364

ראשונה של יסוד התיבה אלא באמצע אותיות העיקר (ורש"י מביא לכך מספר דוגמאות)... ותיבה שבתחילתה סמ"ך או שי"ן כשהיא מתפעלת התי"ו מפרדת את אותיות העיקר (ורש"י מביא דוגמאות – תחילה למילים המתחילות בסמ"ך – "סבל" "סכל" – ולאחר מכן ממילים המתחילות בשי"ן – "שמר" "שולל" – ומסיים) מסתולל בעמי³³ מגזרת דרך³⁴ לא סלולה".

יש להבין:

א) לפי הסדר בפירוש רש"י, שבתחילה הוא מביא דוגמאות ממילים שתחילתן סמ"ך ולאחר מכן ממילים שתחילתן שי"ן, צריך היה להביא את הדוגמא "מסתולל", שתחילתה בסמ"ך: א) ביחד עם כל הדוגמאות של המילים שתחילתן סמ"ך, ב) לפני הדוגמאות שתחילתן שי"ן?

ב) מדוע אומר רש"י כאן, ש"מסתולל" הוא "מגזרת דרך לא סלולה" – בשונה ממה שהוא עצמו אומר על הפסוק "עודך מסתולל" במקומו, בפרשת וארא, ש"מסתולל" הוא "מגזרת³⁵ מסלה³⁶?

ג) מדוע אומר רש"י "מגזרת דרך לא סלולה", ואינו אומר בקצרה "מגזרת סלולה", בדומה לדבריו בפרשת וארא: "מגזרת מסלה"?

ט. מסלה – כבר בתחילת הגלות קיימת הגאולה

ההסבר לכך בדרך הרמז שבפירוש רש"י:

ההבדל בין פרשתנו לבין פרשת וארא הוא: פרשת מקץ מדברת, כאמור, על סוף תקופת ההכנה לגלות מצרים, ואילו פרשת וארא מדברת על המכות הראשונות שהביא הקודש־ברוך־הוא על המצרים – תחילת הגאולה³⁷, ובמיוחד לפי מאמר חז"ל³⁸, שבראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים.

ובכך מובן מדוע בפרשת וארא, בתחילת הגאולה, אומר רש"י, ש"מסתולל" הוא "מגזרת מסלה": למרות שפרעה "מסתולל בעמי לבלתי שלחם", הרי זה רק מפני שהוא עדיין לא הבחין שכבר התחילה הגאולה, אך לאמיתו של דבר זה "מגזרת מסלה" – הדרך כבר סלולה לגאולה³⁹. כי עצם העובדה ש"עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם" היתה "בעבור הראותך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ"⁴⁰, ו"למען רבות מופתי בארץ מצרים"⁴¹.

לעומת זאת בפרשתנו, כאשר התוכן הוא תחילת הגלות, "מסתולל בעמי"