150
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
השייך לשנת לבנה (וכמאמר חז"ל19 "ישראל מונין ללבנה") – המתחיל מהחודש הראשון, חודש ניסן20 [משא"כ ר"ה לשנים (השייך לשמש) הוא מתשרי21].
ב) על דרך המדרש – על הפסוק "החודש הזה לכם גו'" אומרים חז"ל22: "משבחר הקדוש־ברוך־הוא בעולמו קבע בו ראשי חדשים ושנים וכשבחר ביעקב ובניו קבע בו ראש חודש של גאולה". מסביר בעל העקידה23 את החילוק בין "בחר הקדוש־ברוך־הוא בעולמו" ל"בחר ביעקב ובניו": "בחר הקדוש־ברוך־הוא בעולמו" היינו ההנהגה הטבעית שנקבעה בבריאה, וה"ראש" של הנהגה זו הוא חודש תשרי; "בחר ביעקב ובניו" היינו ההנהגה הנסית – שידוד הטבע – שהקדוש־ברוך־הוא מנהיג למען ישראל ("יעקב ובניו"), וה"ראש" של הנהגה זו הוא "החודש הזה לכם" – חודש ניסן.
ג. הקשר בין הפירושים
כל פירושי רז"ל על אותו פסוק או ענין, קשורים ביניהם24. כך הוא גם בעניננו: שני ענינים הנ"ל (החילוק בין שנת החמה ושנת הלבנה, והחילוק בין הנהגה טבעית והנהגה נסית – שהם הפכים) קשורים זה עם זה:
הנהגת הטבע היא ההנהגה של "לא ישבותו"25 – תמידית ללא שינוי26, זאת בדומה לאור (ומהלך) השמש שאין בו שינויים (שזהו כעין הפירוש ב"שנה" – מלשון "משנה": זהו אותו מהלך השמש שחוזר על עצמו שוב27);
ואילו ההנהגה הנסית היא ענין של חידוש, שלפעמים הקדוש־ברוך־הוא משדד את הנהגת הטבע26 לזמן מה*; זאת בדומה ללבנה שהאור שלה משתנה מיום ליום ומתחדש כל חודש (חודש מלשון חידוש28).
ד. התכללות נס בטבע
אבל צריך להבין:
א) בפסוק כתובים שני ענינים29: (א) "החודש הזה לכם ראש חדשים", (ב) "ראשון הוא לכם לחדשי השנה", שחודש ניסן הוא לא רק "ראש חדשים", אלא גם "ראשון גו' לחדשי
הערות
- 19. מכילתא עה"פ החודש. סוכה כט, א.
- 20. ר"ה ז, רע"א.
- 21. ראה ר"ה יב, א וברש"י ותוס' שם.
- 22. שמו"ר פט"ו, יא.
- 23. פ' בא עה"פ החודש גו' (שער לח). הובא ונת' באוה"ת בראשית יח, ב ואילך. רד"ה החודש תרנ"ד. תרס"ו. תרע"ח (דפ' החודש). ועוד. ועפ"ז מבאר בעקידה שם גם הקשר דדיני הפסח לפ' החודש, עיי"ש בארוכה.
- 24. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 35. ועוד.
- 25. נח ח, כב.
- 26. ראה בארוכה עקידה שם.
- 27. ראה ראב"ע שם. ס' השרשים לר' יונה בן ג'נאח ולהרד"ק ע' שנה.
- *. להעיר מכתר ש"ט ד"ענין הנס הוא שנתחדש הדבר בפעם הראשון על הטבע נק' נס ואח"כ נעשה זה טבע ג"כ" (סי' קיט. סרנ"ו. מס' תולדות י"י פ' צו).
- 28. ראה ראב"ע שם. ס' השרשים הנ"ל ע' חדש.
- 29. ראה גם סה"מ קונטרסים ח"א רכח, א. רד"ה החודש ה'ש"ת.
ראש השנה י״ב א - הטקסט מספריא
וּמִתּוֹךְ שֶׁשִּׁינּוּ מַעֲשֵׂיהֶם, שִׁינָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְהֶעֱלָה מַזַּל כִּימָה בַּיּוֹם, וְנָטַל שְׁנֵי כּוֹכָבִים וְהֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם.
בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״שֵׁנִי״. אֶלָּא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מַאי ״שֵׁנִי״? שֵׁנִי לְדִין.
בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, הַיְינוּ דְּשִׁינָּה. אֶלָּא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מַאי שִׁינָּה?
כִּדְרַב חִסְדָּא. דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: בְּרוֹתְחִין קִלְקְלוּ וּבְרוֹתְחִין נִידּוֹנוּ. בְּרוֹתְחִין קִלְקְלוּ — בַּעֲבֵירָה, וּבְרוֹתְחִין נִידּוֹנוּ — כְּתִיב הָכָא: ״וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם״, וּכְתִיב הָתָם: ״וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה״.
תָּנוּ רַבָּנַן: חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל מוֹנִין לַמַּבּוּל כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְלַתְּקוּפָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. חַכְמֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם מוֹנִין אַף לַמַּבּוּל כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
וְלַיְּרָקוֹת. תָּנָא: לַיְּרָקוֹת וְלַמַּעַשְׂרוֹת וְלַנְּדָרִים. לַיְּרָקוֹת מַאי נִינְהוּ? מַעֲשֵׂר יָרָק.
הַיְינוּ מַעַשְׂרוֹת? תְּנָא דְּרַבָּנַן וְקָתָנֵי דְּאוֹרָיְיתָא.
וְלִיתְנֵי דְּאוֹרָיְיתָא בְּרֵישָׁא! אַיְּידֵי דַּחֲבִיבָא לֵיהּ — אַקְדְּמַהּ. וְתַנָּא דִּידַן? תְּנָא דְּרַבָּנַן, וְכׇל שֶׁכֵּן דְּאוֹרָיְיתָא.
וְלִיתְנֵי ״מַעֲשֵׂר״! אֶחָד מַעְשַׂר בְּהֵמָה וְאֶחָד מַעְשַׂר דָּגָן. וְלִיתְנֵי ״יָרָק״! תְּרֵי גַּוְונֵי יָרָק, דִּתְנַן: יָרָק הַנֶּאֱגָד — מִשֶּׁיֵּאָגֵד, וְשֶׁאֵינוֹ נֶאֱגָד — מִשֶּׁיְּמַלֵּא אֶת הַכְּלִי.
תָּנוּ רַבָּנַן: לִיקֵּט יָרָק עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד שֶׁלֹּא תָּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ, וְחָזַר וְלִיקֵּט
But because the people changed their actions for the worse, the Holy One, Blessed be He, changed for them the acts of Creation and He caused the constellation of Kima to rise during the day, and He removed two stars from it and He brought a flood to the world.
The Gemara asks: Granted, according to Rabbi Yehoshua, who holds that the flood began in the month of Iyyar, this is as it is written: “In the second month,” which is referring to the month of Iyyar, the second month from Nisan. But according to Rabbi Eliezer, who holds that the flood began in the month of Marḥeshvan, what is the meaning of “the second month”? The Gemara answers: It means second to the month that includes the day of judgment, which is the month of Tishrei.
The Gemara asks further: Granted, according to Rabbi Yehoshua, who holds that the flood began in the month of Iyyar, this is what it means that He changed the acts of Creation with a flood, as rain does not usually fall in Iyyar. But according to Rabbi Eliezer, who holds that the flood began in Marḥeshvan, what did He change?
The Gemara answers: Even according to Rabbi Eliezer a change was made, in accordance with the statement of Rav Ḥisda, as Rav Ḥisda said: They sinned with boiling heat, and they were punished with boiling heat; they sinned with the boiling heat of the sin of forbidden sexual relations, and they were punished with the boiling heat of scalding waters. This is derived from a verbal analogy. It is written here, with regard to the flood: “And the waters abated” (Genesis 8:1), and it is written elsewhere, with regard to King Ahasuerus: “And the heated anger of the king abated” (Esther 7:10), which implies that the word “abated” means cooled. This indicates that at first the waters of the flood had been scalding hot.
The Sages taught in a baraita: The Jewish Sages count the years from Creation and the flood in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, from Tishrei, and they calculate the cycles of the sun and the moon in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua, from Nisan. The sages of the gentile nations of the world, on the other hand, count both the years from Creation and the flood in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua, from Nisan.
§ The mishna taught: And the first of Tishrei is the new year for vegetables. It is taught in a baraita: The first of Tishrei is the new year for vegetables, and for tithes, and for vows. The Gemara asks: What is meant by the term: For vegetables? It means for the vegetable tithe, i.e., one may not take teruma or tithes from vegetables picked before Rosh HaShana in order to fulfill the obligation for vegetables picked after Rosh HaShana.
The Gemara asks: If so, this is the same as the meaning of the term for tithes, and yet the baraita distinguishes between them. The Gemara answers: The baraita taught first about a tithe that is by rabbinic law, i.e., the vegetable tithe, that its new year is the first of Tishrei, and then it teaches about a tithe that is by Torah law, i.e., the tithe of grain, wine, and oil, that its new year is also the first of Tishrei.
The Gemara asks: If so, let the tanna of the baraita teach that which is by Torah law in the first clause. The Gemara explains: Since the halakha with regard to vegetable tithes was dear to him, he mentioned it first. He taught first about the tithe that is by rabbinic decree, as it involves a greater novelty, and afterward he taught about the tithe that is by Torah law. The Gemara asks further: And with regard to the tanna of our mishna, who mentioned only vegetables but not tithes, what is his reasoning? The Gemara explains: He taught vegetable tithes, which are by rabbinic decree, and from which one may infer all the more so that the first of Tishrei is the new year for the tithe of grain, wine, and oil, which is by Torah law.
The Gemara raises a question about the baraita: But let the tanna of the baraita teach: Tithe, in the singular. Why teach tithes in the plural? The Gemara answers: He uses this formulation to include both the animal tithe and the grain tithe. The Gemara asks further: But let him teach: Vegetable, in the singular. Why teach: Vegetables, in the plural? The Gemara answers: He means to include two categories of vegetables, as we learned in a mishna: With regard to a type of vegetable that is usually made into bundles before being sold, the time of tithing is from when it is bundled; and with regard to a type of vegetable that is not usually made into such bundles, the time of tithing is from when one fills a vessel with it.
§ The Sages taught in a baraita: If one picked vegetables on the eve of Rosh HaShana before the sun had set, so that they belong to the previous year, and then he returned and he picked more vegetables
שמות רבה ט״ו:י״א - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים לג, יב): אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר ה' אֱלֹהָיו, מִשֶּׁבָּחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, קָבַע בּוֹ רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשָׁנִים, וּכְשֶׁבָּחַר בְּיַעֲקֹב וּבָנָיו קָבַע בּוֹ רֹאשׁ חֳדָשִׁים שֶׁל גְּאֻלָּה שֶׁבּוֹ נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וּבוֹ עֲתִידִין לִגָּאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז, טו): כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת. וּבוֹ נוֹלַד יִצְחָק, וּבוֹ נֶעֱקַד, וּבוֹ קִבֵּל יַעֲקֹב אֶת הַבְּרָכוֹת, וּבוֹ רָמַז לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא רֹאשׁ לָהֶם לִתְשׁוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהוֹצִיא אֶת בְּנוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִין, אָמַר עֲשׂוּ אוֹתוֹ יוֹם טוֹב כָּל הַיָּמִים שֶׁבּוֹ יָצָא בְּנִי מֵחשֶׁךְ לְאוֹר, מֵעֹל בַּרְזֶל לְחַיִּים, מֵעַבְדּוּת לְחֵרוּת, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה. כָּךְ הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל מִבֵּית הָאֲסוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, ז): מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת. מֵחשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קז, יד): וַיּוֹצִיאֵם מֵחשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת. מֵעֹל בַּרְזֶל לְעֹל תּוֹרָה, מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, א): בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם. מִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה נ, לד): גֹּאֲלָם חָזָק ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ. לְכָךְ קָבַע לָהֶם שִׂמְחָה שֶׁהוּא נִפְרָע מֵאוֹיְבֵיהֶם עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג, ד): וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ.
מצוטט ב־16 עמודים
לקוטי שיחות 2
- כרך לז ‹ הוספות - מכתבים ‹ פסח ‹ 153 לקו"ש חי"ז ע' 150
- כרך לט ‹ מכתבים כלליים לראש השנה ‹ מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א ‹ 429 לקו"ש חי"ז ע' 150
תורת מנחם 10
- כג - שנת תשח"י - חלק שלישי ‹ בס"ד. ש"פ קרח, ג' תמוז ה'תשח"י לקו"ש חי"ז ע' 150
- כז - שנת תש"כ - חלק ראשון ‹ בס"ד. ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"כ לקו"ש חי"ז ע' 150
- ה - שנת תשי"ב - חלק שני ‹ בס"ד. אחרון של פסח ה'תשי"ב[ftn_709_*] לקו"ש חי"ז ע' 150
- לט - שנת תשכ"ד - חלק שני ‹ בס"ד. ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן (מאמר ב), ה'תשכ"ד לקו"ש חי"ז ע' 150
- לט - שנת תשכ"ד - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשכ"ד לקו"ש חי"ז ע' 150
- נ - שנת תשכ"ז - חלק שלישי ערוך ‹ בס"ד. שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ז לקו"ש חי"ז ע' 150
- נח - שנת תש"ל - חלק ראשון ‹ שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל לקו"ש חי"ז ע' 150
- סג - שנת תשל"א - חלק שני ‹ ש"פ ויקרא, פרשת החודש, ראש חודש ניסן, ה'תשל"א לקו"ש חי"ז ע' 150
- עא - שנת תשל"ג - חלק שני ‹ ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשל"ג לקו"ש חי"ז ע' 150
- עא - שנת תשל"ג - חלק שני ‹ שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח ניסן, פ' החודש, ה'תשל"ג לקו"ש חי"ז ע' 150
מאמרים מלוקטים 4
- חלק ג ‹ בס"ד. מוצש"ק פ' ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ט לקו"ש חי"ז ע' 150
- חלק ג ‹ בס"ד. אחרון של פסח ה'תשי"ב לקו"ש חי"ז ע' 150
- חלק ג ‹ בס"ד. ש"פ ויקרא, פרשת החודש, ראש חודש ניסן, ה'תשל"א לקו"ש חי"ז ע' 150
- חלק ד ‹ בס"ד. ש"פ קרח, ג' תמוז ה'תשח"י לקו"ש חי"ז ע' 150
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 7 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים מאותו ספר ר"ה יב, א
- לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח מאותו ספר ר"ה יב, א
- לקוטי שיחות כרך יז בהר שיחה ב מאותו ספר ר"ה יב, ב
- מאמרים מלוקטים חלק ג מוצש"ק פ' ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ט ר"ה יב, א
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט ר"ה יב, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות ראש השנה (סי' תקפב-תרג) תקפג דברים שנוהגים לאכול בראש השנה ר"ה יב, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין כה דיני תפילין בפרטות ר"ה יב, א