שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כה ט'תמג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
על אחת כמה וכמה בכח נעלם ונפלא שבטבע שמוצא תיקונו רק על ידי העשותו אמצעי כלי ומקדש לו ית' ומיום שחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד .
4 ומיום שחרב ביהמ"ק כו' : ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תקכא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
כבר עברה שנה וחודש מעת שחרור העיר העתיקה ובה ביהכנ"ס שנתייסד על פי ציווי אדמו"ר הצמח צדק, שעל פי השמועה והידיעות הוא היחידי שנשאר במצב המתאים לתפלה ותורה גם יחד, שערים המצויינים בהלכה .
4 שערים המצויינים בהלכה : ראה ברכות ח, א. טור או"ח סצ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תקנג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ונאמן שומע תפלת עמו ישראל ברחמים, ובפרט בשערים המצויינים בהלכה , לקבל תפלותיהם ולמלא משאלות לבבם לטובה מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה.
4 בשערים המצויינים בהלכה : ברכות ח, א. טור או"ח סצ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
פדה בשלום נפשי גו' וואָס אונזערע חכמים זכרונם לברכה דערקלערן (ברכות ח, א), אַז דער פסוק גייט אויף די וועלכע "עוסקים בתורה ובגמילות חסדים ומתפללים עם הציבור".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרטו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
יהי רצון מהשי"ת שיקויים בכל אחד הפדה בשלום וגו', במילואו, ושיצליחו בעשיית הכלים לזה, כביאור חז"ל בהכתוב, שזהו העסק בתורת הנגלה והחסידות בגמ"ח ובתפלה, ותמהר פדי' – זו הגאולה האמיתית והשלימה, ע"י משיח צדקנו.
3 כביאור חז"ל : ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרטז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
יהי רצון מה' יתברך ויהי' בכל אחד ואחת הפדה בשלום וגו', במילואו, ויצליחו בעשיית הכלים לזה כביאור חז"ל בהכתוב שזהו העוסק בתורת הנגלה והחסידות ובגמילות -חסדים ובתפלה.
2 כביאור חז"ל : ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
מאשר הנני קבלת מכתבו והגלוי' ואח"כ חבורו אבטוביבליאוגראפי', ות"ח על שימת לבבו לשלחו לי.
21 אבטוביבליאוגראפי' ירושלים, תש"ל. ובה רשימת כל פרסומיו בדפוס תר"צ-תש"ל.
גאולת אדמו"ר האמצעי א' וישלח בשנת תקפ"ז. בארוכה ראה קונטרס בד קודש.
שמיום זכאי בפרש"י ד"ה זכות (ערכין יא, ב) משמע דגם בנוגע לחודש כן הוא.
יום בשורה ראה שו"ת מן השמים ס"ה.
אז הותחל תורת שלום ע' 112 בסופו.
למיסמך גאולה לגאולה ע"ד פרש"י במגלה (ו, סע"ב) גאולת "פורים (דאכתי עבדי אחשורש אנן) לפסח" (דכימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות).
לקיום היעוד באגרת הבעש"ט הידועה (נדפסה בס' בן פורת יוסף. ובכ"מ).
ילחום . . ישראל ראה רמב"ם הל' מלכים ספי"א.
כל האומות שסביביו כן הוא בדפוסי הרמב"ם שלא שלטה בהם יד הגוים.
שבגלותא . . נגאלין זח"א קכ, ב. מגלה כט, א.
מושיעים (משיח) רמב"ם הל' מלכים פי"א סה"א. וראה ג"כ פרש"י וישלח לג, יד.
לשפוט גו' והייתה לה' המלוכה י"ל שזהו ב' התקופות דמשיח: נצחון האומות במלחמה (ואח"כ) אהפוך אל עמים גו' לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו גו' (רמב"ם הל' מלכים ספי"א. – בתנ"ך שלפנינו לעבדו . אבל ראה ב"ר ס"פ וישב. ועוד. ואכ"מ. וראה ג"כ רשימת הצ"צ עה"פ). וכביאור אדהאמ"צ דלעת"ל א"צ למלחמה ואדרבא אז כתיב אז אהפוך אל עמים כו' וע"ז אמר דוד פדה בשלום נפשי כו' (שערי תשובה ח"א ד"ה פדה בשלום . וראה ברכות ח, רע"א. הצ"צ לתהלים נה, יט. דרושי רבותינו נשיאנו ד"ה פדה בשלום ). ולהעיר מאגרת אדה"ז הידועה ש"כשקריתי . . פדה בשלום נפשי יצאתי בשלום מה' שלום" .
מילוי הלבנה כלשון שמ"ר פט"ו, כו.
בשלימותא זח"א (רכה, סע"ב). וי"ל דב"שלימותא" (שלימות) יש עוד פי' – יותר ממילוי (חסרון). וע"ד החילוק בין די מחסורו ולעשרו (כתובות סז, ב). ובדוגמת ב' הפי' בויבוא יעקב שלם – בשבת (לג, סע"ב) ובזח"א קעב, סע"ב. וי"א דמר אמר חדא כו' ולא פליגי.
דחודש תליתאי ראה שבת (פח, א ובר' נסים גאון שם).
דחדשי החורף שהם לעומת חדשי הקייץ (ל"ת להאריז"ל פ' ויצא. שם פ' בא בטעמי המצות).
ושלימות . . בעבודת . . בשכר . . דההבטחה להעיר מד"ה וכל בניך תרפ"ט פ"ב בפי' השולמית. וסד"ה כל הנהנה תרפ"ט (בס' הקונטרסים ח"א [יז, א. שם כח, ב (סה"מ תרפ"ט ע' 72. ע' 102)]).
דסור . . שלום ראה לקו"ת בלק ד"ה מה טובו [עג, א ואילך].
דסור . . המשולשת ראה זח"א דפרשתנו (קפט, א) עה"פ כי ה' אוהב משפט ולא יעזוב את חסידיו לעולם נשמרו. ובהערות אאמו"ר שם דמשפט כנגד מל"ת (דינים) וחסידיו – מ"ע, לעולם נשמרו – תורה דמגינא ומצלא לעולם (סוטה כא, א) ובא בהמשך למש"נ לפניו (תהלים לז, כז) סו"מ וע"ט ושכון לעולם (לקוטי לוי יצחק – זח"א [ע' קנז]).
כביאור חז"ל ברכות ח, רע"א. וראה פי' הרשב"א וחדא"ג שם – הובאו בצ"צ לתהלים הנ"ל. עיי"ש. ולהעיר מאור תורה להה"מ עה"פ ובגפן שלשה [אות נב (יח, ג-ד)].
אלקים . . בה תהלים מזמור סט בחותמו.
וירשוה . . עבדיו . . ואוהבי י"ל כנגד ישראלים לויים כהנים (עם תליתאי), תורה (מורשה) תפלה (עבודה) גמ"ח (דפנימיותם – אהבה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'כב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
יהי רצון מהשי"ת שבכל אחד ואחת יהי' פדה בשלום וגו' במילואו ושתצליחו בעשיית הכלים לזה כביאור חז"ל בהכתוב שזהו העסק בתורה הנגלה והחסידות ובגמ"ח ובתפלה,
2 כביאור חז"ל ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רפט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ויהי רצון מהשי"ת שבכל אחד ואחת יהי' פדה בשלום וגו' במילואו, ושיצליחו בעשיית הכלים לזה כביאור חז"ל בהכתוב שזהו העסק בתורה הנגלה והחסידות ובגמילות חסדים ובתפלה, ויהיו נצבים כולכם כאחד ממש לפני השי"ת לעבור בבריתו.
2 כביאור חז"ל ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א לו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
וע"ד הצחות יש להעיר מתוד"ה שהחי (שבת צד.) שבמשכן - ומיום שחרב ביהמ"ק כו' ד"א של הלכה (ברכות ח, א) - לא היו נושאין דבר חי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ב'תתקצח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ת"ח על הבשו"ט אשר נתקיים המנין בביהמ"ד חב"ד בעשי"ת ועל ההוספה אשר הי' זה לא רק בית הכנסת אלא גם בית המדרש והרי ידוע דרז"ל עה"פ אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב (ברכות ח, ע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יב ג'תתמד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ח
וכבר ידוע איך שהפליגו רז"ל במעלת התאחדות בית הכנסת ובית המדרש גם יחד (ברכות ח, ע"א), וזכות הרבים תלוי בו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יב ד'רנז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
אשר ביהכ"נ נעשה ג"כ בית המדרש ע"י קביעות עתים לתורה בשיעורים הנלמדים בו, וידועה דרשת רז"ל עה"פ אוהב ה' שערי ציון (ברכות ח, א), ומזה מובן גודל הזכות של כאו"א מהמשתדלים בזה, זכות הרבים, ונאמן אבינו שבשמים נובן התורה ומקבל התפלות לשלם שכרם בכל המצטרך להם ולב"ב, ובודאי ימצא האותיות המתאימות להסביר את זה לב"ב ובפרט לזוגתו שתליט"א, אשר כפי פתגם חז"ל אשתו כגופו דמיא, ובמילא גם לה חלק בהשתדלותו האמורה, ובלי ספר אשר גם זה גרם להטבת מצב בריאותה ומזה מובן ג"כ שככל שתעודד רוחו ותחזקו להמשיך בפעולותיו הכי נעלות בשטח האמור יתוסף עוד בבריאותה ובטיב מצב רוחה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'שנ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
היינו שיתרבה בכל עניני בית הכנסת, הן עניני תפלה הן בשיעורי תורה הנלמדים ברבים, וביחיד, וכידוע דרשת רז"ל על הכתוב, אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב , שערים המצוינים בהלכה (ברכות ח, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשיד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם (ברכות ח, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב ניסן ניסן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
ועוד, בכלל — תפלת ישראל מתקיימת בפועל, ובפרט תפלה ע"י רבים , כמ"ש "הן אל כביר ולא ימאס" .
14 איוב לו, ה. ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות כ' מנחם אב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
ובאופן דכינוס — דיש בזה זכות ותוקף דרבים , ויתירה מזה — דציבור, שהרי בודאי יתאחדו כולם למציאות (חדשה) אחת בלב אחד ע"י אהבת ישראל ועד לאחדות ישראל,
15 זכות ותוקף דרבים : ראה ברכות ח, רע"א. שו"ע אדה"ז או"ח ס"צ ס"י. וראה ד"ה פדה בשלום לאדמו"ר האמצעי פי"ב (שער התשובה ח"א — שער התפלה — נו, גד). ד"ה עשרה שיושבים, תרפ"ח (סה"מ תרפ"ח ע' קמח ואילך). וראה קונטרס החלצו, תרנ"ט פ"י. וראה גם שם פ"ז (סה"מ תרנ"ט ע' סא. שם ע' נט).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות כ' מנחם אב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
ובאופן דכינוס — דיש בזה זכות ותוקף דרבים , ויתירה מזה — דציבור, שהרי בודאי יתאחדו כולם למציאות (חדשה) אחת בלב אחד ע"י אהבת ישראל ועד לאחדות ישראל,
12 זכות ותוקף דרבים : ראה ברכות ח, רע"א. שו"ע אדה"ז או"ח ס"צ ס"י. וראה ד"ה פדה בשלום לאדמו"ר האמצעי פי"ב (שער התשובה ח"א — שער התפלה — נו, גד). ד"ה עשרה שיושבים, תרפ"ח (סה"מ תרפ"ח ע' קמח ואילך). וראה קונטרס החלצו, תרנ"ט פ"י. וראה גם שם פ"ז (סה"מ תרנ"ט ע' סא. שם ע' נט).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות י"ט כסלו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
כולל פעילות רבה בכל המבצעים, ובכלל בתורה ובגמ"ח ובתפלה.
1 בתורה ובגמ"ח ובתפלה : כדרשת חז"ל (ברכות ח, א) עה"פ (תהלים נה, יט) פדה בשלום גו', כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הצבור כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות י"ט כסלו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ושיצליחו בעשיית הכלים לזה, כביאור חז"ל בהכתוב שזהו העוסק בתורה (הנגלה והחסידות) ובגמ"ח ובתפלה,
2 כביאור חז"ל : ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו תרומה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות", דגם בתי מדרש הם בכלל מקום לעבודה, ובפרט ע"פ מרז"ל מיום שחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד ].
51 ברכות ח, א. וראה שם המשך הגמ'. ומגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות משפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
וניתוסף ב"בריא" ותוקף זה ביתר שאת וביתר עוז ע"י מעשינו ועבודתינו בכלל, ובמיוחד בצדקה ובגמ"ח ובפרט שהיא בממונו בגופו ובנפשו — אחדות כל עניני
12 ובגמ"ח. . אחדות : פרש"י ברכות ח, א ד"ה פדה בשלום .
[edn_44_*]) בהוצאה החדשה תשנ"ב — ע' סט ואילך. המו"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות משפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
פרש"י ד"ה פדה בשלום — ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות משפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
פרש"י ד"ה פדה בשלום — ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות משפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
פרש"י ד"ה פדה בשלום — ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות משפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
פרש"י ד"ה פדה בשלום — ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות תרומה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ח
וגודל הענין דלימוד שיעורי תורה בבית הכנסת בודאי אין דורש אריכות, שהרי מבואר הוא בכ"מ בספרינו הק' ובביאור היטב במכתבי ושיחותהק' של כ"ק רבותינו נשיאינו זצוקללה"ה נב]ג"מ זי"ע,
1 תורה בבית הכנסת : ראה ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות כ' מנחם אב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
ובאופן דכינוס — דיש בזה זכות ותוקף דרבים , ויתירה מזה — דציבור, שהרי בודאי יתאחדו כולם למציאות (חדשה) אחת בלב אחד ע"י אהבת ישראל ועד לאחדות ישראל,
12 זכות ותוקף דרבים : ראה ברכות ח, רע"א. שו"ע אדה"ז או"ח ס"צ ס"י. וראה ד"ה פדה בשלום לאדמו"ר האמצעי פי"ב (שער התשובה ח"א — שער התפלה — נו, גד), ד"ה עשרה שיושבים תרפ"ח (סה"מ תרפ"ח ע' קמח ואילך). וראה קונטרס החלצו, תרנ"ט פ"י. וראה גם שם פ"ז (סה"מ תרנ"ט ע' סא. שם ע' נט).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות כ' מנחם אב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובאופן דכינוס — דיש בזה זכות ותוקף דרבים , ויתירה מזה — דציבור, שהרי בודאי יתאחדו כולם למציאות (חדשה) אחת בלב אחד ע"י אהבת ישראל ועד לאחדות ישראל,
16 זכות ותוקף דרבים . . דציבור : ראה ברכות ח, רע"א. שו"ע אדה"ז או"ח הל' תפלה ס"צ ס"י — בנוגע לתפלה. אבות פ"ג מ"ו; הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"י — בנוגע לתורה . וראה ד"ה פדה בשלום לאדמו"ר האמצעי (שער התשובה ח"א — שער התפלה) פי"ב (נו, גד). ד"ה עשרה שיושבים תרפ"ח (סה"מ תרפ"ח ע' קמח ואילך). ד"ה זה תשמ"ב (סה"מ מלוקט ח"ד ע' שז ואילך. שם ע' שכא ואילך. וש"נ). וראה קונטרס החלצו, תרנ"ט פ"י. וראה גם שם פ"ז (סה"מ תרנ"ט ע' סא. שם ע' נט).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א ויקהל שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
"יגיע כפיך כי תאכל" – אז "אשריך וטוב לך" בהתאם למאמר רז"ל:
5 אבות פ"ד מ"א. ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א אדר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
"יגיע כפיך כי תאכל" – אז "אשריך וטוב לך" בהתאם למאמר רז"ל:
5 אבות פ"ד מ"א. ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג ויגש שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
כך גם עתה, לאחר שחרב בית המקדש , "ואין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד" , הרי אלו המבקשים לעשות את עבודת בית המקדש (ד' אמות של הלכה ) אין להם לעסוק בענינים צדדיים מלבד לימוד התורה; "תורתם" צריכה להיות "אומנתם" וכלשון הרמב"ם:
37 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
"אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה" , לימוד התורה הוא "היכלו" של הקב"ה.
20 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
0 וכנוסח הרגיל ,הנני מצטרף לה" מברכים" וכיו*ב. להעיר ממחז"ל אימתי עת רצון בשעה שהציבור מתפללין (ברכות ח, רע"א ובשו*ע שם)4
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
6) להעיר אשר פדה בשלום דחז"ל אתורה וגמ"ח (ברכות ח, רע"א ובפרש"י) שוהו עָנין ניח משמאל ומזוזה מימין (עִיין הדרושים ד"ה זה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
כן להוסיף אשר אדה"ז מדגיש (כג*ל) ,קוום שהתחלתי פסוק שלאחריו" היינו שכל עניני הפסוק פדה בשלום שיכים לבאולה, שהם ג' הקוין (ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
להעיר ממחז"ל עה"פ פדה בשלום נפשי (ברכות ח, א)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד שופטים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
3 ע"ד דרז"ל עה"פ אוהב ה' שערי ציון כו' (ברכות ח, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
6 דעתה אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה (ראה ברכות ח, א. זת"ג רב, סע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
פדה בשלום כו' כל העוסק בתורה ובגמיח ומתפלל עם הצבור כו' (ברכות ח, א)..
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
הרמב"ם מביא את מאמר חז"ל "(מיום שחרב בית המקדש ) אין (לו) להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד" , ואומר שבלימוד מאמר חז"ל זה כפשוטו הוא יכול להראות רחוק מאד מן המציאות, כי האם אכן "ארבע אמות של הלכה" היא התכלית הנעלית ביותר, ואת כל שאר הדברים ניתן "להשליך" ("מושלכת אחר גויו")?
10 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
וכך גם בכל דור ודור, גם בזמן הגלות משחרב בית המקדש – מענין ד' אמות של הלכה .
65 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
וע"ד הצחות יש להעיר מתוד"ה שהחי (שבת צד.) שבמשכן -- ומיום שחרב ביהמ"ק כו' ד'א של הלכה (ברכות ח, א) -- לא היו נושאין דבר חי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח במדבר שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
"שלום" היא התורה , ש"ניתנה לעשות שלום בעולם" , וספירת התפארת.
90 רמב"ם סוף הל' חנוכה. וראה גיטין נט, ב. פרש"י ברכות ח, א. ד"ה פדה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
9 ישע" א, כז. וראה לקו"ת ד"ה זה (דברים א, סע"ב): במשפט היינו הלכות -- תורה . וע"פ ביאור כ"ק אדמו"ר הצ"צ (אוה"ת דברים ע' לו -- ע"פ ירושלמי תענית פ"ד סוף ה"ב. מגילה פ"ג סוף ה'"ו) דמה שישראל נקראים בשם ,ציון" הוא ע"י עבודתם בכל ג' הקוין -- מובן, שגם פדיית ציון (,ושבי'") מהגלות היא ע"י העבודה בכל ג' הקוין [כמובן גם ממרז"ל (ברכות ח, א) עה"פ (תהלים נה, יט) פדה בשלום נפשי . ראה חדא'ג מהרש"א לברכות שם. אוה"ת (יהל אור) לתהלים עה"פ]. ומה שבפסוק נאמר רק ,במשפט" ו,בצדקה" -- נתבאר בד"ה ציון במשפט תשלייה ס"ט (סה'"מ מלוקט ח"א ע' קנח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
9 וכמרז"ל (ברכות ח, א) כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הצבור כו' כאילו פדאני לי ולבני מבין אוה"ע.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
6 זכות ותוקף דרבים : ראה ברכות ח, רע"א. שו"ע אדה"ז חאו"ח סי' צ' סעיף י". וראה דיה פדה בשלום לאדמו"ר האמצעי פי"ב. ד"ה עשרה שיושבים, תרפ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
4 נוסף על מה שלענין הגאולה נוגע כל הג' קוין -- כולל קו העבודה (תפלה) מצד עצמו -- ראה ברכות ח, א. אוה"ת לתהלים עה"פ פדה בשלום נפשי . וראה גם לקמן סי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
5 זכות ותוקף דרבים : ראה ברכות ח, רע"א. שו"ע אדה"ז חאו"ח סי' צ' סעיף י". וראה דיה פדה בשלום לאדמו"ר האמצעי פי"ב". דיה עשרה שיושבים, תרפ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
7 ראה ברכות ח, א: פדה בשלום נפשי . . כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הצבור - שכולם שלום ואחדות -- ראה פרש"י שם. אוה"ת לתהלים (יהל אור) עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
3 ראה ברכות ח, א: כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הצבור כו' כאילו פדאני לי ולבני מבין אוה"ע. וראה לקו"ש חכ"ב ע' 183.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
6 להעיר שהשם ,ציון" מורה על עבודתם של ישראל בכל ג' הקוין (אוה"ת פרשתנו ע' לו -- ע"פ ירושלמי תענית פ"ד סה"ב), ועפ"ז, גם הפד" ד,ציון" היא ע"י העבודה בכל ג' הקוין (וראה גם ברכות ח, א: כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור כו' כאילו פדאני כו', ובחדא"ג מהרש"א שם. יהל אור עה"פ פדה בשלום נפשי (ע' רד)). וראה ד"יה ציון במשפט תפדה תשל"ה ס"ט, ובהערות שם (סה''מ מלוקט שם ע' קנת).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
3 זכות ותוקף דרבים : ראה ברכות ח, רע"א. שו"ע אדה"ז סי' צ' סעיף י'. וראה ד'"ה פדה בשלום לאדמו"ר האמצעי פייב. דיה עשרה שיושבים, תרפ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
10 זכות ותוקף דרבים : ראה ברכות ח, רע"א. שו"ע אדה"ז סי' צ' סעיף י". וראה ד"ה פדה בשלום לאדמו"ר האמצעי פי"ב. ד"ה עשרה שיושבים, תרפ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
3 זכות ותוקף דרבים : ראה ברכות ח, רע"א. שו"ע אדה"ז סי' צ' סעיף ". וראה ד"ה פדה בשלום לאדמו"ר האמצעי פי"ב. ד"ה עשרה שיושבים, תרפ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
בני הישיבות ויושבי אוהל בכלל שנמצאים בד' אמות של הלכה , ד' אמות של תורה וד' אמות של תפלה,
1745 ראה ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי, ואמרו רז"ל כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם .
2 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו גם תוכן הענין דתפלה בציבור, שקשור עם ענין הגאולה, כמארז"ל שה"מתפלל עם הציבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם" :
61 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
(כ"ק אדמו"ר שליט"א הוסיף ואמר:) אודות תפלה בצבור , היינו בקשה של ציבור, איתא בגמרא "שאין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים , שנאמר הן א-ל כביר ולא ימאס" , והיינו, שבודאי מתמלאת התפלה והבקשה.
4 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
תורה – היא בדוגמת בית המקדש , עליו נאמר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", כמובן ממארז"ל "מיום שחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה" (כפי שהאריך הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשניות).
112 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ל
כמדובר אתמול, יש ללמוד במשך שבת זו את כל פרשת בראשית עם פירוש רש"י, וכמו כן [אינני יודע אם יש לומר על זה "על אחת כמה וכמה"] "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור",
67 ברכות ח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, מבה"ח אדר-שני, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ג) והנה טעם הדבר שבצרכי האדם יש מזון לבוש ובית , הרי זה כמו בכל דבר שישנו למטה שהוא מצד שרשו למעלה, וכן הוא בענין מזון לבוש ובית שבאדם התחתון, שזהו מצד שרשו באדם העליון, והו"ע העשר ספירות, שיש בהם הג' בחינות דמזון לבוש ובית , והיינו , שענין אורות בכלים שבע"ס הוא בחינת מזון, וכמו"כ יש גם בחינת לבושים, כמאמר לבושין תקינת לון, וכמו"כ יש גם בחינת בית , שהו"ע הדיורים והיכלות שלמעלה, וכמארז"ל שמשחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה , והרי הד' אמות הו"ע הבית כנ"ל שבהם מתגלה העצם.
18 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קדושים, מבה"ח אייר ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
דע"י שהתפללו לפני התיבה והיו שלוחי ציבור, הי' בתפלתם כח הציבור, דבתפלת רבים (תפלת ציבור) כתיב הן א-ל כביר ולא ימאס .
50 איוב לו, ה. וראה ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן, ואמר מאמר ד"ה ראה נתתיך אלקים גו'. ***
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ונוסף לזה ישנה גם העצה לכלול את עצמו עם תפלת הציבור, שעז"נ "כי ברבים היו עמדי" , והרי תפלת הציבור היא בודאי כדבעי (עם כל הכוונות).
30 תהלים נה, יט. וראה ברכות ח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי, ואיתא על זה בגמרא אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם .
2 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ובזמנינו זה – ענין ביהמ"ק קשור עם תלמידי הישיבה, כמארז"ל "מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד" .
154 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי, ואיתא בגמרא אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין האומות .
3 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ומזה מובןשגם ענין השלום (לםרבה המשרה ולשלום אין קץ גו') צריך להיות בעבודה בזמן הגלות, ובפרט שתכלית העבודה היא בשביל עשיית השלום , כמ"ש פדה בשלום נפשי , ודרשו חז"ל דקאי על העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור, וכמשנ"ת במאמר שלפנ"ז שכללות העבודה היא בג' ענינים (ג' קוין, גמ"ח, קו הימין, עבודה, קו השמאל, ותורה , קו האמצעי) ששלשתם הם ענין השלום , שעל ידם עושים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה.
40 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו ג"כ מ"ש פדה בשלום נפשי גו' כי ברבים היו עמדי , ואיתא בגמרא שבפסוק זה נרמזים כל ג' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח, הנה כל עבודות אלו אינו עושה בשביל עצמו, כי אם בשביל הרבים ,לייחדא קוב"ה ושכינתי' בתחתונים.
42 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ח
ומשחרב בית המקדש, הנה קדש הקדשים זהו המקום בו לומדים תורה, בית כנסת או ישיבה, ועל זה אומרים "והלכת אל המקום אשר יבחר הוי' אלקיך", שילכו לבית הכנסת ולישיבה.
47 ראה ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד חודש ניסן, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
כל תלמוד-תורה הכשר, חדר וישיבה, וכל בית -מדרש שבו לומדים ומתפללים – הרי זה "בית המקדש" שלנו כפי שהוא בזמן הגלות, כמארז"ל "אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה" ; המדריכים והמשפיעים של הישיבות הם ה"כהנים", והתלמידים הם "פרחי כהונה".
2 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
והנה, ביום זה, י"ב-י"ג תמוז, חוגגים חנוכת בית-כנסת חדש בכפר חב"ד שבארצנו הקדושה – בית-כנסת שהוא גם בית-מדרש, שבו יקבעו שיעורים בנגלה דתורה ובנסתר דתורה, תורת החסידות, יחד עם עבודת התפלה, כדאיתא בגמרא על הפסוק "אוהב ה' שערי ציון" , "שערים המצויינים בהלכה" .
89 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון (תשעה-באב נדחה), ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
וידוע הביאור בזה, שע"י העבודה בג' הקוין שנזכרו בפסוק זה, ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארץ, ואשים דברי בפיך זו תורה, דבר הוי' זו הלכה דהיינו תורה, וכמארז"ל משחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה , בצל ידי כיסיתיך זו גמ"ח, כללות המצוות, שנקראים בשם לבושים (כמ"ש בתניא) ובשם צל, לנטוע שמים וליסוד ארץ אלו הקרבנות, שבזכותם מתקיימים שמים וארץ, הנה ע"י העבודה בג' קוין אלו נעשים ישראל בבחי' ציון.
10 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ונוסף לזה, ישנו גם הפירוש שדרשו רז"ל על פסוק זה, אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם , שמזה מובן שפסוק זה קאי על הגאולה העתידה.
3 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ט) וזהו פדה בשלום נפשי , דאע"פ שבענין זה נכללים כללות ג' הקוין, כדרשת חז"ל על הפסוק אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני כו', מ"מ, העיקר שבהם בנוגע לענין הגאולה ופדי' הוא ענין הצדקה, שזהו שאמרו אין ישראל נגאלים אלא בצדקה, ועז"נ צדק לפניויהלך, שמוליך ופועל את פנימיות הלב גם בענין התפלה, ועי"ז גם בענין התורה (כמדובר לעיל (ס"ו) שכדי שלימוד התורה יהי' באופן דכעונה אחר הקורא, צ"ל הקדמת עבודת התפלה, לאחרי הקדמת נתינת הצדקה, כמ"ש אני בצדק אחזה פניך).
93 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
בנוגע לבתי-כנסיות – יש צורך בהשתדלות האדם מתחילה ועד סוף אפילו בנוגע לגשמיות; אבל בנוגע לבתי-מדרשות – כיון ש"משחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה" , הנה מצד הקב"ה הרי זה באופן ש"אין עורו מחזיק את בשרו .
177 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
– יחד עם הקב"ה ש"אין לו בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד" , שזהו"ע פנימיות התורה, שבה האלקות הוא בגלוי יותר אפילו מאשר בנגלה דתורה, כפי שרואים החילוק בין לימוד הקבלה ללימוד הנגלה –
132 ברכות ח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ומכל זה מובן גודל מעלת הענין דפדה בשלום נפשי , כמובן גם מהמבואר בקיצור באגה"ק הנ"ל, והיינו, שזוהי תכלית העבודה, ע"ד שהי' מעין זה בימי שלמה, שבאופן של מנוחה ושלום הביאו לו את הניצוצות מכל הארצות, ועד"ז יהי' לעתיד כאשר יקויים היעוד ועמדו זרים ורעו צאנכם.ב) אמנם בגמרא איתא, כתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו' , אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם .
24 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ב) הפירוש הפשוט – "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" – שפסוק זה אמרו דוד בשם כל ישראל, היינו, שכל אחד מישראל יכוללומר "פדה בשלום נפשי" , אם הוא רק "עוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור" (כדרשת הגמרא על פסוק זה).
160 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואמרו חז"ל בגמרא, אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין האומות .
2 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בהמשך להמוזכר לעיל (בהמאמר) בפירוש הפסוק "פדה בשלום נפשי" , שעל זה דרשו חז"ל "כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים כו' פדאני לי ולבני מבין אומות העולם" - יש לעורר גם אודות ההתעסקות בגמילות חסדים ברוחניות , שעי"ז "מביאו לחיי העולם הבא", ובדרך ממילא גם לחיי העולם הזה.
10 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
ג) וביאור הענין הוא, דהנה כתיב יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך , וארז"ל במשנה אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא .
19 אבות פ"ד מ"א. ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והרי ישנה ההבטחה ד"עשר בשביל שתתעשר", והעיקר – שע"פ מאמר רז"ל שמצות הצדקה, ש"שקולה כנגד כל המצוות" , "מקרבת את הגאולה, שנאמר כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות", הנה צדקה זו תקרב את הגאולה, ישועתו של הקב"ה, ובאופן ש"פדאני לי ולבני מבין האומות" , בעגלא דידן.
263 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אך צריך להבין, מהו התנאי דמתפלל עם הציבור דוקא, דהן אמת שמדיוק הפסוק ברבים היו עמדי משמע שצריך להיות מתפלל עם הציבור, אבל אינו מובן, מהי השייכות לענין הפדי', שהפדי' אינה ע"י תפלה סתם, אלא ע"י התפלה עם הציבור דוקא, דלכאורה, מצות התפלה (ולעבדו בכל לבבכם, איזו היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה) היא על כל יחיד ויחיד, אלא שכאשר התפלה היא עם הציבור (או בשעה שהציבור מתפללין, שאז הוא עת רצון) אזי מתקבלת יותר, אבל ענין המצוה שבתפלה הוא כמו ענין המצוה בתורה וגמ"ח שהיא מצות היחיד, וא"כ, מהו הטעם שענין הפדי' הוא ע"י תפלה בציבור דוקא.ב) ויש להקדים תחילה הידוע שג' העמודים שעליהם העולם עומד הם כנגד ג' האבות, כי, עבודתו של אברהם היתה בגמ"ח, הכנסת אורחים.
11 ברכות ח, א. שו"ע אדה"ז או"ח ס"צ ס"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וענין זה – אהבת ישראל, "שבת אחים גם יחד" – נוגע ושייך במיוחד לירידת גשמים, כי, הענין דירידת גשמים (כללות ענין הפרנסה) קשור עם ענין של דין, כמארז"ל "קשה יומא דמיטרא כיומא דדינא", ולכן, העצה לפעול ירידת גשמים למרות הדין שבדבר, היא – כח ומעלת הציבור , כמארז"ל "אין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים , שנאמר הן א-ל כביר ולא ימאס" , שלכן, גם בתפלת יחיד צריך לכלול את עצמו עם הציבור (נוסף על העצה להתפלל על חבירו, כמארז"ל "כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה").
691 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי , ודרשו על זה בגמרא , אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור, מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם , וכפירוש רש"י, פדה בשלום , זה שעסק בדברי שלום , דהיינו תורה , דכתיב וכל נתיבותי' שלום , וכן גמילות חסדים נמי שלום הוא כו' ובא לידי אחוה ושלום .
3 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והענין הוא, דמבואר בדרוש הנ"ל דהצ"צ , דזה שאיתא בגמרא שבתפלת ציבור (דוקא) כתיב הן א-ל כביר לא ימאס , שהיא רצוי' ומקובלת לעולם , הכוונה בזה היא, דזה שהקב"ה ממלא הבקשה דתפלת ציבור, הוא גם בגילוי.
121 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ומבואר יותר בדרשת חכמינו ז"ל בגמרא שקאי על "העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור", כפירוש רש"י:
3 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והנהגה זו – שהיא בדוגמת הענין ד"מתפלל עם הציבור" – תביא את קיום היעוד "פדאני לי ולבני מבין אומות העולם" 107,
308 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
גמ"ח בממון וגוף" .
375 להעיר אשר פדה בשלום דחז"ל אתורה וגמ"ח (ברכות ח, רע"א ובפרש"י) שזהו ענין נ"ח משמאל ומזוזה מימין (עיין הדרושים ד"ה זה). כן להוסיף אשר אדה"ז מדגיש (כנ"ל) "קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו" היינו שכל עניני הפסוק פדה בשלום שייכים לגאולה, שהם ג' הקווין (ברכות שם. נת' בארוכה בהצ"צ לתהלים (נה, יט)) ובחנוכה ג"כ "נ"ח משמאל ומזוזה מימין .. והיחוד שביניהם" (תו"א ביאור לד"ה נ"ח מצוה כו' בתחלתו (פרשתנו מב, ד). ועיין ג"כ אוה"ת להצ"צ סד"ה מזוזה מימין) ובשאילתות (כו): "מזוזה מימין ונ"ח משמאל ובעה"ב בטלית מצויצת באמצע". ובשו"ת מהרי"ל סס"מ מסיים בזה: "ולקיים החוט המשולש כו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
("השמים כסאי"), שגם לאחרי החורבן "כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה" , ולכן לא שייך בזה הענין ד"שרוף באש" ח"ו.
907 וראה ברכות ח, א: "מיום שחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והיינו, שבפסוק זה נרמזים כל ג' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח, כפי שדרשו חז"ל על הפסוק פדה בשלום נפשי , כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור (קו העבודה, כמארז"ל תפלות במקום קרבנות תקנום) מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין האומות , אבל אעפ"כ, כללותם הו"ע השלום , הן העסק בתורה , כמארז"ל שהעוסק בתורה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה, והן גמילות חסדים שזהו עצם ענין השלום , והן ענין התפלה שצ"ל באופן דמתפלל עם הציבור, שזהו"ע השלום .
410 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
לנו את תורתו" – תורתו של הקב"ה (כנ"ל סי"ג), ואח"כ ממשיכים אותה לפעול על ידה דירה לו ית' בתחתונים, שכן, "מיום שחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה" , שנעשים בבחי' "בית זבול לך" , באופן שאף אחד לא יכול לפגוע בזה.
570 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ע"פ האמור לעיל, יש לבאר גם דרשת חז"ל על הפסוק "פדה בשלום נפשי" – שהובאה ברובא דרובא של מאמרי חסידות ד"ה פדה בשלום שנאמרו בי"ט כסלו (אע"פ שיש כו"כ דרשות חז"ל על פסוק זה) – "אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור, מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם" (כמבואר בפרש"י ובמהרש"א פרטי הענינים בזה), דלכאורה צריך להבין:
1117 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש-חודש שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
– אך הענין הוא, שתכלית הכוונה היא שיעסקו גם בעניני העולם , וכמאמר רז"ל "כל תורה שאין עמה מלאכה כו'" , ו"גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים" , שזהו מצד גודל המעלה שבעבודת הבירורים כו'.
379 ברכות ח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
– אם יש לו תירוץ טוב, אזי יקבל חלק נוסף בגן-עדן, ואם לאו, יחסר לו ח"ו; אבל התכלית היא – שנשמה בגוף בעוה"ז הגשמי למטה מעשרה טפחים תעשה דירה לו ית', ע"י "ועשו לי מקדש" , ומ"שחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד" , וכמבואר בחסידות שד' אמות הו"ע ד' אותיות שם הוי' שמהם באה ההלכה , שזהו ב' הענינים דפנימיות התורה ונגלה דתורה.
1114 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
החילוקים בין מעלת הלימוד ד"שערים המצויינים בהלכה" (כדרשת חז"ל על הפסוק "אוהב ה' שערי ציון גו'") ובין לימוד סתם, ועד להלימוד "בלכתך בדרך" , שאז אינו יכול ללמוד בעיון, כי אם למיגרס בלבד ,
147 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
"אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה" ; לימוד התורה הוא "היכלו" של הקב"ה.
331 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
באגרת הקודש הידועה , וחוזר וכופל את הדברים ג' פעמים , ובאופן שענין זה נמשך גם לדורותיו אחריו, עד היום האחרון , עד לדרא דעקבתא דמשיחא, אשר, ע"י עבודת התורה וע"י עבודת התפלה, ובכללות יותר, כללות העבודה דהעוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור, פועלים הענין דפדה בשלום נפשי , כאילו פדאני (תחילה באופן דכאילו פדאני , ואח"כ פדאני בפועל) לי ולבני מבין אומות העולם , ע"י משיח צדקנו, בקרוב ממש.
406 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו ג"כ הענין ד"פדה בשלום נפשי" , שדרשו רז"ל שקאי על "העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור" – "צבור" ר"ת צ דיקים ב ינונים ור שעים (כמ"ש בספר קהלת יעקב , ספר שמביא אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע ריבוי פעמים ), והיינו, שמצד הקבלת עול ה"ה מתעסק
1519 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
ועז"נ יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך , ודרשו חז"ל אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא , אשריך בעוה"ז לפי שהעסק בפרנסה הוא ללא טרדות ודאגות כו', וטוב לך לעוה"ב, לפי שמברר את הניצוצות ומעלה אותם לשרשם ומקורם, שזהו ענינו של עולם הבא שנקרא עולם ברור , ולא שייך בו פסולת כלל, ע"ד המן שהי' נבלע באברים ולא הי' בו פסולת כלל , שלכן לא ניתנה התורה לאוכלי המן, כיון שענין התורה הוא לברר בירורים (כנ"ל).
684 ברכות ח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
דובר אודות דברי הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשניות בביאור מארז"ל "אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה" , שתכלית כל עניני העולם הוא בשביל שיהא האדם שלם בענין "החכמה (השגת אלקות) והמעשה" (סור מרע ועשה טוב) – ש"ארבע
290 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
ולכן נאמר "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך" , "אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא" – שכאשר הנהגתו היא באופן של "יגיע כפיך ", ולא יגיע ראשך61 , כיון שבוטח בה', הנה לא זו בלבד ש"טוב לך לעולם הבא" , אלא גם "אשריך בעולם הזה" , כיון שאין לו פיזור הנפש שבא מצד ה"רבות מחשבות".
166 ברכות ח, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
"וכמו בתפלה שאמרו רז"ל תפלת רבים אינה נמאסת, שנאמר הן א-ל כביר לא ימאס , שהרבים בתפלתם ממשיכים בחי'
894 ראה ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו ה'תשכ"ו*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והנה אמרז"ל פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו' , אמר הקב"ה, כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם .
428 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ומזה באה גם ההוראה בנוגע לפועל – כאמור לעיל שישנה ההבטחה שכל אלו שיגשו אליהם בדרך המתאימה, אזי יצטרפו גם הם ליטול חלק בעבודתו של רבינו הזקן, לפעול שיהי' "פדה בשלום" , כפירוש הגמרא דקאי על "העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור", ועי"ז יקויים סיום מאמר הגמרא:
890 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, ערב חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וענין זה הוא (לא ע"י סור מרע, מצוות לא תעשה, שזהו ענין של אתכפיא בלבד, אלא) ע"י עשי' בפועל דוקא – "עשי' לעילא" , וכמודגש גם בדרשת רז"ל על הפסוק "פדה בשלום גו'" דקאי על "העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור" , היינו, שלא מספיק הדיבור דתפלה ותורה , "מעשה זוטא" , אלא צריך להיות גם מעשה כפשוטו – גמ"ח, וכפי שמבאר רבינו הזקן באגה"ק ש"בעקבות
1263 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
יובן גם מ"ש (בתהלים מזמור פ"ז ) אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב , ואיתא על זה בגמרא , אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות , והיינו, שאף שגדלה מעלת בתי כנסיות , ענין התפלה, ובתי מדרשות , ענין התורה, מ"מ, הענין דשערים המצויינים בהלכה הוא נעלה עוד יותר .
312 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, כ"א תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וזהו גם מ"ש (בקאפיטל של בעל השמחה והגאולה) אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב , ופירשו רז"ל אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות , שהחילוק ביניהם הוא, שלימוד התורה בביהמ"ד יכול להיות בהשקו"ט בלבד, ללא מסקנת ההלכה , וגם כאשר באים למסקנת ההלכה , הרי זה יכול להיות באופן שאלו ואלו דברי אלקים חיים , משא"כ שערים המצויינים בהלכה הו"ע הפס"ד וההלכה למעשה בפועל, וכמבואר בהמשך תרס"ו שזהו כאשר הלימוד הוא ביראת שמים, ומתוך מסירה ונתינה כו' לכוין לאמיתתה של תורה, בידעו שזהו ענין שנוגע למעשה בפועל.
459 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ובמכל-שכן מכל המצוות שבהם נאמר הכלל "התנאה לפניו במצוות" , שנאמר "זה א-לי ואנוהו", ועאכו"כ כאשר מדובר אודות "ד' אמות של הלכה" , שהם במקום בית -המקדש , אודותיו פוסק הרמב"ם ש"מצוה מן המובחר לחזק את הבנין ולהגביהו ..
290 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
והיינו, שאף שבשביל אמירת שירה בגלוי צריכים להמתין עד הזמן שהאנשים יאמרו שירה חדשה בכל שעה, הנה גם עכשיו צריכות הנשים להיות באופן של "מעין" – עי"ז שהנהגת הבית היא באופן שקשור עם "מקור מים חיים" , ומתוך חיות ורעננות, ובאופן שחדור עם ענין הצניעות – "מעין חתום", שזהו גם ענין ה"חותם", כדי שלא יגע בו זר (בלשון החסידות ), שעי"ז נעשה הבית מוכן שיומשך בו הענין ד"שערי ציון" , "שערים המצויינים בהלכה" , ועד לסיום המזמור:
882 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועד שעי"ז פועלים את ענין הגאולה, החל מהגאולה הפרטית של כל אחד מישראל, ומזה באים לגאולה הכללית של כל בנ"י, באופן ש"פדאני לי ולבני מבין אומות העולם" , בביאת משיח צדקנו, בפועל ממש, למטה מעשרה טפחים.
1121 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
גם צריך להבין בדרשת רז"ל על הפסוק פדה בשלום נפשי גו' (ומסיים הטעם לזה) כי ברבים היו עמדי, אמר הקב"ה, כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם , שג' ענינים אלו קשורים עם ענין השלום , שהרי בתורה כתיב וכל נתיבותי' שלום , וכן גמילות חסדים נמי שלום הוא, שמתוך שגומל חסד בגופו לחבירו הוא מכיר שהוא אוהבו ובא לידי אחוה ושלום , וכן המתפלל עם הציבור, שנכלל עם הציבור שנעשים מציאות אחת, שזהו"ע של שלום והתכללות, שמזה משמע, שתורה וגמ"ח הם שלום מצד עצמם, ואילו בתפלה, צריך להיות ענין נוסף, מתפלל עם הציבור, ודוקא עי"ז נעשה ענין השלום .
718 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
לקשר זה עם מ"ש פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי, שבפסוק זה נרמזו ג' הקוין תורה עבודה (תפלה) וגמ"ח, כפי שדרשו על זה בגמרא אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם , כי, ג' הקוין תורה עבודה וגמ"ח הם ג' הענינים דאמי אחותי ובתי .
913 ברכות ח, רע"א. ראה רשב"א וחדא"ג מהרש"א שם. הובאו באוה"ת (יהל אור) לתהלים שם ע' רד-רה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
ובפרט שהענין ד"נזכרים" נעשה ע"י רבים , שמתכנסים כולם יחד, שעז"נ "הן א-ל כביר ולא ימאס" , שזהו מצד עצם הענין ד"רבים", גם ללא עבודה, ועאכו"כ כשניתוסף בזה גם ההמשכה שע"י העבודה ("נזכרים"), הרי בודאי נמשכים כל ההמשכות ד"הקהל" בשלימות.
381 איוב לו, ה. וראה ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובכללות – הרי זה ע"י שלשת הענינים ד"העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור" (כנ"ל ), שנחלקים לשני סוגים כלליים:
1502 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ף כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
וזהו גם הסדר בדברי הגמרא בפירוש הפסוק "פדה בשלום נפשי גו'" (ששייך לגאולת י"ט כסלו ):
1588 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
שהקב"ה שב עמהן מבין הגליות"61, "פדאני לי ולבני מבין האומות" , בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, בקרוב ממש.
827 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ראשונים, ראשונים כמלאכים ], ועד לדרא דמלכא משיחא, שאז יהי' שלימות הענין דפדה בשלום נפשי , היינו, לא רק כאילו פדאני , בכ"ף הדמיון, אלא בפועל ממש פדאני לי ולבני מבין אמות העולם , ע"י מלכא משיחא, בקרוב ממש.
595 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ערב חנוכה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
– בנוגע לעצם ההתעסקות בשני קוין אלו, מדובר כבר בגמרא אודות גודל המעלה שבדבר, הן בנוגע להענין ד"בתי כנסיות" (קו התפלה) והן בנוגע להענין ד"שערים המצויינים בהלכה" (קו התורה); והחידוש שפעלה בדבר תורת החסידות הוא – שהתעסקות זו תהי' בשמחה ובטוב-לבב, ובמילא יהי' זה בהרחבה ובהתפשטות.
1249 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
וכך גם עתה, לאחרי שחרב ביהמ"ק, ו"אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד" , והיינו , שהקב"ה נמצא בד' אמות של לימוד התורה ע"ד כמו בביהמ"ק, הנה אלו שרוצים לעסוק בעבודת בית המקדש (ד' אמות של הלכה שבמקום עבודת המקדש ), צריך שלא יהיו
1312 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
מתקבלת, שהרי "הן א-ל כביר ולא ימאס" , ולאחרי שלמד שיעור בתורה , כפס"ד השו"ע שמבית-הכנסת צריך לילך לבית המדרש – אזי יכול לשכוח מהנשמה, לשכוח מהתפלה והלימוד, ולהתעסק רק עם הגוף וצרכיו.
645 איוב לו, ה. וראה ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
אמנם, במה דברים אמורים, כאשר נמצאים בפני עצמם ("ווען מ'מאַכט יו"ט פאַר זיך"...), משא"כ כאשר משתתפים עם הישיבה, שאז ישנה מעלת הציבור, שעז"נ "הן א-ל כביר ולא ימאס" .
1228 איוב לו, ה. וראה ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ומזה מובן שחכמה זו (קנה חכמה) היא בחי' החותם שעל ידה יבנה בית – ביתו של כאו"א מישראל בעבודתו בכל ג' הקוין דתורה עבודה (עבודת התפלה) וגמ"ח (כללות כל המצוות ), שנקראים בשם בית , שהרי בתורה אמרו חז"ל משחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה , שזהו שהתורה נקראת בית , ועד"ז ד' אמות של תפלה, שגם בתפלה כתיב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים, ומצוות הו"ע המקיפים , שעיקרם הו"ע הבית , ועד לבית גדול, כדאיתא בגמרא בפירוש הפסוק (בית המלך גו') בית גדול, חד אמר מקום שמגדלין בו תורה וחד אמר מקום שמגדלין בו תפלה.
442 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והענין בזה – שע"י עבודת התפלה בהרחבה, נעשית גאולה פרטית, שזהו"ע ד"פדה בשלום נפשי" [והיינו, שאע"פ שתפלה היא "מן המיצר" , "ממעמקים" , הרי מיד לאחרי "מן המיצר" נעשה "ענני במרחב"71, שזהו"ע של הרחבה ללא גדרים, ובאופן של ביטול כל המניעות והעיכובים], ועל זה אומר הקב"ה "מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם" , ועד שנעשה "פדאני" בפועל (ללא כ"ף הדמיון), שזוהי הגאולה הכללית.
1408 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי , ואיתא על זה בגמרא , אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור, מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם , וכפי שמפרש רש"י, פדה בשלום נפשי , זה שעסק בדברי שלום , דהיינו תורה , דכתיב וכל נתיבותי' שלום , וכן גמילות חסדים נמי שלום הוא, שמתוך שגומל חסד כו' בא לידי אחוה ושלום .
2135 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובהקדם דיוק הלשון בדרשת חז"ל על הפסוק102 "פדה בשלום נפשי" , "כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור כו'", ולא "מתפלל ב ציבור", כמו "הא ביחיד הא ב צבור" 101.
2781 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, התשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אך הענין הוא, שנוסף לזה שגם מי שתורתו אומנתו שפטור מן התפלה, הנה מזמן לזמן צריך להיות אצלו גם ענין התפלה, וכמ"ש רבינו יונה שרשב"י הי' מתפלל משנה לשנה, וכן מצינו בגמרא גבי רשב"י ור"א בנו, בעידן צלויי כו' ומצלו (ואף שבתוס' פירשו שמצלי היינו ק"ש, הרי הפירוש הפשוט דמצלי הוא תפלה ), הנה גם העסק בתורה גופא הוא באופן שקשור גם עם העולם (כנ"ל), היינו, שע"י לימוד התורה נמשכים גם צרכי האדם בעניני העולם כמו ע"י בקשת צרכיו בתפלה, והחילוק אינו אלא שההמשכה שע"י התפלה היא בדרך מלמטה למעלה , ואילו ההמשכה שע"י התורה היא בדרך מלמעלה למטה .
871 לרי"ף – ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ומאחר והברכות שבירכו (וכן גם ההוספה בתורה ובנתינת הצדקה) באו מציבור ובתור ציבור (לא בתור יחידים בפני עצמם), הרי יש בזה ענין של "המתפלל עם הציבור".
2233 וכנוסח הרגיל "הנני מצטרף להמברכים" וכיו"ב. להעיר ממחז"ל "אימתי עת רצון בשעה שהציבור מתפללין" (ברכות ח, רע"א ובשו"ע שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ה' אלקיך ומשם יקחך, והיינו, שהקב"ה בא בעצמו להמקום שבו נמצא איש הישראלי שהוא במעמד ומצב דנדחך, האובדים גו' והנדחים גו' , והוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו כענין שנאמר ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל , להוציאם מן הגלות, שזהו ענין הפיזור כפי שהוא למעלה , כדי שיהי' הענין דפדאני לי ולבני מבין אומות העולם .
82 ראה ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועוד נקודה בדבר – מצד חסידות חב"ד – שלא רק כח המעשה שבגוף מסכים לעשות את המעשה, אלא כל הכחות שבגוף, מהכח התחתון והאחרון, כח המעשה, עד לכח העליון, כח השכל והחב"ד שבמוחין, יש אצל כולם הענין ד"עזוב תעזוב עמו", שביחד עם הנשמה עובדים את ה' – "לעשות צדקה ומשפט" , ע"י לימוד התורה וקיום המצוות, כפי שנחלקים – בדברי הגמרא על הפסוק2 "פדה בשלום" – לג' ענינים כלליים:
132 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
סמוכה למטתי, ואחרי התפלה צ"ל לימוד התורה , כמ"ש בשו"ע שצריך לילך מבית הכנסת לבית המדרש], היינו, שהנהגת איש הישראלי היא באופן שעוסק בתפלה ובתורה , ולימוד התורה שלו הוא ע"מ לעשות ולקיים כו', וכיון שרצון יראיו יעשה , עוזר לו הקב"ה שהלימוד שלו בא בפועל – הנה כאשר עושה זאת גם בזמן הגלות חושך כפול ומכופל , הנה אז חברים מקשיבים גו', שהקב"ה ופמליא שלו באים לשמוע בקולו ומבקשים אצלו השמיעני, והיינו, דכיון שגם שכינתא בגלותא , לכן גם הקב"ה מבקש אצלו השמיעני, בכדי שעי"ז יפדה את השכינה מהגלות, וכמרז"ל כל העוסק בתורה וכו' פדאני לי ולבני מבין האומות , בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, בקרוב ממש.
1659 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בנוגע לצבור – אי אפשר לחשוד שהתשובה היתה שלא כדבעי (שהיתה באופן שעדיין יש צורך לזרז ולמהר גמר כפרת נפשו, או שהיתה מיראה ולא מאהבה), שהרי בנוגע לצבור איתא בגמרא "שאין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים , שנאמר הן א-ל כביר ולא ימאס" , כך, שתשובת הרבים בודאי מתקבלת, ואין צורך בתענית בשביל התשובה.
2275 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואז נעשית אצלו הגאולה הפרטית – "פדה בשלום נפשי" , ובאופן שמתחבר עם הכלל, בגאולה הכללית – "פדאני לי ולבני מבין אומות העולם" .
889 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
גם מ"ש פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי [שענין זה שייך לגאולה די"ט כסלו, שהיתה ביום ג' שהוכפל בו כי טוב (כדברי רבינו הזקן באגרת הידועה שכתב בצאתו לחרות)], שעל זה דרשו רז"ל כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הצבור וכו', שהם כל הג' קוין , שעי"ז נעשה הפדי' באופן של שלום , שאין צורך כלל בענין המלחמה (כפי שהי' בגאולה די"ט כסלו).
2100 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו גם פירוש הגמרא על הפסוק "פדה בשלום נפשי" , "כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור ..
2386 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
פועלים ענין הגאולה, כמ"ש פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי, ודרשו רז"ל אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הצבור , כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם , שזהו לפי שכל ג' הקוין קשורים עם ענין השלום , כמבואר בפירוש רש"י.
2731 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכמודגש גם בדברי הגמרא שקאי על "העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור", ומפרש רש"י:
2741 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, ג' שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועי"ז נעשה הענין דבא אל פרעה וגו'35, ולאח"ז ויהי בשלח פרעה את העם , שזהו כללות הענין דיצי"מ, החל מהגאולה הפרטית של כל אחד מישראל , ועי"ז גם הגאולה הכללית, ובאופן דפדה בשלום נפשי , פדאני לי ולבני מבין אומות העולם , בביאת משיח צדקנו, בקרוב ממש.
211 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ג' שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והרי ענין ההכרזה הוא כדי שיהי' הדבר בפירסום ובגילוי במעמד עשרה מישראל , ובפרט כשההכרזה היא במקום קדוש – בית -הכנסת או בית -המדרש, שנקראים בשם "מקדש מעט" , ועאכו"כ כשישנם ב' המעלות ביחד, בית -כנסת ובית -מדרש, "שערים המצויינים בהלכה" , כך, שההכרזה היא נתינת כח על הענין.
217 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ז שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכל זה יהי' ע"י העסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הצבור , שעי"ז כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם , ומהגאולה הפרטית ד כ אילו פדאני [בכ"ף הדמיון, שהו"ע הכתר, בגימטריא עשרים ], באים להגאולה הכללית, פדאני לי ולבני בפועל, ע"י משיח צדקנו, בעגלא דידן, בקרוב ממש, ושמחת עולם על ראשם .
1100 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
"פדה בשלום נפשי" , שזוהי הכנה לגאולה הכללית, כדרשת חז"ל :
1216 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
(ב) שהמחילה אינה תלוי' בעת רצון דוקא, שהרי עת רצון היא רק "בשעה שהציבור מתפללין" או בזמנים מיוחדים בשנה, ולא ג' פעמים בכל יום; (ג) שהמחילה אינה תלוי' בכוונה אמיתית, שהרי על-פי דין כוונה אינה מעכבת בתפלת שמו"ע (מלבד ברכה ראשונה) .
1426 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואז יהי' הענין ד"פדה בשלום נפשי מקרב לי" 115, "פדאני לי ולבני מבין אומות העולם" , בביאת משיח צדקנו, בקרוב ממש.
1999 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו גם מ"ש פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי, ודרשו חז"ל כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הצבור וכו', שהם ג' הקוין שעליהם העולם עומד , שהו"ע בוניך, ואומר על זה פדה בשלום , שהו"ע ורב שלום .
2048 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
פי זה תובן גם השייכות של פדה בשלום נפשי גו' [שההדגשה בזה מה שהפדי' היא בשלום דוקא] להגאולה די"ט כסלו (התגלות דתורת החסידות), דהנה מבואר בכ"מ שענינה של תורת החסידות גילוי פנימיות התורה , פנימית החכ' פנימית אבא (הוא פנימית עתיק) היא בחי' יחידה, ומצד בחי' יחידה הנה גם כאשר ישנו בחי' רבים , הפדי' היא בשלום (וי"ל שזהו עוד יותר מהענין דעושה שלום במרומיו ע"פ פירוש הרב המגיד , שזהו בדוגמת עוצם ביטול השר בבואו לפני המלך, משא"כ כאן שבטלו הרצונות מעיקרא), שאין צריך למלחמה כלל, ואדרבה העבודה היא דוקא בדרכי נועם ובדרכי שלום , ועי"ז נעשה (כמו שמסיים באגה"ק הנ"ל) שיהי' כמים הפנים וגו', היינו כפי סיום הכתוב כן לב האדם לאדם, שהכוונה בזה הוא גם לבחי' אדם העליון , שיהי' באור פני מלך חיים , שמצד זה יהי' (כמרז"ל עה"פ פדה בשלום נפשי ) פדאני לי ולבני מבין אוה"ע, והוא שבקרוב ממש יהי' אתי מר דא מלכא משיחא, ע"י העבודה דיפוצו מעינותיך חוצה, שבעיקר הותחלה לאחרי הגאולה די"ט כסלו, שמתוך מנוחה ושמחה וטוב לבב ובאופן של שלום תהי' היציאה בשלום מן הגלות בגאולה האמתית והשלימה ובקרוב ממש מהוי' שלום .
2210 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועד שע"י העבודה שעלי' אומר הקב"ה "מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם" – נעשה בפועל (ללא כ"ף הדמיון) " פדאני לי ולבני מבין אומות העולם" ,
2256 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
כיון שג"פ תהלה לדוד הם כמו בחי' חג"ת (שזהו ענינם של האבות שתיקנו ג' התפלות), שבכללות הרי הם כמו ג' הדברים שעליהם העולם עומד, תורה עבודה (תפלה) וגמ"ח , שקשורים גם עם גאולת העולם , כמובן ממארז"ל על הפסוק "פדה בשלום נפשי" , "כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור ..
359 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ביוהכ"פ נמשך ומתגלה שרש ועצם הנשמה למטה , במקום ששייך חטאים, וצריך לפעול סליחה וכפרה, ועד שמתירין להתפלל עם העבריינים (ביוהכ"פ דוקא , אף שכל תענית צריך שיהיו בה מפושעי ישראל, כשם שבסממני הקטורת יש גם חלבנה, כיון שהעבודה העיקרית דיוהכ"פ היא הקטורת שפועלת האחדות של כל ישראל ) – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש חי"ט ע' 298 ואילך.
225 נזכר גם אודות מעלת תפלת הצבור – "שאין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים , שנאמר (איוב לו, ה) הן א-ל כביר ולא ימאס" (ברכות ח, רע"א. וראה שו"ע אדה"ז או"ח רסנ"ב. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשל"ב ערב יום הכיפורים - להתלמידים שיחיו, לפני כל נדרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ולעשות דירה לו ית' בתחתונים , בשמחה וטוב לבב, עד
338 ששייך בעיקר לתורה, וכמרז"ל דעתה "אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה" (ברכות ח, א). ועיין תניא פנ"א-נג. ספל"ז.
ואין זה סותר להמבואר בכ"מ (וראה גם לקו"ש ח"ח ע' 352 ואילך. ח"ט ע' 348 הערה 11 (תו"מ חס"ה ע' 45 ואילך. ע' 168 הערה 103)) שענין הדירה שייך בעיקר למצוות – כי ענין ה"דירה" כלול משנים: (א) "לו ית'", (ב) "בתחתונים", ובענין הא' – העיקר תורה (כמובן מתניא שם וכו'); בענין הב' – העיקר מצוות, כמבואר בתניא פל"ז*.
*) ראה לקו"ש חט"ז ע' 441 והערה 57 שם .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ונקודת כללות הענין, שעי"ז נפעל עילוי גדול יותר מכמו שהי' בתחילת הבריאה, שעולם על מילואו נברא, כי, אע"פ שבתחילת הבריאה כתיב ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, שהי' הקב"ה יחיד בעולמו , מ"מ, לא זהו הענין שנתאווה כו', כי אם שתהי' מציאות של תחתונים, עד לעוה"ז הגשמי והחומרי ממש, שהוא התחתון במדריגה שאין תחתון למטה ממנו (כמ"ש בתניא ), ושם יעשו ממנו דוקא דירה לו ית', והיינו , שאע"פ שהשמים ושמי השמים לא יכלכלוך, הנה אף כי הבית הזה (בניחותא ), ומשחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה , והיינו , שע"י לימוד התורה של נשמה בגוף, עם כל ההגבלות של גוף גשמי, שהם ההגבלות של עוה"ז התחתון שאין תחתון למטה ממנו, נעשית שם דירה לו ית' בתחתונים ע"י לימוד זה, באופן דושכנתי גו' , בדוגמת השראת השכינה בבית המקדש ובקדש הקדשים.
1964 ברכות ח, א. וראה תניא פל"ד. פנ"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
איתא בגמרא ש"ברבים היו עמדי" קאי על ה"מתפלל עם הציבור".
2075 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
תורה (שעלי' נאמר "פדה בשלום נפשי" ) – "טוב לשמים", וצדקה (ש"היא שעמדה לנו לפדות חיי נפשנו"31) – "טוב לבריות".
2535 ראה ברכות ח, רע"א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
– דלכאורה אינו מובן מהו הנס שבדבר, הרי בדרך הטבע אין סיבה שטמאים רשעים וזדים ינצחו את הטהורים צדיקים ועוסקי תורתך (כמו גבורים ורבים שבדרך הטבע ינצחו חלשים ומעטים)?
2682 הניגוד ד"זדים" ל"עוסקי תורתך" (ראה גם לקו"ש שבפנים הערה 13) – כי, תורה קשורה עם ענין השלום (ראה פרש"י ד"ה פדה – ברכות ח, רע"א), וכפי שמצינו שיש כמה ענינים בתורה שהם "מפני דרכי שלום" (גיטין נט, סע"א ואילך. וש"נ); ואילו "זדים" הם אנשי מרמה, היפך השלום .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועד שפועלים הענין ד"פדאני לי ולבני מבין אומות העולם" , בביאת משיח צדקנו.
679 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' אחרי-קדושים, ב' אייר - תפארת שבתפארת - ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
וזו תהי' הכנה מתאימה והכנה טובה, והעיקר – הכנה שתהי' קרובה למעשה להמשיך זאת בפועל, לעשות לו ית' דירה בתחתונים , ע"י ד' אמות של תורה בכלל וד' אמות של הלכה בפרט, חדורים בפנימיות התורה.
1696 דעתה "אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה" (ראה ברכות ח, א. זח"ג רב, סע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
עי"ז נעשה הענין ד"פדה בשלום נפשי" , "כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם" .
1619 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, אדר"ח תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
והכח לזה – לפי שהנחת המטות "לפני ה' באוהל העדות" היא "למשמרת גו'" , היינו, שנמשך גם בדורות שלאח"ז, וגם לאחרי שחרב ביהמ"ק – בכח התורה, כמובן ממארז"ל ש"משחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה" (תורה, ועד"ז גם תפלה וגמ"ח), כפי שמבאר רבינו הזקן בתניא בנוגע להשראת השכינה למטה, ועי"ז נעשית היציאה מהגבלות הטבע.
2816 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ליל ערב ראש-השנה ה'תשמ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
דמיום שחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד .
70 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, שבת שובה ה'תש"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכל זה נעשה ע"י שובה סתם, התשובה שמצד עצם הנשמה, און דער קער פון יחידה [ומזה נמשך תשובה בבחי' ישראל ראש שבנשמה ועד רגל שבנשמה], ועי"ז נעשה הפדי' מהגלות, גאולה הפרטית ואח"כ גם גאולה הכללית בביאת משיח צדקנו שאתא לאתבא צדיקייא בתיובתא, שגם זה שייך לבחי' יחידה כידוע שמשיח הוא בחי' יחידה, שיהי' פדה בשלום נפשי גו' פדאני לי ולבני מבין האומות , בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, בקרוב ממש ובעגלא דידן.
81 תהלים נה, יט. ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב אור ליום ג', יו"ד כסלו ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ט) וע"פ הנ"ל יש לבאר גם הא דאיתא בירושלמי עה"פ פדה בשלום נפשי גו' כי ברבים היו עמדי , דקאי על אנשי אבשלום שהתפללו לשלומו של דוד.
59 סוטה פ"א ה"ח. וראה ג"כ פרש"י עה"פ. פרש"י ד"ה כי ברבים – ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישלח, ח"י כסלו ה'תש"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והנה דרז"ל פדה בשלום נפשי גו', כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הצבור כו' כאילו פדאני לי ולבני מבין האומות , שהפדי' היא ע"י ג' הענינים דתורהגמ"ח ותפלה (בצבור ).
53 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ג', טו"ב כסלו ה'תשמ"א - לפני תפלת מנחה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והטעם על פדי' זו הוא כי ברבים היו עמדי , שבזה ב' פירושים.א' דקאי על תפלת הרבים .
7 ראה ירושלמי סוטה פ"א ה"ח. פרש"י עה"פ. פרש"י ד"ה כי ברבים – ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ג', טו"ב כסלו ה'תשמ"א - לפני תפלת מנחה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
פירוש הא' בזה, שכ"ז נעשה ע"י תפלת הרבים , כי אפילו כאשר אדם מישראל הוא בתכלית השלימות בעבודתו, מ"מ גם אז יש מעלה בתפלתו (ושלא בערך) כשמתפלל עם הציבור, תפלת הרבים .
25 ראה ברכות ח, א (ומביא ראי' מהכתוב כי ברבים היו עמדי ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והנה אמרז"ל פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו' , אמר הקב"ה, כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם .
4 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
פירוש הפשוט בפדה בשלום נפשי הוא שהקב"ה פודה את הצדיקים [הן לפי פשטות הענין שקאי על פדיית דוד, שהקב"ה פדה אותו מהמלחמות שבאו עליו , וכדאיתא בירושלמי שפדה בשלום נפשי קאי על פדיית דוד ממלחמת אבשלום, וכ"ה גם בנוגע לפדה בשלום נפשי דהגאולות די"ט כסלו יו"ד כסלו וי"ב תמוז, שהקב"ה פדה את הצדיקים], ופירוש הב' הוא כמרז"ל אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הצבור כו' כאילו פדאני כו', שהאדם (העוסק בתורה וכו') הוא פודה את הקב"ה כביכול.
16 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויגש, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והענין הוא, דמבואר בדרוש הנ"ל דהצ"צ, דזה שאיתא בגמרא שבתפלת ציבור (דוקא) כתיב הן א-ל כביר לא ימאס , שהיא רצוי' ומקובלת לעולם , הכוונה בזה היא, דזה שהקב"ה ממלא הבקשה דתפלת ציבור, הוא גם בגילוי.
44 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועל פי זה תובן גם השייכות של פדה בשלום נפשי גו' [שההדגשה בזה מה שהפדי' היא בשלום דוקא] להגאולה די"ט כסלו (התגלות דתורת החסידות), דהנה מבואר בכ"מ שענינה של תורת החסידות גילוי פנימיות התורה , פנימית החכ' פנימית אבא (הוא פנימית עתיק) היא בחי' יחידה, ומצד בחי' יחידה הנה גם כאשר ישנו בחי' רבים , הפדי' היא בשלום (וי"ל שזהו עוד יותר מהענין דעושה שלום במרומיו ע"פ פירוש הרב המגיד, שזהו בדוגמת עוצם ביטול השר בבואו לפני המלך, משא"כ כאן שבטלו הרצונות מעיקרא), שאין צריך למלחמה כלל, ואדרבה העבודה היא דוקא בדרכי נועם ובדרכי שלום , ועי"ז נעשה (כמו שמסיים באגה"ק הנ"ל) שיהי' כמים הפנים וגו', היינו כפי סיום הכתוב כן לב האדם לאדם, שהכוונה בזה הוא גם לבחי' אדם העליון, שיהי' באור פני מלך חיים, שמצד זה יהי' (כמרז"ל עה"פ פדה בשלום נפשי ) פדאני לי ולבני מבין אוה"ע, והוא שבקרוב ממש יהי' אתי מר דא מלכא משיחא, ע"י העבודה דיפוצו מעינותיךחוצה, שבעיקר הותחלה לאחרי הגאולה די"ט כסלו, שמתוך מנוחה ושמחה וטוב לבב ובאופן של שלום תהי' היציאה בשלום מן הגלות בגאולה האמתית והשלימה ובקרוב ממש מהוי' שלום .
54 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ קדושים, מבה"ח אייר ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
דע"י שהתפללו לפני התיבה והיו שלוחי ציבור, הי' בתפלתם כח הציבור, דבתפלת רבים (תפלת ציבור) כתיב הן א-ל כביר ולא ימאס .
50 איוב לו, ה. וראה ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ג תמוז, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דכמו שבתפלה אמרו רז"ל תפלת רבים אינה נמאסת שנאמר הן א-ל כביר ולא ימאס , שהרבים בתפלתם ממשיכים י"ג מדות הרחמים, כמו"כ הוא בתורה , שע"י תורה דרבים נמשך גילוי אור עליון יותר.
7 ברכות ח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום השלישי שהוכפל בו כי טוב, ערב ר"ח מנחם-אב, תשל"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכמרז"ל כל העוסק בתורה וגמ"ח ומתפלל עם הצבור כו' כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם , שפדיית הקב"ה וישראל מבין אוה"ע היא ע"י העבודה בכל ג' הקוין (ובאופן של צבור ).
76 ברכות ח, א. וראה חדא"ג מהרש"א שם: הן הן ג' עמודי העולם ששנינו על שלשה דברים העולם עומד כו'. ועיין בהצ"צ לתהלים עה"פ פדה בשלום נפשי (ע' רד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
), "יגיע כפיך " דוקא, שרק "הכפים יגעים או הרגלים ושארי אברים החיצונים בלא לב כו'", כי הלב צריך להיות כולו לה', ועשיית כל ה דברים המותרים (נוסף על עסקיו) צריך להיות בלא לב * ,
316 אולי כוונת רבינו שיש לציין עוד מ"מ – לברכות ח, א: "גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים , דאילו גבי ירא שמים כתיב אשרי איש ירא את ה' , ואילו גבי נהנה מיגיעו כתיב יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך , אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא , ולגבי ירא שמים וטוב לך לא כתיב בי'" – שצריך להיות ענין היגיעה, "גדול הנהנה מיגיעו" , אלא שהיגיעה צ"ל באופן ד"יגיע כפיך " בלבד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שלישי: ביאור יהודה אתה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הנה שבטים הם שבטי י"ה ב' בחי' ממטה למעלה ומלמעלה למטה עלמא דנוק' ועלמא דדכורא ובאתערות' דלתת' אתערות' דלעילא ע"י ראובן ראיי' פני ארי' ראיתי את אבותיכם התקרבות ממשיך מלמעלה ראה ה' בעניי כי עתה יאהבני אישי וימינו תחבקני ושמיעה אם שמע תשמעו מעורר מלמעלה כך כי ה' וענין ראי' מקרוב ושמיעה מרחוק ה' שמעתי שמעך יראתי בבחי' אודנין כי חבקוק היה בבחי' ריחוק בבחי' שוב מחמת כי ירא לגשת כענין וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק כנ"ל וזהו כי שמע ה' כי שנואה אנכי ויתן לי בן שמזה נולד בחי' התקרבות למעלה בחי' שוב שלמטה (ושנואה היינו שאינה אהובה כ"כ שהרי כתיב ויאהב גם כו' שעושה עצמו שנואה שמאל דוחה ושמאל זה גורם תחת לראשי כו' ונולד מזה בחי' לוי בחי' אוי"צ ודבריו חיים וקיימים על אבותינו ועלינו כו' והם ג' קוין חח"ן בג"ה וקו האמצעי לוי דת"י שעי"ז יודוך אחיך להיות בחי' הודאה כתר מל' שבמל' הוא מקבל דלית לה מגרמה כלום וצריכה המשכה להיות הם ממשיכים לה ואעפ"כ היא בחי' מל' כמשל מלך ב"ו שהוא מקבל ואעפ"כ הוא מלך על הנותנים כו' כך כתר עליון הוא כתר מל' נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן ואעפ"כ צריכה המשכה מכתר עליון דאיהו טמירו דכל טמירין להיות בגלוי אתה ולכן יודוך אחיך מכתר דמל' דהיינו ע"י ג' קוין הנ"ל ראובן פ' ראשונה דק"ש שם מ"ב ושמעון פ' שניי' שם ע"ב ולוי אמת ויציב בחי' הממוצע ובהיכלות הוא היכל הרצון (שהיכל ק"ק הוא אדני שפתי תפתח סמיכות גאולה לתפלה) שהוא למעלה מהיכל אהבה שקודם ק"ש כו' ויודוך אחיך להיות בחי' ההודאה בבחי' כתר הוא ביטול ותעמוד מלדת אין עמיד' כו' כי אהב' הוא יש בחי' ידיך בעורף אויבך עורף דווקא שהפנימי' צ"ל סו"מ כו' וכך הנה המל' יש לה עליות וירידות הפעם אודה כו' שבשחרית כך ובמנחה כך ובשבת ומוסף כו' ובלילה ותתן טרף לביתה לברר בירורין ומלכותו בכל משלה ואין בירור אלא בבחי' אחוריים כי הפנימי' ממילא נכלל כנר בפני אבוקה וכנודע מויברך יעקב את פרעה דא ההוא סטרא קטיל ואפיק נשמתא כו' שיורד ומסטין
10 סמיכות גאולה לתפלה : ראה ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
אך הענין הוא כידוע שהאותיו' נק' אבנים כמ"ש בס"י ה' אבנים בונות כו' ועד"מ מאותיו' הדיבור שהן בחי' דומם כו' ומכ"ש אותיו' הכתב והיינו אותיו' התורה בכ"ב אתוון דאתמסרו למשה כו' ובחי' צירופי אותיו' שבתשב"כ נק' בתים וכמ"ש בזהר דאוריי' היכלא עילאה דקוב"ה כו' וכן ארז"ל ד' אמות של הלכה הוא במקום היכל ק"ק כו' וכמ"ש ורב שלום בניך א"ת בניך אלא בוניך שעוסקי' בבנינו של עולם כו' והוא בחי' צירופי אותיו' התורה שנק' בנין בית וז"ש בחכ' יבנה בית שע"י ח"ע שבעצמות המאציל נבנה עיקר הבנין בית הזה בעצמו ומהותו דהיינו שכל שרש התהוות צירופי אותיו' הללו הוא בשרשם ומקורם באור חכ' הקדומה דא"ק וכמ"ש ואהי' אצלו אמון כו' שנק' קדמות השכל כו' (וכנראה בחוש שהתהוות הצירופי' בא מלמעלה מן השכל דוקא כמ"ש במ"א באריכות בענין ההוא צפרא דמצפצפא כו') ובתבונה היינו בחי' שכל הנגלה בעיון ומח' עד שנק' מחשבה של חכ' שהוא מקור גילוי אותיות במחו"ד כידוע ובתבונה זו יתכונן האותיות הנק' בית ופי' יתכונן היינו ענין קיום והעמדה בלבד כמן כן ובסיס כו' והענין הוא שע"י בחי' התבונה הזאת יש קיום והעמדה נצחית לבנין צירופי אותיו' שבתשב"כ שנק' בתים והיינו כמו ע"י העוסקים בתורה בהגיון כמ"ש והגית בה כו' (וע"י העוסקי' בדיבור נבנה הבית עצמו כמ"ש בוניך וע"י ההגיון בעיון יתכונן הבית וז"ש ובתבונה יתכונן ועיי' במק"מ במ"ש הרמ"ז בענין ההפרש בין מצות עיון למצות קריאה כו' וד"ל).
8 ד' אמות של הלכה הוא במקום היכל ק"ק : ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט עולת תמיד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ומשחרב בהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו רק ד"א של הלכה לעוררו בזה מבחי' השינה העליונה הנ"ל וכמ"ש השמיעני את קולך קלא דאוריי' כו' לפי שע"י קול דתורה נמשך מעצמו' התענוג הפשוט להאיר בכלי המוחין דח"ע כנ"ל וה"ז כמו שנתעורר איש מן השינה שיאיר אור השכל מלמעלה הימנו כו'.
58 ומשחרב ביהמ"ק. . ד"א של הלכה : ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
משא"כ בזמן הגלות אין להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה במקום היכל ק"ק כו'.
138 אין להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה : ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר נב דין מי ששהה לבוא לבית הכנסת עד ישתבח א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
א תפלת צבור היא רצויה ומקובלת לעולם שנאמר כביר לא ימאס ואומר פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי לפיכך מי שבא לבית הכנסת ומצא צבור בסוף פסוקי דזמרה יש לו לדלג פסוקי דזמרה כדי להתפלל עם הצבור שפסוקי דזמרה גם כן לא נתקנו אלא בשביל התפלה שתהיה רצויה ומקובלת על ידי שמסדר שבחו של מקום תחלה ואחר כך יתפלל ואם כן מוטב להתפלל עם הצבור שאז תפלתו מקובלת ודאי.
א ברייתא ברכות ח , א. וראה גם לקמן סי' סט ס"ד. סי' צ ס"י-יא. סי' קט ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה צ דין מקום הראוי להתפלל והולך בדרך יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
יב מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס בו להתפלל נקרא שכן רע וגורם גלות לו ולבניו שנאמר כה אמר ה' על כל שכני הרעים הנוגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי וגו' הנני נתשם מעל אדמתם וגו'.
קו ריש לקיש ברכות ח , א. טור ושו"ע סי"א. מ"א ס"ק כג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה צ דין מקום הראוי להתפלל והולך בדרך יז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אבל אם יכול לאסוף אליו י' לביתו מצוה יותר שיתפלל במקום מדרשו הקבוע לו בביתו משיבטל לימודו וילך לבית הכנסת אע"פ שיש שם רוב עם שהוא הדרת מלך ואצ"ל בית המדרש הקבוע לרבים שקדושתו גדולה מבית הכנסת (כמ"ש בסי' (קצ"ג) [קנ"ג]) ומצוה (אף למי שאין תורתו אומנתו להתפלל שם יותר מבית הכנסת אפילו אין בו רוב עם כמו בבית הכנסת והוא שיתפלל בו בעשרה):
קסה טור מהא דאביי ברכות ח , א. וראה מ"א סי' קנג ס"ק א, ואליה רבה שם ס"ק א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה צ דין מקום הראוי להתפלל והולך בדרך יט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
יט לעולם יכנס אדם שיעור ב' פתחים לבית הכנסת ואח"כ יתפלל שנאמר לשמור מזוזות פתחי.
קעז רב חסדא ברכות ח , א. טור ושו"ע ולבוש ס"כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות ראש השנה תקצא סדר תפלת מוסף ביחיד יד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכן תפלת שחרית של חול אף על פי שמבקש בה צרכיו ויש לחוש שמא יעיינו במעשיו מכל מקום הואיל שמן הסתם יש ציבור אחד שמתפללין בשעה שהוא מתפלל שהרי זמנה בבוקר תקובל תפלתו עם תפלת הרבים שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלת הרבים לעולם שנאמר הן אל כביר לא ימאס .
פ ברייתא ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ויש להם להתפלל בצבור בבית המדרש במקום שלומדים שקדושת בית המדרש גדולה וחמורה מקודשת בית הכנסת כמ"ש בהלכות בית הכנסת :
קע ברכות ח , א. רמב"ם שם ה"ג. טור ושו"ע או"ח סי' צ סי"ח. לעיל שם סוסי"ז (בבית המדרש הקבוע לרבים, אפילו אין בו רוב עם כמו בבית הכנסת ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אהוביי אחיי אל נא תרעו , ריעים האהובים ליוצרם ושנואים ליצרם, ואל יעשה אדם עצמו רשע שעה אחת לפני המקום, אשר בחר בה מכל היום להקהל ולעמוד לפניו בשעה זו, שהיא עת רצון לפניו להתגלות, לבוא אל המקדש מעט , לפקוד לשכינת כבודו השוכן אתם בתוך טומאותם , ולהמצא לדורשיו ומבקשיו ומייחליו.
308 שהיא עת רצון : ברכות ח, א. לעיל [אגה"ק] ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ובר מן דין הנה נודע בשערים , שערי ציון המצוינים בהלכה , דבדיני נפשות [לכולי עלמא] לא אזלינן בתר אומדנא , כי אם בעדי ראי' וחזקה .
448 שערי ציון המצוינים בהלכה : תהלים פז, ב. ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת עא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וגם כי התפלה עצמה רבים לוחמים לה במרום , לעיין בה אם היא מלה כדקא יאות , הנה על זה נאמר פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי , הנאמר על תפלת הצבור כמאמר רז"ל , ונפשי היא תפלה כדכתיב ואשפוך את נפשי לפני ה' , שהקב"ה פודה תפלת הצבור מכל המקטרגים.
4326 כמאמר רז"ל: ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רפה לקרות הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ל
פעמים, ואחר כך התרגום עליה מיד קודם שיקרא פרשה שניה, וכן בכל פרשה .
1622 של"ה מסכת שבת פרק נר מצוה (קלא,
ב) ד"ה עוד יש (יש חילופי מנהגים, יש שקורין כל מקרא ומקרא שנים מקרא ואחד
תרגום . ויש שמשלימין כל הסדרא שני פעמים מקרא ופעם השלישית תרגום . אמנם קבלתי דרך
המובחר, לעשות כפשוטה דלישנא דגמרא (ברכות ח, א), לקרוא כל פרשה ופרשה שנים מקרא
ואחד תרגום , ופרשה נקרא הן פרשה פתוחה או סתומה). מ"א סק"א (כתב
של"ה שיקרא כל פרשה ב' פעמים, ואחר כך התרגום עליה. וכן כתב רש"ל). והוא
כמובא בדברי חמודות ברכות פ"א אות מא (ושמעתי בשם מוה"ר שלמה לוריא
זצ"ל, שמפרש לקרות כל הפרשה ופרשה ב' פעמים, ואחר כך השלישית יקרא תרגום ). אליה
זוטא ס"ק א (ומצוה מן המובחר לקרות כל פרשה בפני עצמו שנים מקרא ואחד תרגום ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות ראש השנה (סי' תקפב-תרג) תקצא סדר תפלת מוסף ביחיד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכן תפלת שחרית של חול, אף על פי שמבקש בה צרכיו, ויש לחוש שמא יעיינו במעשיו, מכל מקום הואיל שמן הסתם יש ציבור אחד שמתפללין בשעה שהוא מתפלל , שהרי זמנה בבוקר, תקובל תפלתו עם תפלת הרבים , שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלת הרבים לעולם , שנאמר הן אל כביר לא ימאס .
549 איוב לו, ה. ברייתא ברכות ח, א (מנין שאין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים , שנאמר הן אל כביר ולא ימאס ). רמב"ם הל' תפלה פ"ח ה"א (תפלת הציבור נשמעת תמיד ... לפיכך צריך אדם לשתף עצמו עם הציבור). לבוש ס"ח (שאין תפלת צבור נדחית, כי הן אל כביר לא ימאס , דנפיש זכותייהו).
וכן הוא לעיל סי' נב ס"א (תפלת צבור היא רצויה ומקובלת לעולם , שנאמר כביר לא ימאס ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הקדמות בני הגאון המחבר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ובעודו עומד לפני ה' שם נתעורר רוח קדשו של מורו ורבו סבא קדישא הנ"ל כיד ה' עליו השכיל , ומשמיא אסכימו על ידו לעשות אך טוב לישראל בדברי הברית , זו התורה הנגלית לנו ולבנינו , שהיא שקולה כנגד כל המצות, וכל חפצים לא ישוו בה, ודרז"ל אפילו חפצי שמים כו', ואין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה .
45 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין כה דיני תפילין בפרטות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
א ואחר שלבש טלית מצוייצת יניח תפילין מיד, כדי שיהיו עליו בשעת קריאת שמע ותפלה , שכל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר על עצמו, שהוא אומר וקשרתם לאות וכו' ואינו מקיים :
4 ברכות יד, ב (כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו). תלמידי רבינו יונה שם ח, א (דכיון שהוא קורא וקשרתם לאות על ידכה והיו לטוטפות בין עיניך ואינו מניחן, נמצא שמעיד עדות שקר על עצמו, שמה שאומר אינו אמת). טור ולבוש ס"א. וראה הערות וביאורים תשפב ע' 70. שו"ע אדה"ז המבואר.
ולכאורה מיירי הכא כשאחר התפלה יניח תפילין בלא קריאת שמע, וכדלקמן סי' סו סי"א (שיתפלל עם הצבור בלא תפילין ויעיד עדות שקר בעצמו ... וכשיבואו תפילין לידו אחר כך, יניחן במנחה או יניחן באמצע היום ויאמר בהם איזה מזמור). אבל אם יקרא אחר כך קריאת שמע בתפלין, אין בזה משום מעיד עדות שקר, כדלקמן סי' לד ס"ה (ואם לבו נוקפו, שקרא קריאת שמע בלא תפילין לר"ת וסייעתו, והעיד עדות שקר בעצמו. יחזור ויקרא קריאת שמע אחר התפלה).
אמנם באגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"י אגרת ג'שב (בודאי המה נזהרים בקריאת שמע קטנה בתפילין, ואז אפשר לטעום מיני מזונות). ובתורת מנחם ח"ו ע' 15 ואילך (מצינו אצל חסידים ואנשי מעשה לקרות קריאת שמע קטנה ללא תפילין ... כיצד קורין קריאת שמע בלא תפילין, היפך מארז"ל "כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו"? וכבר שקו"ט בזה כו"כ , ומסקנת דבריהם שהפירוש ד"הקורא קריאת שמע בלא תפילין" (שחשיב כעדות שקר) הוא למי שאינו מניח תפילין כלל, אבל הא שאינו מניח תפילין בשעת קריאת שמע (אלא לאחרי זה) ודאי לא חשיב עדות שקר ח"ו).
*
כאן נתבאר טעם הקדמת הנחת התפילין לפני קריאת שמע. ואילו טעם הקדמת הנחת התפילין לפני תפלה, יתבאר לקמן סי' לח סעי' ז (בשעת קריאת שמע ותפלה, כדי לקבל [עליו ] עול מלכות שמים שלימה, וגם שלא יעידו עדות שקר בעצמם), וס"ט (בשעת קריאת שמע ותפלה כדי לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה), וסי' סו סעי' ג (שחובה לקרות ולהתפלל בהן כדי לקבל מלכות שמים שלימה), וסי"א (שיקרא קריאת שמע ויתפלל בתפילין ויקבל עליו מלכות שמים שלימה).
ולענין ציצית ראה לעיל רס"י ח (כל הקורא קריאת שמע בלא ציצית מעיד עדות שקר בעצמו), ובהערות שם. לקמן סי' סו ס"ג (אם שכח להניח ציצית ותפילין, יש אומרים שיכול להפסיק בין הפרקים להניחן ולברך עליהן, ויש אומרים שתפילין מפני שחובה לקרות ולהתפלל בהן כדי לקבל מלכות שמים שלימה, מפסיק להניחן ויברך גם כן. אבל ציצית אינה חובת הגוף, שאם אין עליו טלית, פטור מציצית, ויכול לקרות ואינו כמעיד עדות שקר, כיון שאין עליו טלית החייבת בציצית, לפיכך אסור להפסיק בברכתן אפילו בין הפרקים של קריאת שמע וברכותיה, אלא לובשן בלא ברכה, ולאחר התפלה ימשמש בהן ויברך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין כה דיני תפילין בפרטות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
יא יכוין בהנחת התפילין , שצונו הקב"ה לכתוב ד' פרשיות אלו שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים , ולהניחן על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח , כדי שנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו, שהם מורים על יחודו ואשר לו הכח והממשלה לעשות בעליונים ובתחתונים כרצונו, וישעבד להקב"ה הנשמה שהיא במוח, וגם תאות ומחשבות לבו לעבודתו יתברך , ועל ידי הנחת תפילין יזכור את הבורא יתברך וימעיט הנאותיו:
28 רבינו יונה ברכות ח, א (שבתפילין שבראש אדם משעבד לבורא יתברך הנשמה שהיא במוח, ובתפילין שבזרוע אדם משעבד גופו, ומפני כך צוו להשים אותם כנגד הלב, שהלב היא עיקר התאוות והמחשבות, ובזה יזכור את הבורא וימעיט הנאותיו). חנוך מצוה תכב (ונצטוינו לכתוב ד' פרשיות אלו בקלף ולהניחן על ראשנו בין עינינו ועל זרוענו כנגד הלב. והענין בארבע פרשיות אלו יותר מבשאר פרשיותיה של תורה , לפי שיש באלו קבלת עול מלכות שמים ואחדות השם יתברך, וענין יציאת מצרים, שהוא מכריח אמונת חידוש העולם והשגחת השם בתחתונים, ואלה הם יסודות דת יהודית). טור (ויכוין בהנחתן, שצונו המקום להניח ארבע פרשיות אלו שיש בהן יחוד שמו ויציאת מצרים, על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח, כדי שנזכור יציאת מצרים על ידי נסים ונפלאות שעשה עמנו, שהם מורים על יחודו, שהוא יחיד בעולמו ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו). שו"ע ס"ה (יכוין בהנחתם, שצונו הקדוש ברוך הוא להניח ארבע פרשיות אלו שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים, על הזרוע כנגד הלב, ועל הראש כנגד המוח, כדי שנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו, שהם מורים על יחודו, ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו. וישתעבד להקב"ה הנשמה שהיא במוח, וגם הלב שהוא עיקר התאוות והמחשבות, ובזה יזכור הבורא וימעיט הנאותיו).
וכן הוא בפסקי הסדור ס"ב ( ויכוין בהנחתם, שצונו הקב"ה לכתוב ד' פרשיות אלו שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים, כדי שנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו, שהם מורים על יחודו ואשר לו הכח והממשלה לעשות בעליונים ובתחתונים כרצונו, וצונו להניחן על הזרוע כנגד הלב ועל הראש נגד המוח, כדי שנשעבד הנשמה שהיא במוח וגם תאוות ומחשבות לבנו לעבודתו יתברך, שעל ידי הנחת תפילין יזכור את הבורא וימעיט הנאותיו). תניא פמ"א נו, ב (לפני לבישת טלית ותפילין ... יתבונן ... כמ"ש בשו"ע לשעבד הלב והמוח כו').
וראה אהלי שם ח"ו ע' קפח. הערות וביאורים רטז ע' כ. רכ ע' יב. תשפב ע' 70.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נב דין מי ששהה לבוא לבית הכנסת עד ישתבח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
א תפלת צבור היא רצויה ומקובלת לעולם , שנאמר כביר לא ימאס , ואומר פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי.
412 ברייתא ברכות ח , א (רבי נתן אומר , מנין שאין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים , שנאמר הן אל כביר ולא ימאס , וכתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו' ). רמב"ם הלכות תפלה פ"ח ה"א (תפלת הציבור נשמעת תמיד).
מעלת התפלה עם הצבור נזכרת גם לעיל סי' ח סי"ב (יתבטל מלהתפלל עם הצבור ), וסט"ו (יתבטל מלהתפלל עם הצבור ). לקמן סי' נה סכ"ג ואילך (שאפילו אותם שאין להם מנין שלם כל השנה, שוכרים להם אחד או שנים בימים נוראים), ו סכ"ה ( מקום שאין מנין תמיד בבית הכנסת, כופין זה את זה בקנסות שיבואו תמיד מנין לבית הכנסת, שלא יתבטל התמיד). סי' סו סי"א (שיתפלל עם הצבור ). סי' צ ס"י (לעולם ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הצבור ), וסי"א (מי שבא לבית הכנסת, אסור לו להקדים תפלתו לתפלת הצבור ... אלא ימתין כדי להתפלל עם הצבור , שתפלת הרבים היא רצויה יותר לפני המקום) , וסי"ז (אם יש לפניו עד ד' מילין ועד בכלל מקום שמתפללין בעשרה ... חייב לילך בכל יום בקר וערב להתפלל בעשרה ... שתפלת הצבור אע"פ שהוא מצוה מדבריהם, היא גדולה ממצות עשה של תורה , הואיל ומקדשין בה ה' ברבים ), וס"כ (אל ימנע מתפלת הצבור ). סי' קא ס"ה (היחיד צריך למלאך מליץ לקבל תפלתו, אבל צבור אין צריך למליץ, שנאמר הן אל כביר לא ימאס ). קט ס"ד (אם ימתין עד אחר קדיש לא יוכל להתפלל ערבית עם הצבור , מוטב להתפלל עם הצבור ). סי' קי ס"ב (שילכו לבית הכנסת להתפלל בעשרה). סי' קיא ס"ד (מתפלה עם הצבור ). סי' קעח ס"ו (לבית הכנסת להתפלל עם הצבור ). סי' תקצא סי"ד (שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלת הרבים לעולם , שנאמר הן אל כביר לא ימאס ).
וגודל חשיבות התפלה עם הצבור , יתבאר לקמן סי' צ סי"ז (שתפלת הצבור אף על פי שהוא מצוה מדבריהם, היא גדולה ממצות עשה של תורה , הואיל ומקדשין בה ה' ברבים , שהרי מותר לעבור על מצות עשה של תורה ולשחרר עבדו כדי להשלימו לעשרה).
וגם אם אין מנין , או שיש עשרה שיכול להתפלל אתם בביתו, צריך להתפלל בבית הכנסת, כדלקמן סי' צ ס"י (לעולם ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הצבור . ואף על פי שיכול להתפלל בביתו בעשרה, מכל מקום ברוב עם הדרת מלך. וגם אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת, שנאמר לשמוע אל הרנה ואל התפלה, במקום רנה שם (תהא תפלה), דהיינו בבית הכנסת ששם אומרים הצבור שירות ותשבחות בנעימות קול ערב, שם תהא התפלה נשמעת ... ומי שהוא בעיר ונאנס ולא התפלל עם הצבור , והוא מתפלל ביחיד לאחר שכבר גמרו כל הצבור תפלתם בבית הכנסת, אעפ"כ יש לו להתפלל בבית הכנסת, מפני שהוא מקום קבוע ומיוחד לתפלת צבור , ותפלתו של אדם נשמעת שם, כמו שנתבאר לעיל. וגם מפני שהקב"ה מצוי בבית הכנסת, שנאמר אלהים נצב בעדת אל , כלומר בבית מועד שלו שנועדים שם לפניו).
ואם אינו יכול ללכת להתפלל בצבור בבית הכנסת, יתבאר לקמן סי' צ סי"א (שמי שתש כחו ואינו יכול לבא לבית הכנסת, יש לו לכוין ולהתפלל בשעה שהצבור מתפללים).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' שהקב"ה נק' חתן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
וזהו שאנו רואי' דאע"ג דלמת"ב כלל כנ"ל דאפי' אור צח דחכמ"ה ומח' הקדומ' שכולל כללות כל ההשתלשלו' דאבי"ע אוכם הוא כו', עכ"ז נתפס הוא אף בחכ' דתורה הנגלית לנו למטה בעוה"ז, וכמארז"ל דמשחרב בהמ"ק אין להקדב"ה בעולמו רק ד"א של הלכ"ה בלבד שהן במקום היכל ק"ק ממש וכמו שנתפס בהיכל ק"ק אע"פ שא' שהשמים ושה"ש לא יכלכלוה"ו
130 דמשחרב בהמ"ק. . ד' אמות של הלכה : ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
משא"כ בא"י הי' הולך אור ושפע ברכה בכל אשר יעשו בבית ובשדה מאת ה' מן השמים בהשגחה אלקי' ממש שלא ע"י ממוצעי' דטבע הנק' לבוש שק ולכך הי' איש תחת גפנו כו' ולא היו טרודי' כלל במיצוי הנפש רק על ה' בטחו שישלח ברכתו בארץ כו' כידוע וכמ"ש וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה שלא היו צריכי' רק לעשות בחי' כלי לבד שישכון בזה הברכה כו', כענין יגיע כפיך כי תאכל אשריך בעוה"ז כו' רק יגיע כפיו במעשה בלבד ולא בפנימי' הלב והמוח כלל, משא"כ בגלות שכל פנימית הלב והמוח טרוד בכל עומק תחבולות למצוא טרף לנפשם שזהו לילך לפי אופן הצלחת הטבע לבד שע"ז א' כי לא לחכמים לחם כידוע שזהו החכמים בעיניהם לומר כוחי ועוצם ידי וחכמתי עמדה לי כו' שעושה עיקר טפל וטפל עיקר, כי הצלחת [ה]טבע במזלות אינו רק כגרזן ביד החוצב כו' ויהופכו מטוב לרע ומרע לטוב בשינוי הרצון העליון כמו שא' עת לכל חפץ כו' ומשנה עתים ומחליף ומסדר כו' כרצונו דוקא, ולכך גזר[ו] או' דישראל שבחו"ל דוקא כמו עובדי ע"ז בטהרה כו' מטעם הנ"ל, וכמ"ש אותי עזבו מקור מ"ח לחצוב להם בורות נשברים כו' (אבל בא"י הי' השכינה שורה בגילוי גם בגשמיות כמו ברוחניות
75 יגיע כפיך : תהלים קכח, ב. אבות פ"ד מ"א. ברכות ח, א. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' קע. סה"מ מלוקט ח"ד ע' קמח. וש"נ. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"ב ע' שסו. תקס"ג ח"ב ע' תשט. כתובים ח"א ר"ע ו. לקמן פ' ויקהל תיד, ב ואילך. תטו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא לכן אמור לבני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
בעולמו אלא ד"א של הלכה , וכן ענין מי שתורתו אומנתו פטור מן התפלה היינו מטעם הנ"ל להיות כי לית מחשבה אפי' חש"ב מ"ה דחכמה עילאה תפיסא בעצמות אור א"ס כידוע, אבל הדבור בתושבע"פ להיותו תכלית הביטול שם הוא נתפס והם ד' אותיות שלו כו', וזהו שנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים דוקא וד"ל.
62 אין. . ד"א של הלכה : ראה ברכות ח, א. מאמרי אדה"ז תקע"א ע' צח. לקמן פ' תרומה שיז, ב ואילך. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תמד. הנחות תקע"ז ע' ש ובהנסמן בהנ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא ועבר ה' לנגוף את מצרים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
וכך הוא גם עכשיו בתפלת ישראל בכל יום שנגד תמידים תקנום כידוע שבכל יום מתחדשי' העלאות שלהם בוקר וערב [כ]תמידי' ממש מניצוצי' דתהו שבגופים שלהם במס"נ בק"ש וש"ע ומתחדש בכל יום ויום עי"ז בחי' המשכת גילוי אלקות מלמעלה למטה שנק' המשכת מ"ד בתומ"צ שלהם כמו בד"א של הלכה שהוא במקום היכל ק"ק וכה"ג וד"ל.
359 בד"א של הלכה . . היכל ק"ק : ראה ברכות ח, א. תניא פנ"ג. סידור שער הת"ת צח, ד. שע"ת קיג, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ס"ע תעד ואילך וע' תשלה. קונטרסים ע' שסה. הנחות תקע"ז ע' ש. לקמן פ' תרומה שיז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אך זהו בתפלה דרבים בצרת רבים דכביר לא ימאס וכמו שהיו מתפללים בבהמ"ק בכל עת צרה כמבואר בתפלת שלמה (וגם בצום ובכי כו'), אבל בתפלה דיחיד א' כל המשמיע קולו בתפלתו כו' וראי' מתפלה דחנה שהיתה מדברת על לבה וקולה לא ישמע כידוע).
496 דכביר לא ימאס : איוב לו, ה. ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשית שנים כרובים זהב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
אך א"כ האיך מבקשת כנס"י דבר שא"א להיות כ"א בזמן [oldpage_908] בהמ"ק כנ"ל, אלא מוכרח לומר דבקשה זו היינו מה שיוכל להיות שיהי' כאח לי גם בזמן הגלות כמו בזמן בהמ"ק, והוא ע"י מצות ת"ת דוקא שהן ד"א של הלכה שהוא במקום היכל ק"ק ממש כמבואר בדרז"ל דמשחרב בהמ"ק אין להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה במקום היכל ק"ק כו' (כמשי"ת).
12 ד"א של הלכה שהוא במקום היכל ק"ק : ראה ברכות ח, א. תניא פנ"ג. הנסמן לעיל פ' בא צד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה עה, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
לסוף הכל (והוא בדרך כלל בבחי' א"ק שעקב דא"ק מסתיים בסוף עולם העשיה כידוע) להיותם רק בחי' משמש וטפל לחיצוניות הגוף לעמוד ולילך וכה"ג כנ"ל וד"ל אבל בבחי' ישיבה למעלה כמו וישב ה' מלך כו' וכה"ג שעיקר הענין הוא שמוחי' שבראש ומדות שבלב האדם העליון מאירים בבחי' הפנימית שבו ואז בחי' נו"ה מוגבהים ונכללים במוחי' ומדות עליונות כו' וע"ד דוגמא כמו שאמרו רז"ל ג"ש ראשונות יושב הקב"ה ועוסק בתור' כו' שישיבה זו עד"מ בישיבת אדם התחתון לעסק לימודו בעיון שכלו שמאירים במדות שבלב לחו"ג בדין ופסק הלכה לחיוב או לזכות שאע"פ שכופף קומתו אבל הוא בחינת ירידת והמשכת המוחין דחב"ד כו' ומכ"ש בג"ש שניות שיושב ודן במדות שבלב ע"פ משפט התורה כמו המלך שיושב על הכסא לשפוט העם אע"פ שזהו ירידה יותר וז"ש וישב ה' מלך כו' אבל הוא בחי' הפנימית שבו ואז בחי' נו"ה דרגלים נכללים ועולין בפנימית המדות והמוחין וזהו בחי' עליי' לנה"י בחג"ת כו' וכמו בשבת דכתיב אם תשיב משבת רגליך כו' שבחי' נה"י עולין בחב"ד כו' לפי ששובת ממלאכתו שנשפע מחיצוניות דנו"ה כמשל אדם שיושב ונח ולא יצא חוץ ממקומו כו' וד"ל וכך בזמן בהמ"ק שהיה גלוי אלקות בהיכל ק"ק היה בחי' ישיבה למעלה להאיר בכנ"י מבחי' פנימיות המוחין ומדות עליונות באור פני מלך חיים כו' כמלך שיושב בהיכלו כו' (ומשחרב בהמ"ק אין להקב"ה בעולמו אלא רק ד"א של הלכה במקום היכל ק"ק דאורייתא היכלא עילאה דקוב"ה כו') (אבל בזמן הגלות הרי הוא ית' בהסתר פנים מכנ"י כו' ואמנם כאשר צריך להושיע לישראל מצרתם בין הגוים שהן הע' שרים כתיב הנה ה' עומד לריב עמים כו' וכמו שאנו אומרים בנס דחנוכה עמדת להם בעת צרתם עמדת דוקא והענין הוא דגם שעמידה ברגל הוא בבחינת חיצוניות כנזכר למעלה אבל כשעומד אדם לריב זהו בא מכל כחו הפנימי שעומד בכל כחו להשפיל למנגד לו העומד לנגדו וכמו במלחמה שעיקר עוז וכח וגבורה לנצח לנגדו אינו אלא בכחו בעמידה חזקה על רגליו כגבור שיעמוד בכל כחו עוז להציל עצמו וסייעתו ולהבריח למנגדו הקם עליו כו' שנמצא יש כח ברגל יותר מבראש שהרי כל גבורתו אינו אלא בכח עמידתו דוקא (שהרי תחילת נפילה ניסה כשלא יוכל לעמוד לנגד ויברח כו') וכמו"כ לענין מלחמה וניצוח בדברים כמו בדברי חכמה או בטו"ת ובדברים שבלב בדברי תוכחה ורוגז אינו רק בכח העמידה שכאשר יתגבר בלבו ודעתו על המנגדו יקום על רגליו דוקא ובזה ניכר דוקא כח ועוז גבורתו בחכמה ומדות כו' כמו בגבורת הלב במלחמה ממש וזהו שארז"ל בים נדמה להם כבחור עושה מלחמה כמ"ש ה' איש מלחמה שאע"פ שטענה מדה"ד מה נשתנו אלו מאלו הללו הן עובדי ע"ז כו' ועכ"ז נלחם במדות שבלב להטות לחסד לישראל ולדין למצרים שאלו יטבעו בים ואלו יצאו לשלום וז"ש ה' איש מלחמה ומלחמה זו היתה בעמידה כמ"ש הנה ה' עומד לריב עמים וכמ"כ בכל צרת ישראל מרוב המקטרגים ברוחניות למעלה ובגשמיות למטה ה' ילחם להם כגבור עושה מלחמה
14 אין. . ד"א של הלכה : ראה ברכות ח, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תמד, וש"נ. הנחות תקע"ז ע' ש. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והנה לבעל עסק יש דרך אחר מצד אחר, והיינו כאשר ישימו אל לבם בכל בוקר בעמדם, אשר המה מבלים כל כח מוחם ולבבם בהבלי העולם , עד שכמעט כל נפשם וחיותם מתקשרים בהבלי העסקים הסובבים עליהם מכל צד ופנה, כמ"ש סבוני גם סבבוני וגו', אזי ישבר לבו בקרבו , ולא יגיל וישמח לדבר בעניני עסקיו קודם התפלה בהרחבת תנועה והתפשטות וכו', ואזי יכיר את מקומו השפל היטב, כי צריך יותר להכנת הנפש ביגיעה רבה דוקא בשעה זאת שהיא שעת התפלה שהיא עת רצון לה', לקרב את הרחוק כמ"ש שלום שלום לרחוק ולקרוב וכו', ואם לא בשעה זאת הרי מיד יפול בעסקיו הטורדות שלא יועיל לו אז שום התבוננות, כמ"ש יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע , שזה שעבוד העסק, שנקרא שכורת ולא מיין , שמבלבל והולך המוח והלב, ובאוילים מדרך פשעם נאמר כל אוכל תתעב נפשם , כי לא ישמעו ולא ישיגו בטעם אוכל המשיב את הנפש האלקית כו', ואין מן הצורך להאריך בדבר הידוע לכל.
234 שעת התפלה שהיא עת רצון: ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
ובעודו עומד לפני ה' שם נתעורר רוח קדשו של מורו ורבו סבא קדישא הנ"ל כיד ה' עליו השכיל , ומשמיא אסכימו על ידו לעשות אך טוב לישראל בדברי הברית , זו התורה הנגלית לנו ולבנינו , שהיא שקולה כנגד כל המצות , וכל חפצים לא ישוו בה ודרז"ל אפילו חפצי שמים כו', ואין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה .
980 ואין . . הלכה : ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת לג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
מודעת זאת בשערים המצויינים בהלכה , את אשר פעל ועשה , הרב הגדול הגאון האב"ד דק"ק דובנא, שלשלת היוחסין, כבוד מוהר"ר חיים מרדכי נ"י מרגליות , קיבץ וחיבר מכל שו"ת קמאי ובתראי, קיצור הדינים יחדיו יחוברו על סדר הלכות של הטור ושלחן ערוך, וזה שמו אשר יקרא לו שערי תשובה, כשמו כן הוא, שהוא פתח לדופקי בספרי שו"ת , שיוכלו למצוא בקל הדינים המפוזרים בשו"ת הנ"ל כשיהיו לפי סדר הלכות הנ"ל.
1819 בשערים המצוי י נים בהלכה : ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת סז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והיה עצתי אמונה לכאורה שיוכלל הפרט בכלל שכביר לא ימאס ולא יפיר בריתו כו' ויומתק גם הפרט בנרש"א דוקא על ידי כו' (אך כעת רואה אני דטעם זה עצמו שזכות הרבים עדיף ומתקבל למטה כמו למעלה , שכל הקטרוגים הגלוים שנראים כעת, שיש להם ודאי שרש למעלה ברוחניות, יותר מן היחיד כמוני וכה"ג בצדיקים דוואלין שאינם טובים ממני כו', רק על המון החסידים דוקא[)].
2709 שכביר לא ימאס : ע"פ איוב לו, ה. ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת סט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
מה מאד עגמה נפשי בראותי בעת רצון בעבודה שבלב זו תפלה , שעה אחת יפה לחיי הנפש להתקשר באלקים חיים, אז דוקא מעשה שטן מרקד לבלבל הלב והמוח בדברים של מה בכך, שנקרא שיחה בטלה שבין איש לרעהו כל היום כולו.
2741 בעת רצון ב עבודה שבלב זו תפלה : תהלים סט, יד. ברכות ח, א. תענית ב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת עז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
באמת אני חס על נפשיך ובני ביתך שלא תפול נפילה אחר נפילה ברוחניות ובגשמיות, ולעורר עליך דינים קשים ורעים וחטאים מכל צד כו', ואולי לא תוציא מכח אל הפועל כאוות נפשך ולא תעמוד חכמתך לך , כי זכות הרבים הנה אל כביר לא ימאס , וכתיב ויזעקו ותעל שועתם אל האלקים כו', כי חנון ורחום הוא , ולא יאבה לסלוח לך , אשר ממש חייהם וחיי נפשות רבות וחסרונם תלוי מנגד כו'.
2871 זכות הרבים . . לא ימאס : איוב לו, ה. ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש ספק למי אגרת ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
אך רצונו ית' שיהי' לו ית' דירה בתחתונים כמ"ש ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם , ומיום שחרב בהמ"ק אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה , ואם כן זה כשהוא לומד אף שלא לשמה רק כשהוא מסיח ממחשבתו טינופת ושאר דברים ונותן מחשבתו בתורה ואורייתא וקוב"ה כולא חד כו', אותיות התורה הם כלים שבהם יוכל האדם לקרב הדבר אצלו .
996 ו מיום . . הלכה : ברכות ח, א. וראה תניא פרק לד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [כי טובים דודיך מיין] והנה בתושבע"פ כו' ערבים עלי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
בחשאי כמו בחי' מים שהילוכם בחשאי, ומישבים הצמא שהוא הרצוא כו', שגורמי' שיושקט התשוקה והצמאון כו', ונמצא מובן שעבודת הכהנים היא במעלה היותר עליונה מעבודת הלוים כו', וע"ד הקבלה זהו ההפרש שבין חכ' לבינה שעבודת הלוים היא בבחי' בינה שנק' הוא כנ"ל, והכהנים הם מבחי' חכ' שנת"ל באריכות מעלת החכ' לגבי הבינה כערך אצי' לגבי בריאה, וכמו שהי' במקדש כן גם עכשיו יש ג"כ ב' בחי' אלו, וכמארז"ל משחרב בהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה , וא"כ בד"א של הלכה יש ג"כ בחי' עבודת הכהנים ולוים כו', והיינו בחי' תושב"כ ותושבע"פ והנה תושב"כ היא רק בחי' אותיות לבד וצירופיהן, וכמארז"ל כל התורה שמותיו של הקב"ה, ולכן כל אותיותיה
1208 משחרב בהמ"ק. . ד"א של הלכה : ראה ברכות ח, א. מאמרי אדה"ז תקע"א ע' צח. תורת חיים תרומה ח"ב שיז, ב ואילך. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תמד. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' ש. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
והנה זמן עפיפתם היינו עלייתם נת' בזהר פ' אחרי דנ"ט ובפ' ויחי דרך"ח סע"ב תלת זמנין ביומא כו', אינון מגרמייהו סלקין גדפייהו כו', ופי' הרמ"ז שם דהיינו בשעת ג' תפלות שבכל יום , היינו בכל עת וזמן התפלה שהוקבע למטה הנה הם עולים ג"כ, והיינו ע"י התעוררות אהוי"ר שבישראל, שנודע שהאוי"ר נק' גדפין וע"י פרחא לעילא, ולכן קיום התומ"צ זמן עלייתן הוא בזמן התפלה לפי שאז הוא זמן התעוררות אהוי"ר בעבודה בנפש האדם כו', וז"ע עולת תמיד כמ"ש במ"א, ולכן אז מתעוררים ג"כ הכרובים וסלקין גדפייהו כו', ושרש ענין עליות התומ"צ בזמן התפלה מפני שאז מתעוררים בנש"י בחי' אהוי"ר כנ"ל זהו כי גם שרש המצות הוא ג"כ אהוי"ר, וכנודע ממ"ש במ"א באורך שאהבה היא שרש רמ"ח מ"ע ויראה היא שרש שס"ה ל"ת רק שבענין המצות הנה האהוי"ר הם רק שרשם לבד , ובתפלה הוא זמן התעוררות עצמם, והם בחי' הגדפין לפרחא ע"י לעילא כו', ועכ"ז גם בכל המצות יש כח בחי' גדפי' שהרי ארז"ל במדרש תנחומא הוי זהירין במצות שהם שלוחי ושלוחו של אדם כמותו, פי' שלוחי' שנשלח ע"י בחי' הרצה"ע עד למטה מטה להתלבש בדברים הגשמים וה"ז כמו הכנפים הם שלוחי הרצון שע"י השלוחי' אלו יגיע העוף לעופף למעלה או למטה כפי הרצון כנ"ל להיות כי הם שלוחי הרצון כו', וכן המצות הם שלוחי הרצה"ע כו', וכמו שהכרובים היו סוככי' בכנפיהן כו', כן בחי' המצות הם סכך ומקיף על בחי' הלוחות שהם בחי' יסו"א, וכמשי"ת לקמן אי"ה בענין הראני את מראיך והשמיעני כו', דשרש המצות גבוהות יותר כו', וגם עכשיו כשנגנז הארון כו' הנה ארז"ל אין להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה שהם במקום המקדש והשראת שכינתו שבין ב' בדי הארון
88 אין להקב"ה. . ד"א של הלכה : ראה ברכות ח, א. מאמרי אדה"ז תקע"א ע' צח. תו"ח תרומה ח"ב שיז, ב ואילך. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תמד. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' ש. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, יח, יט
שמקיים ז"מ בני נח, אבל כשעושה אותו למצוה אסור ליהנות ממנו דאסור להריח בו א"כ נסתלק מהגשמיות ונעשה תכלית הרוחניות א"כ ה"ז העלאה, ולכן נמשלו המצות לכנפים שהם שלוחי הרצון וכמו"כ המצות הם שלוחי הרצון, ועכשיו יש ג"כ גילוי זה דמשחרב בהמ"ק אין להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה א"כ כמו שצמצם שכינתו בין ב' בדי ארון כמו"כ עכשיו בד"א של הלכה , וגבי לוחות כתי' והמכתב כו' חרות כו' אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה שהתורה מכסה על יגון ואנחה, וגם בגשמיות מי שעוסק מלאכתו נעשה ע"י אחר, וכל ישראל עוסקים בתורה לכן קבעוהו בתפלה פ' איזהו מקומן, ויש דברים שיוצאים בהם לימוד בתורה והוא הלכה ואין מורין כן מ"מ הלכה , והעיקר הוא ע"י המצות.
180 דמשחרב בהמ"ק. . ד"א של הלכה : ראה ברכות ח, א. מאמרי אדה"ז תקע"א ע' צח. תו"ח תרומה ח"ב שיז, ב ואילך. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תמד. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' ש. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א במשנה וכו' ר' נהוראי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ועוד נוסף הוא על בחי' עבודה באמונה, שע"י בחי' העבודה בחי' מלאכה שבתו' ממשיך מלמעלה הרבה מכמו שנמשך ע"י סתם מלאכה, דהנה ההמשכה שע"י בחי' הל"ט מלאכות עי"ז ממשיך שיהי' בבחי' העלם והסתר, והיינו שיתצמצם הדבור שזהו נק' מלאכה בכדי להוות ולהחיות עולמות הנפרדים כו', אמנם ע"י בחי' מלאכה שבתורה עי"ז ממשיך בחי' גילוי אוא"ס ב"ה הוא בחי' זה הדבר כנ"ל גבי משה נתנבא בזה, וע"ד כמו מלאכת המשכן שבמשכן הי' כל הל"ט מלאכות, כי כל המלאכות נלמד ממלאכת המשכן, ובמלאכת המשכן הי' השראת השכינה כמ"ש ושכנתי בתוכם, וכן משה אמר ויהי נועם כו' יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם, ועד"ז יובן בענין בחי' מלאכה שבתורה שהיא גבוה יותר מבחי' מלאכה דששת ימי החול כו' שע"י מלאכה שבתורה נמשך גילוי אלקות כו' בחי' זה הדבר כו', ולכן ארז"ל משחרב בהמ"ק אין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה .
87 משחרב בהמ"ק . . של הלכה : ראה ברכות ח, א. מאמרי אדה"ז תקע"א ע' צח. תו"ח תרומה ח"ב שיז, ב ואילך. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תמד. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' ש. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ר' נהוראי אומר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
ר' נהוראי אומר מניח אני כל האומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, וצ"ל מה שייך תורה לאומנות, ועוד צ"ל מפני מה מניח כל האומנות שבעולם הרי אי' שמעי' אומר אהוב את המלאכה משמע שצ"ל ביתרון וארז"ל כל הנהנה מיגיע כפו יותר מיראת שמים דגבי י"ש כתי' אשרי האיש ירא אלקים, וגבי יגיע כפו כתי' יגיע כפיך כו' תאכל אשריך וטוב לך , הרי כתי' וטוב לך ג"כ, וא"כ מפני מה א' מניח כו', והנה צלה"ק תחילה מה דשימ"ב נק' בשם מלאכה וכמ"ש ויכל אלקים
4 כל הנהנה מיגיע כפו : ראה ברכות ח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שו"ת תורת שלום אורח חיים סימן ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
ומה גם לפי מ"ש בברכי יוסף אות א' מספר סלת בלולה, בשם מה"ר צבי אשכנזי, שהחזיק בידי הרה"ג שהביא הכנסת הגדולה , שפירש דהא דרב ששת מהדר אפי' היינו בעת שהיו מתרגמין את הפסוק, אבל בעת הקריאה גם רב ששת לא הוי' גריס , והי' שומע את הקריאה מהקורא, ומשום הכי לא מייתי הך דרב ששת בסוטה.
190 דהא דרב ששת מהדר אפי' : ברכות ח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
באתי לגני אחותי כלה ואי' במד"ר (במקומו בארוכה) לגני לגנוני, למקום שהי' עקרי בתחלה, ועיקר שכינה בתחתונים היתה, וע"י חטא אדה"ר נסתלקה השכינה לרקיע הראשון, ובחטאם של קין ואנוש כו' סילקו את השכינה עד רקיע הז', וכנגדן עמדו ז' צדיקים והורידוה לארץ, זכה אברהם הורידה משביעי לששי, עמד יצחק והורידה מששי לחמישי, עמד יעקב והורידה מחמישי לרביעי, לוי מד' לג', קהת מג' לב', עמרם משני לאחד, שהוא ראשון, עמד משה והורידה לארץ, הצדיקים השכינו שכינה לארץ, וזהו באתי לגני דהצדיקים ממשיכים גילוי אלקות בעולם, דהנה אי' במד"ר (שם) ואימת שרת שכינה עלי' (על הארץ) ביום שהוקם המשכן, דמקום המקדש הוא המקום המובחר שבעולם, ובבהמ"ק היתה השראת השכינה בגילוי, ומשחרב ביהמ"ק אין להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה , דכל הקורא בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, ומכש"כ בלימוד התורה ברבים, דאכל בי עשרה שכינתא שריא, והנה הקמת המשכן הי' בחדש ניסן, דניסן הוא ראשון לחדשי הגאולה, וכדאי' במד"ר משבחר הקב"ה בעולמו קבע בו ר"ח, משבחר ביעקב ובניו קבע להם חדש של גאולה, שבו נגאלו ישראל ממצרים ובו עתידין ליגאל ולזאת בניסן דוקא הוקם המשכן שהאיר שם אלקות בגילוי, וכן בזה"ג הרי ע"י ד"א של הלכה הוא המשכת אלקות בעולם, וזהו לגני לגנוני, דע"י עבודת הצדיקים בלימוד התורה ממשיכים גילוי אלקות והיינו שמשלימים הכוונה דבריאות והתהוות העולמו' דנתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים, וזהו משבחר הקב"ה בעולמו , דלכאו' א"מ מהו"ע הבחירה בזה, דבשלמא מ"ש משבחר ביעקב ובניו מובן שזהו כמ"ש כי יעקב בחר לו י"ה כו', והייתם לי סגולה מכל העמים, כי בך בחר
5 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ב' ניסן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וברבינו בחיי בפירושו על התורה (סוף פרשת אמור) איתא כשהוא מברך את ה' (צריך) שיתבונן תחלה בלבו בפירוש אותיות ה', ובמה שהן סודות[ednref_75_*] (פי', דהנה האותיות עם היות דבכ"מ שהם הרי תמונתם שוה, לבד שמחולקים בכללותם בג' מדריגות כללים, רברבין, בינונים, זעירין, וגם אז הרי הם שוים בתמונתם, מכל מקום יש בהם סוד פנימי לפי מקומם, דאינו דומה הסוד פנימי דאות יו"ד שבשם הוי' לכמו סוד היו"ד שבשם אלקים והיו"ד שבשם אדנ"י, וכן בשארי האותיות, וזהו פי' אומרו ובמה שהן סודות, והיינו דלבד זה שצריך להתבונן בפי' אותיות השם, צריך להתבונן גם בהסודות שבהאותיות) ולכוין בהם במחשבתו ואח"כ יברך את ה' ויזכרנו בפיו כו', זכר לדבר מ"ש ארוממך אלקי המלך ואברכה שמך לעולם ועד, יאמר ארוממך תחלה במחשבתו ובכוונת הלב ואח"כ ואברכה, כענין שאמרו יכנס אדם שעור שני פתחים ואח"כ יתפלל .
16 ברכות ח, א. בבחיי (וכ"ה בספר המאמרים שם): לעולם יכנס כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אחרי ענין העבודה דיוה"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כב
וביאור ענין חיבור המקיף בפנימי' יש להבין ענין המשכת המקיפים ע"י לבישת הבגדים כנ"ל [או מה שמבואר תמיד שע"י עשיות המצות עושין לבושין וממשיכים בחי' מקיפים בלבושים] צ"ל מהו, הלא בלא"ה את השמים ואת הארץ אני מלא בבחי' העלם כידוע, אך הענין הוא דמה שהוא ית' סוכ"ע הוא בהעלם גמור ואינו מאיר כלל [ואעפ"כ הוא פועל קיום ההשתלשלות בכאו"א שיתקיים במציאותו כמו שנאצל ונברא ע"פ קו המדה בתחילת ההשתלשלות], משא"כ בחי' אורות מקיפים הנמשכים ע"י לבישת הבגדים [או ע"י קיום המצות] היינו כאשר נמשכים בבחי' גילוי קצת רק שאינם נתפסים בכלי המקבל בדרך או"פ ולכן מוכרח להיות איזה כלי שיהי' נתפס בו גילוי המקיפים כמו לבישת הבגדים [או עשיות המצות ופעולתם הוא שמירת המקבל שלא יפול ממדריגתו כמו לעולם ידור אדם במקום רבו שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה כו' נמצא שמקום רבו הוא שומר
23 לעולם ידור אדם במקום רבו : ברכות ח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
עולם ועולם הי' נכלל בבחי' ביטול לבחי' אור השכינה השורה בהיכל קה"ק שבעולם ההוא, אך בחי' קה"ק שבכל עולם הוא בחי' נברא לבד אך עי"ז הי' שרש נפשו בבחי' אלקות ממש הוא בחי' אה"ר ששרשו רב חסד הי' נכלל למעלה בקה"ק דעצמו' אא"ס כו' ובחי' זאת הי' מעורר למעלה מעלה בחי' קה"ק דעצמו' אא"ס שלמעלה מקדש כו' למלאות כל הפגמים והחסרונות, ואופן ההתעוררות הוא בב' אופנים בחי' הוא ובחי' היא לפי אופן מעה"ת, אך כל כניסתו הי' מעורר השפעה הנ"ל בבחי' מקיף עלי' כי הנכנס להיכל ההיכל מקיפו בלבד אבל לימוד התורה הוא ג"כ היכל ק"ק שנק' ד"א של הלכה כידוע אך בעת לימודו הוא מתאחד בחכמתו העצמי' בבחי' פנימי' בתוך תוכו וזהו יקרה היא כו' וד"ל.
79 היכל ק"ק שנק' ד"א של הלכה : ראה ברכות ח, א. תניא פנ"ג. סידור שער הת"ת צח, ד. תו"ח בא ח"א צד, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר את שבתותי תשמרו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ומקדשי תיראו הנה מקדשי קאי על התורה שהוא מקדשו של הקב"ה [כי המקדש שלמטה שלמה בנה אותו כו'] וכמאמר אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה בלבד , והנה התורה שרשה בחכ' ונמשכה בבחי' ממלא בכל העולמות בכאו"א לפי מדריגתו והעיקר הוא למטה בנש"י שבגופים בכאו"א לפי ערכו עד שנק' מזון כמאמר ותורתך בתוך מעי וא"כ לכאורה מעלת התורה למטה ממעלת השבת שהוא בחי' גילוי האין האמיתי, לזה הזהיר דאע"פ שתשמרו את שבתותי מ"מ גם מזה אל תנח ידך להיות ואת מקדשי תיראו, כי הנה ידוע שאע"פ דאוריית' מחכ"ע נפקית היינו רק דרך מעביר בלבד אבל שרשה
130 אין לו להקב"ה בעולמו [ב: ליתא ]: ראה ברכות ח, א. מאמרי אדה"ז תקע"א ע' צח. תורת חיים תרומה ח"ב שיז, ב ואילך. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תמד. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' ש. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תיקוני מקוואות לפי תקנת רבותינו תיקון המקוה של כ"ק אדמו"ר הזקן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
נודע בשערים המצויינים בהלכה , שגובה המים במקוה צריך להיות כחצי אמה ממעל לטיבורה , בכדי שלא יהיו קמטים בבטנה כאשר תשוח ראשה ביותר אם היא טובלת מעומד.
8 דרכו של רבינו במכתביו לכתוב בסגנון מליצי של שילוב קטעי פסוקים ומאמרי רז"ל. האמור כאן הוא על פי משלי לא, כג (נודע בשערים ), וברכות ח, א (שערים המצויינים בהלכה ). ועד"ז באגרות קודש שלו (אגרת ח ע' יט, ואגרת קג ע' שפג)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא קיידנר, יעקב פרק יד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
פי' כי יש עיתים בשנה שנקראים ימי רצון , כמו בימים נוראים שמאיר יגמה"ר, אשר בימים האלו נקל לכ"א לקרב את עצמו לאלקות, כי על ימים אלו נא' דרשו ה' בהמצאו, והוא כמו למשל האבוקה שנתקרבה להניצוץ , ממילא טבע הניצוץ ליכלל וליבטל בהאבוקה, ויש עיתים בשנה שנקרא ימי הרעה כמו בין המצרים שנקראים ימי הרעה , אשר בימים הללו אינו נקל כ"כ להתקרב לאלקות, וגם בכל יום יש חילוקים בשעות, בעת הג' תפילות הוא עת רצון למע' , ובחצות הלילה הוא ג"כ עת רצון למע' , לכן דקדק בלשונו בכל עת ובכל שעה , והתחלקות העיתים אינו שייך כלל לעבודת הבינוני, רק בעבודת הצדיקים אשר אהבתם הוא להתענג על ה', כי בעת שהוא עת רצון למע' יתענג הצדיק יותר מאלקות מבעיתים שהן ימי הרעה בחי' הסתר אלקות, וכשאהבה בתענוגי' אינו מאיר כ"כ ממילא גם המיאוס ברע אינו בתוקף כ"כ, כידוע שהמיאוס הוא בערך התענוג, מה שהצדיק מתענג יותר מאלקות יותר נמאס בעיניו הרע שהוא היפוך אלקות, והיפוך הענג הוא נגע ומאוס, אבל בעבודת הבינונים אינו שייך כלל השתנות העיתים והשעות כי עבודתם הוא רק בחי' אתכפי', כי עצם נפש הבהמית בו בתוקפו כתולדתו ואהבתו לה' הוא בחי' צמאון מצד הריחוק כידוע, ויכול להיות שבעיתים שאלקות הוא בהסתר יתגבר בבינוני אהבת הצמאון לאלקות יותר, כידוע שדווקא בהסתר הגילוי אומרת כנס"י כי חולת אהבה אני , ודווקא מצד הריחוק העצום תתגבר תשוקת הצמאון ביותר, לכן גם בחי' אתכפי' בבינוני הוא בידו וברשותו בכל עת כי אף בעת שאינו מאיר גילוי אלקות בפנימיות לבו מכל מקום יכול לעשות נגד רצון נפש הבהמית אף שלבו משתוקק להיפוך.
234 ברכות ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר