399
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ט
ב"ה, קמי שבתא דיב תמוז חג הגאולה, ה'תשמ"ב. ברוקלין, 1. י.
לכל המשתתפים בכינוס השלוחים* השלישי, באה"ק תובב"א
ה' עליהם יחיו שלום וברכה!
בנועם קבלתי ההודעה ע'יד קביעות זמן כינוס השלוחים השלישי באה"ק -- ביום זכאי, יום א' פ' פינחס, יום הגאולה, ייג תמוז הבע"ל -
ויה'"ר שיהא בהצלחה רבה בכל -- באופן דקביעות, דקבוע לא בטיל, ובפרט קבוע דבנ"א וכיו"ב,
באופן דכינוס -- דיש בזה זכות ותוקף דרבים, ויתרה מזה -- דציבור, שהרי בודאי יתאחדו כולם למציאות (חדשה) אחת בלב אחד,
ובתור שלוחים של אדם אחד ומיוחד, ב"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שהנשיא : הוא הכל -
הערות
- 1. ₪ שייך לפ' מטות וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם גו' וישלח אותם גו'. -- ולהעיר במש"נ (מטות לב, לד-לה) ויבנו גו' ואת יעזר -- ממש"נ (חוקת כא, לב) וישלח משה לרגל את יעזר וילכדו גו -- אבל שם הי' שינוי בשליחות (רש"י עה"פ מבמדב"ר) אף בי למעליותא. ואכ"מ.
- 2. קמי שבחא: פסחים קו, סע"א. (גבי שבת הבא מתחשב. רש"י שם).
- 3. קביעות . . . תמוז: לי ההזמנה השלוחה להשלוחים (בשינוי קצת) -- ובמילא חלה על זה אריכות הביאור בתורת הה"מ (לקו"א סרי"ג) ,שכל המקריות שיקרה לאדם זהו כמשל מי שרואה במראה שרואה כנגדו פרצופו כו'" -- בכל תיבה.
- 4. דקבוע לא בטיל: ראה כתובות טו, א. וראה תוס' זבחים (עג, ב דיה אלא) דמצד חשיבותו לא בטל. ושזהו הטעם דהדין (זבחים שם. ועוד) דכל קבוע כמחצה על מחצה. וראה עט סופר (להרא"ז סופר) על סוגיות הש"ס כלל קבוע. וש"נ.
- 5. באופן דכינוס: מתורת הבעש"ט בתכלית פגישת שני אנשים (כש"ט הוספות קכ"ו) מובן גודל התכלית דפגישה בכינוס.
- 6. זכות ותוקף דרבים: ראה ברכות ח, רע"א. שו"ע אדה"ז חאו"ח סי' צ' סעיף י". וראה דיה פדה בשלום לאדמו"ר האמצעי פי"ב. ד"ה עשרה שיושבים, תרפ"ח.
- 7. שצבור . . (חדשה): ראה צפע"נ -- כללי התורה והמצוה ערך צבור.
- 8. יתאחדו . . בלב אחד: כלשון המכילתא עה"פ ויחן שם ישראל (יתרו יט, ב). פרש"י שם.
- 9. שהנשיא הוא הכל: פרש"י חוקת (כא, כא) מהתנחומא. וראה רמבים הל' מלכים (פ"ג, ה"ו): לבו (של המלך) הוא לב כל קהל ישראל.
רש"י על במדבר כ״א:ל״ב - הטקסט מספריא
וישלח משה לרגל את יעזר. הַמְרַגְּלִים לְכָדוּהָ, אָמְרוּ לֹא נַעֲשֶׂה כָּרִאשׁוֹנִים, בְּטוּחִים אָנוּ בְּכֹחַ תְּפִלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לְהִלָּחֵם (תנחומא):
וישלח משה לרגל את יעזר AND MOSES SENT TO SPY OUT JAAZER — The spies captured it (as the text goes on to state, “and they captured it”). They said: We will not do as the former spies, for we have confidence in the power of Moses’ prayer to be able to fight against it (Midrash Tanchuma, Chukat 24).
רש"י על שמות י״ט:ב׳ - הטקסט מספריא
ויסעו מרפידים. מַה תָּ"לֹ לַחֲזֹר וּלְפָרֵשׁ מֵהֵיכָן נָסְעוּ, וַהֲלֹא כְבָר כָּתַב שֶׁבִּרְפִידִים הָיוּ חוֹנִים, בְּיָדוּעַ שֶׁמִּשָּׁם נָסְעוּ? אֶלָּא לְהַקִּישׁ נְסִיעָתָן מֵרְפִידִים לְבִיאָתָן לְמִדְבַּר סִינַי, מַה בִּיאָתָן לְמִדְבַּר סִינַי בִּתְשׁוּבָה, אַף נְסִיעָתָן מֵרְפִידִים בִּתְשׁוּבָה (מכילתא):
ויחן שם ישראל. כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד, אֲבָל שְׁאָר כָּל הַחֲנִיּוֹת בְּתַרְעוֹמוֹת וּבְמַחֲלֹקֶת:
נגד ההר. לְמִזְרָחוֹ, וְכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא נֶגֶד, פָּנִים לַמִּזְרָח (שם):
ויסעו מרפידים AND THEY JOURNEYED FROM REPHIDIM — What does Scripture teach us by again expressly stating from where they set forth on the journey, for is it not already written (Exodus 17:1) that they had encamped at Rephidim and it is therefore evident that they set forth from there?! But Scripture repeats it in order to make a comparison with the character of their journey from Rephidim to that of their arrival in the wilderness of Sinai! How was it in the case of their arrival in the wilderness of Sinai? They were in a state of penitence (as shown by the unanimity with which they encamped before the mountain: cf. Rashi on the end of this verse)! Thus, too, their setting forth from Rephidim was in a state of repentance for the sin they had committed there (see Exodus 17:2) (Mekhilta).
ויחן שם ישראל AND THERE ISRAEL ENCAMPED as one man and with one mind — but all their other encampments were made in a murmuring spirit and in a spirit of dissension (Mekhilta).
נגד ההר BEFORE THE MOUNTAIN — i. e. at its east side (Mekhilta), for wherever you find the word נגד referring to a locality it signifies with the face towards the east of the place mentioned.
רש"י על במדבר כ״א:כ״א - הטקסט מספריא
וישלח ישראל מלאכים. וּבְמָקוֹם אַחֵר תּוֹלֶה הַשְּׁלִיחוּת בְּמֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר "וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת" (דברים ב'), וְכֵן "וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם" (במדבר כ'), וּבְיִפְתָּח הוּא אוֹמֵר (שופטים י"א) "וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם" וְגוֹ', הַכְּתוּבִים הַלָּלוּ צְרִיכִין זֶה לָזֶה, זֶה נוֹעֵל וְזֶה פוֹתֵחַ, שֶׁמֹּשֶׁה הוּא יִשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל הֵם מֹשֶׁה, לוֹמַר לְךָ שֶׁנְּשִׂיא הַדּוֹר הוּא כְּכָל הַדּוֹר, כִּי הַנָּשִׂיא הוּא הַכֹּל (תנחומא):
וישלח ישראל מלאכים AND ISRAEL SENT MESSENGERS — But in another passage it attributes this embassy to Moses, as it is said, (Deuteronomy 2:26), “And ‘I’ sent messengers from the wilderness of Kedemoth [to Sihon king of Heshbon]”! And so, too, it states, (Numbers 20:14), “And Moses sent messengers to the king of Edom”; whilst in the story of Jephtha, it says, (Judges 11:17) “And Israel sent messengers to the king of Edom, etc.”. Each of these pairs of verses is necessary one to the other (i.e., they supplement each other): one keeps back information and the other discloses it, (more lit., one locks up and the other opens) — you may gather from them that Moses is Israel and Israel is Moses, thus telling you that the prince of any generation is the equal of the whole generation, for the prince is the whole (Midrash Tanchuma, Chukat 23).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ב תצא שיחה א מאותו ספר כתובות טו, א
- לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה מאותו ספר כתובות טו, א
- לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ב מאותו ספר כתובות טו, א
- לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה מאותו ספר כתובות טו, א
- לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה מאותו ספר כתובות טו, א
- תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ח"י אלול ה'שי"ת כתובות טו, א
- תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ב כתובות טו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תלט דין מי שבדק ולא מצא מספר ככרות שהניח א כתובות טו, א
- שו"ת אבן העזר סימן יב כתובות דף ט"ו ע"ב
- סדר תנאים אירוסין ונישואין אירוסין ונישואין בחופה הקידושין והנישואין שתחת החופה כתובות טו, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תלט דין מי שבדק ולא מצא מספר ככרות שהניח כתובות טו, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח כתובות טו, א
- תורת מנחם ש"פ עקב, י"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט כתובות טו, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לב דין כתיבת התפילין כתובות טו, א