34
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שבת קודש"9, אלא מוסיף ומציין שהיה זה "במוצאי שבת קודש דשמות"10, ואף יותר מכך: הוא אף מוסיף ששבת קודש פרשת שמות היתה "כ"ג (טבת)" – מובן, שההסתלקות קשורה גם, ובעיקר11, לפרשת שמות12.
ובמיוחד, כאשר הזמן המדוייק של ההסתלקות היה, כדברי ה"צמח־צדק", "כחצות שעה י"א", והרי לגבי מספר דינים וענינים קשורות, כידוע13, השעות של מוצאי שבת קודש שלפני חצות הלילה ליום השבת, הרי זה הוכחה נוספת לקשר שבין ההסתלקות לבין פרשת שמות דוקא.
ב. הקשר – גלות ויסורים
תוכנה של פרשת שמות הוא גלות ושעבוד מצרים14. בפרשיות שלפני פרשת שמות – "ויגש" ו"ויחי" – מדובר על התקופה שלפני שעבוד מצרים, למרות שכבר ירדו למצרים15, כמאמר חז"ל16 "כל זמן שהיה אחד מהם קיים... לא שעבדו המצרים בישראל". מצד שני, בפרשיות שלאחר פרשת שמות – "וארא" ו"בא" – מדובר אמנם גם־כן על תקופת השעבוד של בני ישראל במצרים, אך בכל זאת מתגלים כבר בפרשת וארא הסימנים לתחילת הגאולה: האותות והמופתים שהראה הקדוש־ברוך־הוא, והמכות אשר הביא על המצריים. גם השעבוד עצמו היה אז קל יותר, ואף יותר מכך: חז"ל אומרים17, ש"בראש השנה18 בטלה
הערות
- 9. וכלשון "הקדמת הרבנים בני המחבר" לשו"ע אדה"ז: "במוצאי ש"ק כ"ד טבת וכו'".
- 10. ועד"ז במכתב אדמו"ר האמצעי (דלעיל הערה 2).
- 11. שהרי "וארא" אין מוזכר.
- 12. נוסף לזה דשבת שייכת גם לשבוע הבא כי מיני' מתברכין כולי' יומי (זח"ב סג, ב. פח, א).
- 13. ראה שע"ת לשו"ע או"ח סי' ש (בשם האריז"ל).
- 14. להעיר מצוואת הריב"ש סי' קכד.
- 15. וראה תו"א ר"פ שמות. וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 438 ואילך.
- 16. שמו"ר פ"א, ח. פרש"י וארא ו, טז.
- 17. ר"ה יא, רע"א.
- 18. היינו מעת שהתחילה מכת כנים (פ' וארא ח, יב ואילך) – עפמ"ש בבחיי בא י, ה (הובא בסדר הדורות ב"א תמ"ז). או (עכ"פ) מעת שהתחילה מכת ערוב (וארא שם, יז ואילך) – ע"פ הדיעה דמכת דם בניסן (ראה סה"ד שם). ולפמ"ש בשמו"ר (פ"ה, יט) ד"עשה (משה במדין) ששה חדשים" – הרי ר"ה הי' בעת מכת דם – ראה מהרז"ו (ורש"ש) לשמו"ר שם. ואכ"מ.
- . להעיר מתורה השביעית [מז' התורות שאמר מורנו הבעש"ט ש"פ כי תבוא, ח"י אלול, תרנ"ב בג"ע – כפי ששמען כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע – נעתקו בהוספות לכתר שם טוב ס"ג (ע"פ שיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר שמע"צ תרצ"ז)]: ".. אתם נשיאי ישראל וואס איר לייגט אוועק אייער תורה ועבודה בשביל טובת הרבים וכו'".
- . תר"י במשנה רפ"ח דברכות. שו"ע אדה"ז ר"ס רצז.
- . אבל קביעות הזמן (ע"ש, או מוצ"ש וכיו"ב) הוא ע"פ מרז"ל (שבת ל, סע"א) טוב יום כו', אין מלכות נוגעת בחברתה כו' ולכן ל"ק מזה דגם בכתובות מדובר (גם) בר"י הנשיא.
שולחן ערוך, אורח חיים ש׳ - הטקסט מספריא
לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שֻׁלְחָנוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת כְּדֵי לְלַוּוֹת אֶת הַשַּׁבָּת, אֲפִלּוּ אֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא לְכַזַּיִת.
שמות רבה א׳:ח׳ - הטקסט מספריא
וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו וְכָל הַדּוֹר הַהוּא, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם קַיָּם מֵאוֹתָן שֶׁיָּרְדוּ לְמִצְרַיִם לֹא שִׁעְבְּדוּ הַמִּצְרִים בְּיִשְׂרָאֵל. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּת יוֹסֵף וְאֶחָיו, אֱלֹהֵיהֶם לֹא מֵת, אֶלָּא וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ. דָּבָר אַחֵר, כָּל אַחַת וְאַחַת יָלְדָה שִׁשָּׁה בְּכֶרֶס אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וגו'. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שְׁנֵים עָשָׂר, דִּכְתִיב: פָּרוּ שְׁנַיִם, וַיִּשְׁרְצוּ שְׁנַיִם, וַיִּרְבּוּ שְׁנַיִם, וַיַּעַצְמוּ שְׁנַיִם, בִּמְאֹד מְאֹד שְׁנַיִם, וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם שְׁנַיִם, הֲרֵי שְׁנֵים עָשָׂר. וַיַּעַצְמוּ, יֵשׁ אוֹמְרִים שִׁשָּׁה בְּכֶרֶס אֶחָד. וְאַל תִּתְמַהּ, שֶׁהֲרֵי עַקְרָב שֶׁהִיא מִן הַשְּׁרָצִים יוֹלֶדֶת שִׁבְעִים. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם, כְּחוּשִׁים שֶׁל קַנִּים. וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ הַמִּצְרִים כָּךְ חִדְּשׁוּ גְּזֵרוֹת עֲלֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ. רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר חָדָשׁ מַמָּשׁ, וְחַד אָמַר שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ גְזֵרוֹתָיו, שֶׁחִדֵּשׁ גְּזֵרוֹת וּפֻרְעָנֻיּוֹת עֲלֵיהֶם. טַעְמָא דְמַאן דְּאָמַר חָדָשׁ מַמָּשׁ, דִּכְתִיב: חָדָשׁ, טַעֲמָא דְמַאן דְּאָמַר שֶׁחִדֵּשׁ גְּזֵרוֹתָיו, דְּלָא כְתִיב וַיָּמָת וַיִּמְלֹךְ. אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּמַאן דְּאָמַר חָדָשׁ נִיחָא, וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּמַאן דְּאָמַר שֶׁחִדֵּשׁ גְּזֵרוֹתָיו מַאי דָּרַשׁ בֵּיהּ, דַּהֲוֵי דָמֵי כְּמַאן דְּלָא יָדַע לֵיהּ לְיוֹסֵף כְּלַל. רַבָּנָן אָמְרֵי לָמָּה קְרָאוֹ מֶלֶךְ חָדָשׁ, וַהֲלֹא פַּרְעֹה עַצְמוֹ הָיָה, אֶלָּא שֶׁאָמְרוּ הַמִּצְרִיִים לְפַרְעֹה, בּוֹא וְנִזְדַּוֵּג לְאֻמָּה זוֹ. אָמַר לָהֶם שׁוֹטִים אַתֶּם, עַד עַכְשָׁו מִשֶּׁלָּהֶם אָנוּ אוֹכְלִים, וְהֵיאַךְ נִזְדַּוֵּג לָהֶם, אִלּוּלֵי יוֹסֵף לֹא הָיִינוּ חַיִּים. כֵּיוָן שֶׁלֹא שָׁמַע לָהֶם, הוֹרִידוּהוּ מִכִּסְּאוֹ שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, עַד שֶׁאָמַר לָהֶם כָּל מַה שֶּׁאַתֶּם רוֹצִים הֲרֵינִי עִמָּכֶם, וְהֵשִׁיבוּ אוֹתוֹ, לְפִיכָךְ כְּתִיב: וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ. רַבָּנָן פָּתְחִין פִּתְחָא לְהַאי קְרָא (הושע ה, ז): בַּה' בָּגָדוּ כִּי בָּנִים זָרִים יָלָדוּ עַתָּה יֹאכְלֵם חֹדֶשׁ אֶת חֶלְקֵיהֶם. לְלַמֶּדְךָ, כְּשֶׁמֵּת יוֹסֵף הֵפֵרוּ בְּרִית מִילָה, אָמְרוּ נִהְיֶה כַּמִּצְרִים. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁמשֶׁה מָלָן בִּיצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם, וְכֵיוָן שֶׁעָשׂוּ כֵן, הָפַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָאַהֲבָה שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִיִּים אוֹהֲבִין אוֹתָן, לְשִׂנְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קה, כה): הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (הושע ה, ז): עַתָּה יֹאכְלֵם חֹדֶשׁ אֶת חֶלְקֵיהֶם. מֶלֶךְ חָדָשׁ, שֶׁעָמַד וְחִדֵּשׁ עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹתָיו. אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף, וְכִי לֹא הָיָה מַכִּיר אֶת יוֹסֵף, אָמַר רַבִּי אָבִין מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁרָגַם אוֹהֲבוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, אָמַר הַמֶּלֶךְ הַתִּיזוּ אֶת רֹאשׁוֹ, כִּי לְמָחָר יַעֲשֶׂה בִּי כָּךְ. לְכָךְ כָּתַב עָלָיו הַמִּקְרָא, כְּלוֹמַר הַיּוֹם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף, לְמָחָר הוּא עָתִיד לוֹמַר (שמות ה, ב): לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'.
רש"י על שמות ו׳:ט״ז - הטקסט מספריא
ושני חיי לוי וגו'. לָמָּה נִמְנוּ שְׁנוֹתָיו שֶׁל לֵוִי? לְהוֹדִיעַ כַּמָּה יְמֵי הַשִּׁעְבּוּד; שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֶחָד מִן הַשְּׁבָטִים קַיָּם לֹא הָיָה שִׁעְבּוּד (שמות רבה א'), שֶׁנֶּאֱמַר "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו" (שמות א), וְאַחַר כָּךְ "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ", וְלֵוִי הֶאֱרִיךְ יָמִים עַל כֻּלָּם:
ושני חיי לוי וגו׳ AND THE YEARS OF THE LIFE OF LEVI WERE etc. — Why is the number of the years of Levi mentioned? In order to tell us how long the period of slavery lasted — because so long as even one of the sons of Jacob (lit. the tribes) remained alive there was no slavery imposed upon the Israelites, as it is said, (Exodus 1:6) “And Joseph died and all his brethren”, and afterwards it is stated (Exodus 1:8), “Now there arose a king” (who enslaved them); and Levi lived the longest of all of them (Seder Olam 3).
מצוטט ב־8 עמודים
לקוטי שיחות 3
- כרך טו ‹ מקץ ‹ שיחה ג ‹ 364 לקו"ש חט"ז ע' 34
- כרך כו ‹ כ'-כ"ד טבת ‹ שיחה א ‹ 26 לקו"ש חט"ז ע' 34
- כרך כו ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה א ‹ 301 לקו"ש חט"ז ע' 34
תורת מנחם 5
- י - שנת תשי"ד - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשי"ד. לקו"ש חט"ז ע' 34
- מה- שנת תשכ"ו - חלק ראשון ‹ בס"ד. ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ו לקו"ש חט"ז ע' 34
- מה- שנת תשכ"ו - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ו לקו"ש חט"ז ע' 34
- סז - שנת תשל"ב - חלק שני ‹ שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ב לקו"ש חט"ז ע' 34
- סז - שנת תשל"ב - חלק שני ‹ שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשל"ב לקו"ש חט"ז ע' 34
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.