123

דתשובה", תובן יותר ההלכה⁷⁰, שאפילו רשע, שתורתו ומצותיו "מוסיף כח בקליפות", צריך ללמוד תורה, ואפילו שלא לשמה, כי "כשיחזור אחר־כך בתשובה .. אזי מוציא מהקליפה כל התורה והמצוות...". כלומר, לימוד התורה "בעודו רשע" מסתמך מלכתחילה על כך שיחזור בתשובה, וזוהי המשמעות של "תקנתא" דתשובה: התורה נותנת בשעת מעשה את האפשרות והתקנה של תשובה.

ואמנם, הלכה זו, שגם "בעודו רשע" צריך ללמוד תורה, חלה על כל סוגי הרשעים, גם על האומר "אחטא ואשוב" שאין לו תקנה של תשובה, הרי שלעליית לימוד התורה שלו אין לכך שום קשר, כי הרי באומרו "אחטא" הוא לא מתכוון ללימוד, אלא בודאי "יחזור אחר כך בתשובה". יותר מכך: אף אם, במקרים מעטים ביותר, הוא לומד, ר"ל, כדי להוסיף כח לטומאה, ומסתמך על כך ש"אחטא ואשוב" גם אז הוא צריך ללמוד,

אבל במקרה כזה יש הבדל, כי "אין מספיקין...":

במקרה כזה נזקקים לטעם שגם ל"נידח" מובטח, שגם הוא "ודאי סופו לעשות תשובה"⁷¹, "בגלגול זה או בגלגול אחר, כמו שנאמר⁷² כי לא ידח ממנו נדח"⁷³, בעוד אשר לגבי חטאים אחרים אין נזקקים לטעם זה של "לא ידח ממנו נידח"⁷⁴, כי מלכתחילה אין הוא "נידח", אלא "רחוק" בלבד, כי כבר בעת החטא יש לו תקנתא דתשובה, כתקנת פסח שני⁷⁵.

יא. פסח ראשון – גם תשובת הצדיקים

כשם שפסח שני כולל את כל אופני התשובה, וגם תשובת הצדיקים, כך גם פסח ראשון כולל את כל האופנים, בעבודת הצדיקים, גם תשובת הצדיקים. לכן למרות שהגאולה העתידה תהיה בחודש ניסן⁷⁶ – עבודת הצדיקים – היא בכל זאת תהיה קשורה לעבודת התשובה, כאמור, שמשיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא⁷⁷.