199
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ד. השאלה על המשנה "לא יטול אדם"
במשנה האחרונה של מסכת חולין נאמר: "לא יטול אדם אם על בנים אפילו לטהר את המצורע. ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר אמרה תורה למען ייטב לך והארכת ימים, קל וחומר על מצות חמורות שבתורה".
ידועה השאלה20 על כך: מהו הקשר בין שני חלקי המשנה? הרי אלה הם שני עינינם שונים: הלכה לגבי שילוח הקן, ואמירה אודות גודל שכר המצוות.
אי־אפשר לומר שהמשנה מביאה זאת רק כדי לסיים בדבר טוב, ולא במילים "לטהר את המצורע"21, שהרי אם כך, אין צורך לכתוב זאת דוקא באותה משנה22, וב"וא"ו" החיבור – "ומה"23.
כן יש להבין: לפי המשנה לומדים קל וחומר ממצות שילוח הקן לשאר המצוות, ואם כך, מדוע כתוב במצות כיבוד אב ואם, שהיא מהמצוות החמורות24 שבתורה, "למען יאריכון ימיך"25?
ה. מצות שילוח הקן – מצוה המובנת על־פי ההגיון
ויש לומר, שההסבר לכל זה הוא: את ההלכה "לא יטול אדם אם על בנים אפילו לטהר את המצורע" לומדת הגמרא26 מכפילות הלשון "שלח תשלח" – "אין לי אלא לדבר הרשות, לדבר מצוה מנין, תלמוד לומר תשלח מכל מקום". ומוסבר בגמרא שמדובר כאשר "נטלה על מנת לשלח, דלאו ליכא עשה הוא דאיכא" (=דלאו – אין, ועשה – יש) – "סלקא דעתך (=היית סובר) הואיל ואמר מר גדול השלום... והאי מצורע כיון דכמה דלא מטהר אסור בתשמיש המטה ליתי עשה דידיה ולידחי עשה (=יבוא עשה שלו, וידחה עשה) דשילוח הקן, קא משמע לן (=בא ללמדנו שאין ההלכה כך)". אך למרות שלומדים זאת מן הפסוק, אין הכרחי לומר שזה מן המצוות המעטות שהן חוקה וגזירת הכתוב, אלא שיש טעם לכך27:
הערות
- 20. ראה צל"ח. חת"ס. לב ארי' כאן. ובכ"מ.
- 21. ראה צל"ח בסופו ולב ארי'.
- 22. שהרי חלוקת המשניות היא בדיוק, ונוגע לדינא כמדובר כמה פעמים (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 155). ולהעיר שבמאירי כ' שהוא משנה בפ"ע "המשנה הששית".
- 23. באיזה דפוסים וכת"י אי' "מה" (בלא וא"ו).
- 24. חמורה שבחמורות – ירושלמי פאה פ"א ה"א. דב"ר פרשתנו פ"ו, ב. תנחומא עקב ב. פסיקתא רבתי פכ"ג.
- 25. ולהעיר מירושלמי דב"ר ותנחומא כו' שבפירוש נאמרו בב' מצות אלו בכדי שלא תדע מתן שכרן של מצות – ראה במפרשים שם. לאידך: דעת ר' אבון בירושלמי (ר"א בר כהנא בתנחומא ובפסיקתא רבתי) דלמדין מכבוד או"א ומה אם דבר שהוא פריעת חוב כו' – ראה פ"מ שם, עץ יוסף לתנחומא, ועוד.
- 26. חולין קמא, א.
- 27. בתוספתא סוף חולין "מפני שנעבדה בה עבירה". וברמב"ם הלכות שחיטה פי"ג הי"ט "שאין עשה דוחה ל"ת ועשה" (וראה נו"כ שם). אבל בתוד"ה הא (ב"מ ל, ב. ועד"ז בנזיר נח, ב סד"ה הר"ף) "דעשה דמצורע הוי דחי לאו ועשה דשילוח הקן אי לאו יתורא דשלח תשלח" (משום דגדול השלום), ואכ"מ.
מדרש תנחומא, עקב ב׳ - הטקסט מספריא
וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלוֹתֶיהָ לֹא תֵּדָע (משלי ה, ו). אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, שֶׁלֹּא תְּהֵא יוֹשֵׁב וְשׁוֹקֵל מִצְוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה וְרוֹאֶה אֵי זוֹ מִצְוָה שְׂכָרָהּ מְרֻבֶּה וְעוֹשֶׂה אוֹתָהּ. לָמָּה, נָעוּ מַעְגְּלוֹתֶיהָ לֹא תֵּדָע, מְטֻלְטָלִין הֵן שְׁבִילֵי תּוֹרָה. תַּנֵּי רַבִּי חִיָּא, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס וְהִכְנִיס בּוֹ פּוֹעֲלִים, וְלֹא גִּלָּה לָהֶם הַמֶּלֶךְ שְׂכַר נְטִיעוֹת הַכֶּרֶם. שֶׁאִלּוּ גִּלָּה לָהֶם שְׂכַר נְטִיעוֹתָיו, הֵן רוֹאִין אֵיזוֹ נְטִיעָה שֶׁשְּׂכָרָהּ הַרְבֵּה וְנוֹטְעִין אוֹתָהּ. נִמְצְאָה מְלֶאכֶת הַפַּרְדֵּס מִקְצָתָהּ בְּטֵלָה וּמִקְצָתָהּ קַיֶּמֶת. כָּךְ לֹא גִּלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכַר כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה. שֶׁאִלּוּ גִּלָּה, נִמְצְאוּ הַמִּצְוֹת מִקְצָתָן קַיָּמוֹת וּמִקְצָתָן בְּטֵלוֹת. וְרַבִּי אֶחָא בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר, טִלְטֵל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכַר עוֹשֶׂה מִצְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין מֻשְׁלָם. תַּנֵּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, שְׁתֵּי מִצְוֹת גִּלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתַּן שְׂכָרָן, אַחַת קַלָּה שֶׁבְּקָלוֹת, וְאַחַת חֲמוּרָה שֶׁבַּחֲמוּרוֹת. וְאֵלּוּ הֵן. קַלָּה שֶׁבְּקָלוֹת, שִׁלּוּחַ הַקֵּן, וְשָׁם כְּתִיב: וְהֶאֱרַכְתָּ יָמִים (דברים כב, ז). וַחֲמוּרָה שֶׁבַּחֲמוּרוֹת, כִּבּוּד אָב וָאֵם, שֶׁבּוֹ כְּתִיב: לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ (שם ה, טז), הֲרֵי הֵן שָׁוִין בְּמַתַּן שְׂכָרָן מֵעוֹלָם הַזֶּה. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, וּמָה אִם דָּבָר שֶׁהוּא פְּרִיעַת בַּעַל חוֹב, כָּתוּב בּוֹ אֲרִיכוּת יָמִים. דָּבָר שֶׁהוּא הֶפְסֵד מָמוֹן וְחֶסְרוֹן נְפָשׁוֹת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַבִּי לֵוִי אוֹמֵר, גְּדוֹלָה מִזֹּאת אָמְרוּ, גָּדוֹל דָּבָר שֶׁהוּא פְּרִיעַת חוֹב מִדָּבָר שֶׁהוּא חֶסְרוֹן כִּיס וְחֶסְרוֹן נְפָשׁוֹת. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי אָמַר, כְּשֵׁם שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָהּ מְרֻבֶּה, כָּךְ עָנְשָׁהּ מְרֻבֶּה, הָדָא הוּא דִּכְתִיב: עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבוּז לִיקְּהַת אֵם יִקְּרוּהָ עוֹרְבֵי נָחַל וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי נָשֶׁר (משלי ל, יז). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָבֹא עוֹרֵב שֶׁהוּא אַכְזָרִי עַל בָּנָיו וִינַקֵּר אוֹתָהּ וְאֶל יֵהָנֶה מִמֶּנָּה, וְיָבֹא נֶשֶׁר שֶׁהוּא רַחְמָנִי עַל בָּנָיו וְיֵהָנֶה מִמֶּנָּה. וּמִנַּיִן שֶׁעוֹרֵב אַכְזָרִי עַל בָּנָיו. שֶׁנֶּאֱמַר: מִי יָכִין לָעוֹרֵב צֵידוֹ כִּי יְלָדָיו אֶל אֵל יְשַׁוֵּעוּ, יִתְעוּ לִבְלִי אֹכֶל (איוב לח, מא). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, לִבְנֵי עוֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ (תהלים קמז, ט). וְאָמְרוּ חֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הָעוֹרֵב מוֹלִיד לְבָנִים, וְאוֹמֵר הַזָּכָר לַנְּקֵבָה, שֶׁעוֹף אַחֵר בָּא עָלֶיהָ, וּמוֹאֲסִין אוֹתָן וּמַנִּיחִין אוֹתָן. מָה עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מַזְמִין לָהֶן יַתּוּשִׁין מִצּוֹאָתָן וּפוֹרְחִין וְאוֹכְלִין אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: מִי יָכִין לָעוֹרֵב צֵידוֹ. אֲבָל הַנֶּשֶׁר רַחְמָנִי הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כַּנֶּשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ (דברים לב, יא). שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּהֶן, מִפְּנֵי עוֹפוֹת אֲחֵרִים שֶׁרוֹדְפִין אוֹתָן. מַה הוּא עוֹשֶׂה. מְשִׂימָן עַל כְּנָפָיו אוֹמֵר, מוּטָב יִכָּנֵס הַחֵץ בִּי וְלֹא בְּבָנַי.
משנה תורה, הלכות שחיטה י״ג:י״ט - הטקסט מספריא
אסור ליטול אם על הבנים ואפילו לטהר בהן את המצורע שהיא מצוה, ואם לקח חייב לשלח, ואם לא שלח לוקה, שאין עשה דוחה לא תעשה ועשה, (ועשה) ולא עשה דוחה עשה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.
- אגרות קודש כרך א נזיר נח:
- לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב מאותו ספר נזיר נח:
- לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב מאותו ספר נזיר נח:
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית ט איזה בגדים חייבים בציצית ואיזה פטורים מציצית א נזיר נח, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית ט איזה בגדים חייבים בציצית ואיזה פטורים מציצית נזיר נח, א
- אגרות קודש כרך כו ט'תשג חולין קמא, א
- לקוטי שיחות כרך ט תצא שיחה א מאותו ספר חולין קמא, א
- לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ג מאותו ספר חולין קמא, א
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א חולין קמא, סע"א ואילך
- תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל חולין קמא, סע"א ואילך
- תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל חולין קמא, סע"א ואילך
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות מציאה ופקדון דיני מציאה ופקדון א חולין קמא, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות הפקר והשגת גבול דיני הפקר והשגת גבול חולין קמא, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"א חולין קמא, סע"א ואילך