198
מכתבים כלליים
ב"ה*, קמי שבתא1 פ' ויקהל פקודי ופ' החודש2,
כ"ה אדר3, ה'תשמ"ז.
ברוקלין, נ.י.
אל בני ובנות ישראל
בכל מקום שהם
ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
בעמדנו קמי שבתא דפ' החודש, שבת מברכים חודש ניסן, ראשון לחדשי השנה5, אשר הנקודה המרכזית שבו הוא חג הפסח4, זמן חירותנו6, הרי זה ודאי הזמן המתאים לחזק את ההכנות לפסח, הכנות גם, ובמיוחד, במובן הרוחני, להתבונן בעניניו הכלליים והפרטיים של הראש והראשון שבחגים7, להתבונן במה שיש ללמוד מהם ולהביא במעשה בפועל8 בחיי יום-יום של כל השנה.
* * *
כמדובר פעמים רבות יש בכל יום-טוב ענינים שהם משותפים בכל הימים-טובים וענינים שבהם כל יום-טוב שונה משאר הימים-טובים.
נתעכב כאן, על ענין מיוחד שאנו מוצאים רק בחג הפסח ולא בחגים אחרים: הענין של חפזון9 עד כדי אופן של דילוג, כפי שהדבר מצויין בשמו של החג
הערות
- *. המכתבים כלליים לחה"פ שבאו לקמן הם תרגום חפשי מאידיש. המו"ל.
- 1. קמי שבתא : פסחים קו, סע"א. גיטין עז, א. וראה רמב"ם הל' גיטין פ"ט הכ"ג. שו"ע אה"ע סקמ"ד ס"ו. ובשו"ע אדה"ז או"ח סרצ"ט ס"ח: ג' ימים האחרונים נקראים ימים שלפני שבת הבאה.
- 2. פ' ויקהל פקודי ופ' החודש : נקודה משותפת בשתי פרשיות אלו — בשתיהן מדובר ע"ד ראש חודש ניסן (נתבאר בהתוועדות דש"פ ויק"פ, פ' החודש שנה זו).
- 3. כ"ה אדר : בו נברא העולם לדעת ר' יהושע — ר"ה יא, רע"א. תוד"ה לתקופות — שם ח, א (ובנוגע לתקופות כן ההלכה — ר"ה יב, א). וראה תוד"ה כמאן — ר"ה כז, א. שער הכוונות להאריז"ל ענין ר"ה דרוש א'. פע"ח שער ר"ה פ"ד (בכמה דפוסים — פ"ו). וראה לקו"ש חט"ז ע' 4483 ובהערות שם.
- 5. ראשון לחדשי השנה : בא יב, ב.
- 4. פ' החודש. . פסח : מגילה כט, א ואילך. ובפרש"י שם ד"ה ברביעית: ששם פרשת הפסח.
- 6. זמן חירותנו : כן נקרא בנוסח התפלה והקידוש. וראה לקו"ש חי"ז ע' 71 ואילך.
- 7. והראשון שבחגים : ר"ה ד, א.
- 8. במעשה בפועל : כי המעשה הוא העיקר — אבות פ"א מי"ז. תקו"ז תנ"ב (פז, סע"א). ת"ס (צג, ב). ת"ע (קלג, ב. קלד, א).
- 9. הענין של חפזון : ענין ולימוד נוסף מחפזון דחג הפסח — במכתב דחגה"פ ה'תשל"ו; ה'תשמ"ו (הגש"פ — קה"ת ה'תשמ"ז — ע' תרסח ואילך. שם ע' תתפג (בהוצאת תנש"א ע' תשעה) ואילך). ועוד.
משנה תורה, הלכות גירושין ט׳:כ״ג - הטקסט מספריא
אמר להן כתבו ותנו לאשתי גט אחר השבוע. אין כותבין אלא עד שנה אחר השבוע. אמר להן לאחר שנה אין כותבין [אלא] עד לאחר חדש משנה שניה. אמר להן לאחר החדש (אין) כותבין עד לאחר השבת מחדש שני. אמר לאחר שבת (אין) כותבין לאחר השבת עד סוף יום שלישי. אמר להן כתבו ותנו לה קודם השבת כותבין מיום ד' ועד סוף יום ו' ונותנין לה.
שולחן ערוך, אבן העזר קמ״ד:ו׳ - הטקסט מספריא
אָמַר: כִּתְבוּ וּתְנוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי אַחַר הַשָּׁבוּעַ, אֵין כּוֹתְבִין אֶלָּא עַד שָׁנָה מֵאַחַר הַשָּׁבוּעַ. אָמַר: לְאַחַר שָׁנָה, כּוֹתְבִין עַד לְאַחַר חֹדֶשׁ מִשָּׁנָה שְׁנִיָּה. אָמַר: לְאַחַר הַחֹדֶשׁ, כּוֹתְבִין עַד לְאַחַר שַׁבָּת מֵחֹדֶשׁ שֵׁנִי. אָמַר: לְאַחַר שַׁבָּת, כּוֹתְבִין עַד סוֹף יוֹם שְׁלִישִׁי. אָמַר: כִּתְבוּ וּתְנוּ לָהּ קֹדֶם הַשַּׁבָּת, כּוֹתְבִין מִיּוֹם רְבִיעִי עַד סוֹף יוֹם שִׁשִּׁי, וְנוֹתְנִים לָהּ. הֲרֵי שֶׁאֵחֲרוּ אַחַר הַזְּמַן שֶׁאָמַר, וְאַחַר כָּךְ כָּתְבוּ וְנָתְנוּ לָהּ, הֲרֵי זוֹ סְפֵק מְגֹרֶשֶׁת. הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם אָמַר: אַחַר י"ב חֹדֶשׁ, כְּאִלּוּ אָמַר: אַחַר שָׁנָה. אָמַר: לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם, כּוֹתְבִין יוֹם אֶחָד אַחַר שְׁלשִׁים יוֹם (הַגָּהוֹת אַלְפָסִי פ' מִי שֶׁאָחֲזוֹ):
ראש השנה י״ב א - הטקסט מספריא
וּמִתּוֹךְ שֶׁשִּׁינּוּ מַעֲשֵׂיהֶם, שִׁינָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְהֶעֱלָה מַזַּל כִּימָה בַּיּוֹם, וְנָטַל שְׁנֵי כּוֹכָבִים וְהֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם.
בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״שֵׁנִי״. אֶלָּא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מַאי ״שֵׁנִי״? שֵׁנִי לְדִין.
בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, הַיְינוּ דְּשִׁינָּה. אֶלָּא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מַאי שִׁינָּה?
כִּדְרַב חִסְדָּא. דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: בְּרוֹתְחִין קִלְקְלוּ וּבְרוֹתְחִין נִידּוֹנוּ. בְּרוֹתְחִין קִלְקְלוּ — בַּעֲבֵירָה, וּבְרוֹתְחִין נִידּוֹנוּ — כְּתִיב הָכָא: ״וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם״, וּכְתִיב הָתָם: ״וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה״.
תָּנוּ רַבָּנַן: חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַמַּבּוּל כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְלַתְּקוּפָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. חַכְמֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם מוֹנִין אַף לַמַּבּוּל כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
וְלַיְּרָקוֹת. תָּנָא: לַיְּרָקוֹת וְלַמַּעַשְׂרוֹת וְלַנְּדָרִים. לַיְּרָקוֹת מַאי נִינְהוּ? מַעֲשֵׂר יָרָק.
הַיְינוּ מַעַשְׂרוֹת? תְּנָא דְּרַבָּנַן וְקָתָנֵי דְּאוֹרָיְיתָא.
וְלִיתְנֵי דְּאוֹרָיְיתָא בְּרֵישָׁא! אַיְּידֵי דַּחֲבִיבָא לֵיהּ — אַקְדְּמַהּ. וְתַנָּא דִּידַן? תְּנָא דְּרַבָּנַן, וְכׇל שֶׁכֵּן דְּאוֹרָיְיתָא.
וְלִיתְנֵי ״מַעֲשֵׂר״! אֶחָד מַעְשַׂר בְּהֵמָה וְאֶחָד מַעְשַׂר דָּגָן. וְלִיתְנֵי ״יָרָק״! תְּרֵי גַּוְונֵי יָרָק, דִּתְנַן: יָרָק הַנֶּאֱגָד — מִשֶּׁיֵּאָגֵד, וְשֶׁאֵינוֹ נֶאֱגָד — מִשֶּׁיְּמַלֵּא אֶת הַכְּלִי.
תָּנוּ רַבָּנַן: לִיקֵּט יָרָק עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד שֶׁלֹּא תָּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ, וְחָזַר וְלִיקֵּט
But because the people changed their actions for the worse, the Holy One, Blessed be He, changed for them the acts of Creation and He caused the constellation of Kima to rise during the day, and He removed two stars from it and He brought a flood to the world.
The Gemara asks: Granted, according to Rabbi Yehoshua, who holds that the flood began in the month of Iyyar, this is as it is written: “In the second month,” which is referring to the month of Iyyar, the second month from Nisan. But according to Rabbi Eliezer, who holds that the flood began in the month of Marḥeshvan, what is the meaning of “the second month”? The Gemara answers: It means second to the month that includes the day of judgment, which is the month of Tishrei.
The Gemara asks further: Granted, according to Rabbi Yehoshua, who holds that the flood began in the month of Iyyar, this is what it means that He changed the acts of Creation with a flood, as rain does not usually fall in Iyyar. But according to Rabbi Eliezer, who holds that the flood began in Marḥeshvan, what did He change?
The Gemara answers: Even according to Rabbi Eliezer a change was made, in accordance with the statement of Rav Ḥisda, as Rav Ḥisda said: They sinned with boiling heat, and they were punished with boiling heat; they sinned with the boiling heat of the sin of forbidden sexual relations, and they were punished with the boiling heat of scalding waters. This is derived from a verbal analogy. It is written here, with regard to the flood: “And the waters abated” (Genesis 8:1), and it is written elsewhere, with regard to King Ahasuerus: “And the heated anger of the king abated” (Esther 7:10), which implies that the word “abated” means cooled. This indicates that at first the waters of the flood had been scalding hot.
The Sages taught in a baraita: The Jewish Sages count the years from Creation and the flood in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, from Tishrei, and they calculate the cycles of the sun and the moon in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua, from Nisan. The sages of the gentile nations of the world, on the other hand, count both the years from Creation and the flood in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua, from Nisan.
§ The mishna taught: And the first of Tishrei is the new year for vegetables. It is taught in a baraita: The first of Tishrei is the new year for vegetables, and for tithes, and for vows. The Gemara asks: What is meant by the term: For vegetables? It means for the vegetable tithe, i.e., one may not take teruma or tithes from vegetables picked before Rosh HaShana in order to fulfill the obligation for vegetables picked after Rosh HaShana.
The Gemara asks: If so, this is the same as the meaning of the term for tithes, and yet the baraita distinguishes between them. The Gemara answers: The baraita taught first about a tithe that is by rabbinic law, i.e., the vegetable tithe, that its new year is the first of Tishrei, and then it teaches about a tithe that is by Torah law, i.e., the tithe of grain, wine, and oil, that its new year is also the first of Tishrei.
The Gemara asks: If so, let the tanna of the baraita teach that which is by Torah law in the first clause. The Gemara explains: Since the halakha with regard to vegetable tithes was dear to him, he mentioned it first. He taught first about the tithe that is by rabbinic decree, as it involves a greater novelty, and afterward he taught about the tithe that is by Torah law. The Gemara asks further: And with regard to the tanna of our mishna, who mentioned only vegetables but not tithes, what is his reasoning? The Gemara explains: He taught vegetable tithes, which are by rabbinic decree, and from which one may infer all the more so that the first of Tishrei is the new year for the tithe of grain, wine, and oil, which is by Torah law.
The Gemara raises a question about the baraita: But let the tanna of the baraita teach: Tithe, in the singular. Why teach tithes in the plural? The Gemara answers: He uses this formulation to include both the animal tithe and the grain tithe. The Gemara asks further: But let him teach: Vegetable, in the singular. Why teach: Vegetables, in the plural? The Gemara answers: He means to include two categories of vegetables, as we learned in a mishna: With regard to a type of vegetable that is usually made into bundles before being sold, the time of tithing is from when it is bundled; and with regard to a type of vegetable that is not usually made into such bundles, the time of tithing is from when one fills a vessel with it.
§ The Sages taught in a baraita: If one picked vegetables on the eve of Rosh HaShana before the sun had set, so that they belong to the previous year, and then he returned and he picked more vegetables
משנה אבות א׳:י״ז - הטקסט מספריא
שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. וכל המרבה דברים מביא חטא:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח מאותו ספר ר"ה יב, א
- לקוטי שיחות כרך יז תזריע-פה"ח שיחה א מאותו ספר ר"ה יב, א
- לקוטי שיחות כרך יז בהר שיחה ב מאותו ספר ר"ה יב, ב
- מאמרים מלוקטים חלק ג מוצש"ק פ' ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ט ר"ה יב, א
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט ר"ה יב, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות ראש השנה (סי' תקפב-תרג) תקפג דברים שנוהגים לאכול בראש השנה ר"ה יב, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין כה דיני תפילין בפרטות ר"ה יב, א
- לקוטי שיחות כרך לב הוספות ל"ג בעומר מאותו ספר גיטין עז, א
- תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ט גיטין עז, ב
- מאמרים מלוקטים חלק ג ל"ג בעומר ה'תשמ"ה גיטין עז, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שו באיזה חפצים מותר לדבר בשבת טו גיטין עז, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שז דיני שבת התלויים בדבור כח גיטין עז, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שלט כמה דינים פרטיים הנוהגים בשבת ד גיטין עז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמח דין המפליג בספינה וההולך בשיירא בשבת גיטין עז , א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שו באיזה חפצים מותר לדבר בשבת גיטין דף ע"ז
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שז דיני שבת התלויים בדבור גיטין עז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שלט כמה דינים פרטיים הנוהגים בשבת גיטין עז, ב