שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כה ט'תקח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
די ישיבה אחי-תמימים אין נואַרק איז אַ משכן און מקדש מעט וואו עס ווערט באַלויכטן די נשמות פון אידישע קינדער מיט די ליכטיקייט פון תורה און מצוות.
5 מקדש מעט : ראה יחזקאל יא, טז. מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תקנד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ובודאי בשיתוף פעולת כל אחד ואחד מהם יקויים בהם ברכנו אבינו כלנו כאחד באור פניך, לבסס הקהלה ולהרחיבה מתאים לדרישת השעה ויותר, עדי יקוים יעוד חכמינו ז"ל עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שייקבעו בארץ ישראל בגאולה האמיתית והשלמה על ידי משיח צדקנו.
3 יעוד חכמינו ז"ל : מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשעט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אַז עס קומט צו אַ בית - כנסת און בית - מדרש , מיינט עס דאָך, אַז עס איז צוגעקומען אַ בית - מקדש מעט , און עס קומט צו קדושה באַ אידן.
2 בית מקדש מעט : ראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשפ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והרי כל בית כנסת ובית מדרש (ישיבה) נקרא "מקדש מעט" .
3 בית כנסת ובית מדרש . . מקדש מעט : ראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתצח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל (כולל אַלע גלויות) שיקבעו בארץ ישראל (מגילה כט, א), אַז די שולן און ישיבות וועלן איבערגעפלאַנצט ווערן פון די גלות לענדער אין ארץ ישראל , בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'ע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ולזכות בקרוב לגמר הבנין דמקדש מעט בכפר חב"ד,
4 דמקדש מעט מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'תרט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
איך האף אז איר האט זוין שוין געטראפען מיט אברכים השלוחים שליט"א פון דאנען, און וועלען האבען אויך א געלעגענהייט צו זיין בא אייך אין בית הכנסת ובית המדרש, חאטש זייער צייט איז זייער באגרעניצט, און האף צו הערען פון אייך גוטע בשורות אויך וועגען זיי, ויהי רצון אז זייער שליחות וועלכעס איז בעיקר געמיינט פאר הרמת קרן אנ"ש והרמת קרן חב"ד זאל זיין בהצלחה, ובימיהם ובימינו יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה, און לויט ווי די גמרא דערציילט (מגילה כט, א) וועלען אלע בתי כנסיות ובתי מדרשות וועלכע ווערען אנגערופען מקדש מעט , איבערגעפלאנצט ווערען אין ארץ הקדושה און צו זוכה זיין צום מקדש השלישי במהרה בימינו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא הוספות יו"ד שבט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
לעשות כל בית יהודי ל"מקדש מעט" , כפי שהדבר רמוז בציוויו והבטחתו של הקב"ה:
18 מקדש מעט : ראה יחזקאל יא, טז. מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא הוספות יו"ד שבט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בהמשך למכתב הכללי המיוחד לכל ילדי ישראל שי' — באתי לעורר ולזרז עוד הפעם בבקשה כפולה בנוגע לתוכן המכתב, שכל אחד ואחת מילדי ישראל , בכל מקום שהם, יעשה מחדרו הפרטי, מטתו ושולחנו כו' "מקדש מעט", "בית" של תורה, תפלה וגמילות חסדים:
1 ראה יחזקאל יא, טז. מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב ניסן ניסן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
שכל ישראל, אנשים נשים וטף, יעשו ביתם וחדרם כו' — ע"ד "מקדש מעט" , בית תורה תפלה וגמ"ח (צדקה), עד שהבית הגשמי וכליו הגשמיים (השולחן, כסא וכיו"ב) ייעשו כלים לקדושה (תורה, תפלה וצדקה), שיהי' "בית מלא ספרים" וכו',
68 ראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד עקב שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
לעילא" החסרון העיקרי — זה ד"שכינתא בגלותא", ע"י קיום היעוד "ושב ה"א את שבותך" , "שהקב"ה שב עמהן" , בגאולה האמיתית והשלימה, במהרה בימינו ממש.
66 נצבים ל, ג. מגילה כט, א. ועוד. פרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות נח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
שלימות פון ארץ ישראל איז דאָך פאַרבונדן מיט שלימות פון עם ישראל , און מיט שלימות התורה , און אויך מיט דער שלימות פונעם אויבערשטן כביכול — וואָרום כל זמן וואָס אידן געפינען זיך אין גלות איז אויך שכינתא בגלותא.
68 ראה מגילה כט, א. וראה לקו"ש ח"ט ע' 179.
[edn_49_*] וגם בנוגע לזה אין להם שום טענה — כי: (א) כשקברו שמה את יצחק ואת רבקה אשתו — נשללה טענת ישמעאל (אוה"ח שם). (ב) גם (לפנ"ז) בעת שקנה אברהם את מערת המכפלה — הרי קנה אותה לקבור בה את שרה, והרי שרה היא שאמרה גרש גו' כי לא יירש בן האמה (וירא כא, יו"ד). (ג) ועיקר: ידוע שהערביים דעתה אינם בני ישמעאל כלל. [וראה לקו"ש חט"ו ע' 153 ואילך].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו תוכן ומפתח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ח
אלו בתי כנסיות" (מגילה כט, א) — לגבי פי' הרמב"ם בסהמ"צ (מ"ע קעו) ועוד ביאורים במאמר זה; שיטת הזהר (ח"ב נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו תרומה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
קיים, ובכל מקום שנמצאים בנ"י (גם בחו"ל כו') והם בתי כנסיות .
49 וי"ל דגם בזה העיקר הוא ב"מקדש מעט" "זה בית רבינו שבבבל" (מגילה כט, א). והיינו דכמו שבנוגע לקדושת "מקדש מעט" , העיקר שנותן הקב"ה לישראל בזמן הגלות במקום "המקדש הגדול אשר בירושלים" (מצו"ד עה"פ) הוא בית רבינו שבבבל , שבו (בהבית[ednref_26_*]) עיקר השראת וגילוי שכינה "שנסע מקדש וישב שם" (ערוך ע' שף — הובא בחדא"ג מהרש"א שם (וכמשנ"ת בארוכה בסה"ש תשנ"ב ח"ב ע' 465 ואילך)), עד"ז הוא לענין קיום "ועשו לי מקדש" מצד הגברא, שאף שהוא בכל בתי כנסיות ובתי מדרשות שנק' "מקדש מעט" , עיקרו הוא בבנין בית רבינו שבבבל .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו תרומה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות" , דגם בתי מדרש הם בכלל מקום לעבודה, ובפרט ע"פ מרז"ל מיום שחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד].
51 ברכות ח, א. וראה שם המשך הגמ'. ומגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו פ' החודש פ' החודש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
"רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינה בדין הוא שתקדים החודש לפרה שבאחד בניסן הוקם המשכן ובשני נשרפה הפרה ולמה פרה קודמת שהיא טהרתן של כל ישראל", ופי' בקרבן העדה שם (ומקורו בר"ן), שזהו טעמו של ר"ח בר חנינה שאין מפסיקין בין פרה להחודש , כי "אין ראוי להפסיק בין פרה להחודש כדי שלא תקדים כל כך מאחר שהיתה ראוי' להיות מאוחרת".
6 הובא גם ברש"י מגילה כט, א ד"ה ברביעית . רי"ף שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו פ' החודש פ' החודש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ויש לבאר זה בהקדים הטעם לתקנת קריאת פרשת פרה ופ' החודש , דקריאת פ' פרה היא "להזהיר את ישראל לטהר שיעשו פסחיהן בטהרה", ופ' החודש לפי "ששם פרשת הפסח" [דכשם
10 רש"י מגילה כט, א ד"ה פרה אדומה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו פ' החודש פ' החודש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ויש להסביר דעת רבי לוי ע"פ המובא בכמה פוסקים הטעם למ"ש במשנה ש"ב[שבת] שלישית [קורין] פרה אדומה" — "לפי ששואלין בהלכות הפסח קודם הפסח ל' יום, להזכיר שיעשו הפסח בטהרה".
25 מגילה כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות משיחות ש"פ בהר, ט"ו אייר ול"ג בעומר ה'תשמ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
דערפאַר איז אַ דבר נכון (ווי גערעדט בשנים שעברו) אַז אין דעם טאָג פון חג השבועות בעת קריאת עשרת הדברות (וואָס איז בדוגמת יום מתן תורה) זאָל מען ברענגען אַלע אידישע קינדער, סיי אינגעלעך סיי מיידעלעך (אויך גאָר קליינע קינדער), אין בית הכנסת — "מקדש מעט" — בכדי הערן די עשרת הדברות און די פסוקים בתור הקדמה לזה (עכ"פ).
24 יחזקאל יא, טז. מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות שיחת ל"ג בעומר בעת ה"פּאַראַד", ה'תשמ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
און ס'ווערט, ווי רבי שמעון בן יוחאי האָט געזאָגט, "כמה חביבין ישראל לפני הקב"ה שבכל מקום שגלו שכינה עמהן .
51 מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה יז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
"גלו לבבל – שכינה עמהם".
7 מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג תרומה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
לגבי קרבנות בגשמיות, פשוט שהם קשורים במקום המשכן ומקדש, שהרי "משהוקם המשכן נאסרו הבמות", וכן אחר כך כש"באו לירושלים" היה אסור להקריב קרבנות במקום אחר מלבד בבית המקדש; ואפילו קרבנות ברוחניות – תפילה, שמותרת בכל מקום (מלבד ב"בקתא" שמחמת פיזור הנפש אי אפשר לכוון שם כראוי וכיוצא בזה) – מכל מקום נקרא בית המקדש לעולם "וזה שער השמים", שם הוא המקום דרכו עוברות התפילות תמיד, שלכן צריך להתפלל עם הפנים לארץ ישראל , "והתפללו אליך דרך ארצם", ובארץ ישראל עצמו, עם הפנים לירושלים, ובירושלים עצמו – למקום המקדש.
13 שו"ע אדמוה"ז סי' צד, א. ואפילו מחוץ לביהמ"ק התפלה אינה נשמעת אלא בביהכנ"ס (ברכות ו, א. שו"ע סי' צ), שהיא מקדש מעט (מגילה כט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
"כי קרובה ישועתי (ישועה שלי) לבוא" .
13 ישעי' נו, א. – מרז"ל (מגילה כט, א) גלו שכינה עמהן כו' ושב עמהן מבין הגליות מבאר רק (מדרי') השכינה שהיא עמהן מוסיף בכתובים שבפנים (מדרי') השכינה שהיא שם ג"כ במצב של גלות וצ"ל ישועתי. וכנוסח בהושענא: גוי ואלקים דרושים לישע כו' ובש"ב (ז, כג) פדית לך ממצרים גוים ואלקיו. וק"ל. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו תרומה שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ט
זהו ההסבר למאמר חז"ל, שבתי כנסיות ובתי מדרשות שבחו"ל הם "מקדש מעט" ולעתיד לבוא יעבירו אותם לארץ ישראל , כי על ידי תפילתם ותורתם משפיעים היהודים קדושה גם בבנינים עצמם, העשויים מאבנים ועצים ועפר, והנמצאים בחו"ל.
41 מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז בהר שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
נמכר לעקר" – היותו חוטב עצים ושואב מים לעבודה זרה אך זהו לבוש חיצוני בלבד, ואילו בפנימיותו ההשפעה היא מה' שלמעלה מהטבע...
57 ועפ"ז תובן השייכות דסיום הסדרה לתחלתה – כי גם החידוש שבתחלת הסדרה הוא, שהזריעה וכו' שבהשש שנים תהי' באופן שלא תסתור ל"ושבתה הארץ" בשביעית*. וזוהי גם השייכות של תחלת הסדרה וסיומה ל"בהר" – שהשם (ע"פ תורה , או ע"פ מנהג ישראל ) הסדרה מורה על תוכן כל הענינים שבה – כי החיבור של ב' ההפכים: העלם והסתר של הטבע (שבשש שנים תזרע ובפרט בנמכר לעכו"ם), ועם זה – ובשנה השביעית שבת שבתון; לא תעשו וגו', הוא מ"הר סיני" דמכיך מכל טוריא (מדרש תהלים סח, יז (הוצאת בובר). וראה ג"כ מגילה כט, א), שגם ב"הר" המורה על הגבהה והתנשאות – יהי' "מכיך"**.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט נצבים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
(א) במקום "ושב" , צריך היה להיכתב "והשיב" , (ב) לשם מה נאמר "הוי' אלקיך":
2 ועפ"ז מובן (א) מה שרש"י מעתיק לא רק תיבת "ושב" אלא גם התיבות שלאחרי' (וראה שוה"ג להערה 30). (ב) מה שכותב בקושייתו "הי' לו לכתוב והשיב את שבותך" (ובפרט שגם בספרי (בהעלותך י, לה. מסעי לה, לד) וגמרא (מגילה כט, א) אמרו רק "והשיב לא נאמר" *). (ג) מה ד שמשמיט בקושייתו התיבות "הוי' אלקיך" (ולא רמזם אפילו בתיבת "גו'") – אף שמעתיק התיבות "את שבותך" שלאחריהן. "
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט האזינו שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועל ידי כך – להוציא גם את השכינה מן הגלות, כמאמר חז"ל (אשר אדמו"ר הזקן מביא את תחילתו בסוף הפרק על הפסוק "ושב הוי' אלקיך את שבותך" ) – "שהקדוש־ברוך־הוא שב עמהן מבין הגלויות",
43 מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
6 מקדש מעט : מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
(א) "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל" , כל יחיד בנפרד, כדברי רש"י שהקדוש־ברוך־הוא "אוחז בידיו ממש" ומוציא כל יהודי בנפרד מן הגלות, וגם "רעך זה הקדוש־ברוך־הוא" – ושב ה' אלקיך את שבותך , כשהן עתידין ליגאל שכינה עמהן .
105 מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח מסעי שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
במאירי שם: שכל מקום שחכמה ויראת חטא מצויין שם דינו כארץ ישראל . ומזה מקור מפורש בנגלה (ככל ענינים שבפנימיות התורה) למאמר רבותינו נשיאינו (אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ שם: לפי שיש בה ת"ח ושכינה היא בבבל בבי כנישתא כו' כדאיתא במגילה – אבל ג"ז שייך ל"כל מקום שגלו" ד"שכינה עמהם", כבתחילת הסוגיא שם (מגילה כט, א). ולהעיר מהמשך דברי המאירי שם: משיגים כו' וזוכים ליהנות מזיו השכינה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
7 .מקדש מעט" . . בית"הכנסת : מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
6 שם כו, ב. -- כן להעיר אשר בתי כנסיות הם ,מקדש מעט * (מגילה כט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
3 ראה מגילה כט, א: ואהי' להם למקדש מעט כו' אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב בהר שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אומרת התורה, שהן האב והן בניו – הן, כביכול, אבינו שבשמים, והן ישראל שהם "בנים למקום" – הלכו לגלות, כמאמר רבי שמעון בר יוחאי "חביבין ישראל לפני הקב"ה שבכל מקום שגלו שכינה עמהן" .
50 מגילה כט, א. רש"י נצבים לג, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
6 מוסדות . . .מקדש מעט" : מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
חביבים ישראל שבכל מקום שגלו שכינה עמהם ..
35 ראה גם מגילה כט, א. פרש"י נצבים ל, ג. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
1 מקדש מעט (מגילה כט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
0 ,מקדש מעט" -- מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
9 ,מקדש מעט" -- מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
2 שגלו לאדום שכינה עמהן . . ואף כשהן עתידין ליגאל שכינה עמהן (מגילה כט, א (כגיי הע"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
7 ראה משלי כד, גיד: ,בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן ובדעת חדרים ימלאו". וראה שמו*ר פמ"ח, ד, שבג' דברים אלו (חכמה בינה ודעת) נברא העולם, שנאמר (משלי ג, יט"כ) ה' בחכמה יסד ארץ כונו שמים בתבונה בדעתו תהומות נבקעו, ובגי דברים הללו נעשה המשכן כו' ובג' דברים הללו נבנה בית המקדש , וכן כשיעמוד הקב"ה לבנותו לע"ל כו'. וראה אוה"ת נייך ע' תרכא ואילך. (כרך ג') עי א'שסט-ע. נמצא, שהמשכן והמקדש (וכל העולם כולו) הם .בתי חב"ד". ועפ"ז יש לומר שכן הוא בנוגע ל,מקדש מעט" , בתי כנסיות ובתי מדרשות (מגילה כט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
2 מקדש מעט : ראה יחזקאל יא, טז. מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז בחוקותי שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
כנאמר "ושב ה' אלקיך את שבותך" , "והשיב לא נאמר אלא ושב" , הרי בודאי ובודאי שבכך אין כלל וכלל הגבלות, כי "כל אשר לאיש – אין איש אלא הקדוש־ברוך־הוא, שנאמר ה' איש מלחמה – יתן בעד נפשו".
55 מגילה כט, א (הובא בפרש"י עה"פ שם) – רשב"י אומר בוא וראה כמה חביבין ישראל כו' – בעל השמחה דיום ג' שבוע זה (בחוקותי תשמ"ו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
קובעת התורה הלכה ברורה ש"תלמיד שגלה מגלין רבו עמו", וכיון ש"מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל" – "מה שהוא עושה הוא אומר לישראל לעשות", הרי מובן, שהקדוש־ברוך־הוא – "רבו" – נמצא, כביכול, בגלות ביחד עם ישראל – "תלמידו", כדברי חז"ל "בכל מקום שגלו (ישראל ) שכינה עמהן" , ו"קודשא בריך־הוא אשתכח (=נמצא) בינייהו
53 מגילה כט, א. ספרי ס"פ מסעי (עה"פ (לה, לד) ולא תטמא – סיום פ' ערי מקלט). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת* ראש-חודש סיון** ה'שי"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל" , ועתידה ירושלים שתתפשט בכל ארץ ישראל , וארץ ישראל תתפשט בכל הארצות.
374 מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות) ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
(וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א:) יתן השי"ת שכאו"א מההולכים להבתי-כנסיות יביא עמו לכל הפחות יהודי אחד לכאן , בין ד' כתלים של הרבי, שהם יקבעו בירושלים ובביהמ"ק, כמארז"ל "עתידים בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל" , ואז תתפשט ירושלים בכל ארץ ישראל , וביהמ"ק בכל ירושלים.
163 מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד בעת קבלת-פנים* - ז' אדר-ראשון ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכשם שהדברים אמורים בנוגע להמשכן ומקדש , כן הוא גם בנוגע לבתי -כנסיות ובתי מדרשות , שהם "מקדש מעט" .
1399 יחזקאל יא, טז. מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, פ' פרה, מבה"ח ניסן ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
פרשת החודש – שבה מדובר אודות קרבן פסח, ופרשת פרה – שבאה בתור הקדמה לקרבן פסח, "להזהיר את ישראל לטהר שיעשו פסחיהם בטהרה".
1895 פרש"י מגילה כט, א (ד"ה פרה אדומה ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וגם צריך להבין מה שאמרו כאילו פדאני לי ולבני, דלכאורה הכוונה בזה ע"פ מארז"ל גלו לבבל שכינה עמהם גלו לאדום שכינה עמהם, היינו דכאשר ישראל הם בגלות אזי גם השכינה בגלות, ולכן ע"י הפדי' דישראל נעשית גם הפדי' דהשכינה, ועפ"ז אינו מובן אומרו פדאני לי ולבני (שמקדים הפדי' דהשכינה להפדי' דישראל ), דלכאורה, כיון שהגלות והפדי' של השכינה הם מצד הגלות והפדי' של ישראל , הי' צריך להקדים הפדי' דישראל להפדי' דהשכינה, לבני ולי.
4 ספרי בהעלותך יו"ד, לה. מסעי לה, לד. מכילתא בא יב, מא. ועוד. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וטעם הדבר הוא מפני שגולה על ראשה, שגם בזמן הגלות נמצאת השכינה עמהם, דגלו לבבל שכינה עמהם, דשכינה עמהם קאי על נקודת היהדות שישנה בכאו"א מישראל , דנקודת היהדות היא באופן שלעולם אינה נטמאת ח"ו (זי ווערט קיינמאָל ניט נטמא ח"ו), דאע"ג דאזיל הכא והכא דיוקנא אשתאר בך, ועז"נ וכבודי לאחר לא אתן, ומצד זה הנה גם בזמן הגלות כתיב מנורת זהב כולה.
30 מגילה כט, א. ספרי מסעי לה, לד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ב) והפירוש הפנימי – "והיא" קאי על השכינה , כמארז"ל "גלו למצרים שכינה עמהם .
65 מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בנוגע לזמן הגלות – אמרו רז"ל "גלו לבבל כו' לאדום שכינה עמהם".
49 ספרי סוף פרשתנו (מסעי). וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו מ"ש אבנימוס הגרדי שדוקא כאשר קול יעקב נשמע בבתי כנסיות ובבתי מדרשות , שנקראים מקדש מעט , לפי שיש בהם גילוי אלקות (היינו, שאין זה לימוד התורה בלבד, אלא הלימוד חדור באלקות שבתורה, שהיא רצונו וחכמתו של הקב"ה), אזי יודעים שאין הידים ידי עשו, אי אתם (אומות העולם) יכולין להן.ד) ויש להוסיף, שמ"ש אבנימוס הגרדי לאוה"ע אי אתם יכולין להן כו' בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות דוקא (היינו, שבשביל ביטול השליטה דידי עשו לא מספיק לימוד התורה בלבד, כפי שהוא בהגבלת השכל, אלא יש צורך בהחיבור ויחוד עם תפלה דוקא, שהו"ע ההתקשרות עם הקב"ה שלמעלה מטו"ד), הוא מענה על שאלת אוה"ע כיצד יהיו יכולים להזדווג באומה זו, לשון זיווג דוקא, ולא לשון של מלחמה, וכיו"ב, היינו, שהצורך בקולו של יעקב כפי שהוא למעלה מטו"ד (בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ) דוקא, הוא בעיקר כדי שלא יהיו אוה"ע יכולין להן לישראל באופן של זיווג, שזהו"ע קשה וחמור יותר מאשר מלחמה סתם.
29 יחזקאל יא, טז. מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ז אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
על הפסוק "ושב ה' אלהיך את שבותך" שבפרשת השבוע – איתא בגמרא:
50 מגילה כט, א (לגירסת הע"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אמרו חז"ל "בכל מקום שגלו (ישראל ) שכינה עמהם כו' גלו לבבל שכינה עמהם כו' גלו לאדום שכינה עמהם", וכמ"ש "השוכן אתם בתוך גו'", היינו, שבכל המקומות שבהם נמצאים בנ"י – שם נמצא הקב"ה.
131 מגילה כט, א. ספרי ס"פ מסעי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה וירד הוי' על הר סיני. ***
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובזה יובן מ"ש במדרש עה"פ "למה תרצדון הרים גבנונים ההר חמד אלקים לשבתו", "כיון שביקש הקב"ה ליתן תורה לישראל" נתקבצו כל ההרים , וכאו"א מהם טען שעליו צריכה התורה להינתן, "זה אומר נקראתי הר תבור, עלי נאה שתשרה שכינה לפי שאני גבוה מכל ההרים .
40 מדרש תהלים סח, יז (הוצאת בובר). וראה ג"כ מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצוה, פ' זכור, י"ג אדר ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ואעפ"כ, אין קורין פרשת זכור כמה שבתות לפני פורים, אלא דוקא בשבת שקודם פורים – כיון ש"סמכו ענין לו", שהזכירה צריכה להיות סמוך לעשי'.
26 ל' חז"ל – ברכות כא, ב. וש"נ. וראה פרש"י מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובמילא, כאשר בני ישראל נמצאים בגלות – הרי גם הקב"ה נמצא כביכול בגלות, כמאמר "גלו לבבל שכינה עמהם".וא"כ, באמת אינו מובן:
75 מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ואז יקחו את כל ה"קעמפּ" – השדה, הבית -הכנסת , המשק, להבדיל,עם ה"אגם" ("לייק") – לארץ ישראל ת"ו ע"י משיח צדקנו במהרה בימינו.
202 ראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', ז' תשרי ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
יעזור השי"ת שיבנו ישיבות, חדרים ותלמודי-תורה הכשרים – "מקדש מעט" ,
8 יחזקאל יא, טז. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר א), ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובאופן כזה הוא כללות הענין דגלות השכינה [דאף שכבודי לאחר לא אתן, הרי מ"מ, ישנו הענין דשכינתא בגלותא, אלא] שאין זה באופן שנעשה שינוי ח"ו (וכמו כן לא נעשה שינוי ח"ו בנשמה דאצילות, ובנשמות בכלל) כי אם רק באופן דהורד מצרימה (שקאי על כללות הגליות שנקראו ע"ש מצרים ), שמצד זה יש יניקה ללעו"ז, להע' שרים, ועל ידם לאומות העולם (ועל ידם גם לקליפה וסט"א), שנעשה אצלם תוספת כח, וכדאיתא במדרש אתה מוצא שכל אומה ולשון ששלטה על ישראל שולטה מסוף העולם ועד סופו בשביל כבוד ישראל , כמו בגלות מצרים שהי' פרעה שולט מסוף העולם ועד סופו (מושל בכיפה), ועד"ז בשאר גלויות, עד לגלות האחרון במלכות אדום [וע"י יניקה זו גופא נעשה סוכ"ס בירור הרע דמצרים וכו'].
46 ראה מגילה כט, א. זח"א קכ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשח"י שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אפילו כאשר נמצאים בגלות, במעמד ומצב ש"אותותינו לא ראינו גו' ולא אתנו יודע עד מה" , וכבר עברו ריבוי שנים מחורבן ביהמ"ק – בכחו של יהודי, ע"י עבודת התשובה, להאיר לא רק בביתו, שעז"נ "ושכנתי בתוכם", "בתוך כל אחד ואחד", ולא רק בהישיבה ובית -המדרש, "מקדש מעט" , אלא שאפילו מחוץ לה"מקדש מעט" ומחוץ ל"הר הבית" יהי' מואר מהמנורה שמדליק ע"י שמחתו בעבודת ה', היינו, שגם כל עניני החולין שלו נעשים חדורים ומאירים ב"נר מצוה ותורה אור" , "בכל דרכיך דעהו".
53 יחזקאל יא, טז. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ומשחרב ביהמ"ק – הבתי כנסיות ובתי מדרשות , הם "מקדש מעט" .
104 יחזקאל יא, טז. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
(א) ענין הקרבנות, הקשור עם עבודת התפלה , (ב) לשכת הגזית ששם יושבים הסנהדרין (בסמיכות מקום למזבח), "שממנו יוצא תורה לכל ישראל", ודוגמתו משחרב ביהמ"ק – "מקדש מעט" , "אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות" , שלכן מצינו כמה דעות שגם בביהכנ"ס וביהמ"ד ישנו הציווי "ומקדשי תיראו" כמו בביהמ"ק –
85 מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
– שזהו ה"מקדש מעט" , ואמרו רז"ל "אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן", "אל תגעו במשיחי אלו תינוקות של בית רבן", שהם ה"משיחי" שבכל דור, והם פועלים ביאת המשיח בכל דור ודור –שכאשר הנהגת המוסדות היא ע"פ ה"חומת אש" ד"נאום ה'" שהיא התורה, שכאשר מגיע ילד יהודי אסור לעזבו לנפשו, כיון שזהו ענין של פיקוח-נפש, שהרי מצד האויר שבחוץ עלול הוא ליפול במקום בלתי-רצוי, אלא צריך להכניסו למוסד חינוך על טהרת הקודש, וכציווי התורה:
171 יחזקאל יא, טז. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
משא"כ מי שמסיבות שונות אינו סגור בד' אמות של תורה ושל תפלה, אלא מוכרח לצאת לרחוב, כדי להפוך את הרחוב ל"מקדש מעט" להקב"ה, בדוגמת דוד המלך , שיצא למלחמה כדי לכבוש כברת-ארץ זרה ולעשות ממנה ארץ -ישראל – צריך הוא אמנם להלחם עם המנגדים, אבל, אין לו להתיירא מהם, כיון שיש לו הברכה והכח מדוד המלך:
17 יחזקאל יא, טז. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כיון שניתנו לכאו"א מישראל כחות אלו , שהוא למעלה מהמזלות שהם שורש כל הנבראים, ולמעלה גם מהמלאכים – עליו לנצל כח זה כדי למלא את שליחותו ולעשות מהעולם "מקדש מעט" , "דירה לו ית'".
138 יחזקאל יא, טז. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אך אין כל אדם זוכה למדרגה זו (שתהי' עבודתו מצד פנימיות הלב), לפי שבחינה זו היא אצלו בבחי' גלות ושבי', וסיבת הגלות הוא כמארז"ל גלו לבבל שכינה עמהם, דהיינו מפני שהלביש בחינת פנימית נקודת לבבו בזה לעומת זה דהיינו בלבושים צואים דמילי דעלמא ותאוות עוה"ז הנקרא בשם בבל , והיא בחינת ערלה המכסה על הנקודה הפנימית שבלב.
9 מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
"כי קרובה ישועתי (הישועה שלי ) לבוא" .
63 ישעי' נו, א. – מרז"ל (מגילה כט, א) גלו שכינה עמהן כו' ושב עמהן מבין הגליות , מבאר רק (מדרי') השכינה שהיא עמהן ; מוסיף בכתובים שבפנים (מדרי') השכינה שהיא שם ג"כ במצב של גלות וצ"ל ישועתי. וכנוסח בהושענא: "גוי ואלקים דרושים לישע כו'", ובש"ב (ז, כג) " פדית לך ממצרים גוים ואלקיו". וק"ל. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ופרשת פרה היא ההקדמה (שאי אפשר בלאו הכי) לפרשת החודש ולחג הפסח.וענין נוסף בסדר הפרשיות - שבין פרשת שקלים , פרשת זכור ופרשת פרה, יכול להיות הפסק באמצע, משא"כ בין פרשת פרה לפרשת החודש אין הפסק, אלא בשבת שלאחרי שבת פרשת פרה קורין פרשת החודש.
260 ראה מגילה כט, א ובפרש"י. ירושלמי מגילה פ"ג ה"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
(להגבאי הרה"ת ר' יוחנן גורדון, אמר:) זכיתם להיות גבאי בביהכ"נ וביהמ"ד דליובאוויטש שבליובאוויטש, שאף שנמצא לעת-עתה בניו-יורק, הרי, "עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל" , כדאיתא בגמרא.
61 מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד יום א' פ' אמור, י"ד אייר, פסח שני, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וע"פ דברי הגמרא "עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל" – יתן השי"ת שבשנה הבאה ניפגש במקום קדוש בארצנו הקדושה, מתוך בריאות ושמחה.
1 מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, ט"ז אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולכן, הנה אף שמצד היות בנ"י בנים אתם לה' אלקיכם מגיע להם כל טוב רוחני וכל טוב גשמי, הרי כשיש למעלה הסתלקות המוחין כביכול, היינו, שההנהגה אינה כפי שצ"ל ע"פ הבנה והשגה, הרי זה פועל אצל ישראל מעמד ומצב דגלינו מארצנו, וכאשר גלו לאדום, גלו לבבל וגלו לעילם, אזי שכינה עמהם , שכינתא בגלותא .
141 ראה מגילה כט, א. ספרי ס"פ מסעי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
(א) נמצאים בבית -כנסת, "מקדש מעט" , והרי בביהמ"ק היו צריכים לילך דוקא בלי מנעלים, בכדי שלא יהי' דבר החוצץ בינו לבין המקדש .
777 יחזקאל יא, טז. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דובר אודות אריכות הדברים בהפטרה אודות התחלת נבואתו של ירמי' , שייכותה לבין המצרים , וההוראה מזה בעבודת כל אחד מישראל – שגם עבודת ירמי' היתה לפעול הזיכוך מלמטה למעלה
575 ולהעיר מדברי המדרש (פתיחתא דאיכ"ר לד), שכאשר ירמי' רצה לילך עם בנ"י שגלו לבבל , אמר לו הקב"ה, ירמי', אם אתה תשב פה בארץ יהודה, אני אלך עמהם לבבל , ואם אתה תלך עמהם, אני אשב לי פה בארץ יהודה – דאף ש"בכל מקום שגלו (ישראל ) שכינה עמהן" (מגילה כט, א), הנה כאשר ירמי' הולך עם בנ"י לבבל , שוב אין השכינה צריכה לילך עמהם, כיון שהליכת ירמי' נחשבת כמו הליכת השכינה , והיינו, שמדריגתו של ירמי' היינו הך עם מדריגת השכינה , שענינה הוא –כללות ההתקשרות של הקב"ה עם בנ"י, כמ"ש "ושכנתי בתוכם" (תרומה כה, ח. וראה אלשיך עה"פ. של"ה סט, א. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו שאמרו חז"ל על הפסוק "ואהי להם למקדש מעט" , "אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות" – כיון שגם הם משמשים לאותה מטרה – כי, כאשר יהודי רואה בנין מעצים ואבנים שכל ענינו הוא לשמש מקום שבו יבוא לשפוך את נפשו לפני ה' ולבקש שימלא מחסורו, כך, שבמקום
828 מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, נר הראשון ושבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הכנסת, "מקדש מעט" , שהרי מעיקר הדין אין חיוב להדליק בביהכ"נ , אלא בבית שדר בו, ובבית גופא – "על פתח ביתו מבחוץ " .
1452 יחזקאל יא, טז. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בהמשך להמדובר לעיל בענין נדבת בנ"י שעי"ז הוקם המשכן – יש להוסיף, שגם בתי -כנסיות ובתי -מדרשות הם דוגמת משכן ומקדש – "מקדש מעט" .
1262 יחזקאל יא, טז. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אבל בזמן הגלות כתיב ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא, היינו, שלא נותנים מלמעלה את ההכרה דעצם הנפש בהעצם שלמעלה, והסיבה לזה, מפני היות פנימיות נפשו באופן של הסתר אסתיר, שהו"ע גלו לבבל גלו לעילם וגלו לאדום , דקאי על הירידה בעניני העולם, ובפרט בתאוות עוה"ז, עד שתופס כל עצם נפשו (עס נעמט אַרום דעם גאַנצן עצם שלו).
339 ראה ספרי ס"פ מסעי. מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
(וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א:) יתן השי"ת שיקויים מ"ש "פדית גו' גוים ואלקיו" (דכיון ש"גלו לבבל שכינה עמהם", "גלו לאדום שכינה עמהם" , צ"ל גם גאולת השכינה ), שיגאלו אחינו בנ"י הנתונים בצרה ובשבי', ויאמר לצרות עמו ישראל די, ותהי' גאולה פרטית לכל אחד מישראל , ומהגאולה הפרטית לגאולה הכללית ע"י משיח צדקנו, בקרוב ממש.
1072 ספרי ס"פ מסעי. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כן דובר בענין "המקום אשר יבחר ה' אלקיך לשכן שמו שם" – דקאי על בית המקדש שנקרא "בית הבחירה", ובזמן הזה שביהמ"ק אינו קיים – הרי זה קאי על בית -כנסת ובית -מדרש, שנקראים "מקדש מעט" .
1589 יחזקאל יא, טז. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ט
ידוע מ"ש רבינו הזקן באגה"ק בענין "פדה בשלום נפשי" , שישנו הענין של גאולה פרטית, ש"כל ניצוץ פרטי מהשכינה שבנפש כל אחד מישראל יוצאת מהגלות והשבי' לפי שעה , בחיי שעה זו תפלה29 ועבודה שבלב כו'"; וגאולה פרטית זו היא הכנה שממהרת את ביאת הגאולה הכללית של כלל ישראל , כולל גם גאולת השכינה , שהרי גם היא בגלות, כמארז"ל "גלו לאדום שכינה עמהם", ולכן צ"ל גם אצלה ענין הגאולה – "פדה בשלום נפשי", כולל גם בחי' השכינה , בחי' המלכות, שנקראת "נפש" .
304 ספרי ס"פ מסעי. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ו ב"ה. ענינה* של תורת החסידות**
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
גאולת ישראל (והשכינה ) מהגלות; למעלה מזה:
1124 כמרז"ל (מגילה כט, א) "הקב"ה שב עמהן מבין הגליות" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ועד"ז בנוגע לבית -כנסת (בית תפלה) ובית -מדרש (בית תורה), שנקראים "מקדש מעט" , בדוגמת בית המקדש שבו היתה האחדות של תורה ותפלה :
293 יחזקאל יא, טז. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
"חנה שאני דהות מרירא לבא טובא"] בגלל שרצתה שיהי' לה "זרע אנשים" (ילדים), ש"נתתיו לה' כל ימי חייו" , "וישב שם עד עולם"54 – בד' אמות של משכן ה', משכן שילה, ששם הי' גילוי השכינה בזמן ההוא, ועד"ז בכל דור ודור – גילוי השכינה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות שנקראים "מקדש מעט" .
268 יחזקאל יא, טז. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וכל זה צריך להיעשות ע"י כל אחד מישראל, ובפרט ע"י נשי ובנות ישראל, ומתוך שמחה וטוב לבב – לעשות מכל בית מקום שמגדלין בו תורה ותפלה, כמו בית כנסת ובית מדרש, וכל בתים אלו יקח הקב"ה לארץ ישראל , בקרוב ממש, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.
972 ראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ובאופן כזה צריכה להיות גם גאולת כל אחד ואחד – כמבואר באגה"ק שהגאולה הפרטית שכל אחד פודה את נפשו, "פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי" , שהו"ע פדיית נפש האלקית ממאסר הגוף ונפש הבהמית, היא ההכנה לגאולה הכללית של כל הנשמות שבגופים, ועד לגאולת השכינה שנמצאת "בגלותא" – ע"י עבודתו בכל יום בהענין ד"קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו" , ללקט ולקבץ את המחשבות והדיבורים והמעשים שלו, שיהיו במקום קדוש, על מנת לעשות את כל דברי התורה הזאת.
1553 זח"ג סו, סע"א. עה, סע"א. ועוד. וראה מגילה כט, א. ספרי ס"פ מסעי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, שושן פורים קטן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ט
מאמר זה אמרו כ"ק מו"ח אדמו"ר במדינה ההיא (שבה נתייסדה תורת החסידות בכלל, ובפרט תורת חסידות חב"ד, שעל ידה נמשך בחכמה בינה ודעת, והעיקר בזה שיומשך בענין של בכן בנוגע לפועל) מתוך מס"נ בגלוי, כידוע פרשת הימים ההם, שהיו אז רדיפות על עניני התומ"צ, ואעפ"כ, בהיותו בעיר הבירה של המדינה ששם הי' השורש ומקור של המנגדים וכו', אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר מאמר הנ"ל, ובאופן שנוסף על אמירתו בביהכנ"ס, מקדש מעט , הי' הדבר ניכר גם בחוץ, בשוק שבו היו רגלא דתרמודאי , כמסופר פרטי הדברים בהמכתב שנדפס יחד עם המאמר , שאף שהי' זה משתשקע החמה27, הן כפשוטו, והן בפנימיות הענינים, הי' ביהכנ"ס מואר בנרות רבים, וכאשר שאלו מה יום מיומיים, הי' המענה, שרועם של ישראל דורש מעל הבימה, במעמד כו"כ עשיריות מישראל , שבאו לשמוע דבריו של הקב"ה, אשר גלה סודו אל עבדיו הנביאים , ומשפסקה הנבואה, הרי זה ע"י הנשיאים שבכל דור ודור, ואומר בפומבי ובפרהסיא, אשר, מפי עוללים ויונקים יסדת עוז להשבית אויב ומתנקם , היינו, שאין להתפעל מהאויב כו', אלא צריכים לפעול בהענין דיסדת עוז, אין עוז אלא תורה , לא רק אצל בן י"ח שנה (כפי שהיתה גזירת המלכות שיש להמתין עד שיגדל הנער כו' ), ולא רק אצל בן י"ג שנה, אלא גם אצל עוללים ויונקים, ועי"ז פועלים להשבית אויב ומתנקם כו'.
247 יחזקאל יא, טז. מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פקודי, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
"ר"ח אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים , חל להיות בתוך השבת , מקדימין (לקרותה) לשעבר" (בשבת שלפני ר"ח אדר ), "להודיע שיביאו שקליהן באדר כדי שיקריבו באחד בניסן מתרומה חדשה" .
677 מגילה כט, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואז נשאר יחד עם הקב"ה, כמארז"ל "גלו לאדום שכינה עמהן" , וכמ"ש "עמו אנכי בצרה",
824 מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו (מאמר ג), ה'תשכ"ב*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ויש לומר, דזה שמביא בהמאמר שהטענה שלו היתה שדורסים עליו בבית מדרש , דהגם שבית מדרש הוא מקדש מעט , דהשראת השכינה שבמקדש מעט
462 יחזקאל יא, טז. מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ערב חנוכה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ויהי רצון שיתחילו לפעול משהו בענין זה, ולא רק "משהו", אלא שיפעלו הרבה באמת ("טאַקע טאָן אַ סך"), הן בהפצת המעיינות והן בנוסח התפלה, ועי"ז נזכה בקרוב ממש לקיום היעוד "עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שייקבעו בארץ ישראל" .
1250 מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ועד"ז בנוגע לפעולה שיהי' בית יהודי הראוי לשמו, שעל ידו יתקיים מ"ש "ועשו לי מקדש" , "מקדש מעט" , שענין זה נעשה עי"ז שמקבלים על עצמם את הוראות התורה – הרי אצל הנשים ישנה ההחלטה על הענין ד"אנכי" ו"לא יהי' לך" באופן שלא שייך בזה שינויים, כנ"ל.
219 יחזקאל יא, טז. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פרשת החודש, כ"ה אדר-שני, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ואפילו קרבנות ברוחניות – תפלה, שמותרת בכל מקום (מלבד ב"בקתא" , שבה אי-אפשר לכוון כראוי מצד פיזור הנפש, וכיו"ב ) – מ"מ, הרי ביהמ"ק נקרא תמיד "וזה שער השמים" , ששם הוא המקום שדרכו עוברות התפלות תמיד, ולכן צריך להתפלל כשפניו לארץ -ישראל , "והתפללו אליך דרך ארצם" , ובארץ -ישראל גופא – כשפניו לירושלים, ובירושלים גופא – למקום המקדש .
874 שו"ע אדה"ז שם רסצ"ד. ואפילו מחוץ לביהמ"ק התפלה אינה נשמעת אלא בביהכ"נ (ברכות ו, א. שו"ע שם ס"צ), שהיא " מקדש מעט" (יחזקאל יא, טז. וראה מגילה כט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
מבואר בחסידות בנוגע לג' הענינים דמזון לבוש ובית, שהענין היותר נעלה הו"ע הבית, ובזה גופא יש עילוי מיוחד בבית שהוא באופן של דירת קבע, כפי שמצינו במעלת בית המקדש לגבי משכן שילה – "כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה" , "הוא יבנה הבית לשמי" , ודוגמתו גם בנוגע להבנינים של ישיבות, בתי -כנסיות ובתי - מדרשות , שעתידים שיקבעו בארץ ישראל , בסמיכות לביהמ"ק .
1807 מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ז
וכאשר איש ואשה "זכו (אזי) שכינה ביניהן" – שהבית מתנהל באופן שנעשה מקדש (מעט ), עליו אומר הקב"ה "ושכנתי בתוכם" ; וכיון ששכינה שרוי', אזי "לא יגורך רע" , שנמשך אך טוב, בטוב הנראה והנגלה , בבני חיי ומזוני וכולם – רויחי.
697 ע"פ מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וע"ד שמצינו במדינה זו , שהיא מבורכת בנתינת הצדקה עבור בניית בתי -כנסיות ובתי - מדרשות וישיבות, "מקדש מעט" , ואעפ"כ חסר בענין שמירת שבת],
1123 יחזקאל יא, טז. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ט
למה נפל בגורלם להיות "אחד בעיר ושנים במשפחה" , כדי להציל עיר או מדינה, להודיע שם אודות הקב"ה ותורתו ומצוותיו, אבל באופן שיכולים לדבר רק אודות ענינים פשוטים בתכלית, כיון שלעת-עתה אינם שייכים לענינים נעלים ומזוככים יותר – בה בשעה שהי' יכול להימצא ב"ארץ טובה ורחבה" , במקום שישנם כמה בתי -כנסיות ובתי -מדרשות , "מקדש מעט" , וציבור רב של שומרי תורה ומצוה, ולילך שם "מחיל אל חיל" ; ובנוגע להפצת התורה והפצת המעיינות – הרי כיון שאין סוף לתורה ומצוותי', "ארוכה מארץ מדה ורחבה מיני ים" , יוכל לפעול בזה גם עם היהודים שנמצאים שם!
935 יחזקאל יא, טז. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
גם הטעם שקורין פרשת פרה קודם פרשת החודש , דלכאורה, כיון שבאחד בניסן הוקם המשכן ובשני בניסן נשרפה הפרה , היו צריכים לקרוא פרשת פרה לאחרי פרשת החודש.
1205 ירושלמי מגילה פ"ג ה"ה. פרש"י נשא ז, א. פרש"י מגילה כט, א – ד"ה ברביעית.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
המשך הביאור בפירוש רש"י (מהו החידוש בדברי משה "לא בשמים היא גו'", לאחרי שבנ"י לומדים תורה קרוב לארבעים שנה) – שפרשה זו באה בהמשך להמדובר בפרשה שלפני' אודות הירידה לגלות, ועז"נ שגם כאשר יהיו בין הגויים, במקום רחוק ביותר ממקום ישוב בנ"י, "בקצה השמים" , לא יאמרו שבכדי לשוב לתומ"צ עליהם לעלות אחרי' למקום גבוה כמו השמים, היינו, לחזור למקום ישובם באה"ק , אלא גם בהיותם בגלות "קרוב אליך", "התורה ניתנה לכם בכתב ובעל פה",
3246 שהרי גם כאשר בנ"י נמצאים בגלות נמצא הקב"ה יחד עמהם, כמארז"ל (מגילה כט, א. ספרי ס"פ מסעי) "חביבין ישראל שבכל מקום שגלו שכינה עמהם, גלו למצרים שכינה עמהם .. גלו לבבל שכינה עמהם .. גלו לעילם שכינה עמהם .. גלו לאדום שכינה עמהם".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
סמוכה למטתי, ואחרי התפלה צ"ל לימוד התורה, כמ"ש בשו"ע שצריך לילך מבית הכנסת לבית המדרש], היינו, שהנהגת איש הישראלי היא באופן שעוסק בתפלה ובתורה, ולימוד התורה שלו הוא ע"מ לעשות ולקיים כו', וכיון שרצון יראיו יעשה , עוזר לו הקב"ה שהלימוד שלו בא בפועל – הנה כאשר עושה זאת גם בזמן הגלות חושך כפול ומכופל , הנה אז חברים מקשיבים גו', שהקב"ה ופמליא שלו באים לשמוע בקולו ומבקשים אצלו השמיעני, והיינו, דכיון שגם שכינתא בגלותא , לכן גם הקב"ה מבקש אצלו השמיעני, בכדי שעי"ז יפדה את השכינה מהגלות, וכמרז"ל כל העוסק בתורה וכו' פדאני לי ולבני מבין האומות, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, בקרוב ממש.
1658 ראה מגילה כט, א. ספרי ס"פ מסעי. זח"א קכ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, פרשת פרה, ח"י אדר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וטעם הדבר – לפי שפרשת פרה אינה שייכת לפורים, אלא לפרשת החודש, שבה קורין אודות קרבן פסח, ובתור הכנה לזה קורין פרשת פרה, שענינה טהרת בנ"י כדי שיוכלו להקריב קרבן פסח .
2410 ירושלמי מגילה פ"ג ה"ה. הובא בפרש"י מגילה כט, א (ד"ה ברביעית).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
עליו נאמר "ושכנתי בתוכם", ו"קדושה לא זזה כו'" , ועד"ז בחוץ לארץ – בבתי כנסיות ובתי מדרשות , ששם שורה אלקות בגילוי יותר; ועד"ז מובן בנוגע לתורה , שעם היותה למעלה לגמרי מהעולם, נמשכה ובאה למטה בעולם בגדרי הזמן – יום בשנה – ששה בסיון.
1760 ראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וההוראה מזה, שלכאורה טוב לעשות כל דבר שבקדושה וכו' בביהכ"נ וביהמ"ד ("מקדש מעט" ) מלעשותו במקום אחר –
1517 יחזקאל יא, טז. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ועד שהקב"ה אומר "זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אויתי'"153 – בית -הכנסת ובית -המדרש, "מקדש מעט" זה, ועד "ושכנתי בתוכם" , בביתו של כל אחד מישראל , שנעשה מואר ב"נר מצוה ותורה אור", וקול התורה נשמע בו ביום ובלילה, כמבואר בהלכות תלמוד תורה , והרי ע"י לימוד התורה "אותי אתם לוקחים" , את "נותן התורה",
1685 יחזקאל יא, טז. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכן מצינו שבתי כנסיות ובתי מדרשות נקראים מקדש מעט , והיינו, שכשם שבביהמ"ק הי' שורה דרגת האלקות שהשמים ושמי השמים לא יכלכלוך, שזהו"ע עיקר שכינה, הנה כן הוא גם בבתי כנסיות ובתי מדרשות , שנקראים מקדש מעט , שגם שם ישנו הענין דעיקר שכינה.
2247 יחזקאל יא, טז. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בבתי כנסיות ובבתי מדרשות" , שנקראים "מקדש מעט" , ופועלים שהשכונה כולה, עם הבתי -כנסיות ובתי -מדרשות , נשארת בידי בנ"י, ומסתלק כל הענין שעלול להזיק כו' .
2554 יחזקאל יא, טז. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ג' שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
והרי ענין ההכרזה הוא כדי שיהי' הדבר בפירסום ובגילוי במעמד עשרה מישראל, ובפרט כשההכרזה היא במקום קדוש – בית -הכנסת או בית -המדרש, שנקראים בשם "מקדש מעט" , ועאכו"כ כשישנם ב' המעלות ביחד, בית -כנסת ובית -מדרש, "שערים המצויינים בהלכה" , כך, שההכרזה היא נתינת כח על הענין.
216 יחזקאל יא, טז. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, כ"ד שבט, מבה"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
"והוּצאתי אִתכם", שהרי "עמו אנכי בצרה" , כמארז"ל "גלו למצרים שכינה עמהן" , וכפי שאמר הקב"ה "אנכי ארד עמך מצרימה" , ולאח"ז "אנכי אעלך גם עלה"17, שגם הקב"ה יצא ממצרים –
1511 מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
מצות פרה אדומה היא מצוה כללית, שלכן נאמר בה "זאת חוקת התורה", ויש כמה מצוות שתלויות בה, החל מחג הפסח ("ראשון לרגלים" ) שתלוי בפרה אדומה , כי, כדי שיוכלו להקריב קרבן פסח זקוקים לטהרה שע"י פרה אדומה , ולכן באה פרשת פרה בסמיכות לפרשת החודש , ללא הפסק ביניהם, כיון שבפרשת החודש מדובר אודות קרבן פסח, ובשביל זה זקוקים לטהרת הפרה .
2950 ראה מגילה כט, סע"א ובפרש"י – מירושלמי מגילה פ"ג ה"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ויה"ר שתהי' "תשועת ה' כהרף עין" , ויתוספו בשכונה בתי - כנסיות ובתי -מדרשות ומוסדות חינוך, עדי קיום היעוד "עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל (חוץ לארץ ) שיקבעו בארץ ישראל , ע"י משיח צדקנו, בקרוב ממש.
1229 מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ט
כיון שאמרו רז"ל "גלו לאדום שכינה עמהם", והיינו, שבזמן הזה נמצאת עיקר השכינה בגלות , הרי יש מעלה בחו"ל לגבי ארץ ישראל , וא"כ, מהי סיבת הגעגועים?
609 ספרי סוף פרשתנו (מסעי). וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולכן מקיים הקב"ה מ"ש "ושב ה' אלקיך את שבותך" , "והשיב לא נאמר אלא ושב" , "שהוא ישוב עמהם" , "ועוד ..
1508 מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ועד שיבוא משיח ויקח את כל הבתי -כנסיות ובתי -מדרשות שבחוץ לארץ – לארץ ישראל , וכל בתי כנסיות ובתי מדרשות שבשכונת קראון-הייטס בתוכם, יחד עם כל המתפללים, שיצאו מהגלות בקרוב ממש.
159 ראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וכיון שאין הכרח שג' ענינים אלו יהיו בזמן אחד – הן בנוגע לשבת מברכים חודש אדר ופרשת שקלים , שיתכן שלא יהיו ביחד, כמ"ש בשו"ע (מדברי הגמרא ) שכאשר ר"ח אדר חל בשבת קורין פרשת שקלים בשבת ר"ח אדר , ואילו שבת מברכים חודש אדר הוא בשבת שלפנ"ז; ועאכו"כ בנוגע לפרשת משפטים, שאין הכרח שיקראו אותה בשבת מברכים חודש אדר או בפרשת שקלים , שהרי בשנה מעוברת לא יתכן הדבר – הרי מובן שהם ג' ענינים שונים (כך שאי אפשר לומר שא' מהם כולל את השאר, בבחי' "יש בכלל מאתיים מנה" וכיו"ב).
1058 מגילה כט, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
כל זה בהקדם המבואר בלקו"ת פ' חוקת , דצריך להבין מפני מה תקנו שיקראו פרשת פרה קודם הפסח , כדי שיטהרו כל ישראל לעשות הפסח בטהרה , ולמה לא תקנו זה גם קודם שאר הרגלים, שיש שם ג"כ קרבנות.
2074 רש"י מגילה כט, א (ד"ה פרה אדומה ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בכללות ענין הגלות, שלא מספיק היציאה מהגלות (סור מרע), אלא תכליתו הוא העלי' שנעשית על ידו, ועד לענין גילוי השכינה (עשה טוב), שהרי ענין הגלות הוא גם גלות השכינה , וכמ"ש ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא, וכתיב עמו אנכי בצרה, וכמארז"ל גלו לאדום שכינה עמהם, ולכן צ"ל גאולת השכינה מן הגלות, וכמאמר והוצאתי אתכם נקוב והוּצאתי אִתכם, ועד שעי"ז באים אח"כ לגילוי נעלה יותר, כמ"ש ולילה כיום יאיר, שלעתיד לבוא תתגלה מעלת הגלות שנמשל ללילה .
2088 ראה מגילה כט, א. ספרי ס"פ מסעי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
פרשת זכור ועאכו"כ פרשת שקלים – הם לעולם לפני פורים; פרשת החודש – שייכת כבר לחודש ניסן (שהרי "החודש הזה לכם ראש חדשים" הוא חודש ניסן, והמשך הפרשה הוא בנוגע לקרבן פסח), ולפעמים חלה בר"ח ניסן (כבקביעות שנה זו); ואילו פרשת פרה היא לעולם בחציו השני של חודש אדר, לאחרי פורים (כמבואר בארוכה במשנה ובגמרא ובפוסקים ).
2124 מגילה כט, סע"א. ל, א. רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"כ. טושו"ע או"ח סתרפ"ה ס"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ולאחרי כן – עתידים כל בתי כנסיות ובתי מדרשות שבקראון-הייטס שיקבעו בארץ ישראל , בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.
2246 מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והנה, בין הענינים דיו"ט שהם במקום עלי' לרגל – ישנו גם המנהג לילך לבתי -כנסיות לשמח יהודים בשמחת היו"ט של קבלת התורה, שבשביל זה יש צורך שיהי' יכול לילך ברגליו ל"מקדש מעט" .
1910 יחזקאל יא, טז. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובאופן שגם הקב"ה נגאל מהגלות, כמ"ש "כי קרובה ישועתי לבוא" , "ישועתכם אינו אומר אלא ישועת י " , וכמ"ש "ושב ה' אלקיך את שבותך" , "והשיב לא נאמר אלא ושב , מלמד שהקב"ה שב עמהן מבין הגליות" ,
884 מגילה כט, א. הובא בפרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אך הענין הוא – כמדובר פעם בארוכה שהכוונה והמטרה של כל בית -כנסת, "מקדש מעט" , וכן כל בית פרטי בישראל, היא – להיות כמו בית המקדש , מקום שבו שוכן הקב"ה; וכמובן גם ממ"ש בנוגע למשכן:
1592 יחזקאל יא, טז. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בתי כנסיות ובתי מדרשות הם ה"מקדש מעט" , שבהם שוכן
1190 יחזקאל יא, טז. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
לעמים – שהיא כמו המחיצה שמבדילה בין קודש לחול ובין אור לחושך, שהרי כל עניני מחיצה והבדלה באים ביחד , וכיון שיודעים מא' מהם שזהו ענין שאינו תלוי בדעת בני-אדם, הרי מובן שכן הוא גם בנוגע לשאר ההבדלות, שכפי שקבעה "תורת חיים" שהיא גם "תורת אמת", כך היא המציאות – אזי פוגעים ומעמידים בסכנה את כל בנ"י בכל מקום שהם, ועי"ז מעמידים בסכנה, כביכול, גם את הקב"ה, "שכינתא בגלותא" .
1594 ראה זהר ח"א כז, ב. ח"ב ב, ב. ח"ג עה, ב. ועוד. וראה מגילה כט, א. ספרי ס"פ מסעי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
הם לנגד חג"ת וכו'" – שגם בהיותם במעמד ומצב ששייך ובערך ל"עמין עכו"ם דעלמא" (כמו בשעה שנכשלו בחטא המרגלים), ניכרת בגלוי מעלתם של ישראל , ש"קב"ה אתרעי בהו ..
2866 ולא רק באופן ש"גלו לבבל שכינה עמהן" (מגילה כט, א), אבל השראת השכינה היא בהעלם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול ה'תשל"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובאופן שבכל מקום שנמצאים בנ"י "שכינה עמהם" , שנאמר "עמו אנכי", ובמילא תהי' גם היציאה מהגלות באופן ד"ושב הוי' אלקיך את שבותך" , וכמובא בפירוש רש"י ש"הכתיב גאולה לעצמו שהוא ישוב עמהם", עם כל בנ"י ועם כל אחד ואחד מישראל , באופן שאפילו
2002 מגילה כט, א. ספרי ס"פ מסעי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכשיבוא משיח, שאז "עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל" – הנה כיון שבכל פינה שברחובות השכונה, על כל צעד וכל שעל, נאמרו דברי תורה ויראת שמים וכו',
791 מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויצא, יו"ד כסלו (מאמר ג') ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ויש לומר, דזה שמביא בהמאמר שהטענה שלו היתה שדורסים עליו בבית מדרש , דהגם שבית מדרש הוא מקדש מעט , דהשראת השכינה שבמקדש מעט היא מעין השראת השכינה שבבית המקדש , מ"מ, גם שם היתה התפשטות הישות שלו.
44 יחזקאל יא, טז. מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ג', טו"ב כסלו ה'תשמ"א - לפני תפלת מנחה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ונלך יחד עם משיח צדקנו, ועם כל ספרי התורה שבחו"ל, ובכלל עם הבתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל (שבחו"ל), אל ארץ ישראל , ארץ הקודש, במהרה בימינו ממש בשמחה ובטוב לבב.
38 מגילה כט, א. וראה אגה"ק סוס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ מקץ, שבת חנוכה ה'תשמ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכיון שבכל צרתם לו צר (לו בו'), הרי בודאי שבקרוב ממש מוציא הקב"ה את ישראלמהגלות, כמ"ש ושב ה' אלקיך את שבותך , והשיב לא נאמר אלא ושב , ועד שבאים להודות ולהלל לשמך הגדול, והדליקו נרות בחצרות קדשך , בבית המקדש השלישי, מקדש אד' כוננו ידיך.
50 נצבים ל, ג. מגילה כט, א. פרש"י עה"פ שם. ספרי בהעלותך י, לה. מסעי לה, לד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשד"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ז) וכמו שהי' בגלות עילם, עד"ז הוא בכל גלות, דבכל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם, וגלו לאדם שכינה עמהם.
68 ספרי שם. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד אור ליום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול ה'תשל"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם גו' לעברך בברית ה' אלקיך גו', ואח"כ ממשיך (בפ' שני, שיעור לימוד החומש דיום זה) (ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת גו' כי את גו' אשר איננו פה עמנו היום) ושב ה' אלקיך גו'.
3 והשיב לא נאמר כו' (מגילה כט, א הובא בפרש"י עה"ת).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול ה'תשל"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו מה שממשיך בכתוב ושב ה' אלקיך את שבותך , והשיב לא נאמר אלא ושב , כי מצד הכריתת ברית דהקב"ה עם ישראל שנעשו חד ממש, וגם מצד הגוף דישראל שהוא גוי קדוש ובתכלית הקדושה, הרי בכל מקום שישראל נמצא, גם אם יהי' נדחך בקצה השמים, נמצא שם עצמותו ומהותו ית', מכיון שהם חד ממש, ולכן לא נאמר והשיב אלא ושב .
39 מגילה כט, א. וראה גם פרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד אור ליום ועש"ק פ' ואתחנן, ט"ו באב ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכן תהי' לנו בקרוב ממש, שע"י עבודת התשובה בזמן הגלות (כמרומז בפרשה שני' דק"ש בלשון עתיד), יקויים מ"ש ושב הוי' אלקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים גו', היינו, ששכינתא שבגלותא תשוב מהגלות יחד עם בנ"י, ובאופן שאתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל , שהקב"ה מלקט את כל אחד ואחד מישראל – ע"י ה"אחד" שבו, ומוליכו לקבל פני משיח צדקנו, בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותנו, וכספם וזהבם אתם, עם כל הבירורים וכל הניצוצי קדושה, ועד ונצלתם גו', שיבררו את הכל, ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, ויראו בגלוי ש"לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב", למטה מעשרה טפחים, בירושלים עיר הקודש ובארץ הקודש בכלל ה >, בקרוב ממש, בביאת משיח צדקנו.
86 ראה מגילה כט, א. ספרי ס"פ מסעי. זח"א קכ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ענינה של תורת החסידות 4
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
גאולת ישראל (והשכינה) מהגלות; למעלה מזה:
25 כמרז"ל (מגילה כט, א) הקב"ה שב עמהן מבין הגליות .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו מזמור שיר חנוכת הבית לדוד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אך הנה כתי' ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם וכמארז"ל ע"ז אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות כו' שאף הם נק' מקדש מעט מפני שאכל עשרה שכינתא שרי', אך הוא רק בחי' מקדש מעט בהיות בזמן בהמ"ק קים הי' גילוי כללות השכינה ב"ה שנק' בחי' כנס"י מקור כנס"י שלמטה ולכך הי' נתגלה בהם בחי' מציאו' הביטול האמיתי להתכלל נר ה' נשמת אדם הפרטי בפני האבוקה הכללי' שהיא מקור כל נשמות פרטי' של ישראל כנ"ל.
34 וכמארז"ל ע"ז אלו בתי כנסיות : מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
רישא שכיבת לעפרא כו' ונק' סוכת דוד הנופלת כידוע ואז נאמר בה יונתי בחגוי הסלע פי' מסתתרת בחגוי הסלע בבקעים הנעלמי' ומצומצמי' כ"כ שהן ע' שרים דגלו לאדום שכינה עמהם כו' עד שאין לה כח עלי' באוי"ר שנק' גדפין כו' וכמ"ש למעלה ולא נשאר בה רק בחי' אהבה המסותרת הטבעית כו' כמו היונה המצומצם בגדפיה בחגוי הסלע כו' וכנ"ל.
82 דגלו לאדום שכינה עמהם : ספרי בהעלותך יוד, לה. ס"פ מסעי. מכילתא בא יב, מא. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ביאור הדברים ע"פ וקבל היהודים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
בחי' לבוש לשמור כנ"י מכל קטרוגי החיצונים גם בזמן הגלות שכנ"י בתחתית המדריגה כמ"ש יונתי בחגוי הסלע בסתר המדריגה כו' בע' שרים כמאמר גלו לאדום שכינה עמהם כו' אבל משום דקדב"ה בגלותא דוקא אסתלק לעילא לעילא שהוא בחי' הרוממות וההתנשאות הנ"ל שהוא בחי' פנימי' בינה שזהו המאמר דגוים מרקדין בהיכלו והוא שותק הן הן גבורותיו בחי' הסתלקות בעילוי אחר עילוי כו' כנ"ל ע"כ היא הנותנת דוקא שיוכל לירד ג"כ מטה מטה גם להגין עליהם מכל צד מחיצונים ואדרבה בזמן הגלות הוא עיקר הזמן שמברר רפ"ח שבנוגה לאהפכא חשוכא לנהורא מרע לטוב ממש עד שלעתיד כתיב לא ירעו ולא ישחיתו כו' והוא מובן יותר עפ"י הנ"ל בענין והכיתי כל בכור דכדי לכלות לגמרי צריך להיות דוקא ממקום הגבוה מן המדות והוא מבחי' ס"ג דבינה שהוא בבחי' עלי' והסתלקות מן המדות והיינו ענין דקדב"ה שהוא ז"א אסתלק כו' והוא עצמו הכח בירידתו כ"כ למטה כי הא בהא תליא דוקא וד"ל וזהו שרש ענין הנ"ל בענין שלח תשלח האם כו' שהוא בחי' השם דהוי' נקוד בניקוד אלקי' כו' וד"ל.
62 גלו לאדום שכינה עמהם : ספרי בהעלותך י, לה. ס"פ מסעי. מכילתא בא יב, מא. ועוד. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש ענין הקללות שבתוכחה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
פי' הג"ר הוא בחי' מל' דאצי' שהיא בגלות בע' שרים כמ"ש כי גר הייתי בארץ נכריה כו' וכמארז"ל גלו לאדום שכינה עמהם ועד עתה הי' בחי' הג"ר הזה בגלות ובדוחק אצל הר"ע דנוג"ה שפעלו בהם רע ונשתעבדו בהם בישראל כנ"ל במאמר התיקוני' וכשיתברר כל הטו"ב שבנוג"ה אזי יבאו כל הקללו' האלה על בחי' הר"ע דנוג"ה להאבידו ולהכריתו לגמרי מלמעלה כנ"ל שזהו תוכן הקללה בכל הקללו' וע"כ אמר שיהי' אז להיפך מכמו שהי' שהגר הי' בגלו' ואז הג"ר אשר בקרב"ך יעלה מעלה כי שם ב"ן המלובש בנוג"ה יתעלה ויעלה עמו גם כל חלקי הטוב שבה והר"ע דנוג"ה יפול למטה, וזהו ואתה תרד מט"ה מט"ה וד"ל.
109 גלו לאדום שכינה עמהם : ספרי ס"פ מסעי. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובזה יובן ג"כ מה שאמר הקדב"ה שתוק כך עלה במחשבה לפני כי ר"ע שרש נשמתו מבחי' אור החכמה דאצי' וכמבואר בע"ח בשרש ענין י' הרוגי מלוכה שהי' בשביל להעלו' מ"ן לאו"א כי גלוי וידוע הי' לפני המאציל אריכות גלות בית שני והענין של הגלות ידוע שהוא רק כדי לברר ברורי' דרפ"ח ניצוצ' שבע' שרים כענין גלו לאדום שכינה עמהם שהוא שם ב"ן המברר כו' ואין הבירור אלא בחכמה כמאמר בחכמה אתברירו דוקא ואמנם גלוי וידוע הי' לפניו שאין כח בחכמה דכנ"י בגלות לברר כל הברורי' דרפ"ח כו' והיו צריכי' להשתקע שם זמן ארוך מאד ע"כ הקדים עצה טובה בי' הרוגי מלוכה שהיו מבחי' החכמה דוקא שבמס"נ שלהם הם ביררו מרפ"ח כו' כל מה שהי' צריך להתברר ע"י כנ"י כי הרי נשמתם עלו במס"נ לאור חכמה העליונה הנק' מחשבה עילא' סתימאה כו' ושם הי' עי"ז הבירור היותר גדול מכל מה שעתיד להתברר ע"י חכמה שבכאו"א מישראל בגלות ולא עוד אלא שבכל דור ובכל זמן לא יש כח לחכמה שבכנ"י לברר בגלות כ"א ע"י כח החכמה עילא' לפי שי' הרוגי מלוכה שמסרו נפשם לחכמה עילא' המה הנותנים כח ועוז תמיד לברר למטה בחכמה כמ"ש בע"ח ע"פ א"ל נקמות ה' כו' ע"ש.
17 גלו לאדום שכינה עמהם : ספרי ס"פ מסעי. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרש ענין יונתי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
הראיני את מראיך כו' הנה מבואר שהמראה הוא בחי' המצות כו' ולהבין זה הנה ילה"ק את הענין הידוע שנראה כסותר זא"ז דלפעמים משמע בגמ' דמעלת התו' גבוה ונעלה ממעלת המצות כמו שגזרו הדין בהמשנה דאלו דברים כו' ות"ת כנגד כולם ואמרו עוד שנמנו וגמרו דתלמוד גדול מן המעשה כו' ומי שתורתו אומנתו פטור מן הק"ש כו' ולפעמים משמע בגמ' להיפוך דמעלת המצות גבוהות ממעלת התורה כמ"ש מבטלין ת"ת להלוית המת כו' וקאמ' בגמ' ולית לי' לרשב"י הלומד שלא ע"מ לעשות כו' ובכמה דוכתי אמרו לא המדרש עיקר אלא המעשה כו' וגם בפסוקי' יש כתובי' שמורים על מעלת התורה יותר כמו נר מצוה ותורה אור ויש פסוקים שמורי' על מעלת המצות יותר כמו ארור האיש אשר לא יקים את דברי הברית לעשות אותם דוקא כו' וכן ושמרתם ועשיתם כו' וכהנה רבות וכו', אך הענין הוא דשניהם אמת משום דלא ראי זה כראי זה ויש מעלה בתורה משא"כ במצות ויש מעלה במצות מה שאינו בתורה כו' כי הנה אנו רואי' בתו' הנגלית לנו שיש מעלה מש"א במצות והוא מה שהתו' היא חכ' ושכל וטעם למעשה המצות ונק' טעמי המצות והפשוט מורה שהטעם של איזה דין והלכה היא בחי' אור וחיות אליו משא"כ הדין והלכה שבלא טעם אין לו חיות ואור כלל כמו חוקי המלך וגזירותיו שבלא טעם כלל אין להם חיות חזק אמנם מצד אחר יש מעלה במצות שהן גילוי הרצון בלא טעם שהוא מורה על היותו למעלה מן השגה והטעם לגמרי כי הנה הרצון העצמי הוא למעלה מן החכ' והטעם לגמרי דהיינו שאין כח באור החכ' להשיגו ולהכילו כלל כמאמ' שתוק כך עבמ"ח כלומר אין טעם לרצון
83 מבטלין ת"ת להלוית המת : מגילה כט, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ואם אי אפשר למצוה להעשות ע"י אחרים כגון להיות מעשה לצדקה במקום שדבריו נשמעים יותר מדברי אחרים או שאין עשיית אחרים מספקת למצוה זו כגון להוצאת המת שאין לו מלווים לפי כבודו כשיעור שיתבאר במקומו יפסיק תלמודו ויעשה המצוה ויחזור לתלמודו ואצ"ל למצות שהן חובה מדברי סופרים כמו תפלה וכיוצא בה שחייב להפסיק תלמודו כדי לקיימן כהלכתן בכל תנאיהן ודקדוקיהן ודקדוקי סופרים בתכלית השלימות כי זה כל האדם כמו שאמרו חכמים תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים ואם אינו עושה כן נמצא שלמד שלא לעשות ונוח לו שנהפכה שלייתו על פניו ולא יצא לאויר העולם.
כ מגילה ג, ב. שם כט, רע"א. כתובות יז, א. רמב"ם הל' אבל פי"ד ה"ט. טור ושו"ע סי' שסא ס"א. וראה קו"א (ד"ה אבל מ"ש, בנוגע לר' אבהו בירושלמי פסחים פ"ג ה"ז וחגיגה פ"א ה"ז). לקמן ה"ד (ללוות המת ולהכניס כלה לחופה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ד אפילו תלמוד תורה של רבים נדחה מפני מצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים כמו שאמרו על ר' יהודה בר אלעאי כשהיה מלמד לתלמידיו וראה את המת או את הכלה היה מפסיק מתלמודו ללות המת ולהכניס הכלה לחופה.
סא כתובות יז , א. מגילה כט, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, יג
י ברית כרותה שכל היגע בתלמודו בבית הכנסת לא במהרה הוא משכח ועל כן במקום שאין בית המדרש בעיר אין לאדם ללמוד בביתו אלא בבית הכנסת שמתפללים בו אבל כשיש בית המדרש בעיר אין ללמוד יחידי בבית הכנסת אלא בבית המדרש בחבורה שנאמר חרב על הבדים ונואלו חרב על שונאיהם של ישראל שיושבים בד בבד ועוסקים בתורה ולא עוד אלא שמטפשין שנאמר ונואלו שאין התורה נקנית אלא בחבורה ואמרו חכמים עשרה שיושבים ועוסקים בתורה שכינה שרויה ביניהם שנאמר אלקים נצב בעדת אל ואין עדה פחותה מעשרה.
קסא ירושלמי ברכות פ"ה ה"א. רמב"ם שם (לגירסת הטור ועוד). טור ושו"ע סי' רמו סכ"ב. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אהוביי אחיי אל נא תרעו , ריעים האהובים ליוצרם ושנואים ליצרם, ואל יעשה אדם עצמו רשע שעה אחת לפני המקום, אשר בחר בה מכל היום להקהל ולעמוד לפניו בשעה זו, שהיא עת רצון לפניו להתגלות, לבוא אל המקדש מעט , לפקוד לשכינת כבודו השוכן אתם בתוך טומאותם , ולהמצא לדורשיו ומבקשיו ומייחליו.
309 המקדש מעט : מגילה כט, א. למקדש מעט אר"י אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וסבת הגלות הוא מאמר רז"ל גלו לבבל שכינה עמהם , דהיינו מפני שהלביש בחינת פנימית נקודת לבבו בזה לעומת זה, דהיינו בלבושים צואים דמילי דעלמא ותאות עוה"ז, הנקרא בשם בבל , והיא בחינת ערלה המכסה על הברית ונקודה הפנימית שבלב.
4009 גלו . . עמהם : מגילה כט, א. וב[תניא] ח"א פי"ז. ולקמן [אגה"ק] סכ"א [לעיל אגרת לו] – "לאדום". וצ"ע הטעם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רפב קריאת התורה והמפטיר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וד' פרשיות שבחדש אדר ,
1446 שהרי הן נזכרות במשנה
מגילה כט, א (ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים ... בשניה זכור,
בשלישית פרה אדומה, ברביעית החודש הזה לכם ... לכל מפסיקין בראשי חדשים). ואם כן
מסתבר שנתקנו לפני זמן התנאים, היינו בזמן אנשי כנסת הגדולה.
הובא ב שבלי הלקט שם בשם רבינו ישעי' (שקריאת
המוספין אינה חובה ... ואינו אלא תיקון הגאונים ... אבל ארבע פרשיות, ופרשת ראש
חדש , שהן חובה ליום).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' שהקב"ה נק' חתן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והנה כמ"כ יש מחשבה פנימי' ועצמיו' שהוא ית' ממש נתפס בה, והוא שרש נש"י שעלו במח', שאין מחשבה זאת כשאר מח' הנ"ל שהן בטילי' לגבי העצמו' שהן בהתפשטו' חיצוניו' במח' דאנא אמלוך הנ"ל, אבל מח' זו שישראל עלו בה היא בבחי' פנימי' ועצמיו' ממש דהיינו עצמו' הרצון הפשוט כמו שהוא בעצמו ממש ולא בבחי' התפשטו' לבד להיותם בבחי' עצמיו' ממש כמ"ש כי אתה אבינו את"ה ממש כו', וכן א' הבן יקיר לי אפרים ילד שעשועי' עצמיי' כבן שנמשך מעצמו' האב ממש וכמ"ש בנים אתם כו' ע"כ המו מעי לו ממש כמו בכל צרת"ם לו צ"ר ממש, ולכך א' לא הביט און ביעקב כו' ותרוע"ת מלך בו כו' (כמ"ש במ"א) (רק שעכ"ז התקשרו' דנש"י למעלה ג"כ ע"י אותיו' התוה"ק (שזהו דגליף גליפו כו' בבחי' חקיקת אותיו' עצמיי' שנק' חוק"ת התורה, והן ס"ר נש"י למטה שקשורי' בס"ר אותיו' התו' בגליא, שזהו דישראל מתקשרא' באוריי') (וכמו שהי' במ"ת שעל כל דיבור פרחה כו' עכ"ד דוקא שהן ד"ת, וגם עכשיו לא תעלה כל נשמה ליכלל ולהתקשר בעצמו' א"ס ב"ה הגם שכבר ישראל עלו במח' העצמי' כ"א ע"י קריא' באותיו' התורה דוקא כנ"ל וד"ל).
133 בכל צרתם. . לא הביט. . כמ"ש במ"א : ישעי' סג, ט [וראה מגילה כט, א]. בלק כג, כא. וראה ס' מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ב ע' א'תקמח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח מקום שאמרו להאריך כו' ועפ"ז יובן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו בפרט בכאו"א, ועד"ז יובן בכלליות נש"י שהם קומה שלימה שז"ע מה שארז"ל שיש ד' נהרות בבחי' לעו"ז, וכנ"ל, ולהיות כן ירדה שכינה ג"כ להתלבש כו' כמארז"ל גלו לבבל שכינה עמהם כמ"ש ושמתי כסאי בעילם, שע"ז
726 גלו לבבל שכינה עמהם : מכילתא בא יב, מב. ספרי בהעלותך י, לה. מסעי לה, לד. מגילה כט, א. ראה לקו"ש ב' ניסן כרך ז ע' 210 הערה 29.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ר"א פתח והמה כאדם] וביאור ענין משתשקע החמה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ששזפתני השמש שאינו מאיר בחי' שמש הוי' כי בפשעכם שולחה אמכם כנס"י דלעילא בחי' מל', או מפני כשגלו למצרים שכינה עמהם שנא' אנכי ארד עמך מצרימה, וכן לבבל שנא' למענכם שולחתי בבלה כו'.
1774 וכן לבבל : מכילתא בא יב, מב. ספרי בהעלותך י, לה. מסעי לה, לד. מגילה כט, א. ראה גם לקו"ש ב' ניסן כרך ז ע' 210 הערה 29.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ר' אבהו פתח והמה כאדם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והענין דהנה כתי' אל תראוני שאני שחרחורת שזפתני השמש ופי' בזהר (ה' ח"ג דמה"א ע') דאסתלק שימשא מלאנהרא בי' ומלאסתכלא בי' ופי' במק"מ שמש הוא שמש הוי' ז"א והיינו דז"א אינו מאיר במל' ועל ל' החסידות הוא קול ודיבור, וא"כ א"ז כפי' הפשוט שמפרשים שהשחרות אינו מצד עצמה כ"א מצד השמש אבל כאן מפרש שהשחרות הוא מפני דאסתלק שימשא כו' וא"כ צ"ל אומרו אל תראוני כו', ואפ"ל ע"ד שארז"ל אל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו, ועוי"ל דהשחרות אינו מצ"ע כ"א כמ"ש כי בפשעיכם שולחה אמכם וזהו אל תראוני שאני שחרחורת דזה שזפתני השמש הוא מצד עונות בנ"י, ועוי"ל כמארז"ל גלו לבבל שכינה עמהם וכמ"ש למענכם שולחתי בבלה והיינו ג"כ שאינו מצ"ע, רק לפי תירוץ זה הוא מה שנמשך לאגנאה עלייהו.
27 גלו לבבל שכינה עמהם : מכילתא בא יב, מב. ספרי בהעלותך י, לה. מסעי לה, לד. מגילה כט, א. ראה גם לקו"ש ב' ניסן כרך ז ע' 210 הערה 29.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עטרת תפארת שיבה כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכמשל המושך בחבל בקצה התחתון נמשך גם קצה העליון כבי' שז"ע ג' השכינה כו' וע"ז הוא שאה"כ וישוב אל ה' וירחמהו, והיינו לעורר ר"ר על בחי' ש' של הוי' השוכן אתם בתוך כו' שכינה עמהם כו', ולהיות כי מעשה אבות סימן לבנים שלכן כאשר ראה יעקב את רחל כתי' וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך, פי' רחל היא כנס"י מקור כל הנשמות שהרי היא היתה עקרת הבית , עיקרה של בית יעקב הנק' ישראל , ועש"ז הוא בחי' כנס"י שכונסת אורות דבחי' ישראל דלעילא בתוכה וכמ"ש במ"א, וכאשר ראה יעקב את רחל שרומז גם לבחי' כרחל לפני גוזזי' נאלמה כו', התחיל לעורר רחמים במדתו העליונה שהיא מדת הרחמים שבאצי' על מקור כנס"י, ולא עוד אלא וישא את קולו בחי' הקל כו' יעקב למעלה למקור הרחמים העליונים הנק' אב הרחמים, וכמשנת"ל ההפרש בין אב הרחמן לבחי' אב הרחמים שבחי' אב הרחמן בנו"ן פשוטה רומז על בחי' הרחמים שבסדר השתלשלות האצי' מדתו של יעקב, שהוא בריח התיכון המבריח מן קצה התחתון עד קצה העליון לעורר ע"י קולך בחי' אב הרחמים בחי' רחמים רבים שלמעלה מהשתלשלות בחי' עטרת תפארת שיבה הדרת פנים זקן בחי' י"ג ת"ד דא"א כו', שז"ע דכתי' בו וישא את קולו ויבך שע"י הקול בכיה יתעורר בחי' ר"ר שיומשך משם בחי' ר"ר על כלליות כל הנשמות בכלל
110 שכינה עמהם : מכילתא בא יב, מב. ספרי בהעלותך י, לה. מסעי לה, לד. מגילה כט, א. ראה גם לקו"ש ב' ניסן כרך ז ע' 210 הערה 29.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם פדה בשלום נפשי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ארון ויריעות שהם פנימים ומקיפים וכמ"כ תורה הוא פנימי ולבושי המצות ובפרט מצות צדקה מקיפים וכמ"ש ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך, ואשים דברי בפיך תורה שהוא פנימי וכמ"ש ותורתך בתוך מעי ובצל ידי כסיתיך קאי על מצות ובפרט גמ"ח וכמ"ש בצל החכ' צל הכסף, ולכן תפלה בצבור בלא תורה וגמ"ח ה"ז שחוטי חוץ רק תורה וגמ"ח, וזהו א' הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני דמ"ש פדה בשלום נפשי קאי על נפש דוד והו"ע משארז"ל גלו לבבל שכינה עמהם וזהו כאילו פדאני לי, ולבני הוא מ"ש בני בכורי ישראל דהנה"א נתלבש בהנה"ב לברר בירורים דהנה"א מצד עצמו א"צ תיקון כ"א מה שנתלבש בגוף ונה"ב לברר בירורים דהנה"ב ואמרז"ל א' מהם גולה לברבריא נמשך לאגנאה עלייהו וא"כ יש בו בחי' נפש דוד ג"כ ולכן כל העוסק בתורה כו' מעלה אני כאילו פדאני לי ולבני כו'.
48 גלו לבבל שכינה עמהם : מכילתא בא יב, מב. ספרי בהעלותך י, לה. מסעי לה, לד. מגילה כט, א. ראה גם לקו"ש ב' ניסן כרך ז ע' 210 הערה 29.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עטרת תפארת שיבה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והאהבה היא מוסתרת ונעלמת עד מאד, ויעקב הוא פודה את אברהם ע"י התעוררות ר"ר על נפשו, דשרש הנפש מבחי' ח"ע דכל נפש ונפש מישראל שרשו מבחי' א"ס חיי החיים וירדה למטה בגוף ונה"ב שהגוף הוא ממישכא דחיוויא והוא מרוחק לגמרי מבחי' אור פני מלך חיים ומלך עולם, וכשיתבונן כל אדם היטב הרי ימצא מח' אשר לא לה' המה ומכ"ש כשימצא דיבור ומכ"ש מעשה אשר לא לה' המה וע"ז כתי' מלך אסור ברהטים ברהיטא מוחא וגם המלך אסור כו' דכתי' יעקב חבל נחלתו כמו החבל כשמושכין קצה הא' נמשך גם קצה השני כמו"כ ברהיטי מוחא גם המלך אסור והו"ע גלות השכינה גלו לבבל שכינה עמהם וכמ"ש השוכן אתם בתוך טומאותם דכמו בקדושה כתי' ושכנתי בתוכם בתוך כ"א ואחד כמו"כ כתי' השוכן אתם בתוך כו' שכינה עמהם.
85 גלו לבבל שכינה עמהם : מכילתא בא יב, מב. ספרי בהעלותך י, לה. מסעי לה, לד. מגילה כט, א. ראה גם לקו"ש ב' ניסן כרך ז ע' 210 הערה 29.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שו"ת תורת שלום יורה דעה סימן מח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ונראה דדעתו שזה לדברי הכל ואסור בהנאה מדאורייתא (וצריך לומר לפי זה דגם אילנות אסורים אפילו שלא במקום הקברים, וכבד להעמיד דברי התוס' והרא"ש פרק בני העיר דמיירי בשל יחיד.
1054 דברי התוס ' : מגילה כט, א ד"ה אין מרעין : אבל האילנות שנוטעין בהן מותרין, ואין בהם משום כבודן של מתים , אחרי שאינן על הקברים עצמן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כח י'תשמא
מקור מפורש
בדף זה
ראה מגילה כט, א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תפח
מקור מפורש
בדף זה
אמרי נהרדעי - שישבו על נהר מלכא (קדושין ע, ב) מלכו של עולם (עיין מגילה כט, א:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'שסד
מקור מפורש
בדף זה
מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תז
מקור מפורש
בדף זה
מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תרד
מקור מפורש
בדף זה
מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתיא
מקור מפורש
בדף זה
מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתנו
מקור מפורש
בדף זה
ראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתע
מקור מפורש
בדף זה
מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ט'יב
מקור מפורש
בדף זה
מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ט'טו
מקור מפורש
בדף זה
מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב אמור ל"ג בעומר
מקור מפורש
בדף זה
וכדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק — שבדוחק זה דגלות זה האחרון (שסיבת הגליות — שנאת חנם), כדאי לסמוך על רשב"י שיפטור את כל העולם כולו מן הדין, ויחיש את הגאולה דכל בנ"י ודהשכינתא שבגלותא — גאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, ובמהרה בימינו ממש.
41 כמאמר רשב"י (מגילה כט, א).
[edn_33_*]) בנוגע ל(מקדש שני ו)גלות זה האחרון. — ולהעיר מהשקו"ט בגמ' שם ע"ד שנאת חנם בביהמ"ק הא'. וצ"ע היש מסקנא בהשקו"ט ומה היא — כי י"ל דמ"ש שם "ההיא בנשיאי ישראל הואי", הכוונה רק שאין הכרח מהכתוב שהיתה אז שנאת חנם אצל כל העם.
[בר"ח (ועוד) שם פי' "ולא בשאר העם". אבל: אין ענינו (בפי' על הש"ס) פס"ד, וגם לא ביאור מסקנת הסוגיא (כי מבאר רק תיבות או ענינים בודדים בהסוגיא)].
כן להעיר אשר כו"כ דרגות בשנאה זו ובאהבה,
ואת"ל שגם בביהמ"ק הא' הי' שנאת חנם (אף שלא בהדרגא דביהמ"ק הב') תתורץ הקושיא ממחז"ל (ספרי נשא ו, כו. ב"ר פל"ח, ו. ועוד. נת' בארוכה בדרושי הפלגה (תו"ח וכו' ס"פ נח)) דכשחבור אפרים (אף שהיו עובדי ע"ז) — מנצח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בדף זה
בעמדנו קמי שבתא דפ' החודש, שבת מברכים חודש ניסן, ראשון לחדשי השנה, אשר הנקודה המרכזית שבו הוא חג הפסח, זמן חירותנו, הרי זה ודאי הזמן המתאים לחזק את ההכנות לפסח, הכנות גם, ובמיוחד, במובן הרוחני, להתבונן בעניניו הכלליים והפרטיים של הראש והראשון שבחגים, להתבונן במה שיש ללמוד מהם ולהביא במעשה בפועל בחיי יום-יום של כל השנה.
4 פ' החודש. . פסח : מגילה כט, א ואילך. ובפרש"י שם ד"ה ברביעית: ששם פרשת הפסח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ד
ראש-חודש ניסן, שהוא היום הראשון של חודש הגאולה, והיום בשבוע שבו חל גם היום הראשון של חג הפסח, זמן חירותינו — הוא היום שבו התבשרו בני ישראל שעומדים לפני יציאת מצרים ואף נקבע יום היציאה והגאולה (יום חמשה עשר לחודש), וכהכנה לכך — קיבלו את המצוות של קרבן הפסח, מצה ומרור וכל ההוראות וההכנות לגאולה מצרים .
90 פ' החודש. . פסח : מגילה כט, א ואילך. ובפרש"י שם ד"ה ברביעית: ששם פרשת הפסח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות ל"ג בעומר
מקור מפורש
בדף זה
אשר השם, שכמאמר רשב"י — הוא תמיד עם כאו"א בכ"מ שהוא נמצא
20 שכמאמר רשב"י : מגילה כט, א. ירושלמי תענית פ"א ה"א (קרוב לסופה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, תשמ"ו
מקור מפורש
בדף זה
יפקון בי' מן גלותא ברחמים", היינו, שענינו של רשב"י לפעול את גאולתם של כאו"א מישראל וכלל ישראל, ביחד עם גאולת השכינה, כדברי רשב"י:
37 מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו תרומה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
וארז"ל.
9 מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יח
בבואנו מראש חודש ניסן, אשר חל השנה בשבת פרשת "החודש" , שבה קוראים בתורה "החודש הזה לכם גו' ראשון הוא לכם לחדשי השנה", והרי עניין זה, שמתחילים למנות את החודשים מחודש ניסן, מציין את ההנהגה הניסית, העל טבעית,
8 שבת פ' החודש , שבה קוראים בתורה "החודש כו'" : מגילה כט, א ואילך. רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"כ. טושו"ע או"ח סתרפ"ה (הלכות ד' פרשיות) ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א בהר שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
רז"ל מספרים שבשעת מתן תורה התאספו כל ההרים, וכל אחד מהם טען שיש לתת את התורה מעליו.
9 מדרש תהלים סח, יז (הוצאת בובר). וראה גם כן מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
ב) מלכו של עולם (עיין מגילה כט, א:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
10 אלו בהכנ"ס ובמד"ר : מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא בא שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
9) מגילה כט, א, פרש"י נצבים שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב שמיני שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
3 ראה מגילה כט, א. לקו"ת ברכה צח, ב. סידור אדה"ז רעו, 7. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב שמיני שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
2 חוקת יט, 7. \ 23) וכמפורש ברש"י (מגילה כט, א -
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
2 הרבצה .. רבים: ראה מגילה כט, א. תשבי מע' רבץ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
6 מגילה כט,א. ובזח"ג קכו, א: כל בי כנישתא דעלמא מקדש אקרי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד שופטים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
0) מגילה כט, א,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פ' פרה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ב"ירושלמי" נאמר:
1 מגילה פ"ג ה"ה. הובא ברי"ף ורש"י למגילה כט, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בדף זה
4 ביום הששי .. כדברי רשביי: זח"א רנז, א. מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
8 ראה מגילה כט, א,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
6 ראה מגילה כט, א. פרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
4 שהרי נאמר ושכנתי בתוכם. וראה מגילה כט, א
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא פורים-תצוה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
בשבת זו קוראים את פרשת זכור, להיותה השבת שקודם פורים – וזכירת מעשה עמלק קשורה עם ימי הפורים, עד שהקריאה של פורים עצמו היא בפרשת מעשה עמלק ("ויבא עמלק"); וקריאת פרשת זכור לפני פורים – כדברי הגמרא – היא ה"זכירה" הבאה לפני ה"עשיה" שבפורים ("נזכרים ונעשים").
4 ראה פרש"י מגילה כט, א ד"ה ומפסיקין "לסמוך מחיית עמלק למחיית המן".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
4 נצבים ל, ג (ובפרש"י שם). מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
1 מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
2 ₪ מגילה כט, א. רש"י נצבים שם. וראה שיחת במהרה בימינו ממש, ליג בעומר תש"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
מהות הגאולה בביאת המשיח קשורה לכל שלושת הגורמים – "ישראל, אורייתא וקודשא־בריך־הוא", אשר הם "כולא חד", שהרי, כידוע, גם "שכינתא בגלותא".
25 ראה מגילה כט, א. ספרי ס"פ מסעי. זח"ג ד, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
21 יחזקאל יא, טז. מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
5 ראה מגילה כט, א. זהר ח"ז קכ, ב. חיג ד, ב. צ, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
6 יחזקאל יא, טז. מגילה כט, א,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יד
מקור מפורש
בדף זה
2 יחזקאל יא, טז. מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יח
מקור מפורש
בדף זה
4 ראה מגילה כט, א. הובא בפרש"י עה"ת נצבים ל ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה כ
מקור מפורש
בדף זה
5 ראה מגילה כט, א. זהר ח'א שם. ח'ג ד, ב. סו, סע"א. עה, סע'א. צ, ב. קצז, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו שמות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
וזה נובע מצד השכינה ששוכנת ומתלבשת עד למטה מטה ביותר – שכינה עמהם בגלותא – מה שאין כן ז"א (זעיר אנפין) דאצילות, ובמיוחד דרגת "כתר", הרי הם "לא (באל"ף) צר", אך לא כן מצד הדרגה שהיא נעלית באופן של אין־ערוך, מצד "אהיה אשר אהיה":
84 מגילה כט, א. ספרי ס"פ מסעי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו פ' זכור-פורים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
בשבת שלפני פורים קוראים את פרשת זכור – "לסמוך מחיית עמלק למחיית המן".
1 מגילה כט, סע"א במשנה. רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"כ. טושו"ע או"ח סתרפ"ה ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
5 מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
3 יחזקאל יא, טז. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
4 מגילה כט, א. זח'א קנ, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
6 מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
1 מגילה כט, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
4 מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
2 נצבים שם. וראה מגילה כט, א. פרש"י עה"פ שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
4 אף שמפסיקין (מגילה כט, סע"א במשנה) ואין קוריו בשבת זו פרשת וזאת הברכה -- מ"מ, מובן מכל שבתות השנה דיום השבת שייך לכל הסדרה שקוראים (ולומדים) במשך שבוע זה (והרי ביום ב' וה' קוראים בפ' ברכה) -- גם הרי כל ששת ימי החול וכל עניניהם ובפרט התומ"צ -- עולים בשבת שלאחריו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
13 בא שם, כג. נצבים שם (וברש"י שם. ממגילה כט, א,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה טו
מקור מפורש
בדף זה
2 ראה מגילה כט, א. זח"א קכ, ב. זה"ג ד, ב. סו, סע"א. עה, סע"א. צ, ב. קצז, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
ובלשון הכתוב "הוי' רועי", היינו, שהחיות שלהם (שזהו"ע המרעה) היא משם הוי', ולכן, "לא אחסר", ולא עוד אלא ש"גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה – הוי' – עמדי", היינו, שגם "בגיא צלמות", במצב ש"גלו לאדום", "דהיינו כשהאדם עושה מעשה אדום", ולא רק הוא אלא גם השכינה כביכול, כמארז"ל "גלו לאדום שכינה עמהם", וכמ"ש "השוכן אתם בתוך טומאותם", "כמשל האוחז בראשו של מלך ומורידו למטה כו' שאין לך עלבון גדול מזה" – גם במצב כזה נמצאים תחת הנהגת שם הוי', ובמילא אינם משועבדים לטבע, ואינם צריכים להתפעל מהטבע ("לא אירא").
750 ספרי ס"פ מסעי. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, כל האמור אודות הירידה דזמן הגלות – אינו אלא ביחס לענינים הקשורים ושייכים להדרגות דסדר השתלשלות , ששם נוגע ("רירט אָן") הפגם ד"עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלקיכם", שמצד זה נעשה החורבן והגלות, כולל גם "שכינתא בגלותא", ובמילא, כל הענינים הדרושים לבנ"י (הן הגשמיים והן הרוחניים) באים בקושי שלא בערך לגבי זמן הבית.
103 זח"ג סו, סע"א. עה, סע"א. ועוד. וראה מגילה כט, א. ספרי ס"פ מסעי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בדף זה
הטעם לכך שהר סיני זכה שעליו ניתנה תורה, הוא – לא מפני היותו גבוה מכל ההרים, אלא אדרבה – להיותו " מכיך מכל טוריא".
283 מדרש תהלים סח, יז (הוצאת בובר). וראה ג"כ מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ש"פ ויקהל-פקודי
מקור מפורש
בדף זה
בנוגע לב' פרשיות אלו, איתא בירושלמי, "בדין הוא שתקדום החודש לפרה", כיון שפרשת החודש נאמרה – וענינה הוא – באחד בניסן, ושריפת הפרה היתה בשני בניסן, שהרי "באחד בניסן הוקם המשכן ובשני נשרפה הפרה", שהרי שריפת הפרה לא היתה יכולה להיות קודם הקמת המשכן.
11 שם ה"ה. הובא בפרש"י מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, בעת ה"פּאַראַד", ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
על זה מספרת לנו הגמרא:
3 מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
כאשר באו שאר ההרים וטענו שרצונם שהתורה תינתן עליהם – כוונתם היתה שהם ראויים לכך מצד המעלות דקדושה שבהם.
65 ראה מגילה כט, א. מדרש תהלים סח, יז (הוצאת בובר).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, אחרי קבלת שבת, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
ונוסף על בזבוז האוצרות שלמעלה, שהו"ע התגלות האוצר של יראת שמים, ישנו גם הענין שהמלך מפקיר כביכול גם את חייו, והו"ע גלו לאדום שכינה עמהם, שזהו שהמלך מסכן את חייו כו'.
88 מגילה כט, א (כגירסת העין יעקב). ספרי ס"פ מסעי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, י"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
אלא מאי, "שכינתא בגלותא" – אזי יאמר תהלים!...
1313 ראה זהר ח"א כז, ב. ח"ב ב, ב. ח"ג עה, ב. ועוד. וראה מגילה כט, א. ספרי ס"פ מסעי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז יובן שני אופני ההעלמות שבספירת המלכות, דבאופן הא', הנה הגם שהכח האלקי מתלבש ומתעלם בהנברא, מ"מ הוא בגילוי קצת, ומושל ושולט על הנבראים, משא"כ באופן הב', שרגלי' יורדות מות בזמן הגלות, הרי המלביש מושל ושולט על המלובש, והו"ע שכינתא בגלותא , שהרי גם בזמן הגלות הנה הרצון שלמעלה הוא תקיף וחזק שיהי' אך טוב לישראל , ולא רק ברוחניות, אלא גם בגשמיות, ומ"מ, מצד ההתלבשות בע' שרים (שבכל מדינה ישנו שר המושל כו')
494 ראה מגילה כט, א. זהר ח"א קכ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
ישנה אמנם ההבטחה ד"לא ידח ממנו נדח", אבל, בינתיים עובר יום נוסף ש"שכינתא בגלותא" ובנ"י הם בגלות, ועובר יום נוסף במעמד ומצב ש"חרבה ירושלים" ובמילא "נתמלאה צור".
1110 זהר ח"א כז, ב. ח"ב ב, ב. ח"ג עה, ב. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
הפירוש הפשוט הוא ש"פדה בשלום" קאי על הקב"ה ; ואילו לפי פירוש הגמרא – קאי "פדה בשלום" על איש ישראל , ואדרבה, הוא זה שפודה כביכול את הקב"ה ("שכינתא בגלותא" ) – "פדאני לי (ואח"כ) ולבני".
1272 זהר ח"א כז, ב. ח"ב ב, ב. ח"ג עה, ב. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
עפ"ז יש לבאר גם דברי הירושלמי "למה פרה קודמת, שהיא טהרתן של כל ישראל" (שיעשו פסחיהן בטהרה ) – דלכאורה אינו מובן :
1017 פרש"י מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
להביא מכשול ולגרום לכמה איסורים כו', וכידוע חומר הענין ע"פ נגלה דתורה , ובפרט ע"פ המבואר בפנימיות התורה שענין זה מעכב ביאת המשיח, ומובן חומר הענין כאשר מעכבים ביאת המשיח אפילו לרגע אחד, ובגלל זה נשארים בגלות כל בנ"י, מליוני יהודים, יחד עם השכינה "שכינתא בגלותא" , ופמליא של מעלה!
1576 זח"א כז, ב. ועוד. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצוה, פרשת זכור, י"ג אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
אך הענין הוא – שזוהי הפעולה שנעשית ע"י קריאת פרשת זכור לפני פורים (כנ"ל (ס"ג) מהמבואר בד"ה זכור תרס"ה שיש תועלת גם בהזכירה כשלעצמה), כפי שמבאר רש"י שטעם הדבר הוא "לסמוך מחיית עמלק למחיית המן", והיינו, שכדי שכל אחד מישראל יוכל לפעול בעבודתו הענין ד"מחיית המן", צ"ל אצלו הזכרון ד"מחיית עמלק" כפי שנעשה לראשונה ע"י משה רבינו, שאמר ליהושע:
528 ד"ה ומפסיקין – מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
מדרשת רז"ל שפדה בשלום נפשי הוא מאמר הקב"ה פדאני לי ולבני מבין אומות העולם, מובן, שזהו ענין כללי, שהרי מה שבנ"י נמצאים בגלות וכן שכינתא בגלותא הוא ענין כללי, ובזה
721 ראה מגילה כט, א. ספרי ס"פ מסעי. זח"א קכ, ב. וראה גם זח"ג צ, ב. קצז, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ב"סעווען-סעווענטי", ולצאת י"ח באמירת חת"ת, ולא לנסוע בריחוק מקום, כיון שמתיירא שמא ידבק בו משהו כו', באמרו, שאע"פ שגם הקב"ה נמצא כביכול בגלות, "שכינתא בגלותא" , הנה הקב"ה יש ביכלתו לעשות זאת, אבל הוא אינו יכול לעשות זאת.
970 ראה זהר ח"א כז, ב. ח"ב ב, ב. ח"ג עה, ב. ועוד. וראה מגילה כט, א. ספרי ס"פ מסעי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
בנוגע לשמחת יו"ט, "ושמחת בחגך" , ע"י אכילת בשר שמן וכו' – שלא מספיק שיש לו שמחה מצד הנשמה, אלא השמחה צריכה לפעול גם על הגוף.
1335 יחזקאל יא, טז. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, כ"א סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
וכיון ש"שכינתא בגלותא" , "עמו אנכי בצרה" – צריך הקב"ה להוציא את בנ"י מהגלות, כיון שזה נוגע אליו בעצמו!
2415 ראה זהר ח"א כז, ב. ח"ב ב, ב. ח"ג עה, ב. ועוד. וראה מגילה כט, א. ספרי ס"פ מסעי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ז שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
אך הענין הוא – שזהו לפי ש"עמו אנכי בצרה" , "שכינתא בגלותא" , והיינו, שמשיח נמצא יחד עם כל בנ"י, כפי שהם במצבם הם, ומנצל את כל עניניו כדי לעזור ולסייע להם, ולכן, כאשר כל בנ"י מתייסרים, אזי מתייסר גם משיח, ולא רק בענינים שנחשבים אצלו להתייסרות ("מאַטערניש"), אלא בענינים שנחשבים ליסורים אצל יהודים פשוטים , שאינם שייכים לרוחניות, ואין להם אלא מה שרואים בגשמיות – הרי הוא נמצא עמהם במעמדם ומצבם.
1208 ראה זהר ח"א כז, ב. ח"ב ב, ב. ח"ג עה, ב. ועוד. וראה גם מגילה כט, א. ספרי ס"פ מסעי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
– שאף שעדיין נמצאים הם בחושך כפול ומכופל, ועדיין "שכינתא בגלותא" , וישראל בגלותא, הרי היתה אצלם גאולה פרטית, שגם היא נחשבת לגאולה, ובלשון חז"ל :
1213 ראה זהר ח"א כז, ב. ח"ב ב, ב. ח"ג עה, ב. ועוד. וראה מגילה כט, א. ספרי ס"פ מסעי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
וכל המקדים בזה וכל המרבה בזה, וכל המתעסק בענין הפצת המעיינות חוצה – הרי הוא מקרב את קץ הגלות, גם בנוגע ל"שכינתא בגלותא" , ופועל הענין ד"פדאני לי ולבני מבין אומות העולם"43, בגאולה האמיתית והשלימה, ובעגלא דידן.
2488 ראה זהר ח"א כז, ב. ח"ב ב, ב. ח"ג עה, ב. ועוד. וראה מגילה כט, א. ספרי ס"פ מסעי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע כ
"באחד באדר משמיעין על השקלים" , "דאמר קרא זאת עולת חודש בחדשו, אמרה תורה חדש והבא קרבן מתרומה חדשה, וכיון דבניסן בעי אקרובי מתרומה חדשה, קדמינן וקרינן באחד באדר , כי היכי דליתו שקלים למקדש" , ולכן נוהגים עכשיו לקרוא בתורה הפרשה שבה מדובר אודות מחצית השקל :
1117 מגילה כט, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
"שכינתא בגלותא" , גם השכינה כביכול נמצאת בגלות!
1744 זהר ח"א כז, ב. ח"ב ב, ב. ח"ג ד, ב. סו, סע"א. עה, ב. ועוד. וראה גם מגילה כט, א. ספרי ס"פ מסעי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ולכן "ונמכר לך" – שגם הקב"ה הולך (עם בנ"י) לגלות, "שכינתא בגלותא" (אלא שענין הגלות הוא רק בדרגת האלקות שנקראת "שכינתא", "ע"ש ששוכנת ומתלבשת תוך כל עלמין" , אבל עיקר האלקות אינו בגלות).
1534 ראה זהר ח"א כז, ב. ח"ב ב, ב. ח"ג עה, ב. ועוד. וראה מגילה כט, א. ספרי ס"פ מסעי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, ג' ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
– כמובן בפשטות ש"עמהון" פירושו רק עמהם, אבל לא בתוכם, היינו, בבחי' מקיף בלבד, שזהו בזמן הגלות, וע"ד מארז"ל "גלו לאדום שכינה עמהם"; ואילו "ביניהון" שפירושו בתוכם, באופן פנימי, קאי על זמן הבית –
2896 ספרי ס"פ מסעי. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע כ
מכיון ש"היא מלפניו " ["באחד באדר משמיעין על השקלים" בכדי להביא הקרבנות מתחיל מניסן ], הו"ל לשנות מס' שקלים לפני מס' פסחים, ולמה שנאה לאחרי'?
655 מגילה כט, סע"א ואילך. וש"נ. וראה פי' ריבב"ן ריש שקלים .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז (מאמר א), ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות, יפעל הענין דוירד וגו' כפי שיהי' ע"י משיח, בגאולה האמיתית והשלימה לכללות עם ישראל, ביחד עם הקב"ה כביכול, שהרי גם שכינתא בגלותא יחד עם בנ"י.
24 ראה מגילה כט, א. ספרי ס"פ מסעי. זח"א קכ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג מוצש"ק פ' ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ט
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יז
אבל לאחרי הגילוי דיציאת מצרים ומתן תורה נתגלה שהחידוש דחדשי השנה (שהי' מקודם) הוא הקדמה להגילוי דיציאת מצרים ומתן תורה, ולכן עכשיו ניסן הוא ראשון גם לחדשי השנה, ומנין החדשים הוא מניסן.יו"ד) והנה התחלת הגילוי דחודש ניסן, שהוא ראשון גם לחדשי השנה, הוא משבת מברכים ראש חודש ניסן, ובפרט כשהקביעות דראש חודש הוא באמצע השבוע (לפני שבת ) שאז קוראין בהשבת שלפני ר"ח (שבת מברכים) פרשת החודש.
44 מגילה כט, א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בדף זה
וזהו רני ושמחי בת ציון כו', פי' הנביא בא לנחם לכנ"י בזמן הגלו' שנק' בת ציון והוא בחי' המל' שנק' ציון כנ"ל במצות מעשיו' כשיורדת בבי"ע לברר בירורים נק' בת ציון כנ"ל והוא משארז"ל גלו לאדום שכינה עמהם שהשכינה מתלבשת בע"ש כמו בשר של אדום וכיוצא וידוע מ"ש עת אשר שלט האדם באדם לרע לו כו' דבזה מתברר הטוב מהשר ההוא ונהפך גם הוא לטוב וממילא יאבד בכלות הבירור כו' וזהו ומלכותו בכל משלה שבחי' מל' משפלת עצמה מאד
37 גלו לאדום שכינה עמהם : ספרי בהעלותך יוד, לה. ס"פ מסעי. מכילתא בא יב, מא. ועוד. וראה מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לו
מקור מפורש
בדף זה
והנה מלבד כי הרמב"ם ז"ל פירש וביאר היטב כי טעמו ונימוקו עמו כדי לזכך הנפש על ידי רבוי המעשה, הנה מקרא מלא דיבר הכתוב פעולת צדקה לחיים , דהיינו שפעולתה וסגולתה להמשיך חיים עליונים מחיי החיים א"ס ב"ה לארץ החיים היא שכינת עוזינו, שעליה נאמר ואתה מחיה את כולם , והיא סוכת דוד הנופלת עד עפר, וכמארז"ל גלו לאדום שכינה עמהם כו', כי באתערותא דלתתא להחיות רוח שפלים דלית ליה מגרמיה כלום אתערותא דלעילא, ובפרט בהתנדב עם להחיות יושבי ארץ החיים ממש וד"ל .
2257 גלו . . עמהם : [ספרי מסעי לה, לד]. מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מה
מקור מפורש
בדף זה
וע"ז ארז"ל גלו לאדום שכינה עמהם)).
2817 ארז"ל גלו . . עמהם: [הובא בתניא] ח"א פי"ז וש"נ [מגילה כט, א. בע"י. עיי"ש בחדא"ג. במד"ר ז. יל"ש תשל"א. ועוד. ועי' אגה"ק ד, כא, כה].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר גו' לא איש דברים וגו' מי שם פה
מקור מפורש
בדף זה
שהרי מיד שחטא אדה"ר בעה"ד גורש מג"ע ונתקללה האדמה בעבורו כמ"ש קוץ ודרדר כו' ואח"ז בימי אנוש הוחל לקרוא בשם ה' כו' עד חנוך שהי' עליות העולמות על ידו כמ"ש ויתהלך חנוך את האלקים כו' (כמשי"ת בסמוך), וכן הי' ירידה עוד בדור המבול שרבה רעת האדם והי' עלי' ע"י נח ובניו כו' וחזר להיות ירידה ע"י דור הפלגה כו' עד אברהם שהי' עליות כל העולמות ע"י וחזר וירד בימי ישמעאל ועשו עד יעקב ובניו ירדו ג"כ מצרים וגלה שכינה עמו עד מ"ת שהי' עלי' גדולה ע"י משה וחזרו לירד בחטא העגל ובחטא מרגלים עד לוחות האחרונות שהי' עלי' קצת כו', וכן בימי יהושע והשופטים הי' עליות וירידות עד דוד ושלמה.
15 יעקב. . מצרים וגלה שכינה עמו : ראה שמו"ר פט"ו, טז. מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם גל נעול מעין חתום
מקור מפורש
בדף זה
(יט) אך הנה אהבה זו בנפש היא מוסתרת ומכוסה בלבוש שק בבחי' גלות בתוך הגוף ונפש הבהמית וכענין מארז"ל שכינה עמהם, דשכינה היא ניצוץ
584 שכינה עמהם : מכילתא בא יב, מב. ספרי בהעלותך י, לה. מסעי לה, לד. מגילה כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר