ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יז בהר שיחה ב

287

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

במעשרות, אבל אם הם הפקר מצד "אפקעתא דמלכא", מובן, שהעובדה שהאדם לא הפקירם אינה משפיעה כלל, והפירות פטורים ממעשרות.

ג. בשנה השביעית אינה חלה חובת המעשרות

אך ניתן לומר, שגם אם אדם אינו מפקיר את פירות השביעית, הם פטורים ממעשרות אף לפי הדעה שזוהי חובת גברא²³, כי יש לומר שפירות שביעית פטורים ממעשרות מטעם הפקר, לא מפני שהם מופקרים בפועל, אלא עקב החובה להפקירם.

וההסבר לכך הוא: כשם שבשש השנים הקודמות יש הבדל בחובת המעשרות, שבשנים הראשונה, השניה, הרביעית, והחמישית, מפרישים מעשר שני, ובשלישית וששית מפרישים במקום זאת מעשר עני, והטעם הפשוט לכך הוא כדי שלא יצטרכו לתת בשנה אחת את כל המעשרות²⁴, בכל זאת לא נמצאת בשום מקום סברה לומר שאם אדם לא נתן, לדוגמא, מעשר שני בשנה הראשונה, עליו לתת מעשר עני, כיון שתבואה שנה זו אינה חייבת במעשר עני.

דומה לכך הדבר לגבי התבואה והפירות על השנה השביעית, שעקב מצות התורה להפקירם, אין חלה בשנה זו חובת המעשרות²⁵, אף אם לא הפקירו אותם למעשה²⁶.

ד. מלשון המדרש על "גבורי כח" אין הוכחה לגבי הפקר פירות שביעית

לכאורה ניתן להוכיח שהפקר פירות שביעית היא אפקעתא דמלכא,

הערות

23. מחלוקת הב"י והמבי"ט (הנ"ל בהערה 19) היא בעיקר לגבי פירות עכו"ם בשביעית. ובתוך דבריו כתב הב"י (אבקת רוכל שם) "כי לא נפטרו פירות שביעית ממעשרות אלא מטעם הפקר וכל שאינו מופקר לא נפטר ממעשרות, ומה שטען אטו ישראל שגדר כרמו ולא הפקיר כו' דאיכא למימר בהא אין הכי נמי שהיא חייבת אע"ג דרחמנא אפקירא כיון דאיהו לא אפקרי' ואפי' את"ל דפטורה איכא למימר שאני התם דרחמנא אפקרי' מה שאין כן בשל גוי כו'". הרי דגם לשיטתי' דמצוה על האדם להפקיר לא פסיקא לי' מילתא בפירות של ישראל.
24. אף שלמדוהו מהכתובים ראה יד, כח־כט. (ראה ספרי שם. ר"ה יב, ב. רמב"ם הלכות מת"ע פ"ו ה"ד) – הרי י"ל שזהו טעם הכתוב שצ"ל רק מעשר אחד ולא שזהו גזה"כ בלי טעם.
25. להעיר מתוד"ה יד הכל ר"ה טו, א. ראה צפע"נ שבהערה 19. ובכמה אחרונים. ולהעיר עד"ז בהיתר – מי שאנסוהו לחלל שבת – המחוייב להניח תפילין. העושה מלאכה בחוה"מ האם מחוייב בתפילין – שו"ת אמרי יושר ח"ב סקמ"ט (ושם גם שקו"ט בהולך במדבר ושכח מתי שבת כו'). וראה ג"כ הצ"צ למו"ק פ"ג מ"ד.
26. ראה ספרי (ראה יד, כח. תבוא כו, יב. ילקו"ש שם): "יכול אף שנה שביעית תהא חייבת במעשר ת"ל שנת המעשר שנה שחייבת במעשר יצאה שביעית שאינה חייבת במעשר". ובמהרי"ט שם סי' מג מוכיח מזה שפירות שביעית פטורין מן המעשר מגזה"כ ולא מטעם הפקר כלל (וראה שם שהביא מפרש"י ר"ה שם). ובזית רענן לילקוט ראה שם (אות מה) "שהכל הפקר", ולפי הנ"ל בפנים י"ל פי' הספרי בפשטות שפירות שביעית אינן חייבות במעשר מכיון שחייב להפקירם [ולהעיר שבספרי (וילקוט) שם ממשיך "יכול יהו שני מעשרות נוהגים בה (בשלישית) ת"ל שנת המעשר מעשר אחד כו'"]. וראה צפע"נ מת"ע הנ"ל.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.