88

ואילו לדעת ה"תוספות" היה במחול רק הענין של "מראה הקדוש־ברוך־הוא באצבעו", אבל האמירה איננה לצדיקים האחרים שבמחול, כהשפעה (כי אם כאמירת שבח בלבד), כי לפי שיטה זו השלום והאחדות שבמחול לא היו באופן של התכללות הדרגות השונות, כדלהלן.

יא. "מחול" – גילוי הבלתי מוגבל

ה"מחול", בעיגול, רומז לדרגה של "בלי גבול" "שאין לו סוף" (כמוסבר בדברי רבנו בחיי⁴²), והמשמעות של "עתיד הקדוש־ברוך־הוא לעשות מחול לצדיקים" היא, ששמחתם ותענוגם וכו' יהיו מעל להגבלות. כלומר, אמנם "כל אחד ואחד מראה באצבעו" – כל אחד לפי דרגתו הפרטים שלו, אך זאת באופן שתאיר הנקודה העצמותית, ("הכתר") של דרגתו, שמעל להגבלה.

לפיכך סבורים בעלי התוספות, שלא היתה התכללות בין הדרגות, כי "התכללות" אפשרית רק במצב של "התפשטות", המאפשר קיום של דרגה אחרת. אבל בנקודה העצמותית של דרגה אחת אין כלל מקום לקיום דרגה אחרת⁴³, ולכן הכרחי לומר, שהשלום והאחדות שבמחול הם רק באופן הראשון שהוזכר לעיל⁴⁴, בסעיף י.

דברים אלו מתאימים גם לדברי חז"ל⁴⁵, שלעתיד "כל אחד נכוה מחופתו של חבירו" – "חופה" היא דרגה של חופה¤ (פ"א מנוקדת בסגול), "מקיף", ה"כתר" של הצדיק ודרגתו. וב"חופה" וכתר אין התכללות, אלא, ה"חופה" של האחד "נכוה⁴⁶ מחופתו של חבירו".

ויש לומר, שרש"י סובר, שכך יהיה רק בתחילת התקופה שלעתיד לבוא. אבל אחר כך תתגלה האחדות האמיתית שמצד עצם הדברים, המכיל את כל ההפכים כאחד. ועקב גילוי זה, תהיה התכללות של כל דרגות הצדיקים⁴⁷, וגם דרגת הכתר שבהם, בשלום ובאחדות אמיתית.