שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כה ט'תפב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
דער ענין פון יציאת מצרים איז געווען די באַפרייאונג פון פאַרשקלאַפונג, אָנהויבנדיג מיט דעם איינפאַכן זין פון דעם וואָרט – פון פיזישע צוואַנגס-אַרבעט (עבודת פרך), ביז צו דעם טיפסטן זין פון גייסטיגער באַפרייאונג, באַפרייאונג פון "מצרים" (מצרים וגבולים) – פון אַלע באַגרענצונגען און באַשרענקונגען וועלכע האַמען די נשמה; ביז עס אַנטפּלעקט זיך דער עצם מהות פון דעם אידן, סיי אַלס יחיד און סיי אַלס פאָלק,
10 ביז צו כו': ואדרבה דוקא זה נתחדש בפסח , כי עבודה בטלה מאבותינו בר"ה (ר"ה יא, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתפא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ובתוכן מכתבו, הרי נכנסנו לחודש הגאולה ועינינו נשואות לגואל ישראל שישלח גאולה האמיתית לכל אחינו בני ישראל באשר הם שם, ובפרט לאחינו הנתונים בצרה ובשבי', ויוציאם מאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה.
1 לחודש הגאולה : שמו"ר פט"ו, יא. וראה ר"ה יא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קכ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
ראש חודש ניסן , חודש הגאולה שבו נגאלו ובו עתידין להגאל מארבע כנפות הארץ אל ארץ טובה ורחבה, ארץ הקודש;
10 שבו נגאלו ובו עתידין להגאל דעת ר"י בר"ה יא, רע"א. וכן סתם בשמו"ר שם. וראה תו"מ – סה"מ אדר ע' צז ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קלח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
דהנה אמרז"ל (ר"ה יא, א) אר"י בניסן נגאלו בניסן עתידים להגאל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל תולדות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, יג
אמרו חז"ל "בפסח נולד יצחק" , וידוע אשר שלש
9 ר"ה יא, רע"א (וראה תוס' שם). רש"י וירא יח, י. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ויה"ר שבניסן זה ממש תקויים הבטחת חז"ל בניסן עתידין להגאל, ובמצב של בני חורין בפשטות "נודה לך שיר חדש (לשון זכר) על גאולתנו ועל פדות נפשנו".
67 כדעת ר"י (ר"ה יא, א), שבמדרש (שמו"ר פט"ו, יא) הכריע וסתם כדעתו — אוה"ת בא (ע' רנט). ד"ה החודש הזה ה'ש"ת פ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות ניסן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אמרז"ל (ר"ה יא, א) אר"י בניסן נגאלו בניסן עתידים להגאל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות י"א ניסן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
סיי מצד החודש, חודש ניסן — כהבטחת תורת אמת ותורת חיים, אַז "בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל" ;
5 ר"ה יא, א. וראה שמו"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ד
כ"ה אדר, ה'תשמ"ז.
3 כ"ה אדר : בו נברא העולם לדעת ר' יהושע — ר"ה יא, רע"א. תוד"ה לתקופות — שם ח, א (ובנוגע לתקופות כן ההלכה — ר"ה יב, א). וראה תוד"ה כמאן — ר"ה כז, א. שער הכוונות להאריז"ל ענין ר"ה דרוש א'. פע"ח שער ר"ה פ"ד (בכמה דפוסים — פ"ו). וראה לקו"ש חט"ז ע' 4483 ובהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
באשר לנקודה השניה, בענין חודש ניסן , צויין כי החודש, חודש הגאולה, מתייחס וקשור לגאולה השלימה, הגאולה של באחרית הימים, הגאולה האחרונה,
60 חודש הגאולה. . וקשור לגאולה. . באחרית הימים : כי בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל — ר"ה יא, א. שמו"ר שם. וראה אוה"ת שם. המשך מים רבים תרל"ו פקל"ד ואילך. ד"ה החודש הנ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ראש -חודש ניסן , שהוא היום הראשון של חודש הגאולה, והיום בשבוע שבו חל גם היום הראשון של חג הפסח , זמן חירותינו — הוא היום שבו התבשרו בני ישראל שעומדים לפני יציאת מצרים ואף נקבע יום היציאה והגאולה (יום חמשה עשר לחודש), וכהכנה לכך — קיבלו את המצוות של קרבן הפסח , מצה ומרור וכל ההוראות וההכנות לגאולה מצרים .
92 חודש הגאולה : שמו"ר פט"ו, יא. וראה אוה"ת בא ע' רסד ואילך. ד"ה החודש הזה תרע"ח (הב'). ה'ש"ת. ועוד. ובניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל — ר"ה יא, א. שמו"ר שם. וראה אוה"ת שם. המשך מים רבים תרל"ו פקל"ד ואילך. ד"ה החודש הזה ה'ש"ת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
מאז, במשך 3300 שנה , היו גלויות וגאולות, חלו ירידות ועליות, אבל זו הדרך לשלימות מושלמת עוד יותר, על ידי "ירידות-צורך-עלי'", עד שתבוא הגאולה השלימה בתכלית והנצחית, ו"בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל" , הגאולה הסופית והמוחלטת, שיא השלימות, עד שאין בכלל מקום לגלות ולירידה, "סיהרא באשלמותא" במלוא המידה.
155 בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל : ר"ה יא, א. וראה גם שמו"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז צו צו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכן תהי' לנו, שהקב"ה בעצמו אוחז ביד כאו"א — "איש איש ממקומו" — ומוציאו מן הגלות וכמ"ש "ושב ה"א את שבותך", בניסן זה ממש, בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל.
37 דעת ר"י ר"ה יא, א. וכן סתם בשמו"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז שבת הגדול שבת הגדול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
והרי לכאורה אין כאן אלא עוד נס בשייכות ליציאת מצרים , והרי כבר היו לפנ"ז כל המכות שהביא הקב"ה על המצרים , וכן התחלת הגאולה היא לכאורה מראש השנה שאז "בטלה עבודה מאבותינו במצרים" .
25 ר"ה יא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו, אור ליום ועש"ק פ' צו, י"א ניסן ה'תש"נ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
"בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל", ובפרט אַז אין חודש ניסן עצמו זיינען שוין דורך צוויי שבתות, און מ'גרייט זיך און מ'שטייט שוין בסמיכות ממש צו חג הפסח צוזאַמען מיט "גאולתנו ופדות נפשנו" — די חירות אמיתית פון יעדער אידן און פון אַלע אידן, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו,
13 ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות שיחת יום ועש"ק ערב פסח ה'תנש"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והענין בזה — שנוסף על העילוי והשלימות דעבודת הצדיקים, "ועמך כולם צדיקים", שלימות שמצד גדרי הבריאה, ניתוסף בעבודה גם השלימות דעבודת התשובה שלמעלה מגדרי הבריאה, כמודגש בהגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו ש"אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא".
38 ויש לומר, שענין זה מודגש גם בהלוחות שיהיו בביהמ"ק השלישי — לא רק לוחות ושברי לוחות, עבודת התשובה לאחרי הירידה דשבירת הלוחות, אלא גם לוחות ראשונות כפי שהם בשלימותן (לפני השבירה), עבודת הצדיקים, וביחד עם זה, גם לוחות שניות, שמורה על השלימות דעבודת התשובה בעבודת הצדיקים, שזהו"ע "לאתבא צדיקייא בתיובתא".
[edn_31_*] ובפרטיות יותר: הן הדילוג שבתשובה כפשוטה — כביצי"מ כפשוטו, שכיון שהיו שקועים במ"ט שערי טומאה, הוצרכו לדלג ולברוח מהרע, כמו בעל תשובה שצריך זהירות יתירה; והן הדילוג שבתשובה ד"הרוח תשוב אל האלקים" — כביצי"מ בעבודה הרוחנית, שגם לאחרי שלימות העבודה צריך לצאת מהמיצרים וגבולים לדרגא שלמעלה ממדידה והגבלה.
[edn_32_**] כיון שאין זה ביכולת האדם מצד עצמו: ביצי"מ כפשוטו — מפני היותם בשפל המצב, וביצי"מ ברוחניות (גם בדרגות נעלות) — מפני ההגבלה דגדרי הנבראים.
[edn_33_***] וע"ד המבואר בשיטת ר' יהושע שבניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל (ר"ה יא, א), שס"ל שנגאלין גם בלא תשובה (סנהדרין צז, ב) — שגם התשובה באה עי"ז ש"הקב"ה מעמיד להם מלך כו'" (סנהדרין שם), היינו, ע"י הגילוי מלמעלה (ראה אוה"ת בא ע' רס ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
עד לזכות לנסה עיקרי — נס הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל , שאז יהיו הנסים גדולים אף בערך ולמעלה באופן נפלא מן הנסים שהיו ביציאת מצרים .
45 בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל : כדעת ר' יהושע — ר"ה יא, רע"א. ובדרושי חסידות ד"ה החודש (נסמנו בד"ה החודש ה'תשל"ה הערה 28 — סה"מ מלוקט ח"ד ע' קצה) הובא שבמדרש (שמו"ר פט"ו, יא) הכריע וסתם כדעת ר' יהושע .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ד
כ"ה אדר, אור ליום ג' שהוכפל בו כי טוב
2 כ"ה אדר : בו נברא העולם לדעת ר' יהושע (ר"ה יא, רע"א) שבניסן נברא העולם — תוד"ה לתקופות — ר"ה ח, א (ובנוגע לתקופות כן ההלכה — ר"ה יב, א). וראה תוד"ה כמאן מצלינן — ר"ה כז, א. שער הכוונות להאריז"ל ענין ר"ה דרוש א'. פע"ח שער ר"ה פ"ד (בכמה דפוסים — פ"ו). וראה לקו"ש חט"ז שיחה לפ' החודש ס"ד (ע' 483 ואילך), ובהערות שם. ד"ה החודש ה'תשל"ט ס"ח (סה"מ מלוקט ח"ג ע' פו). ד"ה אשה כי תזריע ה'תשכ"ה ס"ו (שם ס"ע צד ואילך. ד"ה החודש ה'תשל"ח (שם ח"ד ע' קצג ואילך).
וראה בהערות למכתב מוצש"ק כ"ה אדר ה'תשמ"ב בתחלתו (הגש"פ עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים — קה"ת תשמ"ו ואילך — ע' תשכב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח פתח דבר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ויה"ר שנזכה בקרוב להו"ל עוד שיחות ומאמרים של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, וזכות הדפסת חלק ל"ח דלקו"ש ולימוד תורתו הק' בכלל, תוסיף בחיזוק התקשרות שלנו עם כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, ובניסן זה ממש תקויים הבטחת חז"ל "בניסן עתידין להגאל" וכ"ק אדמו"ר מלך המשיח יקום ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו הקדושה, "ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים ונודה לך שיר חדש על גאולתנו כו'" בשנה זו ממש, ונלמוד תורה מפיו של משיח צדקנו "תורה חדשה מאתי תצא", ומלך ביפיו תחזינו עינינו בהתגלות מלכותו לעין כל, תיכף ומיד ממש, והיתה לה' המלוכה, אמן כן יהי רצון.
5 ראש השנה יא, ריש ע"א. וכ"ה ההכרעה בשמו"ר פט"ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט פתח דבר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ויה"ר שנזכה בקרוב להו"ל עוד שיחות ומאמרים של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, וזכות הדפסת חלק ט"ל דלקו"ש ולימוד תורתו הק' בכלל, תוסיף בחיזוק התקשרות שלנו עם כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, ובניסן זה ממש תקויים הבטחת חז"ל "בניסן עתידין להגאל" וכ"ק אדמו"ר מלך המשיח יעמוד ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו הקדושה, "ונאכל שם מן הפסחים ומן הזבחים ונודה לך שיר חדש על גאולתנו כו'" בשנה זו ממש, ונלמוד תורה מפיו של משיח צדקנו "תורה חדשה מאתי תצא", ומלך ביפיו תחזינו עינינו בהתגלות מלכותו לעין כל, תיכף ומיד ממש, והיתה לה' המלוכה, אמן כן יהי רצון.
6 ראש השנה יא, ריש ע"א. וכ"ה ההכרעה בשמו"ר פט"ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א תזריע שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, יב
מדוע היתה יציאת מצרים בחדש ניסן ולא בחדש תשרי , וביחוד לאחר שהתחלת הגאולה היתה אמנם בחדש תשרי , כפי שנאמר בגמרא:
12 ראש השנה יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
שכן בניסן ישנה ה"עבודה" של ביעור חמץ, סילוק הישות וההתנשאות, ולפעול ענין ההתבטלות, שזה ענין התשובה, ומשום כך – "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל".
8 ראש השנה יא, א. שמות רבה פרשה טו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
שבו נולדו זיותני עולם (ר"ה יא, א)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
שבו נולדו זיותני עולם (ר"ה יא, א)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה כ' מ"ח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
בשבת קודש פרשת וירא (ביום הולדתו, או בשבת שלפני כן),
6 בשנת תרכ"ה – בהיותו בן ד' שנים – חלה קונטרס החלצו תרנ"ט (סה"מ תרנ"ט ע' רכה ואג"ק שלו ח"י ע' ג)] להסתלקות כ"ק אדמו"ר נ"ע – וידוע שיום ההולדת שייך וקשור ליום ההסתלקות (עיין רשימות הצ"צ עה"פ (קהלת ז, א) טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו. לקו"ש שם ס"ע 284 ואילך), ובפרט בצדיקים (ראה ר"ה יא, א: הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה כ' מ"ח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ביום הולדת של אדם מזלו שולט ועוזר לו (ראה ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח ובקה"ע שם). "ומש"כ בקדושין (לח, א) דצדיקים מתים ביום שנולד היינו לפי שאצלם המיתה היא התרוממות מזלו ומעלתו שפושט לבוש שק הגופני ולובש חלוקא דרבנן הרוחני ליכנס לעולמות העליונים למעלה עליונה ליהנות מזיו השכינה" (רסיסי לילה – להרה"צ והרה"ג וכו' הר"ר צדוק הכהן מלובלין – קונטרס דברי חלומות סעיף כ', ליל מוצש"ק וישלח שנת וברכות). – ע"ד שמחה ועילוי ביום הולדת צדיק, ראה: (תנחומא ס"פ פקודי (של יצחק). מגילה יג, ב (משה). שמו"ר פט"ו, ט (של בן מלך). ר"ה יא, א (חודש שנולדו בו האבות ). וראה גם לקו"ש ח"ב [המתורגם] ע' 281 ואילך. סה"ש תשמ"ח ח"ב ע' 398 ואילך. ויש להטעים גם בנוגע לכאו"א מישראל , כי כיון שביום הבר מצוה צ"ל שמחה כביום החופה (זהר חדש בראשית טו, ד) ועפ"י כהאריז"ל בכל שנה חוזרת וניערת אותה ההמשכה (ראה לקו"ש ח"ח ע' 49 הערה
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו בא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כן סוברים בית שמאי, שמיד לאחר אכילת הפסח אומרים "בצאת ישראל ממצרים" , כי כבר אז קיימת יציאת מצרים "בכח", והם נוקטים בשיטתם, ש"אזלינן בתר בכח".
66 והחידוש בדעת ב"ש בזה הוא (ראה עד"ז לעיל הערה 25) לא עצם הענין ד"אזלינן בתר בכח", כ"א: בה"בכח" דיצי"מ ישנם כמה ענינים: הבטחת הקב"ה "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" שהיתה עוד קודם הגלות; ביטול העבודה מאבותינו שהי' בר"ה (ר"ה יא, רע"א); "החדש הזה לכם ראש חדשים גו'" (ששייך לגאולתן של ישראל אז) שהי' בר"ח ניסן – וקמ"ל ב"ש שה"בכח" דאמירת וענין "בצאת ישראל ממצרים" – הוא אכילת הפסח .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
1 וכפירוש חז"ל : ר"ה יא, א. ועיי"יש שג"ז מחבר ניסן ואייר. זיותני עולם : כי רק הודו (וזיוו) על ארץ ושמים (תו"א נח ט, ד, ובכ"מ). חדש השני: עיין זח"ג קי"ז, ב. לקו"ת במדבר 2 א,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ט
1 יום הולדת : אז מזלו שולט ועוזר לו (האה ירושלמי רייה פייג ה"ח). שמחה ועילוי ביום הולדת צדיק, ראה : תנחומא ס"פ פקודי (של יצחק). מגילה יג, ב (משה). שמו"ר פט"ו, ט (של בן מלך ). ר"ה יא, א (חדש שנולדו בו האבות ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
דהנה אמרז"ל (ר"ה יא, א) אר"י בניסן נגאלו בניסן עתידים להגאל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
דהנה אמרז"ל (ר"ה יא, א) אר"י בניסן נגאלו בניסן עתידים להגאל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב שבת הגדול שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
כי ווחק גדול לובר, שמכיון שהקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום (ר"ה יא, א, וש"ג), ידעו ישראל שמיתת מרים תהי' בעשירי בניסן , ולכן קבעו מלכתחילה את זכרון הנס בשבת דוקא -- ע"ש העתיד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
בדומה לכך לגבי סיום פרשת נח – לידת אברהם אבינו, הראשון שעשה הכנה לביטול הגזירה בין עליונים לתחתונים (פריצת הגדרים) – שכיון, שאז ההכנה לא היתה עדיין בפועל, וכאמור לעיל שהתחילה רק לאחר "לך
66 שגם ע"י לידתו (גם לפני העבודה) נפעל בעולם , ועד שחודש אייר נקרא "זיו" לפי "שנולדו בו זיותני עולם" (ר"ה יא, א). אלא שענין זה (שנפעל לפני ב"א תורה) – הוא רק הכשרת העולם (שיוכל להיות בו אח"כ העבודה דב"א תורה), ולכן שייך זה לזיכוך המטה דפ' נח. ורק שבזיכוך המטה גופא הוא הגמר והסיום (שלימות הזיכוך), הסוף דפ' נח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו מקץ שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
פרשת מקץ מדברת, כאמור, על סוף תקופת ההכנה לגלות מצרים , ואילו פרשת וארא מדברת על המכות הראשונות שהביא הקודש־ברוך־הוא על המצרים – תחילת הגאולה, ובמיוחד לפי מאמר חז"ל, שבראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים .
38 ר"ה יא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תצוה-ז' אדר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הענין של "משנכנס אדר מרבין בשמחה" איננו מפני שמחת פורים (י"ד אדר), אלא מפני שהחודש הזה הוא חודש זכאי, שגרם ל"ימי ניסים היו לישראל" – גם לפסח.
49 להעיר שגם יום הולדת האבות פעל על כל החודש, שנק' "ירח האיתנים" (ר"ה יא, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פ' פרה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובאמצעות עבודת התשובה של פרשת פרה מגיעים מיד לפרשת החדש, ש"אין מפסיקין בין פרה להחודש", כי ענינה של פרשת החודש הוא "החדש הזה לכם", חדש הגאולה ובאמצעות עבודת התשובה של פרשת פרה נגרם ש"ומיד (ללא שום הפסק) הן נגאלין", "בניסן עתידין ליגאל" , בקרוב ממש.
67 דעת ר"י ר"ה יא, רע"א. וכן סתם בשמו"ר שם. וראה אוה"ת בא ע' רנט. רעא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פ' החודש שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ד
ולדוגמא, כבשנה זו, כאשר שבת פרשת החודש חלה בכ"ה באדר, שהוא, לדעת רבי יהושע (האומר ש"בניסן נברא העולם" ), ה"יום הראשון" של ששת ימי בראשית.
4 ר"ה יא, רע"א. תוד"ה לתקופות שם ח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ואף שבגמרא (ר"ה יא, א) פלוגתא בזה -- הרי במדרש (שמו"ר שם) הכריע וסתם שבניסן עתידין להגאל (ראה אוה"ת בא ע' רנט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז חג הפסח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
באמצעות סיפור יציאת מצרים באופן של "להראות את עצמו כאילו הוא עתה יוצא משעבוד מצרים" , זוכים לכך ש"בניסן עתידין להיגאל" יתקיים בפועל בניסן זה כדעת רבי יהושע (אשר במדרש הכריעו, וכתבו באופן סתמי כדעתו, ללא הבאת המחלוקת), ש"בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל", שהגאולה נובעת ממקום שהוא "למעלה לגמרי מאתערותא דלתתא, דהיינו למעלה גם מבחינת תשובה", שמדרגה זו נובעת "יולדת זכר" – גאולה שיש לה קיום, גאולה נצחית, אפילו כאשר איש מזריע תחילה, כאשר היא באה מלמעלה.
95 ר"ה יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז תזריע-פה"ח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כדרשת רז"ל, שעל כך נסוב הפסוק קול דודי הנה זה בא , ויתירה מזו, הוא בא באופן של מדלג (דילג על הקץ) "באתערותא דלעילא";
5 כידוע בענין פלוגתת ר"א ור"י (ר"ה יא, רע"א) אם בתשרי עתידין ליגאל או בניסן – דאזלי בזה לשיטתייהו בפלוגתתם (סנהדרין צז, ב) אם הגאולה תבוא ע"י תשובה או "לא בתשובה כו'"* – ד"ה החודש הזה באוה"ת בא (ע' רס. ע' רעא). תרנ"ד (קה"ת תשכ"ג) פ"ז. לקו"ש [המתורגם] ח"א ע' 222. ועייג"כ ס' השיחות תש"ג ע' 177. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח י"ב-י"ג תמוז שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
בדומה לכך נקרא חודש ניסן חודש הגאולה, מפני שבחמשה־עשר בו היתה הגאולה ממצרים .
7 שמו"ר פט"ו, יא. ועד שאמרז"ל: בניסן נגאלו בניסן עתידין להגאל (דעת ר"י ר"ה יא, רע"א. ובשמו"ר שם סתם כוותי').
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
8 יום הולדת (שמזלו גובר): ראה ירוש' ר"ה פ"ג, ה*"ח. שמחה ועילוי ביום הולדת צדיק, ראה: תנחומא ס"פ פקודי (של יצחק). מגילה יג, ב (משה). שמו"ר פט"ו, ט (של בן מלך ). ר"ה יא, א (חודש שנולדו בו האבות ). וראה ספר השיחות ה'תש"ג ע' 89 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח נשא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
– כימי צאתך מארץ מצרים , שכבר בהיותם במצרים לפני הגאולה התבטל השעבוד, הצער, ויותר מכך "ולכל בני ישראל היה אור במושבותם" –
61 ר"ה יא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
3 יעדע זאַך . . באַשטימטע צורה און מאָס: כל מעשה בראשית כו' לצביונן נבראו (ר"ה יא, א). וראה מפרשי התהלים מזמור קד (וש"נ). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו גם מה שאמרו חז"ל בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל, במהרה בימינו ע"י משיח צדקנו.
67 ר"ה יא, א. שמו"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' צו, ז' ניסן ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
(וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א:) ויה"ר שכן תהי' לנו בגאולה האמיתית והשלימה ש"בניסן עתידין להגאל" – ש"הם", ה"עוללים ויונקים", "יכירוהו תחלה".
4 ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אודות חודש ניסן וחג הפסח בכלל – איתא בגמרא "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל".
2 ר"ה יא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וא"כ גם קודם מ"ת הי' שם הוי' בנשמות ישראל , וגם בחי' איתן שבנשמה, כמ"ש ירח האיתנים , ופירשו רז"ל ירח שנולדו בו איתני עולם שהם האבות , והו"ע גילוי בחי' איתן כו', וא"כ מהו ההתחדשות דמ"ת שאז ניתן שם הוי' בנשמות ישראל .
59 ר"ה יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
לאחרי ברכה אחרונה דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א אודות המשך הפרשיות, שמפרשת וילך הולכים לפרשת האזינו, שגם לאחרי "וילך משה גו'", שהקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים כו' (היינו לאחרי ההסתלקות כו'), ישנו הענין ד"האזינו השמים גו' ותשמע הארץ", שיהודי הוא בעה"ב על שמים וארץ, ואינו צריך להתפעל משום דבר כו'.
36 ר"ה יא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
ונקודת הענין – כמשנת"ל (ס"ג) שאע"פ שהסדרה הקודמת מסתיימת בהתגברות קושי הגלות יותר ויותר, עד כדי כך, שלא רק ה"ערב רב", לא רק סתם בנ"י, אלא אפילו משה רבינו, מנהיג הדור, לא ראה מוצא כיצד להנצל מהצרות, והיינו, שההעלם וההסתר הי' אפילו אצל מנהיגם של ישראל, מ"מ, סדרה זו מתחילה בענין הגאולה (שהרי מהמכה הראשונה בטלה כבר העבודה מאבותינו ), ועד שמרומז בה הגאולה העתידה.וענין זה נוגע ושייך במיוחד לחודש שבט:
27 ראה ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פ"ה, יט, ובפי' מהרז"ו (ורש"ש). וראה לקו"ש חט"ז ע' 34 הערה 18.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תזריע, פרשת החודש, מבה"ח וער"ח ניסן, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והנה בענין חודש הגאולה יש פלוגתא דר' אליעזר ור' יהושע, דר' אליעזר ס"ל שבתשרי עתידין להגאל, וטעמו הוא מצד מעלת חודש תשרי שהוא חודש השביעי, וכל השביעין חביבין.
47 ר"ה יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
בגמרא מצינו פלוגתא בין ר' אליעזר לר' יהושע , שלדעת ר"א "בניסן נגאלו ובתשרי עתידין ליגאל" , ולדעת ר"י "בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל" .
4 ר"ה יא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ש"פ ויקהל-פקודי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ומצד זה – "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל".
76 ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום" , הרי מזה ראי' שדוד נולד בעצרת, דהיינו ששבועות הוא יום ההילולא ויום ההולדת של דוד.
69 ר"ה יא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בנבואת בלעם נאמר "מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו", "צורים" קאי על האבות ו"גבעות" על האמהות , וע"ד מ"ש "קול דודי וגו' מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות" .
46 שה"ש ב, ח. וראה ר"ה יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
– דכשם שהגאולה ממצרים היתה גאולה שלימה, שכל בנ"י יצאו ממצרים , ובאופן ש"וינצלו את מצרים" , כך גם הגאולה העתידה תהי' גאולה שלימה שאין אחרי' גלות, שכל בנ"י יוצאים מהגלות והולכים קוממיות לארצנו –יתן השי"ת שה"מסמך גאולה לגאולה" יהי' בעגלא דידן, אשר, מהגאולה דפורים שבה עומדים עתה, נבוא – ע"י שושן פורים – ל"בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל", ע"י משיח צדקנו,
231 ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן (מאמר א), ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
וגם צריך להבין מה שמצינו בגמרא פלוגתא דר' אליעזר ור' יהושע , דר"א ס"ל בניסן נגאלו ובתשרי עתידין להגאל, ור"י ס"ל בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל.
8 ר"ה יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן (מאמר א), ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
ה) והנה אף שצריך להיות היציאה ממצרים , מ"מ, מצינו שגם במצרים גופא בטלה העבודה , אלא שזה הי' אתחלתא דגאולה בלבד, והגאולה שלימה הי' כשיצאו ממצרים .
44 ר"ה יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והעיקר – שתהי' שנת גאולה האמיתית והשלימה, כמארז"ל "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל", בניסן זה ממש.
319 ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו שאמרו רז"ל בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל, ואיתא בזהר דניסן הוא הזמן דחסד, ופירש כ"ק מו"ח אדמו"ר דענין החסד הוא גילוי האור בדרך אתעדל"ע מלמעלה למטה, שזהו שבניסן כתיב דודי לי ואני לו.
29 ר"ה יא, א. שמו"ר פט"ו, יא. – נתבאר בארוכה בד"ה החודש שנה זו (לעיל ע' 199 ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ולאחריו בא חודש אייר, "חודש זיו" , "בירח שנולדו בו זיותני עולם" , שהם האבות , אשר, כל עניני עבודתם ריחות היו, כנ"ל.
21 ר"ה יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
בחג השבועות הוא יום ההילולא של דוד המלך ושל מורנו הבעש"ט נ"ע.
171 ולהעיר שמהטעמים לכך ש"נוהגין לקרות מגילת רות בשבועות" (שו"ע אדה"ז או"ח סתצ"ד סי"ג) – "לפי שדוד המלך ע"ה מת בעצרת (ירושלמי ביצה פ"ב ה"ד. ועוד) והקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום כו' (ר"ה יא, א. וש"נ), ובודאי בעצרת נולד, ומגילת רות נכתב לייחס דוד" (שערי תשובה לשו"ע או"ח שם סק"ו. וראה שיחת יום ב' דחה"ש דאשתקד סי"ג (תו"מ חט"ז ס"ע 333). וש"נ). – מהנחה בלתי מוגה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו גם משנת"ל (ס"א) בפירוש צאינה וראינה, שע"י היציאה ממציאותו, שזוהי אופן העבודה דבחי' צאן, נמשך לו גם הגילוי שלמעלה מהשתלשלות, והיינו, שנעשה כלי גם לבחי' האלקות שלמעלה מהשתלשלות, שזוהי ההמשכה שנמשכת ע"י האבות , כמ"ש קול דודי גו' מדלג על ההרים , בזכות ההרים אלו האבות , שעל ידם נעשה ענין הדילוג, שנמשך האור שלמעלה מהשתלשלות בדרך דילוג.
48 ראה ר"ה יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, ט
וכאשר מתבונן בזה, אזי מתעורר ברגשי געגועים למעמדו ומצבו בהיותו על ההרים הגבוהים – שרש הנשמה כפי שהיא בבחינת "הרים" "אלו אבות" , שמהם נמשך בירושה לכל בני ישראל , דהיינו, בחינת חג"ת דאצילות, וגם למעלה מאצילות, ועד להרים הגבוהים שלפני הצמצום.
80 ויק"ר ספל"ו. וראה ר"ה יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
קודם ירידתה בגוף – היתה הנשמה חצובה מתחת כסא הכבוד, וענין זה (שהנשמה חצובה מתחת כסא הכבוד) גופא הוא ירידה עבור הנשמה, שהרי בעצם היא למעלה עוד יותר – שקשורה עם הקב"ה בעצמו, ומקור חוצבה הוא "על ההרים הגבוהים" – "אלו אבות" , חג"ת דאצילות, ולמעלה יותר, עד חג"ת שקודם הצמצום.
180 ויק"ר ספל"ו. וראה ר"ה יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פ' החודש, כ"ה אדר-שני, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וענין זה נקבע בחודש ניסן , חודש של גאולה, דבניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל, ע"י משיח צדקנו בקרוב ממש.
51 ר"ה יא, א. שמו"ר שבהערה 2.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
א) ל' חיל, ב) זמן מוגבל, וכמ"ש הלא צבא לאנוש עלי ארץ, ג) ל'צביון, וכדרז"ל ע"פ ויכולו השמים גו' צבאם , לצביונם נבראו .
81 ר"ה יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
יתן השי"ת שחודש ניסן זה יהי' החודש ניסן שעליו אמרו רז"ל "בניסן עתידין להגאל", במהרה בימינו.
36 ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
גם ע"פ נגלה – הרי חודש ניסן בכלל הוא זמן של גאולה, כמארז"ל "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל", ובפרט באחרון של פסח שבו מפטירין "ויצא חוטר מגזע ישי וגו'", וא"כ, מה חידש הבעש"ט בענין זה?
2 ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והענין בזה, כפי שמבאר אדמו"ר הזקן בלקו"ת שגבעות הם במדרגתן למטה מבחי' הרים , כי גבעות אינון אמהן (כדאיתא במדרש שהרים וגבעות הם אבות ואמהות ), שמקבלים מן ההרים , והוא בחי' אהבה בחיצוניות הלב הנלקח מטעם ודעת והתבוננות כו', אבל בחי' ומדרגת הרים היא בחי' האהבה שלמעלה מן הטעם ודעת כו'.
31 ר"ה יא, א. שמו"ר פט"ו, ד. במדב"ר פ"כ, יט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
מהטעמים לכך ש"נוהגין לקרות מגילת רות בשבועות" - "לפי שדוד המלך ע"ה מת בעצרת והקב"ה ממלא שנותיהם כו', ובודאי בעצרת נולד, ומגילת רות נכתב לייחס דוד".
60 ר"ה יא, א. וש"נ ("הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום כו'").
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וזהו גם מה שהאבות נקראים זיותני עולם , דאף שגם לפנ"ז הי' הקב"ה ממלא ומחי' את העולם , מ"מ, הי' העולם מתנהג באפילה, ופעולת האבות , זיותני עולם , היא, שהאירו את העולם שיהיו הכל רואים את האור.
42 ר"ה יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וגם צריך להבין השייכות דפלוגתתם זו עם פלוגתתם בעניןהגאולה, שלדעת ר"א בתשרי עתידין להגאל, ולדעת ר"י בניסן עתידין להגאל, שבודאי אזלי לשיטתייהו.
77 ר"ה יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וזהו שחודש אייר נקרא בשם זיו לפי שבו נולדו זיותני עולם הם האבות , שהמצוות שלהם ריחות היו], מ"מ, בנוגע להאדם, הגילוי הבא מלמעלה נרגש (בעיקר) רק בנפש האלקית ואינו נרגש בנפש הבהמית, ולכן העבודה שע"י גילוי זה היא רק אתכפיא, וע"י עבודת האדם ובפרט ע"י הגילוי שנמשך ע"י העבודה, נעשה הבירור דנפש הבהמית והפיכתה לקדושה, אתהפכא.
82 ר"ה יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ועפ"ז יש לבאר מ"ש רש"י דזה שחודש אייר נקרא בשם זיו לפי שבו נולדו זיותני עולם (אף שהאבות נולדו בניסן ) הוא כי כשנתחדש אייר נולדו כבר בניסן , דצריך להבין, הרי זה שבחודש אייר היו זיותני עולם הוא רק תוצאה מזה שנולדו בחודש ניסן, ולמה נקרא אייר בשם זיו .
86 ד"ה שנולדו – ר"ה יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
ודוגמתו בענין הגאולה הו"ע והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים , שזהו הדבר הראשון בגאולה, לא רק קודם ולקחתי אתכם לי לעם, שזה הי' בשעת מ"ת דוקא, אלא גם קודם וגאלתי גו', וגם קודם והצלתי גו', וכמארז"ל שעוד בהיותם במצרים בטלה העבודה מאבותינו , והיינו ביטול קושי שעבוד הגלות, שזהו"ע והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים .
16 ר"ה יא, רע"א. וראה אוה"ת פרשתנו ע' קפט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ועד שמצינו שענין הגאולה קשור עם לידת האבות , כדאיתא בגמרא בניסן נולדו אבות [שנאמר ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית בחודש זיו , בירח שנולדו בו זיותני עולם ] כו' בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל.
259 ר"ה יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
הרעותה כו'"; ואילו בפרשת וארא מדובר כבר אודות ענין הגאולה – ד' לשונות של גאולה , ואף שעדיין לא יצאו ממצרים בפועל, מ"מ, התחילו כבר המכות, וכבר בטלה העבודה כו' .
542 ראה ר"ה יא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תזריע, ראש חודש ניסן, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
שזו (הפצת המעינות חוצה) היא ההכנה והכלי לאתי מר דא מלכא משיחא (שאז תושלם הכוונה דדירה בתחתונים ), בקרוב ממש.
280 דיש לומר שזוהי המחשבה (לברוא) שהיתה בניסן , כנ"ל בפנים. ויש לומר שזהו גם הקשר דניסן עם גאולה העתידה – "בניסן עתידין ליגאל" (ר"ה יא, א. שמו"ר פט"ו, יא) – כי אז תושלם כוונה ומחשבה זו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
בהיותם בארץ מצרים – לאחרי ש"בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים" – הי' לבנ"י כל המצטרך להם, שהרי ארץ מצרים היתה מבורכת בגשמיות כו'.
1269 ר"ה יא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הוא גם ההפרש בין צומח וחי למדבר, שבצומח וחי הנה גופם ונפשם הם בערך זה לזה ונתהוו (הגוף והנפש) יחד, וכמ"ש תדשא הארץ גו' תוצא הארץ גו' , וגם בנבראים דעלמא דאתכסיא כתיב ישרצו המים גו' , שנבראו כולם כמו שהם עתה, וכמרז"ל בקומתן נבראו ובצביונן נבראו .
55 ר"ה יא, א. חולין ס, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ועד שבאים ל"מיסמך גאולה לגאולה" – מהגאולה באופן ד"אכתי עבדי אחשורוש אנן", לגאולה האמיתית והשלימה אשר "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל" , "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".
1211 ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובהקדם המבואר בד"ה החודש הזה לכם בפירוש מארז"ל "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל", שניסן הוא בחי' אתערותא דלעילא שלא באתערותא דלתתא, ולכן נקרא בחי' בת, בחי' מקבל בלבד.
1527 ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ובזה יש חילוק בין ק"ש (ותפלה), שענינה לגלות אחדותו ית' בעולם כפי שנחלק ליום ולילה, לתורה , שאינה נתפסת ומשתנה ע"י העולם , ולכן
1420 ובפרטיות יותר – כמבואר בארוכה במאמר של רבינו הזקן (ד"ה ונשב בגיא תקס"ב (מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' פח ואילך) – הובא ונתבאר בד"ה קטנתי גו' שנאמר בהתוועדות פ"ב ואילך (לעיל ע' 235 ואילך)) בביאור הטעם שגם מי שתורתו אומנתו מפסיק לק"ש, ונקודת הענין – שק"ש ענינה מלמטה למעלה (עבודת האדם), ותורה ענינה מלמעלה למטה ("נתן לנו את תורתו"):
הענין דק"ש הוא – " אמליכתי' למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים" (ברכות יג, ב), כמרומז בתיבת "אחד" שבסיום וחותם פסוק ראשון דק"ש*, והיינו, שיש מציאות של עולם , אלא שיהודי פועל הענין ד"אמליכתי'", עי"ז שמתעקש ("ער שפּאַרט זיך אַיין") ובוקע ("און ברעכט דורך") את המעלה ומטה (ז' רקיעים וארץ – ח') וד' סטרין, וממשיך בהם את הא', אלופו של עולם – שזוהי כללות עבודת האדם, שהיא מלמטה למעלה, שהרי "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים".
וכללות ענין עבודת האדם נקבע מלכתחילה באופן שיהיו בו שינויים; כאשר האדם נשאר לעמוד במדריגתו כפי שנברא, אפילו אם הוא במדריגת אדה"ר ש"בקומתו נברא" (ראה ר"ה יא, א. וש"נ), אבל הוא עומד על עמדו – ה"ז "עבודה" עבור מלאכים, אבל אי"ז "עבודה" עבור נשמות בגופים, עליהם נאמר (זכרי' ג, ז) "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה", כידוע (ראה תו"א פרשתנו (וישב) ל, סע"א ואילך. ובכ"מ) ש"עומדים" קאי על מלאכים, ו"מהלכים" קאי על בנ"י, צדיקים, שענינם הוא שצריכים לילך מדרגא לדרגא בעילוי אחר עילוי – "מעלין בקודש ואין מורידין" (ברכות כח, א. וש"נ), והיינו, לילך מ"רשות" ל"מצוה", ומ"מצוה" ל"חובה", ועד לענין של התאחדות ומס"נ (שנעשה "אויס מציאות") – שזהו"ע התפלה.
וענין זה הוא דוקא באופן שמודגש החילוק שבין "ערב" ל"בוקר", וכאשר נמצא ב"ערב", הנה בידעו שישנו "בוקר", נעשית אצלו התשוקה לצאת ("אַרויסקריכן") מהמעמד ומצב ד"ערב", ותשוקה זו נותנת לו את הכח לצאת מה"ערב", ולבוא למעמד ומצב ד"קורין את שמע בשחרית"; ואח"כ מגיע להכרה שמעמד ומצב זה הוא בבחי' "ערבין" לגבי ה"שחרית" שלמחרתו.
ועז"נ "בכל דור ודור וכל יום ויום חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים" – כפי שמבאר רבינו הזקן (תניא פמ"ז) שהו"ע "יציאת נפש האלקית ממאסר הגוף .. בק"ש .. ולכן תקנו פ' יציאת מצרים בשעת ק"ש דוקא, אף שהיא מצוה בפני עצמה ולא ממצות ק"ש, כדאיתא בגמרא ופוסקים, אלא מפני שהן דבר אחד ממש" – שבכל מעמד ומצב שנמצא, יודע שיש מדריגה נעלית יותר שהיא בבחי' "ארץ טובה ורחבה" (שמות ג, ח. ועוד), ולגבי מדריגה זו נחשב מעמדו ומצבו בהוה ל"ארץ מצרים" ; "ערבין" לגבי ה"שחרית" שבעתיד, שאז יהי' "הוי' לאור עולם" (ישעי' ס, יט) באופן נעלה יותר מכמו שהי' עד עתה.
ואילו התורה היא תורתו של הקב"ה – למעלה מהעולם, כמארז"ל "אלפים שנה קדמה תורה לעולם" , וגם בירידתה לעולם ה"ה נשארת תורתו של הקב"ה, "הלא כה דברי כאש" (ירמי' כג, כט. וראה ברכות כב, א), שאינו מקבל טומאה, ואדרבה, ע"י האש נעשה ענין הטהרה, כדברי הגמרא במסכת סנהדרין (לט, סע"א) "עיקר טבילותא בנורא הוא, דכתיב (מטות לא, כג) וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים", והיינו, שכל ענין הטהרה ע"י הטבילה ב"מים חיים" הוא רק בגלל שאי אפשר לסבול את האש.
*
) שחיובו מן התורה לכל הדעות , כידוע הפלוגתא אם החיוב מן התורה הוא על כל ג' הפרשיות , ב' פרשיות בלבד , או רק הפסוק הראשון (ראה שו"ע אדה"ז או"ח רסנ"ח . וש"נ) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן (מאמר א), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו כללות ענין הגאולה, בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל , שאז יהי' הענין דיום שכולו שבת ומנוחה כו' , וכמ"ש ונשגב הוי' לבדו גו' .
492 ר"ה יא, א. שמו"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ואיתא בזהר פ' משפטים , והאי איהו בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל , ובזהר פ' שמות , ששם מבאר בארוכה פרטי הענינים שיהיו בביאת משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו, מסיים, כל אתין ונסין וגבוראן דעבד קוב"ה במצרים יעביד לון לישראל, כד"א כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.
691 ר"ה יא, א. שמו"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ויה"ר שבקרוב ממש תהי' הגאולה השלימה ע"י משיח צדקנו, וכמארז"ל "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל", ואין הכוונה שצריך להמתין עד ר"ח ניסן , אלא הגאולה תהי' עוד מקודם לכן, ובמילא, הנה בבוא חודש ניסן נהי' כבר במצב של גאולה .
982 ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
בנוגע לגאולה העתידה – הנה אע"פ שבגמרא יש פלוגתא אם "בתשרי עתידין ליגאל" או "בניסן עתידין ליגאל" , הנה במדרש סתם ש"בניסן עתידין ליגאל" .
988 ר"ה יא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
הרי כבר בתשרי בטלה עבודה מאבותינו , ואעפ"כ נשתהו במצרים עד ניסן , וא"כ, מהי גודל המהירות לפתע פתאום להוציאם ממצרים ללא עיכוב אפילו כהרף עין?!
1086 ר"ה יא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
– כמארז"ל "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל", כי, גואל ראשון הוא גואל אחרון , וכידוע ש"שילה" קשור הן עם משה והן עם משיח –
1298 ר"ה יא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
אע"פ שכבר לא הי' שעבוד מצרים , שהרי "בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים" , וא"כ, היו יכולים בנ"י להשאר במצרים שהיתה המעולה שבכל הארצות , "כגן ה' כארץ מצרים" , ובפרט שישבו בארץ גושן שהיתה "מיטב הארץ" – אעפ"כ, הי' רצונם וחפצם לילך אחר הקב"ה, גם כאשר בשביל זה צריכים לצאת ל"ארץ לא זרועה", ועז"נ145 "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה".
1447 ר"ה יא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והממוצע ביניהם הוא – חודש ניסן , "חודש של גאולה" , "שבו נגאלו ישראל ממצרים ובו עתידין ליגאל" , החל מר"ח ניסן , שהוא "ראש השנה לרגלים" , כיון ש"רגל שבו ראש השנה לרגלים" , וכן במשך כל ימי החודש, עד לימים האחרונים שבו (יום כ"ט ויום ל'), שבהם צריך להרגיש את הפעולה נמשכת דיצי"מ, ועי"ז – בניסן עתידין להגאל.
1623 שמו"ר שם. וראה ר"ה יא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
ומהו הטעם שמאמר זה נאמר בפרשת וארא, שבה מתחיל כבר ענין הגאולה, החל מהמכות שהכה ה' את מצרים , שאז כבר בטלה עבודה מאבותינו .
708 ר"ה יא, רע"א. וראה לקו"ש חט"ז ע' 34 הערה 18.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
וכיון שעבודה זו נעשית ע"י בנ"י, ועמך כולם צדיקים (כנ"ל), לכן נקראים בנ"י בשם צבאות הוי' , דצבא יש בו ג' פירושים, לשון חיל, דהיינו, אנשי חיל (כפשוטו), לשון זמן מוגבל, כמ"ש הלא צבא לאנוש עלי ארץ , ולשון צביון, כמו בצביונם נבראו , שהו"ע היופי, ע"י ההתכללות מכל הגוונים, והיינו, שהאופן שבו ממלאים בנ"י את העבודה של צבאות הוי' שזוהי המלחמה להפוך את שקר העולם לקרש המשכן, ולעשות מהעולם דירה לו ית', ושכנתי בתוכם, הרי זה ע"י עבודתם בזמן ומקום, ובאופן של התכללות כו'.
42 ר"ה יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
והענין בזה , דהנה, בגמרא יש פלוגתא בין ר' אליעזר ור' יהושע , דר"א ס"ל דבניסן נגאלו ובתשרי עתידין להגאל, ור"י ס"ל דבניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל.
396 ר"ה יא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
במאמר בענין מעלת חודש ניסן על חודש תשרי, שלכן אמרו רז"ל שבניסן עתידין להגאל, ומבאר בזה כמה טעמים, ומסיים :
427 ר"ה יא, א. שמו"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ויש לקשר ענין זה עם המוזכר לעיל (במאמר2) אודות הפסוק "לבשו כרים הצאן וגו'" שבקאַפּיטל הנ"ל , שממנו למדים ש"בניסן נברא העולם" , כדלקמן.
1139 ר"ה יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
ויה"ר שתהי' זו התחלה טובה – "בניסן נגאלו כו'" – עבור אלו שנמצאים עדיין במיצר ושבי', שתהי' אצלם גאולה כפשוטה, וכידוע הסיפור שאמרו לצמח צדק שצריכים גאולה בגשמיות, באופן שיכולים לראות בעיני בשר ולמשש בחוש המישוש.
1338 ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וע"י הסיפור ביצי"מ ובאופן ד"להראות את עצמו כאילו הוא עתה יוצא משעבוד מצרים" , זוכים לכך ש"בניסן עתידין להיגאל" יתקיים בפועל בניסן זה, כדעת ר"י (שבמדרש הכריעו וסתם כדעתו) ש"בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל", שהגאולה באה ממקום שהוא "למעלה לגמרי מאתעדל"ת, דהיינו למעלה גם מבחינת תשובה" , והרי ממדרי' זו נעשה "יולדת זכר" – גאולה שיש לה קיום, גאולה נצחית, אפילו כאשר איש מזריע תחילה , שבא מלמעלה.
1487 ר"ה יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ו"מיסמך גאולה לגאולה" – גאולת אחשורוש לגאולת פסח , אשר, "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל" , "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" , ע"י משיח צדקנו.
865 ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ומצד המס"נ שהיתה אצל בנ"י בלקיחת השה לקרבן פסח , למרות שהיו עדיין בגלות מצרים שהיתה עדיין בתוקף (דאף שכבר פסקה עבודה מאבותינו , הרי קליפת מצרים היתה עדיין בתוקף) – הרי זה פעל על בכורי מצרים שהאמינו לדברי בנ"י, ועד שהעמידו את עצמם בסכנה לצאת למלחמה.
1213 ר"ה יא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
חודש אייר נקרא "חודש זיו" , ע"ש "שנולדו בו זיותני עולם" , שהם האבות – דאף שנולדו בניסן , הרי ישנו חלק בחודש ניסן שבו לא נולדו עדיין, ואילו בחודש אייר, הנה כבר מהתחלת החודש ישנה כבר מציאותם של האבות .
1963 ר"ה יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
דהנה, מ"ש ויאמר גו' בארץ מצרים , היינו, שלא זו בלבד שדיבור זה הי' בזמן שהיו בנ"י בגלות מצרים , אבל הדיבור עצמו הי' מחוץ לארץ מצרים , וכמו הדיבור למשה מתוך הסנה שהי' (בזמן שבנ"י היו בגלות מצרים , אבל לא בארץ מצרים , אלא) בהר האלקים בחורב , אלא עוד זאת, שהדיבור הי' בהמקום דארץ מצרים , נוסף לכך שהי' בהזמן דגלות מצרים , דאף שעוד לפני אמירת דיבור זה (בר"ח ניסן ) כבר בטלה העבודה , כמארז"ל בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים , ה"ז בנוגע לביטול העבודה בלבד, אבל עדיין נשאר כללות ענין קושי הגלות והשעבוד כו' .
470 ר"ה יא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אזי באים להפירוש השני ב"צבא" – מלשון צביון72, דקאי על המעמד ומצב כפי שהי' בתחילת הבריאה קודם החטא, כמארז"ל "לצביונן נבראו" , והיינו שהעולם יהי' כמו קודם החטא ולמעלה יותר,
351 ר"ה יא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
– והרי "אחכה לו בכל יום שיבוא" , ובפרט בחודש ניסן , שכן, אף שבגמרא פליגי רבי אליעזר ורבי יהושע אם "בתשרי עתידין ליגאל" או "בניסן עתידין ליגאל" , הרי ידוע בכללי הש"ס , שכאשר יש בגמרא פלוגתא או בעיא דלא איפשטא, אזי ההכרעה היא ע"פ דברי המדרש או הזהר, ובנדו"ד, הנה במדרש ובזהר סתם כדעת רבי יהושע שבניסן עתידין להגאל.
1466 ר"ה יא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ב הוספה*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
חי אלול הוא יום הולדת שני המאורות הגדולים :
1298 יום הולדת : אז מזלו שולט ועוזר לו (ראה ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח). שמחה ועילוי ביום הולדת צדיק, ראה: תנחומא ס"פ פקודי (של יצחק). מגילה יג, ב (משה). שמו"ר פט"ו, ט (של בן מלך). ר"ה יא, א ( חדש שנולדו בו האבות).
ויש להטעים גם בנוגע לכאו"א מבנ"י, כי כיון שביום הבר מצוה צ"ל שמחה כביום החופה (זהר חדש בראשית טו, ד) וע"פ כתהאריז"ל בכל שנה חוזרת וניערת אותה ההמשכה – צ"ל בהתעוררות וכו' בכל שנה ביום ההולדת. וידועה הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר ביום ההולדת על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תקון ותשובה ישוב ויתקנם ("היום יום" יא ניסן ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ב הוספה*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
יום ההולדת שייך וקשור ליום ההסתלקות, וכמ"ש טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו.
1302 טוב שם : עיין רשימות הצ"צ עה"פ. ראה שיחת ש"פ חו"ב, י"ב תמוז ה'תשכ"ב ס"ו ואילך (לעיל ע' 109 ואילך). הקישור הנ"ל בנוגע לצדיקים בפרט, להעיר ממרז"ל הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום (ר"ה יא, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ב), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
שממשיך בהמאמר דישראל נק' בשם צבאות הוי' , ומבאר דצבא הוא (גם) מלשון צביון , דענין הצביון (יופי) דישראל הוא שיש בהם סוגים שונים, מארי תורה וכו' עד לאנשים פשוטים [כולל גם אלו שעליהם אמרו שהם מלאים מצוות כרימון], דכל אחד מישראל הוא חייל בצבאות ה' (צבא מלשון חיל), שיוצא למלחמה, לכבוש את העולם ולעשותו לדירה לו ית'.
113 וכדרז"ל (ר"ה יא, א): כל מעשה בראשית כו' לצביונן נבראו , שנא' (בראשית ב, א) ויכולו השמים והארץ וכל צבאם , אל תקרי צבאם אלא צביונם .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ו"מיסמך גאולה לגאולה" , מגאולת פורים לגאולת פסח , ש"בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל" – בניסן הבא עלינו לטובה, בביאת משיח צדקנו, בקרוב ממש.
1109 ר"ה יא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כללות העבודה דמעשה הפרה (שזהו ענין התשובה וכללות העבודה דתומ"צ) זוכים להגאולה האמיתית והשלימה, כנ"ל שפרשת פרה היא הכנה לפרשת החודש, שבה מדובר אודות הגאולה ממצרים , שבניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל , וכימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, ע"י משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו בקרוב ממש.
1235 ר"ה יא, א. שמו"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
והעיקר – שע"י החינוך הנ"ל זוכים לשלימות הענין ד"ויהי ביום השמיני" , ר"ח ניסן, שבו נגאלו ובו עתידין להגאל (באופן ד"מיסמך גאולה לגאולה" ), "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" , בבנין ביהמ"ק השלישי, ע"י משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו בקרוב ממש.
1289 ר"ה יא, רע"א. וראה לקמן סוס"ח. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
ובהקדמה – שהזמן שבו נצטוו בנ"י לאכול מצה הוא "ממוצע" בין זמן השעבוד ליצי"מ בפועל באופן ש"בני ישראל יוצאים ביד רמה" , שהרי זמן זה הי' קודם היציאה ממצרים , אבל לאחרי השעבוד (שהרי כבר "בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים" ).
1677 ר"ה יא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
ועוד זאת, שהחידוש בענין הגאולה בפרשת וארא הוא (לא רק בנוגע לפרעה, אלא) גם בנוגע לבנ"י – שאז "בטלה עבודה מאבותינו" , משא"כ בפרשת שמות – הרי אדרבה:
928 ר"ה יא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ועי"ז פועל שליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, כדרשת חז"ל הנ"ל, ואח"כ נמשך גם בפועל, למטה מעשרה טפחים, בטוב הנראה והנגלה, שליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, כן תהי' לנו, ועד שנעשה מיסמך גאולה לגאולה , שבניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל , בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.
2055 ראש השנה יא, א. שמו"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וע"י הנהגה זו פועל יהודי "אורה ושמחה וששון ויקר"25, ועד שנעשה "מסמך גאולה לגאולה" – מגאולת פורים, ש"עבדי אחשורוש אנן", לגאולת חודש ניסן , ש"בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל" , ע"י משיח צדקנו, בגאולה האמיתית והשלימה, בקרוב ממש.
2201 ר"ה יא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ט
של גאולה" , שבו נגאלו ובו עתידין להגאל , ובאופן ד"מיסמך גאולה לגאולה" , גאולת פורים שהיתה באופן ד"אכתי עבדי אחשורוש אנן" , לגאולת פסח , שדוגמתה תהי' גם הגאולה העתידה, כמ"ש "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".
67 ר"ה יא, רע"א. שמו"ר שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ט
ועד לקיום היעוד "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", בביאת משיח צדקנו, והרי "בניסן עתידין להגאל" , בעגלא דידן ממש.
257 ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
חודש אייר – שנקרא "חודש זיו" , שהוא רק זיו והארה , וקשור עם ספירת היסוד (ולא כמו חודש ניסן שקשור עם ספירת המלכות) – ענינו הוא העבודה מלמטה למעלה, שזהו תוכן הענין דספירת העומר.
1418 מלכים-א ו, א ובפרש"י. וראה ר"ה יא, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ומעלת הקריאה כשלעצמה (" ליקרא שומר משמרת הקודש") מודגשת בשיטת ר' יהודה בר' שלום (בעל המאמר) לגבי דוד , שנענש במשך ששה חדשים שלא יקרא בשם מלך , ועאכו"כ בנוגע למדה טובה –
1465 שמת בעצרת (ירושלמי ביצה פ"ב ה"ד. חגיגה פ"ב ה"ג), וכיון ש"הקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום" (ר"ה יא, א. וש"נ), הרי בודאי שגם נולד בעצרת (ראה גם תו"מ חכ"ג ע' 40. ע' 65. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
– והרי ההילולא של דוד היא בחג השבועות , ואיתא בספרים שכיון ש"הקב"ה כו' ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום" , הרי מובן שגם יום הולדתו של דוד הי' בחג השבועות, וזהו הטעם שבכמה מקומות קורין בשבועות מגילת רות, שבה מדובר אודות לידת דוד –
1773 ר"ה יא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
"כמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מהני קראי דחנה כו'", היינו, שמהנהגת חנה בתפלתה (כמסופר בהפטרה של ראש השנה ), למדים בנוגע לתפלתו של כאו"א מישראל.
277 ולהעיר, שאע"פ ש"בר"ה נפקדה (גם) שרה" (ר"ה יא, א), מ"מ, מזכירים בר"ה רק "וה' פקד את שרה" (וירא כא, א), אבל לא מזכירים אודות תפלתה (או תפלת אברהם), משא"כ בנוגע לחנה , מזכירים את כל אריכות הסיפור אודות פקידתה שנפעלה ע"י תפלתה כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
אבל אעפ"כ, אימתי ניתנה התורה – לא בשעה שבנ"י היו עדיין במצרים , אפילו לאחרי ש"בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים" , אלא דוקא לאחרי שנעשה מצב של "זמן חירותנו", בהיותם במצב של חירות לגמרי, " בהוציאך את העם ממצרים" – דוקא אז ניתנה להם התורה, שהיא החירות האמיתית, כמארז"ל "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה".
2291 ר"ה יא, רע"א וריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ומ"מ, המסקנא היא שהפרה היא למעלה מפסח , לפי שאוכלי הפסח צריכין לה, שזהו מה שגם צדיקים צריכים לעבודת התשובה, מצד חטא העגל, שעז"נ וביום פקדי ופקדתי, ועד שמשיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא , ולכן הוא יגאל את ישראל, שהרי כבר כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה , והבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה ומיד הן נגאלין , בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל , בביאת משיח צדקנו, בקרוב ממש.
2944 ר"ה יא, א. שמו"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וענין זה נעשה הכנה והקדמה וכלי להגיע אח"כ למעמד ומצב ד"בעשור לחודש", ועד לגאולה בחמשה עשר לחודש – כפי שהי' ביצי"מ, כמ"ש "כימי צאתך מארץ מצרים (בימים ההם, כך) אראנו נפלאות" (בזמן הזה), וכמארז"ל "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל", ע"י משיח צדקנו, בקרוב ממש.
109 ר"ה יא, רע"א. שמו"ר שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ועי"ז תבוא הגאולה, וכמארז"ל "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל".
419 ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
ולמטה מהעניות שבארץ ישראל היא העניות שבארץ מצרים , ועז"נ "הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים" , היינו, לא כפי שבנ"י היו לאחרי שיצאו מארץ מצרים , אלא בהיותם עדיין בארץ מצרים , קודם הגאולה, שאע"פ ש"בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים" , הרי עד ש"בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים" היו במעמד ומצב ש"לא הי' עבד יכול לברוח" , שאין זה מעמד ומצב של "בן חורין", שהוא בעה"ב על עצמו, אלא מעמד ומצב של עבדות.
584 ר"ה יא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ולהעיר, שיום ההילולא של דוד הוא בעצרת , וכיון ש"הקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום" , הרי מובן שכשם שנסתלק בעצרת, כך גם נולד בעצרת (שלכן קורין אז מגילת רות) , ונמצא שבעצרת נולדה גאולתן של ישראל.
2580 ר"ה יא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכיון ששמחה פורצת גדר , אזי נעשית פריצת גדרי הגלות, ובאים אל הגאולה – "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל" , ו"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" , בביאת משיח צדקנו, בקרוב ממש.
2189 ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אבל ההתחלה בזה היא – החירות מהשעבוד של היצה"ר, וכשמתבטל השעבוד של היצה"ר, אזי מתבטל גם שעבוד מלכיות מבחוץ, ועד שזוכים לגאולה האמיתית והשלימה – "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל" – ע"י משיח צדקנו, בקרוב ממש.
2387 ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכל זה ישנו גם עכשיו, שהרי כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות , בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל , בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו , וכספם וזהבם אתם , ע"י משיח צדקנו במהרה בימינו.
43 ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ומיציאת מצרים באים לגאולה העתידה, כמארז"ל "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל", ע"י משיח צדקנו – הקשור גם עם משה רבינו, שהרי "גואל ראשון הוא גואל אחרון" , ו"משה" בגימטריא "שילה" – יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, בקרוב ממש.
95 ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכן תהי' לנו בעגלא דידן בניסן זה, שהרי "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל" , בקרוב ממש.
331 ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובפרט כשנמצאים עדיין בחדש ניסן (שנשארו עוד שני ימים לחודש), שהרי בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל , בשמחה ובטוב לבב, בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.
819 ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
ואף שכבר בפרשת שמות נתבשרו בנ"י על הגאולה, ובאופן ד"ויאמן העם גו' ויקדו וישתחוו" – הרי ענין זה הי' רק בדיבור ; ואילו הגאולה בפועל – כפי שאמר אדמו"ר מהר"ש להצ"צ שצריכים את הגאולה בפועל – התחילה בפרשת וארא, שבה התחילו כבר המכות, וגם "בטלה עבודה מאבותינו במצרים" , שזהו כבר ענין של גאולה, ועד שיש בזה תוקף נוסף – שבמצרים גופא נמצאים כבר במעמד ומצב של גאולה ("בטלה עבודה" ).
586 ר"ה יא, רע"א. וראה לקו"ש חט"ז ע' 34 הערה 18.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
כאשר התחילו המכות, אזי "בטלה עבודה מאבותינו במצרים" , כך, שגם בהיותם במצרים , כבר לא היו במצב של שעבוד כו'.
1189 ראה ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פ"ה, יט, ובפי' מהרז"ו (ורש"ש). וראה לקו"ש חט"ז ע' 34 הערה 18.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
זה מתחיל מהגאולה ממצרים , שבה נאמרו ד' לשונות של גאולה , ועד ללשון החמישי שרומז על הגאולה העתידה לבוא , עלי' נאמר כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, דבניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל , ע"י גואל ראשון הוא גואל אחרון , דוד מלכא משיחא, בקרוב ממש.
2562 ר"ה יא, א. שמו"ר פט"ו, יא. וראה ד"ה החודש תרנ"ד הנ"ל הערה 8.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
ענינו המיוחד של חודש ניסן – שבו יצאו בנ"י ממצרים , והיינו, שאע"פ ש"בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים" , כך, שששה חדשים לפני ר"ח ניסן כבר לא היו עבדים, אלא בני חורין – הרי זה עדיין מעמד ומצב של מצרים , מיצרים וגבולים, אלא שבמצרים גופא יש ב' אופני הנהגה:
2582 ר"ה יא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, ג' ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובעמדנו בחודש ניסן , ש"בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל" – הנה מבלי הבט על המעמד ומצב דעתה שיש יהודים שמתביישים ומתפעלים מהגוי כו',
2939 ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן (מאמר ב), ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכן תהי' לנו בחודש ניסן זה, בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל , גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, בעגלא דידן.
123 ר"ה יא, א. שמו"ר פט"ו, יא. וראה רד"ה החודש הזה לכם ה'ש"ת (סה"מ ה'ש"ת ס"ע 19). ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והיינו, שגם בשעה שלא היו יכולים בעצמם לילך לפרעה ולפעול עליו כו', כיון שנמצאים במעמד ומצב של עבדות לפרעה (שהרי אפילו לאחרי שבתשרי "בטלה עבודה מאבותינו" , היו עדיין במעמד ומצב שאפילו עבד אחד אינו יכול לברוח משם ), ואפילו לא היו יכולים לומר לגוי שילך לפרעה לדרוש ממנו כו' – הנה כל אחד מישראל בעצמו עמד בכל התוקף לקיים ציווי הקב"ה ליקח השה , מבלי להתפעל מהמצריים שהשה הי' הע"ז שלהם , וכשהמצריים שאלו לפשר הדבר, השיב להם מתוך אמונה פשוטה:
194 ר"ה יא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכן תהי' לנו, בגאולה האמיתית והשלימה, ע"י משיח צדקנו, בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל , בקרוב ממש ובעגלא דידן.
387 ר"ה יא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
גם צריך להבין, דהנה, איתא במדרש על הפסוק החודש הזה לכם, משבחר הקב"ה בעולמו קבע בו ראשי חדשים ושנים וכשבחר ביעקב ובניו קבע בו ר"ח של גאולה, שבו נגאלו ישראל ממצרים (ובו עתידין ליגאל , שנאמר כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, וכמארז"ל בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל), ומזה מובן, שכתוב זה קאי (לא רק על היום דר"ח עצמו, אלא) גם על כל החודש, שהוא חודש של גאולה, שהרי הגאולה ממצרים (ומזה מובן גם בנוגע לגאולה העתידה) היתה (לא בר"ח, אלא) באמצע החודש, בחמשה עשר בניסן .
1442 ר"ה יא, רע"א. שמו"ר שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בא, יו"ד שבט (מאמר א), ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
גם צריך להבין מה שמביא משל מבן קטן, דלכאורה, אף שעכשיו הסדר הוא שמתחלה הבן הוא קטן ואח"כ מתגדל, הרי הקב"ה הי' יכול להוות לכתחלה בן גדול, ובפרט ע"פ מארז"ל שכל מעשה בראשית בקומתן ובצביונם נבראו , וא"כ הרי כך הי' בפועל, שלכתחלה נברא בן גדול, וכדאיתא במדרש שאדם וחוה נבראו כבני עשרים.
381 ר"ה יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט (מאמר ב), ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
להקב"ה הרי ההתהוות יכולה להיות לכתחלה באופן שיהי' הבן גדול, ובפרט שכן היתה ההתהוות בפועל, וכדאיתא במדרש שאדם וחוה נבראו כבני עשרים שנה (בצביונם ), וא"כ היו גדולים.
584 ראה ר"ה יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
ענינו של חודש ניסן – ש"בו יצאת ממצרים" , ועד שהחודש כולו נקרא במדרש בשם "חודש של גאולה", וכלשון חז"ל "בניסן נגאלו" (לא "בחמשה עשר בניסן" , אלא "בניסן" ), כיון שענין הגאולה שייך לכל החודש.
209 ר"ה יא, רע"א. שמו"ר שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
חודש ניסן הוא החודש "שבו נולדו זיוותני עולם" , חודש האמונה, שהרי "בניסן נגאלו" בזכות האמונה, כמ"ש "וגם צדה לא עשו להם", "שלא אמרו היאך נצא למדבר בלא צדה, אלא האמינו והלכו", ועז"נ "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" – שזה הי' בכח האמונה, כיון שכל בנ"י הם "מאמינים בני מאמינים" (כדברי הגמרא ).
249 ראה ר"ה יא, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויצא, יו"ד כסלו ה'תשמ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והגם שהגאולה דיו"ד כסלו היתה בשנת תקפ"ז, שנה לפני ההסתלקות, מ"מ, כיון שמגלגלין זכות ליום זכאי, יש לומר , דזה שיום התשיעי בכסלו זכה להיות יום ההילולא של אדמו"ר האמצעי הוא לפי שגם לפני זה הי' שייך לזה.
30 ובפרט לפי מארז"ל שהקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום (ר"ה יא, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ב), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו שממשיך בהמאמר דישראל נק' בשם צבאות הוי', ומבאר דצבא הוא (גם) מלשון צביון, דענין הצביון (יופי) דישראל הוא שיש בהם סוגים שונים, מארי תורה וכו' עד לאנשים פשוטים [כולל גם אלו שעליהם אמרו שהם מלאים מצוות כרימון], דכל אחד מישראל הוא חייל בצבאות ה' (צבא מלשון חיל), שיוצא למלחמה, לכבוש את העולם ולעשותו לדירה לו ית'.
35 וכדרז"ל (ר"ה יא, א): כל מעשה בראשית כו' לצביונן נבראו , שנא' (בראשית ב, א) ויכולו השמים והארץ וכל צבאם , אל תקרי צבאם אלא צביונם .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
דר"א ס"ל דבניסן נגאלו ובתשרי עתידין ליגאל ור"י ס"ל דבניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל .
18 ר"ה יא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג מוצש"ק פ' ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ואם מפני הגאולה שהיתה בניסן , הא גופא צריך ביאור, הרי אתחלתא דגאולה הי' בתשרי , דבר"ה (אחד בתשרי ) בטלה עבודה מאבותינו , ולמה חודש הגאולה (שלימה) הוא ניסן דוקא.
6 ר"ה יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג מוצש"ק פ' ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
דגילוי זה יהי' בעיקר בגאולה העתידה, דבניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל .
46 ר"ה יא, א. שמו"ר שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, ה'תשמ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו גם מה שחודש ניסן הוא חודש הגאולה, דבניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל , כי ענין הגאולה הוא שאז יהי' ולא יכנף עוד מוריך, הגילוי דעצמות אוא"ס בלי שום לבוש.
37 שמו"ר פט"ו, יא. ר"ה יא, א. וראה ד"ה החודש ה'ש"ת (סה"מ ה'ש"ת ע' 19 ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ תזריע, ראש חודש ניסן ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
שזו (הפצת המעינות חוצה) היא ההכנה והכלי לאתי מר דא מלכא משיחא (שאז תושלם הכוונה דדירה בתחתונים), בקרוב ממש.
37 דיש לומר שזוהי המחשבה (לברוא) שהיתה בניסן , כנ"ל בפנים. ויש לומר שזהו גם הקשר דניסן עם גאולה העתידה – "בניסן עתידין ליגאל" (ר"ה יא, א. שמו"ר פט"ו, יא) – כי אז תושלם כוונה ומחשבה זו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וזהו שחודש אייר נקרא בשם זיו לפי שבו נולדו זיותני עולם הם האבות , שהמצוות שלהם ריחות היו], מ"מ, בנוגע להאדם, הגילוי הבא מלמעלה נרגש (בעיקר) רק בנפש האלקית ואינו נרגש בנפש הבהמית, ולכן העבודה שע"י גילוי זה היא רק אתכפיא, וע"י עבודת האדם ובפרט ע"י הגילוי שנמשך ע"י העבודה, נעשה הבירור דנפש הבהמית והפיכתה לקדושה, אתהפכא.
82 ר"ה יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ועפ"ז יש לבאר מ"ש רש"י דזה שחודש אייר נקרא בשם זיו לפי שבו נולדו זיותני עולם (אף שהאבות נולדו בניסן ) הוא כי כשנתחדש אייר נולדו כבר בניסן , דצריך להבין, הרי זה שבחודש אייר היו זיותני עולם הוא רק תוצאה מזה שנולדו בחודש ניסן, ולמה נקרא אייר בשם זיו .
86 ד"ה שנולדו – ר"ה יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג מוצאי ש"ק פ' אמור, י"ג אייר, אור לי"ד אייר, פסח שני, ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ז) ויהי רצון, שמעשינו ועבודתינו, ובפרט בהענינים השייכים לפסח שני, יקרבו וימהרו עוד יותר הגאולה העתידה, שגם הגאולה העתידה תהי' באופן של דילוג, כדאיתא במדרש דקול דודי גו' מדלג על ההרים זה מלך המשיח, ואדרבא, בגאולה העתידה יהי' דילוג גדול יותר (דוגמת (אבל למעלה מ)הדילוג דפסח שני שהוא דילוג גדול יותר מהדילוג דפסח ראשון), שלא תהי' בסדר והדרגה מדרגא לדרגא כלל, כהפס"ד מיד הן נגאלין, בביאת משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, במהרה בימינו ממש.
62 להעיר, שגם בענין זה הדילוג שיהי' בגאולה העתידה הוא דילוג גדול יותר. דבגאולת מצרים ארז"ל (ר"ה יא, רע"א) "בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים" , וברש"י שם "ששה חדשים לפני גאולתם פסק השעבוד". ונמצא שהגאולה דיציאת מצרים לא היתה באופן דמן הקצה אל הקצה [ועד שביטול העבודה שהיתה בר"ה נק' בשם "אתחלתא דגאולה" (רד"ה החודש עטר"ת (סה"מ עטר"ת ע' שכג) וה'ש"ת (סה"מ ה'ש"ת ע' 20))]. משא"כ גאולה העתידה תהי' [כפס"ד הרמב"ם] באופן של "מיד". וי"ל – למעלה מגדר דקצה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועד"ז הוא גם ההפרש בין צומח וחי למדבר, שבצומח וחי הנה גופם ונפשם הם בערך זה לזה ונתהוו (הגוף והנפש) יחד, וכמ"ש תדשא הארץ גו' תוצא הארץ גו', וגם בנבראים דעלמא דאתכסיא כתיב ישרצו המים גו', שנבראו כולם כמו שהם עתה, וכמרז"ל בקומתן נבראו ובצביונן נבראו .
54 ר"ה יא, א. חולין ס, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב חלק ראשון קפו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כה חסר המשך הדברים : ויש לשאול על עיקר הבריאה הא כל מעשה בריאת עולם לצביונן נבראו כדרשת חז"ל בפסוק ויעש אלהים וגו', ואם כן מה טעמא לא רצה ארץ להיות בחינת שמים , וצ"ל שלא נתן דעת לארץ שידע בחינת שמים וזכותו שיתאוה להיות בחינת שמים , והטעם כי גם בחינת ארץ צריך שיהיה בעולם, וכיוצא בזה וכל הנבראים, וזה שאמרו לצביונים נבראו . וגם בחינת אדם צריך שיהיו כת רשעים וכת בינונים וכת צדיקים, כי יתרון אור מהחושך עיין מזה במקום אחר, ר"ל שנמשך תועלת מהחשך, ממעשה הרשעים נודע מעלת הצדיקים, וכל אחד נבראו לצביונם ורצונם.
וכי תימא אם כן תקשי לכם קושיא בחינת הבחירה עם הידיעה, מאחר שאתם כופרים בדרשת חז"ל, אם כן אין אתם משיגים ביאור קושיא זו.
והנה נפש האדם הוא דם הנעשה מברירות המאכלים, ויש כמה מיני בירור, בתחלה על ידי שזורקת המרה טפה במאכל שבתוך מעיו נברר הגס ועב ונעשה צואה ויוצאה לחוץ, בירור ב' יוצא למי רגלים, בירור ג' נעשה זיעה, ד' נעשה שערות וצפרנים, בירור ה' הדם נבלע בכבד וטחול וכו', ומבחר הדם נכנס בלב ואחר כך במוח ומזה נעשה השכל והדעת. ומדבריכם נראה שאתם כופרים בדברי חז"ל, אם כן לא נזהרתם מאכילת איסור ודברים טמאים, והשכל והדעת שלכם נעשה מהדמים של טריפות ואיסורים, והשכל והדעת שלכם נמשך להכריע אל הטומאה כי ממנו נעשה, ואם כן איך תוכלו להכריע בשכל שלכם נגד רבותינו חכמי התלמוד אשר רוחב לבם היה רחבה מני ים וכו'. ותדעו נאמנה, מאחר שירדו לספק זה וכפירה זו, שהפורעניות קרובה לכם. וכך עלתה להם שבא עליהם מלך אחד והרגם והשמידם, ורצו להמיר דתם ולא קבלו אותם מאחר שכפרו בתחיית המתים, והאומות מאמינים גם כן בסוד הגלגול ותחייה וכמ"ש הפילסוף וכו'. ומעט מזעיר נמלטו להרמב"ם וחזרו בתשובה ע"כ.
----- הערות וציונים -----
כן הובא ענין זה בדמ"א פ' עקב ד"ה ומלתם ששמע זה מא"ז הבעש"ט עיי"ש. וראה לקמן סי' שפא. ולהעיר שהיה זה קבלה ביד הבעש"ט דאינו מצוי בכתבי הרמב"ם אשר לפנינו.
מבני אברהם כו' – להעיר מזח"ב צה, סע"א. ר"ח שער הענוה ספ"א.
רק מאנשי סדום כו' – להעיר מזו"ח ריש מדרש רות עה, א.
בפסוק ויעש כו' – צ"ע, דחז"ל דרשו הנ"ל בפסוק ויכלו גו' (בראשית ב, א).
כי יתרון אור כו' – ע"פ קהלת ב, יג.
עיין מזה במ"א – ראה לקמן סי' קפח.
לצביונם ורצונם – ראה רש"י ר"ה יא, א ד"ה לדעתם, ופרש"י לבר"ר י, ה. ולהעיר ממאמר היושבת בגנים תשי"א אות ג.
והשכל והדעת שלכם נעשה כו' – ראה עקידת יצחק שער ס (לג, ב ושם בסופו לח, ב). של"ה, שער האותיות פה, ב (סא, ג) ד"ה ויחזור אחר מאכלים דקים וד"ה ויזהר מהמאכלים הגסים. וראה זח"ג מא, א ואילך. פס"ז, מדה"ג ואוה"ח על שמיני יא, מג. ע"ח שמ"ט פ"ב ופ"ה. שו"ע יו"ד סי' פא סעיף ז ובש"ך שם. רג"כ יומא לט, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט קול דודי הנה זה בא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו שארז"ל ובמורא גדול זו גילוי שכינה פי' כי מורא גדול היינו מצד עוצם ההתגלות כמו לעתיד דכתיב ובאו במערות צורים מפני פחד ה' כו' וכאן לפי שהי' בחי' גילוי שכינה שהוא בחי' מל' דא"ס נק' מורא גדול לפי ערך התגלות גדולת עצמות אא"ס שלגדולתו אין חקר וגילוי זה הי' כדי להוציאם ממצרים בלבד כמ"ש או הנסה אלקים לקחת לו גוי מקרב גוי במסות כו' ובמורא גדול כו' וד"ל (ועוד יש לפרש מדלג על ההרים בזכות האבות שנק' הרים כידוע והיינו ע"י שאכלו פסח מצה ומרור שג' דברים האלה הן בחי' ג' קוין פסח בקו השמאל להיותו בחי' גבורות כמשי"ת בענין מקפץ על הגבעות כו' ומצה בקו הימין בחי' חכ' כו' ומרור בקו האמצעי כנ"ל וג' קוין הללו היינו בחי' חג"ת שהן האבות ובזכותם הוא מדלג כו' וד"ל.
65 האבות שנק' הרים : ראה ר"ה יא, א. ירושלמי סנהדרין פ"י ה"א. שמו"ר פט"ו, ד. ויק"ר ספל"ו. ספרי דברים לג, טו. תו"א שמות נא, ג. לקו"ת תצא מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב שחורה אני
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
הנה בז' של פסח הוא זמן לידת הנשמות כידוע בענין קי"ס, והוא מבחי' העיבור ז' חדשים משמע"צ שאז זמן הקליטה כו', ויולדת לז' יולדת למקוטעין כו'.
4 ויולדת לז' יולדת למקוטעין : ר"ה יא, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב להבין מפני מה נאמר ביצירת חיות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
להבין מפני מה נאמר ביצירת חיות ובהמות כו' תוצא הארץ נפש חיה כו' ומזה המאמר נתבאר כולם בצביונם ובקומתם כו' הגוף שלהם עם החיות שלהם, משא"כ ביצירת אדם נאמר וייצר הוי' אלקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו כו' וכמבואר במ"ב שלקח העפר ממקום כפרתו ממזבח כו' שעה ראשונה הוצבר עפרו כו' שני' נעשה גולם כו', שהרי הגוף של האדם נמוך במדרגה מגופים שלהם שהגופים שלהם הוא ממאמר תוצא כו' וגופו של האדם הוא מבחי' העפר, אך נשמתו הוא למעלה מעלה וכמ"ש ויפח כו', וע"כ נאמר אחור וקדם צרתני אחור למע"ב מצד הגוף וקדם למע"ב מצד הנשמה כנ"ל, והטעם לזה הוא שד' יסודות ארמ"ע הם כנגד ד' אותיות הוי' ב"ה ה"א תתאה דומם כו' יו"ד כנגד מדבר כו'.
3 כולם בצביונם ובקומתם : ראה ר"ה יא, א. חולין ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות ראש השנה תקפד סדר קריאת התורה בראש השנה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ז מוציאין שני ספרי תורה בראשון קורין חמשה מן וה' פקד את שרה עד פרשת העקידה לפי שבראש השנה נפקדה שרה ואם הוא שבת קורין בו שבעה ומפטיר קורא בספר תורה שני בפרשת פנחס ובחודש השביעי ומפטיר בתחלת ספר שמואל עד וירם קרן משיחו לפי שגם חנה נפקדה בראש השנה:
לד רש"י שם ד"ה מפטירין. לבוש שם. מ"א שם. והוא בגמרא ר"ה יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי תורה שיר השירים טו ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מדלג על ההרים בזכות הרים היינו אבות וכמ"ש בגמרא (פרק קמא דראש השנה דף י"א א') ובמדרש (שמות רבה פרשה ט"ו) והיינו שעל ידי פסח מצה ומרור שאכלו שהם בחי' ג' קוין היו מעוררים למעלה בחי' אורות עליונים שהמה אברהם יצחק ויעקב מדות דאצילות ועל ידם היה בחי' דילוג בחי' ונגלה מדלג כו' והנה בשיר השירים נאמר בלשון דילוג ובתורה נקרא בלשון פסח כמ"ש ופסח ה' על הפתח והוא ג"כ דילוג וקפיצה והענין הוא שבתורה נאמר לאיזה מקום היה הדילוג דהיינו על הפתח היינו בחי' מל' זה השער לה' כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין כה דיני תפילין בפרטות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
כב אסור להפסיק בין תפילין של יד לתפילין של ראש אפילו במקום שאין גורם לברך ב' ברכות על תפילין של ראש , כגון אותם המניחין תפילין בחול המועד בלא ברכה, וכן המניחין תפילין דרבינו תם, צריכים לתכוף ולסמוך תפילין של יד לתפילין של ראש בלי שום הפסק שיחה בינתיים, שנאמר והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך, ולא נאמר והיו לזכרון בין עיניך, אלא משמע ששתיהם נחשבים להוי' ועשיה אחת, מחמת שצריך לתוכפן זו אחר זו בלא שום הפסק.
71 המאור ר"ה יב, א (ולפי דעתי נראה לי, מה טעם אמרו סח בין תפלה לתפלה עבירה היא בידו, אף על פי ששתי מצות הן, כיון דכתיב בהו בתפילין של יד ושל ראש והיו לאות על ידך ולזכרון בין עיניך, צריך זכירה שתהא תכף תפלה של ראש לתפלה של יד, כדי שתהא הויה אחת לשתיהן, ואם הסיח דעתו והפליג בדברים ביניהם עבירה היא בידו). הובא בר"ן שם יא, א (דאע"ג דשתי מצות הן, כיון דכתיב בתפילין של יד ושל ראש והיה לאות על ידך ולזכרון בין עיניך, צריך זכירה [והוויה כאחת], שיהא תוכף תפלה של ראש לתפלה של יד כדי שתהא הוויה אחת לשתיהן, ואם הסיח דעתו והפליג בדברים ביניהם עבירה היא בידו). לבוש ס"ט (ואף על פי ששתי מצות הן ... מכל מקום צריכין להיות סמוכים ותכופים זו לזו, דכתיב והיו לאות על ידיך ולזכרון בין עיניך, שיהיה הויה אחת לשתיהן משמע, כלומר בלא היסח הדעת והפלגת דברים ביניהן ... ואפילו כשמניח אותן בלא ברכה, כגון אותם שנוהגין שמניחין אותן בלא ברכה בחול המועד דפסח וסוכות, אף על פי כן אסור לדבר ולהסיח ביניהם, דהא דאמרינן (מנחות לו, א) סח בין תפילין לתפילין עבירה היא בידו, אין הטעם משום שמביא עצמו לידי ברכה שאינה צריכה, אלא מטעם שכתבתי, דילפינן להו מקרא כדלעיל).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' שהקב"ה נק' חתן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אך הענין הוא כידוע שכל התהוות החומר והצורה שיש בכל בריא' ובריאה יש שרש ומקור להתהוו' הצורה בפ"ע ושרש ומקור להתהוו' החומר בפ"ע, כמו מאותיו' הדיבור נמשך שרש להתהוו' הצורה הרוחניו' שבבריא' מבחי' רוחניו' וצורה של הדיבור ושרש התהוו' החומר נמשך מהחומר של הדיבור שהוא ההבל כידוע, וכן בדמיון חיו' הנפש בגוף אינו כמו שאנו מדמין שהחיו' נכנס לגוף שכבר ישנו במציאו' (כמו ויפח באפיו נ"ח כו') אלא גם החומר מתהוה עם הצורה יחד כמו הכלי שנעשה מיד הפועל האומן שעושה הגולם והצורה שלו כו' (וכמו במע"ב שיצאו בצביונן ובקומתן כאריה ושור שיצאו מן הארץ ע"י מא' תוצא הארץ נפש חיה כו', וכך גם המלאכי' שנק' פני ארי' ופני שור כו' נבראו בחומר וצורה שלהם יחד כא' ממש), וכן במא' יהי רקיע נתהוה הצומח וחי כא' כנפש הגלגל עם חומר הגלגל שסובב כא', וכידוע דאין החומר נבדל בערך פחו' כ"כ מן הצורה בכל מלאך ובריא' עליונה כרקיע וכו"מ משא"כ בנפש אדם בגופו, ועכ"ז חומר האדם הוכן בתחלה ביצירתו בבטן ואח"כ נכנס בו הצורה (כמ"ש בע"ח דבנין הכלים קדם לאורות כו'), וכך הוא גם בשאר הברואי' שחומר שלהם קדם לצורה אף שנבראו כא' כנ"ל, ואע"פ שבגילוי האור הצורה קדמה לחומר שהרי א' בע"ח שמן התעבות האור עצמו נעשה הכלי והחומר, אבל בבחי' ההעלם (שהוא האו"מ) שרש התהוות החומר קדם לשרש הצורה, וכמ"ש במ"א בבחי' אי"ן וי"ש רוחניו' וגשמיות ששרש היש בבחי' מקיף דסובב כו' ושרש האי"ן בבחי' ממלא כו'.
7 במע"ב שיצאו בצביונן ובקומתן : ר"ה יא, א. חולין ס, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' שהקב"ה נק' חתן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אהבתי אתכם אמר ה' כו' וכתי' אה"ע אהבתיך כו', שזהו בחי' המשכה דאה"ר דבחי' סובב כ"ע שהוא שם הוי' בבחי' החסד דימין מקרבת כמ"ש וימינ"ו תחבקיני כו', ואה"ר זו דמשפיע למקבל גדולה יותר כנ"ל בענין יותר ממה שהעגל כו', וא"כ בחי' אה"ר העליונה לישראל כמו שאנו אומרי' הבוחר בעמ"י באהבה גדולה יותר מאהב' דכנ"י להקדב"ה (והוא מטעם שא' האדם זאת הפעם עצם מעצמ"י ממש כו' כי מאיש לוקחה זאת וע"כ אמרו דאשתו כגופ"ו דמיא ולכך א' ע"כ יעזוב כו' כנ"ל), והטעם הוא לפי שבחי' האהבה שנמשך מן המשפיע אל המקבל באה בתחלה וקודם להתעוררו' האהבה מן המקבל למשפיע, והוא מה שנמשך האהב' דמשפיע למקבל בבחי' מקיף דוקא שהוא להקיף ולסובב את המקבל בבחי' חיבוק דימין מקרבת (לפי ששרש הנוק' שנק' בת זוגו הרי היא מאיש לוקח' זאת כנ"ל), כמו שמחבק אב לבנו ילד שעשועי' שמחמת גודל האה"ר שבבחי' מקיף שלא יוכל להכיל בגילוי כמו בדיבור באה בבחי' מקיף מלמעלה ע"ג המקבל, ומחיבוק זה הוא שמקרבו ומצמידו ומחברו אליו (כמו שהי' בשרשו כלול בו כמו שא' עצם מעצמי כו') לבלתי יוכל המקבל ליפרד ממנו לעולם , כי זהו יתרון מעלה שיש בכח או"מ זה דאה"ר בבחי' חיבוק בימין מקרבת ברוב עוז וחיבה יתירה שפועל חיזוק כח האהבה היתירה בהעלם בלב המקבל אל המשפיע שיומשך אליו תמיד ולא יוכל להפרד לעולם (וזה שנמשך המקבל אחר המשפיע ע"י חיבוק זה הוא ג"כ בבחי' מקיף דמקבל (בבחי' צלם דחי' יחידה שבה (כמו ביצ"מ שא' זכרתי לך חסד נעוריך לכת"ך אחר"י כו' שהי' זה מצד התקרבו' דמקיף העליון שנגלה עליהם כו' (כמו ענין האירוסי' בטבעת קידושי' וכמ"ש וארשתיך לי באמונ"ה כו'), וכך יש בכל אדם בכל יום דכתי' אך בצלם יתהלך איש שיתהלך מכח המקיף העליון שחופף עליו לבלתי יוכל לבא לחטא גמור כו'), וכמ"כ הי' במ"ת קודם שנגלה עליהם בקולו' וברקים ובגילוי קול ודיבור ארז"ל שכפה עליהם ההר כגיגית כו' כלומר שכפה עליהם ההר שהוא בבחי' אה"ר דרב חסד העליון בבחי' מקיף להקיפם מכל צד כו' (כידוע דהר הוא בבחי' צומח שבדומם שעולה למעלה (והוא מצד יסוד הרוח שבעפר שעולה למעלה כמ"ש במ"א), וכאברהם שקראו הר ה' ואבות הן המרכבה נק' הרי"ם שהן המדו' אהבה ויראה כידוע,
68 וכאברהם שקראו הר ה' ואבות הן המרכבה נק' הרים : פסחים פח, א. ב"ר פמ"ו, ו. ר"ה יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח להבין שרשן של כל הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
הנה ידוע דבשמע"צ הוא הקליטה ויולדת לז' יולדת למקוטעין , והיינו לו' ועוד, עד שבז' ש"פ זמן הלידה כו'.
5 ויולדת לז' יולדת למקוטעין : ראש השנה יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנה האבות נק' הרים כמו שמעו הרים כו' וגם אמרו לא כאברהם שקראו הר, לפי שהי' עבודת אברהם בבחי' התפעלות האהבה בדביקות שנק' אברהם אוהבי, רחימא
361 אבות נק' הרים : ראה ר"ה יא, א. מאמרי אדה"ז תקס"ז ריש ע' רד. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' נה. וש"נ. ש"א צח, א. שה"א כה, א הערה 3.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולכך נק' גם הם איתנים מוסדי ארץ עילאה דתושבע"פ (כמו שא' אתם אפי' שוגגי' כו' כנ"ל), כי פי' איתנים לשון כח וחוזק כמו איתן מושבך כו' וכמו הראשי' בתושבי הארץ נק' איתני הארץ כמו משכיל לאיתן האזרחי כו'.
556 איתן מושביך : בלק כד, כא ובת"א. ר"ה יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה צז, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
לקי"ס כו' אך הנה אמרו שמעו הרים כו' אלו האבות שנק' הרים כו' והיינו בחי' המדות עליונות חג"ת שהאבות הן המרכבה למדות חג"ת כידוע והים הוא בחי' המל' כמ"ש כל הנחלים הולכים אל הים והנחלים הן המדות שנמשכים לדבור העליון שנק' ים העליון ותחלה אמר שהים שהוא המל' ראה וינוס ואח"כ גם ההרים שהן המדות רקדו כאלים כו' וד"ל ולהבין ביאור זה יש להקדים תחלה בתוס' ביאור בענין קי"ס בז' של פסח דוקא דהנה מבואר בפע"ח דבז' ש"פ הוא זמן לידת הנשמות ובשמיני עצרת היה זמן של בחי' הקליטה כו' ומשמ"ע עד ז' ש"פ הוא ששה חדשים וכשאדר מעובר הוא ז' חדשים שיולדת לז' כו' ויש להבין איך יתכן ל' לידה במה שהלכו בנ"י בתוך הים ביבשה ומהו ענין העיבור כו' והנה יש להקדים מ"ש למען אחי ורעי אדברה נא שלום כו' אחיי ורעיי הן ישראל שנק' אחים וריעי' להקב"ה כו' והענין ידוע דבחי' מדות דאצי' נק' קוב"ה שהוא בחי' ז"א וישראל שרשם במח' כמאמר ישראל עלה במח' אך א"כ איך יקראו בנ"י אחים להקב"ה כו' אך הנה ידוע דהמח' נק' לבוש לשכל ולמדות שמלבשת לאור השכל ומתאחדת עמו וכמ"כ מלבשת למדות ומתאחדת עמהם דהנה אנו רואים שכל שכל וחכמה בהכרח שמיד יבא בהתלבשות בצירופי אותיות מחשבה כמו גם מחשבה העיונית כאשר יטרוד בעיון ההשכל' א"א שלא יחשוב אותו באופן צרופים שונים בכלי המוח באותיות מח' ולא ניכר כלל שהאותיות מחשבת שכל זה נפרד במהות בפ"ע כלל אלא מתאחדים עמו ממש בלי פירוד כלל ביניהם והיו לאחדים ממש כאלו המה עצם אחד מתחלת ההוי' והמציאת וזהו הנק' מחשב' שכל העיונית כאשר טרוד בשכלו בעיון דבר מה הוא נתפס מיד במחשב' בצרופים שונים ובלתי זה אין לו מציאת שכל כלל והנה לכאור' אנו רואים היפך זה ממש דהיינו שהמח' נק' לבוש נפרד לגמרי ממה שיוכל לחשוב דברים בטלים שאינו דבר שכל כלל וגם במח' זו שנתפס אור השכל מיד יוכל לפושטו ולהתמשך באופן צירופים אחרים לגמרי בשנוי גמור מן הקצה כמו הפושט לבוש ולובש לבוש אח"כ כמו לבוש יחליפם השכל ממח' למח' פושט ולוב' לפי שבאמת יש לשכל עצמו מציאת ומהות בפ"ע טרם בואו להתלב' באותיות מח' ומ"מ אנו רואים שאחרי התלבשות השכל במח' מתאחדת המח' עמו בתכלית כנ"ל הענין הוא דשניהם אמת דאית מח' ואית מח' כו' דמח' זו שמתלבשת לשכל נק' לבו' שפושט כנ"ל אבל מח' עצמית שקבוע' בנפש מתאחדת עם עצם הנפש ממש ומח' זו נמשכת ונובעת בתמידות וע"ז אמר ישראל עלה במח' הקדומ' ומשם נמשך אותיות מח' מיוחדים השייכים לכל שכל וחכמ' בפרט שא"א לו להתפס כ"א באותן אותיות דוקא דהיינו כאשר נתהווה עצם אור השכל ממקורו נתהווה ונמשך מאותו מקור גם האותיות מח' ששייכים ומיוחדים אליו דוקא והיינו ענין ג' קשרין ישראל מתקשראן באורייתא שהן ת"ר אלף נש"י שכ"א מקושר באות א' מס"ר אותיות התורה כמ"ש זה ספר תולדות אדם כו' והיינו משום דאורייתא מח"ע נפקת והוא בחי' אור אבא שמשם ג"כ נחצבו נש"י כמ"ש כי אתה אבינו כטפה שנולד הולד כו' וס"ר נש"י היינו ס"ר אותיות הכלולים
1 שמעו הרים . . האבות : מיכה ו, ב. ראה ר"ה יא, א. הנסמן לעיל כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וירא העם וינועו כו' בינה יתירה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנה נודע כי האבות נק' בשם הרים , והאמהות נקראו בשם גבעות כו', ולכאו' יפלא מפני מה מדלג על ההרים שרומז לאבות שהוא הגילוי בבחי' רגל א' לבד והיינו בחי' אהבה, ועל הגבעות שהם האמהות מקפץ שהוא הגילוי בשני הבחי' דאוי"ר כו', ולכאו' האבות גבוהים במדריגה שהם היו משפיעים בחי' דכר, והאמהות נוק' מקבלים כו'.
914 שהאבות. . הרים : ראה ר"ה יא, א. תו"ח וארא ח"א עז, ג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וירא העם וינועו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנה ידוע דהרים וגבעות הם אבות ואמהות , הרים אבות וגבעות אמהות , וצ"ל והלא האבות הם למעלה במדרי' מהאמהות שהם משפיעים ולמה מדלג על ההרים ומקפץ על הגבעות .
29 דהרים . . אבות : ראה ר"ה יא, א. תו"ח וארא ח"א עז, ג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר ה' אל אברם לך לך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
והענין דהנה מ"ש מודה אני הוא הודאה כלליות וזהו לפניך שכולל כל הפרטים דכשניער משנתו ה"ה כקטן שנולד ויותר מזה דקטן שנולד באמצע היום הרי יש גדולים להרגיל ולאמן (בפ"א מל' כאשר ישא האומן כו') אותו אבל בזמן קימה לכל אדם לא יש כלל מי שיאמן אותו , וזהו מ"ש המחדש בטובו בכ"י תמיד מאין ליש ובאמת ל"ד בכ"י אלא בכ"ע ובכל רגע אלא שביום הוא ניכר דלילה זמן החשך וכמ"ש ויהי ערב ויהי בקר דכשמתחיל להאיר ביום ה"ז כמו תחילת הבריאה וה"ה כקטן רק הקטן אין לו דעת והאדם יש לו דעת וכמו אדה"ר כשנוצר הי' לו דעת דכל מה שנברא בשימ"ב בצביונם נבראו, אך מ"מ אינו משיג עדיין שום פרטיות לכן הוא אומר מודה אני שהוא הודאה כלליות שמשיג שא"צ להיות נפרד, ואח"כ מ"ש הודו לה' היינו שמשיג דבשם הוי' אינו שייך השגה שהוא הי' הוה ויהי' כא' רק הודאה, וקראו בשמו דבשמו של הוי' היינו (בפ"א בחי' מל' ) שם אד' שם אלקים שייך קריאה, וה"ז השגה שמשיג שאינו שייך בו השגה.
87 בצביונם נבראו : ר"ה יא, א. חולין ס, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
..], וזהו מדלג על ההרים כי באמת הי' הגילוי למעלה מבחי' הרים שהוא בחי' מדות דאצי' שזהו בחי' קול דודי [וע"ד הקבלה הוא בחי' אוא"ב חכ"ע ביטול כל ההשתלשלות במקורם כטיפה בים כו' וד"ל], אך אעפ"כ נתלבש הגילוי הזה בבחי' הרים שהוא בחי' המדות דז"א [שהאבות שנק' הרים המה מרכבה אליהם כו'] ועל ידם נתגלה בנש"י למטה כו' וזהו על ההרים שיתפרש בו ב' פי' למעלה מבחי' הרים ובתוך בחי' הרים כו' [...
50 שהאבות שנק' הרים : ראה ר"ה יא, א. תו"ח וארא ח"א עז, ג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וזהו שנא' עליהם בדברי רז"ל בירח שנולדו בו זיוותני עולם כי הנה ענין זיו השכינה שבג"ע שנהנין הנשמות ממנו אין הכוונה זיו והארה בלבד רק הכוונה פנימי' הזיו והאור כמו חכמת אדם תאיר פניו היינו שפועל זיו קלסתר הפנים שענינו זיו הפנימי כו' ולכן נק' זיוותני עולם
96 בירח שנולדו בו זיוותני עולם : ר"ה יא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר