307
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
יא. שלוש המצוות – שלוש דרגות ברוחניות
ההסבר לכך בפנימיות הענינים:
לגבי תוכנן וסדרן של שלוש המצוות, מוסבר בספרי חסידות62 ש"שום תשים עליך מלך" היא דרגת היראה, מפני שענינו של "מלך" הוא שהוא ירא את ה' ביתר שאת, מתבטל כלפי הקב"ה, ובאמצעות המלך מועברת היראה וההתבטלות לכל העם63.
לאחר שמגיעים לדרגה של יראה, ענין של "אתכפיא", צריך לקיים את מחיית עמלק, ענין של "ובערת הרע", שהוא על־ידי "אתהפכא". ורק אחר־כך ניתן וצריך להגיע ל"יראה עילאה", שבאה על־ידי בית המקדש – "ומקדשי תיראו"64, שדרגה זו של יראה באה מבחינת החכמה, ענין התורה. וכך גם בכל דור ודור, גם בזמן הגלות משחרב בית המקדש – מענין ד' אמות של הלכה65.
לפי זה יובן מדוע היו צריכים הציווי על בניית בית המקדש, והבניה למעשה של המשכן (המקדש הראשון) לעבור באמצעות משה רבינו, כפי שמדייק הרמב"ם בלשונו "וכבר נתפרש בתורה משכן שעשה משה רבינו": כי הדעת, שבאמצעותה מגיעים ליראה, נמשכת ומועברת לכל יהודי על־ידי משה66, כפי שמוצאים שעל הפסוק67 "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה", שואלים בגמרא68: "אטו יראה69 מילתא זוטרתא היא"? (= וכי יראה – דבר פעוט היא?) ועונים: "אין (=הן), לגבי משה מילתא זוטרתא היא". ולפיכך היו צריכים הענינים של התחלת המלוכה (יראה תתאה) ועד לבניית המשכן (יראה עילאה) להגיע על־ידי משה רבינו.
[יתר־על־כן: על ענין המשכן והמקדש נאמר בחז"ל70 "בתוכו לא נאמר אלא בתוכם" – בתוך כל אחד ואחד מישראל. שכל יהודי יכול וצריך להפוך את עצמו למשכן ומקדש, והכח לכך ניתן לו מדרגת משה שבתוכו, כפי שמסביר אדמו"ר הזקן66, שלגבי כל אחד ואחד היראה היא "מילתא זוטרתא", כפי שכתוב בפסוק "שואל מעמך"].
אך, מצד שני, היתה השלמות של מצות בניית המשכן רק בבית עולמים, כי ענין המלכות נעשה בשלימות ובגלוי רק על־ידי דוד המלך71, עד לגילוי של המלכות בשיא השלימות, כאשר "יעמוד72 מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו... ויכוף כל
הערות
- 62. אוה"ת בשלח ע' תרסז.
- 63. ראה גם דרמ"צ מצות מינוי מלך.
- 64. קדושים יט, ל. בהר כו, ב.
- 65. ברכות ח, א.
- 66. תניא פמ"ב.
- 67. עקב י, יב.
- 68. ברכות לג, ב.
- 69. כ"ה בתניא. וכ"מ בע"י. וכ"ה בחדא"ג. עיון יעקב. ועוד. אבל בגמרא לפניו: אטו יראת שמים.
- 70. ר"ח (שער האהבה פ"ו ד"ה ושני). של"ה (שער האותיות אות ל'). ובכ"מ.
- 71. ראה בארוכה דרמ"צ שם. אוה"ת שם ע' תרסו.
- 72. רמב"ם ספי"א מהל' מלכים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

