219
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. מחיית עמלק כתובה בכל חלקי התורה
בשבת שלפני פורים קוראים את פרשת זכור1 – "לסמוך מחיית עמלק למחיית המן"2. הסמיכות הקרובה ביותר שתיתכן3 בין שבת פרשת זכור4 לפורים, היא (כקביעות שנה זו) – כאשר י"ד אדר (פורים) חל ביום א', שאז נמצא כי ה"עשיה" (פורים) באה תיכף לאחר ה"זכירה"5.
ענין זכירת מלחמת עמלק6 מופיע
הערות
- 1. מגילה כט, סע"א במשנה. רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"כ. טושו"ע או"ח סתרפ"ה ס"ב.
- 2. פרש"י שם ד"ה ומפסיקין.
- 3. לפי קביעות השנים בפועל – שלעולם לא יחול פורים של פרזות (רוב מושבות בנ"י) בשבת, כי אז הי' חל פסח בשני בשבת וקיי"ל דלא בד"ו פסח (ראה פרש"י שם ל, ב*). ולהעיר דגם כשהיו מקדשין החודש ע"פ הראי' ובמילא הי' אפשר לחול בשבת – ס"ל לר"נ דלרב מקדימין הקריאה "כדי שתקדם זכירה לעשיי' דעיירות" (שם, א ובפרש"י שם ד"ה עדיין). ולהעיר מפרש"י הנ"ל (שם, ב) "ואנו נוהגין בכולהו כרב חוץ מפורים שחל להיות בשבת דההיא לא איקלע כלל". ומשמע מזה לכאורה, דס"ל דאם הי' פורים בשבת הי' מנהיגנו כרב דמקימין, אלא דלא איקלע כלל. – ההוספה "כלל" – אולי כוונתה דס"ל לרש"י דגם כשקידשו ע"פ הראי' לא איקלע זה** (מדלא הוזכר – בתור דבר תמוה דפסח ביום שני, כמו שהוזכר "קרא עלי מועד" (תענית כט, א. וש"נ): ע"ד הנאמר בעזרא (ראה ר"ה יט, ב (וש"נ) ובתוד"ה מימות שם): ע"ד מ"ש בעירובין (מא, רע"א) "פעם אחת היינו יושבין לפני ר"ע ותשעה באב שחל להיות בע"ש הי'" – שנאמר בסגנון של חידוש).
- 4. דהרי כשחל פורים בערב שבת, מחלוקת בגמ' (שם ל, א) אם מקדימים לשבת שלפנ"ז או מאחרין, וההלכה היא דמקימין (פרש"י הנ"ל (ל, ב). רמב"ם שם. טושו"ע שם ס"ה).
- 5. ל' הגמרא שם (ל, א) בהטעם דמקדימין כשחל פורים להיות בע"ש "כי היכא דלא תיקדום עשי' לזכירה". לבוש או"ח שם ס"ב וט"ז שם בריש הסימן – בהטעם דקורין "פ' זכור קודם קריאת המגילה" בפורים (וראה אנציקלופדי' תלמודית ערך זכירת מעשה עמלק (ע' ריט ואילך. וש"נ) – הדיעות בחיוב קריאת פרשת זכור לפני פורים). וראה גם מגילה ב, "אשכחן עשי' זכירה מנלן" ובפרש"י שם. וראה צפע"נ הל' מגילה פ"א ה"א (סוף קטע הא').
- 6. כ"ה בפרש"י מגילה ז, א ד"ה כשלשה "להזכיר מלחמת עמלק". ובפרש"י סנהדרין (יג, ב ד"ה וליעברה): ואי נמי מיקלע פסח בבד"ו לא איכפת לן כו'. וראה ראב"ע אמור כג, ג (שהשיג על הרס"ג -) "כי במשנה גם בתלמוד ראיות שהי' פסח בבד"ו.
- . וראה ירושלמי מגילה פ"א ה"ב על המשנה חל (י"ד) להיות בשני "א"ר יוסי לית כאן חל להיות בשני ולית כאן חל להיות בשבת .. חל להיות בשבת צומא רבא בתערובתא". ושקו"ט בכ"מ בפי' דברי הירושלמי – ראה מפרשי הירושלמי ובהמובא בתו"ש (חי"ג ע' מו. ע' פח ואילך). וראה בפנים ההערה בסופה.
- . ולהעיר מפרש"י פסחים (נח, ב ד"ה בשני) דבקידוש ע"פ הראי' אפשר לחול פסח בבד"ו.
משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים י״ג:כ׳ - הטקסט מספריא
ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים ומפטירין ביהוידע הכהן וכן אם חל ראש חדש אדר להיות בתוך השבת ואפילו בערב שבת מקדימין וקורין בשבת שלפניו בפרשת שקלים בשנייה קורין זכור ומפטירין פקדתי את אשר עשה עמלק אי זו היא שבת שנייה כל שחל פורים להיות בתוכה ואפי' בערב שבת בשלישית קורין פרה אדומה ומפטירין וזרקתי עליכם ואי זו היא שבת שלישית הסמוכה לרביעית ברביעית קורין החדש הזה ומפטירין בראשון באחד לחדש ואי זו היא רביעית כל שחל ראש חדש ניסן להיות בתוכה ואפילו בערב שבת.
משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה א׳:א׳ - הטקסט מספריא
קריאת המגילה בזמנה, מצות עשה מדברי סופרים. והדברים ידועים שהיא תקנת הנביאים. והכל חייבים בקריאתה: אנשים, ונשים, וגרים, ועבדים משוחררים. ומחנכים את הקטנים לקרותה. ואפילו כהנים בעבודתן, מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה, וכן מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה; קל וחומר לשאר מצוות של תורה, שכולן נדחין מפני מקרא מגילה. ואין לך דבר שנדחה מקרא מגילה מפניו, חוץ ממת מצוה שאין לו קוברין; שהפוגע בו – קוברו תחילה, ואחר כך קורא.
תלמוד ירושלמי מגילה א׳:ב׳ - הטקסט מספריא
משנה: כֵּיצַד חָל לִהְיוֹת כַּשֵּׁנִי כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַּיּוֹם וּמוּקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר. חָל לִהְיוֹת בַּשְּׁלִישִׁי אוֹ בָּרְבִיעִי כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַּיּוֹם וּמוּקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר.
הלכה: כָּל הֵן דְּתַנִּינָן חָל לִהִיוֹת בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר אֲנָן קַיָימִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. מוּקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. לֵית כָּאן חָל לִהְיוֹת בַּשֵּׁינִי [וְלֵית כָּאן] חָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. חָל לִהְיוֹת בַּשֵּׁינִי צוֹמָא רַבָּא בְּחַד בְּשׁוּבָא. חָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת צוֹמָא רַבָּא בָּעֲרוּבְתָא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.
- אגרות קודש כרך כג ח'תתסד ר"ה יט, א
- אגרות קודש כרך כד ט'רפג ר"ה יט, ב
- לקוטי שיחות כרך לו הוספות משפטים מאותו ספר ר"ה יט, ב
- לקוטי שיחות כרך לו הוספות משפטים מאותו ספר ר"ה יט, ב
- לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט מאותו ספר ר"ה יט, ב
- לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י מאותו ספר ר"ה יט, ב
- לקוטי שיחות כרך ט נצבים שיחה ב מאותו ספר ר"ה יט, ב
- לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג מאותו ספר ר"ה יט, א
- לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט מאותו ספר ר"ה יט, ב
- לקוטי שיחות כרך כד ט"ו באב שיחה א מאותו ספר ר"ה דף י"ט
- תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשכ"ז ר"ה יט, ב
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה סימן קפד [ו] ר"ה יט, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ל ר"ה יט, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מו ר"ה יט, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מט ר"ה יט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצד סדר תפלת חג השבועות ר"ה דף י"ט ע"ב

