478
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)
הערות
- 1. 58 לקוטי הוספות / מכתבים כלליים לר"ה שיחות
- 2. רוב שנים יודיעו חכמה: איוב לב, ד
- 3. ענין .. עיבור: להעיר מלקוטי לוי"צ לפסוקים כו' ע' קטו,
- 4. עיבור"יאָר .. אויסצוגלייכן: רמב"ם הל' קדה'ח רפ"א, רפ"ד. טור או"ח סוף הלי ר"ח. ועוד.
- 5. אידן .. לבנה: סוכה כט, א. ביר פ"ו, ג. וראה אוה"ת בראשית ד, ב ואילך. ובכ"מ. - וצע"ק לשון הרמב"ם ריש הל' קדה"ח שם: והשנים שאנו מחשבין הם שני החמה.
- 6. אין זייער פאַסענדער צייט: שמות לד, כב (סנה' יג, א). דברים טז, א (ובפרש"י שם. ר"ה כא, א).
- 7. קלענער מאַכן: ראה רמב"ם שם פ"א, ה"ב וצעיק במש"כ שם ,כמו שלושים יום'.
- 8. פיאָריגען .. גלייכן זיך אויס: רמב"ם שם פ"ו, ה"י. (ומסיים דנשאר יתרון בכל מחזור שעה אחת ותפ"ה חלקים (ובצפע"נ להרגצ'ובי מציין לתוס' שבועות י, ב). וראה שם הפירוש לפ"ט היג. אבל זהו לחשבון דשמואל, משא*כ לדרב אדא (שעפ"ז קובעים המועדים) אין יתרון כלל, וכמש"ב הרמב"ם שם רפ"י. וראה ס' עתים לבינה מי"ב).
משנה תורה, הלכות קידוש החודש א׳ - הטקסט מספריא
חדשי השנה הם חדשי הלבנה שנאמר עולת חדש בחדשו ונאמר החדש הזה לכם ראש חדשים. כך אמרו חכמים הראה לו הקב"ה למשה במראה הנבואה דמות לבנה ואמר לו כזה ראה וקדש. והשנים שאנו מחשבין הם שני החמה שנאמר שמור את חדש האביב.
וכמה יתרה שנת החמה על שנת הלבנה קרוב מאחד עשר יום. לפיכך כשיתקבץ מן התוספת הזאת כמו שלשים יום או פחות מעט או יותר מעט מוסיפין חדש אחד ועושין אותה השנה שלשה עשר חדש והיא הנקראת שנה מעוברת. שאי אפשר להיות השנה שנים עשר חדש וכך וכך ימים שנאמר לחדשי השנה חדשים אתה מונה לשנה ואי אתה מונה ימים.
הלבנה נסתרת בכל חדש ואינה נראת כמו שני ימים או פחות או יותר מעט. כמו יום אחד קודם שתדבק בשמש בסוף החדש וכמו יום אחד אחר שתדבק בשמש ותראה במערב בערב. ובליל שתראה במערב אחר שנסתרה הוא תחלת החדש ומונין מאותו היום תשעה ועשרים יום. ואם יראה הירח ליל שלשים יהיה יום שלשים ראש החדש. ואם לא יראה יהיה ראש החדש יום אחד ושלשים ויהיה יום שלשים מחדש שעבר. ואין נזקקין לירח בליל אחד ושלשים בין שנראה בין שלא נראה. שאין לך חדש לבנה יותר על שלשים יום.
חדש שיהיה תשעה ועשרים ויראה ירח בליל שלשים נקרא חדש חסר. ואם לא יראה הירח ויהיה החדש שעבר שלשים יום נקרא חדש מעובר ונקרא חדש מלא. וירח שיראה בליל שלשים הוא הנקרא ירח שנראה בזמנו. ואם נראה בליל אחד ושלשים ולא נראה בליל שלשים הוא נקרא ירח שנראה בליל עבורו.
אין ראיית הירח מסורה לכל אדם כמו שבת בראשית שכל אחד מונה ששה ושובת בשביעי. אלא לבית דין הדבר מסור עד שיקדשוהו בית דין ויקבעו אותו היום ראש חדש הוא שיהיה ראש חדש. שנאמר החדש הזה לכם עדות זו תהיה מסורה לכם.
בית דין מחשבין בחשבונות כדרך שמחשבים האיצטגנינים שיודעין מקומות הכוכבים ומהלכם וחוקרים ומדקדקים עד שידעו אם אפשר שיראה הירח בזמנו שהוא ליל שלשים או אי אפשר. אם ידעו שאפשר שיראה יושבין ומצפין לעדים כל היום כולו שהוא יום שלשים. אם באו עדים ודרשום וחקרום כהלכה ונאמנו דבריהם מקדשין אותו. ואם לא נראה ולא באו עדים משלימין שלשים ויהיה חדש מעובר. ואם ידעו בחשבון שאי אפשר שיראה אין יושבים יום שלשים ואין מצפין לעדים. ואם באו עדים יודעין בודאי שהן עדי שקר או שנראת להם דמות לבנה מן העבים ואינה הלבנה הודאית.
מצות עשה מן התורה על בית דין שיחשבו וידעו אם יראה הירח או לא יראה. ושידרשו את העדים עד שיקדשו את החדש. וישלחו ויודיעו שאר העם באי זה יום הוא ראש חדש כדי שידעו באי זה יום הן המועדות. שנאמר אשר תקראו אותם מקראי קדש ונאמר ושמרת את החקה הזאת למועדה.
אין מחשבין וקובעין חדשים ומעברין שנים אלא בארץ ישראל שנאמר כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים. ואם היה אדם גדול בחכמה ונסמך בארץ ישראל ויצא לחוצה לארץ ולא הניח בארץ ישראל כמותו הרי זה מחשב וקובע חדשים ומעבר שנים בחוצה לארץ. ואם נודע לו שנעשה בארץ ישראל אדם גדול כמותו ואין צריך לומר גדול ממנו הרי זה אסור לקבוע ולעבר בחוצה לארץ ואם עבר וקבע ועיבר לא עשה כלום
מצוטט ב־4 עמודים
לקוטי שיחות 4
- כרך לב ‹ הוספות ‹ מכתבים כלליים ‹ 217 לקו"ש חי"ד ע' 478
- כרך טז ‹ הוספות - שיחות ומכתבים ‹ שיחה ט ‹ 595 לקו"ש חי"ד ע' 478
- כרך כד ‹ הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה ‹ שיחה ה ‹ 624 לקו"ש חי"ד ע' 478
- כרך כט ‹ הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה ‹ שיחה ב ‹ 522 לקו"ש חי"ד ע' 478
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 1 עמודים.