231

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ד. בדרך זו יובן גם הענין כפי שהוא לעתיד לבוא: כיון שלעתיד תהיה התגלות עצמותו ית' – תוסרנה כל ההגבלות ויהיה גם : "ולציון יאמר איש ואיש יולד בה", איש מזריע תחלה – יולדת בחינת זכר.

ה. לפי האמור תובן המחלוקת בין התלמוד הבבלי לבין התלמוד הירושלמי בקשר לולד זכר ונקבה, בבבלי5 נאמר שעד ארבעים יום יכולה להועיל בקשת רחמים שיהא הולד זכר, אך לאחר ארבעים יום זה תפלת שוא. ואילו בירושלמי6 נאמר שגם לאחר ארבעים יום, ולפי דעה נוספת – גם כשהאשה כורעת ללדת, עשויה עוד תפלה להועיל שיהא הולד זכר.

הדבר ניתן להסבר – לפי האמור – כך: אמנם לאחר עיצוב דמות הולד – תפלה כזו היא תפלת שוא, אבל לפי הירושלמי עשויה תפלה להועיל תמיד, משום שבירושלמי – בניגוד לבחינת "במחשכים" וקושיות שבתלמוד בבלי7 – שורר מעין הגילוי שלעתיד, ובבחינה זו אין קיימות כל הגבלות.

ו. כפי שדובר פעמים מספר – הרי כל דבר גשמי, וביחוד כזה הכתוב בתורה, נמצא גם ברוחניות, ומבחינתו הרוחנית הוא משתלשל ונוצר כפי שהוא בגשמיות.

כן גם הענין של זכר ונקבה, על פרטיהם האמורים: א) הבדל בין "איש מזריע תחלה" לבין "אשה מזרעת תחלה" ב) הבדל בין עתה לבין לעתיד – מצוי גם בבחינה רוחנית, לגבי עבודתו הרוחנית בנפש האדם.

ז. ב"לקוטי תורה" (שם) מוסבר מאמר רז"ל זה (איש מזריע וכו') – מבחינת המשמעות הרוחנית: איש ואשה הם הקב"ה וכנסת ישראל. פירוש: "איש מזריע תחלה" הוא שההתעוררות מתחילה מלמעלה, "אתערותא דלעילא", ו"אשה מזרעת תחלה" – שההתעוררות מתחילה באדם, "אתערותא דלתתא".

"איש מזריע תחלה – יולדת נקבה": כשההתעוררות באה מלמעלה נוצרת למטה בחינת "נקבה", דבר שאינו של קיימא (כמאמר8): "נשים דעתן קלות", כי מאחר שהאדם לא הכין "כלי" להתעוררות זו, שבאה רק מלמעלה, אין לה אחיזה בנפש האדם, אבל כש"אשה מזרעת תחלה", כשההתעוררות באה מצד האדם, והרי הוא "כלי" אליה, "יולדת זכר", נעשה הדבר לבר קיימא, שכן האדם קולטו בפנימיות.

ח. למרות זאת יש יתרון גם ב"איש מזריע תחלה" (אתערותא דלעילא), שכן "אתערותא דלתתא" מסוגלת "להמשיך" אך ורק אור שהוא

הערות

  1. 5. ברכות ס, א.
  2. 6. ברכות פרק ט, הלכה ג.
  3. 7. בארוכה – בשערי אורה שער החנוכה דרוש הא' פנ"ד. ד"ה חייב אינש לבסומי תש"ח אות יא.
  4. 8. שבת לג, ב. קידושין פ, ב.

מצוטט ב־3 עמודים

תורת מנחם 2
  1. יט - שנת תשי"ז - חלק שני ‹ בס"ד. ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן (מאמר א), ה'תשי"ז לקו"ש ח"א ע' 231
  2. כה - שנת תשי"ט - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ שמיני, פרשת החודש לקו"ש ח"א ע' 231
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 1
  1. תרל"ט ח"א ‹ מאמרים ‹ החדש הזה כו' ‹ קה לקו"ש ח"א ע' 231

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.

  1. לקוטי שיחות כרך יב תזריע שיחה א מאותו ספר קדושין פ, ב
  2. לקוטי שיחות כרך יב תזריע שיחה ב מאותו ספר קדושין פ, ב
  3. לקוטי שיחות כרך יז תזריע-פה"ח שיחה א מאותו ספר קידושין פ, ב
  4. לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה ה מאותו ספר קדושין פ, ב ואילך
  5. לקוטי שיחות כרך יט ראה שיחה ג מאותו ספר קדושין פ, ב
  6. תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ג קידושין פ, א
  7. תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון ה'תש"כ קידושין פ, ב
  8. תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"א קידושין פ, ב
  9. תורת מנחם שיחת ש"פ כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ג קידושין פ, רע"א
  10. שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה סימן קפה [ז] קידושין פ, א
  11. שו"ת אבן העזר סימן קטו קדושין דף פ
  12. אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ח קידושין פ, א
  13. שיעורי הלכה למעשה כללי איסור יחוד קידושין פ, ב
  14. דובר שלום טלית ואתרוג שהשאילו חבירו ע"מ לצאת בו קידושין ס"כ:
  15. תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשל"א קידושין פ, א
  16. תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א קידושין פ, א