136

גם פירוש רש"י זה דורש הסבר: רש"י לומד את דבריו "ותגיע לכרם ושדה ולבגדים נאים" מפסוקים שנאמרים בקשר למצוותיהם – "לא תזרע כרמך כלאים..."; "לא תלבש שעטנז..."¹⁵ – המופיעים בפרשה זו, מיד לאחר "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך", בסמוך למצות שילוח הקן.

ואין מובן: מדוע אומר רש"י רק "ותגיע לכרם ושדה ולבגדים נאים" ואינו מסיים ומזכיר "ותקיים מצות¹⁶ "לא תזרע כרמך כלאים, לא תחרוש... לא תלבש שעטנז..." – בשונה מהבית, שמיד לאחר דבריו "סופך לבנות בית חדש", הוא מציין ומסיים "ותקיים מצות מעקה, שמצוה גוררת מצוה"¹⁷?

כן יש להבין: במדרש תנחומא כאן, שהוא המקור לפירוש רש"י זה, מוסיפים – לפני "לכך נסמכו..." – "תזכה למצות ציצית... לאשה ולבנים". מדוע משמיט זאת רש"י?

ז. טבע ה"אם" לחזור שוב ל"בנים"

ההסבר לכל האמור לעיל הוא:

טבעה של ה"אם" הוא, שאף לאחר שליחתה מה"בנים" היא שבה אליהם שוב ושוב. ולכן יוצא, שבמצות שילוח הקן אין אפילו מניעת רווח, כי טבעה של האם לשוב.

לפי ההלכה לומדים מן הלשון "שלח תשלח את האם", שלאחר שובה, צריך לשלחה שוב ושוב, וכך אפילו עד מאה פעמים¹⁸. ואילו בדרך הפשט, אדרבה, לאחר שכבר שלח אותה פעם אחת, הרי מכאן ולהבא היא כבר: (א) איננה "בעודה על בניה", (ב) "מזומן" – ורש"י הסביר זה עתה, שבמקרה זה אין מצות שילוח¹⁹.

ולכן נאמר במשנה ובספרי "שהיא כאיסר", כי אסור לו לקבלה אף לאחר שובה מאוחר יותר, לפני ש"נטל את הבנים..." – ולכן חסר לו "כאיסר"²⁰. ואילו בדרך הפשט, כדלעיל, חלה החובה "שלח תשלח את האם" רק פעם