שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כז י'תסו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ודאי צודק שהכל בידי שמים כו' וכמחז"ל בזה, אבל הם אמרו והם אמרו (ספרי לראה טו, יח) שלא יהא יושב ובטל כ"א "בכל אשר תעשה ".
2 שהכל בידי שמים ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב ניסן ניסן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
ע"פ האמור לעיל (שקרבנות הנשיאים הם ענין נצחי הנמשך בכאו"א בכל הדורות) מובן, שמהענינים המיוחדים של חודש ניסן הוא — ההדגשה בענין (א) הנצחיות של נשיאי ישראל, כי כל נשיא בדורו כנשיא הראשון בדורו, (ב) ההתקשרות וכו' של כאו"א
36 וראה משנה ר"ה בתחלתה, שבאחד בניסן הוא ראש השנה למלכים — למלכי ישראל (שם ג, א).
ולהעיר שלימוד זה (ע"ד נצחיות הנשיא בעבודתו במשכן ופעולתו על ישראל בכל הדורות) מבואר גם בלקו"ת פרשתנו ("חסיד'ישע פרשה" של השבוע דיום אמירת שיחה זו) — ד"ה ויקרא אל משה : "התורה היא נצחית ושייך בחינות אלו (ד"ויקרא אל משה" באהל מועד שבמשכן) גם עכשיו" מצד "אתפשטותא דמשה שבכל אדם" (ראה תקו"ז תס"ט (קיב, א. קיד, א). אגה"ק בסוף הביאור לסי' זך), ואתפשטותא דמשה שבכאו"א פועל עליו "ליראה את ה' אלקיך" (עד שלגבי בחי' זו "יראה מילתא זוטרתי היא" — ברכות לג, ב (בע"י). תניא רפמ"ב), "ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה"א גו' לשמור את מצוות ה' גו'" (עקב י, יב ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו בא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
דאף שדברי הנביא הם דבר ה', "רוח ה' דבר בי ומלתו על לשוני", מ"מ, כיון שענין הנבואה הוא מה ש"האל מנבא את בני האדם" , שדבר ה' מתלבש בדעתו ובהשגתו ובסגנונו של הנביא (כמבואר במ"א באריכות), הרי "כשם שאין ביכולת שום נברא להשיג בוראו כך אינו יכול להשיג מדותיו" (שהן שמותיו ית'), לכן ס"ל לר' יוסי, שלא יתכן ששמו של הקב"ה (דהיינו תואר של הקב"ה עצמו) יתגלה ע"י נביא.
31 להעיר מרמב"ם (הל' תפלה פ"ט ה"ז, ע"פ ברכות לג, ב) בנוגע לכינויים "וכן לא ירבה בכינויים של שם כו' שאין כח באדם להגיע בסוף שבחיו אלא אומר מה שאמר משה רבינו עליו השלום". וראה שו"ע אדה"ז או"ח הל' תפלה סקי"ג ס"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ויש לומר, ע"פ הידוע אַז יעדער איד האָט אין זיך בחי' משה שבו, כמובן פון דברי הגמרא עה"פ "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך", "אטו יראה מילתא זוטרתי היא?
41 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" .
26 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג ויחי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" , שבנוגע לענינים של יראת שמים , ושל תורה ומצוות, נמסרה כל השליטה בידי אדם שיוכל לעשות כפי בחירתו.
40 ברכות לג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג בשלח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
יחד עם הידיעה ש"הכל בידי שמים" – ואפילו הענין של "יראת שמים" עליה אומרים "חוץ מיראת שמים" , שהיא נמסרת בידי האדם, גם בה, אין אדם עצמו יכול להועיל – אבל, יחד עם זה, נדרשת דוקא עבודה בכוח עצמו.
32 ברכות לג, ב וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג בשלח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
לפיכך, בשנים האחרונות, כשעומדים כבר בסמיכות לביאת וגילוי המשיח וצריך להאיר ולגלות את ההעלם של כל העולם (קריעת ים סוף שבעולם), על ידי גילוי כוחות הנעלמים שבנפשו (קריעת ים סוף שבנפש), הוחל מלמעלה בגילוי נסתר דתורה, גם נסתר שבנגלה שבתורה, עד שבדורנו, על ידי הרבי בעל ההילולא, – נתגלו כמה הוראות וענינים בתורה שהיו כמוסים עד עתה (וכלשון המאמר ד"ה באתי לגני, שבשביל נצוח המלחמה מגלים אוצרות הכמוסים וחתומים מדור דור), ועל ידי כל זה מתגלה האוצר של יראת שמים שבנפש האדם, ובכח זה, מנצחים במלחמה, שההעלם וההסתר של הלעומת זה נבקע; ומתגלה הכח האלוקי שבבריאה, עד שוראו כל בשר (אפילו), בביאת משיח צדקנו, בקרוב ממש.
41 ברכות לג, ב. וראה תורת חיים שמות (שכח, א) שגילוי בחי' אוצר של יר"ש הוא בשביל נצוח המלחמה. ונת' בהמשך דיום ההילולא – באתי לגני השי"ת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה מקץ שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כב
לגבי גדולתו של יוסף, הרי "אברך – לשון ברכיים" אינה מעלה כלל, וממילא, זהו גנאי עבורו.
35 ראה עד"ז ברכות לג, ב: מלך בו"ד שהיו לו אלף אלפים דינרי זהב והיו מקלסין אותו בשל כסף כו' גנאי הוא לו .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
כי הדעת, שבאמצעותה מגיעים ליראה , נמשכת ומועברת לכל יהודי על־ידי משה, כפי שמוצאים שעל הפסוק "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה" , שואלים בגמרא:
68 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
חז"ל אומרים "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" , ולכן קשה לומר שפעולתם הטובה של ישראל בהמתינם למרים ובחולקם לה על־ידי כך כבוד היתה רק "בידי שמים" – עקב אי העלות הענן, ולא עקב רצונם העצמי.
51 ברכות לג, ב. ובפרש"י עקב יוד, יב: רבותינו דרשו מכאן כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט תצא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
עבודה זו מחדשת גם למעלה, כביכול, כמאמר חז"ל "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" , ובדומה למאמר חז"ל "מוסיפין כח בגבורה של מעלה" – באמצעות עבודה לעשיית "דירה לו יתברך בתחתונים", נעשית ה"דירה נאה" ש"מרחיב(ין) דעתו של
38 ברכות לג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט תבא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ואילו על תורה ומצוות, שבהן צריך להיות "ובחרת בחיים", ו"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" , לא תיתכן, לכאורה, הבטחה.
53 ברכות לג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
6 משה שבכאו"א מבנ"י; ראה תניא ר"פ מב. ופועלה היא עד: ללכת בכל דרכיו גו' (ראה עקב י, יב. ברכות לג, ב. ולהעיר ג"כ מהמשך חייב אדם לברך תרל"ח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב שמיני שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג, כד
המשך הפסוק, הנאמר לאחר "להנחיל אוהבי יש" – "ואוצרותיהם אמלא", שבו מדובר על אוצרותיהם של הצדיקים בעולם הזה:
61 תוי"ט כאן (מרע"ב אבות פ"ה מי"ט). – וע"פ המבואר בפנים מתורצת התמי' מה מוסיף "ואוצרותיהם אמלא" בעוה"ז לגבי "להנחיל אוהבי יש" (ש"י עולמות). וראה עוד ביאור בההתועדות (ראה סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 733 ואילך), ש"ואוצרותיהם אמלא" הוא למעלה מ"להנחיל אוהבי יש" – כי קאי על אוצר של יר"ש, שאינו בידי שמים (ברכות לג, ב. וראה בחיי תבוא כח, נח), כ"א למעלה מבחי' "שמים" (לקו"ת במדבר טו, א־ב). וראה גם סד"ה אריב"ל (הנ"ל הערה 43). ועפ"ז מבאר שם ג"כ למה שכר זה לא נתפרש בהמשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה חיי שרה שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
לגבי "תורתן של בנים" קיים הכלל ש"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" , בעניני תורה ומצוות אין נלקחת מהאדם הבחירה.
48 ברכות לג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ומעשיהם של בני אדם (לעומת זאת גאולה באופן של "ארו עם ענני שמיא" וכדומה – התלויה בכך שעם ישראל יהיה במצב של "זכו" – אינה דבר ברור ופסוק, משום ש"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" , והרשות לכל אדם נתונה כו'),
97 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת משיחת אחרון של פסח ה'שי"ת*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
– משולח אחד ("פון היינטיקע משולחים") הי' נוהג שכאשר ביקשוהו למסור "פדיון" בקשר לענינים גשמיים – הי' לוקח, אך "פדיון" בנוגע לענינים רוחניים – לא הי' לוקח, באמרו, שאפילו הקב"ה בעצמו אינו עושה זאת, כמאמר "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" .
103 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* יו"ד שבט ה'תשי"א**
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" .
1184 ברכות לג, ב. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת עקב יו"ד, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ד) ולהבין בעומק יותר מה שנשמות ישראל הם בבחי' פנימיות, הנה כתיב ועתה ישראל מה הוי' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה גו', ואמרו רז"ל אטו יראה מילתא זוטרתי היא, אין לגבי משהמילתא זוטרתי היא.
38 ברכות לג, ב. וראה חדא"ג שם ובמנחות (מג, ב). תניא פמ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ה' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
אבל אעפ"כ, העובדה שיהודי נגש לעשות מצוה, הרי זה דבר התלוי בהאדם עצמו , כמארז"ל "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" , ועל זה ניתנה לו בחירה ; אלא שכאשר בוחר בטוב, אזי עוזר לו הקב"ה, אבל הבחירה עצמה תלוי באדם, והוא צריך להתייגע על זה.
5 ברכות לג, ב. הובא בפרש"י עה"ת עקב יו"ד, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
ועז"נ יפתח הוי' לך את אוצרו הטוב, דענינו של אוצרו הטוב הוא להשפיע רוב טוב לבית ישראל, ופתח אוצרו הטוב הוא יראת שמים .
23 ראה ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
ט) וביאור ענין האוצר דלמעלה שנמשך ומתגלה ע"י העבודה למטה באופן של נצחון, דהנה, אמרו חז"ל אין לו להקב"ה בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים , שנאמר יראת ה' היא אוצרו .
74 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
אבל אעפ"כ, יכול כל יהודי לעורר ולהמשיך יראה עילאה מה"אוצר"של הקב"ה, שעליו נאמר "אין לו להקב"ה בעולמו אלא אוצר של יראת שמים בלבד".
33 ברכות לג, ב. שבת לא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ב שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" ...
79 ברכות לג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
אזי המענה על זה – שהקדש לא בטל, ד"כל היכא דאיתי' בבי גזא דרחמנא איתי'", שנמצא תמיד באוצרו של הקב"ה:אוצרו של הקב"ה הוא – יראת שמים , כמאמר חז"ל "אין לו להקב"ה בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים" .
108 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
בזמן שבו מתחילים הבלבולים בעניני ממון הקשורים עם החתונה; בסידור מקומות הישיבה בסעודת החתונה באופן שלא תהי' "קנאה במעשה בראשית" ...
35 לשון חז"ל – ברכות לג, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ועל זה אומר הקב"ה " קשה עלי פרידתכם" – דכיון ש"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" , מוכרח הוא כביכול להיזקק לבניו, ומבקש מהם שיהיו יחד ביום שמע"צ ("עכבו עמי עוד יום אחד"), וענין זה יפעל גם בימים שלאח"ז, בהנהגה ד"ויעקב הלך לדרכו" (כדלהלן).
31 ברכות לג, ב. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת עקב יו"ד, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן, ואמר מאמר ד"ה ראה נתתיך אלקים גו'. ***
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
בנוגע ל"מ"ש בגמרא על פסוק ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך, אטו יראה מילתא זוטרתי היא, אין לגבי משה מילתא זוטרתי היא" – שואל אדמו"ר הזקן בספר התניא "דלכאורה אינו מובן התירוץ, דהא שואל מעמך כתיב"?
19 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
אמנם, לאידך גיסא, יכול הוא לערוך חשבון בנפשו, שכיון ש"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" , היינו שבעניני תומ"צ ועבודת ה' ישנה בחירה חפשית – נמצא שכל הענין שלו הוא, שהוא בחכמתו ידע לבחור "את החיים ואת הטוב",
27 ברכות לג, ב. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת עקב יו"ד, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ובזה יובן מארז"ל "כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים" – שהכוונה בזה אינה לחולה בגשמיות דוקא, אלא גם לחולה ברוחניות – דלכאורה, הרי זה בסתירה למארז"ל "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" ?
33 ברכות לג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
אך עפ"ז צריך להבין, דהנה אמרו רז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים , וא"כ, מאחר שטמטום הלב הוא נפילה מן השמים , הרי אין זה בידו.
11 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
יהודי שולח להקב"ה מהענינים שלו (של האדם) שאליהם זקוק הקב"ה – עניני תורה ומצוות , שעליהם אמרו חז"ל "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" , ובמילא, צריכים "לשלוח" אותם להקב"ה מלמטה;
193 ברכות לג, ב. וש"נ. פרש"י עקב יו"ד, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
דהנה כתיב ועתה ישראל מה הוי' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה את הוי' אלקיך, ואיתא בגמרא שיראה מילתא זוטרתי היא, היינו דיראה היא התחלת העבודה.
36 ברכות לג, ב. מגילה כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ומזה מובן גם שכשם שמבואר בתניא "מ"ש בגמרא על פסוק ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך, אטו יראה מילתא זוטרתי היא, אין, לגבי משה מילתא זוטרתי היא", ואעפ"כ "שואל מעמך כתיב", כיון ש"כל נפש ונפש מבית ישראל יש בה מבחי' משרע"ה", "שמץ מנהו", ניצוץ והתפשטות ממשה רבינו – עד"ז הוא בכל נשיא שבכל דור, שלכן קובע הוא צורת ונוסח העבודה הנדרשת בהתקופה והדור שלו.
53 ברכות לג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
הגדושה" בענינים גשמייםכפשוטם, הרי זה תלוי בכך שפועל "ופרצת" בעבודתו בלימוד התורה וקיום המצוות, שעל זה אמרו "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" , ועי"ז פועל אצל הקב"ה להיות "אני פורע", "מידו .
160 ברכות לג, ב. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת פרשתנו (עקב) יו"ד, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
דענין ויקהל משה את כל עדת בני ישראל הוא מה שצריך לאסוף ולהקהיל את כל עניניו המפוזרים, וענין זה הוא בכחו של משה שבכאו"אמישראל, כמבואר בתניא ע"פ מארז"ל אין לגבי משה מילתא זוטרתא היא , דקאי על בחינת משה שבכאו"א מישראל.
74 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, אחרי קבלת שבת, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
ועי"ז נמשך כן גם מלמעלה, שמבזבזים את כל האוצרות שמלמעלה עבור אלו היוצאים למלחמת בית דוד, והיינו, שע"י עבודתו שיוצא למלחמת בית דוד, הנה הבא לטהר מסייעין לו, וכשמקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה, והעזר שמלמעלה הו"ע התגלות אוצרו של הקב"ה שהוא אוצר של יראת שמים , והרי מצד יראת שמים אין נפק"מ בין ענין היותר חמור לענין היותר קל עד להענין דקדש עצמך במותר לך, דכיון שהוא ירא שמים , ויודע שאין זה כפי רצון העליון, הרי הכל אצלו בשוה.
86 ברכות לג, ב. וראה שבת לא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ענין האתכפיא הוא שישנו עדיין מנגד, אלא שמנצחו במלחמה, עי"ז שהקב"ה עוזרו, שזהו"ע שם צבאות שהוא שם דמלחמה, והמלחמה צריכה להיות באופן שמבזבז את האוצרות, שזהו שאמרו חז"ל אין לו להקב"ה בעולמו אלא אוצר של יראת שמים , שנאמר ועתה ישראל מה הוי' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו' (שהרי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ), וכתיב ויאמר לאדם הן יראת הוי' היא חכמה (יחידה היא היראה בעולם), דקאי על פנימיות היראה , יראה עילאה, ועי"ז יכול הוא לנצח במלחמה עכ"פ באופן של אתכפיא.
101 שבת לא, ב. וראה ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם הוספה - בס"ד. ר"ד יום א', כ"ו שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג, כד
ובהקדם המבואר בתניא בפירוש דברי הגמרא על הפסוק "מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה גו'", "אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא , אין, לגבי משה מילתא זוטרתא היא" , "דלכאורה אינו מובן התירוץ, דהא שואל מעמך כתיב, אלא הענין הוא, כי כל נפש ונפש מבית ישראל יש בה מבחי' משרע"ה, כי הוא משבעה רועים וכו'", ולכן, "אף כי מי הוא זה ואיזהו אשר ערב לבו לגשת .
50 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי*, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
ועוד זאת, שכל עניני התורה הם בדרך כלל ובדרך פרט , כך, שענינו של משה ישנו גם בכל אחד מישראל, וכמבואר בתניא בפירוש מארז"ל בנוגע לענין היראה, ש"לגבי משה מילתא זוטרתי היא" , שהכוונה בזה היא לניצוץ משה שבכל אחד מישראל, ובכח זה ה"ה פועל שבירה כללית בחומריות העולם, ואח"כ פועל (ע"י עבודתו בתומ"צ) זיכוך הגשמיות, לעשות לו ית' דירה בתחתונים.
90 ברכות לג, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ לך לך, י"א מרחשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
[ובפרט לפי מה שאמרו רז"ל "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" , "צדיק ורשע לא קאמר" , הרי לא שייך לומר שהקב"ה יאמר ( בדיבור ) לפנ"ז, שתרח יעשה תשובה.
1043 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
וכשם שביצי"מ נקראו בנ"י בשם צבאות ה', כמ"ש20 יצאו כל צבאות הוי' מארץ מצרים גו' על צבאותם, הנה כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות , בביאת משיח צדקנו, ע"י העבודה במשך זמן הגלות בהיציאה למלחמה, באופן שלוקחים את האוצר של יראת שמים , שעל ידו מקבלים גם את האוצר שלמעלה, ומנצחים את המלחמה, ובני ישראל יוצאים ביד רמה , ע"י משיח צדקנו, בקרוב בימינו.
349 ראה ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ יתרו, כ"ף שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
וכמובן גם מהמבואר בתניא בנוגע לענין היראה, שכיון שלגבי משה מילתא זוטרתי היא , הרי זה נעשה ענין ששייך ונוגע לכל בנ"י, כי כל נפש ונפש מבית ישראל יש בה מבחי' משרע"ה כו', ועוד זאת, שבכל דור ודור יורדין ניצוצין מנשמת משרע"ה ומתלבשין בגוף ונפש של חכמי הדור, עיני העדה, ללמד דעת את העם כו'.
419 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, ב' מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
הארבעים שנה שנגזר עליהם להיות במדבר – עלולה להתחדש ח"ו הגזירה שיצטרכו להשאר במדבר, מצד הנהגת בני גד ובני ראובן, שכן, אף שהבטיחו "ואנחנו נחלץ חושים גו'", מי יודע מה יהי' לאח"ז, שהרי "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" .
491 ברכות לג, ב. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת עקב יו"ד, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
[ועד"ז בנוגע לשילוח הקן – שנקרא בגמרא14 בשם "מצוה קלה" – דכיון שבפשטות הרי זה מצד הרחמנות על הציפור כו' [ולהעיר מדברי המשנה שאין לומר "על קן צפור יגיעו רחמיך" , וכמבואר
957 ברכות לג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
טבת ) בספר התניא3, בביאור מארז"ל "אין לגבי משה מילתא זוטרתי היא", ש"כל נפש ונפש מבית ישראל יש בה מבחי' משרע"ה", ומזה מובן, שגם אצל כאו"א מישראל צריכה להיות העבודה ד"ומשה הי' רועה גו'".
11 ברכות לג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"פ שמות, כ"ג אור לכ"ד טבת, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
שממשיך בחי' הדעת לכללות ישראל כו'" , "אפס קצהו ושמץ מנהו מרב טובו ואורו מאיר לכללות ישראל"41 [והיינו, שמשה רבינו נתן כח בכל אחד מישראל, ועי"ז הכניס בו את עצמותו], שלכן הענין ד"ליראה את ה'" הוא "מילתא זוטרתא" אצל כל אחד מישראל, כמו אצל משה , כדאיתא בגמרא .
174 ברכות לג. ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
התירוץ הראשון, שחוגגים את היו"ט דאחרון של פסח על קיום ציווי הקב"ה להזהר מאיסור חמץ – הרי זה ענין ששייך לעבודתם של ישראל , ככל עניני תומ"צ, וכמארז"ל "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" , כך שזהו ענין שתלוי לגמרי בבנ"י.
1497 ברכות לג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
הפירוש הפשוט דכי אם ליראה גו', שאין זה אלא דבר מועט (מילתא זוטרתא ) בלבד, ונוסף לזה, ישנו גם הפירוש ליראה את הוי', את דייקא (ע"ד מ"ש אחת שאלתי מ את הוי'), את הטפל , שאינו מציאות לעצמו כלל, וכל ענינו הוא רק היותו טפל ובטל להוי' .
71 ראה ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
"יתן" – עבודת הצדיקים (המשכה מלמעלה), "ויחזור ויתן" – עבודת הבעלי תשובה (בכח עצמו ).
1186 ובלשון חז"ל (ברכות לג, ב. וש"נ): "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" , והיינו, שענין היראה אינו בא מלמעלה, אלא עבודה בכח עצמו דוקא. והרי העבודה בקו היראה היא בעיקר אצל בעלי תשובה (ואילו צדיקים, עיקר עבודתם בקו האהבה, "לית פולחנא כפולחנא דרחימותא" (ראה זהר ח"ב נה, ב. ח"ג רסז, א. לקו"ת שלח מב, ג. ובכ"מ)), וכמובן ממאמר המגיד (לקו"ת ואתחנן ט, ד) "שאע"פ שארז"ל (תו"כ ופרש"י קדושים כ, כו) אל יאמר אדם אי אפשי בבשר כו' אלא אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי, היינו במי שלא חטא מעולם, אבל הבע"ת, צ"ל כל מיני רע ואיסורים מאוסים אצלו, ושיאמר אי אפשי כו', בכדי שלא יפול ח"ו" – שזהו מצד גודל יראתו , שעל כל צעד ושעל ה"ה מתיירא שמא יעבור על רצון העליון ויהי' נפרד ח"ו ממנו ית'. וכיון שעבודת התשובה היא בכח עצמו, ה"ה מגעת למעלה יותר מעבודת הצדיקים, כי "למעשה ידיך תכסוף" (איוב יד, טו. וראה של"ה שער הגדול (כט, ב ואילך)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ולאחרי כן ישנו גם האופן השני – ש"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" , והיינו, שהקב"ה אומר על עצמו שנמצא במעמד ומצב ד"מלך אסור ברהטים" , "ברהיטי מוחא" , ויש צורך בפעולתו של איש ישראל לפדות את הקב"ה מבין אומות העולם.
1283 ברכות לג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"א שבט (מאמר ב*), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
והענין הוא , דהנה ידוע שירושלים היא ירא שלם , היינו שלימות היראה , היינו נקודת היר"ש שלמעלה מהשכל, בחי' אוצר של יראת שמים .
15 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ג*), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
אוצר זה נותנים ליהודי, בגלל היותו צבאות הוי', כדי שילך למלחמה בעולם, החל מהמלחמה עם האל זר אשר בקרבך זה יצה"ר , ובאופן דהנצח זו (בנין) ירושלים (כדאיתא בגמרא ), היינו, לבנות את הירושלים שבו, יראה שלם , וענין זה נעשה ע"י עבודתו באופן של מסירת נפש, שלמעלה אפילו מכח השכל בדרגא הכי עליונה בשכל, שזהו"ע אוצר של יראת שמים שיש בכאו"א מישראל, מצד היותו חלק אלקה ממעל ממש , בחי' היחידה, ע"ש שמקבלת מיחיד , יחידו של עולם.
160 ראה ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
ובלשון המשך ההילולא – ענין ה"אוצר", "אוצר של יראת שמים" , כמבואר בתניא שעז"נ "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה", "פי' כדרך שמחפש אדם מטמון ואוצר הטמון כו'".
227 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, ג' תמוז (מאמר א), ה'תשכ"ד*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
לבאר זה ע"פ הידוע דהטעם על שביראת שמים נאמר לשון אוצר , הוא, כי כמו שאוצר המלך, אין ביד המלך לעשות אוצר אם לא יקבץ מאחרים, כן היראה (אוצרו של מלך מלכי המלכים הקב"ה) אינה בידי שמים , כמארז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים .
211 ישעי' לג, ו. ברכות לג, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ותוכן לימוד מסכת סוטה הוא – כאשר המצב הרוחני של כנס"י הוא בספק כו', והספק הוא גם אצל הבעל, זה הקב"ה, כי, אף שהכל גלוי וידוע לפניו, הרי מצד ענין הבחירה חפשית שיש לכל אחד מישראל , ש"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" , מסופק הקב"ה כביכול בהענין דיראת שמים .
69 ברכות לג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ולהעיר, שבחי' משה רבינו ישנה בכל אחד מישראל , וכמבואר בתניא בפירוש דברי הגמרא על הפסוק "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך" , "אטו יראה מילתא זוטרתי היא (בתמי'), אין, לגבי משה מילתא זוטרתי היא וכו'" – "דלכאורה אינו מובן התירוץ דהא שואל מעמך כתיב, אלא הענין הוא, כי כל נפש ונפש מבית ישראל יש בה מבחי' משרע"ה, כי הוא משבעה רועים
618 ברכות לג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
אע"פ ש"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" , וא"כ, כיצד יש ביכלתו לפעול זאת, בה בשעה שאפילו הקב"ה כביכול אינו יכול לפעול זאת – הרי זה בכחו של יהודי דוקא, מצד הציווי "ואהבת לרעך כמוך", ובמכ"ש וק"ו:
42 ברכות לג, ב. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת עקב יו"ד, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
יהודי צריך לעשות דבר שהיכולת לעשותו היא בידו בלבד – עניני יראת שמים , שעל זה אמרו רז"ל "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" , ואילו פרנסה – נותן הקב"ה, ואין צורך שיחטוף ויעזור להקב"ה, כי בודאי יסתדר הקב"ה גם ללא העזר והסיוע שלו; עליו רק לקיים מ"ש בתורה "אשר תעשה", שתהי' איזו עשי' בדרך הטבע.
712 ברכות לג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
זעירא בשלימותה, שאכן צריכה להיות ההכרה במעלת עצמו (ועד למעלת אדה"ר – כיון שנשמתו היא "חלק אלקה ממעל ממש" , יציר כפיו של הקב"ה ברוחניות), אלא שצריך ליזהר שהכרת מעלת עצמו לא תגרום נפילה ח"ו, עי"ז שתהי' אצלו ענווה וביטול בתכלית (בדוגמת הענווה דמשה, שניצוץ ממנו יש בכל אחד מישראל ), ודוקא ביטול זה הוא הגדלות האמיתית, כמאמר הזהר :
1304 "כי הוא משבעה רועים .. ונקרא רעיא מהימנא", והרי ענינו של רועה – שממשיך לצאן מרעיתו, ומצד זה נאמר לכל אחד מישראל "מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה גו'" (עקב יו"ד, יב), שכיון ש"יראה מילתא זוטרתי היא .. לגבי משה" (ברכות לג, סע"ב. וש"נ), הרי זה "מילתא זוטרתי" גם לגבי כל אחד מישראל (תניא רפמ"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
דאָך ווערן (בדרך ממילא) אַ אַלטער מאַן" – שהרי אין זו דרך החסידות, ומה גם שלכל אחד מישראל יש בחירה, וכמארז"ל "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" , אלא רק האדם הוא בעה"ב על עצמו;
842 ברכות לג, ב. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת עקב יו"ד, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
– כמבואר בתניא בפירוש "מ"ש בגמרא על פסוק ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך, אטו יראה
1131 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
"כתוב והרוצה לטעות יטעה" , והיינו לפי שצריכה להיות בחירה חפשית, וכמארז"ל "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" , ולכן מוכרח הקב"ה ליתן אפשרות לטעות.
918 ברכות לג, ב. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת עקב יו"ד, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
כיון ש"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" , ו"כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכפורים" , הרי מובן, שכל הענינים הקשורים עם כסף וזהב אינם בידו, אלא הם "בידי שמים" , וא"כ, גם כאשר עושה חשבון שמצד מעמדו ומצבו הי' צריך להיות לו יותר כסף וזהב, אין לו מה להיות בעצבות מזה, שהרי העצבות לא תועיל מאומה,
1055 ברכות לג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי ש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט (מאמר ב*), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
ע"פ משנת"ל שבחי' אוצר העליון היא מדריגה נעלית ביותר, צריך להבין, איך יתאים זה עם מאמר הגמרא אין לו להקב"ה בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים , והלא יראת שמים היא בחי' המלכות .
96 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ואע"פ שבנוגע לדעת רחבה לא שייך לכאורה ענין התפלה, כיון שזהו ענין שתלוי ביגיעת האדם, וע"ד מאמר רז"ל "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" – הרי גם בנוגע ליראת שמים מבאר רבינו הזקן בלקו"ת בפירוש הכתוב "מי יתן והי' לבבם זה להם ליראה אותי", ש"בידי שמים דוקא אין תלוי יראת שמים ..
581 ברכות לג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב (מאמר ב), ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ישראל מה הוי' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה גו' , ואיתא בגמרא אטו יראה מילתא זוטרתי היא (ומתרץ) אין לגבי משה מילתא זוטרתי היא.
654 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שופטים, ד' אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
וענין זה פועלים ע"י גילוי בחי' משה שבנפש כל אחד מישראל – כמבואר בתניא בביאור מאמר רז"ל "לגבי משה יראה מילתא זוטרתי היא" – שזוהי בחינת "אין גדול ממנו" שבנפשו, ומבחינה זו נמשכת חיות בכל אברי הגוף, עד לבחינת רגלים, כמ"ש "שש מאות רגלי העם אשר אנכי בקרבו".
1429 ברכות לג, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
א) הערך של מציאות הנבראים הוא מצד מעלת העבודה – שהרי "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" .
1577 ברכות לג, ב. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת עקב יו"ד, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ביחד עם הידיעה ש"הכל בידי שמים" , שהכל בא מהקב"ה, ואפילו הענין ד"יראת שמים" שאודותיו מסיימים "חוץ מיראת שמים" , שענין זה ניתן להאדם, הרי גם בענין זה אין האדם יכול לפעול כלום בעצמו, כנ"ל.
145 ברכות לג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
ולכן, בשנים האחרונות, כשעומדים כבר סמוך מאד לביאת וגילוי המשיח, וצריכים להאיר ולגלות את ההעלם שבעולם כולו (קריעת ים סוף שבעולם), ע"י גילוי כחות הנעלמים שבנפשו (קריעת ים סוף שבנפש) – התחילו מלמעלה לגלות נסתר דתורה, גם נסתר שבנגלה דתורה, ועד בדורנו, ע"י הרבי בעל ההילולא – כמה הוראות וענינים בתורה שהיו נסתרים עד עתה (וכלשון המאמר ד"ה באתי לגני , שבשביל נצוח המלחמה מגלים אוצרות הכמוסים וחתומים מדור דור), שע"י כל זה מתגלה אוצר של יראת שמים שבנפש האדם.
158 ברכות לג, ב. וראה תו"ח שמות (שכח, א) שגילוי בחי' אוצר של יר"ש הוא בשביל נצוח המלחמה. ונתבאר בהמשך דיום ההילולא – באתי לגני ה'שי"ת (שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
"ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה גו'" , והיינו, שאצל כל אחד מישראל נעשה ענין היראה "מילתא זוטרתי" , כמו אצל משה רבינו – כיון שבחי' משה שבו היא בגילוי .
2565 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
רעיא מהימנא" , משא"כ ישעי' שהוא א' מארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות שעמדו לישראל במשך הדורות , אבל לא מה"שבעה רועים", ולכן, "כל נפש ונפש מבית ישראל יש בה מבחי' משרע"ה"221 דוקא, וענין זה הוא (לא בהעלם, אלא) בגילוי אצלו, שלכן נאמר "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה'" , היינו, שיראה היא "מילתא זוטרתי" אצל כל אחד מישראל , כמו אצל משה, מצד בחי' משה שבכל אחד מישראל 221.
718 ברכות לג, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
ובשביל ניצוח המלחמה פותחים ומבזבזים את האוצרות דלמעלה, וענין האוצר דלמעלה הוא אוצר של יראת שמים , שזהו ענינה של ירושלים, ע"ש יראה וע"ש שלם , דהיינו, שלימות היראה , וכל זה בא ע"י מדת הנצח דוקא, וזהו"ע והנצח זו ירושלים.
441 ראה ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
וכללות הענין בזה – ש"למעשה ידיך תכסוף" , היינו, שהקב"ה זקוק כביכול לעבודת האדם, כיון ש"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" , ולדוגמא:
990 ברכות לג, ב. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת עקב יו"ד, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
א) "מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה" – היא המדריגה התחתונה ביראה (ולכן נאמר " כי אם ליראה" , ש"מילתא זוטרתא היא" ), יראה שקודמת לחכמה, שתובעים אותה מכל אחד מישראל , גם מי שלא הגיע עדיין למדריגת החכמה,
1402 ברכות לג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
"במה תהא טהרתו", ועד ש"נתכרכמו פניו") לך אני מגלה טעם פרה" – דלכאורה, כיון שפרה היא "חוקת התורה", היינו, שענין ה"חוקה" הוא הנקודה הכללית של כל התורה כולה, ולכן צ"ל ענין היגיעה בתורה , שעי"ז מגיעים למדריגת התורה כפי שהיא בעצם למעלה מגדר השגה – הרי כשהקב"ה גילה למשה טעם פרה, נחסר אצל משה כללות ענין ה"חוקה" (מס"נ) ושלימות היגיעה בתורה
79 וכן יוקשה בנוגע לכל אחד מישראל – בשעה שמתעורר בו בחי' משה, כמבואר בתניא (רפמ"ב) ש"כל נפש ונפש מבית ישראל יש בה מבחי' משרע"ה" (שלכן נאמר (עקב יו"ד, יב) "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה גו'", שיראה היא "מילתא זוטרתי", כמו ש"לגבי משה מילתא זוטרתי היא" (ברכות לג, סע"ב)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כב
ולא תהי' עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה" ), ת"ל אם ארעב לא אומר לך כי לי תבל ומלואה, ונאמר כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי, האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה (שלכן אין הכרח שענין זה יהי'
255 תהלים נ, יו"ד ואילך. – להעיר שבברייתא הובאו הפסוקים בסדר הפוך – בהתאם לתוכן דברי הברייתא: כיון ש"אם ארעב לא אומר לך כי לי תבל ומלואה", "כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי", הרי ע"פ שכל, אין מקום שהקב"ה יקבל את הקרבנות – "האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה" (בתמי') – כיון שאין לזה תפיסת מקום, וכמשל מי שיש לו אלף אלפים דינרי זהב , ונותנים לו פרוטה של נחושת (ראה ברכות לג, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
משה ואהרן , שנאמר משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו" ), באופן שבפועל יהי' נתון לה' כל ימי חייו (והיתה בטוחה שיסכים לנדרה ), שזהו ענין שלמעלה מההגבלות וההגדרות שקבע הקב"ה בתורתו בתור עיקר גדול ועמוד, ש"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" , כיון שיש לאדם בחירה –
284 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ובהקדים – שלבנ"י ניתן ענין הבחירה, כך שאפילו הקב"ה בעצמו אינו בעה"ב (כביכול) על זה, וכמ"ש90 "אם בחוקותי תלכו", "אין אם אלא לשון תחנונים" , והיינו, שהקב"ה מבקש ומתחנן לבנ"י שיקיימו תומ"צ, כיון שזהו ענין שאינו תלוי בו, אלא בהם, כמארז"ל "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" .
1224 ברכות לג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ובכללות הרי זה החילוק שבין תורה למצוות, דהנה, תורה ענינה הבנה והשגה, שלכן, אם הלימוד הוא באופן דלא ידע מאי קאמר (בתושבע"פ), אין יוצאין י"ח לימוד התורה, ואי אפשר לברך ברכת התורה (כמ"ש במג"א ), משא"כ מצות, שקיומם צ"ל דוקא מצד קב"ע, וכנוסח ברכת המצות, אשר קדשנו במצותיו וצונו, ועד שאפילו מצות שמובנים ע"פ שכל, שנקראים בשם משפטים, צריך לקיימם רק מצד קב"ע , וכמארז"ל האומר על קן צפור יגיעו רחמיך משתקין אותו , מפני שעושה מדותיו של הקב"ה רחמים, ואינן אלא גזירות, והיינו, שכאשר קיום המצוה הוא מצד הטעם, אין זה קיום המצוה כראוי, כיון שקיום המצוה צ"ל רק משום שקדשנו במצותיו וצונו, שזהו"ע הקב"ע.
26 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ה"יינה של תורה" שבפירוש רש"י – ההוראה בנוגע לגודל העילוי של העמדת בתי ישראל , שיש בהם ענין הכהונה ולוי' ומלכות (כהונה – שכהן עובד בביהמ"ק, ואסור לו להיטמא כו' – פרישות והבדלה מעניני העולם, דביקות והתחברות לאלקות; לוי' – שיוצא לפעול גם על יהודי שנמצא מחוץ לירושלים וא"י, ועד לדרגא של בית הקברות , היפך החיים – להחיותו כו' ; ומלכות – לפעול בכל העולם כולו את המלוכה והממשלה של הקב"ה) – נכלל בשיחה המוגהת הנ"ל (ס"ט).
158 כמו משה – שאצלו הי' ענין הכהונה והלוי', וגם ענין המלכות, כמ"ש (ברכה לג, ה ) "ויהי בישורון מלך", כפירוש המדרש (הובא ברמב"ן עה"פ) שקאי על משה*. וכך צריך להיות בכאו"א מישראל (שנקראים "ממלכת כהנים" (יתרו יט, ו)), "כי כל נפש ונפש מבית ישראל יש בה מבחי' משרע"ה, כי הוא משבעה רועים כו'", וכמו שנאמר לכל אחד מישראל "מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה גו'" (עקב יו"ד, יב), שיראה היא "מילתא זוטרתי" (ברכות לג, ב. וש"נ), כיון ש"לגבי משה מילתא זוטרתי היא" (תניא רפמ"ב).
*) וגם לפי פירוש רש"י שקאי על הקב"ה – הרי מצד הביטול דמשה באופן ד " ונחנו מה " (בשלח טז , ז-ח) , מובן , שב " יינה של תורה " קאי " ויהי בישורון מלך " גם על משה , כמו על הקב"ה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ענין מצות כתיבת ספר תורה, שע"ז כותב כ"ק אדמו"ר הצ"צ שהוא כענין ויכתוב משה גו', כנ"ל, כי בכל אחד ואחד מישראל ישנה בחינת משה שבו [וכמ"ש ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה , והקשה על זה בגמרא , אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא (ובפרט שאח"כ מפרט בכתוב כו"כ פרטים , ועד לדרשת חז"ל אל תקרי מה אלא מאה, שהוא תכלית השלימות , עשר כלול מעשר , וגם כמבואר בכ"מ שיש מאה אותיות בפסוק זה), ומתרץ, אין לגבי משה מילתא זוטרתא היא, דמכיון שבכאו"א מישראל ישנה בחינת משה, לכן יראה היא מילתא זוטרתא אצל כאו"א ].
410 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' יתרו, כ"ף שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ובהקדמה – שהנתינת-כח על זה היא מצד בחי' "משה" שיש בכל אחד מישראל בנפשו (כמ"ש רבינו הזקן בתניא , שלכן דורשים מכל אחד מישראל "מה הוי' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה גו'" , ש"יראה" היא "מילתא זוטרתי" , מצד בחי' "משה" שבנפשו),
1348 ברכות לג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
כללות הענין דכי תקנה עבד עברי שנפעל ע"י משה, הו"ע בחי' משה שבכל אחד מישראל , שעז"נ מה הוי' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה , שלגבי מדריגה זו נחשב ענין היראה למילתא זוטרתי .
1671 ראה ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
והענין בזה, דהנה, משה הוא משבעה רועים , והוא הרועה המיוחד, ונקרא רעיא מהימנא , ועד שיש בחי' משה בכל אחד מישראל , וכמ"ש מה הוי' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה גו', שענין היראה הוא מלתא זוטרתי לגבי בחי' משה שבכל אחד מישראל , כמבואר בתניא .
2339 עקב י, יב. ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
בכל אחד מישראל יש בחי' משה שבנפשו, שלכן נאמר "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה גו'", ש"יראה מילתא זוטרתי היא" לגבי בחי' משה שבנפשו (כפי שמבאר רבינו הזקן15).
2114 ברכות לג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
של עבודה , ועד שגם הענין דחפץ חסד גופא הוא מצד עבודת בנ"י – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש הנ"ל (ס"א).
1515 וכמו בענין זה גופא שברכת חודש תשרי היא ע"י הקב"ה בעצמו – שכדי לידע אימתי ר"ח שואל הקב"ה אצל ב"ד של מטה (ראה שמו"ר פט"ו, ב. דב"ר פ"ב, יד), שזהו (לא מצד החשבון או הראי' שעל ידם נקבע ר"ח, שהרי למעלה יודעים בודאי החשבון או הראי', כי אם) מצד מעלת עבודת בנ"י שתלוי' בבחירתם (כמארז"ל (ברכות לג, ב. וש"נ) "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מר-חשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
והביאור בזה – שזהו ע"ד הענין ד"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" , שזהו ענין שתלוי בבחירת האדם למטה, וכיון שגם קביעות החודש הו"ע הקשור עם יראת שמים , לכן אינו "בידי שמים" , אלא תלוי בב"ד של מטה דוקא.
1182 ברכות לג, ב. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת עקב יו"ד, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ליהודי יש בחירה חפשית, דכיון שנברא "בצלמנו כדמותנו", הנה "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" , כך, שגם הקב"ה בעצמו כביכול אינו מתערב בבחירתו החפשית; אבל להחדיר אצל הנוער את הרעיון לחשוב שזו היא הדרך שעל ידה יוכלו להגיע ולהיות מה שיהודי או אדם צריך להיות – עי"ז חוזרים ומהרסים גם את הדור הבא!
2377 ברכות לג, ב. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת עקב יו"ד, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
וכפי שמבאר רבינו הזקן בתניא , ש"כל נפש ונפש מבית ישראל יש בה מבחי' משרע"ה", ולכן נאמר "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה גו'", שיראה "מילתא זוטרתי היא" אצל כל אחד מישראל , בגלל ש"לגבי משה מילתא זוטרתי היא" (כדברי הגמרא ), שזהו מצד ניצוץ משה שיש בכל אחד מישראל .
2061 ברכות לג, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
– ולכן נאמר "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה גו'", כיון ש"לגבי משה מילתא זוטרתי היא" , ולכן הרי זה "מילתא זוטרתי" גם לגבי בחי' משה שבכל אחד מישראל .
2346 ברכות לג, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג, כד
מישראל יש בחי' משה שבנפשו, כדמוכח מדברי הגמרא על הפסוק "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך" , "אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא , אין כו', לגבי משה מילתא זוטרתא היא" – "דלכאורה אינו מובן התירוץ, דהא שואל מעמך כתיב, אלא הענין הוא, כי כל נפש ונפש מבית ישראל יש בה מבחי' משרע"ה כו'" .
697 ברכות לג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
אע"פ ש"לי הכסף ולי הזהב נאום ה' צבאות" , הרי ישנו ענין אחד שאין להקב"ה – "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" , ובשביל זה זקוק הקב"ה כביכול לבנ"י, כמ"ש66 "למעשה ידיך תכסוף", וכדאיתא בגמרא שהקב"ה אמר למשה "הי' לך לעזרני", ו"מיד אמר לו ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת", וכמארז"ל "בזמן שישראל עושין רצונו של הקב"ה מוסיפין כח בגבורה של מעלה"; אך כשאינם עושים זאת, אזי נעשה מעמד ומצב ד"ימוך אחיך".
1530 ברכות לג, ב. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת עקב יו"ד, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
וכן הוא בנוגע להקב"ה ובנ"י, שע"י עבודתם "מסייעים" בנ"י (האשה) להקב"ה (האיש) לכבוש את העולם, ולכן נעשים "שותף להקב"ה במעשה בראשית" –
2024 שזקוק כביכול לעזר שלהם (בדוגמת האיש שזקוק לאשה שהיא "עזר כנגדו" (בראשית ב, יח)), כמ"ש (איוב יד, טו) "למעשה ידיך תכסוף", כי, "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" (ברכות לג, ב. וש"נ), ש"ה' אלקיך שואל מעמך" (עקב יו"ד, יב ובפרש"י), ודוקא ע"י עבודת בנ"י למטה נשלמת הכוונה של הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
יראת שמים , כמארז"ל "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" ; וכאשר יהודי ממלא את שליחותו של הקב"ה, אזי "שלוחו של אדם כמותו" , ונעשה אצלו מעמד ומצב ד"אמר מלכא כו'" – שנעשה כן בעולם.
866 ברכות לג, ב. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת עקב יו"ד, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
וזהו וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען, שבחי' יעקב נמשך ונשפל להיות בארץ מגורי אביו, דמגורי יש בו ב' פירושים, הא' הוא לשון יראה, והב' הוא לשון אוצר , כמו מגורה מלאה פירות , שהוא כלי שאוצרין לתוכו, ושניהם עולים בקנה אחד, כי יראת ה' היא אוצרו כתיב , וכן בדברי רז"ל אוצר של יראת שמים , שהיא בחי' יראה עילאה, יראת בושת, שזהו כלי קיבול לחכמה עילאה, בחי' מגורי אביו.
2423 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
– כפי שמבאר רבינו הזקן בתניא "מ"ש בגמרא על פסוק ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך, אטו יראה מילתא זוטרתי היא, אין, לגבי משה מילתא זוטרתי היא", "כי כל נפש ונפש מבית ישראל יש בה מבחי' משרע"ה כו'"; וכמשנ"ת כמ"פ שבחי' משה שיש בכל אחד מישראל אינה באופן של העלם, אלא באופן שקשור ושייך לפועל, שלכן יכולים לדרוש ממנו "ליראה את ה' אלקיך", וכל שאר הענינים שבהמשך הכתוב –
635 ברכות לג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג, כה
משפטים ופ' כי תשא חלוקים בעניניהם , משתווים הם בזה ששניהם הם מצד משה רבינו, שבזה נכלל גם בחי' משה רבינו שבכל אחד מישראל , כמבואר בתניא בפירוש מארז"ל על הפסוק ועתה ישראל מה הוי' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה גו', אטו יראה מילתא זוטרתא היא , אין , לגבי משה מילתא זוטרתא היא , דלכאורה אינו מובן התירוץ, דהא שואל מעמך (מכל אחד מישראל ) כתיב, אלא הענין הוא, כי כל נפש ונפש מבית ישראל יש בה מבחי' משרע"ה כו' (ולגבי בחי' משה שבכאו"א מישראל , יראה מילתא זוטרתא היא ).
1577 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
וכמבואר בארוכה בתניא בביאור מארז"ל על הפסוק ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה גו', אטו יראה מילתא זוטרתי היא, אין, לגבי משה מילתא זוטרתי היא, שמצד בחי' משה שבכאו"א מישראל נעשה אצלו ענין היראה מילתא זוטרתי.
367 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
והיינו, שאע"פ ש"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" , מ"מ, צריך לבקש גם על יראת -שמים , והבקשה מצליחה ופועלת כו', כמבואר בלקו"ת בפירוש מ"ש "מי יתן והי' לבבם זה להם ליראה גו'" –
161 ברכות לג, ב. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת עקב יו"ד, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
ומבואר בזה, שבחינתו של משה היא בחי' דעת עליון [ולכן לגבי משה רבינו יראה היא מילתא זוטרתי , כיון שדעת עליון הוא נעלה הרבה יותר מיראה ], שהוא למעלה מחכמה ובינה (ועד שמחבר אותם) –
531 ברכות לג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
וההוראה , שמחד גיסא צריך בחי' משה שבכל אחד מישראל (חכמה שבנפש ) להבהל ולהרתע מזה שעבודתו היא רק במעשה, ללא
1322 כמבואר בתניא (רפמ"ב) "מ"ש בגמרא (ברכות לג, ב. וש"נ) על פסוק (עקב יו"ד, יב) ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך, אטו יראה מילתא זוטרתי היא, אין, לגבי משה מילתא זוטרתי היא וכו', דלכאורה אינו מובן התירוץ, דהא שואל מעמך כתיב, אלא הענין הוא, כי כל נפש ונפש מבית ישראל יש בה מבחי' משרע"ה כו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
מאיר לכללות ישראל כו'", ועד ש"כל נפש ונפש מבית ישראל יש בה מבחי' משרע"ה", ולכן נאמר לכל אחד מישראל "מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה גו'" , שגם אצלו "יראה מילתא זוטרתי היא", כמו אצל משה , מצד ניצוץ משה שבו .
1354 ברכות לג, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, י"ב תשרי ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
וזהו ימצאהו בארץ מדבר גו', דמציאה שייך בדבר שנאבד, היינו שגם אלה שנאבדו בארץ מדבר הרי משם יקבצך גו', ועד שהיא בחי' מציאה, ענין שלא לפי ערך היגיעה, כי הקב"ה לא שיער כביכול בעצמו (האָט זיך ניט געריכט) שימצא את החלק אלוקה בשלימותו במדבר, שהרי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים .
36 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשל"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
ומהמשך הענינים שבמאמר זה מובן, דירושלים הוא נקודת היראת שמים שלמעלה מהשכל, נקודה שלמעלה מציור, שישנה בכאו"א מישראל, מצד עצם הנשמה שבו שלמעלה מגילויים.
39 ראה שם פ"ו (סה"מ קונטרסים שם לו, א ואילך) השייכות דנצח (והנצח זו בנין ירושלים – ברכות נח, סע"א) לאוצר , ובהמשך לזה בספ"ז (סה"מ שם לז, ב) שאוצר של יראת שמים (ראה שבת לא, ב. ברכות לג, ב) הוא נקודת היראת שמים .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
והגם שבתו"א שם, גם להפירוש שמגורי הוא לשון אוצר , מגורי קאי על יראה (כמ"ש יראת ה' היא אוצרו , וכן בדברי רז"ל אוצר של יראת שמים ), יש לומר, שהקשר דשני הפירושים הוא גם לפי הביאור בתורת הה"מ שמגורי לשון אסיפה וכניסה (אוצר ) קאי על אסיפת הניצוצות].
75 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ וישב, מבה"ח טבת - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
וממשיך שם, שזהו מ"ש וישב יעקב בארץ מגורי אביו, מגורי הוא לשון יראה וגם לשון אוצר [כמו מגורה מליאה פירות, שהוא כלי שאוצרין לתוכו], ושניהם עולים בקנה אחד כמ"ש יראת ה' היא אוצרו וכן בדברי רז"ל אוצר של יראת שמים .
98 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ט) וזהו ענין מצות כתיבת ספר תורה, שע"ז כותב כ"ק אדמו"ר הצ"צ שהוא כענין ויכתוב משה גו', כנ"ל, כי בכל אחד ואחד מישראל ישנה בחינת משה שבו [וכמ"ש ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה , והקשה על זה בגמרא, אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא (ובפרט שאח"כ מפרט בכתוב כו"כ פרטים, ועד לדרשת חז"ל אל תקרי מה אלא מאה, שהוא תכלית השלימות,עשר כלול מעשר, וגם כמבואר בכ"מ שיש מאה אותיות בפסוק זה), ומתרץ, אין לגבי משה מילתא זוטרתא היא, דמכיון שבכאו"א מישראל ישנה בחינת משה, לכן יראה היא מילתא זוטרתא אצל כאו"א].
86 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ה' פ' בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשל"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
וכמובן מהמבואר בענין דלגבי משה מילתא זוטרתא היא , שלכן היא מילתא זוטרתא גם אצל כאו"א מישראל, הנה עד"ז הוא בעניננו דהנני ממטיר לכם לחם מן השמים שהוא בזכות משה , ומשה תקן ברכת הזן, שלכן ישנו זה אצל כאו"א מישראל בכל מקום ובכל זמן ובכל מעמד ומצב שיהי'.
78 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ג', פורים קטן ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
כמבואר בהמאמר הנ"ל דזהו מ"ש ואתה תצוה את בני ישראל גו', דתצוה הוא לשון צוותא וחיבור, ואתה קאי (בפשש"מ) על משה , ואתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא, שבכל א' מישראל ישנו מבחי' משה כדאיתא בתיקוני זהר והובא באגרת הקודש לכ"ק אדמו"ר הזקן, ובכל א' הנה בחי' משה שבו היא בגלוי עד שמשו"ז יראה מילתא זוטרתי היא לגבי' כדאיתא בתניא חלק ראשון, ובחינת משה שבכל אחד מישראל מחברת באופן דצוותא וחיבור (תצוה) את שרש הנשמה להנשמה המלובשת בגוף ועם נה"ב וגופו וחלקו בעולם, ונותנת כח שיהי' כתית למאור, שמזה שנדכא ונשבר מצד ירידת הנשמה לעוה"ז התחתון שאין תחתון למטה ממנו , שזהו ירידה עצומה, כי אפילו כשעוה"ז הוא בתכלית השלימות נקרא בירא עמיקתא, דמזה מובן שעצם הדבר שהנשמה ירדה לעוה"ז הוא ירידה גדולה.
59 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ קרח, ג' תמוז ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ויש לבאר זה ע"פ הידוע דהטעם על שביראת שמים נאמר לשון אוצר, הוא, כי כמו שאוצר המלך, אין ביד המלך לעשות אוצר אם לא יקבץ מאחרים, כן היראה (אוצרו של מלך מלכי המלכים הקב"ה) אינה בידי שמים , כמארז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים .
11 ישעי' לג, ו. ברכות לג, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ומזה מובן דגם מש"נ נתת ליראיך גו' (שהטעם ע"ז הוא מפני קשט סלה) קאי ג"כ על כאו"א מישראל , וכמ"ש ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה גו', דלגבי בחי' משה שבכאו"א יראה היא מילתא זוטרתא.
11 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב (מאמר ב') ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ועתה ישראל מה הוי' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה גו', ואיתא בגמרא אטו יראה מילתא זוטרתי היא (ומתרץ) אין לגבי משה מילתא זוטרתי היא.
2 ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ד) ולהבין בעומק יותר מה שנשמות ישראל הם בבחי' פנימיות, הנה כתיב ועתה ישראל מה הוי' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה גו', ואמרו רז"ל אטו יראה מילתא זוטרתי היא, אין לגבי משה מילתא זוטרתי היא.
38 ברכות לג, ב. וראה חדא"ג שם ובמנחות (מג, ב). תניא פמ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו רבת את ריבם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כב, כג
רב"ת את ריבם, וכמ"ש בתפלה ומלך גבור לריב ריבם פי' הנה נאמר בזהר ע"פ ויאמר אל עמו הבה נתחכמה וגו' שנאמ' ויאמר סתם מאן אמר דא שרו של מצרים דאיהו יהיב אינון מחשבתי' בלבהון, והיינו כנודע שהשר של האומה ההוא המשפיע להם כל החיות וכל המחשבות שלהם נשפעים הכל מהשר וכל תבואות הארץ של מדינתו כי אין לך עשב שאין לו מזל כו' והוא מקבל מקדושה מבחי' אחוריי' כנודע והנה השר הוא בחי' קליפה ממש שהוא שונא לישראל מחמת הקנאה שרואה למעלה מאן חשיב ישראל אשר בהם בחר מכל העמים לעם סגולה ואף כשהם בגולה לא מאסתים ולא געלתים כו' כי שמו נקרא עליהם כמשל בן יחיד של המלך שנתרחק מאביו המלך אעפ"כ בן המלך נקרא, שאין לו אחר זולתו בנו יחידו זה כו' ואלמלא ניתן להם רשות הי' ח"ו מחריבי' לשונאי ישראל אך שומר ישראל ה' והם לא יוכלו לעבור את פ"י ה' כלל (כמו שנאמר יפול מצדך אלף כו') וארז"ל אלמלא ניתן רשות לעין לראות כו' ואעפ"כ אינם עושים מאומה בלתי רשות כו' וכמ"ש אם תגביה כנשר משם אורידך כו' וכמ"ש בת"ז שאו' לס"ם ירא שמים יראת בושת כו' והנה השר של יון התנשא אז לעלות לירושלים וגברה יד ישראל על
8 בת"ז שאו' לס"ם ירא שמים יראת בושת : ת"ז בהקדמה ה, ב. ת"ז תכ"ח. וראה ברכות לג, ב. שבת לא, ב. וראה תו"א וישב כז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
כנ"ל וד"ל וזהו שארז"ל דיראה לגבי משה מלתא זוטרתא היא כו' דשם הוי' דלעילא שבבחי' העלם הכתר לא שייך שם בחי' היראה אחר שהוא נסתר ונעלם מפני שהוא למעלה מן ההתגלות כנ"ל וע"כ היראה שם מלתא זוטרתא רק במה שמושג ונגלה ששייך שם היראה כנ"ל שם מדרגת היראה מדרגה גבוה לפי אופן הקירוב כל הקרב קרב יותר יותר יש בו היראה פנימי' אבל לגבי משה שנק' נאמן באמונה שהוא למעלה מן ההתגלו' אין היראה חשובה כלום כי אין ערך כלל בין ב' הויו' הנ"ל וכמ"ש ויקרא הוי' הוי' ופסיק טעמא בנייהו כנ"ל וד"ל וזהו ויאמינו בהוי' דלעילא ובמשה עבד"ו שהוא הרועה הנאמן להביא להם בחי' אמונה זו בבחי' גילוי מן ההעלם וגם הביאם והגביהם לקשרם ולחברם למעלה באמונה זו כי העלם לבחי' הוי' דלעילא כמו הרועה שישא את הצאן כו' ולכך אמר להם <קמח>
49 דיראה לגבי משה מילתא זוטרתא היא : ברכות לג, ב. וראה גם שערי אורה מא, ב ובהנסמן בהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע סא דין כמה צריך לדקדק ולכוין בקריאת שמע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ח האומר שמע שמע משתקין אותו מפני שנראה כמקבל עליו שתי רשויות והוא שאומר כל הפסוק וחוזר ואומרו שנית אבל אם כופל כל תיבה מגונה הוא אבל אין משתקין אותו שאין זה דומה למקבל עליו שתי רשויות אלא כמתלוצץ ויש אומרים להיפך שכשכופל כל תיבה משתיקין אותו וכשאומר כל הפסוק ושונה אותו אין משתיקין אותו אבל מגונה הוא ולדברי הכל אין משתיקין אותו אלא כשאומר בצבור ובקול רם אבל לכתחלה אסור בכל ענין אפילו לקרות כל הפרשה ולחזור ולשנותה מיד אלא א"כ כשקורא קריאת שמע על מטתו שמותר לו לקרות קריאת שמע כמה פעמים כדי להשתקע בשינה מתוך קריאת שמע ויש מי שאומר שגם בזה יש ליזהר מלומר פסוק ראשון ב' פעמים וראוי לחוש לדבריו אבל מה שיש נוהגין לומר שמע בכל פעם שאומרים ויעבור בסליחות אין בזה שום חשש שכיון שמפסיק הרבה בינתיים לא נראה כמקבל ב' רשויות :
מו משנה ברכות לג, ב. ר' זירא שם. וראה ירושלמי ברכות פ"ה ה"ג. וראה גם לעיל ס"ג. לקמן סי' קכא ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיג דיני הכריעות בי"ח ברכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כב
ח אין להוסיף על תואריו של הקדוש ברוך הוא יותר מהאל הגדול הגבור והנורא לפי שכשאומר יותר מהם ומסיים נראה כאלו סיים כל שבחיו ומי יוכל להשמיע כל תהלתו וגם אלו השלשה כינויים אם לא שכתבן משה בתורה ובאו אנשי כנסת הגדולה ותיקנום בתפלה לא היינו אומרים אותם לפיכך אין לשנות ממטבע שטבעו חכמים.
נה ר' חנינא ברכות לג , ב. טור ושו"ע ס"ט. ט"ז ס"ק ז. וראה גם לעיל סי' נא ס"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיג דיני הכריעות בי"ח ברכות ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ט האומר בתחנוניו מי שריחם על קן צפור ירחם עלינו משתיקין אותו שאין מצות המקום רחמנות אלא גזירות על עמו להודיע שהם עבדיו ושומרי מצותיו וגזירת חוקותיו אף בדברים שיש לשטן ולאומות העולם להשיב עליהם ולומר מה צורך במצוה זו.
סח משנה וגמ' שם ברכות לג, ב ורש"י ד"ה מדותיו. רמב"ם שם. מ"א ס"ק ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קכא דיני מודים ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
ב האומר מודים מודים כאומר שמע שמע ומשתקין אותו כמו שנתבאר בסי' ס"א:
ו ברכות לג , ב. טור ושו"ע ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תצא סדר הבדלה במוצאי יום טוב ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ד יום טוב שחל בערב שבת אין מבדילין שהרי קדושת שבת חמורה מקדושת יום טוב אבל יום טוב שחל במוצאי שבת צריך להבדיל על הכוס כמו שנתבאר בסי' תע"ג וגם צריך להבדיל בתפלה שיאמר ותודיענו כו' קודם ותתן לנו :
כח ברכות לג, ב. טור ושו"ע ס"ב. וכ"ה בסידור.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז, יז
ועל הטוב יזכר שמו ה"ה הרבני הוותיק ידידי חביבי מו' ישראל נ"י משקלאב , אשר איתן מושבו בצפת תוב"ב, להטיב עמו בכל מילי דמיטב בכלל ובפרט.
1508 ועל הטוב יזכר שמו: ע"פ ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז, יז
ואחת שאלתי אותה אבקש מאת כל הגבאים עובדי עבוה"ק איש איש מלאכתו אשר המה עושים בכל מקומות מושבותיהם, להודיע לי במכתב שמות האנשים הממלאים ידם לה' לסלק כל נדבותיהם מדי שבת בשבתו, ולפחות מדי חדש בחדשו, לתת עליהם ברכה ולזכור חסדם וטובם כל הימים, ועל הטוב יזכר שמם , היטיבה ה' לטובים ולישרים.
1846 ועל הטוב יזכר שמם: ע"פ ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
כי באמת כל עניני אדם לבד מדברי תורה ויראת שמים אינם מושגים רק בנבואה, ולא לחכמים לחם , כמארז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים , ושבעה דברים מכוסים כו' אין אדם יודע במה משתכר כו' ומלכות בית דוד מתי תחזור כו', הנה הושוו זה לזה.
2126 הכל בידי . . מיראת שמים : ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
והיינו במילי דעלמא, כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים , ולכן במילי דשמיא לאפרושי מאיסורא לא שייך האי טעמא דאמרן, וכמ"ש ויקצוף משה, והיינו משום כי ה' הקרה לפניו מצוה זו לאפרושי מאיסורא כדי לזכותו.
2838 הכל בידי שמים : ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצא סדר הבדלה במוצאי יום טוב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וגם צריך להבדיל בתפלה שיאמר ותודיענו כו' קודם ותתן לנו :
527 ברכות לג, ב (דתקינו לן מרגניתא בבבל, ותודיענו ה' אלהינו את משפטי צדקך ... הבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדושתך , ותתן לנו וכו' ), ורש"י (לומר במקום ותתן לנו , ולכשיגיע בין קדושת שבת לקדושת יום טוב וכו' הבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדושתך , יאמר ותתן לנו ה' אלהינו מועדים לשמחה וכו' , ומסיים מקדש ישראל והזמנים). טור ושו"ע ס"ב (יום טוב שחל להיות במוצאי שבת אומר באתה בחרתנו, ותודיענו ). לבוש ס"ב (מבדילין בברכת קדושת היום ואומרים במקומו ותודיענו , שיש בו כל סדר ההבדלה. דהיינו שאומרים אתה בחרתנו עד עלינו קראת, ומתחילין ותודיענו יי אלהינו משפטי צדקך וכו' עד וקדשת את עמך בקדושתך , ותתן לנו יי אלהינו וכו' ). וכן הוא בסידור.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נד דינים השייכים לישתבח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כח
ולכן נוהגין במקומות הרבה לענות אמן אחר ברכת ישתבח, אפילו אחר ברכת עצמו, שלא אמרו שכל העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה מגונה אלא כשלא בירך רק ברכה אחת, או אפילו בירך ב' ברכות אלא שאין אחיזה לזו בזו, שרשאי הוא להפסיק ולדבר בינתיים, כגון ברכת השחר, אבל כשעונה אחר סיום ב' ברכות או יותר הסמוכות זו לזו שיש אחיזה לזו בזו , כגון ברכת קריאת שמע ושמונה עשרה, הרי זה משובח.
616 ברכות מ[ה] , ב (תני חדא העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה משובח. ותניא אידך הרי זה מגונה . לא קשיא, הא בבונה ירושלים הא בשאר ברכות), ופירש"י (הא בבונה ירושלים, שהיא סוף הברכות, הרי זה משובח. וכן בסוף ברכות דקריאת שמע שחרית וערבית).
רי"ף ברכות לג, ב (ירושלמי בפרק אין עומדין (ברכות פ"ה ה"ד) ... רב חסדא מאן דאמר הרי זה בור, בעונה על כל ברכה וברכה, ומאן דאמר הרי זה חכם, בעונה בסוף).
רמב"ם הל' ברכות פ"א הט"ז (כל העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה מגונה . והעונה אחר ברכה שהיא סוף ברכות אחרונות, הרי זה משובח. כגון אחר בונה ירושלים בברכת המזון ואחר ברכה אחרונה של קריאת שמע של ערבית. וכן בסוף כל ברכה שהיא סוף ברכות אחרונות עונה בה אמן אחר עצמו).
רא"ש ברכות פ"ז סימן י (פירש ר"ח וה"ג, דלאו דוקא נקט בונה ירושלים, אלא כל סיום ברכה כעין בונה ירושלים ... כל סיום ברכות כעין ישתבח, דהוי סיום ברכה לסוף פסוקי דזמרה). קצור פסקי הרא"ש פ"ז ס"י (ואין לענות אחר ברכה אחרונה של אכילת פירות, אבל בסוף הברכות כגון אחר ישתבח, ויהללוך בהלל, וברכות י"ח בסופן, וגאל ישראל, הרי זה משובח). טור סי' רטו (הרמב"ם ז"ל כתב שאין לענות אמן אלא כשאומר ב' ברכות או יותר זה אחר זה , אבל ברכה אחת אין לענות אמן אחריה אפילו בסוף. וא"א ז"ל היה נוהג כהרמב"ם ז"ל).
וכפירוש רלב"ח המובא ב ב"י סי' נא (מצאתי להה"ר לוי ן' חביב ז"ל שכתב וזה לשונו, השתא מנהגא דידן לא אתי כחד, כדעת המנהג שכתבו התוספות דנהוג עלמא, לא אתיא, שהרי אנו עונים אחר סיום שמונה עשרה, גם אחר ישתבח ואחרות ... ולכן נראה לי לומר, שעוד יש סברא אמצעית, ועל פיה הוא מנהגינו, והיא סברת הרא"ש, כפי מה שהבין בעל הטור, גם כפי מה שכתב ברמזים (פ"ז אות י), והוא כי לומר דדוקא אחר בונה ירושלים יענה אמן ולא אחר שום ברכה אחרת, אי אפשר מכח ההכרח שהזכירו התוספות וגם כתבו הרא"ש. ולומר דהוא הדין אחר כל ברכה שהיא סיום ענין, הוא דוחק, דאם כן למה יחדה הגמרא בונה ירושלים. ולכן סברת הרמב"ם היא אמת, שצריך שיהא דומה לבונה ירושלים, כשיהיה שם שתי ברכות או שלש סמוכות. אבל נראה להרא"ש כי זה יצטרך דוקא בדבר שאין אחיזה לברכה הראשונה עם האחרות, כגון ברכת הנהנין, שיכול להפסיק ולדבר במה שירצה אחר תחלת הנאה, ואם כן היאך יענה אמן אחר ברכה אחרונה, שאין לומר שהיא סיום ברכות, כיון שהיא ברכה אחת לבדה. אבל אם היא מדובקת עם הראשונה ואינו יכול להפסיק בינתים, הרי היא כאילו אמר שתי ברכות סמוכות, ויענה אמן אחריהם. זו היא סברת הטור, למדה מהרא"ש. גם מנהג ספרד שהחזיקו להרא"ש לרבן, על פי זה הוא מיוסד. ולכן אחר ישתבח ואחרי יהללוך עונין אמן. וכן אחר שומר את עמו ישראל, ואחר הפורס סוכת שלום).
שו"ע סי' נא ס"ג (אחר ישתבח יכול לענות אמן אחר ברכות עצמו).
דעה זו הובאה גם לעיל סי' נא ס"ג (ברכת ישתבח וכיוצא בה מהברכות שיש מקומות נוהגין לענות בה אמן אפילו אחר ברכות עצמו, כמו שיתבאר במקומן). לקמן סי' סו ס"ט (במקום שנוהגין לענות אחר ברכות עצמו בסיום ב' או ג' ברכות). סי' קפח ס"א (אחר שחתם בונה ירושלים יענה אמן אחר ברכת עצמו, מפני שהוא סיום הברכות של תורה). סי' רטו ס"א (העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה מגונה , אלא אם כן בירך שתי ברכות או יותר שיש אחיזה לזו בזו, עונה בסוף כולן אמן, כמ"ש בסימן נ"ד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נד דינים השייכים לישתבח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כח
ולכן נוהגין במקומות הרבה לענות אמן אחר ברכת ישתבח, אפילו אחר ברכת עצמו, שלא אמרו שכל העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה מגונה אלא כשלא בירך רק ברכה אחת, או אפילו בירך ב' ברכות אלא שאין אחיזה לזו בזו, שרשאי הוא להפסיק ולדבר בינתיים, כגון ברכת השחר, אבל כשעונה אחר סיום ב' ברכות או יותר הסמוכות זו לזו שיש אחיזה לזו בזו , כגון ברכת קריאת שמע ושמונה עשרה, הרי זה משובח.
618 רבינו יונה ברכות לג, ב (ונמצינו למדין שצריך שיאמר האדם אמן אחר סיום התפלה, כשיגיע להמברך את עמו ישראל בשלום אמן).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
והנה ארז"ל אין להקב"ה בעולמו אלא אוצר של י"ש בלבד, וי"ל למה נק' י"ש בשם אוצר שהוא טמון וגנוז ואיך יתכן שיראת ה' יהי' גנוז ונאצר באוצר המלך דוקא שזה פלא לכאורה.
176 אין להקב"ה. . י"ש בלבד : ראה שבת לא, ב. ברכות לג, ב. שע"ת פא, ד הערה 51.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ומעתה י"ל מ"ש דאין לו בעולמו רק אוצר של י"ש דוקא, דלכאו' הרי א[מר] בהיפך דהכל בידי שמים חוץ מי"ש, וא"כ אוצר זה של י"ש אינו בי"ש רק בידי אדם דוקא שהוא תלוי בבחירה שלו כו'.
253 דהכל בידי שמים חוץ מי"ש : ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ש"מ מצד המצוה עצמה שממילא יש בכלל מאתים מנה ויזכה לידע הכוונה וסוד שבמצות כידוע במ"ש האריז"ל לתלמידו הרח"ו שלא זכה לג"א ורוה"ק ולהשיג טעמי' וסודות דתו"מ רק מחמת שמחה ש"מ כפשוטה דוקא (וכמשי"ת), וזהו שא' דיראה לגבי משה מילתא זוטרתי היא ואע"פ שא' לישראל ועתה מה ה' שואל מעמך כ"א ליראה כו', אבל לגבי משה עצמו היראה מילתא כו' לפי שיר"ת גם בשרשה ביר"ע אינו אלא בחי' מ"ה דח"ע ששרשה בח"ס והוא מדרג' דמל' דמשיח שהוא במל' דא"ס לבד כנ"ל וכמ"ש בו והריחו ביראת ה' כו', אבל בחי' משה הוא מעצמות הרצון והתענוג שבמהו"ע ית' במצות כנ"ל, וז"ש כי טוב הוא בטי"ת רבתי דעה"ח דעדן עצמו כו' ע"כ גם יר"ע מלתא זוטרתי לגביו דיראה אותיות ראי' דחכ' ושרשו למעלה מן החכמה, וז"ש מה שמו בחי' מ"ה דאין האמיתי שלא שייך שם ראיה דחכמה ולא ביטול במציאות דיר"ע שאינו רק בבחי' כתר מל' שנק' נורא כנ"ל, וז"ש פא"פ אדבר בו כו' כאשר ידבר איש אל רעהו כו' וד"ל.
354 דיראה לגבי משה מילתא זוטרתי : ברכות לג, ב. ראה גם ש"א מא, ב ובהנסמן במ"מ לשם. לקמן רכה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ובכ"ז יובן בתוס' ביאור מ"ש אשר יצוה את בניו ושמרו כו', דהנה אנו אומרי' אבינו אב הרחמן רחם עלינו ותן בלבנו בינה להבין ולהשכיל לקיים את כל דברי תלמוד תורתך כו' והאר עינינו בתורתיך ודבק לבנו במצותיך כו', דלכאו' אין [ל]זה הבנה ע"ד הפשוט דמה שייך רחמים לענין זה שיתן בלבנו בינה כו' לקיים כו' שזה תלוי בבחירת האדם דוקא כמ"ש ראה נתתי כו' ובחרת בחיים וכתיב סוף דבר כו' האלקים ירא כו' והכל בידי שמים כו', אך בקשה זאת היא לעורר בחי' ר"ר העצמיי' דפנימי' ועצמו' א"ס ממש כנ"ל שהוא בחי' רחמי האב על [oldpage_רמג] הבן
404 והכל בידי שמים : ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
וביאור ענין המשכה זאת דלכאורה אין הדבר תלוי אלא באדם כמארז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים כו', אלא הענין הוא דיש ב' מיני אהבה, הא' אהבה שביכולת האדם להגיע אליה והיא הנק' אהבה טבעי"ת המסותרת בלב כאו"א מישראל מצד הירושה מאבותינו שהיו בחי' מרכבה כנ"ל כידוע, וע"ז ניתן הבחירה לבחור בטוב שכאשר מתעורר האדם לאהוב את ה' לפי אופן התעוררותו כך תתעורר אהבה זאת המסותרת ולא יותר, משא"כ אהבה רבה שלמעלה מן השכל והטעם, זה אינו תלוי בהתעוררו' אדם אלא נמשכת עליו מלמעלה וכמ"ש עד
13 הכל בידי שמים . . שמים : ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
אך לכאו' אין זה מובן דאיך יתכן שיבוא לאדם התעוררות אה"ר מלמעלה הלא אמר דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים כו' וכמו שיראת שמים אינה אלא בידי אדם דוקא כך אה' אלקי' אינה תלוי רק בבחירה שבאדם כמ"ש ראה נתתי לפניך החיים והטוב והמות והרע ובחרת בחיים כו' וכך א' ועתה ישראל כו' וכן מצוה על אהבה כמ"ש ואהבת את ה' לאהבה את ה' כו' וכה"ג רבים בכתובים.
47 דהכל [כא: הכל ] בידי שמים : ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת נו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז, יז
ועל הטוב יזכר שמם ושם המתאמצים, ויחקקו בלוח לבבי לברכם בשם ה' כל הימים, ובא כל אחד ואחד על החתום לזכרון תמיד ולחזק לבבם להבא כו'.
2359 ועל הטוב יזכר שמם: ע"פ ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת נח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
א) מה שכתב הרמב"ן בחומש על הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים , שעל דרך האמת זהו ויאמר לאדם הן יראת ה' כו'.
2465 מה שכתב הרמב"ן בחומש: ואתחנן ה, כו (עה"פ מי יתן והי' לבבם זה להם ליראה גו', פירש על דרך הפשט דהכל בידי שמים כו' (ברכות לג, ב), ועל דרך האמת כמו ויאמר לאדם הן יראת ה' חכמה (איוב כח, כח) ... השיב לו הקב"ה שתוק כך עלה במחשבה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם מצה זו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
והיינו שע"י השראת קדושתו ית' עליהם הי' להם לשומר ולהגין שלא יבואו לידי עבירה, וזהו הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל , והגם כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים עכ"ז הרי מקרא מלא כתי' גבי אבימלך ואחשוך גם אנכי אותך מחטו לי, ועמ"ש ע"פ מי יתן והי' לבבם זה להם ליראה אותי כו', היינו מי יתן שבחי' זו נמשך מבחי' מי, וזשארז"ל הי' להם לומר תן אתה, והיינו בחי' מי הנז', ועד"ז ארז"ל פ"ג דסוטה מצוה מגינא ומצלא שלא יבא לידי עבירה כו', וכ"ש תורה כו', א"כ לפ"ז י"ל הפירוש שזה שהי' גן נעול, נמשך מלמעלה, והיינו ג"כ ע"י גן היינו ג"ן סדרים דאורייתא שהיו ראוים לקבל כו', לכן אורות ג"ן סדרים הגינו עליהם שיהי' גן נעול.
22 הכל בידי שמים : ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם מצה זו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
והענין דהנה כתי' גן נעול אחותי כלה גל נעול מעין חתום ואי' במדר' ע"פ ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים מה הקב"ה עושה במצרים, בשביל ישראל , אר"י נפחא משל למטרונה א' שהיתה מקטרגת למלך נתנה בפילקי (פי' בית הסוהר ) והלך לו, והי' עמה א"ל כ"כ למה, אמר כל הימים שאני עמה איני נוטלת שם רע, כך ישראל נשתעבדו במצרים וגלה הקב"ה עמם וכמ"ש אנכי ארד עמך מצרים ואנכי אעלך גם עלה, בבל למענכם שולחתי בבלה כו', א"ל כ"כ למה אמר כל הימים שאני עמה איני נוטלת שם רע, במצרים הייתי עמה ולא נטלה שם רע וכמ"ש גן נעול מעין חתום, א"כ השראת השכינה הי' במצרים לאגנה עלייהו שלא יומשכו כ"כ וכמ"ש הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל , אך צ"ל דהנה ארז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים וא"כ אינו תלוי בידי שמים כלל ואיך נמשך מלמעלה לאגנה עלייהו, אך באמת הרי כתי' גבי אבימלך ואחשוך גם אנכי אותך מחטוא לי הרי שנשמר מלמעלה, וצ"ל ע"ד מ"ש מי יתן והי' לבבם זה ליראה אותי, ואי' במדר' הו"ל תן אתה, וצ"ל ג"כ כנ"ל והלא יר"ש אינו תלוי בידי שמים .
17 הכל בידי שמים : ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אז ישיר משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
וזהו דכתי' ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כ"א ליראה כו' ומקשינן אטו יראה מלתא זוטרתא היא, אין לגבי משה מלתא זוטרתי היא, ולכאו' אינו מובן שהרי מעמך כתיב, אלא לפי שבחי' משה יש בכאו"א שהוא בחי' דעת שבכאו"א, שהרי כאו"א מברך ברכת חונן הדעת כו', וע"י בחי' הדעת נמשך מבחי' שרש הנשמה למטה בהנשמה שמלובש בגוף.
123 אטו יראה . . מלתא זוטרתי היא : ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א בגמ' וכו' קא מפלגי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
למטה, ולמעלה הם ו"ק רוחניים, ומחמת שיש כמה מדרגות בו"ק שיש ו"ק דעשי' ו"ק דיצי' ו"ק דבריאה זהו ענין אלה גימ' ל"ו ופ"ו, וכ"ז הוא בבחי' גילוי, משא"כ מי הוא דבר שאינו מושג כלל, ופי' שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה שתראו איך שבחי' מי שאינו מושג מחיה תמיד בחי' אלה, וזהו אחד דק"ש שארז"ל כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, פי' שמאריך באחד כי הנה אחד ח"ד הוא בחי' ז' רקיעים וארץ וד' רוחות שהוא בחי' אלה, וענין מאריך באחד היינו שממשיך בחי' מי א' דאחד בז' רקיעים כו' שיתבונן היטב איך שבחי' מי מחיה תמיד בחי' אלה ז' רקיעים ועי"ז הם בטלים אליו ית', וזהו מ"ש מי יתן והי' לבבם זה להם ליראה כו', ומזה למדו רז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים , וא"כ לכאו' צ"ל ממי מבקש שיראו אותו, אך הענין הוא דהנה שמים הוא בחי' ז"א והכל בידי שמים שהכל נמשך מבחי' המדות חו"ג כו' חוץ מיראת שמים שאינו בידי שמים כ"א למעלה מבחי' שמים דהיינו מבחי' מי שאינו מושג, וזהו שאמר מי יתן שבחי' מי יתן והי' לבבם זה ליראה כו'.
67 הכל בידי שמים : ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אז ישיר משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
וזהו מ"ש ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כ"א ליראה כו' ואמרז"ל אטו יראה מילתא זוטרתא היא , אין לגבי משה מילתא זוטרתא , ולכאו' והלא א' מעמך שקאי על ישראל, ומה תירצו דלגבי משה היא מילתא זוטרתא , אך הוא מפני שבכל ישראל יש בחי' משה .
165 אטו יראה מילתא זוטרתי היא : ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קא מיפלגי במתיבתא דרקיע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
וזהו מ"ש מי יתן והי' לבבם זה ליראה זה ליראה אותי כל הימים ודרשו רז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים וא"כ צ"ל מ"ש מי יתן כו' (בלקו"ת בד"ה בשעה שהקדימו בביאור שם מבואר הקושי' כך מ"ש במדרש הי' להשיבו תן אתה כו' וקשיא והלא הכל בידי שמים חוץ מי"ש וא"כ מהו תן אתה יעו"ש וכמו"כ צ"ל כאן ג"כ).
104 הכל בידי שמים : ברכות לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והי' אמונת עתיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כד
לבחי' דעת א"כ סולת הו"ע דעת, ואעפ"כ אי אית לי' אוצר היינו היראה שנק' אוצר וכמ"ש יראת ה' היא אוצרו , אוצר של יי"ש, אי אית לי' אוצר אין אי לא לא, שהעיקר היא היראה שהיא הכלי כו', שאל יתפאר האדם שיש לו אמונת עתיך חוסן ישועות, כי עיקר היא היראה, יראת ה' היא אוצרו , אי איכא יראת ה' אין אי לא לא כו'.
104 אוצר של יי"ש : אוצ"ל: י"ש יראת שמים — ברכות לג, ב. ראה תו"ח בשלח ח"א רכד, ד ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר