366
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
חנוכה
א. השינוי בסדר שבין שלושת הביטויים הנמצאים בנוסח "הנרות הללו"
בנוסח של "הנרות הללו" נאמרים שלושה ביטויי־לשון דומים: "הנרות הללו אנו מדליקין, על התשועות ועל הנסים ועל הנפלאות"1. בסיום "הנרות הללו" מוזכרים שוב שלושה ביטויים אלו, אך בסדר שונה2: "להודות ולהלל לשמך הגדול על נסיך ועל נפלאותיך ועל ישועותיך"
יש להבין, אם כן, מהי הסיבה לשינוי בסדר שלושת הביטויים הללו?
ב. נוסח "הנרות הללו" כולל את כל הניסים של ימי החנוכה
מן העובדה שבנוסח "הנרות הללו" אין נזכרים רק "נסיך", אלא גם "נפלאותיך" ו"ישועותיך", רואים, שמצות הדלקת נר חנוכה איננה מהווה זכר רק3 לנס פך השמן, שהרי הוא איננו בבחינת "ישועות", אלא לכלל סוגי הישועה שה' הראה בימים ההם בזמן הזה4, הנחלקים באופן כללי לשלושה סוגים (כפי שיוסבר בהמשך הדברים), ובתוך כל אחד מן הסוגים אנו מוצאים לשון רבים: "תשועות... נסים... נפלאות", כיוון שמאורעות ימי החנוכה כוללים כמה וכמה עניני ישועה, מכל הסוגים.
הסבר זה עונה על קושיא חזקה אחרת, בקשר להזכרת נס חנוכה, כדלהלן:
לגבי נס פורים קיימת חובה להזכיר את ההצלה והישועה מהמן הרשע גם ביום וגם בלילה5. לא כן לגבי הנצחון על היוונים בחנוכה, שהיה אף הוא נס, (ויותר מכך – נס גלוי: "מסרת גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וכו'"6, בעוד שנס פורים היה מוסתר בדרכי הטבע), נס הנצחון בחנוכה מוזכר בלילה רק ב"ועל הנסים" הנאמר בתפילת מעריב ובברכת המזון.
והרי תפילת ערבית היא רשות7, וכן
הערות
- 1. כ"ה במס' סופרים פ"כ ה"ו לפנינו. טאו"ח סתרע"ו. וכ"ה בסידור אדה"ז. ובכמה סידורים וכו' הוא בשינוי סדר, הוספות וכו'. ואכ"מ.
- 2. כ"ה בסידור אדה"ז [ובסי' של"ה, יעב"ץ ועוד]. ובמס' סופרים שם (וכ"ה בטאו"ח שם. ובכ"מ) מקדים "נפלאותיך" ל"נסיך". ובכמה סידורים הוא בעוד שינויים. ואכ"מ.
- 3. אף ש(כמובן) זהו עיקר הזכרון דהדלקת נ"ח.
- 4. ראה צפע"נ לרמב"ם הל' חנוכה פ"ג ה"ג. ועיין לשון הרמב"ם שם פ"ד הי"ב: להודיע הנס ולהוסיף בשבח הא־ל והודי' לו על הנסים שעשה לנו. ולהעיר משבת (כג, א): נשים חייבות בנ"ח שאף הן היו באותו הנס, וברש"י שם: ועל יד אשה נעשה הנס.
- 5. מגילה ד, א. רמב"ם הל' מגילה פ"א ה"ג. טושו"ע או"ח סתרפ"ז ס"א.
- 6. נוסח "ועל הנסים" דחנוכה.
- 7. ברכות כז, ב. רמב"ם הל' תפלה פ"א ה"ו. טאו"ח ר"ס רלה. שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס פט.
משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה ג׳:ג׳ - הטקסט מספריא
ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת ימים האלו שתחלתן כ"ה בכסליו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס. וימים אלו הן הנקראין חנוכה והן אסורין בהספד ותענית כימי הפורים. והדלקת הנרות בהן מצוה מדברי סופרים כקריאת המגילה.
משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה א׳:ג׳ - הטקסט מספריא
מצווה לקרות את כולה, ומצוה לקרותה בלילה וביום. וכל הלילה כשר לקריאת הלילה, וכל היום כשר לקריאת היום. ומברך קודם קריאתה בלילה שלוש ברכות, ואלו הן: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מקרא מגילה; ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה; ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. וביום אינו חוזר ומברך שהחיינו. ומקום שנהגו לברך אחריה, מברך: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, האל הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והנפרע לנו מצרינו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם, האל המושיע.
משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים א׳:ו׳ - הטקסט מספריא
וכן התקינו שיהא אדם מתפלל תפלה אחת בלילה שהרי איברי תמיד של בין הערבים מתעכלין והולכין כל הלילה שנאמר היא העולה וגו' כענין שנאמר ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי ואין תפלת ערבית חובה כתפלת שחרית ומנחה ואף ע"פ כן נהגו כל ישראל בכל מקומות מושבותיהם להתפלל ערבית וקבלוה עליהם כתפלת חובה.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.