365

הוא באופן של "דרך לא סלולה": נראה שזוהי גלות אמיתית.

למרות זאת, כיון ששני פירושי רש"י – "מגזרת דרך לא סלולה" ו"מגזרת מסלה" – הם על אותה מילה, זוהי הוכחה שיש ביניהם משמעות משותפת⁴²:

גם "דרך לא סלולה" היא "דרך" ("מסלה") המובילה לגאולה⁴³, אלא שבתחילת הגאולה זוהי "דרך לא סלולה", כי בחיצוניות נראה שהגלות היא אמיתית. אך בפנימיות "דרך לא סלולה"⁴⁴, הגלות עצמה היא "מסלה לשאר עמו..." – מסלה לגאולה, כי כוונת ופנימיות גלות מצרים היא יציאת מצרים ומתן תורה.

לפיכך מביא רש"י את הדוגמא "מסתולל בעמי", המוזכרת במכות שבהן התחילה הגאולה, בפרשתנו, – כאשר מדובר עדיין על ההכנה ותחילת הגלות – כי מיד בתחילת הגלות כבר קיים בפנימיות הגאולה מהגלות.

י. המאורעות של "וישב" ו"מקץ" כבר קשורים לגאולה

לפי האמור לעיל מובן מדוע מביא רש"י את הדוגמא "מסתולל" בסוף פירושו, כי בכך הוא רומז, שהסיום והתכלית של המאורעות המסופרים בפרשיות וישב ומקץ, אשר הביאו לגלות מצרים, כבר קשורים לגאולה, אשר כבר קיימת בפנימיות בענין הגלות.

וכך גם לגבי הגלות הזאת האחרונה, שכאשר יהודי חש שכל ענין הגלות הוא חיצוני בלבד, ואילו בפנימיות הוא מעל לגלות, וכבר קיים ענין שלעתיד

זה מגלה את פנימיות הגלות מן ההעלם אל הגילוי⁴⁵, ובאה הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו בקרוב ממש.