שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כז י'פג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כי שומע אל אביונים הוי' גו' אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה.
15 תהלים . . סט הקאַפּיטל שהתחילו לומר בי"א ניסן אשתקד – ראה הנסמן לעיל אגרת ט'תתקצז בשוה"ג.
יום . . טוב ראה אור התורה בראשית לג, א ואילך. שם משפטים (א'קנז. א'קסא ואילך).
שהוכפל . . טוב ראה קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א. מכתב כ"ק אדנ"ע בס' המאמרים תש"ט ע' יח [השני]).
אם כסף בהשיעור בחומש (בשיעורי חת"ת) דיום זה.
אם כסף תלוה יכול רשות ת"ל העבט תעביטנו כו' (ראה שו"ע אדה"ז ריש הל' הלואה. ושם לפני זה) מצות עשה להלוות. וראה סהמ"צ להרמב"ם מ"ע קצז. ולבה"ג – העבט תעביטנו מצוה מיוחדת והלואה לעני לחוד. וכבר העירו באחרונים מכתובות (סז, ב). ואכ"מ. וראה ג"כ ד"ה אם כסף תלוה, תרכ"ט.
סיום . . שבתא פסחים קו, סע"א.
תחלתה . . גמ"ח סוטה יד, א.
לכפר על נפשותיכם ראה [פירוש המלות] מהדו"ב לאדמו"ר האמצעי סק"ז גודל ענין כפרה זו וכו'.
אמר משה . . תשא (צדקה) ב"ב (י, ב) ובפרש"י שם. ועיי"ש במפרשים שהעירו מהי שאלת משה בזה דוקא וכו' וכן – ההמשך והשייכות לשאלו את שלמה (שלאח"ז בש"ס) ועוד.
סעודתא . . משיחא סי' האריז"ל ובכ"מ.
מעלין בקודש ברכות (כח, א) וש"נ . ולהעיר ממחז"ל ת"ח כו' ילכו מחיל אל חיל (ברכות בסיומה).
דהמפייסו ב"ב י, ב.
בסבר . . לבב רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י ה"ד. טושו"ע חיו"ד סרמ"ט ס"ג-ד.
מרנין לב ראה רמב"ם שם.
עיקר . . ובפרט ראה ס' המאמרים תש"ט ע"ד [השני].
ותרום קרנם בכבוד ראה לקו"ת אמור לד, ד. וראה אגה"ק סוס"ג. ד"ה פזר נתן, תרמ"ב. ד"ה פזר נתן תרצ"ב (בס' הקונטרסים ח"א רכא, א [ואילך. סה"מ תרצ"ב ע' עדר ואילך]).
וגדולה . . הגאולה ב"ב י, א.
צדקה . . שמקרבת דרגות בזה יל"פ ע"פ משנ"ת בלקוטי לוי יצחק לתניא ע' מ ואילך.
כי שומע . . בה תהלים בסיום וחותם מזמור סט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא יתרו שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכעין וע"ד קדוש החודש וקדוש היובל, שמקדשין אותם (בדיבור), והוא דבר שנעשה בכניסתם פעם אחת, כן עד"ז מקדשים בדברים את השבת בכניסתו.
17 ובמהר"ם חלאווה פסחים קו, א בפי' "עיקר קדושא בלילה הוא" : בכניסתו כדרך שב"ד מקדשין המועדין. וראה להלן שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ב"ה, קמי שבתא פ' ויקהל פקודי ופ' החודש,
1 קמי שבתא : פסחים קו, סע"א. גיטין עז, א. וראה רמב"ם הל' גיטין פ"ט הכ"ג. שו"ע אה"ע סקמ"ד ס"ו. ובשו"ע אדה"ז או"ח סרצ"ט ס"ח: ג' ימים האחרונים נקראים ימים שלפני שבת הבאה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כ"ה אדר, אור ליום ג' שהוכפל בו כי טוב
1 מוצש"ק. . אור ליום ג' : ג' ימים הראשונים בשבוע הם "בתר שבתא" (פסחים קו, סע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות כ' מנחם אב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בנועם קבלתי ההודעה ע"ד קביעות זמן כינוס השלוחים השנתי הי"א בארצנו הקדושה, "ביום הרביעי לס' "תמיד עיני ה"א בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", טו"ב מנחםאב, קמי שבתא דכ"ף מנחם אב — יום ההילולא של כבוד קדושת הרה"ג והרה"ח המקובל מוהר"ר לוי יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אביו של — יבלח"ט — כ"ק אדמו"ר שליט"א, בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, נחלת הר חב"ד",
7 קמי שבתא : ראה פסחים קו, סע"א. שו"ע אדה"ז או"ח סרצ"ט ס"ח. ועוד. וראה גם פע"ח שער השבת פ"א. תו"א לך יב, א. סהמ"צ להצ"צ ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
5 בקמי שבתא : פסחים קו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ מקץ שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
מכך שיוסף הכין בערב שבת אפשר ללמוד, שהוא קיים את הציווי "זכור את יום השבת" , אשר בעניננו, בהכנה, הוא מתקיים דוקא לפני שבת – בימות החול – בערב שבת ,
23 אף שבשבת עיקר המצוה דזכור היא לכאורה לקדש את השבת בדברים, מצות קידוש היום – ראה פסחים קו, א. רמב"ם הל' שבת פכ"ט ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
1 פסחים קו, סע"א. -- שקשור עם נרות שבת קודש, השייכים לסעודת שבת , וחייב אדם לאכול סעודת הלילה לאור הנר שהרי"ז מוסיף בעונג (דסעודת) שבת (שו"ע אדה"ז או"ח סרס"ג ס"א-ב) -- כשרות האכו"ש (קידוש על היין ), ומבצע טהרת המשפחה -- השייכים זל"ז וכמאחז"ל (שבת קיט, בי רמב"ם הל' שבת פ"ל ה"ה. טושו*ע ואדה"ז או"ח ר*ס רסב) ,נר דלוק ושולחן ערוך ומטתו מוצעת*.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
י"ט כסלו חל תמיד בסמוך לפרשת וישלח (בימי השבוע המתברכים משבת פרשת וישלח, או בשבת קודש פרשת וישלח עצמה).
1 ולהעיר שבשנה זו [תשמ"ו] (כבכמה שנים) חל תוך ג' ימים לאחרי השבת, השייכים במיוחד לשבת שלפניהם – בתר שבתא (פסחים קו, סע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי-שרה, מבה"ח כסלו ה'תשי"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
– לפעמים מצינו שיום השבת כולל רק את ג' הימים הראשונים, ואילו ג' הימים שלאח"ז שייכים ליום השבת שלאחריהם, ולפעמים מצינו שיום השבת כולל את כל ימי השבוע הבא.
420 ראה פסחים קו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, מבה"ח טבת ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
ובהקדם שלפעמים מבואר שג' הימים שלפני השבת וג' הימים שלאחרי השבת שייכים ליום השבת , אבל לפעמים מבואר שכל ימי השבוע שייכים ליום השבת שלפניהם שמיני' מתברכין כולהו יומין, כל ימי השבוע.
763 ראה פסחים קו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ז אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
שבת זו היא השבת שלפני ראש השנה, ונותרו שלשה ימים עד ראש השנה, והרי שלשה ימים הם תקופה של הכנה , כפי שמצינו בנוגע לשבת, ש"קמי שבתא" מתחיל מיום רביעי בשבוע, ולכן אומרים ב"שיר של יום" דיום הרביעי "לכו נרננה", והיינו, שישנו עדיין די זמן כדי להכין את עצמו לראש השנה.
68 פסחים קו, סע"א. וראה שו"ע אדה"ז או"ח סרצ"ט ס"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
עד רביעי בשבת" , ולג' הימים שלפניו – שלכן מקדימים ואומרים ביום רביעי "לכו נרננה" הקטן, שהוא הכנה לאמירת "לכו נרננה" בשבת .
3 פסחים קו, סע"א. שו"ע אדה"ז או"ח סרצ"ט ס"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
ואין זה בסתירה לדברי הגמרא שרק הימים האחרונים בשבוע, מיום רביעי ואילך, יש להם שייכות ליום השבת , אבל הימים הראשונים בשבוע יש להם שייכות לשבת שלפנ"ז – שמטעם זה אפשר לעשות הבדלה, אם שכח וכו', ולהעביר את הסדרה "שנים מקרא ואחד תרגום" עד יום שלישי בשבוע הבא – כי הם ב' ענינים נפרדים, כמבואר במ"א שישנם המשכות השבת שהם רק עד ג' ימים (קודם השבת ולאחר השבת ), אבל לענין מה שצריך להיות עולה ונכלל בשבת – הרי כל ששת ימי החול שלפני השבת הם הכנה ועולים בהשבת הבאה לאחריהם.עפ"ז, הרי בשבת זו היא העלי' וההתכללות דל"ג בעומר – יום ההילולא ויום השמחה של רבי שמעון בר יוחאי.
8 פסחים קו, סע"א. שו"ע אדה"ז או"ח סרפ"ה ס"ה. שם סרצ"ט ס"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
- בגמרא מצינו שרק ג' ימים ראשונים שייכים ליום השבת שלפניהם, שנקראים "בתר שבתא" , ואילו ג' הימים שלאח"ז, מיום רביעי ואילך, שייכים כבר לשבת שלאחריהם, שנקראים "קמי שבתא" .
1 פסחים קו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
משא"כ בשבת היא ההמשכה שלמעלה מהשתלשלות, שהו"ע הנשמה יתירה, בחי' חי' ויחידה, אלא שבחי' זו נמשכת ומאירה גם בבחי' נר"נ, שזהו שיום השבת שייך לג' ימים שלפניו ולג' ימים שלאחריו, שהו"ע המשכת הנשמה יתירה בג' הבחי' דנר"נ.
47 ראה פסחים קו, א. שו"ע אדה"ז או"ח סרצ"ט ס"ח. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
ומבאר רבינו הזקן (בעל ההילולא דכ"ד טבת, שחל ג' ימים קודם השבת ששייכים ליום השבת ) בד"ה זה בביכל המאמרים שבכתי"ק אדמו"ר האמצעי , דהנה אמרו רז"ל אין קורין אבות אלא לשלשה, משא"כ השבטים ראובן שמעון וכו', אע"פ שהם קרובים אל הנולדים מהם יותר מהאבות, מ"מ, אינם נקראים בשם אבות.
492 ראה פסחים קו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והנה, ידוע שביום השבת מתעלים כל ימות החול, החל מיום ראשון, ובפרט הימים הנקראים "קמי שבתא" – מיום רביעי ואילך.
17 פסחים קו, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ כי-תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז, יא
ענינו של יום השבת – שבו עולים ונכללים כל ששת ימי השבוע שלפניו, וכמארז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" , שהכוונה ב"ערב שבת" במארז"ל זה היא לכל ימי השבוע, החל מיום ראשון בשבוע, ועאכו"כ החל מ"קמי שבתא" , יום רביעי, ויתירה מזה – מיום חמישי, שלכן מצינו שבכמה פרטים מתחילה ההכנה לשבת מיום חמישי , ובודאי יום הששי.
828 פסחים קו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
יום הש"ק שלאחרי פורים יש לו שייכות לפורים, שהרי ביום השבת עולים ונכללים – "ויכולו" – כל ימי השבוע שלפניו, ונמצא, שביום השבת שלאחרי פורים נעשית העלי' של פורים, ובמילא הרי זה שייך לפורים.
1088 פסחים קו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וענין זה מודגש במיוחד כשמתקרבים לחודש אלול [שהרי עומדים אנו לאחרי התחלת אמירת "לכו נרננה הקטן" (כלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר ) ב"קמי שבתא" שבו מברכים חודש אלול], ועאכו"כ בחודש אלול עצמו, שבו צריך לחזק "כל אשר ימצא ..
2613 פסחים קו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז, יא
הקביעות של ר"ח אלול יכולה להיות בימות החול, "קמי שבתא" , ועד – ביום ששי , "בי שמשי" (ערב שבת ) , שיש בו מעלה יתירה לגבי שאר ימות השבוע, הן בנוגע לענינים שליליים, כפי שמצינו בהלכה שהרץ בערב שבת והזיק, פטור, לפי שרץ ברשות , והן בנוגע לענינים חיוביים, שיש בו מעלת העבודה וההכנה ליום השבת , כמבואר בשו"ע הלכות שבת .
2879 פסחים קו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובפרט שהקביעות דח"י אלול היתה ביום הרביעי בשבוע, שנקרא "קמי שבתא" , ובו מתחילים לומר פסוקי "לכו נרננה" (ובלשון הידוע :
3047 פסחים קו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
[אלא שיש חילוקים באופן השייכות של ימי השבוע לשבת – שהרי אינה דומה השייכות של יום ראשון להשייכות שמתחילה מיום רביעי , שנקרא "קמי שבתא" , וכפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר שביום רביעי אומרים "לכו נרננה הקטן" (שזוהי ההכנה ל"לכו נרננה" הארוך); ועד להשייכות של יום ששי, וביום ששי גופא יש חילוקים בנוגע לכמה דינים ומנהגים בין קודם חצות ולאחרי חצות, כמבואר בפוסקים ].
1890 פסחים קו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
ומצד השייכות של יום השבת הן לימי השבוע שלפניו והן לימי השבוע שלאחריו – שייכות גלוי' עד שנוגעת גם להלכה בפועל – הרי הוא מחבר אותם.
2064 ראה פסחים קו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
וענין זה הוא נוסף על השייכות הכללית של יום השבת לכל ימי השבוע שלפניו, שכוללים את ימי הפורים, וההוספה שבקביעות שנה זו, שפורים חל ביום חמישי בשבוע, והיינו, שלא מדובר אודות הימים שבהתחלת השבוע, ששייכים גם ליום השבת שלפנ"ז, אלא אודות הימים שנקראים "קמי שבתא" , החל מיום הרביעי שבו מתחילים לומר "דעם קליינעם לכו נרננה" (בלשון הידוע ); וגם יום ששי הוא יום מיוחד – שושן פורים, שבא בהמשך לפורים, כך, שיום השבת שבא מיד לאח"ז יש לו שייכות מיוחדת לפורים.
1924 פסחים קו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
כשמתחילים לומר בשירו של יום "לכו נרננה הקטן" (כלשון הידוע) , וכידוע שג' ימים לפני יום השבת , יום רביעי יום חמישי ויום ששי, נקראים "קמי שבתא" , ואז גם ה"טרח בערב שבת" (ש"יאכל בשבת" ) היא במדה גדולה יותר, ועד"ז בנוגע להכנות השייכות לשבת מברכים חודש אלול, שהוא חודש החשבון וההכנה לר"ה, לזכות לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה.
712 פסחים קו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כבוד ועונג", ששניהם שייכים גם לערב שבת – לא מבעי כבוד שבת שזמנו מתחיל בערב שבת (שלכן מקדימו לעונג, היפך סדר הכתוב, כנ"ל), אלא גם עונג שבת שזמנו בשבת עצמו, הרי כדי לענג את השבת דרושה ההכנה בערב שבת , ועד כדי כך, שהענין דעונג שבת נוגע (לא רק ליום ששי, אלא) גם ליום רביעי (והרי עומדים עתה בהתחלת יום הרביעי) שנקרא בגמרא "מעלי יומא קמי שבתא" – כמו בדין המפליג בספינה, ש"אין מפליגים בספינה ..
392 פסחים קו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ויובן זה ע"פ מה דאיתא בילקוט , אמרו ישראל לפני הקב"ה, עשינו לך מנורה בימי משה וכבתה, בימי שלמה וכבתה, מכאן ואילך אין אנו ממתינין אלא לאורך, שנאמר כי עמך מקור חיים באורך נראה אור, וכך אמר הקב"ה קומי אורי כי בא אורך.
1311 תהלים שם.
*) וכן היתה הקביעות בשנת נח"ת – שנת הולדת הבעל שם טוב (ספר השיחות ה'תש"ג ע' 141) .
**) בתוך השלשה ימים דבתר שבתא – ראה פסחים קו , סע"א . שו"ע אדה"ז או"ח סרצ"ט ס"ח . ועוד . וראה גם פע"ח שער ח"י (שער השבת) פ"א . סהמ"צ להצ"צ ח , א . ולהעיר גם מהדין (שו"ע אדה"ז או"ח סשמ"ה ס"ג . ובכ"מ) שפחות משלשה (במקום) כלבוד דמי .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ל"ג בעומר ה'תשמ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
דהנה בשבת כתיב כי קודש היא, קודש מלה בגרמי', היינו ששבת הוא מובדל ושלא בערך לששת ימי המעשה, ואעפ"כ נמשך מקדושת השבת בימים שלפניו ושלאחריו, דמיום ד' ואילך הוא קמי שבתא ועד יום ד' הוא בתר שבתא , נוסף לזה ששבת מיני' מתברכין כולהו יומין.
73 פסחים קו, סע"א. גיטין עז, א. וראה רמב"ם הל' גירושין פ"ט הכ"ג. שו"ע אה"ע סקמ"ג ס"ו. ובשו"ע אדה"ז או"ח סרצ"ט ס"ח: שג' ימים הראשונים של השבוע נקראים ימים שאחר השבת . . אבל ג' ימים האחרונים נקראים ימים שלפני השבת הבאה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ב) ויובן זה בהקדים מה שמבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמרו ד"ה כי עמך מקור חיים באורך נראה אור, שבפסוק זה יש ד' ענינים.
5 דשנת ה'ש"ת (נדפס בסה"מ ה'ש"ת ע' 11 ואילך). בהמובא לקמן בפנים – ראה שם בתחלת המאמר (ע' 11) ובסופו (ע' 19).
*) וכן היתה הקביעות בשנת נח"ת – שנת הולדת הבעל שם טוב (ספר השיחות ה'תש"ג ע' 141) .
**) בתוך השלשה ימים דבתר שבתא – ראה פסחים קו , סע"א . שו"ע אדה"ז או"ח סרצ"ט ס"ח . ועוד . וראה גם פע"ח שער ח"י (שער השבת) פ"א . סהמ"צ להצ"צ ח , א . ולהעיר גם מהדין (שו"ע אדה"ז או"ח סשמ"ה ס"ג . ובכ"מ) שפחות משלשה (במקום) כלבוד דמי .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ואת גביעי גביע הכסף
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ג
וזהו קנה חכמה כו', אך עיקר הקבלה הוא ביין שבכוס שהן ה"ח דאימא והוא מזל ונקה (וזכרהו על היין הוא בחי' ה"ח דאבא כו'), אבל לעתיד יהי' כוס של ברכה דדוד מלכא משיחא בתכלית שלימות ה"ח ממקורם שהוא בבחי' א"א והיינו רכ"א לוגין יין המשומר בענביו כו' והוא ענין תכלית ושלימות הארת אור מא"א רכ"א ויהי' כללותם שע"ה נהורין כנ"ל.
38 וזכרהו על היין : פסחים קו, א. ראה סידור עם דא"ח רכא, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קפב דין כוס ברכת המזון ושלא יהיה פגום ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ג
ד כוס של ברכה צריך שלא יהא פגום שאם שתה ממנו פגמו ואפילו לא הקריב אליו את פיו אלא שפך לתוך פיו אבל אם שפך ממנו לתוך ידו או לתוך כלי ושתה אין בכך כלום.
מז פסחים קו , א. טור ושו"ע ס"ג. וראה גם לקמן סי' קצ ס"ה. סי' רעא סי"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קצ שתיית היין אחר הברכה ודיניו ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
(אבל קידוש שבבית שאדם יוצא בו ידי חובתו יש אומרים אפילו לפי סברא האחרונה שלא די במה שיטעים לתינוק ולא אפילו שיטעים לגדול אלא המקדש בעצמו צריך לטעום כמלא לוגמיו ואם לאו לא יצא משום שנאמר זכור את יום השבת לקדשו ואמרו חכמים זכרהו על היין כלומר על שתיית היין לכבוד היום לפיכך המזכירו על היין הוא המקדש שותה ממנו בעצמו וראוי לחוש לזה לכתחלה כמ"ש בסי' רע"א).
מג פסחים קו, א. וראה לקמן סי' רעא ס"א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רעא דיני קידוש שעל היין א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
א מצות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים שנאמר זכור את יום השבת לקדשו כלומר זכרהו זכירות שבח וקידוש.
א רמב"ם פכ"ט ה"א. תוס' סוכה לח, א ד"ה מאי קושיא. פסחים קו, א ד"ה זוכרהו . מ"א ס"ק א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רעא דיני קידוש שעל היין טז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו, ז
טז אע"פ שמצוה מן המובחר לקדש סמוך לכניסת השבת מכל מקום נמשך עיקר מצותו כל הלילה ואם שכח או עבר ולא קידש בלילה יש לו תשלומין למחר כל היום ויאמר כל הקידוש של לילה מלבד פרשת ויכולו שאינו ענין לאמרה ביום לפי שבלילה היתה גמר מלאכתו של הקב"ה:
קלח פסחים קו, א. רמב"ם פכ"ט ה"ד. וראה גם לקמן סי' רצט ס"ח לענין הבדלה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רעא דיני קידוש שעל היין יט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
יט אע"פ שאמר ויכולו בבית הכנסת צריך לחזור ולאמרו על הכוס קודם קידוש כדי להוציא בניו ובני ביתו הקטנים שלא אמרוהו עדיין ואח"כ יברך בורא פרי הגפן וברכת קידוש ואם שכח לאמרו קודם קידוש אומרו בתוך הסעודה על הכוס.
קסג תוס' פסחים קו, א ד"ה זוכרהו. רא"ש שם פ"י סט"ו. טור ולבוש ס"י. וכ"ה לקמן סי' תעג ס"ה. וראה חקרי הלכות ח"ג כה, א. קיצור הלכות הערה 53.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רפט סדר סעודת שחרית של שבת ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ב ותקנו חכמים לקדש על היין קודם סעודת שחרית כמו קודם סעודת הלילה לפי שכבוד יום קודם לכבוד לילה ואם לא יקדש ביום על היין יהא כבוד לילה עודף על כבוד יום מכל מקום לא תקנו לברך ברכת הקידוש שבירך בלילה אלא די בברכת בורא פרי הגפן שיברך על היין כדי שיהא היכר בזה שקידוש זה אינו אלא מדברי סופרים ומכל מקום גם זה הקידוש צריך שיהיה במקום סעודה ושלא יטעום כלום קודם לו כמו בקידוש הלילה אך מותר לשתות מים קודם תפלת השחר מפני שעדיין לא חל עליו חובת קידוש.
ו פסחים קו, א. טור ושו”ע ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רצט שלא לאכול ושלא לשתות ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, יב
ט כשמבדיל ביום ראשון או משם ואילך לא יברך אלא ברכת בורא פרי הגפן וברכת ההבדלה אבל לא יברך על האור שאין מברכין על האור אלא בליל מוצאי שבת שהוא תחלת ברייתו ע"י אדם הראשון כמ"ש בסי' רח"צ וכן על הבשמים לא הצריכו לברך אלא בליל מוצאי שבת שהוא סמוך ליציאת השבת אבל אח"כ אין להם ענין לכוס ההבדלה ולפיכך אסור להפסיק בברכתם בין ברכת היין לשתייתו:
נג ר' יעקב בר אידי פסחים קו, א. טור ושו”ע ס"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רסח דין הטועה בתפלת השבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
וכדי שלא לחלק בין שבת לשבת נהגו לאמרו בכל השבתות .
82 תוס' פסחים קו, א ד"ה זוכרהו (ומה
שרגילין לומר ויכולו אחר התפלה בקול רם, היינו משום יום טוב שחל להיות בשבת ,
שמתפללין אתה בחרתנו ואין אומר ויכולו בתפלה, ותקנו נמי לומר בכל שבתות, שלא לחלק
בין שבת לשבת ). רא"ש שם פ"י סי' טו (ומה שאומר אחר התפלה, אף על פי שכבר
אמרה בתוך התפלה, היינו משום דכשחל להיות יום טוב בשבת אומרים אתה בחרתנו ולא
אמרינן בתוך התפלה, וצריך לומר לאחר התפלה, לכך נהגו לומר כן בכל שבתות השנה). טור
ושו"ע ס"ז (חוזרים לומר ויכלו, משום יום טוב שחל להיות בשבת , שאין
אומרים אותו בתפלה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעא דיני קידוש שעל היין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
מן התורה לקדש את יום השבת בדברים , שנאמר זכור את יום השבת לקדשו , כלומר זכרהו זכירות שבח
168 פסחים קו, א (תנו רבנן זכור את יום
השבת לקדשו , זוכרהו ... בכניסתו). רמב"ם הל' שבת פכ"ט ה"א (מצות
עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים, שנאמר זכור את יום השבת לקדשו , כלומר זכרהו
זכירת שבח וקידוש). תוס' סוכה לח, א ד"ה מאי קושיא (קידוש היום דאורייתא).
ואף בנשים הוי מן התורה, כדלקמן ס"ה.
ומ"ש "בדברים", היינו למעט "על
היין" , שיתבאר לקמן ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעא דיני קידוש שעל היין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
ב ותקנו חכמים שתהא זכירה זו על כוס של יין בין בכניסתו בין ביציאתו .
173 רמב"ם פכ"ט ה"ו (מדברי
סופרים לקדש על היין ). תוס' סוכה לח, א ד"ה מאי קושיא (איין הוא מדרבנן). פסחים
קו, א ד"ה זוכרהו (ונראה דקידוש על היין אסמכתא היא ... על היין לא הויא אלא
מדרבנן). מ"א סק"א (ונראה לי דמדאורייתא בקידוש שאמר בתפלה סגי, דקרא
כתיב זכור את יום השבת , והרי זכר אותו, וקידוש במקום סעודה רבנן תקנוהו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעא דיני קידוש שעל היין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
טז אע"פ שמצוה מן המובחר לקדש סמוך לכניסת השבת , מכל מקום נמשך עיקר מצותו כל הלילה .
296 פסחים קו, א (עיקר קדושא בלילה הוא
קדיש , דכי קדיש תחלת יומא בעי לקידושי ). רמב"ם פכ"ט ה"ד (עיקר
הקידוש בלילה ).
וראה גם לקמן סי' רצט ס"ח לענין הבדלה (עיקר מצות הבדלה
בלילה ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעא דיני קידוש שעל היין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כדי להוציא בניו ובני ביתו הקטנים שלא אמרוהו עדיין, ואחר כך יברך בורא פרי הגפן
313 תוס' פסחים קו, א ד"ה זוכרהו (דויכולו
לא מצינו על הכוס אלא בתפלה ... ולא ניתקן על הכוס אלא להוציא בניו ובני ביתו).
רא"ש שם פ"י סט"ו (ומה שאומרים אותו בשעת קידוש, אף על פי שכבר אמר
בבית הכנסת, היינו כדי להוציא בניו ובני ביתו). טור ולבוש ס"י (אף על פי שכבר
אמרו בתפלה חוזר ואומר אותו, כדי להוציא בניו ובני ביתו).
וכן הוא לקמן סי' תעג ס"ה (אם חל בשבת, נוהגין לומר
ויכולו קודם הקידוש, כדי להוציא את בניו ואת בני ביתו שלא היו בבית הכנסת, ולא
שמעו כשאמרו הציבור ויכולו אחר התפלה).
משא"כ אם היו בבית הכנסת, היו יוצאים בשמיעה, כדלעיל סי'
רסח סי"ב (כדי להוציא את מי שאינו יודע לאמרו ).
ולענין נשים, ראה חקרי הלכות ח"ג כה, א. קיצור הלכות הערה
53.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעא דיני קידוש שעל היין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
חביבה לו מיין, וצריך לקדש על החביב .
349 פסחים קו, סע"א (אמר רב ברונא אמר
רב הנוטל ידיו לא יקדש). כפירוש רב עמרם שם (נטל ידיו לא יקדש על היין ... כיון שנטל
ידיו, עקר דעתו מן היין ושם לבו אל הפת). וכפירוש הר"ן פסחים כב, א ד"ה
נטל ידיו לא יקדש (דכיון דאין נוטלין ידים לפירות, גלי אדעתיה דחביבא ליה ריפתא). שו"ע
שם (ואם נטל ידיו קודם קידוש, גלי דעתיה דריפתא חביבא ליה, לא יקדש על היין אלא על
הפת). לבוש סי"ב (ואז לא יקדש על היין, אלא על הפת דחביבא ליה, דלעולם מברכין
על החביב תחלה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעא דיני קידוש שעל היין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ג
מכוסות שאינן פגומין, שזהו מצוה מן המובחר :
394 תוס' ברכות מז, א ד"ה אין (אין
צריך למזוג מכוס ברכה לשאר כוסות, היכא שיש בפני האורחים כוסות שאינן פגומות. אבל
אם אותן כוסות פגומות, יש קפידא). פסחים קו, א ד"ה הוה גחין (אין צריך לשפוך
מכוס של ברכה לשאר כוסות. ומיהו היכא דפגימי צריך לשפוך ממנו לשאר כוסות. כדי
שישתו כולם מכוס שאינו פגום, אף על גב דשתיה לא מעכבא). רא"ש ברכות פ"ז
סי' טו (אין צריך המברך להטיל מכוסו לכל כוס אחד ואחד. ובלבד שלא יהו כוסות שלהם
פגומים, אבל אם היו פגומין צריך לשפוך מכוס של ברכה לתוך כל כוס וכוס , קודם שישתה
המברך). טור ושו"ע סי"ז (אין צריך לשפוך מכוס המקדש לכוסות יין שלפני
המסובין, אלא אם כן היו פגומים, שאז צריך לשפוך לכל כוס וכוס , כדי שישתו כולם מכוס
שאינו פגום).
וכן הוא לעיל סי' קצ ס"ה (אם כוסות שלפניהם מלאים, אלא
שהם פגומים, יכול לשפוך מכוס שלו לתקנם קודם שישתה). וראה בדי השלחן סי' מו ס"ק
לא. מראי מקומות וציונים.
למרות כל זאת נהגו רבים, שבני הבית שותים מכוס המקדש, אחר
שתייתו ממנו, וכדעה הב' שבשו"ע סי' קפב ס"ד (אם היו כוסות המסובין
פגומים, צריך לתת מכוס הברכה לתוכם ויש מי שאומר שאין צריך ). ובט"ז שם
ס"ק ה (הוא דעת הרא"ה בב"י, דסבירא ליה שאין צריך כוס שאינו פגום,
אלא להמברך). ונתבאר בדובר שלום ע' פא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעא דיני קידוש שעל היין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
פגומים, רשאים לשתות קודם שישתה המקדש , כמו
395 פסחים קו, א (חזייה לההוא סבא דגחין
ושתי ). ירושלמי ברכות פ"ו ה"א (רבי אבא בשם רב מסובין אסורים לטעום כלום
עד שיטעום המברך, ריב"ל אמר שותין אף על פי שלא שתה ... מה דמר ריב"ל
כשהיה כל אחד ואחד כוסו בידו). הובאו בתוס' וברא"ש שם. שו"ע סט"ז (לא
יטעמו המסובין קודם שיטעום המקדש, אם הם זקוקים לכוסו, ושפך ממנו לכוסות שבידם
ריקנים או פגומים, אבל אם היו להם כוסות יין שאינם פגומים, רשאים לשתות קודם שישתה
המקדש).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רפט סדר סעודת שחרית של שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ב ותקנו חכמים לקדש על היין קודם סעודת שחרית , כמו קודם
1819 פסחים קו, א (זכור את יום השבת לקדשו ,
זוכרהו על היין בכניסתו . אין לי אלא בלילה , ביום מנין ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצה הבדלה שעושה ש"ץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כיון שלא שתה מהכוס אדם שיוצא ידי חובתו בהבדלה זו ):
2069 והיינו שלענין שאר הברכות שתיקנו על
הכוס, הובאו ב' דעות לעיל סי' קצ ס"ד (אף על פי ששתיית כוס של ברכה מעכבת,
אין מעכב שישתה המברך בעצמו, אלא די בשתיית אחר, ואפילו מטעים ממנו ... אף על פי
שהתינוק אינו מחויב בדבר אין בכך כלום ... ויש אומרים שכל דבר הטעון כוס חוץ
מקידוש לא הצריכו לטעום ממנו אלא משום שלא יהא גנאי לברכת היין , שיאמרו שלא לצורך
הוא ברכה זו ... לפיכך רשאי לברך ברכת היין ולהטעים לקטן אף על פי שלא הגיע לחינוך
ברכות, ואפילו אינו יודע לדבר, שכיון שהטעימה אינה אלא משום גנאי, דיה בתינוק קטן
כזה. וכן נוהגין במילה שביום הכיפורים). הרי שלשני הדעות סגי בטעימת התינוק,
והנפקא מינה היא רק לענין ברכת היין , אם יכול לברך.
וכן הוא לקמן סי' תרכא ס"ה (ויש נוהגין לברך על הכוס
ולהטעים ממנו לתינוק הנימול). ובסדור רבינו, קודם ברכת המזון (ונותנים לתינוק
לשתות מכוס הברכה, או ישתה בעצמו).
אמנם לענין קידוש נתבאר לעיל סי' רעא סכ"ה (אם לא טעם
המקדש וטעם אחד מהמסובין, אם טעם כמלא לוגמיו ממש יצאו כולם ידי חובתן ... והגאונים
סוברים שאם לא טעם המקדש עצמו כמלא לוגמיו לא יצא, אף על פי שטעמו המסובין כל אחד
כמלא לוגמיו. וראוי לחוש לדבריהם לכתחלה. במה דברים אמורים בקידוש, אבל בהבדלה
ובשאר כל הדברים הטעונים כוס, מודים הגאונים שאפילו לכתחלה די בטעימת אחד מהמסובין
כמלא לוגמיו).
וטעם הלכה זו של הגאונים, נתבאר לעיל סי' קצ ס"ד (אבל
קידוש שבבית שאדם יוצא בו ידי חובתו, יש אומרים ... שלא די במה שיטעים ... אלא
המקדש בעצמו צריך לטעום כמלא לוגמיו, ואם לאו לא יצא, משום שנאמר זכור את יום השבת
לקדשו , ואמרו חכמים זכרהו על היין כלומר על שתיית היין לכבוד היום , לפיכך המזכירו
על היין הוא המקדש שותה ממנו בעצמו. וראוי לחוש לזה לכתחלה כמ"ש בסי'
רע"א).
והיינו כדאמרינן פסחים קו, א (זכור את יום השבת לקדשו זוכרהו
על היין ), ושם קז, א (המקדש וטעם מלא לוגמא יצא ואם לאו לא יצא). היינו שעיקר תקנת
הקידוש על היין כוללת שהמקדש ישתה מהכוס מלא לוגמיו.
ואף שהקידוש על היין הוא מדברי סופרים, כדלעיל סי' רעא
ס"א-ב (מצות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים שנאמר זכור את יום השבת
לקדשו ...ותקנו חכמים שתהא זכירה זו על כוס של יין ).
מכל מקום רואים מכך שעיקר התקנה הי' שהמקדש ישתה מלא לוגמיו.
ולכן הצריכו הגאונים שהמקדש עצמו הוא ישתה מלא לוגמיו, ולא סגי בשתיית המסובים.
ולא קיי"ל כדעת הגאונים בזה, אלא ש"ראוי לחוש
לדבריהם לכתחלה".
וכל זה הוא בקידוש, ולא בהבדלה, שהרי יש אומרים שפסוק זה לא
מיירי כלל בהבדלה, כדלעיל סי' רעא ס"א (וצריך לזכרהו בכניסתו וביציאתו,
בכניסתו בקידוש היום וביציאתו בהבדלה. ויש אומרים שהבדלה אינה אלא מדברי סופרים,
ומן התורה אין צריך לזכרהו אלא בכניסתו בלבד).
אמנם גם מבלי לחוש לדעת הגאונים, למדנו מההלכה הנ"ל, ששתיית
היין בקידוש והבדלה היא עיקר בעשיית הקידוש וההבדלה. ולכן מסיק לעיל סי' רעא
סכ"ה "אבל בהבדלה ... מודים הגאונים שאפילו לכתחלה די בטעימת אחד
מהמסובין כמלא לוגמיו", אחד מהמסובין דוקא. ומפרש כאן, דהיינו שישתה מהכוס
אחד שנתכוין לצאת בהבדלה זו, עכ"פ המחוייב בהבדלה מדברי סופרים מטעם חנוך,
משא"כ התינוק שאינו מחויב בהבדלה כלל, אין שתייתו מועלת למי שרוצה לצאת ידי
חובתו בהבדלה.
ואף שלענין דיעבד נתבאר לעיל סי' קצ סוף ס"ד (בהבדלה, אם
לא טעם כמלא לוגמיו, אין צריך לחזור ולהבדיל, שספק ברכות של דבריהם להקל). מכל
מקום לכתחלה צריך שהמחויב בהבדלה ישתה כמלא לוגמיו, ויצאו בזה שאר החייבים בהבדלה.
ולפי זה יש לפרש, שגם מה שנתבאר לקמן סי'
תרכד ס"ב (ובמקומות שמבדילין על הכוס בבית הכנסת בכל מוצאי שבת ויום טוב, גם
עכשיו יבדיל השליח צבור, ויטעים מן הכוס לקטן, או לגדול אם מתכוין לצאת בהבדלה זו,
ועיין בסימן רצ"ה). הכוונה בזה היא לקטן שהגיע לחנוך, שחייב מדברי סופרים
בהבדלה. משא"כ "אם משקה ממנו לתינוקות, אין שום אדם יכול לצאת ידי חובתו
בהבדלה זו".
ודלא כמבואר ברמ"א סי' תקנא
ס"י (ונוהגין להחמיר שלא לשתות יין בברכת המזון ולא בהבדלה, אלא נותנים
לתינוק).
ואפשר שלפי האמור כאן, גם טעימת הקטן
שהגיע לחנוך אינה מועלת. ומה שנתבאר לעיל סי' רסט ס"ג (המקדש בבית הכנסת אסור
לו לטעום מהכוס, שהרי הוא אינו יוצא בקידוש זה, ואסור לטעום כלום קודם קידוש. אלא
כיצד יעשה שלא תהא ברכת בורא פרי הגפן לבטלה, יטעים מהכוס לקטן שהגיע לחינוך,
והקטן ישמע הברכה ממנו ויוצא בה ידי חובתו, ונמצא שלא בירך לבטלה).
היינו דוקא כדי שלא תהא הברכה לבטלה,
אבל מכל מקום אין שום אדם יוצא בקידוש זה. ונתבאר לעיל שם (הערה 142 ).
וראה מה שדנו בזה בתהלה לדוד. בדי השלחן סי' צג ס"ק ו. מראי
מקומות וציונים. הערות וביאורים (ירות"ו) ח"ז ע' רסט. קיצור הלכות משו"ע
אדמו"ר הזקן ס"ג, ובמילואים ע' קט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצו דיני הבדלה על היין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
את יום השבת לקדשו , זכרהו בין בכניסתו בין ביציאתו,
2163 יתרו כ, ח. פסחים קו, א (תנו רבנן זכור את יום השבת לקדשו ,
זוכרהו ). רמב"ם פכ"ט ה"א (מצות עשה מן התורה לקדש את יום השבת
בדברים, שנאמר זכור את יום השבת לקדשו , כלומר זכרהו זכירת שבח וקידוש. וצריך
לזכרהו בכניסתו וביציאתו, בכניסתו בקידוש היום וביציאתו בהבדלה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצט שלא לאכול ושלא לשתות ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
האחרונים נקראים ימים שלפני השבת הבאה, ואין להם ענין לשבת שעברה :
2472 פסחים קו, א (ועד כמה, א"ר זירא
עד רביעי בשבת (ולא עד בכלל, רשב"ם), כי הא דיתיב רבי זירא קמיה דרב אסי
ואמרי לה רב אסי קמיה דרבי יוחנן ויתיב וקאמר לענין גיטין , חדא בשבתא תרי ותלתא
בתר שבתא , ארבע וחמשא ומעלי יומא קמי שבתא ).
והוא כמבואר בטור ושו"ע אהע"ז סי' קמד ס"ו (אמר
כתבו ותנו גט לאשתי ... לאחר השבת, כותבין עד סוף יום שלישי. אמר כתבו ותנו לה
קודם השבת, כותבין מיום רביעי עד סוף יום ששי).
וכן הוא לעיל סי' רמח ס"ה (שג' ימים הראשונים שבשבוע הן
נקראים ימים שאחר השבת העבר, ואינם מתייחסים לשבת הבאה ... משא"כ בג' ימים
האחרונים שבשבוע, שנקראים ימים שלפני השבת, ומתייחסים לשבת הבאה). סי' רפה ס"ה
(יכול להשלימה עד סוף יום ג' בשבת, כמו שיתבאר לענין הבדלה בסימן רצ"ט).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצט שלא לאכול ושלא לשתות ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אבל לא יברך על האור , שאין מברכין על האור אלא בליל מוצאי שבת, שהוא תחלת
2473 ר' יעקב בר אידי פסחים קו, א (אמר ר'
יעקב בר אידי , אבל לא על האור ). טור ושו"ע ס"ו (אבל על הנר ובשמים אינו
מברך אלא במוצאי שבת).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אך בזה יש יתרון מעלת יו"ט דפסח על שבת ויו"ט ע"י המצה שבה התלבשות מג"ר דאבא ממש שהוא פנימי' ע"י כמו לע"ל ממש, שהרי בכל יו"ט אין המשכה דאור אבא באימא שיהי' נק' מקרא קדש כ"א ע"י מצות דרבנן לבד כמו התפלות וה[ה]לל שהן מדרבנן (וע"י קידוש דיין שהוא מדאורייתא היינו בשבת דכתי' בי' [זכור את כו'] זכרהו על היין להמשיך מוחין דאבא על היין דאימא כו', אבל בקידוש על היין דיו"ט הוא מבחי' מוחי' דאימא לבד ומוחי' דאבא הוא בהעלם עד ההלל ומוסף).
295 קידוש דיין . . מדאורייתא. . בשבת : ראה תוד"ה זוכרהו פסחים קו, א. מלחמות ה' ספ"ג דשבועות. ר"ן לשבת כג, ב ד"ה אמר רבא (בתר דבעיא). רש"י (ריב"ן) נזיר ד, רע"א. רוקח הל' שבת סנ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אך בזה יש יתרון מעלת יו"ט דפסח על שבת ויו"ט ע"י המצה שבה התלבשות מג"ר דאבא ממש שהוא פנימי' ע"י כמו לע"ל ממש, שהרי בכל יו"ט אין המשכה דאור אבא באימא שיהי' נק' מקרא קדש כ"א ע"י מצות דרבנן לבד כמו התפלות וה[ה]לל שהן מדרבנן (וע"י קידוש דיין שהוא מדאורייתא היינו בשבת דכתי' בי' [זכור את כו'] זכרהו על היין להמשיך מוחין דאבא על היין דאימא כו', אבל בקידוש על היין דיו"ט הוא מבחי' מוחי' דאימא לבד ומוחי' דאבא הוא בהעלם עד ההלל ומוסף).
296 זכור את . . זכרהו על היין : יתרו כ, ח. פסחים קו, א. ראה גם לעיל קי, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
וענין המצה הוא ג"כ ענין הדילוג שהוא בפסח רק שמתלבש בלבוש והעלם דמצה שהוא בבחי' קטנות דאור אבא דוקא (כמשי"ת) והקידוש על היין הוא בבחי' מוחין דאימא שמלובש בו מבחי' נה"י דאבא כו', כענין זכרהו על היין בקידוש דשבת כידוע.
554 זכרהו על היין : פסחים קו, א. ראה סידור שער המועדים רכא, ד. לקמן קכ, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם רני ושמחי כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ולפ"ז מובן שבעליית מלאך מט"ט מיצי' באצי' בשבת נק' גם זקנתי ע"י שבאצי' מאיר הארת עת"י שמאיר בחכ' עילאה דאצי', אך לפי שאח"כ חוזר ויורד ביצי' ונעשה בחי' נער והמכוון הוא בכדי שאח"כ בשבת שלאחריו יהי' עלי' יתירה יותר, וכמו בכל שנה שמסתלק החיות בליל ר"ה שז"ע מראשית חסר א' עד שע"י התקיעות והתפלות נמשך או"ח גבוה יותר (רק שתלוי לפי ערך העלאת מ"ן דמעשה התחתונים כו'), ונמשך עד אחרית שנה לבד כמ"ש באגה"ק סי' י"ד, כ"ה בכל שבת בעליית מט"ט שש"ע כו', ואפ"ל שז"ע שעד יום ד' הוא בתר שבתא , שז"ע הכח על בירורי' בהנהגת העולמות שמקבל שש"ע בעלותו בשבת באצי', ומן ד' ואילך נק' קמי שבתא שזהו ענין לעשות את השבת הכנת העלי' עם הבירורי' בעש"ק, והגם שבכ"י יש הארת השבת שז"ע תפלה שבכ"י אך יש עולת תמיד ועולת שבת כמ"ש במ"א, וע' בלק"ת בד"ה את שבתותי תשמורו, וזהו חנוך לנער כו', כדי שגם כי יזקין ויעלה באצי' לא יסור ממנה שהרי אח"כ חוזר להיות נער כו',
36 שעד יום ד' הוא בתר שבתא : פסחים קו, סע"א. וראה גם סהמ"צ להצ"צ ח, א בשם הפע"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם רני ושמחי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו גם זקנתי דבשבת כשעולה באצי' ומקבל מחכ' שבו שורה אוא"ס בחי' זקנה, ואחר השבת נעשה בבחי' נער וכמאמר סליק לסיבא ואתהדר כמדלקדמין, והוא כדי שיתעלה אח"כ בשבת בבחי' זקנה במדרי' גבוה יותר במדרי' זו גופא, וכמו בר"ה דכתי' מרשית השנה חסר א' דאז החיות מסתלק וע"י תקיעות וברכות נמשך אור חדש הגם שהוא לחדש הישנות מ"מ נק' אור חדש רק שתלוי בהעלאת מ"ן דשנה העברה, ונמשך רק עד אחרית השנה אבל מ"מ הוא אור חדש והכל במדרי' אחת רק שהוא מדרי' יותר גבוה במדרי' זו גופא, ואפ"ל זהו"ע ג' ימים דבתר שבתא וג' ימים דמקמי' שבתא , דג' ימים דבתר שבתא הם כח הברורים מבחי' זקנה דשבת העברה, ואח"כ ג' ימים דקמי' שבתא הם הבירורים לעשות את השבת, הגם דיש עולת התמיד והיינו תפלה דחול שהוא הארת השבת שבששת יומין דחול, אך הנה יש עולת שבת בשבתו לבד עולת התמיד, ולכן צ"ל בחי' לעשות השבת, ובחי' זו למטה נק' שבע יפול צדיק וקם שבע יסוד, וזהו והוא נער את בני בלהה ובני זלפה נשי אביו, דיוסף נק' נער, ועז"נ חנוך לנער ע"פ דרכו שצריכים לחנכו והמחנך הוא זקן [והוא בחי' עטרת תפארת שיבה ].
44 ג' ימים דבתר שבתא : פסחים קו, סע"א. וראה גם סהמ"צ להצ"צ ח, א בשם הפע"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כז י'שלג
מקור מפורש
בדף זה
להחיש את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו ובעגלא דידן.
11 שהצדקה מקרבת אותה ראה ב"ב יו"ד, א.
יום . . טוב ראה אור התורה בראשית (לג, א ואילך). שם משפטים (א'קנז. א'קסא ואילך).
שהוכפל . . טוב ראה קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א. מכתב כ"ק אדנ"ע (בס' המאמרים תש"ט ע' יח [השני]).
אם כסף בהשיעור בחומש (בשיעורי חת"ת) דיום זה.
אם כסף תלוה יכול רשות ת"ל העבט תעביטנו כו' (ראה שו"ע אדה"ז ריש הל' הלואה. ושם לפני זה) מצות עשה להלוות. וראה סהמ"צ להרמב"ם מ"ע קצז. ולבה"ג – העבט תעביטנו מצוה מיוחדת והלואה לעני לחוד. וכבר העירו באחרונים מכתובות (סז, ב). ואכ"מ. וראה ג"כ ד"ה אם כסף תלוה, תרכ"ט.
סיום . . שבתא פסחים קו, א.
תורה . . גמ"ח סוטה יד, א.
משפטים . . גמ"ח תחלתה "יצא לחפשי חנם" וסופה שעשה לו הקב"ה שביל (נ"א חופה) בתוך הענן (רש"י עה"פ. וראה זח"ג (נט, א)).
סעודתא . . משיחא סי' האריז"ל ובכ"מ.
פס"ד חז"ל טושו"ע יו"ד סרנ"א ס"ג. שו"ע אדה"ז שם.
כולל – עשירים טושו"ע חו"מ ר"ס צז. וראה ט"ז שם סק"ד, סמ"ע ריש הסימן. שו"ע אדה"ז שם.
דירה כדבעי ראה רמב"ם הל' דעות ספ"ד.
ובלשון חז"ל טושו"ע יו"ד ריש הל' צדקה.
ביאור רבינו הזקן אגה"ק סכ"א.
ממנו למדו אולי יל"פ הדיוק – שממנו ועבודתו זו נמשך גם לימוד (הרגל) וסיוע בזריזות של מצוה לכאו"א, וכמו אהבתו שירושה היא לנו כו'.
מעשה הצדקה וגדולה גמ"ח יותר מן הצדקה (סוכה מט, ב).
העולה על כולנה ביאור הענין יש להעיר מד"ה זאת חוקת תער"ב [המשך תער"ב ח"א ע' מא ואילך].
במדה . . ככה להעיר מד"ה אריב"ל עתיד כו' צ"ח (ס' המאמרים-קונטרסים ח"ב [שצט, ב ואילך. ולאח"ז בסה"מ תרח"צ ע' קמה ואילך]) סה"ו.
יזרז . . חושה . . גאולה העילוי דזכו אחישנה – ראה שערי אורה סד"ה יביאו לבוש מלכות.
אלקים . . חושה לי תהלים מזמור ע, ב-ו.
את הגאולה שהצדקה מקרבת אותה. דרגות בזה יל"פ ע"פ משנ"ת בלקוטי לוי יצחק לתניא ע' מ ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שלד
מקור מפורש
בדף זה
להחיש את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו ובעגלא דידן.
13 שהצדקה מקרבת אותה ראה ב"ב יו"ד, א.
יום . . טוב ראה אור התורה בראשית (לג, א ואילך). שם משפטים (א'קנז. א'קסא ואילך).
שהוכפל . . טוב ראה קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א. מכתב כ"ק אדנ"ע (בס' המאמרים תש"ט ע' יח [השני]).
אם כסף בהשיעור בחומש (בשיעורי חת"ת) דיום זה.
אם כסף תלוה יכול רשות ת"ל העבט תעביטנו כו' (ראה שו"ע אדה"ז ריש הל' הלואה. ושם לפני זה) מצות עשה להלוות. וראה סהמ"צ להרמב"ם מ"ע קצז. ולבה"ג – העבט תעביטנו מצוה מיוחדת והלואה לעני לחוד. וכבר העירו באחרונים מכתובות (סז, ב). ואכ"מ. וראה ג"כ ד"ה אם כסף תלוה, תרכ"ט.
סיום . . שבתא פסחים קו, א.
תורה . . גמ"ח סוטה יד, א.
משפטים . . גמ"ח תחלתה "יצא לחפשי חנם" וסופה שעשה לו הקב"ה שביל (נ"א חופה) בתוך הענן (רש"י עה"פ. וראה זח"ג (נט, א)).
מעלין בקודש ברכות (כח, א). וש"נ . ולהעיר ממחז"ל ת"ח כו' ילכו מחיל אל חיל (ברכות בסיומה).
יתאספו ויתעוררו . . רבה להעיר מד"ה החלצו רנ"ט פ"ז. וראה ג"כ טעמי מצוות להאריז"ל קדושים עה"פ ואהבת לרעך כמוך.
בין לעניים בין לעשירים סוכה מט, ב. טושו"ע חו"מ ר"ס צז. וראה ט"ז שם סק"ד. סמ"ע ריש הסימן. שו"ע אדה"ז שם.
ובלשון חז"ל טושו"ע יו"ד ריש הל' צדקה.
ביאור רבינו הזקן אגה"ק סכ"א.
ממנו למדו אולי יל"פ הדיוק – שממנו ועבודתו זו נמשך גם לימוד (הרגל) וסיוע בזריזות של מצוה לכאו"א, וכמו אהבתו שירושה היא לנו כו'.
מעשה הצדקה וגדולה גמ"ח יותר מן הצדקה (סוכה מט, ב).
העולה על כולנה ביאור הענין יש להעיר מד"ה זאת חוקת תער"ב [המשך תער"ב ח"א ע' מא ואילך].
במדה . . ככה להעיר מד"ה אריב"ל עתיד כו' צ"ח (ס' המאמרים-קונטרסים ח"ב [שצט, ב ואילך. ולאח"ז בסה"מ תרח"צ ע' קמה ואילך]) סה"ו.
יזרז . . חושה . . גאולה העילוי דזכו אחישנה – ראה שערי אורה סד"ה יביאו לבוש מלכות.
אלקים . . חושה לי תהלים מזמור ע, ב-ו.
את הגאולה שהצדקה מקרבת אותה. דרגות בזה יל"פ ע"פ משנ"ת בלקוטי לוי יצחק לתניא ע' מ ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות ל"ג בעומר
מקור מפורש
בדף זה
בעמדנו בתקופה דשבע שבתות תמימות, ובה עצמה בהשבת דל"ג בעומר, ובתוך ותחלת שלשת הימים דיום סגולה זה,
4 ובתוך. . שלשת הימים : ראה פסחים קו, סע"א. גיטין עז, א. וראה רמב"ם הל' שבת פכ"ט ה"ד. הל' גירושין פ"ט הכ"ג. שו"ע אה"ע סקמ"ג ס"ו. ובשו"ע אדה"ז או"ח הל' שבת סרצ"ט ס"ח: שג' ימים הראשונים של השבוע נקראים ימים שאחר השבת. ועיין ג"כ שו"ע אדה"ז שם סרפ"ה ס"ה. ולהעיר גם מהדין (רמב"ם הל' שבת פ"ט ה"ח. ובכ"מ) שכל פחות משלשה כלבוד דמי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות כ' מנחם אב
מקור מפורש
בדף זה
בנועם קבלתי ההודעה ע"ד קביעות זמן כינוס השלוחים התשיעי בארצנו הקדושה, "ביום הראשון לס' "תמיד עיני ה"א בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" טו"ב לחודש מנחם אב ותיכף לו (שלשת ימים) יום כ"ף מנחם-אב — יום ההילולא של הרה"ג והרה"ח המקובל מוהר"ר לוי יצחק ז"ל נ"ע",
9 שלשת ימים : כידוע שג' ימים נחשבים למציאות אחת — ראה פסחים קו, סע"א. רמב"ם הל' שבת פכ"ט ה"ד. שו"ע אדה"ז או"ח סרפ"ה ס"ה. סרצ"ט ס"ח. ולהעיר מהדין דכל פחות מג' כלבוד דמי — רמב"ם שם פט"ז ה"ח. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות כ' מנחם אב
מקור מפורש
בדף זה
בנועם קבלתי ההודעה ע"ד קביעות זמן כינוס השלוחים השנתי הי"ב בארצנו "ביום הראשון לס' "כי תעשה הטוב והישר", כ"ד מנחםאב, בהמשך ובסמיכות לכ"ף
10 בהמשך ובסמיכות : כי יום ההילולא חל בשנה זו בתוך שלשת הימים שלפני השבת (ראה פסחים קו, סע"א. רמב"ם הל' שבת פכ"ט ה"ד. שו"ע אדה"ז או"ח הל' שבת סרצ"ט ס"ח. ועוד), והכינוס מתקיים תיכף למחרת שבת קודש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
אין זו סתירה לנאמר בגמרא, שרק הימים האחרונים של השבוע, החל מיום רביעי, קשורים לשבת הבאה, ואילו הימים הראשונים של השבוע קשורים לשבת הקודמת – אשר משום כך אפשר לעשות הבדלה, אם שכחו וכו', וכן לעבור את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום עד יום שלישי של השבוע הבא – כי אלה הם שני ענינים שונים, כפי שמוזכר במקום אחר שישנן "המשכות" והשפעות של השבת שישנן רק עד שלשה ימים –
27 פסחים קו, א. שו"ע אדה"ז סימן רפה, ס"ה. שם סי' רצט ס"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
2 סיום , , שבתא: פסחים קו, א. תחלתה , , גמ" : סוטה יך, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
פסחים קו, א,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
2 קמי שבחא: פסחים קו, סע"א. (גבי שבת הבא מתחשב. רש"י שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
0 פסחים קו, סע"א. וש"נ. וראה שו"ע אדהיז או"ה סרצ"ט ס'ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
3 ראה פסחים קו, סע"א. שו"ע אדה"ז או"ח סרצ"ט ס"ח, וראה היום יום ס"ע ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יח
מקור מפורש
בדף זה
9 פסחים קו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
0 פסחים קו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
8 ראה לדוגמא: פסחים קו, סע"א. רמב"ם הלי שבת פכ"ט ה"ד. שו"ע אדה"ז או"ח הלי שבת סרפ"ה ס"ה. סרצ"ט ס"ח. ולהעיר מהדין דכל פחות משלושה כלבוד דמי (רמב"ם הל' שבת פט"ז ה"ח. ובכ"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ג אלול ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
ג) דקאי על ג' ימים שלפני השבת וג' ימים שלאחרי השבת.
33 ראה פסחים קו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
בקידוש על היין ("קדשהו על היין" ), כמו בהתוועדות שמברכים על דבר המשמח.
309 ראה פסחים קו, א. מכילתא יתרו כ, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ובפרט שזהו י"ג שבט, שיש לו שייכות ליו"ד שבט – שלכן רואים שהמאמר של יום ההילולא יצא לאור ליו"ד שבט, וההמשך שלו – לי"ג שבט , וכידוע הטעמים בגלוי, נוסף לכך שזהו יום השלישי וכו', ככל הפרטים שבדבר ע"פ נגלה , ובמילא גם בפנימיות.
544 ראה פסחים קו, סע"א. רמב"ם הל' שבת פכ"ט ה"ד. הל' גירושין פ"א הכ"ג. שו"ע אדה"ז או"ח סרפ"ה ס"ה. סרצ"ט ס"ח. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
[כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן הניגון "קול ביער" ].
1039 פסחים קו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
הענין שנקרא שבת הגדול, דאף שכמה טעמים נאמרו על זה במדרשי חז"ל (ומובא גם בשו"ע אדה"ז ), עדיין אינו מובן (כפי שהקשה בדרישה ), דכיון שהוא לשון חכמים, ולא לשון תורה, הי' צריך להיקרות שבת רבא, כמו קידושא רבא , צומא רבא , וכמו שיום ה' דחוה"מ סוכות נקרא הושענא רבה, ולמה נקרא שבת הגדול, שהוא לשון תורה.
4 ראה פסחים קו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ חיי שרה, כ"ב מרחשון ה'תנש"א
מקור מפורש
בדף זה
ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה, וידועים הדיוקים בדרושי רבותינו נשיאינו [החל מדרושי רבינו הזקן, ובתוספת הגהות וביאורים בדרושי רבותינו נשיאינו שלאח"ז, וגם בדרושי אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, בעל יום ההולדת דכ"ף מרחשון], שבמספר מאה ובמספר עשרים נקט שנה (מאה שנה ועשרים שנה) לשון יחיד, ובמספר שבע נקט שנים (שבע שנים) לשון רבים.
5 דמיני' אזלינן, ובתוך ג' ימים, שנחשבים בכמה ענינים למציאות אחת (ראה לדוגמא – פסחים קו, סע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום קידוש
מקור מפורש
בדף זה
כשחל יום טוב בשבת אומרים תחלה יום הששי (פסחים קו, א ותוד"ה זוכרהו 42 ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות בציעת הפת קסז מקום וזמן הבציעה ומי הוא הבוצע כ
מקור מפורש
בדף זה
ואם כל אחד אוכל מככרו ואין זקוקים לככר שביד הבוצע רשאין לטעום מככרותיהם קודם שיטעום הבוצע מככרו רק שימתינו עד שיכלה אמן מפי רוב העונים כמו שהבוצע צריך להמתין כמו שנתבאר למעלה ובשבת ויום טוב צריך להיות לפני המסובין לחם משנה חוץ ממה שלפני הבוצע ואז רשאין לטעום קודם הבוצע שאל"כ זקוקים הם לככר שלפני הבוצע לצאת בהן ידי חובת לחם משנה (וגם בחול צריך להיות לפניהם ככר שלם כמו לפני הבוצע שאל"כ זקוקים הם לככר שלם שלפני הבוצע שכיון שיש על השולחן פת שלימה אסור לבצוע על הפרוסה אלא על דרך שיתבאר בסי' קס"ח).
רכג תוס' פסחים קו, א סד"ה הוה. רא"ש שם. טור ושו"ע שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קפב דין כוס ברכת המזון ושלא יהיה פגום
מקור מפורש
בדף זה
ובשעת הדחק שאין לו לא יין ולא מים מוטב לברך על כוס פגום מלברך בלא כוס כלל במקומות ששאר משקים אינם חמר מדינה או שאין לו:
עד רשב"ם פסחים קו, א ד"ה קפיד. תוס' שם ד"ה דקפיד ובברכות שם בשמו. ומהר"ם מרוטנבורג בתשבץ סי' שיג. הובא בארחות חיים שם. טור ושו"ע ס"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רסח דין הטועה בתפלת השבת יב
מקור מפורש
בדף זה
יב אחר תפלת לחש בערבית נוהגין לחזור ולומר ויכולו משום יו"ט שחל להיות בשבת שאין אומרים אותו בתוך התפלה וצריך לאמרו אז אחר התפלה וכדי שלא לחלק בין שבת לשבת נהגו לאמרו בכל השבתות וגם כדי להוציא את מי שאינו יודע לאמרו ונוהגין לאמרו (ב) כולם יחד בקול רם ומעומד לפי שבזה אנו מעידים להקב"ה במעשה בראשית והעדים צריכים להעיד מעומד ואם שכח לאמרו בבית הכנסת טוב שיאמר אותו שבקידוש מעומד:
לו תוס' פסחים קו, א ד"ה זוכרהו. רא"ש שם פ"י סי' טו. טור ושו”ע ס"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רעא דיני קידוש שעל היין ב
מקור מפורש
בדף זה
ב ותקנו חכמים שתהא זכירה זו על כוס של יין בין בכניסתו בין ביציאתו.
ז רמב"ם פכ"ט ה"ו. תוס' סוכה לח, א ד"ה מאי קושיא. פסחים קו, א ד"ה זוכרהו. מ"א סק"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רעא דיני קידוש שעל היין כט
מקור מפורש
בדף זה
כט אין צריך לשפוך מכוס המקדש לכוסות יין שלפני המסובין היוצאים ידי חובתן בשמיעה אלא אם כן היו פגומין שאז הוא צריך לשפוך לכל כוס וכוס קודם שיטעום הוא כדי שישתו כולם מכוסות שאינן פגומין שזהו מצוה מן המובחר:
רמג תוס' ברכות מז, א ד"ה אין. פסחים קו, א ד"ה הוה גחין. רא"ש ברכות פ"ז סי' טו. פסחים פ"י סי' טז. טור ושו"ע סי"ז. וראה לעיל סי' קצ ס"ה וש"נ. בדי השלחן סי' מו ס"ק לא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת עדר דיני בציעת הפת בשבת ד
מקור מפורש
בדף זה
ד אין המסובין רשאים לטעום עד שיטעום הבוצע אם הם זקוקים לככרו דהיינו שאין להם לחם משנה לפני כל אחד והם יוצאים ידי חובתם במה ששומעים ממנו ברכת המוציא שמברך על לחם משנה ואוכלים מאותו לחם משנה אבל אם יש לחם משנה לפני כל אחד מהם שאינם זקוקים לטעום מלחם משנה שלפניו יכולים לטעום ממה שלפניהם קודם שטעם הוא ממה שלפניו:
כו תוס' פסחים קו, א ד"ה הוה גחין. טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) עדר דיני בציעת הפת בשבת
מקור מפורש
בדף זה
כל אחד , והם יוצאים ידי חובתם במה ששומעים ממנו ברכת המוציא
724 ירושלמי ברכות פ"ו ה"א (רבי
אבא בשם רב, מסובין אסורים לטעום כלום עד שיטעום המברך. ריב"ל אמר שותין אף
על פי שלא שתה. מה פליג, מה דמר רב כשהיו כולן זקוקין לככר אחד, מה דמר ריב"ל
כשהיה כל אחד ואחד כוסו בידו). תוס' פסחים קו, א ד"ה הוה גחין (וגם בהמוציא
יש להוכיח מירושלמי, אם יש לכל אחד ככרו אין צריך להמתין, ואוכל כל אחד משלו ...
בשאין ככר לפני כל אחד, אי נמי בשבת, וכגון שאין להם לחם משנה, דאז צריכין לאכול
מבציעתו). טור ושו"ע שם (אין המסובין רשאים לטעום עד שיטעום הבוצע, ואם יש
לפני כל אחד לחם משנה יכולים לטעום אף על פי שעדיין לא טעם הוא).
וכן הוא גם בחול, כדלעיל סי' קסז ס"כ (ואם כל אחד אוכל
מככרו, ואין זקוקים לככר שביד הבוצע, רשאין לטעום מככרותיהם קודם שיטעום הבוצע
מככרו).
וכן הוא לענין יין הקידוש, כדלעיל סי' רעא ס"ל ( אבל
אם היו להם כוסות יין שאינן פגומים, רשאים לשתות קודם שישתה המקדש).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר