שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כד ט'רט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
שישראל מונין ללבנה (סוכה כט, א) ודומין ללבנה מתאים לשינוי' (ראה שו"ע יו"ד סקע"ט ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
את מצוות "קידוש החודש" קיבלו בני ישראל עוד בהיותם במצרים, בראש-חודש ניסן בשנת ב' אלפים תמ"ח (לפני 3300 שנה), ויחד עם כך קבע הקב"ה כי "ישראל מונין ללבנה" , אצל יהודים נמנים החדשים לפי הירח:
147 ישראל מונין ללבנה : סוכה כט, א. וראה גם ב"ר פ"ו, ג. וראה ד"ה ויאמר לו יהונתן מחר חודש תקס"ז (סה"מ תקס"ז ע' מח ואילך. ועם הגהות — באוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך). ד"ה זה במאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"א ע' קכ ואילך; בסה"מ תרס"ג ע' ע ואילך. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ש"ישראל מונין ללבנה" , חדשי השנה נקבעים לפי הירח, ושנת הירח קצרה במספר ימים משנת החמה — והוספת חודש בכל שנה שני' או שלישית, "משווה" את החשבון.
194 ישראל מונין ללבנה : סוכה כט, א. וראה גם ב"ר פ"ו, ג. וראה ד"ה ויאמר לו יהונתן מחר חודש תקס"ז (סה"מ תקס"ז ע' מח ואילך. ועם הגהות — באוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך). ד"ה זה במאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"א ע' קכ ואילך. ובסה"מ תרס"ג ע' ע ואילך. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות שיחת יום ב', כ"ח ניסן ה'תש"נ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובפרט כשנמצאים בזמן סגולה — בימי חודש ניסן, שנקרא כן ע"ש ש"בו נעשו נסים לישראל" , ועד ל"נסי נסים", כמרומז בב' הנוני"ן שב"ניסן", כפי שמזכירים ומדגישים במשך חודש ניסן דשנה זו — שנת ה'תש"נ, שיש בה העילוי דשנת החמישים, וסימנה (כהר"ת שנתפרסם בתפוצות ישראל ) הי' תהי' שנת נסים, ובניסן — יותר משלשה שבועות, ולאחרי העילוי ד"קיימא סיהרא (דחודש ניסן) באשלמותא" ביום החמשה עשר בניסן, ולאחרי כל ימי הפסח (גם אחרון של פסח), ויום השבת שלאחריו, שבת פרשת "ויהי ביום השמיני", ככל ה"סימנים" הטובים שבכל הנ"ל.
9 ודוגמתו בישראל — שדומין ללבנה ומונין ללבנה (סוכה כט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
8 קיימא סיהרא : שישראל מונין ללבנה (סוכה כט, א) ודומין ללבנה מתאים לשינוי" (ראה שויע יוייד סקעייט סייב. זח'א קפא, א. סהמ"צ להצ"צ (לא, א)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
1 ישראל מונין ללבנה . שאחד הטעמים: סוכה כט, א. שמו"ר (פט"ו, כו): החדש הזה לכם הה"ד יפרח בימיו צדיק גו'. זח"ב פה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
6 דישראל מונין ודומין ללבנה -- ראה סוכה כט, א. ב"ר פ"ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו בראשית שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והיו לאותות..." מביא רש"י את מאמר חז"ל "כשהמאורות לוקין סימן רע הוא לעולם שנאמר מאותות השמים אל תחתו וגו' בעשותכם רצון הקב"ה אין אתם צריכים לידאג מן הפורענות".
2 ראה תוספתא סוכה פ"ב ה"ז. סוכה כט, א. מכילתא בא יב, ב (סוף פרשה א'). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
8 שישראל (נמשלו ודומים ו)מונין ללבנה : סוכה כט, א. ב"ר פ"ו, גי
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז תזריע-פה"ח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
השייך לשנת לבנה (וכמאמר חז"ל "ישראל מונין ללבנה" ) – המתחיל מהחודש הראשון, חודש ניסן [משא"כ ר"ה לשנים (השייך לשמש) הוא מתשרי].
19 מכילתא עה"פ החודש. סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
2 ישראל מונין ללבנה , שאחד הטעמים: סוכה כט, א, שמו"ר (פט"ו, כו): החדש הזה לכם הה"ד יפרח בימיו צדיק גו'. זח"ב פה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
6 ש,ישראל מונין ללבנה" (סוכה כט, א), ו,הן עתידין להתתדש כמותה" (ברכת קידוש לבנה מסנהדרין מב, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
7 ישראל מונין ללבנה : סוכה כט, א. ב"ר פ"ו, ג. וראה אוה"ת בראשית ד, ב ואילך. ובכ"מ. -- וצע"ק לשון הרמב"ם ריש הל' קדה'ח: והשנים שאנו מחשבין הם שני החמה *.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ט"ו באב שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אצל ה"מכוערות", שאין להם שום מעלות (יופי, יחוס, או עשירות, הבאות) ממשפחתן, כנ"ל – הרי יראת ה' שלהם היא מצד עצמן, ככל ילד יהודי ש"רוצה הוא לעשות כל המצוות ולהתרחק מן העבירות" – הן חשות כי יראת ה' שלהן (היא תתהלל) נובעת מה"חלק אלקה ממעל ממש" שבקרבן, "הוא הנותן לך כח לעשות חיל", אך לולא זאת הריהן "מכוערות" – בדומה ללבנה (אשר ישראל מונין ללבנה ודומין ללבנה ) אשר "לית לה מגרמה כלום" [=אין לה משל עצמה כלום] – האור הבוקע ממנה הוא לא האור שלה, אלא (מה שהיא מקבלת) מאור השמש (ועל־ידי זה היא נעשית מאור – הקטן בערך השמש, וגם גדול ביחס לכוכבים).
55 ראה סוכה כט, א. אוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
9 ישראל מונין ללבנה : סוכה כט, א. ביר פ"ו, ג. וראה אוה"ת בראשית ד, ב ואילך. ובכ"מ. -- וצעיק לשון הרמב"ם ריש הל' קידה'ח: והשנים שאנו מחשבין הם שני החמה . /
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו בא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ולא רק את "חדשי הלבנה" אשר "ישראל מונין ללבנה" , משום שהם דומים ללבנה , ואשר קשורים ישירות אל המועדים, אלא גם את "שני החמה" , הקשורות, לכאורה, לאומות העולם
79 סוכה כט, א. ב"ר פ"ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והצורך לחשב גם את שנת החמה אע"פ שישראל "מונין ללבנה" , הוא, "מפני זמן האביב, כדי שיהא הפסח באותו זמן , שנאמר שמור את חודש האביב, שיהי' חודש זה בזמן האביב, ולולא הוספת החודש הזה (חודש העיבור) הפסח בא פעמים בימות החמה ופעמים בימות הגשמים".
1347 סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ג שיחת ש"פ משפטים, פרשת שקלים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
"ישראל מונין ללבנה" .
42 סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו מ"ש אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש, דשמש הוא שמש הוי', בחי' ז"א, וכנס"י נמשלה ללבנה , דישראל מונין ללבנה , שהיא בקטנות, וזהו שכנס"י אומרת אל תראוני שאני שחרחורת, שהשחרות היא מעלה, להיות שהוא מצד הקירוב דשמש הוי'.
48 סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו ענין שאוה"ע עובדים לחמה , דהיינו חמה בסיבובה, שזהו הגלגל שהוא המגן ונרתק, כמבואר בשל"ה בענין שישראל מונין ללבנה ועכו"ם מונין לחמה , דלכאורה הלא מעלת חמה עדיפא, אלא שהאומות מונין לחמה לא בעמידתה, אלא רק בסיבובה.
21 סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וענין זה רומז למעמדם ומצבם של ישראל – שדומין ללבנה – "שהם עתידים להתחדש כמותה", באופן של צמיחה וגידול, עד לאשלמותא, בגאולה האמיתית והשלימה.
14 ראה סוכה כט, א. ב"ר פ"ו, ג. אוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן, ואמר מאמר ד"ה ראה נתתיך אלקים גו'. ***
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
בנ"י מונין ללבנה , לפי שדומין ללבנה – "מאור הקטן", כמ"ש "מי יקום יעקב כי קטן הוא".
39 ראה סוכה כט, א. ב"ר פ"ו, ג. אוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו ג"כ כחם של בני ישראל , ש"מונין ללבנה" , "המאור הקטן",כמ"ש "מי יקום יעקב כי קטן הוא" – שגם בהיותם ובהמצאם במצב של העלם הכי גדול , בכחם לפעול שם את הגילוי הכי גדול .
10 סוכה כט, א. וראה חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ש"פ ויקהל-פקודי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ענין זה מרמז גם על ישראל , שנמשלו ללבנה , שלאחרי כל ההעלמות והסתרים דזמן הגלות, הרי הם נולדים ומתחדשים, שזהו ענין הגאולה.זמן התחלת הגאולה הוא ראש חודש ניסן, שעליו נאמר "החודש הזה לכם ראש חדשים".
14 בברכת קידוש לבנה (סנהדרין מב, א). וראה סוכה כט, א. ב"ר פ"ו, ג. שהש"ר פ"ו, יו"ד. אוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ועד"ז מובן בנוגע לגאולת פסח – שהתחלתה היא בר"ח ניסן, שבו הוקם המשכן, ובו נאמרה פרשת "החודש הזה לכם", "כזה ראה וקדש", דקאי על מולד הלבנה , שהוא רמז להתחלת גאולתם של ישראל שנמשלו ללבנה .
16 ראה סוכה כט, א. ב"ר פ"ו, ג. אוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והענין בזה – ש"לבנה" קאי על ישראל , ש"מונין ללבנה" ודומין ללבנה .
71 סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
בין הענינים הבלתי-רצויים שצריכים לתקן לפני ראש השנה, ישנו מאורע שאירע בשבוע זה – בקשר לפטירתו של הרה"ח ר' סנדר ריינין – "שלא נספד כהלכה" (כלשון הגמרא).
30 יבמות עח, סע"ב. וראה גם סוכה כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת ש"פ שמיני, פרשת החודש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אמרו חז"ל שישראל נמשלו ללבנה , לפי "שהם עתידים להתחדש כמותה", ולכן "מונין ללבנה" , "המאור הקטן", כיון שיעקב שהוא הקטן – כמ"ש "מי יקום יעקב כי קטן הוא" – מונה לקטן.
10 סוכה כט, א. מכילתא בא שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו ג"כ ענין החודש הזה לכם, וכמארז"ל שישראל מונין ללבנה , גדול מונה לגדול וקטן מונה לקטן, ליקרו צדיקי בשמך, יעקב הקטן שמואל הקטן דוד הקטן, שכל זה הוא מצד הגבלת התיקון כנ"ל.
41 סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
"והימים האלה נזכרים ונעשים" - שבעמדנו בשבת מברכים חודש סיון, ערב ראש חודש סיון, ובפרט כשעומדים כבר לאחרי מולד הלבנה דחודש סיון (ע"פ החשבון שאנו מחשבין המולד לפי ההילוך האמצעי) ששייך לבנ"י ש"מונין ללבנה" - בודאי ישנה כבר ההמשכה דמתן-תורה, שהתחלתה בהענין ד"באו מדבר סיני".
17 סוכה כט, א. וראה אוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכן הוא גם בישראל שמונין ללבנה , וכמארז"ל ליקרו צדיקי בשמיך כו' דוד הקטן, שדוקא ע"י ההעלם והביטול, ונפשי כעפרלכל תהי', ביטול היש, ועד לביטול במציאות, הנה עי"ז דוקא מרום וקדוש אשכון, דאף שמצד עצמו הוא מרום וקדוש, מ"מ אשכון את דכא ושפל רוח.
7 סוכה כט, א. וראה ד"ה ויאמר לו יהונתן תקס"ז (מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' מח ואילך). ועם הגהות כו' – אוה"ת בראשית ח"א ד, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בא, ו' שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
– הקשורה עם מולד הלבנה , כיון שישראל דומין ללבנה [וכשם שמולד הלבנה הוא באופן ד"כזה ראה וקדש" , כך גם בישראל , שתיכף ומיד כשנולד הרי הוא קדוש], "מונין ללבנה" , ו"עתידים להתחדש כמותה" –
573 ראה סוכה כט, א. ב"ר פ"ו, ג. אוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
"ישראל מונין ללבנה " – "המאור הקטן" , כי, גם בנ"י הם במעמד ומצב של קטנות – "אתם המעט מכל העמים" , "יעקב הקטן שמואל הקטן דוד הקטן" , ולכן הסדר הוא ש"קטן מונה לקטן" , שזהו מנין חדשי השנה, שהם חדשי הלבנה , החל מחודש ניסן, עליו נאמר "החודש הזה לכם ראש חדשים".
785 סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובהקדמה – שבנוגע לכללות ענין הזמן ישנו חילוק עיקרי ויסודי בין מנין הלבנה למנין החמה , שישראל מונין ללבנה ואומות העולם מונין לחמה , וכיון ש"אתה בחרתנו מכל העמים" , "המבדיל ..
849 סוכה כט, א. ב"ר פ"ו, ג. וראה אוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
מרדכי הי' אמנם "איש ימיני" (משבט בנימין), אבל אעפ"כ נקרא "איש יהודי" – וכך נקראו כל בנ"י בימיו בשם "יהודים" – ע"ש ענין המס"נ, כי , ההנהגה עם בנ"י היא תמיד למעלה מהטבע, וכשם ש"מאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה" , היינו, שחוקי הטבע אין להם שליטה על בנ"י, כך, גם להיפך ח"ו, שהקיום של בנ"י אינו תלוי בעניני הטבע;
943 ירמי' יו"ד, ב. וראה סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
בידעו שחוקי הטבע אינם שייכים אליו, וכמ"ש "אשר חלק ה' אלקיך אותם לכל העמים", ואילו בנוגע לבנ"י, הנה "מאותות השמים אל תחתו" , כיון שאינם קשורים ואין להם שייכות עם חוקי הטבע, "כי חלק הוי' עמו".
1271 ירמי' יו"ד, ב. וראה סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
כאשר יהודי נמצא במעמד ומצב שגופו טפל ונשמתו עיקר, אזי אינו מכניס את עצמו תחת שליטת חוקי הטבע – כמ"ש "מאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה" , אלא מנהל אורח חייו מתוך ידיעה והכרה ש"אין עוד מלבדו" , "ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים" , וכל מה שקורה בעולם – לא זו בלבד שאינו מתייחס לזה
1413 ירמי' יו"ד, ב. וראה סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אע"פ שבמאמר זה מדובר בנוגע למעלת חודש ניסן על תשרי, שניסן הו"ע שלמעלה מעולמות, הרי ע"פ המדובר (לעיל (ס"א)) בדיוק לשון הכתוב "ראשון הוא לכם לחדשי השנה ", הנה חודש ניסן הוא ראשון ושליט לא רק בעניני "חודש", ששייך למהלך הלבנה , ש ישראל מונין ללבנה , אלא גם בענינים של " שנה "20, ששייך למהלך החמה , ש אומות העולם מונין לחמה 21.
939 סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ואיתא בגמרא שישראל מונין ללבנה , ואומות העולם מונין לחמה .
1032 סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
הטעם שסדר החדשים הוא אחד מלא ואחד חסר – כמבואר ברמב"ם (ובשאר הספרים שעוסקים בענינים אלו) – לפי ש"חדשה של לבנה (והרי "ישראל מונין ללבנה" ) תשעה ועשרים יום ומחצה ..
1140 סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובאיזה ענינים צריך להתחשב עם חוקות הטבע, ובאיזה ענינים אומרים שבנוגע לבנ"י נאמר "מאותות השמים אל תחתו" , כיון שאינם שייכים ליהודי, ואדרבה, יהודי מושל ושולט על אותות השמים – כאמור לעיל (ס"ט) בנוגע לענין התפלה, שעל ידה נעשה שינוי הטבע, וכמבואר באגה"ק שזוהי המעלה של תפלה אפילו לגבי תורה, שפועלת "לשנות הנבראים מכמות שהם שיתרפא החולה וירד הגשם משמים לארץ ויולידה ויצמיחה".
1430 ירמי' יו"ד, ב. וראה סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אמרו חז"ל שישראל מונין ללבנה , כיון שהם דומין ללבנה , ו"הם עתידים להתחדש כמותה" .
371 ראה סוכה כט, א ובחדא"ג מהרש"א שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
העובדה שרואה מסביבו מאה מליון אינם-יהודים שזורעים ללא אמונה בחי העולמים ואעפ"כ יש אצלם צמיחה – אינה שייכת ליהודי, כי, "מאותות השמים אל תחתו" , וכשם שאין ליהודי להתיירא מ"אותות השמים" , "חוקות שמים וארץ" , כשהם נגדו, כמו"כ אין לו לתלות תקוה בחוקות הטבע, כשהם לטובתו.
929 ירמי' יו"ד, ב. וראה סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכמו שהוא בגשמיות העולם , שבר"ה הלבנה היא בהעלם, שהרי זה עתה (בר"ח) נעשה מולד הלבנה (אחרי שהיתה תחילה בהעלם לגמרי) באופן של נקודה בלבד, וקימעא קימעא הולכת הלבנה וגדלה, עד שבחמשה עשר בחודש, "ליום חגינו", "קיימא סיהרא באשלמותא" , ועד"ז בנוגע לבנ"י, ש"מונין ללבנה" , כיון ש"דומין ללבנה" ו"עתידין להתחדש כמותה" .
385 סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וע"ד שמצינו בנוגע לראשי חדשים ושנים, שאע"פ שענין זה התחיל "משבחר הקב"ה בעולמו (שכבר אז "קבע בו ראשי חדשים ושנים"), מ"מ, "כשבחר ביעקב ובניו" אזי רק "ישראל מונין ללבנה" .
2550 סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכן הוא בישראל שדומין ומונין ללבנה , שבר"ח הוא זמן המוכשר לגלות כח הביטול שישנו בכ"א מישראל .
1336 סוכה כט, א. ב"ר פ"ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', ראש חודש סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
כשם שהלבנה מתחדשת בכל חודש והולכת וגדלה ומאירה יותר מיום ליום , כך גם בנוגע לעם ישראל – שע"פ תורה נקבע ה"לוח" שלו לפי מהלך הלבנה – שגם הוא יתחדש כמו שמתחדשת הלבנה, והיינו, שמבלי הבט על כך שלעת-עתה נמצאים בגלות, ששם לא רואים עמי הארץ את שלימות האור של עם ישראל – הנה בקרוב ממש יתחדש אור הלבנה של עם ישראל , ויצאו עם אורו של הקב"ה מחשכת הגלות, לקבל פני משיח צדקנו, שיוציא את כל אחד מאתנו ואת כולנו מחשכת הגלות, ויוליכנו מתוך גאולה נכונה ואמיתית לארץ הקודש, ארץ ישראל , בגאולה האמיתית והשלימה, במהרה ובקרוב.
1547 ראה סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ונמצא, שמיעוט הלבנה מורה על החסרון בעבודת בנ"י, ואילו היתה הלבנה בשלימותה, הנה גם אצל בנ"י – שמונין ללבנה , דומין ללבנה ונמשלו ללבנה – לא הי' חסרון בעבודתם.
690 ראה סוכה כט, א. ב"ר פ"ו, ג. אוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכמו במארז"ל ש"ישראל מונין ללבנה" , ולכן "בזמן ..
1008 סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובפרט ע"פ הידוע שיש שייכות מיוחדת ללבנה עם בנ"י – ש"מונין ללבנה" , ו"הם עתידים להתחדש כמותה" , לפי ש"דומין ללבנה" , דכשם שהלבנה "לית לה מגרמה כלום"12, כך גם אצל בנ"י ש"אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו" , וכשם שהדברים אמורים בנוגע למלחמת היצר, כן הוא גם בנוגע לכללות הענין דקיום התומ"צ, כדאיתא במדרש על הפסוק "מי הקדימני ואשלם" – הרי בודאי שבענין הקשור עם מולד הלבנה יש הוראה בעבודת בנ"י.
1309 סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכל זה נעשה ע"י בנ"י, ש"מונין ללבָנה" ("המאור הקטן" , שיש בו ירידות ועליות, וכן הוא גם בבנ"י), ועובדים עבודתם בענין ה"לבֵנה",
2571 סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכן הוא בעבודת בנ"י – ש"מונין ללבנה" , ונקראים בשמה:
1896 סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ועי"ז נעשה "פירסומי ניסא" , היינו, שמפרסמים בחוץ גם את ענין הנסים – שיהודי אינו מתיירא משום דבר, וכמ"ש "מאותות השמים אל תחתו" , אלא "יחתו הגוים מהמה" , כיון שמציאותו של יהודי היא מציאות נסית, למעלה מהטבע.
2088 ירמי' יו"ד, ב. וראה סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ולהוסיף, דע"פ המבואר במק"א שהשייכות דג' הרגלים ליום הט"ו בחודש הוא כי ביום הט"ו הוא שלימות הלבנה , שזה מורה גם על השלימות דישראל שמונין ללבנה ודומין ללבנה , צריך לומר, דזה שרובם של הראשי שנים [ולדעת ב"ש כל ד' הראשי שנים] הם בראש חודש, בעת מולד הלבנה שאז הלבנה היא רק נקודה, הוא לפי שענין ראש השנה הוא שבו נמשך הענין שהוא ר"ה אליו, והענינים כמו שהם בתחלת המשכתם הם רק נקודה, ועפ"ז צריך להבין עוד יותר מה שר"ה לאילן הוא בחמשה עשר .
865 סוכה כט, א. ב"ר פ"ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
המשך הביאור בדברי המדרש87 "אימתי (הן תמימות) בזמן שאין ישוע ושכני' ביניהם" – מעלת הקביעות דפסח שחל בשבת, שאז ספה"ע היא באופן ש"השבתות תמימות כששת ימי בראשית", מצד מעלת ימי השבוע שיש בהם ענין שלמעלה משינויים (בניגוד לשינויים שבימי החודש – בגודל הלבנה, ובימי השנה – שינוי התקופות ), בדוגמת ענין הבל"ג שבעבודה ד"עושין רצונו של מקום" – נכלל בשיחה (הנ"ל סי"ט) שהוגהה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א.
662 אף שבפרטיות יותר יש חילוק בין ימי השנה הקשורים עם החמה שאין בה שינויים*, לימי החודש הקשורים עם הלבנה** שעולה ויורדת, ועד"ז בנוגע לבנ"י שמונין ללבנה לפי שדומין ללבנה (ראה סוכה כט, א. ב"ר פ"ו, ג. ועוד), ולא כמו אוה"ע שמונין לחמה (כיון שבנ"י הם במיעוט הכמות לגבי אוה"ע, כפי שהי' אפילו בזמן הבית, ורק לעתיד לבוא (כש"חפרה החמה ובושה הלבנה" לאוה"ע (ישעי' כד, כג וברד"ק ומצו"ד)), כשיקויים היעוד (שם סא, ה) "ועמדו זרים ורעו צאנכם" – אזי יהי' להיפך).
*) ולהעיר , שגם השינוי דשנת העיבור קשור עם הלבנה – בגלל הצורך להשלים את החסרון שבשנת הלבנה להשוותה לשנת החמה , כדי שיהי' חג הפסח בחודש האביב (ראה רמב"ם ריש הל' קידוה"ח) .
**) שהרי אין חדשים לחמה (ראה ראב"ע בא יב , ב) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
כללות ענין מולד הלבנה בר"ח קשור עם גאולת בנ"י, שמונין ללבנה ודומין ללבנה , והם עתידים להתחדש כמותה , שזהו ענין ונפקדת, לאחרי שכבר יצאו י"ח הענין דכי יפקד קושי ומרירות הגלות כו'.
817 ראה סוכה כט, א. ב"ר פ"ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
שכן, טבע העולם אינו "מציאות" אצל יהודי, כמ"ש "מאותות השמים אל תחתו" ;
867 ירמי' יו"ד, ב. וראה סוכה כט, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
דובר לעיל בנוגע לחודש ניסן, ובחודש ניסן עצמו חמשה עשר בו – שזהו הזמן ד"קיימא סיהרא באשלמותא" , שלימות הלבנה , ששייך לבנ"י ש"מונין ללבנה" ו"דומין ללבנה" (כדאיתא במדרשי חז"ל ) – שאז היתה לידת עם ישראל , כמ"ש "לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי", ובלשון המכילתא :
410 סוכה כט, א. ב"ר פ"ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכמש"נ בנוגע ל כל ישראל , יהי' מי שיהי', "מאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה" , כי ישראל בטבעם הם למעלה מהטבע , שהרי החיות של כל אחד ואחד
1672 ירמי' יו"ד, ב. וראה סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובהקדמה – שיהודי צריך לדעת שהוא למעלה מכללות סדר הנהגת העולם, וכמו "מאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה" , שזהו מצד הענין ד"המבדיל בין ישראל לעמים", שלכן, כשיש ספק אם לעשות דבר מסויים או לא, הנה כשרואים שגוי מתרגש מזה, ועד לאופן של "יחתו" , הרי זו הוכחה שליהודי אסור לפחד מזה.
1013 ירמי' יו"ד, ב. וראה סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
" ב תולה נ ישאת ל יום ה רביעי", ר"ת לבנה , שקאי על בנ"י ש"מונין ללבנה" , ועי"ז נעשה התיקון לחסרון הלבנה שאירע ביום הרביעי כו' ,
888 סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ונמצא, שכל הענין של תשעה באב נקבע מלכתחילה עי"ז שהקב"ה "קרא (זימן) עלי מועד" – להוסיף לבנ"י יום של ר"ח ד"איקרי מועד" (שאסור בעשיית מלאכה ), ומועד מיוחד הקשור עם בנ"י, שהרי ר"ח הוא מולד הלבנה , ו"ישראל מונין ללבנה" ("קטן מונה לקטן" ) – עי"ז שעשו חודש תמוז מלא, והרי חודש מלא מורה על תכלית השלימות; ועי"ז מתגלה גם ענינו הפנימי של תשעה באב, ש"מקרי מועד" , שלכן דוקא בו אין אומרים תחנון , משא"כ בכל הימים שלפניו.
848 סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ביחס לר"ה ועשי"ת – הנה ימי חודש אלול "הם ימות החול ואינם יו"ט כמו שבתות ויום טוב כו'"; אבל כשמדובר אודות חודש אלול מצ"ע – הנה בשנת השמיטה שהיא "שבת לה'", גם החדשים (ובנדו"ד, חודש אלול) הם בבחי' שבת (שהרי שנה מורכבת מחדשים, ואצל בנ"י ש"מונין ללבנה" , הרי הם חדשי הלבנה , שביניהם גם חודש אלול, ולכן כאשר השנה היא בבחי' שבת, הרי זה פועל גם על החדשים שהם בבחי' שבת).
1191 סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ולהוסיף, דע"פ המבואר במק"א שהשייכות דג' הרגלים ליום הט"ו בחודש הוא כי ביום הט"ו הוא שלימות הלבנה , שזה מורה גם על השלימות דישראל שמונין ללבנה ודומין ללבנה , צריך לומר, דזה שרובם של הראשי שנים [ולדעת ב"ש כל ד' הראשי שנים] הם בראש חודש, בעת מולד הלבנה שאז הלבנה היא רק נקודה, הוא לפי שענין ראש השנה הוא שבו נמשך הענין שהוא ר"ה אליו, והענינים כמו שהם בתחלת המשכתם הם רק נקודה, ועפ"ז צריך להבין עוד יותר מה שר"ה לאילן הוא בחמשה עשר.
5 סוכה כט, א. ב"ר פ"ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ בא, ח' שבט, ה'תשל"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכמו שמבאר כ"ק אדמו"ר הזקן עה"פ בחודש השלישי גו' ביום הזה באו מדבר סיני, ודרשו רז"ל שקאי על ר"ח, שאינו מובן, מהי השייכות של ביאתם למדבר סיני (ההקדמה למ"ת) לר"ח, וגם למה נקרא ר"ח בכתוב זה בלשון ביום הזה, ומבאר כ"ק אדמו"ר הזקן ע"פ מארז"ל ישראל מונין ללבנה , שהלבנה לית לה מגרמה כלום, ענין הביטול.
34 סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכן הוא בישראל שדומין ומונין ללבנה , שבר"ח הוא זמן המוכשר לגלות כח הביטול שישנו בכ"א מישראל .
20 סוכה כט, א. ב"ר פ"ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ענין ר"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
מונין לחמה ואין מונין ללבנה עם היות כי החמה היא למעלה במדרגה יותר, היא הנותנת כי בזה הוא טעותם באומרי' שעל השמים כבודו ברוחניות אבל אין לו חלק בגשמיות, וישראל מונין ללבנה כלומר כמ"ש אלקי הארץ שהוא למטה דוקא, עם היות כי זהו למטה במדרגה אבל הסיבה לזה הוא דוקא מחמת כי הוא מגביהי לשבת למעלה מעלה לכן משפילי לראות בשמים ובארץ, והנשים שרשן ממל' דוקא כי כמו שבלבנה יש מיעוט וריבוי בכל חדש כן הוא עונת הנשים בוסתן מל' ליום טמאה ומתקדשת, ולכן הם לא קבלו מהערב רב בענין העגל כאשר קבלו האנשים שמעלמא דדכורא, ולכן ניתן להם ר"ח שהוא יו"ט של הלבנה ועת התגלותה כו'.
19 מונין לחמה : סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב להבין ענין ר"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובכ"ז יובן מה שאוה"ע מונין ימי השנה לחמה וישראל מונין ללבנה , ולכאורה הי' ראוי להיות להיפך מאחר שאוה"ע אינן יודעין את הוי' כו' כי רם עליהם ונשגב כו' כנ"ל.
34 שאוה"ע מונין . . לחמה : סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרטו דין תשמיש המטה ביום הכיפורים ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ב הרואה קרי בליל יום הכיפורים ידאג כל השנה שמא לא קבלו תעניתו והשביעוהו במה שבידם להשביעו כעבד שבא למזוג כוס לרבו ושופך לו רבו הקיתון (פירוש קיתון של מים שממנה מוזג הכוס של יין) על פניו כלומר אי אפשי בשימושך ואם עלתה לו שנה מובטח לו שהוא בן עולם הבא שבודאי יש לו זכיות הרבה שהגינו עליו והוא יאריך ימים שכך הסימן יראה זרע יאריך ימים:
טז סוכה כט, א. וראה גם לקמן סי' תרלט סכ"ד. וראה שלחן המלך ח"ב ע' רכו הערה 15.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרטו דין תשמיש המטה ביום הכיפורים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ב הרואה קרי בליל יום הכיפורים, ידאג כל השנה, שמא לא קבלו תעניתו, והשביעוהו במה שבידם להשביעו, כעבד שבא למזוג כוס לרבו ושופך לו רבו הקיתון (פירוש, קיתון של מים שממנה מוזג הכוס של יין) על פניו כלומר אי אפשי בשימושך.
1301 סוכה כט, א (שפך לו רבו קיתון על פניו ואמר לו אי אפשי בשמושך ).
וכן לקמן סי' תרלט סכ"ד (כעבד שבא למזוג כוס לרבו ושופכו לו רבו על פניו , כלומר איני חפץ בשימושך).
וראה שלחן המלך ח"ב ע' רכו הערה 15.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [מי כה"א] לה"ע ר"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אך הנה הנשים לא רצו בזה ולכן לא השתתפו עמהם ולא נתנו נזמיהם לעשות העגל, והוא מצד שרש נשמותיהם שה"ע היותם מעלמא דנוקבא, אשר מלכותו בכל משלה, בחי' מל' ראש על כל הע"ש שלמעלה, וידעו והרגישו בנפשותם איך שאין ממש במזלות ושרים הנ"ל יותר מאשר ידעו והרגישו האנשים, שנשמותיהם מעלמא דדכורא, בחי' ז"א דאצי' שמרומם ונשגב למעלה מעלה מערך בי"ע לגמרי, אשר ע"כ אומרים המכחישים בהשגחה פרטיות שעל השמים כבודו של מקום הוא בחי' ז"א דאצי', ועזב את הארץ היינו בחי' מל', ולכן הם מונים לחמה ולא ללבנה מטעם הנ"ל, ועם היות כי החמה היא למעלה במדרגה מהלבנה היא הנותנת שבזה עצמו הוא טעותם באמרם שעל השמים כבודו בבחי' הרוחניות ואין לו חלק בגשמיות כלל כו', וישראל המונים ללבנה כלומר להיותו אלקי הארץ כמו אלקי השמים מעלה ומטה שוים לפניו ית' שעם היות שהארץ היא למטה במדרגה משמים מ"מ הנה הוא משפילי לראות בהשגחה פרטיות בשמים ובארץ בשוה ממש, והיינו מפני היותו מגביהי לשבת, שלכן הוא משפילי לראות בשמים ובארץ בשוה כו', כי באמת גם השמים הם בחי' ירידה והשפלה לפניו, אך הנה הנשים לפי ששרשם מבחי' המל' דוקא, ולכן כמו שבלבנה יש מיעוט וריבוי בכל חדש כן הוא עונת הנשים בוסתן משלשים יום לשלשים יום שטמאה ומתקדשת, ולכן הם לא קיבלו מהע"ר בענין העגל כאשר קיבלו האנשים שהם מעלמא דדכורא, ולכן ביו"ט של ר"ח שהוא יו"ט של הלבנה ועת התעלותה כו' ניתן לנשים יותר מאנשים מטעם הנ"ל, והגם כי בכל מ"ע שהזמן גרמא הנשים פטורות מ"מ ר"ח אינו דומה לזה להיות כי שרשם הוא בעלמא דנוקבא כו'.
59 הם מונים לחמה : סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם מי כהוי' אלקינו המגביהי לשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובזה יובן מה שנשמות ישראל מונים ללבנה ואומות העולם מונין לחמה , כי הגם שהחמה היא גדולה מהלבנה מכל מקום הרי זה ע"ד רם כו' על השמים כו' אבל הלבנה היא קטנה מהשמש ולכן מקבלת אורה מהשמש.
58 ישראל מונים ללבנה : ראה סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כח י'תתעב
מקור מפורש
בדף זה
סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טו ה'תקעט
מקור מפורש
בדף זה
וי"ל הטעם דאין מברכין ע"ז מפני שהוא סימן לפורעניות הבאה (סוכה כט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טו ה'תקעט
מקור מפורש
בדף זה
מעריכת לוחות האמורים מובן שתופעה האמורה היא ענין טבעי, אבל ביחד עם זה יש בזה גם סימן, ובדוגמת ענין הקשת, שגם הוא ענין טבעי עתה, וביחד עם זה משמש אות, וככתוב בארוכה, ואין בזה סתירה, שהרי במה דברים אמורים אשר ליקוי חמה ולקוי לבנה יש להם הפירושים כמרז"ל (סוכה כט, א) - כשנראים הלקוים בארץ (ונראים לזה היודע ע"ד פירוש הליקוים), משא"כ באם יתכסו השמים בעננים וכיו"ב, הרי אין זה ענין של סימן והוראה להאדם אשר על האדמה, ועד"ז הוא גם בענין הקשת, וכמבואר במפרשי התורה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל הוספות בראשית
מקור מפורש
בדף זה
הטעם דאין מברכין ע"ז מפני שהוא סימן לפורעניות הבאה (סוכה כט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל הוספות בראשית
מקור מפורש
בדף זה
מעריכת לוחות האמורים מובן שתופעה האמורה היא ענין טבעי, אבל ביחד עם זה יש בזה גם סימן, ובדוגמת ענין הקשת, שגם הוא ענין טבעי עתה, וביחד עם זה משמש אות, וככתוב בארוכה, ואין בזה סתירה, שהרי במה דברים אמורים אשר ליקוי חמה וליקוי לבנה יש להם הפירושים כמרז"ל (סוכה כט, א) — כשנראים הליקוים בארץ (ונראים לזה היודע ע"ד פירוש הליקוים), משא"כ באם יתכסו השמים בעננים וכיו"ב, הרי אין זה ענין של סימן והוראה להאדם אשר על האדמה, ועד"ז הוא גם בענין הקשת, וכמבואר במפרשי התורה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד חמשה עשר באב שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
עוד צ"ע ע"פ המבואר בכתבי האריז"ל שגודל היו"ט דחמשה עשר באב שייך לזה שאז הוא מילוי הלבנה, ומבואר העילוי בזה לגבי מילוי הלבנה שבכל חודש וחודש, כי הלבנה מורה על ישראל שמונים ללבנה, (לפי שהם) דומים ללבנה, ועתידין להתחדש כמותה, ומילוי הלבנה מורה על השלימות שבישראל הבאה לאחרי הירידה (חסרון הלבנה שלפנ"ז), וע"פ הידוע שכל ירידה היא צורך עלי', מובן, דככל שתגדל הירידה, כך גדלה העלי' שלאח"ז.
65 ראה סוכה כט, א. חולין ס, ב. ב"ר פ"ו, ג. אוה"ת בראשית ד, ב ואילך. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
גם ב"עבודת" בני ישראל, שנמשלו ללבנה, ישנן שתי נקודות אלו:
2 ראה סוכה כט, א. שהש"ר פ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
גם ב"עבודת" בני ישראל, שנמשלו ללבנה, ישנן שתי נקודות אלו:
2 ראה סוכה כט, א. שהש"ר פ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט
מקור מפורש
בדף זה
3 סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
1 ואה סוכה כט, א. מכילתא בא יב, ב. ובברכת הלבנה (סנה' מב, א): שהן עתידין להתחדש כמותה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה לא
מקור מפורש
בדף זה
2 אידישער פּאָלק . . לבנה : סוכה כט, א תו"א יתרו סו, ב
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
5 סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כ
מקור מפורש
בדף זה
,כיון שבו ביום קיימו מצות סוכה (כמה פעמים, ובמילא גם לדעת ר"א -- שצ"ל ב' סעודות -- סוכה כז, א) ה"ז הוכחה דהקב"ה ניחא לי' בשימושו (סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
5 אידן .. לבנה: סוכה כט, א. ביר פ"ו, ג. וראה אוה"ת בראשית ד, ב ואילך. ובכ"מ. - וצע"ק לשון הרמב"ם ריש הל' קדה"ח שם: והשנים שאנו מחשבין הם שני החמה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
9 שישראל דומים ללבנה: סוכה כט, א. ב"ר פ"ו, ג. וראה אוה"ת בראשית ד, ב ואילך. ובכ"מ. וצע"ק לשון הרמב'ם ריש הל' קדה"ח שם: והשנים שאנו מחשבין הם שני החמה, \
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יד
מקור מפורש
בדף זה
6 סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא בא שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
ישראל מושווים ללבנה, למאור הקטן, כנאמר "מי יקום יעקב כי קטן הוא".
50 ראה ב"ר פ"ו, ג. סוכה כט, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב אמור שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
במקרה שבו פטורים מן הסוכה, כגון כאשר יורד גשם וכדומה, שאז נקבע ש"המצטער פטור מן הסוכה":
28 ראה סוכה כח, ב במשנה. שם כט, א. רמב"ם שם ה"י. טושו"ע (ודאדה"ז) שם ס"ה ואילך (סי"ז סכ"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
9 ראה סוכה כט, א. ב"ר פ'ו, ג. וראה אוה"ת
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
4 סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
המעלה של יום חמשה עשר בחודש היא שבו נעשית הלבנה במילואה, ובזה מרומזת השלימות דישראל שנמשלו ללבנה.
1363 ראה סוכה כט, א. ב"ר פ"ו, ג. אוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים
מקור מפורש
בדף זה
תיכף ("אָט באַלד") תשוב הלבנה ותתחדש, היא מתחילה שוב להאיר, וכשיודעים זאת – קל יותר לסבול ("דורכטראָגן"), כיון ש"ישראל דומין ללבנה".
65 ראה סוכה כט, א. ב"ר פ"ו, ג. אוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
ויובן ביותר, דהנה בפרשה זו הוא הציווי דקידוש החודש, שענינו הוא יחוד שמשא וסיהרא שנעשה במולד הלבנה בר"ח, והו"ע יחוד קוב"ה ושכינתי', כנסת ישראל, דישראל נמשלו ללבנה.
6 ראה סוכה כט, א ובחדא"ג מהרש"א שם. ב"ר פ"ו, ג. וראה אוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
מחד גיסא, כשישנם ענינים שבדרך הטבע הם בלתי-רצויים – אין לבנ"י להתיירא מהם, כמארז"ל בנוגע ל"סימן רע" ד"אותות השמים":
12 סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
ישראל נמשלו ללבנה, כי, הלבנה יש בה שינויים, לפעמים היא בגדלות, ולפעמים היא בקטנות ועד להעלם לגמרי, וכמו"כ משתנה מצבם של בנ"י מזמן לזמן, שלפעמים הם במצב של גלות, ולפעמים הם במצב של גאולה.
11 ראה סוכה כט, א ובחדא"ג מהרש"א שם. ב"ר פ"ו, ג. אוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן (מאמר ב), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
וזהו החודש הזה לכם, שענין החודש שקשור עם הלבנה שייך לישראל דוקא, שנמשלו ללבנה , כיון שע"י עבודתם נעשה ענין החידוש, דהיינו המשכת תוספת אור שלמעלה מהשתלשלות.
508 ראה סוכה כט, א. ב"ר פ"ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
– שזהו"ע ששייך לבנ"י ש"נמשלו ללבנה" , וכמודגש במגילת אסתר, כדברי הגמרא :
808 ראה סוכה כט, א ובחדא"ג מהרש"א. ב"ר פ"ו, ג. אוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
וכן הוא בנוגע למעמדם ומצבם של בנ"י – שנמשלו ללבנה , ו"עתידים להתחדש כמותה" (כפי שאומרים בנוסח קידוש לבנה, וחותמים בשם ומלכות, שמזה מוכח שזהו דבר ודאי, "בלי שום ספק וס"ס בעולם" ):
1650 ראה סוכה כט, א. ב"ר פ"ו, ג. אוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' קרח, ב' דר"ח תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
ובנ"י – אומר המדרש – דומים ללבנה .
725 ראה גם סוכה כט, א. אוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פקודי, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
וכמו"כ בנוגע לבנ"י, ש"דומין ללבנה" ו"עתידין להתחדש כמותה" – שתחילה צריך להיות הענין ד"יפקד מושבך", שמתבטל ממציאותו לגמרי ("אינגאַנצן אויס מציאות"), ועי"ז נעשה הענין ד"ונפקדת", ועד שעי"ז באים למ"ש בסיום ההפטרה:
699 ראה סוכה כט, א. ב"ר פ"ו, ג. אוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, בעמדנו עתה בשבת מברכים חודש אלול – הנה מבלי להמתין עד שכולם יחזרו מה"קאָנטרי" ביום המוגבל (הנקרא "לייבער דיי") שבו מסתיימת תקופת הקיץ ע"פ חשבון ימות החמה (ששייך בעיקר לאלו שמונין לחמה ), יש להתחיל כבר בכל עניני העבודה דחודש אלול, שאז הקב"ה נוסע ל"קאָנטרי" כביכול – "מלך בשדה".
1129 ראה סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
וההוראה מזה בנוגע לבנ"י שנמשלו ללבנה :
851 ראה סוכה כט, א ובחדא"ג מהרש"א שם. ב"ר פ"ו, ג. אוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' קרח, א' דר"ח תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ראש-חודש יש לו קשר מיוחד עם בנ"י בכלל בתור עם, כדמוכח מהנוסח שתיקנו אנשי כנסת הגדולה בתפלת מוסף ראש-חודש:
2385 ראה סוכה כט, א. מכילתא בא יב, ב. ובברכת הלבנה (סנהדרין מב, א): "שהן עתידין להתחדש כמותה".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', ראש חודש סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ולכן אמרו חז"ל :
1970 סוכה כט, א. מכילתא בא יב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
– נוסף לכך שכל בנ"י "דומין ללבנה" , שיש בה שינויים כו', וכן הוא כללות סדר העבודה אצל בנ"י, שאינו דומה אופן העבודה במשך ששת ימי החול לאופן העבודה ביום השבת, וכמו"כ ישנו כללות החילוק בין בני ישכר שעיקר עבודתם בקו התורה לבני זבולון שעבודתם במשך היום היא בעניני מסחר, שמפריעים לעבודה הרוחנית –
1106 ראה סוכה כט, א. ב"ר פ"ו, ג. אוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ואז מאיר אצלו ענין הלבנה – ענין היהדות, שהרי "ישראל דומין ללבנה" – "באשלמותא",
1837 ראה סוכה כט, א. ב"ר פ"ו, ג. אוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח מגיד (המשך3)
מקור מפורש
בדף זה
וכ"מ גם ממרז"ל (סוכה כט, א):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד
מקור מפורש
בדף זה
וכ"מ גם ממרז"ל (סוכה כט, א):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א רני ושמחי
מקור מפורש
בדף זה
המאורות הגדולים שגם המל' היא בחי' הלבנה מדרגת נש"י שלכן ישראל מונים ללבנה שרש מדריגתן היא שוה בקומתה לבחי' ז"א ושניהם מקבלים מבחי' חכמה שכמו בחי' ז"א מקבלים מבחי' חו"ב ככה גם המל' מקבלת ג"כ מבחי' חו"ב שזהו מ"ש וגם אמנה אחותי בת אבי שכאשר היא בחי' ומדריגת אחותי אז היא מקבלת מבחי' אבי בחי' חכמה, ובחי' אמי היא כאשר המל' עולה לבחי' בינה אז היא נעשה בחי' משפיע לבחי' ז"א, וזהו בעטרה שעטרה לו אמו שהוא כאשר המל' עולה להיות במדריגת בינה כו'.
17 ישראל מונים ללבנה : ראה סוכה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר