81

תוכנה של פרשת ואתחנן, מלשון "מתנת חנם"¹⁶, הוא המשכה (מתנה) מלמעלה. לכן גם תוכן הבקשה "ואתחנן" הוא, שהכניסה לארץ ישראל תהיה על ידי משה, "פני משה כפני חמה"¹⁷, שהמושג "פני חמה" מורה¹⁸ על המשכה מלמעלה.

זהו ההסבר לכך שאילו היתה הכניסה לארץ נעשית על ידי משה, היא היתה מתרחשת באופן שמעל הטבע, ושבע האומות לא היו נלחמות בישראל¹⁹ –

כי מפני גילוי האור והכוח מלמעלה, אשר "נמשך" למטה על ידי "פני משה כפני חמה", אין כלל מקום להתחשבות ב"טבע" העולם ובאומות העולם, ולהיפך, הם מתבטלים מפני כך, כנאמר²⁰ "נמגו כל יושבי כנען, תפול עליהם אימתה ופחד".

לעומת זאת, תוכנה של פרשת עקב הוא שבני ישראל נמצאים במצב שבו אין מאיר בהם מצד עצמם גילוי האור שמלמעלה, בדומה ל"עקב" שבאדם, שאין מאירה בו בגלוי חיות הנפש²¹, ובכל זאת הם מקיימים את המצוות מצד העבודה הרוחנית שלהם – "תשמעון... ושמרתם ועשיתם אתם"²².

זהו ההסבר לכך שתוכן הבקשה שבפרשת "ואתחנן" קשור לראיה – "אעברה נא ואראה..."²³, לעומת פרשת עקב, שבה נאמר "והיה עקב תשמעון...", כי מצד גילוי האור מלמעלה הרי אלקות היא בבחינת פשיטות, ראיה – רואים את הדבר, ואילו מצד עבודת הנבראים אין הם מגיעים לדרגת ראיה באלקות, וככל שיזדככו, עדיין אצלם המציאות בפשיטות, ואלקות בהתחדשות²⁴, בבחינת שמיעה – שומעים אודות הדבר",

והרי אינה דומה שמיעה לראיה²⁵.

ו. שמיעה חודרת לעומק

אמנם, על ידי ראיה מתקבל הדבר אצל האדם ביתר עוצמה וודאות מאשר על ידי שמיעה²⁶, אך הודאות היא רק מצד הדבר שרואים, ולא מצד האדם