86
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
מרחשון
כ'
א. מי ראוי להתגלות הקב"ה?
בשבת פרשת וירא – כ' מרחשון1 תרצ"ג – סיפר כ"ק מורי וחמי אדמו"ר (ריי"צ) סיפור2 אשר אירע עם אביו הרבי (הרש"ב) נ"ע, בהיותו ילד בן ארבע או בן חמש שנים.
(הכרחי שבסיפור זה הוא לא היה יותר מבן חמש שנים, שהרי הרבי (הרש"ב) נ"ע נולד בכ' מרחשון שנת כתר"א3, ובזמן הסתלקות אדמו"ר ה"צמח צדק" – י"ג ניסן תרכ"ו – הוא עדיין לא היה בן שש שנים. ומובן, שהוא לא היה בעת סיפור זה פחות מבן ארבע שנים, שהרי הכניסוהו ל"חדר" בהיותו בן שלש וחצי שנים4, והסיפור קשור ללימודו ב"חדר").
הערות
- 1. יום הולדת* כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע**. תולדותיו בפרטיות – ראה "חנוך לנער".
- 2. נדפס (בקצרה) ב"היום יום" ע' קג. לקו"ש ח"א פ' וירא.
- 3. לשון הצ"צ ("היום יום" כ' מ"ח).
- 4. ב"חנוך לנער" ס"ע 8: "בן שלש שנים הכניסוהו לחדר". ואולי החילוק הוא בין "הכנסה לחדר" – ללימוד בחדר באופן קבוע.
- 5. להעיר אשר שבת מיני' מתברכין כולהו יומין (זח"ב סג, ב. פח, א). ולהעיר גם ממנהג אנ"ש* בזמן האחרון, שבשבת שלפני יום ההולדת (או ביום ההולדת עצמו – כשחל בשבת) עולים לתורה.
- 6. בשנת תרכ"ה – בהיותו בן ד' שנים – חלה קונטרס החלצו תרנ"ט (סה"מ תרנ"ט ע' רכה ואג"ק שלו ח"י ע' ג)] להסתלקות כ"ק אדמו"ר נ"ע – וידוע שיום ההולדת שייך וקשור ליום ההסתלקות (עיין רשימות הצ"צ עה"פ (קהלת ז, א) טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו. לקו"ש שם ס"ע 284 ואילך), ובפרט בצדיקים (ראה ר"ה יא, א: הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום).
- . ביום הולדת של אדם מזלו שולט ועוזר לו (ראה ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח ובקה"ע שם). "ומש"כ בקדושין (לח, א) דצדיקים מתים ביום שנולד היינו לפי שאצלם המיתה היא התרוממות מזלו ומעלתו שפושט לבוש שק הגופני ולובש חלוקא דרבנן הרוחני ליכנס לעולמות העליונים למעלה עליונה ליהנות מזיו השכינה" (רסיסי לילה – להרה"צ והרה"ג וכו' הר"ר צדוק הכהן מלובלין – קונטרס דברי חלומות סעיף כ', ליל מוצש"ק וישלח שנת וברכות). – ע"ד שמחה ועילוי ביום הולדת צדיק, ראה: (תנחומא ס"פ פקודי (של יצחק). מגילה יג, ב (משה). שמו"ר פט"ו, ט (של בן מלך). ר"ה יא, א (חודש שנולדו בו האבות). וראה גם לקו"ש ח"ב [המתורגם] ע' 281 ואילך. סה"ש תשמ"ח ח"ב ע' 398 ואילך. ויש להטעים גם בנוגע לכאו"א מישראל, כי כיון שביום הבר מצוה צ"ל שמחה כביום החופה (זהר חדש בראשית טו, ד) ועפ"י כהאריז"ל בכל שנה חוזרת וניערת אותה ההמשכה (ראה לקו"ש ח"ח ע' 49 הערה
- 8. – צ"ל בהתעוררות וכו' בכל שנה ביום ההולדת. וידועה הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר ביום ההולדת על האדם להתבודד ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תיקון ותשובה ישוב ויתקנם ("היום יום" יא' ניסן).
- . להעיר, אשר בב' ניסן הבע"ל (תש"ל) ימלאו חמישים שנה [שנקרא "עולם" (תדבא"ר פ"ו. וראה בחיי וציוני למשפטים (כא, ו)). וראה שיחת ח"י אלול ה'תש"א. מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר הנדפס בתחילת הקביעות דכ' מ"ח בש"פ וירא; בשנת תרכ"ו – בהיותו בן ה' שנים – ביום ה' פרשת חיי. בשנת כתר"א – שנת ההולדת – חל הקביעות דכ' מ"ח ביום ב' פרשת חיי. וראה לקו"ש ח"ה ע' 346 ואילך, שבפרשה שני' דפ' ח"ש נרמזו כו"כ ענינים של כ"ק אדנ"ע.
- . עוד מנהגי אנ"ש בקשר עם יום ההולדת: נתינת צדקה קודם תפלת שחרית וקודם תפלת מנחה (וכשיום ההולדת חל בשבת או ביו"ט – נותנים צדקה ביום שלפניו); לימוד שיעור נוסף בנגלה ובחסידות; התבודדות ותיקון העבר כנ"ל בשולי הגליון (הא') להערה 1. וראה סה"ש תשמ"ח ח"א ע' 332 ואילך שם ח"ב ע' 7־406.
תלמוד ירושלמי ראש השנה ג׳:ח׳ - הטקסט מספריא
משנה: וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וגו׳. וְכִי יָדָיו שֶׁל משֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה. אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי לְמַעְלָן וּמְכַוְונִין לִיבָּן לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם הָיוּ מִתְגַּבְּרִין. וְאִם לָאו הָיוּ נוֹפְלִין.
הלכה: רִבִּי יְהוּשֻׁעַ בֶֶּן לֵוִי אָמַר. עֲמָלֵק כּוֹשְׁפָן הָיָה. מֶה הָיָה עוֹשֶׂה. הָיָה מַעֲמִיד בְּנֵי אָדָם בְּיוֹם גֵּינִיסִיָּא שֶׁלּוֹ. לוֹמַר. לֹא בִמְהֵרָה אָדָם נוֹפֵל בְּיוֹם גֵּינִיסִיָּא שֶׁלּוֹ. מֶה עָשָׂה מֹשֶׁה. עִירְבֵּב אֶת הַמַּזָּלוֹת. הָדָא הוּא דִכְתִיב שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבוּלָה וגו׳. וּכְתִיב נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא. מֵרוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ. שְׁמוּאֵל אָמַר. וְצָבָא תִּינָּתֵן עַל הַתָּמִיד בְּפָשַׁע. כְפִשְׁעָהּ שֶׁלְתוֹרָה. וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה. אֵימָתַי שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַשְׁלִיכִין דִּבְרֵי תוֹרָה לָאָרֶץ הַמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה הַזֹּאת גוֹזֶרֶת וּמַצְלַחַת. מַה טַעַם. וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה וְעָשְׂתָה וְהִצְלִיחָה. וְאֵין אֱמֶת אֶלָּא תוֹרָה. הֵיךְ מַה דְאַתְּ אָמַר אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכּוֹר חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָה. אָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. זָנַח יִשְׂרָאֵל טוֹב אוֹיֵב יִרְדְּפוֹ. וְאֵין טוֹב אֶלָּא תוֹרָה. הֵיךְ מַה דְאַתְּ אָמַר כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזוֹבוּ.
שמות רבה ט״ו:ט׳ - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנּוֹלַד לוֹ בֵּן וְעָשָׂה יוֹם טוֹב, וְנִשְׁבָּה אוֹתוֹ הַבֵּן וְעָשָׂה שָׁם זְמַן מְרֻבֶּה, אַחַר זְמַן נִפְדָה אוֹתוֹ הַבֵּן וְעָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ יוֹם גֶּנוּסְיָא, כָּךְ עַד שֶׁלֹא יָרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם הָיוּ מוֹנִים לַשִּׁעְבּוּד, מִשֶּׁיָּרְדוּ וְנִשְׁתַּעְבְּדוּ שָׁם, עָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִסִּים וְנִפְדוּ, הִתְחִילוּ מוֹנִין לֶחֳדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

