אגרת סט
אגרת סט
מה מאד עגמה נפשי בראותי בעת רצון בעבודה שבלב זו תפלה 2741 , שעה אחת יפה 2742 לחיי הנפש להתקשר באלקים חיים, אז דוקא מעשה שטן מרקד 2743 לבלבל הלב והמוח בדברים של מה בכך, שנקרא שיחה בטלה שבין איש לרעהו כל היום כולו. ומה מאד צר לי מזה, אשר לחנם ממש יגעים בדא"ח לקבוע בנפשם אור עולם 2744 , אחר שמשליכים אחרי גוום 2745 בעת רצון לה' בכל חד וחד לפום שיעורא דיליה 2746 , ובאמת לכל העם בשגגה 2747 , כי אין זה רק מצד פריקת עול ומניעת השגחה לטוב על חיי נפשם.
לזאת גודל הבקשה, זאת עשו וחיו 2748 ולא תמותו 2749 , איש את רעהו יחזק 2750 לעשות חוק קבוע לשעה זאת, על פי אנשים ממונים נאמנים לקבל עליהם, שלא ישיחו שיחה בטלה קודם התפלה 2751 , ומכל שכן בעת התפלה עד גמר התפלה ממש, וכל העובר יורשם שמו ויענש בריחוק אמיתי בכל הענינים.
ובאמת נקל מאד לתקן זה המעוות 2752 , רק אם יהי' בהסכמת וריצוי כולם כאיש אחד חברים 2753 להצלת נפשם, ובפרט בצוק העתים 2754 ברוחניות ובגשמיות, למה תהי' זאת לפוקה 2755 ח"ו וד"ל.
דברי המעתיר ומבקש לטובתם באמת
דובער בן אאמו " ר הגאון מוהרש"ז זצוקללה " ה נבג " מ זיע " א
הערות
- 2739. נדפסה במאה שערים יד, א. התמים ח"ב ([סז] לט). ס' התולדות אדהא"מ ע' 174. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת לה. ומועתקת בכת"י (502. 577 צא, א. 1300 נז, א. ובכת"י ירושלים 3496).
- 2740. אח י י ורעי י : ע"פ תהלים קכב, ח.
- 2741. בעת רצון ב עבודה שבלב זו תפלה : תהלים סט, יד. ברכות ח, א. תענית ב, א.
- 2742. שעה אחת יפה: ע"פ אבות פ"ד, יז.
- 2743. שטן מרקד: ע"פ ברכות לג, א.
- 2744. אור עולם: ע"פ ישעי' ס, יט-כ.
- 2745. שמשליכים אחר י גוום: ע"פ נחמי' ט, כו.
- 2746. בכל חד וחד לפום שיעורא דילי': לשון זח"א קג, א.
- 2747. לכל העם בשגגה: ע"פ שלח טו, כו.
- 2748. זאת עשו וחיו: ע"פ מקץ מב, יח.
- 2749. וחיו ולא תמותו: ע"פ מ"ב יח, לב.
- 2750. איש את רעהו יחזק: ע"פ ישעי' מא, ו.
- 2751. שלא ישיחו . . התפלה : השוה לעיל א. מ (קרוב לסופה). מג. לקמן ע.
- 2752. לתקן זה המעוות: ע"פ חגיגה ט, א-ב.
- 2753. כאיש אחד חברים: שופטים כ, יא.
- 2754. בצוק העתים : ע"פ דניאל ט, כה.
- 2755. למה תהי' זאת לפוקה: ע"פ ש"א כה, לא.
משנה אבות ד׳ - הטקסט מספריא
בן זומא אומר איזהו חכם. הלומד מכל אדם. שנאמר (תהלים קיט, צט) מכל מלמדי השכלתי. איזהו גבור הכובש את יצרו שנאמר (משלי טז, לב) טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר. איזהו עשיר. השמח בחלקו. שנאמר (תהלים קכח, ב) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. אשריך בעולם הזה. וטוב לך לעולם הבא. איזהו מכובד. המכבד את הבריות. שנאמר (שמואל א' ב, ל) כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו:
בן עזאי אומר הוי רץ למצוה קלה כבחמורה. ובורח מן העבירה. שמצוה גוררת מצוה. ועבירה גוררת עבירה. ששכר מצוה. מצוה. ושכר עבירה עבירה:
הוא היה אומר אל תהי בז לכל אדם. ואל תהי מפליג. לכל דבר. שאין לך אדם שאין לו שעה. ואין לך דבר שאין לו מקום:
רבי לויטס איש יבנה אומר מאד מאד הוי שפל רוח. שתקות אנוש רמה. רבי יוחנן בן ברוקא אומר כל המחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי. אחד שוגג ואחד מזיד. בחלול השם:
רבי ישמעאל בנו אומר הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד. והלומד על מנת לעשות. מספיקין בידו ללמוד וללמד. לשמור ולעשות. רבי צדוק אומר אל תעשם עטרה להתגדל בהם. ולא קרדום לחפור בהם. וכך היה הלל אומר. ודישתמש בתגא חלף. הא למדת כל הנהנה מדברי תורה. נוטל חייו מן העולם:
רבי יוסי אומר כל המכבד את התורה. גופו מכובד על הבריות. וכל המחלל את התורה. גופו מחולל על הבריות:
רבי ישמעאל בנו אומר החושך עצמו מן הדין. פורק ממנו איבה. וגזל. ושבועת שוא. והגס לבו בהוראה. שוטה רשע. וגס רוח:
הוא היה אומר אל תהי דן יחידי. שאין דן יחידי אלא אחד. ואל תאמר קבלו דעתי. שהן רשאין ולא אתה:
רבי יונתן אומר כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר. וכל המבטל את התורה מעושר. סופו לבטלה מעוני:
רבי מאיר אומר הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה. והוי שפל רוח בפני כל אדם ואם בטלת מן התורה. יש לך בטלים הרבה כנגדך. ואם עמלת בתורה. יש לו שכר הרבה ליתן לך:
רבי אליעזר בן יעקב אומר העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד. והעובר עבירה אחת קונה לו קטיגור אחד. תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות. רבי יוחנן הסנדלר אומר כל כנסיה שהיא לשם שמים סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים. אין סופה להתקיים:
רבי אלעזר בן שמוע אומר יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך. וכבוד חבירך כמורא רבך. ומורא רבך כמורא שמים:
רבי יהודה אומר הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון. רבי שמעון אומר שלשה כתרים הם. כתר תורה. וכתר כהונה. וכתר מלכות. וכתר שם טוב. עולה על גביהן:
רבי נהוראי אומר הוי גולה למקום תורה ואל תאמר שהיא תבוא אחריך. שחביריך יקיימוה בידך. ואל בינתך אל תשען:
רבי ינאי אומר אין בידינו לא משלות הרשעים. ואף לא מיסורי הצדיקים. רבי מתיא בן חרש אומר הוי מקדים בשלום כל אדם. והוי זנב לאריות. ואל תהי ראש לשועלים.
רבי יעקב אומר העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא. התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין:
הוא היה אומר יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא. ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה:
רבי שמעון בן אלעזר אומר אל תרצה את חבירך בשעת כעסו. ואל תנחמנו בשעה שמתו מוטל לפניו. ואל תשאל לו בשעת נדרו. ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו:
שמואל הקטן אומר (משלי כד, יז) בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו:
אלישע בן אבויה אומר הלומד ילד למה הוא דומה. לדיו כתובה על נייר חדש והלומד זקן למה הוא דומה. לדיו כתובה על נייר מחוק. רבי יוסי ברבי יהודה איש כפר הבבלי אומר. הלומד מן הקטנים למה הוא דומה. לאוכל ענבים קהות ושותה יין מגתו. והלומד מן הזקנים למה הוא דומה. לאוכל ענבים בשולות ושותה יין ישן. רבי אומר אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. יש קנקן חדש מלא ישן וישן שאפילו חדש אין בו:
רבי אליעזר הקפר אומר הקנאה והתאוה והכבוד. מוציאין את האדם מן העולם:
הוא היה אומר הילודים למות. והמתים להחיות והחיים לידון. לידע להודיע. ולהודע. שהוא אל. הוא היוצר הוא הבורא. הוא המבין. הוא הדיין. הוא עד. הוא בעל דין. והוא עתיד לדון ברוך הוא שאין לפניו לא עולה ולא שכחה. ולא משוא פנים. ולא מקח שוחד שהכל שלו. ודע שהכל לפי החשבון. ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך. שעל כרחך אתה נוצר. ועל כרחך אתה נולד. ועל כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת. ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון. לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.