שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך יג ד'תד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
עיין ד"ה אם בחוקותי בס' המאמרים תרכ"ו) אותם גו' ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו גו' וישבתם לבטח גו' ונתתי שלום גו' והשבתי חי' רעה גו' והתהלכתי בתוככם גו' ואולך אתכם קוממיות וכדרז"ל (ב"ב עה, א) שתי קומות בתורה הנגלה ובתורת החסידות בנפש ובגוף בגשמיות וברוחניות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות יוהכ"פ - סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ויהי רצון, אַז בקרוב ממש זאָלן זוכה זיין זיצן אין "סוכת עורו של לויתן" .
3 ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א תזריע שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אור הנעלה מיחס לעולמות – ובפנימיות, "ליהוי כדין וכדין" .
9 ב"ב עה, א. ראה גם לקו"ת פ' ראה ד"ה ושמתי כדכד .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג פקודי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וזוהי הקדמה והכנה לגילוי של לעתיד, שיהיה "ושמתי כדכד , כדין וכדין" .
12 ישעי' נד, יב. ב"ב עה, א. ונתבאר בארוכה בלקו"ת פ' ראה ד"ה זה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פינחס שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
בנוגע לגילוי הגאולה העתידה, אומרת הגמרא על הפסוק "ושמתי כדכד שמשתיך" :
16 ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו יתרו שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וזוהי ההכנה המתאימה והכלי לקיום היעוד "ושמתי כדכד שמשותיך – להוי כדין וכדין" , שיתממש בגאולה האמיתית והשלימה, על ידי משיח צדקנו, בקרוב ממש.
41 ישעי' נד, יב. ב"ב עה, א. ובלקו"ת פ' ראה בהדרושים ד"ה ושמתי כדכד (ראה ד"ה תקעו תרס"א – לענין צדיקים ובע"ת) – שזהו ב' הקוין דהמשכה והעלאה. עיי"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז אחרי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ובזה יובן מה שבגמרא שם דימו את כ"ד אלף תלמידים הראשונים ל"בבוקר זרע את זרעך" (קהלת יא, ו) וה' תלמידים האחרונים ל"ולערב אל תנח ידך", שמזה משמע שהי' מעלה גם בתלמידיו הראשונים וחמשה תלמידיו שנשארו בחיים (אחרי מיתת כ"ד אלף הראשונים**) ומהם נתייסדה תושבע"פ (ראה סנה' פו, א: סתם מתני' כו'***) – תיקון, שוב. [שהרי הטעם להציווי "אל תנח ידך" הוא רק "כי אינך יודע אי זה יכשר גו'". ובפרט שהציווי ד"ולערב גו'" הוא רק מדברי סופרים (רמב"ם הל' אישות פט"ו הט"ז. ב"ש לאה"ע ס"א סקי"ד)] – דלכאורה: מכיון ש"כולן מתו כו' מפני שלא נהגו כבוד זל"ז", איך שייך שיהי' בהם עילוי על תלמידיו האחרונים – כי מה שלא נהגו כבוד זל"ז הוא (לא מצד ענין הישות ח"ו, כ"א) – ע"ד נכוה מחופתו של חברו (ב"ב עה, א), או ע"ד שזה שעומד בכלות הנפש ממש בעבודת ה' באהבה (או ביראה וכו'), הרי אין כל מקום אצלו לאופן אחר בעבודת ה'. ובלשון הידוע דבתהו וימלוך גו' וימת (ורק אח"כ אפשר) וימלוך (של דרגא אחרת) מדריגה נעלית בעבודה, שהיתה עבודתם בבחינת הרצוא בדוגמת בחינת התהו. וזהו שהי' בהם עילוי על תלמידיו האחרונים (ובדוגמת העילוי דנדב ואביהוא על משה ואהרן – רש"י שמיני יו"ד, ג), כי האורות דתהו (רצוא) גדולים מהאורות דתיקון (שוב). אלא שאעפ"כ "הי' העולם שמם", כי האורות דתהו אינם בהתיישבות בעולם , ובזה – מעלה בה' תלמידיו האחרונים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
בחקותי (חקיקה שבתורה וחקיקה שבנפש) תלכו (מהלכים בלי גבול) ואת מצותי תשמרו ועשיתם (ביד ימין, עיין ד"יה אם בחוקותי -- בס' המאמרים תרכ"ו) אותם גו' ונתתי שלום גו' והשבתי חי' רעה גו' והתהלכתי בתוככם גו' ואולך אתכם קוממיות -- וכדרז"ל (ב"ב ע"ה, א) שתי קומות .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ולכן השלימות היא "להוי כדין וכדין" – שני הקווים יחדיו.
40 ב"ב עה, א. לקו"ת ראה כו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
כאשר יצאו בני ישראל ממצרים, היה משה רבינו אמור להכניסם לארץ ישראל, וכיון ש"פני משה כפני חמה" , היתה הכניסה לארץ נעשית
36 ב"ב עה, א. ספרי ורש"י פנחס כז, כ. ועוד. – והרי חמה ולבנה הן דוגמת (ראה זח"א כ, א) שם הוי' (שלמעלה מהטבע) ושם אלקים (בגימט' "הטבע") – ראה חינוך – בשעה"ת לאדמוה"א ח"ב – פ"ה. אור התורה פרשתנו ס"ע צ ואילך. ס"ע צג ואילך. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט ואתחנן שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וכיון שהחידוש העיקרי של בית המקדש אינו ההמשכה מלמעלה, אלא זיכוך הנבראים, לכן הוא קשור לשלימות של "סיהרא".
23 משא"כ משכן – מעשה משה (ודורו), שפני משה כפני חמה (ב"ב עה, א*).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט עקב שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
לכן גם תוכן הבקשה "ואתחנן" הוא, שהכניסה לארץ ישראל תהיה על ידי משה , "פני משה כפני חמה" , שהמושג "פני חמה" מורה על המשכה מלמעלה.
17 ב"ב עה, א. ספרי ורש"י פינחס כז, כ. וראה לעיל ע' 64 בשוה"ג להערה 23.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
עיין ד"ה אם בחוקותי -- בס' המאמרים תרכ"ו) אותם גו' ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו גו' וישבתם לבטח גו' ונתתי שלום גו' והשבתי חי' רעה גו' והתהלכתי בתוככם גו' ואולך אתכם קוממיות -- וכדרז"ל (ב"ב עה, א) שתי קומות , בתורת הנגלה ונבתורת החסידות, בנפש ובגוף, בגשמיות וברוחניות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ט"ו באב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
דברים אלו מתאימים גם לדברי חז"ל, שלעתיד "כל אחד נכוה מחופתו של חבירו" – "חופה" היא דרגה של חופה ¤ (פ"א מנוקדת בסגול), "מקיף", ה"כתר" של הצדיק ודרגתו.
45 ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
...מאמר רב פפא בר שמואל (ב"ב עג, ב) אי לאו דהואי התם לא הימני, אין שייכים בזה דברי רבי יוחנן (שם עה, א) שאמר אלמלא ראית לא האמנת , ומכמה טעמים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג פינחס שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
מכך מובן, שלדעת הרמב"ם היה מינויו של יהושע המוזכר בפרשתנו כמינוי מלך.
3 וכן משמע ברמב"ם הל' סנהדרין (ספי"ח) שהי' לו דין מלך. וכן מפורש ברשב"ם ב"ב עה, א ד"ה אוי לה . פרש"י ד"ה הוא יומא עג, ב. פרש"י עה"ת ברכה לג, יז. ועוד (ראה המובא באמבוהא דספרי לספרי זוטא פרשתנו כז, כא. תו"ש מילואים לפ' יתרו (חט"ו) ס"ב בסופו). בדרשת הר"ן דרוש יא (הובא גם באברבנאל בפתיחה לס' שופטים) ד"כאשר לא יהי' מלך בישראל השופט יכלול שני הכחות כח השופט וכח המלך .. שנתנו בכאן ליהושע כח מלכות אע"פ שלא הי' מלך וכן דרשו רז"ל ויהי בישורון מלך ירמוז למשה" . אבל מהא שמביא הרמב"ם ראי' ממינוי יהושע בנוגע לכל מלך, וכן מפשטות לשון הרמב"ם (שבהערה 7) בנוגע למשה – משמע שס"ל שהי' להם דין מלך ממש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג פינחס שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
שני דברים".
42 וי"ל שקס"ד דמשה שאפשר להיות שני מנהיגים – אף ש"מסרה ליהושע" (– נוסף על הנ"ל (הערה 34) הי' זה "לעת זקנתו" לדעת המאירי) – כי קס"ד שאין בכחו של יהושע , שהוא רק כ"פני לבנה" (ספרי ורש"י פרשתנו כז, כ. ב"ב עה, א), למסור כל התורה לבדו לזקנים , ואינו בשלימות הנשיאות בתורה. ולהעיר משבת (קד, א) "דאפילו בימי יהושע בן נון", ובחולין (קכד, סע"א) "אי אמר לי יהושע בן נון" – דמשמע דוקא יהושע ולא משה (ראה ב"י לטיו"ד סו"ס רמב. ט"ז לשו"ע יו"ד שם סק"כ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אף־על־פי־כן לא השיג זאת משה בתפלתו, כי המטרה היא שהכל יושג באמצעות עבודה, ולפיכך, למרות שמשום שמשה לא נכנס לארץ ישראל, היתה הכניסה לארץ על ידי יהושע , שהוא כפני לבנה שיש בה שינויים, ולכן היתה אפשרית אחר כך הגלות,
63 ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה וישב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אז החל להיות "מורגש" השוני של אופני העבודה, ואצל כל אחד הודגשה המעלה של הדרג והעבודה המיוחדת שלו.
60 להעיר גם ממשנ"ת (לקו"ש ח"ז ע' 342 ואילך. חכ"ב [המתורגם] ע' 156 ואילך) במרז"ל (יבמות סב, ב) בנוגע לתלמידי רע"ק ש"לא נהגו כבוד זה לזה". וראה גם לקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 94 בביאור מרז"ל (ב"ב עה, א) שלעת"ל כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט וילך שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ידועים דברי חז"ל, המובאים בפירוש רש"י על התורה, ש"פני משה כחמה פני יהושע כלבנה" .
34 ב"ב עה, סע"א. ספרי פינחס כז, כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט חג הסוכות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ויהי רצון, שנזכה בקרוב ממש לסוכת עורו של לויתן , ובכלל ל"ופרוש עלינו סוכת שלומך" – לגילוי דלעתיד, שמעין זה מאיר באור המקיף שבסוכה – בגאולה האמיתית והשלמה על ידי משיח צדקנו, ובמהרה בימינו ממש.
65 ב"ב עה, א. יל"ש אמור רמז תרנ"ג (בשם הפסיקתא. והוא בפסיקתא דר"כ (הוצאת באבער) פסקא אחריתא דסוכות).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
גם צריך להבין מהו ענין ואולך אתכם קוממיות , שפירושו בקומה זקופה, ובגמרא הובאו ב' דעות בזה, דעה א', כמדת היכל שהיא מאה אמה , ודיעה ב', כב' קומות דאדה"ר, דהיינו מאתיים אמה .
597 ב"ב עה, א. סנהדרין ק, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובסופו של דבר – תופס את עצמו – כשעתיד הקב"ה לעשות סוכה מעורו של לויתן ולהושיב בה את כל בנ"י השייכים לתומ"צ, אזי ימצא את עצמו, ח"ו, מחוץ להסוכה!...
1439 ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ובזה מתרץ ג"כ מה שאמרו רז"ל פני משה כפני חמה , דלכאורה אינו מובן המעלה שבזה, הלא עקבו של אדה"ר הי' מכהה גלגל חמה , ומכל שכן פניו, ומהו הרבותא שפני משה כפני חמה , ועל זה מתרץ שיש חילוק בין גלגל חמה לחמה עצמה, וזהו שעקבו של אדה"ר מכהה גלגל חמה , אמנם פני משה הוא כפני חמה עצמה, דזהו גם מה שתלמידו של משה אמר שמש בגבעון דום, שהעמיד חמה מסיבובה.
22 ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, מבה"ח אדר-שני, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והוא ע"ד המבואר שמתחילה תהי' מדריגה בעוה"ב שעלי' אמרו עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים , ואח"כ יהי' גילוי מדריגה נעלית יותר שעלי' אמרו עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי', ועד"ז הם ג"כ ב' הבחינות דשבת ושבתון.
41 ראה פסחים קיט, ב. ב"ב עה, א. ויק"ר פי"ג, ג. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ולכן יש התחלקות זמנים דכפר וכרך, שזהו שמגילה נקראת בי"א וכו', שההתחלה היא מי"א, שהוא אותיות ו"ה, ב' אותיות אחרונות דשם הוי', שהם בגימטריא י"א, ואח"כ מגיעים למעלה יותר, י"ב, י"ג וכו', עד שכרכין המוקפין חומה קורין בט"ו, והיינו, לפי שמוקפין חומה זו תורה, שהתורה היא החומה שמבדלת אותו מהעולם, ועוד יותר פועל בו התורה שגם בהיותו בהעולם הרי הוא ג"כ מובדל מהעולם, שזהו הדיוק דכרכין מוקפין חומה מימות יהושע בן נון, דיהושע הי' המקבל הראשון, כמאמר משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע , והיינו, דענינו של משה הוא באופן שפני משה כפני חמה , שהו"ע שמש הוי', דהוי' הוא למעלה מהעולם, ויהושע הי' ראש לכובשים, והיינו, שהוא הכניס את בנ"י לענין העבודה בל"ט מלאכות דעובדין דחול, ואף שהי' ראש לכובשים, מ"מ כתיב בי' לא ימיש מתוך האהל (של משה ), דפני משה כפני חמה , שמש הוי' שלמעלה מהעולם, והיינו שענין החומה זו תורה פועל בהאדם שגם בהיותו בעולם יהי' בהבדלה מהעולם, ולכן, בכרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון, שהו"ע שלימות העבודה, קורין את המגילה בט"ו, שאז קיימא סיהרא באשלמותא, שהו"ע השם שלם והכסא שלם, שיומשך למטה בהגאולה שלימה , במהרה בימינו, למטה מעשרה טפחים.
49 ב"ב עה, א. וראה גם ד"ה כי נער ישראל ואוהבהו תשט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אמנם לעתיד יהי' גם בדרך מלמטלמ"ע, והיינו שיהיו ב' הענינים, מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, כמארז"ל ושמתי כדכד שמשתיך חד אמר שהם וחד אמר ישפה ואמר קוב"ה להוי כדין וכדין .
21 ב"ב עה, א. ועוד. וראה לקו"ת פ' ראה כד, ד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה וירד הוי' על הר סיני. ***
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
(וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א:) יתן להם השי"ת שיהי' אמיתית ענין ה"הילוך" – ד"קומה אחת" ו"שתי קומות" , מאה אמה ומאתיים אמה ,ויהי' אצלם הענין ד"ואתהלכה ברחבה", בכל הפרטים, בגשמיות וברוחניות, בכל המצטרך להם ולבני ביתם.
63 ב"ב עה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אמנם כל זה הי' בחיי משה , שאז הי' הגילוי דפני משה כפני חמה .
22 בבא בתרא עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ועפ"ז מבואר שם דברי הגמרא "פני משה כפני חמה , פני יהושע כפני לבנה" :
67 ב"ב עה, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
איתא בגמרא "עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק .
168 ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והיינו, שהנוסע הוא המשלח בעצמו , אלא שענין זה נעשה באופן שהוא ע"ד מ"ש "ותשלח את אמתה", "שנשתרבבה אמתה אמות הרבה"– עד מאה אמה , ע"ד מ"ש "ואולך אתכם קוממיות" , מאה אמה – שעי"ז הוציאו את משה רבינו, "גואל ראשון הוא גואל אחרון" .
140 ב"ב עה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
במלחמת עמלק נאמר "בחר לנו אנשים", "אנשי משה" , והרי "פני משה כפני חמה" , שהו"ע "שמש הוי'".
208 ב"ב עה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ושמתי כדכד שמשתיך , ואמרז"ל חד אמר שהם וחד אמר ישפה אמר הקב"ה להוי כדין וכדין .
3 ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכן בתורה עצמה ישנם ב' האופנים, והם תושב"כ ותושבע"פ, כמבואר במ"א.
42 ראה לקו"ת שם יב, ג. צה, ד. – ע"פ המבואר בפנים י"ל, כפשטות לשון הש"ס (ב"ב עה, א), דחד אמר שהם וח"א ישפה קאי על הכתוב ושמתי כדכד . ראה שם בפירש"י ותוס' ועוד. (הערה בקונטרס הנ"ל הערה 13).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שופטים, ד' אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
והנה, לעתיד לבוא יהי' "כדין וכדין" , שאז יהיו שני הענינים(מלמטה למעלה ומלמעלה למטה) גם יחד, שזהו האופן שכולל שניהם ביחד שהוא למעלה משניהם, כידוע בענין הלכה כדברי המכריע.
55 ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, טו
ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז.
* המאמר הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א. וכן נשלח לכו"כ – ראה מכתב א' טבת; י"ט טבת שנה זו (אג"ק חי"ד ע' רל; ע' רפז) – המו"ל .
מים רבים . . ואם דלת היא : שיר השירים ח, ז-ט.
ובמדרש רבה : במקומו ובבמדבר רבה פ"ב, טז. ונהר יוצא : בראשית ב, יוד.
אמרז"ל : ברכות בסופה.
וכמרז"ל : עירובין נד, א. – ראה אור התורה בראשית [ח"א] כד, ב.
צריך להבין : מכאן ואילך (לבד הסיום) – הוא מאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב* בשינוים קלים. ובחלקו הועתק – בתוספת ביאור – בד"ה כל המאריך באחד תרפ"ו (קונטרס צ"ט [סה"מ קונטרסים ח"ג בתחלתו. סה"מ תרפ"ו ע' קנא ואילך]) לכ"ק מו"ח אדמו"ר.
*) ד"ה את הוי' האמרת תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' תיב ואילך) . – המו"ל. במדרש רבה : ואתחנן פ"ב, לא. וע"פ המבואר יותר בירושלמי ברכות פ"א ה"ה.
בפני עצמה : ראה מצות האמנת אלקות – בסהמ"צ להצ"צ – פ"א [דרמ"צ מד, ב ואילך].
מענין השיתוף *: עיין בכ"ז סהמ"צ להצ"צ מצות אחדות ה' [דרמ"צ נט, ב ואילך]. ד"ה אנכי בספר תרכ"ו [סה"מ תרכ"ו ע' נג ואילך]. ד"ה מי כמוכה תרל"ז. ובכ"מ.
באו"ח סי' קנ"ו : עיין בדרכי משה שם. – ובד"ה מי כמוכה תרל"ז איתא שהוא ע"פ תוד"ה שמא (בכורות ב, ב), תוד"ה אסור (סנה' סג, ב), ר"ן ספ"ק דע"ז, רי"ו ני"ז ח"ה. ובשו"ת ושב הכהן סל"ח ושער אפרים סכ"ד נחלקו ע"ז. – ועייג"כ נו"ב מהד"ת חיו"ד סקמ"ח. פ"ת ליו"ד סקמ"ז סק"ב. פרמ"ג בשפתי דעת סו"ס סה. שדי חמד פאת השדה כללים אות ג' ס"ו סקי"א ובספרים שהובאו שם.
ויצו גו' ואין צו : סנהדרין נו, ב. זח"א כז, ב. ובכ"מ.
דקרו לי' : סוף מנחות. ועייג"כ תניא פכ"ד. ש' האמונה פכ"ב. דרוש דתער השכירה להצ"צ (בסו"ס דרך מצותיך ח"ב [אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תשפ ואילך]). ובכ"מ.
רם על : תהלים קיג, ד-ו.
שהן אומרים : ראה סידור ח"ב ד"ה אד' שפתי [רלז, ב ואילך]. סד"ה הלל (בסו"ס דרך מצותיך [קנב, א-ב]).
דהתהוות העולם : ראה הגהות לד"ה פתח אלי' – תרנ"ח [ע' לח ואילך] (הועתק קטע זה ב"התמים" ח"א מב ע"א ד"ה וביאוה"ע. ועיי"ש ח"ב ע' פח).
*) ראה גם מכתב י"א אדר א' שנה זו (אג"ק חי"ד ע' תיט) . – המו"ל. וכמ"ש בסש"ב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ג.
גילוי הקו : ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח (קונטרס נו [סה"מ תש"ח ע' 162]) פ"י.
בס' אלימה : הובא בפלח הרמון על הפרדס ש"ג פ"א.
כמ"ש בת"ז : סוף תי' כב.
ובמדרש : רבה פע"ט, וא"ו. – להעיר מקהלת יעקב מע' השגחה. וי"ל דלכן תשובה נצחת הביא רבינו מש"ס חולין דוקא .
ומה שארז"ל : ראה מורה נבוכים ח"ג פי"ז בסופו. אמרו רז"ל : קדושין ל, ב. נדה לא, א.
וכמארז"ל : ברכות יו"ד, א.
בן עזאי : יבמות סג, ב. – להעיר ממש"כ בט"ז שו"ע אהע"ז ס"א סק"ו ובהל' ת"ת לרבינו הזקן רפ"ג.
וכן מ"ש : דברים לג, יד.
וכמ"ש : איוב ט, ז. – להעיר מסנה' קי, א. יצב גבולות : דברים ל"ב, ח. וע"פ הרמ"ז לזח"ג רפו, ב (הובא במצות אחדות ה' הנ"ל).
וידעת . . ראו : דברים ד, לט. שם לב, לט.
דהנה בזהר הקשה : ח"ב קח, ב. – להעיר מפדר"א רפל"ד.
שרש ההפרש : ראה תו"א יתרו עג, ב. וככה תרל"ז פ"ה ואילך. ד"ה זה היום תרס"ו [המשך תרס"ו ע' י ואילך]. ובכ"מ. כל ישראל . . נכוה מחופתו : סנהדרין ר"פ חלק. ב"ב עה, א.
כמ"ש במ"א : ראה המשך וככה שם. קונטרס לימוד החסידות פי"ב [אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שנג ואילך].
וכמא' : פסחים נ, א. וראה תו"א שמות נד, א.
נק' יום . . דמי שטרח : משנה סוף תמיד. ע"ז ג, א.
כשראו כרך : סוף מכות. ראה תו"א ר"פ בשלח ור"פ תצוה. בתו"ח שם ע' שמו. וכל קרבי . . שיש מלאכים : תהלים קג, א. ראה לקו"ת ר"פ צו. שם פ' שלח ד"ה ענין הנסכים פ"ב [מא, ד]. ועוד.
מלאכי אלקים . . וכמ"ש במ"א : בראשית כח, יב. ראה רד"ה ויחלום תש"ח (קונטרס נב [סה"מ תש"ח ע' 80]).
ומוטב דלידיינא : חגיגה טו, ב. ראה לקו"ת בשלח ד"ה ראו פ"ב [א, ריש ע"ד].
וידוע : הקדמת הרמב"ן לאיוב הובא באגה"ת פי"ב.
וכמ"ש במ"א : ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז [סה"מ תרנ"ז ע' קנב ואילך]. שרפים ואופנים : ראה לקו"ת במדבר כח, ד. שם מז, א. ובכ"מ.
מפני שמשיגים : ראה לקו"ת חקת רד"ה אז ישיר [סב, ג]. ושם אמור ד"ה ונקדשתי פ"ה [לב, ב ואילך] באו"א.
והנה אופן : יחזקאל א, טו.
ממקומו הוא מוכרע : שבועות ז', ב. ועייג"כ מכות כג, ב. שער בימין . . בשמאל : להעיר מלקו"ת שלח מז, א.
תלתלים אלו תילי : שה"ש ה, יא. ובמדרש רבה שם.
שאין אדם : להעיר מלקו"ת האזינו סד"ה כנשר יעיר [עח, ג]. דהנה כתי' : תהלים קב, כח.
והרשב"א ז"ל : שו"ת ח"א סתי"ח.
אזניך קשבת : נחמי' א, וא"ו.
אלף שנה : ויקרא רבה רפי"ט. מדרש תהלים צ.
בבי"ע . . באצי' : ראה לקו"ת ר"פ ברכה. ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ חיי שרה. רשימות תהלים להצ"צ [יהל אור] צ, ד ס"ק ד-ה. שהרי : עבודת הקודש ח"א רפ"ח.
בלי שיעור ממש : עד"ז הוא בכ"מ בדא"ח. ופשטות הל' והענין משמע שהן בל"ג ובפועל (ולא רק בכח, שיכול להצמיח ולהוליד דורות עד א"ס. עיין בזה בס' החקירה להצ"צ). וראה ג"כ חגיגה (יג, ב) עה"פ ולגדודיו אין מספר (תניא פמ"ו). וצע"ג איך אפשר לעולם נברא מוגבל להכיל בתוכו מספר בל"ג של נבראים. והרי רק מקום ארון אינו מן המדה.
הערה לאחר זמן :
ויל"פ מפני שלגדודיו (עולמות) אין מספר ובכאו"א – יש דצח"מ כפי מדריגתם, אבל לא שכן הוא בעולם א' בפ"ע . ובזה מתורץ הצע"ג שבהערה.
מניח תפילין : ברכות ו, א. – ראה תו"א לה, ב-ג.
אמרו רז"ל : שמות רבה פ"ל, ט. וכדאי' בזהר : ח"ג קפו, א (בדפוסים שלפני אין תיבת חמינא ). ראה רד"ה כי ידעתיו תרס"ו [המשך תרס"ו ע' סח].
וכמא' : ראה סוטה יז, א.
כד סיים : ברכות ס, ב.
באבותיך חשק : דברים יו"ד, טו. והרי הי' זה לפני מתן תורה. בעניני ארץ : ראה אגה"ק ס"ט.
לית מחשבה : ראה תניא ספ"ד.
האומרים נהי' . . אני הוי' : יחזקאל כ, לב-לח.
בחכמה . . ונעים : משלי כד, ג-ד. ראה תורה אור תולדות יח, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
דהנה, התענוג שבג"ע הוא תענוג נפלא ועצום, אפילו בגעה"ת, ומכ"ש בגעה"ע, שהרי התענוג שבגעה"ת הוא בריחוק שבאין ערוך להתענוג שבגעה"ע, וכן גם בשאר המדריגות שבג"ע שהם בריחוק שבאין ערוך זל"ז, וכמארז"ל שכאו"א נכוה מחופתו של חבירו , והרי ענין הכוי' מורה על הריחוק באין ערוך שביניהם.
16 ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ומזה מובן שבעיקר הוא בליל ב' דפסח, יו"ט שני של גליות , כי יתרון האור הוא מתוך החושך דוקא, ולכן מזכירים נס פורים ביום ב' דפסח, להמשיךאת הגאולה העתידה, שיהיו בה שתי המעלות – "ושמתי כדכד גו'", אמר הקב"ה "להוי כדין וכדין" .
33 ב"ב עה, א. וראה לקו"ת ראה עה"פ ושמתי כדכד (כד, ד ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ומהחילוקים שביניהם – שבנוגע לימות המשיח אמרו חז"ל "עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים" , לויתן ושור הבר, משא"כ בנוגע לעולם הבא אמרו חז"ל ש"אין בו לא אכילה ולא שתי', אלא צדיקים יושבין .
5 ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובפרטיות יותר הרי זה כמ"ש בפ' בחוקותי (שקורין ע"פ תקנת הגאונים קודם חג השבועות) ואולך אתכם קוממיות , ב' קומות , הקומה דנה"א והקומה דנה"ב, והיינו, שמברר את כל הציור קומה דנה"ב, וע"י הבירור דנה"ב נעשה תוספת כח אור וחיות גם בנה"א, וכיון שההוספה בנה"א באה ע"י עבודתו בנה"ב, לכן הנה גם הקומה דנה"א הו"ע שבא מצד עבודתו, היינו, שגם זה הוא בבחינת מעשה ידיו להתפאר.
12 ראה ב"ב עה, א ובחדא"ג מהרש"א שם. סנהדרין ק, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
בנוגע לגילויים דגאולה העתידה, איתא בגמרא על הפסוק "ושמתי כדכד שמשתיך" :
27 ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
לא ימיש מתוך האוהל", ו"פני יהושע כפני לבנה" , שמקבלת אורה מהשמש, דקאי על משה , "כפני חמה" – נמשך אז ענין האתעדל"ע שהי' בימי משה .
219 ב"ב עה, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
"ואולך אתכם קוממיות" , "בקומה זקופה", "כשתי קומות" .
40 ב"ב עה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
משא"כ בהדורות שלאח"ז, לאחרי שנסתלק פני חמה (פני משה ) ונעשה פני לבנה (פני יהושע ), ועד שנמשך למטה יותר שמסרה לזקנים וזקנים לנביאים, שאז היתה התחלת הנבואה בישראל, באופן שאינו כנבואת משה , שהיתה נבואה מיוחדת, שהרי אין נביא כמשה , הנה אז היתה העבודה כמו שהוא מצד עולמות בי"ע, שבהם לאו איהו וחיוהי חד ולאו איהו וגרמוהי חד , ולכן הוצרכו הנביאים (באת חנה כו') לפעול הענין דצבאות, אות הוא בצבא שלו, שגם בעולמות בי"ע יהי' איהו וגרמוהי חד ע"ד כמו שהוא באצילות.
68 ראה ב"ב עה, א. ספרי ופרש"י פינחס כז, כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
איתא בגמרא "זקנים שבאותו הדור אמרו פני משה כפני חמה , (ואילו) פני יהושע (היינו, אפילו מי שנאמר בו "לא ימיש מתוך האוהל", הרי זה רק) כפני לבנה" , ועאכו"כ בנוגע לנביאים שלאח"ז, עד להזמן דנס פורים.
5 ב"ב עה, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחות יום ב' דחג השבועות, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
כי, לדעת רבנן מעלת היום השני דחג השבועות היא רק מצד העלי' מלמטה למעלה שהיתה ביום זה, אבל לדעת ר' יוסי ישנם ביום השני דחג השבועות ב' המעלות, הן המשכה מלמעלה למטה – מתן-תורה, והן העלאה מלמטה למעלה – מצד הענין ד"הוסיף יום אחד מדעתו"; וכשמצטרפים ב' המעלות – "להוי כדין וכדין" – הרי זו מעלה נפלאה .
22 ב"ב עה, א. וראה לקו"ת פ' ראה ד"ה ושמתי כדכד (כד, ד ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ג סיון, מבה"ח תמוז ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
והענין בזה, דהנה, אמרו רז"ל "פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה" , והחילוק ביניהם, שחמה אין בה שינויים, משא"כ לבנה יש בה שינויים, שלפעמים היא במילואה, ולפעמים היא בתכלית ההעלם, ולכן, כיון שהכניסה לארץ היתה ע"י יהושע , "פני לבנה" , שיש בה שינויים, הי' נתינת מקום לגלות, משא"כ אילו היתה הכניסה לארץ ע"י משה , "פני חמה" , שאין בה שינויים, לא הי' ענין הגלות –
15 ב"ב עה, א. ספרי ופרש"י פינחס כז, כ. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, אחרי קבלת שבת, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וזוהי מעלת משה על יהושע , דפני יהושע כפני לבנה , שיש בה שינויים, משא"כ פני משה כפני חמה , שאין בה שינויים, לפי שאין צריך למלחמה כלל, שזהו שבימי משה הי' ענין צבאות הוי', ולא הוי' צבאות.
65 ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
והענין בזה, דפני משה כפני חמה (משא"כ פני יהושע כפני לבנה ), דענין החמה מורה שאין בזה שינויים, והיינו, שהעבודה היא באופן שלא שייך שינויים, שזהו כאשר מהפך את הרע לטוב, שאז בטלה כל מציאות המנגד, ולכן עובד עבודתו בתמידות בלי שינויים, ואז נעשית המציאות דצבאות הוי', שאינו מציאות בפני עצמו, אלא הוא טפל ובטל להוי'.
93 ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וענין זה הוא הקדמה והכנה להגילוי דלעתיד, שאז יקויים "ושמתי כדכד" , "כדין וכדין" .
23 ישעי' נד, יב. ב"ב עה, א. ונתבאר בארוכה בלקו"ת פ' ראה ד"ה זה (כד, ד ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי*, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
התוס' והרא"ש והר"ן – יש לכל אחד מחיצה בפ"ע בג"ע ), אלא באופן שוה אצל כל בנ"י, ממשה רבינו עד לפשוט שבפשוטים, כמארז"ל8 "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" (דקאי על עולם התחי'), והיינו, שזהו ענין שהוא בשוה אצל כל אחד ואחת מישראל (כולל נשים, שגם הן חייבות בלימוד התורה, בהלכות הצריכות להן, כפי שנתפרטו בהלכות ת"ת לרבינו הזקן , וכמדובר כמ"פ שבזה נכלל גם לימוד תורת החסידות, שעי"ז באים לקיום מצות אהבת ה' ויראת ה').
299 ראה שבת קנב, א. וש"נ. חגיגה טו, א. ב"ב, עה, א. מדרש תהלים סוף מזמור לד. רות רבה פ"ג, ד. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ולכן הנה אע"פ שבגלל שמשה לא נכנס לארץ היתה הכניסה לארץ ע"י יהושע , פני לבנה , שיש בה שינויים, ובמילא הי' יכול להיות אח"כ ענין הגלות [משא"כ אם הכניסה לארץ היתה ע"י משה , שאז היתה באופן של גאולה נצחית (כיון שלא היתה תלוי' בעבודת המטה)], מ"מ, דוקא עי"ז ישנה מעלת העבודה, למעשה ידיך תכסוף , שממשכת אור נעלה יותר (למעלה גם מהאור שנמשך ע"י מתנת חנם), שיתגלה למטה בגאולה האמיתית והשלימה, ע"י משיח צדקנו, שקשור גם עם משה רבינו, שהרי גואל ראשון הוא גואל אחרון , יבוא ויגאלנו במהרה בימינו ממש, ובב'
411 ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' דברים, ה' מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
והתכלית היא – לאחד את שני עניני השלום הנ"ל (שלום בפמליא של מעלה ושלום בפמליא של מטה, יחו"ע ויחו"ת) באופן שנעשית תיבה אחת – "בשלום", שבה מסיימים תפלת שמו"ע ("המברך את עמו ישראל בשלום"), ובה מסיימים כל ששה סדרי משנה ("ה' יברך את עמו בשלום"), כפי שיהי' לעתיד לבוא, כמ"ש "ושמתי כדכד שמשותיך", "להוי כדין וכדין" , כמבואר בארוכה בהדרושים שבלקו"ת .
527 ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכן בנוגע לענין הגאולה – שהחידוש של משיח הוא ש"אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא" (היינו, שיחבר צדיקים לבעלי תשובה, ולא להיפך, בעלי תשובה לצדיקים), שאז יהיו אמנם ב' המעלות, "כדין וכדין" , אבל, הענין שיביא ויגלה את הגאולה למטה מעשרה טפחים הוא – "ישראל עושין תשובה" , "ומיד הן נגאלין" .
780 ב"ב עה, א. וראה לקו"ת ראה כד, ד ואילך. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ולעתיד לבוא יהיו ב' המעלות דהעלאה והמשכה, כמ"ש "ושמתי כדכד" , "כדין וכדין" , ועד"ז במ"ת הי' יחוד ב' הענינים דהעלאה והמשכה70.
131 ב"ב עה, א. וראה לקו"ת פ' ראה כד, ד ואילך. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, ב' מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
"אם אין פניך הולכים וגו'" , ורק בימי יהושע , שהי' "כפני לבנה" , נאמר "אני שר צבא ה' עתה באתי", "עתה" דייקא, "אבל בימי משה רבך באתי ולא חפץ בי, שנאמר אם אין פניך הולכים וגו'" .
690 ב"ב עה, סע"א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, זאת חנוכה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ונמצא שבימי החנוכה ישנם ב' המעלות גם יחד – "כדין וכדין" .
1568 ב"ב עה, א. וראה לקו"ת פ' ראה כד, ד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
"ונתתי גשמיכם בעתם גו'" עד "ואולך אתכם קוממיות" , כדרשת רז"ל "מאתים אמה כשתי קומות של אדם הראשון" (או קומה אחת ), שזהו תכלית השלימות בענין השכר – למעלה ממדריגת אדם הראשון קודם החטא.
1820 ב"ב עה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
בפרשה, עד "ואולך אתכם קוממיות" , "מאתים אמה כשתי קומות של אדם הראשון" , וכמבואר במדרשי רז"ל שברכות אלו הם באופן שלמעלה מדרך הטבע (כפי שיתגלה בעיקר בימות המשיח) – שזוהי השפעה נעלית יותר שנמשכת מהקב"ה לישראל עי"ז שישראל משפיעים בתורה.
272 ב"ב עה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
כתיב "ושמתי כדכד שמשותיך גו'", ואיתא בגמרא "חד אמר שוהם וחד אמר ישפה , אמר להו הקב"ה להוי כדין וכדין" , ומבואר בארוכה
257 ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אמור, כ"ף אייר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ועל ב' ענינים אלו נאמר (בפ' בחוקותי) "והתהלכתי בתוככם" , ב' הילוכים , "ואולך אתכם קוממיות" , ב' קומות – מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, שהו"ע עבודת הצדיקים ועבודת בעלי תשובה65 (ובפרטיות יותר – תורה ומצוות) .
1902 ב"ב עה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
דובר אודות דברי הגמרא על הפסוק "ואולך אתכם קוממיות" , "ר' מאיר אומר כשתי קומות של אדם הראשון , רבי יהודה אומר מאה אמה כנגד היכל וכתליו כו'", בהקדם ביאור הענין ד"והתהלכתי (בתוככם)" לשון רבים , הילוך מלמעלמ"ט, אור ישר, עבודת הצדיקים, והילוך מלמטלמ"ע , אור חוזר, עבודת בעלי תשובה,
1954 ב"ב עה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ובהקדם ביאור הענין ד"מסרה ליהושע" – כיון שלולי זאת לא היתה התורה יכולה להתקבל אצל בנ"י, וכמשל התינוק שכאשר מסבירים לו חכמה עמוקה, נעשה מבולבל לגמרי [ויתירה מזה, שזהו"ע שבאין ערוך כל כך עד שאפילו אינו מתבלבל, והיינו, שלא שייך לומר שנעשה אצלו "שבירת הכלים", כיון שאינו בבחי' "כלי" כלל, ובמילא לא שייך שיהי' אצלו ענין של שבירה], וכמו"כ לא היו בנ"י יכולים לקבל באופן ישיר ממשה , שהי' "כפני חמה" , כי אם ע"י יהושע , שהי' "כפני לבנה" 54.
533 ב"ב עה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אבל בנוגע ליהושע , "פני יהושע כפני לבנה" – ישנם המדידות וההגבלות של העולם.
1145 ב"ב עה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכל זה נעשה ע"י עבודתם של בנ"י בקיום התומ"צ (לאחרי הקדמת העבודה בענין הבירורים והנסיונות כו'), כמ"ש "אם בחוקותי תלכו", "שתהיו עמלים בתורה" , אזי "ונתתי גשמיכם בעתם גו' ועץ השדה יתן פריו" ("הן אילני סרק ועתידין לעשות פירות"108), וכל הברכות האמורות בפרשה, עד "ואולך אתכם קוממיות" , "שתי קומות" , כפי שיהי' לעתיד לבוא (כמשנת"ל שאז תהי' שלימות נעלית יותר מ"קיימא סיהרא באשלמותא"), בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.
363 ב"ב עה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
– שזוהי הנקודה של כל הברכות שבהתחלת פרשת בחוקותי, עד "והתהלכתי בתוככם" , ב' הליכות, מלמעלה למטה ומלמטה למעלה , וכן הענין ד"ואולך אתכם קוממיות" 38, ב' קומות , שהרי חיבור של ב' ענינים הו"ע השלום , "שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה" , וזהו עיקר ענין התורה, כמ"ש הרמב"ם ש"כל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם, שנאמר דרכי' דרכי נועם וכל נתיבותי' שלום" –
1935 ב"ב עה, א. וש"נ. וראה גם שיחת ש"פ בהו"ב, מבה"ח סיון תשכ"ד ס"ח (תו"מ חל"ט ע' 440 ואילך). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ומסיים ואולך אתכם קוממיות , ב' קומות , דקאי על ב' הקומות דנפש האלקית ונפש הבהמית, שבהם נעשה ענין ההילוך בלי גבול.
151 ראה ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ועד שיקויים היעוד "ואולך אתכם קוממיות" , "כשתי קומות" , הקומה של נפש האלקית והקומה של נפש הבהמית (וכמדובר פעם הדיוק שבזה, ששתיהם נכללים בתיבה אחת) , בביאת משיח צדקנו, בעגלא דידן.
365 ב"ב עה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכן כל הברכות האמורות בפרשה – החל מ"ונתתי גשמיכם בעתם" , ועד "ואולך אתכם קוממיות" , "בקומה זקופה" , וכן גם הפירוש "שתי קומות" , שרומז גם לחיבור גליא וסתים שבתורה , שעי"ז נעשית שלימות ההתקשרות דנש"י עם קוב"ה ע"י אורייתא.
2068 ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ועל זה אמרו שמחלוקת שהיא לשם שמים, מחלוקת שמאי והלל, סופה להתקיים, כי, לעת"ל יהיו ב' האופנים דהעלאה והמשכה גם יחד , כמבואר בלקו"ת ד"ה ושמתי כדכד , בפירוש מארז"ל פליגי כו' חד אמר שוהם וחד אמר ישפה , אמר להו הקב"ה להוי כדין וכדין , שלעת"ל יהיו ב' הבחינות, שתהי' עליות העולמות מלמטה למעלה, שהתחתון יעלה למעלה, וגם יהי' גילוי מלמעלה למטה, שהעליון יורד למטה, כי יש מעלה בכל א' מהם, המעלה דעליית התחתון היא שע"י הזיכוך שלו, הנה נוסף לכך שיש בזה גם העילוי שרוצה אדם בקב שלו , הרי מתאחד עם האור בפנימיות יותר, משא"כ בירידת העליון למטה, כיון שהכלי לא נזדכך, הנה אף שנמשך בו גילוי אור העליון, מ"מ אין הגילוי מתייחד כ"כ עם הכלי.
271 בבא בתרא עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת, אדר"ח תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וענין זה מהוה הכנה לזמן דלעתיד לבוא, שאז יהי' בגילוי הענין ד"להוי כדין וכדין" (וכמשנת"ל בפירוש מארז"ל "כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים"), בביאת משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו בקרוב ממש.
597 ב"ב עה, א. וש"נ. וראה לקו"ת ראה כד, ד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, י"ג תשרי*, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
דהנה, אף שגם בעולם התחי' יש כמה חילוקי מדריגות, וכמארז"ל שכל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו , דהיינו, שהמדריגה שהיא בחי' חופה אצל צדיק אחד , שמקפת את כל כחותיו הפנימיים ומתענג בה כו', הנה חבירו נכוה ממנה, שנכוה הו"ע הפכי כו', וא"כ, יש גם בעולם התחי' כמה חילוקי מדריגות, מ"מ, ההתחלקות היא רק במדריגות פרטיות, אבל בכלל הרי זה רק בחינה ומדריגה אחת, משא"כ בג"ע שיש בכללו ב' בחינות ומדריגות.
173 ב"ב עה, א. ומוכח שם בסוגיא (ובקרא) דזהו לנשמות בגופים היינו בתחה"מ – אף שגם בג"ע יש הענין דחופה ונכווה כו' (זח"א לט, א ועוד) (הערת כ"ק אדמו"ר שליט"א בקונטרס הנ"ל).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וע"ד משנ"ת בהמאמר של אדמו"ר הזקן בנוגע לתחיית המתים – שעל זה אמרו רז"ל "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" , שקאי (לא על גן-עדן, אלא) על תחיית המתים – שאע"פ שיהי' "כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו" , כיון שלכל אחד תהי' חופה אחרת, מ"מ, כללות המעמד ומצב דתחיית המתים הוא סוג מקיף (חופה ) אחד , שזהו"ע בחי' סובב כל עלמין .
266 ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
הכח לחיבור ב' הקצוות דמעלה ומטה – ישנו אצל כאו"א מישראל, עי"ז שהקב"ה הראה למשה רבינו "עד הים האחרון" , וארז"ל "עד היום האחרון", שהקב"ה הראה למשה את כל הדורות דבנ"י עד ביאת המשיח – אשר, כידוע, "מראות עיניהם של צדיקים" פועל ונותן כח – שע"י ראייתו של משה רבינו את כל בנ"י , גם בנ"י שב"עקבתא דמשיחא" , נתן בהם את הכח לחבר מעלה ומטה.
1510 וראי' לזה – שהרי "מרובה מדה טובה כו'" (יומא עו, א. וש"נ), ומכיון שמצינו (ברכות נח, א. ב"ב עה, א. ועוד. וש"נ) שע"י הענין ד"נתן עיניו בו" נעשה ענין של חורבן כו' – עאכו"כ שכן הוא ב"מדה טובה" (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
משה – שהי' "כפני חמה" – ענינו הנהגה נסית שלמעלה מהטבע, שזהו אופן ההנהגה שהי' במדבר; והקב"ה שהוא ניסו של משה , למעלה גם ממשה – הוא למעלה גם מנס שלמעלה מהטבע, ובכח זה נעשה החיבור דטבע עם למעלה מהטבע].
294 ב"ב עה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועד לנקודה הפנימית – שבקרוב ממש תבוא הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, ונזכה לישב בסוכת עורו של לויתן .
408 ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
עד שנזכה לקיום היעוד "ואולך אתכם קוממיות" , כדרשת חז"ל "שתי קומות" (ביחד עם שאר הפירושים בזה ), בקרוב ממש.
211 ב"ב עה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
משה הי' אמנם במדריגה נעלית הרבה יותר מיהושע , כמארז"ל "פני משה כפני חמה" , שאין בה שינויים, ואילו "פני יהושע כפני לבנה" , שיש בה שינויים, שלפעמים היא בגדלות ולפעמים בקטנות, ולפעמים היא בהעלם לגמרי.
1253 ב"ב עה, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
דהנה, גם לעת"ל יהי' הגוף גשמי, וכידוע שהגופים שיקומו בתחי' לא יהיו גופים אחרים, כי אם אותם הגופים דעכשיו, אלא שיהיו בתכלית השלימות, וכדאיתא במס' סנהדרין על הפסוק בם עור ופסח גו', שבתחילה הם עומדין במומן ורק אח"כ מתרפאין, ולא עוד אלא שהגוף יהי' אז בתוקף ובחוזק יותר מכמו שהוא עכשיו, וכמ"ש ועצמותיך יחליץ, ועד שאמרו רז"ל על הפסוק ואולך אתכם קוממיות , שתהי' קומת האדם כקומת אדה"ר או כשתי קומות של אדה"ר.
1059 ב"ר פי"ב, ו. וראה ב"ב עה, א. סנהדרין ק, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ל"ג בעומר, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ונעשית היציאה מהגלות באופן דואשבור מוטות עולכם ואולך אתכם קוממיות , כפירוש רש"י (מתו"כ) בקומה זקופה, ואח"כ באים לאופן נעלה יותר בקוממיות , כשני קומות של אדם הראשון , לא רק מאה אמה (כפי שהיתה קומת אדה"ר לאחר החטא ), אלא מאתים אמה (שקשור עם הענין דעשרים שנה ), שתי פעמים מאה, שזהו"ע הכתר, יחד עם פנימיות הכתר , כפי שנמשך למטה, בקרוב ממש, ע"י יפוצו מעינותיך חוצה, מתוך שמחה וטוב לבב.
1629 ב"ב עה, א. סנהדרין ק, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
"ואולך אתכם קוממיות" , כב' הפירושים שבזה :
2512 ב"ב עה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ועז"נ ושמתי כדכד שמשותיך, להוי כדין וכדין (והיינו כדכד ) , והיינו, שצ"ל יחוד ב' העבודות דמלמטה למעלה ומלמעלה למטה (עד שנעשים תיבה אחת, כדכד שמשותיך), ובספירות הו"ע יחוד ז"א ומלכות.
1072 ב"ב עה, א (ובפרש"י). יל"ש ישעי' עה"פ (רמז תעח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
"שלא יאמרו ישראל בחיי רבך לא הי' לך להרים ראש" – כדי לבאר הטעם שנשיאותו של יהושע התחילה כבר בחיי משה , כיון שהי' הכרח בדבר , בגלל שיהושע הי' תמיד בתכלית הביטול – "נער" ו"משרת".
250 דלכאורה די בכך שמשה נענש שלא יכנס לארץ, אלא יהושע יכניס את בנ"י לארץ – לאחרי מיתת משה , שלא בפניו; אבל למה מגיע לו עונש שיצטרך לראות את יהושע דורש לבנ"י כמותו?!
ואף שאיתא בגמרא (סנהדרין קה, ב) "בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו" – הרי אין ראי' שכן הוא גם בפשטות הכתובים, שהרי רש"י לא מביא זאת בפשש"מ, ובודאי אין זה ענין המובן בפשטות כ"כ עד שרש"י לא הוצרך להביאו.
ואדרבה: מצינו במדרש (דב"ר פ"ט, ט) בנוגע לאפשרות שמשה ישאר בחיים בתחלת הנהגתו של יהושע , ש"צעק משה ואמר מאה מיתות ולא קנאה אחת", ומזה מוכח שהי' שייך אצל משה ענין של קנאה – מצד הקדושה, כי, "פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה" (ב"ב עה, סע"א. וש"נ), שזהו סדר שונה בעבודה, ו"פני חמה" אינו יכול לסבול ("קען ניט פאַרנעמען") "פני לבנה" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ונמצא, שבחג הסוכות בשנה זו מציינים "יובל" של שלשת אלפים מאתיים שמונים ושלש שנים שחוגגים בנ"י את חג הסוכות בגלל שהקב"ה הושיב אותם בסוכות בצאתם ממצרים, ומתכוננים לחגוג את חג הסוכות גם בשנה הבאה, ועד שנזכה ל"סוכת עורו של לויתן" שבה יהיו ענינים נעלים ביותר ("גאָר געוואַלדיקע").
853 ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
– "שתי קומות" , יצר טוב ויצר רע, נפש האלקית ונפש הבהמית, כיון שגם יצה"ר ונה"ב נתהפכו לטוב.
949 ב"ב עה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אמנם, כדי שענין זה יומשך ממשה רבינו לבנ"י, צ"ל באמצע הענין ד"אז ידבר יהושע" , כי, "משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע" , והיינו, שכיון ש"פני משה כפני חמה" , אי אפשר שיומשך ממשה עצמו לבנ"י, אלא באמצעות יהושע , "משרת משה מבחוריו" , "ומשרתו ..
536 ב"ב עה, א. ספרי ופרש"י פינחס כז, כ. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ויהושע – אף ש"פני משה כפני חמה" ו"פני יהושע" רק "כפני לבנה" – הרי הי' מקבל התורה השני, כמ"ש הרמב"ם :
2162 ב"ב עה, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזה יהי' הכנה והקדמה קרובה לקיום היעוד "ואולך אתכם קוממיות" , "בקומה זקופה" (כפירוש רש"י), "קומה אחת" ו"שתי קומות" (ככל הפרטים והביאורים שבדבר) , "ובני ישראל יוצאים ביד רמה" מגלות זה, "כימי צאתך מארץ מצרים", ע"י משיח צדקנו, ובקרוב ממש.
2342 ב"ב עה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' דחג הפסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והנה, ענין זה שייך גם להעבודה ד"ימי שנותינו בהם שבעים שנה" , שהיא עבודה בפרטי הכחות, ז' מדות, כל מדה כמו שהיא כלולה מכל העשר כחות, שמזה באים אח"כ ל"ואם בגבורות שמונים שנה"67, והיינו שהעבודה הנ"ל היא באופן של התגברות , ועד שבאים ל"בן מאה כו'" , שהוא תכלית שלימות העבודה בכל העשר כחות, וכל כח גופא – בכל פרטיו (עשר כלול מעשר, תכלית השלימות דפרטי הכחות) – ענין "הושיעני"; וגם יש בזה הענין ד"תצילני ותפלטני" (בחי' כלל ועיקר), וכידוע שמאה שנה קאי על בחי' כתר.
860 ומרומז גם בזה שקומת אדה"ר היתה מאה אמה ; ועד להשלימות ד"קוממיות" (בחוקותי כו, יג), "כשתי קומות של אדם הראשון" (ב"ב עה, א ובפרש"י), שתהי' לעתיד לבוא (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו החידוש בענין הראי' בתורה שילמד משיח את כל העם, שאין זה לימוד באופן של הבנה והשגה, כולל גם ראיית עין השכל (באופן היותר נעלה), שעז"נ ולא ילמדו עוד איש את רעהו גו' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם, אלא באופן שיַראה להם את עצם המהות ממש בראי' מוחשית, כמו פעולתו בכללות גילוי אלקות בעולם באופן של ראי' מוחשית, כמ"ש ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר גו', ראי' מוחשית בעיני בשר ממש, ששייכת לגוף דוקא, ועל ידו יומשך עילוי זה גם בנשמה , שזהו מה שאמרו שלעת"ל תהי' הנשמה ניזונית מן הגוף .
1070 חסר הסיום* ( המו"ל ).
*) בסיום המאמר נזכר גם היעוד ואולך אתכם קוממיות (בחוקותי כו , יג) , ב' קומות (ב"ב עה , א . וראה אוה"ת בחוקותי ע' תרנב ואילך) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ואילו לאחרי הגלות האחרון תהי' קנאה היותר גדולה, ע"ד מארז"ל "כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו" .
1169 ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכאמור, שכל זה נעשה ע"י ההקדמה והכנה קרובה בסוף זמן הגלות בענין דשובה ישראל עד הוי' אלקיך, כפי שפועלים וממשיכים למטה מעשרה טפחים בעשי"ת, ומהם הולכים – באופן דואולך אתכם קוממיות , כשתי קומות של אדה"ר , שהם ב' אופני הילוך (והתהלכתי ), מלמטה למעלה ומלמעלה למטה – ליוהכ"פ, שהו"ע יום אחד (כדאיתא במדרש ), שבו עומד כל אחד מישראל למטה באופן שהוא כמלאכי השרת .
123 ראה ב"ב עה, א. סנהדרין ק, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וע"ד שמצינו אפילו לעתיד לבוא ש"כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו" , וכיון שאז יהיו כל העילויים כו', עכצ"ל, שזהו ענין שמורה על דרגא נעלית בעבודה.
1329 ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ולכן גם בסיום הענין נאמר ואולך אתכם קוממיות , שתי קומות .
1441 ראה ב"ב עה, א. סנהדרין ק, א. חדא"ג מהרש"א לב"ב שם. וראה אוה"ת פרשתנו ע' תרנג. ע' תערב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור לי"ג תשרי (הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע), ה'תשמ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ואז יהי' גם אסיפת דגנך ותירושך ויצהרך באופן אחר, שלא יהי' צריך להיות ואספת (שישראל יצטרכו לאסוף) כי אם ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וגו', וגם הישיבה בסוכה תהי' באופן נעלה יותר, שישבו בסוכת עורו של לויתן , וגם ענין זה הקב"ה (שבד' המינים) יהי' אז בגילוי, כפי שאני נכתב כך אני נקרא, אלא שמעין זה (דכל ענינים אלו) יש גם עכשיו, וכנ"ל בפירוש כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, ועאכו"כ בהזמן דסוף הגלות (עקבתא דמשיחא) שנשארו רק רגעים ספורים, והבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין, ובשמחה ובטוב לבב.
72 ב"ב עה, א. וראה יל"ש אמור רמז תרנג בשם הפסיקתא (והוא בפסיקתא דר"כ הוצאת באָבער פסקא אחריתי לסוכות).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א מוצאי ש"פ לך לך - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכ"ה גם בענין ואולך אתכם קוממיות , ש"קוממיות" (לשון רבים) מורה על ב' קומות [קומה דאורישר וקומה דאור חוזר, שהם דוגמת ב' בחינות הילוך הנ"ל], הכוונה בזה היא ש"קוממיות" כולל ב' הקומות יחד.
55 ב"ב עה, א. סנהדרין ק, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, טו
ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז.
* יצא לאור בשעתו, " יו"ד כסלו ה'תשי"ז ".
מים רבים . . ואם דלת היא : שיר השירים ח, ז-ט.
ובמדרש רבה : במקומו ובבמדבר רבה פ"ב, טז.
ונהר יוצא : בראשית ב, יוד.
אמרז"ל : ברכות בסופה. וכמרז"ל : עירובין נד, א. – ראה אור התורה בראשית [ח"א] כד, ב.
צריך להבין : מכאן ואילך (לבד הסיום) – הוא מאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב* בשינוים קלים. ובחלקו הועתק – בתוספת ביאור – בד"ה כל המאריך באחד תרפ"ו (קונטרס צ"ט [סה"מ קונטרסים ח"ג בתחילתו. סה"מ תרפ"ו ע' קנא ואילך]) לכ"ק מו"ח אדמו"ר.
במדרש רבה : ואתחנן פ"ב, לא. וע"פ המבואר יותר בירושלמי ברכות פ"א ה"ה.
בפני עצמה : ראה מצות האמנת אלקות – בסהמ"צ להצ"צ – פ"א [דרמ"צ מד, ב ואילך].
מענין השיתוף **: עיין בכ"ז סהמ"צ להצ"צ מצות אחדות ה' [דרמ"צ נט, ב ואילך]. ד"ה אנכי בספר תרכ"ו [סה"מ תרכ"ו ע' נג ואילך]. ד"ה מי כמוכה תרל"ז. ובכ"מ.
באו"ח סי' קנ"ו : עיין בדרכי משה שם. – ובד"ה מי כמוכה תרל"ז איתא שהוא ע"פ תוד"ה שמא (בכורות ב, ב), תוד"ה אסור (סנה' סג, ב), ר"ן ספ"ק דע"ז, רי"ו ני"ז ח"ה. ובשו"ת ושב הכהן סל"ח ושער אפרים סכ"ד נחלקו ע"ז. – ועייג"כ נו"ב מהד"ת חיו"ד סקמ"ח. פ"ת ליו"ד סקמ"ז סק"ב. פרמ"ג בשפתי דעת סו"ס סה. שדי חמד פאת השדה כללים אות ג' ס"ו סקי"א ובספרים שהובאו שם.
*) ד"ה את הוי' האמרת תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' תיב ואילך) . – המו"ל .
**) ראה גם מכתב י"א אדר א' שנה זו (תשי"ז – אגרות-קודש חי"ד ע' תיט) . – המו"ל . ויצו גו' ואין צו : סנהדרין נו, ב. זח"א כז, ב. ובכ"מ.
דקרו לי' : סוף מנחות. ועייג"כ תניא פכ"ד. ש' האמונה פכ"ב. דרוש דתער השכירה להצ"צ (בסו"ס דרך מצותיך ח"ב [אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תשפ ואילך]). ובכ"מ.
רם על : תהלים קיג, ד-ו.
שהן אומרים : ראה סידור ח"ב ד"ה אד' שפתי [רלז, ב ואילך]. סד"ה הלל (בסו"ס דרך מצותיך [קנב, א-ב]).
דהתהוות העולם : ראה הגהות לד"ה פתח אלי' – תרנ"ח [ע' לח ואילך] (הועתק קטע זה ב"התמים" ח"א מב ע"א ד"ה וביאוה"ע. ועיי"ש ח"ב ע' פח).
וכמ"ש בסש"ב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ג.
גילוי הקו : ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח (קונטרס נו [סה"מ תש"ח ע' 162]) פ"י.
בס' אלימה : הובא בפלח הרמון על הפרדס ש"ג פ"א.
כמ"ש בת"ז : סוף תי' כב. ובמדרש : רבה פע"ט, וא"ו. – להעיר מקהלת יעקב מע' השגחה. וי"ל דלכן תשובה נצחת הביא רבינו מש"ס חולין דוקא .
ומה שארז"ל : ראה מורה נבוכים ח"ג פי"ז בסופו.
אמרו רז"ל : קדושין ל, ב. נדה לא, א.
וכמארז"ל : ברכות יו"ד, א.
בן עזאי : יבמות סג, ב. – להעיר ממש"כ בט"ז שו"ע אהע"ז ס"א סק"ו ובהל' ת"ת לרבינו הזקן רפ"ג.
וכן מ"ש : דברים לג, יד.
וכמ"ש : איוב ט, ז. – להעיר מסנהדרין קי, א. יצב גבולות : דברים ל"ב, ח. וע"פ הרמ"ז לזח"ג רפו, ב (הובא במצות אחדות ה' הנ"ל).
וידעת . . ראו : דברים ד, לט. שם לב, לט.
דהנה בזהר הקשה : ח"ב קח, ב. – להעיר מפדר"א רפל"ד.
שרש ההפרש : ראה תו"א יתרו עג, ב. וככה תרל"ז פ"ה ואילך. ד"ה זה היום תרס"ו [המשך תרס"ו ע' י ואילך]. ובכ"מ.
כל ישראל . . נכוה מחופתו : סנהדרין ר"פ חלק. ב"ב עה, א. כמ"ש במ"א : ראה המשך וככה שם. קונטרס לימוד החסידות פי"ב [אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שנג ואילך].
וכמא' : פסחים נ, א. וראה תו"א שמות נד, א.
נק' יום . . דמי שטרח : משנה סוף תמיד. ע"ז ג, א.
כשראו כרך : סוף מכות. ראה תו"א ר"פ בשלח ור"פ תצוה. בתו"ח שם ע' שמו.
וכל קרבי . . שיש מלאכים : תהלים קג, א. ראה לקו"ת ר"פ צו. שם פ' שלח ד"ה ענין הנסכים פ"ב [מא, ד]. ועוד.
מלאכי אלקים . . וכמ"ש במ"א : בראשית כח, יב. ראה רד"ה ויחלום תש"ח (קונטרס נב [סה"מ תש"ח ע' 80]). ומוטב דלידיינא : חגיגה טו, ב. ראה לקו"ת בשלח ד"ה ראו פ"ב [א, ריש ע"ד].
וידוע : הקדמת הרמב"ן לאיוב הובא באגה"ת פי"ב.
וכמ"ש במ"א : ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז [סה"מ תרנ"ז ע' קנב ואילך].
שרפים ואופנים : ראה לקו"ת במדבר כח, ד. שם מז, א. ובכ"מ.
מפני שמשיגים : ראה לקו"ת חקת רד"ה אז ישיר [סב, ג]. ושם אמור ד"ה ונקדשתי פ"ה [לב, ב ואילך] באו"א. והנה אופן : יחזקאל א, טו.
ממקומו הוא מוכרע : שבועות ז', ב. ועייג"כ מכות כג, ב.
שער בימין . . בשמאל : להעיר מלקו"ת שלח מז, א.
תלתלים אלו תילי : שה"ש ה, יא. ובמדרש רבה שם.
שאין אדם : להעיר מלקו"ת האזינו סד"ה כנשר יעיר [עח, ג]. דהנה כתי' : תהלים קב, כח.
והרשב"א ז"ל : שו"ת ח"א סתי"ח.
אזניך קשבת : נחמי' א, וא"ו.
אלף שנה : ויקרא רבה רפי"ט. מדרש תהלים צ.
בבי"ע . . באצי' : ראה לקו"ת ר"פ ברכה. ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ חיי שרה. רשימות תהלים להצ"צ [יהל אור] צ, ד ס"ק ד-ה.
שהרי : עבודת הקודש ח"א רפ"ח. בלי שיעור ממש : עד"ז הוא בכ"מ בדא"ח. ופשטות הל' והענין משמע שהן בל"ג ובפועל (ולא רק בכח, שיכול להצמיח ולהוליד דורות עד א"ס. עיין בזה בס' החקירה להצ"צ). וראה ג"כ חגיגה (יג, ב) עה"פ ולגדודיו אין מספר (תניא פמ"ו). וצע"ג איך אפשר לעולם נברא מוגבל להכיל בתוכו מספר בל"ג של נבראים. והרי רק מקום ארון אינו מן המדה.
הערה לאחר זמן :
ויל"פ מפני שלגדודיו (עולמות) אין מספר ובכאו"א – יש דצח"מ כפי מדריגתם, אבל לא שכן הוא בעולם א' בפ"ע . ובזה מתורץ הצע"ג שבהערה.
מניח תפילין : ברכות ו, א. – ראה תו"א לה, ב-ג.
אמרו רז"ל : שמות רבה פ"ל, ט.
וכדאי' בזהר : ח"ג קפו, א (בדפוסים שלפני אין תיבת חמינא ). ראה רד"ה כי ידעתיו תרס"ו [המשך תרס"ו ע' סח]. וכמא' : ראה סוטה יז, א.
כד סיים : ברכות ס, ב.
באבותיך חשק : דברים יו"ד, טו. והרי הי' זה לפני מתן תורה.
בעניני ארץ : ראה אגה"ק ס"ט.
לית מחשבה : ראה תניא ספ"ד. האומרים נהי' . . אני הוי' : יחזקאל כ, לב-לח.
בחכמה . . ונעים : משלי כד, ג-ד. ראה תורה אור תולדות יח, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
דהנה, אף שגם בעולם התחי' יש כמה חילוקי מדריגות, וכמארז"ל שכל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו , דהיינו, שהמדריגה שהיא בחי' חופה אצל צדיק אחד , שמקפת את כל כחותיו הפנימיים ומתענג בה כו', הנה חבירו נכוה ממנה, שנכוה הו"ע הפכי כו', וא"כ, יש גם בעולם התחי' כמה חילוקי מדריגות, מ"מ, ההתחלקות היא רק במדריגות פרטיות, אבל בכלל הרי זה רק בחינה ומדריגה אחת, משא"כ בג"ע שיש בכללו ב' בחינות ומדריגות.
56 ב"ב עה, א. ומוכח שם בסוגיא (ובקרא) דזהו לנשמות בגופים היינו בתחה"מ – אף שגם בג"ע יש הענין דחופה ונכווה כו' (זח"א לט, א ועוד) (הערת כ"ק אדמו"ר שליט"א בקונטרס הנ"ל).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט ה'תש"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
דבימי משה , פני משה כפני חמה , הי' המשכת בחי' אצילות, וגם הנהגת המלחמות לא היתה ע"י שר צבא ה' כ"א כמ"ש הוי' ילחם לכם.
52 ב"ב עה, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב [מאמר א'] ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו ביאור המדרשות החלוקות בענין לע"ל, דאמרו עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ואמרו העוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי', וידוע הביאור, דב' מאמרים אלו הם בנוגע לזמנים שונים.
58 ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ושמתי כדכד שמשתיך , ואמרז"ל חד אמר שהם וחד אמר ישפה אמר הקב"ה להוי כדין וכדין .
2 ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכן בתורה עצמה ישנם ב' האופנים, והם תושב"כ ותושבע"פ, כמבואר במ"א.
41 ראה לקו"ת שם יב, ג. צה, ד. – ע"פ המבואר בפנים י"ל, כפשטות לשון הש"ס (ב"ב עה, א), דחד אמר שהם וח"א ישפה קאי על הכתוב ושמתי כדכד . ראה שם בפירש"י ותוס' ועוד (הערה בקונטרס הנ"ל הערה 12).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות תיח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וע' באוה"ח פ' צו ע"פ היא העולה, וכתי' והי' ביום השישי והכינו כו' שצריך הכנה לשבת, ומצוה עפ"י שו"ע לטעום מכל מאכל שנתבשל לשבת שנאמר טועמי' חיים זכו, וכן הוא בכלל אלף הז' נק' יום שכולו שבת, ואז תהי' הסעודה מלויתן ושור הבר, וידוע הפי' עפ"י חסידות שיתגלה פנימי' התורה ע"י משיח שיבוא בב"א, וזה נק' סעודת הצדיקים מנשמות הנק' נוני ימא שהם נק' לויתן מתומ"צ שלהם , וכל נשמו' מעלמא דאתגליא מתומ"צ שלהם נקראים שור הבר, וע"כ כיון שהתחיל יום השישי שנת ת"ק היתה הזכות והמצוה לטעום מהמאכלים של שבת, ולכן נשלח לעוה"ז הבעש"ט ז"ל לגלות פנימי' התורה, וכל מה שיתגלה פנימי' התורה ע"י הצדיקי' עד ביאת המשיח זה נק' טעימא בעלמא, ועיקר הסעודה תהי' לעתיד אבל קודם לזה לא הי' ביכולת לנשמות בגופים לטעום מאילנא דחיי הגם שנתגלה נשמת האריז"ל בשנת של"ג וגילה חכמת הקבלה אך זה הי' מעט מזעיר רק לתלמידיו הקדושים ונק' בחי' יניקה.
11 ראה בבא בתרא עה, א. ויק"ר פי"ג, ג. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: הנותן שלג כצמר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
הנותן שלג כצמר כפור כאפר כו' ישב רוחו יזלו מים כו' הנה כתיב מים חיים יצאו מירושלים חציים אל הים הקדמוני וחציים אל הים האחרון וידוע מארז'ל שאין טפה יורדת מלמעלה אא"כ טיפיים עולה כנגדה מלמטה והטעם ידוע לפי שבמל' שהוא מקבל שתי קומות מכמו שמקבלת וכמ"ש ואולך אתכם קוממיות כו'.
5 ואולך אתכם קוממיות : בחוקותי כו, יג. וראה ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
נודע בשערים בעלה בכל חד לפום מה דמשער בלבי' וכמארז"ל בנשמו' הצדיקים שנותנין לכאו"א מדור לפי כבודו דוקא דהיינו לפי ערך השגתו בלבד כו' משא"כ אחר ירידתה בחומר הגופני יכולה לבא למדרגה הגבוה הרבה מכפי ערכה והיינו שיהי' בחי' התפעלו' האהבה בלתי מוגבל כלל וכלל והוא אהבת בכל מאדך כידוע וזהו רק ע"י שבהיותה בחומר הגופני מהפכת את הנפש הבהמיו'
35 וכמארז"ל. . מדור לפי כבודו : ראה בבא בתרא עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
והמופת לכל זה ממה שמצינו בדור שאחר יהושע שלא הי' בהם בחי' ההתכללו' אלא בבחי' הפרט כענין הדגלים הנ"ל שהרי נא' ויהי אחר מות יהושע וישאלו בנ"י בה' מי יעלה ויאמר ה' יהודה יעלה כו' יהודה לבדו וכן בבית יוסף נא' ג"כ שהם לבדם עשו מלחמה וכן עשה כל שבט מלחמה בפ"ע ולא עשו כללו' נ"י מלחמה מפני שנתמעט מהם אור אבא הכוללם יחד גם בימי יהושע אך מפני שסמך משה ידיו עליו קיבל הארת משה כי פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה וע"כ אמרו ליהושע אך יהי' ה' עמך כאשר הי' עם משה דוקא כו' אבל אחר יהושע נעשו בבחי' הפירוד ולא הי' בהם בחי' ההתכללו' כו' כי נסתלק מהם בחי' אור אבא לגמרי כו' ובכל זה מובן בתוס' ביאור למ"ש וידבר משה אל העם החלצו כו' אחר שאמר נקום נקמת כו' ואחר תאסף כו' וד"ל.
66 פני משה כפני חמה : בבא בתרא עה, א. זח"א כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט קול דודי הנה זה בא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
דהנה מבואר למעלה בפי' מלכותך מכ"ע דבחי' מל' דא"ס עצמו נק' מלכותך והיינו מארז"ל דהי' הוא ושמו בלבד שהוא בחי' גילוי וזיו עצמותו ית' ואח"כ נמשך הארה להוות כל העולמות שנק' מלכות כ"ע וגם כאן מ"ש מלך מלכי המלכי' היינו בחי' מל' דא"ס עצמו ומלכי המלכים הוא מ"ש מלכות כ"ע וז"ש לך הוי' הממלכה כו', כי לה' המלוכה וכיוצא, וכאשר נגלה עליהם מבחי' מל' דא"ס עצמו שלמעלה מבחי' ההשתלשלו' אזי יצאו ממצרים כי ענין יציאת מצרים הוא לצאת מן המיצר והגבול שנמשך מבחי' הצמצום כידוע דכל התהוות עולמות יש מאין הוא בא ע"י בחי' הצמצום דשם אלקי' המסתיר ומעלים עצמות אלקות בין באצי' בין בבריאה וע"כ מתהווה בחי' גבול ומדה ג"כ בנבראים כמו המלאכים והעולמות שהן באין בבחי' גבול מהלך ת"ק שנה וכיוצא וכן בס"י אמר בשיעור קומה של יוצר בראשי' בבחי' היצי' אמר שיעור רל"ו אלפים פרסאות כו' וגם בעולם הנשמות יש גבול ושיעור לכל נשמה במעלה ומדריגה שהרי כל צדיק נכוה
35 כל צדיק נכוה מחופתו של חבירו : ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרש ענין יונתי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
בשערים בעלה כו' בתרעין תתאין דמל' ומשם נמשך לנשמות בפרט כמו השגת דנשמה בג"ע דבריאה מבחי' בינה שבמל' שנמשך לכאו"א כפי מדריגתו וכל א' נכווה מחופתו של חבירו כו' והיינו עפ"י השתלשלות נש"ב דמל' כו' ועד"ז משתלשל כמה מדריגות אהוי"ר בנשמות ומלאכי' דיצי' ועשי' עד נשמות שבגופים בעוה"ז כו', ומדריגה הב' הוא בחי' הסתכלות כמ"ש בזוהר לאסתכלא ביקרא דמלכא כו', והוא שרש ענין פסוד"ז שלפני ק"ש והוא ע"ד הנ"ל בבחי' הסתכלות דמל' בא"א כמ"ש אשא עיני כו' עיני כל אליך כו'.
35 וכל א' נכוה מחופתו של חבירו : ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
דהנה אמרו בגמרא על אדה"ר שמיעטו והעמידו על מאה אמה פי' כמ"ש בה"ר ג' אימות וז' כפולות חב"ד וז' מדות כו' והיינו כל מדה וספי' שכלולה מי"ס ומאה אמה היינו בחי' ע"ס שכאו"א כלול מי"ס וזהו הנק' קומת אדם והוא לנגד מאה ברכות שחייב אדם לברך כו' כי הנה ק' ברכות הן ק' המשכות לנגד בחי' מאה מדרגות דע"ס עליונות שכאו"א
87 אדה"ר שמיעטו והעמידו על מאה אמה : ראה חגיגה יב, א. ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב להבין ענין ר"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
שיהיו משמרות את ר"ח שהוא זמן קידוש הלבנה דוקא שמשם שרש הנשים בחי' הנוק' להיותו יו"ט של הלבנה כשמתקדשת מטומאתה בידי החיצונים בפגימת הלבנה כידוע והנשים שלא רצו ליטמא בטומאת ע"ז דעגל הזהב אלקים אחרים דמזל שור ע"כ זכו לשמור ליו"ט של ר"ח שהוא יו"ט של הלבנה וע"כ הוא יו"ט של הנשים יותר מן האנשים מטעם הנ"ל וד"ל (וכמ"ש במ"א בענין עיירות מוקפות חומה מימות יהושע קורין בט"ו משום דפני יהושע כפני לבנה ובט"ו זמן מילוי הלבנה כו' וד"ל).
46 דפני יהושע כפני לבנה : ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב נוסח אחר: ורחל היתה יפ"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וכה"ג, וכן אמרו פני משה כפני חמה כו', וכמו צהבו פניו של רבי וכה"ג, והטעם הוא להיות שהמראה בפנים בא מבחי' אור המקיף דוקא שמאיר בפנים כמו מקיף דחכ' תאיר פניו בלחיים וכן איזה שמחה גדולה שבאה מבחי' מקיף דוקא יצהבו מראה הפנים ויאירו במראה יפה, ולהיפוך מבשורה רעה יתלבן הפנים ונק' פנים רעים וחשוכים כמו מדוע פניך רעים כו', ע"כ נק' הארת פנים דוקא וד"ל.
84 פני משה כפני חמה : ב"ב עה, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ענין והתהלכתי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו בחי' והתהלכתי בתוככם, כי פי' והתהלכתי הוא עצמיות א"ס אשר למעלה מהשתלשלות יהי' נמשך בבחי' הליכה עלי' וירידה, כי לעתיד יהי' ג"כ תורה ועלי' וירידה גם חול ושבת רו"ש היינו ממטה למעלה ומלמעלה למטה אבל הכל מבחי' עצמיות א"ס, אעפי"כ יהי' בתוככם שיהי' הזדככות גדולה שהנשמות והגופים יהיו כלים לבחי' עצמיות א"ס, וזהו והייתי לכם לאלקים כי יש בחי' אלקים שמדרגתו גדולה מבחי' הוי' ואז יהי' בחי' אלקים הנ"ל, וזהו ואולך אתכם קוממיות שני קומות חיצוני' ופנימיו' כי אז יהי' הגילוי גם בחיצוני' ממש כנ"ל.
58 קוממיות שני קומות : ראה ב"ב עה, א. סנהדרין ק, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הקדמות בני הגאון המחבר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והיתה התחלתו בהיותו יושב בשבת תחכמוני במקום תחנות של הרב הקדוש הנ"ל שם הואיל באר את התורה בהלכות ציצית והלכות פסח, ושניהם נגמרו שמה עד בואם שמה הני תרי צנתרי דדהבא שבת אחים יחד הגאונים המפורסמים קדושי עליון עמודי עולם הרב מוהר"ר שמעלקא ואחיו הרב מ"ו פנחס נ"ע, טרם נסיעתם על כסא הרבנות למדינות אשכנז לקהילת ניקלשבורג וקהילת פרנקפורט דמיין , והיה לנגד עיניהם כתבי אאמו"ר בשני ההלכות הנ"ל וקלסוהו ושבחוהו עד למאד מאד, ואמרו לו חזק והתחזק לברך על המוגמר לך נאה ויאה וזכות התורה יעמוד לך ולזרעך ולכל ישראל.
83 ע"פ ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' שהקב"ה נק' חתן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
כידוע דיונת"ן הוא יסוד ז"א כמ"ש במ"א, וכנ"ל במ"ש וכל אשר לאיש כו', וכן ביעקב ובנימין שא' ונפשו קשורה בנפש"ו שזהו בחי' צ"ת דבנימין בבחי' או"ח שעולה למעלה מכח המשפיע, כידוע דבע"ס דאו"ח בחי' המל' הוא בחי' הכתר דלכך כת"ר מל' איהו כתר עליון כו', וכן בענין השלום שהוא ב' שלימו' שלום העליון מן המשפיע למקבל כמו הנני נותן לו כו' ושלום הב' מלמטה למעלה מן המקבל למשפיע שנק' שלום בית עולה למעלה יותר, וז"ש ה' יברך את עמו בשלו"ם אותיו' מלבו"ש דחשמ"ל העליון כו') (וכן מובן בשה"ש בכמה מקומות כמו מה יפית כו' אהבה בתענוגי' אני לדודי ועלי תשוקתו כו' וכן עזה כמות אהבה כו' רשפיה רשפי אש כו' אם יתן איש כל הון ביתו באהבה כו' (ואע"פ שאינה רק צלע אחת מצלעותיו וא' זאת הפעם עצם מעצמי כו' לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקח' כו' א"כ למה יהי' כחה גדול מן האיש, זהו קודם הנסירה שהיו דו פרצופי' כמ"ש אחור וקדם צרתני כו' אבל לאחר בנין הנוק' יש בינה יתירה באשה יותר כו' שעולה למעלה ממנו, וכמו שאו' והתקין לו ממנו בנין עדי עד שהוא כתר מל' דמשיח בן דוד שהוא בחי' המל' שיהי' נצחי ובהגדלה וריבוי ביותר כמ"ש אז יאמרו כו' הגדיל ה', וכמו ואולך אתכם קוממי"ו' כנ"ל (והיינו ענין תשבע"פ מל' קרינן לה שנתגדל בה ונתעלה כל פרטי רצה"ע בכפלי כפלי' ממה שכתוב בתשב"כ ואע"פ שמקבל מתשב"כ, וכמו הכח שיש בנוק' לגדל הולד בט' חדשים ברמ"ח אברי' מטפה א' דמשפיע (וכן באלישע שא' ויהי נא פי שנים ברוחך אלי כו', וכן ביהושע פני לבנה שמקבל מפני חמה דמשה ונק' נער לא ימיש כו' ועל ידו דוקא נכנסו ישראל לא"י ונעשה בנין המל' באורך ורוחב גדול באו"כ במצות ונק' ארץ טובה ורחבה יותר מן המשפיע כו' וד"ל).
98 ויהי נא פי שנים. . ביהושע פני לבנה . . נער לא ימיש : מל"ב ב, ט. ב"ב עה, א. תשא לג, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב אשר ברא כו' לשון בריאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ויובן זה עד"מ במה שאנו רואים כאשר יעמיק אדם בדבר שכל וחכ' עמוקה ביותר מכלי שכלו שמפני עומקו ודקותו מאד אז לא יוכל להבין אותו עדיין בכלי מוחו וכ"ש שלא יוכל להביאו בדיבור לזולתו, רק עכ"ז לעצמו משיג אפס קצהו היינו רק שיש מציאות אור ואותיות שכל חדש וסברא חדשה וכמו ברק מבריק על כלי ההשגה ולא נכנס בכלי מוחו עדיין כי לא יוכל להמשיכו מן ההעלם והאין לגילוי בהשגה כו', והיינו מפני שאותו אור השכל העמוק ודק ביותר נסתר ונתעלם בבחי' מקיף דחכ' הנק' חופה שהוא לבוש המכסה מלמעלה מבלתי יוכל לבא לגילוי גמור רק בהעלם דמקיף נשאר עיקר נקוד' השכל כו', והטעם הוא לפי שזהו הכלל שכ"ד הנמשך מבחי' אין והעלם לבא לידי גילוי נמשך עמו בתחלת יציאתו לבוש מקיף מלמע' להעלימו ולעכבו מלצאת אל הגילוי ואח"כ יבא לידי גילוי כו' (וכמו על ראשי החיות רקיע בחי' מקיף להעלים האור ואח"כ בא לידי גילוי כו', וכמו"כ יש לכל צדיק חופה בפ"ע כו'), וכך הוא בהתהוות גילוי אור החכמ' מן ההעלם יש חופה תחלה כו', וכך הוא בגילוי חכ' שבדיבור שנק' כבוד תתאה כו' כמו עד"מ גם לאחר שמבין לעצמו א"א להביא בדיבור כ"א ע"י הסתר והעלם האור במדות בלב כו'.
46 על ראשי החיות רקיע. ֿ. יש לכל צדיק חופה בפ"ע : יחזקאל א, כב. ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
דהנה ביהושע כתיב נער לא ימיש מתוך האהל וידוע דפני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה וע"כ נק' נער לא ימיש כו' כמו הלבנה שאין לה אור עצמותה רק מה שמקבלת מאור השמש כך יהושע קיבל אור תורה ממשה בתמידו' באורו הי' לו אור, ובזה יש מעלה וחסרון, כי נער ל' משרת כמו ויאמר שאול אל נערו וכמו נערי יואב כו' ויהושע נק' נער משרת משה מבחוריו שהוא בחי' טפל ובטל לגמרי לגבי משה ואינו נחשב למהות בפ"ע כלל וכלל וכתלמיד לפני רבו שהוא תמיד בתכלית הביטול ממציאותו עד שלא יוכל להיות משפיע כלל דאיידי דטריד למיבלע לא פליט כלל, והנה זהו עצמו הנותן שיש בו מעלה יתירה להיותו דבוק בעצמות אור המשפיע והי' כמוהו ממש, וע"כ הי' ביהושע מבחי' ומדרגת משה ממש כמ"ש משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים אע"פ שזקינים קיבלו ושמעו ממשה ג"כ אך קיבלו ע"י יהושע משרת משה אחר שהי' בחי' מקבל כנ"ל נעשה בחי' משפיע וכמ"ש ונתת מהודך עליו הוד"ך ממש שהי' עליו זיו הודו של משה ולא במדרג' למטה מזה כלל, משא"כ הזקיני' אף שנאצל מן הרוח של משה עליהם לא היו במדרגתו, וכל זה ההפרש רק מצד שהי' יהושע משרת משה ונק' נע"ר לא ימיש מתוך אהלו של משה אפילו רגע ואהל תורתו של משה זרח עליהם יחד בבחי' מקיף כאהל שמאהיל על שניהם יחד בתמידו' וזהו לא ימיש מתוך האהל דוקא וד"ל, אך בתנאי שלא ימיש אף רגע ואם ימיש מתוך האהל שאין אורו של משה עליו אז לית לי' מגרמי' כלום, כלבנה שאין לה אור עצמותה כלל רק כאשר
3 נער לא ימיש. . דפני משה כפני חמה : תשא לג, יא. ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אך הנה באמת אור שפע דמשה ביהושע גם לאחר מותו הי' כמו בחייו ממש דאל"כ לא הי' כח ליהושע להשפיע כלל וכנ"ל כסיהרא דלית כו', וזהו ע"י שסמך ידיו עליו והי' כמוהו כהוד של משה ממש כמו שהי' מקבל באהל משה , וא"כ למה אמרו הזקנים שבאותו הדור אוי לאותה בושה כו' מפני שידעו וראו מעלת ומדרג' משה שהוא כפני חמה ואין לפני לבנה
12 אוי לאותה בושה : ב"ב עה, א: ונתת מהודך עליו ולא כל הודך זקנים שבאותו הדור אמרו פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה , ורש"י: שבזמן מועט נתמעט הכבוד כ"כ שהרי יהושע הי' נביא ומלך כמשה ולא יכול להגיע לכבודו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ובאתדל"ת בבחי' מקיף פרטי של כל אחד ואחד שנק' מקיף דאו"ח מעוררים למעלה ג"כ בחי' מקיף דאו"י ג"כ לכל אחד בפרט כפי מדרגת אור מקיף שלו, וזהו הנק' חופה עליונה, וכמארז"ל כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו דלע"ל יהי' חופה לכל צדיק לפי ערך מקיף דאו"ח שלו שלמעלה מכלי לבו ומוחו בעבודתו בתפלה ותו"מ כו', וחופה עליונה דאור האלקי הוא שנמשך לכאו"א בבחי' מקיף דאו"י (והיינו צדיקים יושבים ועטרותיה"ן בראשיהן עטרות שעשו מצד עבודתם בבחי' מקיף דאו"ח נמשך להם עטרות מקיף דאו"י, וכמ"כ בשעת מ"ת שנמשך כתר לכל א' כפי מדרגתו דוקא כמ"ש במ"א).
266 כל א' וא' נכוה מחופתו : ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ולהבין עיקר ושרש מחלוקתם מהיפוך להיפוך כזה שזה אומר כלה כמות שהיא כו', הנה יש להקדים ענין המבואר במ"א ע"פ ושמתי כדכ"ד שמשותיך פליגי תרי מלאכי כו' ח"א שוהם וח"א ישפה ואמר הקדב"ה להוי כדין וכדין כו'.
295 במ"א ע"פ ושמתי כדכד . . פליגי תרי מלאכי : ישעי' נד, יב. ב"ב עה, א. ס' מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ב ע' תכ ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט, יז
אוצרות העליונים הגנוזים בהעלם אור העצמי' דאצי' שהוא בחי' [ה]עליות דאורות העליונים שנק' סתומים או נפלאות ונסתרות כו', וכמו מקור האור דח"ע שבעצמות א"ס שלתבונתו אין מספר ונק' חכים כו' יש בחי' אוצר החכ' ששם נגנז כל מקור ח"ע בדוגמא שנתן ה' חכ' לשלמה שיחכם מכל האדם כו', דמתנה זו נמשך מבחי' אוצר הח"ע שהוא בבחי' א"ס ואין שיעור למעלה כנ"ל רק שזהו בחי' חכ' שבדבור כמ"ש וידבר שלמה כו' (וכן במ"ת, בתו' הנגלית כו' בתוך גילוי הדבור כו'), וכמ"כ גם בח"ע הפנימי' במשיח דכתיב ישכיל עבדי כו' שיגל[ה] לו כל רזין וסודות התוה"ק שנק' חכ' שלמעלה והוא שנק' הון יקר, וכמו אם יתן איש את כל הון ביתו שזהו מקור החו"ב דתו"מ כמ"ש במשה בכל ביתי נאמן הוא, וגנוזים שם כל כלי יקר [מ]אוצר הנעלם בטנת"א דתשב"כ כמ"ש בהם הנחמדים מזהב ומפז וכתיב יקרה היא מפנינים, וכמו אור הגנוז לצדיקי' כו' וכמו ושמתי כדכד כו' שזהו שה"ם ישפ"ה והוא כאבן ספיר שתחת רגליו כמעשה לבנת הספיר, שהוא ח"ע וח"ת ב' מיני אוצרות אוצר העליון ואוצר התחתון (שהן ב' ארצות [החיים] ארץ החיים העליון והתחתון ).
153 ושמתי כדכד : ישעי' נד, יב. ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח תפול עליהם אימתה ופחד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ודוגמא לדבר זה כמו יהושע שה[י'] תלמיד משה נער לא ימיש מתוך האהל דמשה , [ד]ודאי [מה] שהי' יהושע בטל ונכלל בפני משה פני חמה כו' בהיותו אתו עמו במחיצ[תו] הי' גבוה הרבה במעלה הרבה יותר ממה שהי' אח"כ ראש לישראל אחרי הפרדו ממשה
245 בפני משה פני חמה : בבא בתרא עה, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וזהו והדריך בנעלים דוקא לפי שיהי' בחי' שלימות הבירורי' דרפ"ח בבחי' ב"ן דנוגה שהוא בחי' המל' דעור דנוגה התחתון שנק' כתנות עור בעי"ן שיבורר ויעלה לשרשו בחי' חשמ"ל העליון שנק' חשך סתרו שיאיר מהעלמו כנ"ל שהוא בחי' ס"ג דתהו שנק' כתנות או"ר באל"ף אחר הבירור השלם כמו שא' שבתורתו של ר"מ הי' כתוב כתנות או"ר בא[ל"ף], וזהו שהדריך אותו בנהר דלע"ל כו' בנעלים דוקא שהוא נעל דעור דחשמ"ל דק"נ שיהי' בתכלית הבירור שמעין זה הי' בעולי רגל דכתי' יראה כל זכורך את פני ה' א', מה יפו פעמייך בנעלים כו' (והוא מה שעכשיו נעל זה של עור שאסור ביו"כ כענין חנוך הי' תופר מנעלים לשכינה כו') (וביהושע שהוא בחי' המל' פני לבנה בהתלבשות בבריאה א' של נעלך כו') לפי שבחי' שם הוי' הנעלם שבפנימי' הכתר יהי' אז בגילוי גמור כמו שם הוי' דאצי' ויהי' חיבור גמור בין ב' הויות להיות בבחי' א' ממש וד"ל.
416 וביהושע. . פני לבנה : ב"ב עה, סע"א. ראה מאמרי אדה"א נ"ך ע' תסא ואילך. שה"א מד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח תפול עליהם אימתה ופחד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
א'], אבל מ"מ הי' האור דח"ע דתו' מאיר בכאו"א כפי מדריגתו עד שהי' למשה מחיצה בפ"ע ולאהרן מחיצה בפ"ע כידוע במ"ש ועלית אתה ואהרן עמך כו' והכהנים והעם אל יהרסו לעלות כו' (וכך יהי' גם בעוה"ב שכאו"א יקבל כפי מדרגתו ושרש עבודתו בתומ"צ באוי"ר בעוה"ז כו' אע"פ שא' הנה אלקינו זה בגילוי לכולם בשוה, מ"מ בחי' קבלת השכר יהי' לכאו"א [oldpage_רפא] כמו שהוא דוקא, שזהו כמו התחלקות אור החיות באברי הגוף כו' שכאו"א מיוחד בפ"ע כו' ואין א' שייך לחבירו כך צדיק א' נכוה מחופתו של חבירו כו' שהוא מציור אדם בחי' ממלא כו', אבל בקי"ס הי' [ה]אור בגילוי המקיף [דהעלם דים שנעשה יבשה כנ"ל] שהאיר לכולם בשוה שלא ע"י מסך כלל כי לא הי' ע"י העלאת מ"ן מבירור דנוגה כלל וע"כ לא הי' הביטול בגופם וגם שפחה כו' כנ"ל.
620 צדיק א' נכוה . . חבירו : ראה בבא בתרא עה, א. הו: אין צדיק נכוה — ראה מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' רטו. וש"נ. שמות ח"ב ע' שמח. ולהעיר מאור יקר — להרמ"ק — פ' ויקהל ס"ד כרך יא דף עג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והב' מה שמן הפיזור העצום הזה יתקבצו כולם יחד ו[י]הי' מהם ציור קומה שלימה בבחי' אדם שלם כו' וכמ"ש משם אקבצך, שהוא בחי' ההתעוררו' להתקבץ ולהתכלל יחד אע"פ שרחוקי' זמ"ז ומפורדי' בתכלית כמו פירוד ב' הפכים כאש ומים דחו"ג וכה"ג יתעורר השלום ואחדו' להתחבר יחד דוקא כמו אפרי' לא יצור את יהודה כו', וכמו עץ יוסף וכ"י חביריו ועץ יהודה כו' יחדיו ידובקו, למהוי אחד באחד, וכמ"ש ואתם תלוקטו לאחד אחד כו' להיות יחו"ע ויחו"ת דיוסף צ"ע ויהודה צ"ת הכל א' [ב]מוח ולב שיתחברו יחד כשהוא בהתכללו' בקומה א' (וכתי' ואולך אתכם קוממיות ב' קומות דאו"י ואו"ח דצ"ג ובע"ת וכה"ג יחדיו).
611 ואולך אתכם קוממיות : בחוקותי כו, יג. ראה בבא בתרא עה, א. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תרמו. וש"נ. לקמן פ' תשא שפג, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תשא להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו רמז מ"ש ואולך אתכם קוממיות בשתי קומות להורות על הגדלת התעוררות המקבל ב' כפליים מקומה של המשפיע שירד אליה לעוררה כנ"ל וד"ל.
51 ואולך אתכם קוממיות : בחוקותי כו, יג. ב"ב עה, א. ראה גם לעיל פ' שמות יג, ד. מאמרי אדה"א שמות ח"ב כאן ע' תרמו. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולקחת את שתי אבני שוהם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והענין הוא כידוע ומבואר במ"א ע"פ צאינה וראינה כו' בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו כו' שהן ב' מיני עטרות, א' עטרה (מאמו הוא תושבע"פ) מאבנים טובות המאירים בעצם הווייתם והן אותיות דתושב"כ שנק' כת"ר תורה, ועטרה שעטרה לו אמו מתושבע"פ שנק' תור"ת אמ"ך שהן כמו אבנים טובות שנזדככו וכמו אבני החושן כנ"ל כמו הבירורי' דמעשה המצות בדברים גשמי' דק"נ שנק' מע"ט, וכן התשובה מעומקא דלבא שנהפך גם הרע לטוב כמו שנזדככו כל הפסולת שנק' טהרה שבאה מן הטומאה שנק' בר לבב כו' כנ"ל שזהו כאבן ספי"ר שמבריק בעין (וז"ש ותחת רגליו בחי' תשובה ומע"ט כלבנת הספי"ר כנ"ל), [ו]זהו ג"כ ענין התפלה (כמשי"ת) (ויש בחי' ממוצע מאו"י ואו"ח והוא כמו הכדכ"ד שא' להוי כדין וכדין כו' וע"ז רמזו ב"פ ע"פ קדושים תהיו כו' משל למלך כו' ג' עטרות שתים נתן לבניו שהן תו"מ וא' נטל לעצמו כו' שהן ב' כתרים דנעשה ונשמע כל[ו]לי' שנתן לבניו וכאשר מאו"י ואו"ח יחד שז"ש בעטרה שעטרה לו אמו כו' זהו עטרה שנטל לעצמו כו'), וזהו בעטרה שעטרה לו אמו למלך שלמה שהוא כלול מב' מדרגות דתורה ותפלה.
290 הכדכ"ד שא' להוי כדין וכדין : ישעי' נד, יב. ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשית שנים כרובים זהב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וזהו דוקא בבחי' הקטנות דכרובים כרבי' שצריך תמיד לעלות למעלה לקבל מח"ע (כדוגמא דיהושע שנק' נער לא ימיש מתוך האוהל דמשה ח"ע דפני יהושע כפני לבנה כו', וכן בחי' נער מט"ט דכתיב ונתתי נערים שריהם כו' שצריך ג"כ עלי' לקבל מאדה"ע כו'.
298 דפני יהושע כפני לבנה : ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ומש"א לנו לשון רבים כי גם יהושע בכלל בחי' מ"ה זה דתורה כי נק' נער לא ימיש כו' כמו תושבע"פ שמקבל מתושב"כ כפני לבנה כו' וד"ל (והתורה נצחי' היא בכ"ד וזמן שיש בחי' ביטול דמ"ה ואין בעצם ושפלות בחשבון ביטול היש לאין הנ"ל שזהו בחי' ח"ע וח"ת דמשה ויהושע בחי' תושב"כ ושבע"פ כפני חמה שמאיר בפני לבנה , וזש"א יהיב חכ' לחכימין דוקא כידוע).
428 יהושע . . כפני לבנה : ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
[כד] והנה יש עוד אופן אחר במשל הנ"ל בשפע הרב לתלמיד שיובן מזה ענין הנ"ל במה שמכח [ה]משפיע יומשך למקבל שיוכל לברר עצמו כו', והוא כמו בעומק שכל וסבר"א שמשפיע הרב לתלמיד שכדי שלא יפול התלמיד באיזה טעות דק ביותר שמחמתו יטה מדרך האמת ולא ינצל ממנו לפ"ע כלי קבלתו המצומצם, אז[י] משפיע לתלמיד כח ושפע חכמה יתירה שנוספת על קבלת התלמיד עד שמחמתה יוכל התלמיד להרגיש בכח חכמתו בעצמו על הטעות הדק ויוצא לאור האמת מכל המבוכה ובלבול שיהי' לו בזה, עד שתהי' הסברא והשכל זך ונקי וברור מכל סיג לתכלית אמיתתו כמו שהי' אצל הרב המשפיע בלי נטי' לימין ושמאל (וכמו ביהושע שא' איש אשר רוח בו רוחו של משה שסמך ידיו על[יו] שיוכל מכח חכמת עצמו לברר כל ספק לאור האמת [מפני שקיבל אור האמת] במעלה יתירה על עצם חכמת"ו) וכמו פני לבנה שמקבלת מאור השמש שאז תאיר אור עצמה וכאשה שתקבל כח המוליד ממ"ד שאז תזריע ותלד מכח המ"ן שלה (וזהו מה שהמקבל יוכל בכח עצמו לברר שהוא בא מכח המשפיע שהשפיע ונתן בו כחו שיוכל לבא מעצמו על בירור אמיתית הדבר (ודוגמא לזה הוא מה שאמר דלא קאים אינש אדעתי' דרבי' עד מ' שנין דהיינו שקודם מ' שנין אין התלמיד קאי אדעתי' דרבי' ממש, שאע"פ שמבין ומשיג בכי טוב לדבר השכל ו[ה]חכמה
1336 ביהושע . . פני לבנה : ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת חיי שרה והנערה טובת מראה מאד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
(טז) והנה יש ב' מיני מראה א' בבחי' אור ישר והב' בבחי' אור חוזר ויובן זה ע"פ המבואר במ"א בענין המאמר (ב"ב עה, א) ושמתי כדכד כו' (ישעי' נד, יב) ח"א שהם וח"א ישפה כו' שזהו בחי' או"י ואו"ח דצ"ע וצ"ת כו' דשהם הוא אבן טוב המאיר בעצם שמבהיק האור ביותר כך יש מראה עליונה שנק' אספקלריא המאירה שמאירה האור בעצם כמו שהוא ממש בבחי' הבהקת האור דבחי' המקיף דעצמות אא"ס שלמעלה מאור המוגבל בכלי שנק' מאור כמאור השמש עצמו כמו לע"ל דכתיב (תהלי' לו, י) באורך נראה אור באורך דתורה אור נראה אור עצמותך ממש והיינו אור דתו"מ כמו שהוא למע' במהו"ע ית' שנק' מראה שמראה אור העצמות ממש כמו (ש"ה ה, טו) מראהו כלבנון כו' והוא בחינת התענוג הפשוט שברצון העצמי שבמצותיו ממש כמו (תהלים קיט, צו) רחבה מצותך מאד וכמו שמניח תפלין (ברכות ו, א) ומתעטף בציצית כו' כידוע שהן בחי' מקיפין דאו"כ דאדם דאצי' דע"ס דאצי' והוא שיתגלה בעוה"ב כמ"ש (ישעי' כה, ט) הנה אלקינו זה לנוכח כו' וכן במ"ת היו רואים פב"פ כו' וכן שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' כו' שזהו כמו במשה דכתיב ביה (במדבר יב, ח) ותמונת ה' יביט כו' דפא"פ אדבר בו במראה כו' להיות שרשו מאור דתורה הקדומה שמראה אור העצמות ממש כו' (וכך יש ל"ו צדיקי' בכל דור דחזו אפי שכינה (סוכה מה, ב) בכל יום) והב' מראה דאו"ח שהאור אינו נראה שם בעצם כמו שהוא אלא דרך דמות ודמיון הנראה לעין לבד כמו (הושע יב, יא) וביד הנביאים אדמה כו' כמו המראה שבקשת שנראים בה גוונים דשמש כמ"ש (יחזקאל א, כח) כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה' כו' שגוונין אלה בקשת זהו אור החוזר שמראה הגוונין שבשמש כאשר עומדים לנגד הענן וכמו מראה שמביטים בה (שנק' שפיגל) שהוא מראה הצורה הרואה בה בדרך דמיון לפי שאחוריו דבוק בדבק שמפני זה הוא אור החוזר אל מול פני הרואים להראות כצורתו ממש כידוע וכך יש למעלה מראה שנק' אספקלריא שאינה מאירה מצד העצם אלא שהיא דבר בהיר וזך שנראה בה שנק' אור החוזר או אור הנכפל כו' ונק' ג"כ הארה דהארה כו' והוא כמו גלוי אור השכינה לנביאים ע"י מראה שמראה דמות כבוד ה' כמ"ש במראה אליו אתודע וכן (שמות כד, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה מד, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
(כה) ובזה יובן מה שתיקנו אנשי כה"ג לומר בשכמל"ו בק"ש שאמר משה ולא הזכירו רק יעקב ובניו כשאמרו כשם שאין בלבך אלא אחד כו' ואנשי יריחו היו כורכים ומדלגים בשכמל"ו ואין הלכה כן לפי שהשבטים הן בעלמא דנוקבא שהוא בבחי' המל' שמתלבשת בעולמות בבחי' כהפב"נ שזהו הארת אור האצי' שמוסתר בבי"ע ולא בבחי' מהות ועצמות האצי' כידוע ע"כ היה התפעלותם ביח"ע שבעצמות האצי' בבחי' השמיעה מרחוק כנ"ל וכמו שאמר משה לישראל שהן ענפים שמתפשטים מן השבטים בלשון שמיעה דוקא שמע ישראל ה' אלקינו כו' ולא בהתפעלות דראיה מקרוב ולזאת תקנו אנשי כה"ג בשכמל"ו שיהיה התפעלות כנ"י בראיה מקרוב דוקא שהוא בדבר השפל ונמוך בחי' דומם עפר אשר כו' כדי שיתפעלו ביותר מן השמיעה שביח"ע אע"פ שהוא גבוה יותר כנ"ל לפי שעיקר המצוה ביחוד אלקות היינו התפעלות הראיה מקרוב דוקא וכמ"ש אתה הראת לדעת הראית בבחי' ראיה דוקא שאינה אלא מקרוב ובדבר השפל ונמוך ביותר ולא בגבוה ורחוק כנ"ל וד"ל אך מ"ש משה שמע ישראל כו' היינו לפי שמדריגת משה היה בבחי' עצמות אור החכמה דאצי' שאצלו גם האצי' עצמו הוא בבחי' ראיה מקרוב שהרי נאמר בו וירא ראשית לו להיותו בבחי' החכמה דאצי' שהוא בבחי' ראיה דוקא רק לגבי ישראל שהן למטה בעולם הבריאה יש מאין האצי' הוא בבחי' שמיעה מרחוק ע"כ אמר להם שמע ישראל כו' וע"כ אין הלכה כאנשי יריחו לפי שבימי יהושע ירדו כנ"י במדריגת המל' שהוא בחי' פני לבנה וע"כ עיקר היחוד בק"ש בראיה דבשכמל"ו משא"כ בימי משה שהוא כפני חמה היה מאיר לישראל מאור האצי' עצמו בקרוב כ"כ עד שיקבלו בשמיעה כמו בראיה מקרוב ואתפשטותא דמשה בכל דרא כו' וד"ל.
12 יהושע . . לבנה . . חמה : ב"ב עה, סע"א. ראה מאמרי אדה"א נ"ך ע' תסא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והיתה התחלתו בהיותו יושב בשבת תחכמוני במקום תחנות של הרב הקדוש הנ"ל, שם הואיל באר את התורה בהלכות ציצית והלכות פסח, ושניהם נגמרו שמה עד בואם שמה הני תרי צנתרי דדהבא שבת אחים יחד הגאונים המפורסמים קדושי עליון עמודי עולם הרב מוהר"ר שמעלקא ואחיו הרב מ"ו פנחס נ"ע, טרם נסיעתם על כסא הרבנות למדינות אשכנז לקהילת ניקלשבורג וקהילת פרנקפורט דמיין , והיה לנגד עיניהם כתבי אאמו"ר בשני ההלכות הנ"ל וקלסוהו ושבחוהו עד למאד מאד, ואמרו לו חזק והתחזק לברך על המוגמר לך נאה ויאה, וזכות התורה יעמוד לך ולזרעך ולכל ישראל.
1018 לך נאה : ע"פ ב"ב עה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים נא קצח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ור' חייא דוגמת יעקב בחיר שבאבות יהודה וחזקי' כמו מיכאל וגבריאל בב"ב דף ע"ה א' ומיכאל וגבריאל הן כענין אברהם ויצחק.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח והי' מספר בנ"י כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ושרש ההפרש בין מספר דעוה"ז ובין מספר דעוה"ב ע"פ מארז"ל שתי' קושי' דוהי' מספר, על אשר לא יספר כאן בזמן שערש"מ, וכאן בזמן שאערש"מ, והענין הוא דמספר עוה"ז הוא דבר המדוד ומנוי ויש לו קצבה כו' ויוכל להיות בו שליטת ע"ה, משא"כ מספר עוה"ב הגם כי הוא ע"ד מספר אבל אין לו קצבה ע"ד שארז"ל ת"ח אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב שנאמר ילכו מחיל אל חיל שהוא בחי' עליות המדריגות עד אין שיעור כלל, וכן ארז"ל שכאו"א נכוה מחופתו של חבירו שהם מדריגות רבות עד אין שיעור כלל
313 שכאו"א נכוה מחופתו של חבירו : ב"ב עה, א (הובא בשל"ה שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם רני ושמחי כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
נער זה היינו ע"ד כרוב אחד מקצה מזה הוא קצה אוא"ס שבז"א ונק' כרוב ואנפי זוטרי שזהו בחי' נער, והיינו כשמתצמצם השפע בבחי' נה"י דז"א להתלבש אח"כ במל', ויש בחי' נער ב' שז"ע ויהושע בן נון נער, פני יהושע כפני לבנה שעז"נ חנוך לנער ע"פ דרכו הוא בחי' מט"ט שבעולם הבריאה ועולם היצי', וכנ"ל שעיקרו ביצי', ועכ"ז יש בחי' זו בכל ג' עולמות בי"ע ועמ"ש במ"א שיש הבדל בין שם מט"ט ביו"ד ובלא יו"ד, ומענין הנה אנכי שולח מלאך, שמשה לא קבלו ויהושע קבלו, כי פני יהושע כפני לבנה שרש ומקור בחי' המתלבשת בבחי' ההסתרי' דבי"ע שכינה עמהם, וע' במ"א שנק' בשם אסתר כו' ולכן הגם דכתי' ביהושע נער לא ימיש מתוך האהל אהלו של משה עכ"ז שייך לקרותו בשם נער הב' כו', וע' בפרד"ס ערך נער שכ' מט"ט נק' נער והטעם שהוא משמש שימוש נער לפני השכינה כי ע"י מחלקת מזון לכל כתות המלאכים ועולם השכל, ובגמ' ע"פ נער הייתי כו' זה שר העולם, נק' נער בהיותו משמש שימוש נער דוקא, אמנם לפעמים משמש שימוש זקן והוא בהיות המל' נעולה בתוכו, ולכן נק' אליעזר בהיותו הולך כו' עבדו זקן ביתו, והשכינה נק' ג"כ נער בסוד נער נערה.
80 פני יהושע כפני לבנה : ב"ב עה, סע"א. ראה מאמרי אדה"א נ"ך ע' תסא ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א מגילה נקראת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
הו מגלה נקראת באחד עשר כו' בחמשה עשר לא פחות ולא יותר, כי הנה אחד עשר הוא בחי' ו"ה וחמשה עשר הוא בחי' יו"ד ה', והנה כתי' מלחמה להוי' בעמלק, וארז"ל אין השם שלם כו', ולכן ע"י נס דפורים שנהרג המן שהי' מעמלק הי' חבור בחי' ו"ה בי"ה וזהו כרכים המוקפים חומה קורים בט"ו, והיינו כי הקפת החומה תלוי ביהושע בן נון, שיהושע הי' לעומת בחי' קיר ברזל, כי יהושע הי' מל' דקדושה בחי' לבנה כמארז"ל פני יהושע כפני לבנה , ולכן תלוי מלחמת עמלק גם ביהושע כמ"ש ויחלוש יהושע את עמלק [וכמ"ש בזח"ב דס"ה ע"ב שמשה הי' לקרבא דלעילא ויהושע לקרבא דלתתא] ולכן כרכים המוקפים חומה קורים בט"ו זהו ע"ד בן כרך שראה את המלך שנבואת ישעי' הי' בבריאה שראה השרפים שאומרים קדוש ורוצים ליבטל כו' כי אימא מקננא בכורסייא ולכן קורי' בט"ו בחי' י"ה, משא"כ כפרים ועיירות גדולות קורים בי"ד והכפרים מקדימים ליום הכניסה זהו ע"ד בן כפר שראה את המלך כו'.
257 פני יהושע כפני לבנה : ב"ב עה, סע"א. ראה מאמרי אדה"א נ"ך ע' תסא ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א להבין וכו' בענין הציץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אך הענין הוא דהנה למטה עיקר מלחמת עמלק הי' עם יהושע , כי יהושע הוא היפך בחי' הקיר ברזל כו' כי יהושע הוא בחי' מל' דקדושה שזהו מארז"ל פני יהושע כפני לבנה בחי' מל' וקיר ברזל הוא בחי' עמלק מ' דקליפה, ולכן יהושע הי' נכנס בעובי הקורה בעת המלחמה עם עמלק ואף שנאמר בחר לנו אנשים, אך עכ"ז למטה הי' יהושע הלוחם, וכמ"ש ויחלוש יהושע את עמלק כו', והנה יהושע כשקידש את הארץ קידש את הכרכים המוקפים חומה בקדושה היותר משאר קדושת הארץ, ולכן בכרכים המוקפות חומה קורין בט"ו כי שם גילוי בחי' י"ה, והיינו לפי שהחומה הוא ג"כ בחי' מקיף כו', משא"כ בכפרים ועיירות גדולות אף ששם ג"כ הי' הגילוי מבחי' י"ה אך היינו בחי' י"ה כאשר מתלבש בו"ה*.
257 פני יהושע כפני לבנה : ב"ב עה, סע"א. ראה מאמרי אדה"א נ"ך ע' תסא ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ועשית ציץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וזהו מגלה נקראת באחד עשר בי"ב כו' בט"ו, דנס דפורים הי' מחיית עמלק לכן אז גילוי שם הוי' וזהו אחד עשר ו"ה וט"ו י"ה דכתי' כי יד על כס יה אין השם שלם, והמן הי' מזרעו של עמלק ובפורים תלו אותו על העץ לכן הי' אז גילוי שם הוי', אך יש חילוקי' באופני הגילוים כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורין בט"ו ולכאו' מה שייך זה ליהושע והלא משה הלוחם עם עמלק וכתי' בחר לנו אנשים הם אנשי משה , הענין הוא דגם יהושע הוא לעו"ז דעמלק פני יהושע כפני לבנה שהוא בחי' מל' קיר דקדושה, לכן כשכבש את הארץ כרכים המוקפים חומה המשיך בחי' י"ה שבעצם הם גבוהים יותר דמוקפים חומה הוא בחי' סוכ"ע מקור המקיפים דמבינה, וכפרים ועירות גדולות קורין בי"א שנמשך ג"כ בחי' י"ה אך כמו שמלובש בו"ה.
123 פני יהושע כפני לבנה : ב"ב עה, סע"א. ראה מאמרי אדה"א נ"ך ע' תסא ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב את ה' האמרת כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והענין יובן בהקדם שרש ענין ההפרש בין ג"ע לתחה"מ* בדרך קצרה, שג"ע הוא תענוג הנשמות בלא גופים, ויש ב' בחי' ג"ע, ג"ע התחתון וג"ע העליון, ויש נשמות שאינם באים כלל לבחי' ג"ע העליון כלל, והגם כי בכל ג"ע יש כמה מדרגות שע"ז ארז"ל* ת"ח אין להם מנוחה כו' שנאמר ילכו מחיל אל חיל, מ"מ בד"כ הם רק ב' בחי' ג"ע העליון והתחתון, ותחה"מ הוא רק בחי' אחת, והגם כי גם בתחה"מ יש כמה חילוקי מדרגות שכ"א נכוה מחופתו * של חבירו , מ"מ בכלל הוא רק בחי' א' ולא כמו ג"ע שיש בכללו ב' בחי' ג"ע, וגם יהיו נשמות בגופים דוקא, ולכאורה צ"ל מה"ע שיצטרכו הנשמות שיושבים בג"ע יותר מג"א שנה כמו האבות ומשה וכדומה לירד להתלבש בגוף בשביל לבוא לעונג שיתגלה בתחה"מ, ולמה היתה כזאת מלפניו ית' שיצטרכו להתלבש שנית בגוף, גם מה יתרון ויקר ענג זה כ"כ שכדאי כ"ז בשבילו כו'.
37 נכווה מחופתו : ב"ב עה, א. ומוכח שם בסוגיא (ובקרא) דזהו לנשמות בגופים היינו בתחה"מ — אף שגם בג"ע יש הענין דחופה ונכווה כו' (זח"א לט, א ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
היינו שגילוי נשמות החדשות יתגלו בנשמות דעכשיו כו'], ואח"כ אמר ואולך אתכם קוממיות הוא בחי' מאה אמה כי עכשיו אינו נחשב רק שבע היכלות כי הגילוי אינו רק מבחי' בינה ובה נכללי' ג"ר בהעלם אבל לע"ל יבואו כל הג"ר מהעלם אל הגילוי כ"א במדרגה בפ"ע [...
88 מאה אמה : ב"ב עה, א. סנהדרין ק, א. ראה גם לקו"ש בחוקותי כרך ז ע' 198 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ואולך אתכם קוממיות כו' הוא בחי' מאה אמה והיינו י"ס מכתר עד המל' דאצי' שהם שלש אמות ושבע כפולות שהם ג"ר וז"ת וכ"א כלול מיו"ד עולה מאה והיינו מאה אמה [...
98 מאה אמה : ב"ב עה, א. סנהדרין ק, א. ראה גם לקו"ש בחוקותי כרך ז ע' 198 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר