · כ אלא למאן דאמר ״צו ... את קרבני״, מי מתרמי בההוא זימנא? אין …

הלכה ב עזרא תיקן להם לישראל שיהו קורין קללות שבספר ויקרא קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם …

• מגילה לא ע"ב · י תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין …

הלכה ג מקום שמפסיקין בשבת בשחרית שם קוראין במנחה ובשני ובחמישי ולשבת הבאה כיצד שבת ראשונה …

• מגילה לא ע"ב · יד אמר רבי זירא: הלכה, מקום שמפסיקין בשבת שחרית — שם קורין במנחה, …

הלכה ד ובראשי חדשים הראשון קורא שלשה פסוקים מפרשת צו והשני חוזר וקורא פסוק ג' שקרא …

• תענית כז ע"ב · יא רב אמר: דולג. ושמואל אמר: פוסק. ורב דאמר דולג, מאי טעמא לא …
• מגילה כב ע"א · טז שלח ליה רבה בריה דרבא לרב יוסף: הלכתא מאי? שלח ליה, הלכתא: …
• מגילה לא ע"א · יח בפורים — ״ויבא עמלק״. בראשי חדשים — ״ובראשי חדשיכם״. ראש חדש שחל …
• מגילה לא ע"ב · א ראש חדש אב שחל להיות בשבת, מפטירין ״חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו …

הלכה ה כל העולה לקרות בתורה פותח בדבר טוב ומסיים בדבר טוב אבל פרשת האזינו קורא …

• ראש השנה לא ע"א · י ואמר רב חנן בר רבא אמר רב: כדרך שחלוקים כאן — כך …

הלכה ו שמונה פסוקים שבסוף התורה מותר לקרות אותם בבית הכנסת בפחות מעשרה אף על פי …

• בבא בתרא טו ע"א · ו כמאן אזלא הא דאמר רבי יהושע בר אבא אמר רב גידל אמר …
• מנחות ל ע"א · ה אמר רבי יהושע בר אבא, אמר רב גידל, אמר רב: שמנה פסוקים …

הלכה ז קללות שבתורת כהנים אין מפסיקין בהן אלא אחד קורא אותן מתחיל בפסוק שלפניהם ומסיים …

• מגילה לא ע"ב · ו בתעניות ברכות וקללות, ואין מפסיקין בקללות. מנא הני מילי? אמר רבי חייא …
• מגילה לא ע"ב · ח אמר אביי: לא שנו אלא בקללות שבתורת כהנים, אבל קללות שבמשנה תורה …

הלכה ח מפסיקין למועדות וליוה"כ וקוראין בענין המועד לא בסדר שבת ומשה תיקן להם לישראל שיהו …

• מגילה ד ע"א · ו מאי אריא פורים? אפילו יום טוב נמי! דתניא: משה תיקן להם לישראל …
• מגילה ל ע"ב · ט מתני׳ בפסח קורין בפרשת מועדות של תורת כהנים. בעצרת — ״שבעה שבועות״. …
• מגילה לא ע"א · ז אמר אביי, והאידנא נהוג עלמא למיקרי: משך תורא, קדש בכספא, פסל במדברא, …
• מגילה לב ע"א · יז ״וידבר משה את מועדי ה׳ אל בני ישראל״, מצותן שיהיו קורין אותן …

הלכה ט בעצרת קורין בשבעה שבועות ומנהג פשוט שקורים ביום טוב הראשון בחדש השלישי ומפטירין במרכבה …

• מגילה לא ע"א · ח בעצרת ״שבעה שבועות״, ומפטירין בחבקוק. אחרים אומרים: ״בחדש השלישי״, ומפטירין במרכבה. והאידנא …

הלכה י בראש השנה קורין בחדש השביעי באחד לחדש ומנהג פשוט שקורין ביום ראשון ויי' פקד …

• מגילה לא ע"א · י והאידנא דאיכא תרי יומי — יומא קמא כיש אומרים, למחר: ״והאלהים נסה …

הלכה יא ביום הכפורים בשחרית קורין אחרי מות ומפטירין כה אמר רם ונשא במנחה קורין בעריות …

• מגילה לא ע"א · יא ביום הכפורים קורין ״אחרי מות״, ומפטירין ״כי כה אמר רם ונשא״. ובמנחה …

הלכה יב בסוכות בשני ימים טובים הראשונים קורין בפרשת המועדות שהיא שור או כשב או עז …

• מגילה לא ע"א · יד יום טוב הראשון של חג קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים, ומפטירין ״הנה …
• מגילה לא ע"א · טו ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג. יום טוב האחרון קורין ״כל …

הלכה יג כיצד בכל יום ויום מחולו של מועד קורא שתי פרשיות ביום השלישי שהוא חולו …

• מגילה כג ע"א · יד מיתיבי: המפטיר בנביא לא יפחות מעשרים ואחד פסוקין, כנגד שבעה שקראו בתורה. …

הלכה טז שבת שחלה להיות בחולו של מועד בין בפסח בין בסוכות קורין באותה שבת ראה …

• מגילה לא ע"א · טז אמר רב הונא אמר רב: שבת שחל להיות בחולו של מועד, בין …

הלכה יז בחנוכה ביום ראשון קורין מברכת כהנים עד סוף קרבן המקריב ביום הראשון וביום שני …

• מגילה כג ע"א · יב איבעיא להו: מפטיר, מהו שיעלה למנין שבעה? רב הונא ורבי ירמיה בר …
• מגילה כג ע"א · יג ומאן דאמר אינו עולה — כדעולא. דאמר עולא: מפני מה המפטיר בנביא …
• מגילה לא ע"א · יז בחנוכה — בנשיאים, ומפטירין בנרות דזכריה. ואי מיקלעי שתי שבתות — קמייתא …
• מגילה לא ע"א · יח בפורים — ״ויבא עמלק״. בראשי חדשים — ״ובראשי חדשיכם״. ראש חדש שחל …

הלכה יח בתשעה באב קורין בשחרית כי תוליד בנים ומפטירין אסף אסיפם נאם יי' ובמנחה קורין …

• מגילה לא ע"ב · ב בתשעה באב גופיה מאי מפטרינן? אמר רב: ״איכה היתה לזונה״. מקרא מאי? …
• מגילה לא ע"ב · ו בתעניות ברכות וקללות, ואין מפסיקין בקללות. מנא הני מילי? אמר רבי חייא …

הלכה כ ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים ומפטירין ביהוידע הכהן וכן אם …

• מגילה כט ע"א · יז מתני׳ ראש חדש אדר שחל להיות בשבת, קורין בפרשת שקלים. חל להיות …
• מגילה כט ע"א · יח בשניה ״זכור״. בשלישית פרה אדומה. ברביעית ״החודש הזה לכם״. בחמישית חוזרין לכסדרן.
• מגילה כט ע"ב · ז מאי פרשת שקלים? רב אמר: ״צו את בני ישראל ואמרת אליהם את …
• מגילה כט ע"ב · טז מיתיבי: ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים, ומפטירין ביהוידע …
• מגילה ל ע"א · יא רב אמר מקדימין — דאם כן בצרי להו יומי שולחנות. ושמואל אמר …
• מגילה ל ע"א · טז בשנייה ״זכור״ וכו׳. איתמר: פורים שחל להיות בערב שבת, רב אמר: מקדימין …
• מגילה ל ע"א · יט תא שמע: איזו שבת שניה — כל שחל פורים להיות בתוכה, ואפילו …
• מגילה ל ע"א · כב בשלישית פרה אדומה וכו׳. תנו רבנן: איזו היא שבת שלישית — כל …
• מגילה ל ע"א · כד ברביעית ״החדש הזה לכם״. תנו רבנן: ראש חדש אדר שחל להיות בשבת …
• מגילה ל ע"א · כה בשלישית פרה אדומה, ומפטירין ״וזרקתי עליכם״. ואי זו היא שבת שלישית — …
• מגילה ל ע"ב · א ואיזו היא שבת רביעית — כל שחל ראש חדש ניסן להיות בתוכה, …
• מגילה ל ע"ב · ב בחמישית חוזרין לכסדרן וכו׳. לסדר מאי? רבי אמי אמר: לסדר פרשיות הוא …

הלכה כב כל פרשה מארבע פרשיות האלו אחד קורא אותה בספר שני אחר שקורין סדר אותה …

• מגילה כט ע"ב · ז מאי פרשת שקלים? רב אמר: ״צו את בני ישראל ואמרת אליהם את …
• מגילה כט ע"ב · טז מיתיבי: ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים, ומפטירין ביהוידע …
• מגילה ל ע"א · ב אלא אמר אביי: קרו שיתא מ״ואתה תצוה״ עד ״ועשית״, וחד תני וקרי …

הלכה כג ראש חדש אדר שחל להיות בשבת מוציאין שלשה ספרים הראשון קורא בו סדר היום …

• מגילה כט ע"ב · כב אמר רבי יצחק נפחא: ראש חדש אדר שחל להיות בשבת — מוציאין …

הלכה כד ראש חדש טבת שחל להיות בשבת מוציאין שלשה ספרים הראשון קורא בו סדר היום …

• יומא ע ע"א · ה ומי חיישינן לפגמא? והאמר רבי יצחק נפחא: ראש חודש טבת שחל להיות …
• מגילה כט ע"ב · כב אמר רבי יצחק נפחא: ראש חדש אדר שחל להיות בשבת — מוציאין …
• מגילה כט ע"ב · כה איתמר: ראש חדש טבת שחל להיות בחול, אמר רבי יצחק: קרו תלתא …
• סוטה מא ע"א · יא ומי חיישינן לפגמא? והאמר רבי יצחק נפחא: ראש חדש טבת שחל להיות …

הלכה כה אע"פ שאדם שומע כל התורה כולה בכל שבת בצבור חייב לקרות לעצמו בכל שבוע …

• ברכות ח ע"א · ל אמר רב הונא בר יהודה, אמר רבי אמי: לעולם ישלים אדם פרשיותיו …

הלכה א בשחרית במוסף ובנעילה הכהנים נושאים את כפיהם אבל במנחה אין נשיאת כפים מפני שבמנחה …

• תענית כו ע"ב · טו ורב נחמן אמר: הלכה כרבי יוסי. והלכה כרבי יוסי. והאידנא מאי טעמא …

הלכה ב בד"א בתעניות שמתפללין בו מנחה ונעילה כגון צום כפור ותענית צבור אבל תענית שאין …

• תענית כו ע"ב · טו ורב נחמן אמר: הלכה כרבי יוסי. והלכה כרבי יוסי. והאידנא מאי טעמא …

הלכה ג כיצד היא נשיאת כפים בגבולין בעת שיגיע שליח צבור לעבודה כשיאמר רצה כל הכהנים …

• סוטה לז ע"ב · יג מתני׳ ברכת כהנים כיצד? במדינה אומר אותה שלש ברכות, ובמקדש ברכה אחת. …
• סוטה לח ע"א · א ככתבו, ובמדינה בכינויו. במדינה כהנים נושאים את ידיהן כנגד כתפיהן, ובמקדש על …
• סוטה לח ע"א · יג תניא אידך: ״כה תברכו״ — פנים כנגד פנים. אתה אומר פנים כנגד …
• תמיד לג ע"ב · ד וברכו את העם ברכה אחת. אלא שבמדינה אומרים אותה שלש ברכות, ובמקדש …

הלכה ה אין המקרא רשאי (להקרות לכהנים) עד שיכלה אמן מפי הציבור ואין הכהנים רשאין להתחיל …

• ברכות לד ע"א · ג העובר לפני התיבה לא יענה ״אמן״ אחר הכהנים, מפני הטרוף. ואם אין …
• סוטה לט ע"ב · ב אמר רב חסדא: אין הכהנים רשאים לכוף קישרי אצבעותיהן עד שיחזרו פניהם …
• סוטה לט ע"ב · ג ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה עד שיכלה דיבור מפי הקורא, ואין הצבור …

הלכה ו אין הכהנים רשאין להחזיר פניהם מן הציבור עד שיתחיל שליח ציבור שים שלום ואין …

• ראש השנה לא ע"ב · ו תנו רבנן: אין כהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן, וזו אחד מתשע תקנות …
• סוטה לט ע"ב · ב אמר רב חסדא: אין הכהנים רשאים לכוף קישרי אצבעותיהן עד שיחזרו פניהם …
• סוטה לט ע"ב · ד ואמר רבי זירא אמר רב חסדא: אין הכהנים רשאין להחזיר פניהם מן …
• סוטה מ ע"א · טו רבנן אמרי מהכא: דאין הכהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן. וזהו אחת מתשע …

הלכה ז כשיהיו הכהנים מברכין את העם לא יביטו בעם ולא יסיחו דעתן אלא יהיו עיניהם …

• חגיגה טז ע"א · יד דרש רבי יהודה ברבי נחמני מתורגמניה דריש לקיש: כל המסתכל בשלשה דברים …
• סוטה מ ע"א · ד אמר רבי חייא בר אבא: כל האומרן בגבולין — אינו אלא טועה. …

הלכה ח אם היה הכהן המברך אחד מתחיל לברך מעצמו ושליח ציבור מקרא אותו מלה מלה …

• סוטה לח ע"א · טו אמר אביי: נקטינן, לשנים קורא ״כהנים״, ולאחד אינו קורא ״כהן״, שנאמר: ״אמור …
• סוטה לח ע"ב · א משלהם תהא. והילכתא כוותיה דאביי, ולית הילכתא כוותיה דרב חסדא.

הלכה ט כיצד ברכת כהנים במקדש הכהנים עולין לדוכן אחר שישלימו הכהנים עבודת תמיד של שחר …

• סוטה לז ע"ב · יג מתני׳ ברכת כהנים כיצד? במדינה אומר אותה שלש ברכות, ובמקדש ברכה אחת. …
• סוטה לח ע"א · א ככתבו, ובמדינה בכינויו. במדינה כהנים נושאים את ידיהן כנגד כתפיהן, ובמקדש על …
• תמיד לג ע"ב · ד וברכו את העם ברכה אחת. אלא שבמדינה אומרים אותה שלש ברכות, ובמקדש …
• תמיד לג ע"ב · ה במדינה – הכהנים נושאים את ידיהם כנגד כתפיהם, ובמקדש – על גבי …

הלכה י ואומר את השם ככתבו והוא השם הנהגה מיו"ד ה"א וא"ו ה"א וזה הוא השם …

• סוטה לז ע"ב · יג מתני׳ ברכת כהנים כיצד? במדינה אומר אותה שלש ברכות, ובמקדש ברכה אחת. …
• סוטה לח ע"א · ו תניא אידך: ״כה תברכו״ — בנשיאות כפים. אתה אומר בנשיאות כפים, או …
• סוטה לח ע"א · ט ותניא אידך: ״כה תברכו את בני ישראל״ — בשם המפורש. אתה אומר …
• קידושין עא ע"א · י אמר רבה בר בר חנה, אמר רבי יוחנן: שם בן ארבע אותיות …
• קידושין עא ע"א · יא רבי אבינא רמי: כתיב ״זה שמי״, וכתיב ״זה זכרי״. אמר הקדוש ברוך …
• תמיד לג ע"ב · ד וברכו את העם ברכה אחת. אלא שבמדינה אומרים אותה שלש ברכות, ובמקדש …

הלכה יא אין ברכת כהנים נאמרת בכ"מ אלא בלשון הקדש שנאמר כה תברכו את בני ישראל …

• סוטה לב ע"א · ו ואלו נאמרין בלשון הקודש: מקרא ביכורים, וחליצה, ברכות וקללות, ברכת כהנים, וברכת …
• סוטה לח ע"א · ב גמ׳ תנו רבנן: ״כה תברכו״ — בלשון הקודש. אתה אומר בלשון הקודש, …
• סוטה לח ע"א · ד תניא אידך: ״כה תברכו״ — בעמידה. אתה אומר בעמידה, או אינו אלא …
• סוטה לח ע"א · ו תניא אידך: ״כה תברכו״ — בנשיאות כפים. אתה אומר בנשיאות כפים, או …
• סוטה לח ע"א · ט ותניא אידך: ״כה תברכו את בני ישראל״ — בשם המפורש. אתה אומר …
• סוטה לח ע"א · יד תניא אידך: ״כה תברכו״ — בקול רם. או אינו אלא בלחש? תלמוד …

הלכה יב אין הכהנים רשאין בכל מקום להוסיף ברכה על שלשת הפסוקים כגון יי' אלהי אבותיכם …

• ראש השנה כח ע"ב · י מתיב רב שמן בר אבא: מנין לכהן שעולה לדוכן, שלא יאמר: הואיל …
• סוטה לח ע"א · יג תניא אידך: ״כה תברכו״ — פנים כנגד פנים. אתה אומר פנים כנגד …
• סוטה לט ע"א · ה מאי מברך? אמר רבי זירא אמר רב חסדא: ״אשר קדשנו בקדושתו של …
• סוטה לט ע"א · ו כי עקר כרעיה מאי אמר? יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו שתהא ברכה …

הלכה יג כשמחזירין הכהנים את פניהם לציבור לברכם וכשמחזירין פניהם מן הציבור אחר שמברכין לא יחזירו …

• סוטה טו ע"ב · יד נכנס להיכל ופנה לימינו וכו׳. מאי טעמא? דאמר מר: כל פינות שאתה …

הלכה א ששה דברים מונעין נשיאת כפים: הלשון והמומין והעבירה והשנים והיין וטומאת הידים הלשון כיצד …

• מגילה כד ע"ב · י אמר רב אסי: חיפני ובישני — לא ישא את כפיו. תניא נמי …

הלכה ב המומין כיצד כהן שיש מומין בפניו או בידיו או ברגליו כגון שהיו אצבעותיו עקומות …

• תענית כז ע"א · א אי מה משרת — בעל מום לא, אף כהן מברך — בעל …
• מגילה כד ע"ב · ח מתני׳ כהן שיש בידיו מומין לא ישא את כפיו. רבי יהודה אומר: …
• מגילה כד ע"ב · ט גמ׳ תנא: מומין שאמרו, בפניו ידיו ורגליו. אמר רבי יהושע בן לוי: …
• מגילה כד ע"ב · יב אמר רב הונא: זבלגן לא ישא את כפיו. והא ההוא דהוה בשיבבותיה …
• מגילה כד ע"ב · יג אמר רבי יוחנן: סומא באחת מעיניו — לא ישא את כפיו. והא …
• מגילה כד ע"ב · יד רבי יהודה אומר: מי שהיו ידיו צבועות — לא ישא את כפיו. …

הלכה ג העבירה כיצד כהן שהרג את הנפש אף על פי שעשה תשובה לא ישא את …

• ברכות לב ע"ב · ד אמר רבי יוחנן: כל כהן שהרג את הנפש — לא ישא את …

הלכה ד השנים כיצד כהן נער לא ישא את כפיו עד שיתמלא זקנו והיין כיצד מי …

• תענית כו ע"ב · טז דכולי עלמא מיהת שכור אסור בנשיאת כפים. מנהני מילי? אמר רבי יהושע …
• מגילה כד ע"א · יא קטן קורא בתורה ומתרגם. אבל אינו פורס על שמע, ואינו עובר לפני …

הלכה ה טומאת הידים כיצד כהן שלא נטל את ידיו לא ישא את כפיו אלא נוטל …

• סוטה לט ע"א · ג ואמר רבי יהושע בן לוי: כל כהן שלא נטל ידיו — לא …

הלכה ח עם שהם אחורי הכהנים אינם בכלל הברכה והעומדים מצדיהן הרי הם בכלל הברכה ואם …

• פסחים פה ע"ב · ז גמ׳ אמר רב יהודה אמר רב: וכן לתפלה. ופליגא דרבי יהושע בן …
• ראש השנה לה ע"א · יא דתני אבא בריה דרב בנימין בר חייא: עם שאחורי כהנים — אינן …
• סוטה לח ע"ב · טז איני? והתני אבא בריה דרב מנימין בר חייא: עם שאחורי כהנים אינן …
• סוטה לח ע"ב · כ פשיטא, אריכי באפי גוצי לא מפסקי. תיבה — לא מפסקא. מחיצה מאי? …
• סוטה לח ע"ב · כא איבעיא להו: צדדין מהו? אמר אבא מר בר רב אשי: תא שמע, …

הלכה ט נשיאת כפים בעשרה וכהנים מן המנין בית הכנסת שכולן כהנים כולם נושאים את כפיהם …

• סוטה לח ע"ב · טו אמר אדא אמר רבי שמלאי: בית הכנסת שכולה כהנים — כולן עולין …
• סוטה לח ע"ב · יח לא קשיא: הא — דאישתייר בי עשרה, הא — דלא אישתייר בי …

הלכה י ציבור שלא היה בהן כהן אלא שליח ציבור לבדו לא ישא את כפיו ואם …

• ברכות לד ע"א · ג העובר לפני התיבה לא יענה ״אמן״ אחר הכהנים, מפני הטרוף. ואם אין …
• סוטה לח ע"ב · ט ותנן נמי — אם הבטחתו שנושא את כפיו וחוזר לתפלתו — רשאי. …

הלכה יא כהן שנשא את כפיו בבית הכנסת והלך לבית הכנסת אחר ומצא ציבור שמתפללין ולא …

• סוטה לח ע"ב · ד ואמר רבי יהושע בן לוי: כל כהן שאינו עולה לדוכן — עובר …
• סוטה לח ע"ב · ח איני? והא רבי אמי ורבי אסי סלקי! רבי אמי ורבי אסי מעיקרא …

הלכה יב כל כהן שאינו עולה לדוכן אע"פ שבטל מצות עשה אחת הרי זה כעובר על …

• סוטה לח ע"ב · ג אמר רבי יהושע בן לוי: מנין שהקדוש ברוך הוא מתאוה לברכת כהנים …
• סוטה לח ע"ב · ד ואמר רבי יהושע בן לוי: כל כהן שאינו עולה לדוכן — עובר …
• מנחות מד ע"א · יח וכל כהן שאינו עולה לדוכן, עובר בשלשה עשה.