232

יחסי לנבראים, ואילו כש"איש מזריע", כשבאה ה"המשכה" מלמעלה, אפשרי ו"נמשך" אור בלי גבול, שהוא נעלה מן העולמות.

נמצא, איפוא, שיש יתרון לכל אחד משני האופנים. היתרון של "איש מזריע תחלה" הוא באור, בכך שהאור נעלה יותר, והיתרון של "אשה מזרעת תחלה" הוא בכך שהאור נקלט בפנימיות.

אך לעתיד יהיה "איש ואיש יולד בה" – יהיו אז שני היתרונות: אור הנעלה מיחס לעולמות – ובפנימיות, "ליהוי כדין וכדין"⁹.

ט. שני הענינים, של "המשכה" ממעלה למטה ושל העלאה ממטה למעלה, הם המשמשים, גם, כללית, ההבדל בין החדשים ניסן ותשרי.

ביחס לחדשים ניסן ותשרי נאמר במדרש¹⁰: "משבחר הקב"ה בעולמו קבע בו ראשי חדשים ושנים, ומשבחר ביעקב ובניו – קבע בו ראש חודש של גאולה". ראש השנה משבחר הקב"ה בעולמו הוא בחדש תשרי וחודש של גאולה משבחר ביעקב ובניו הוא ניסן.

בספר העקידה ובספרים אחרים מוסבר תוכנם של שני החדשים, כדלהלן: קיימות שתי דרכים בהנהגת הקב"ה את העולם – הנהגה טבעית, והנהגה נסית נעלית מן הטבע. בתשרי – ראש השנה להנהגת הטבע, שכן בא' בתשרי היתה בריאת האדם, גמר הבריאה¹¹ שעל פי סדר הטבע. בניסן – ראש השנה להנהגה הנעלית מן הטבע, שכן בחדש ניסן היתה יציאת מצרים, הנסים שלמעלה מהטבע.

אלא שעדיין בלתי מובן, מדוע צריך ראש השנה של הנהגה הנסית לחול בזמן שונה, אם משום יציאת מצרים שאירעה בחדש ניסן – הרי דבר זה עצמו טעון הסבר: מדוע היתה יציאת מצרים בחדש ניסן ולא בחדש תשרי, וביחוד לאחר שהתחלת הגאולה היתה אמנם בחדש תשרי, כפי שנאמר בגמרא¹²: "בתשרי בטלה עבודה מאבותינו במצרים" – למה, איפוא, לא היתה גם הגאולה השלמה בחדש תשרי ולאו דוקא בחדש ניסן?

– הסבר הדבר: ההבדל בין תשרי לבין ניסן הוא בכך שתשרי הוא חודש של מדת הגבורה, תשובה, העלאה מלמטה למעלה, ומאחר שהתעלות הנבראים ב"עבודתם" – כל כמה שתהיה נעלית הדרגה אליה יגיעו – היא בהגבלה – חל לפיכך בתשרי ראש השנה להנהגת הטבע, ואילו ניסן הוא חודש של מדת החסד, "המשכה" מלמעלה למטה, מדרגה נעלית מן העולמות – לפיכך חל בניסן ראש השנה להנהגה נסית שלמעלה מן הטבע¹³.