שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כה ט'תיד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ומגלגלין זכות ליום זכאי , שמפני כמה סיבות נכתב המכתב בין יו"ד כסלו, גאולת אדמו"ר האמצעי, וי"ט כסלו, גאולת אדמו"ר הזקן, אשר הם הן גם גאולתנו ופדות נפשנו, שתגאל כל אחת ואחת מהן, בתוככי כלל ישראל, מכל מחשבות המבלבלות ובכלל מכל ענינים המבלבלים למילוי תפקידן, תפקיד כל בת ישראל נאמנה לה' ולתורתו, להנהיג ביתה בישראל ולחנך בני' ובנותי' ברוח ישראל סבא, שיהיו לשם ולתהלה ולתפארת עמנו בני ישראל.
10 ומגלגלין זכות ליום זכאי : תענית כט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תסג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
הודיעונו חכמינו ז"ל אשר מגלגלין זכות ליום זכאי – ימים אלו שלפני פורים בהם נזכרים אנו עוד הפעם ובהדגשה בנוסח הידוע "שכל קוויך (בהשי"ת) לא יבושו ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך", בהקדמה ש"תשועתם היית לנצח ותקותם בכל דור ודור".
3 הודיעונו חכמינו ז"ל : תענית כט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ומגלגלין זכות ליום זכאי שמסרו לי שביום זה מניחים אבן פינה ליסוד בנין רביעי דשיכון חב"ד בלוד, שבודאי לכ' חלק חשוב בהקמתו כמו בהבנינים הקודמים, ואדרבה, בטח עוד בהוספה, על פי הוראת חכמינו ז"ל מעלין בקודש ובכל דבר טוב,
2 ומגלגלין זכות ליום זכאי : תענית כט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרנג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
וכיון שמתקרבים אנו לחודש אדר , יהי רצון שירבו ענינים של שמחה כדי לקיים הציווי אשר משנכנס אדר מרבין בשמחה , שמחה אמתית ופנימית, בעניני הפרט והכלל גם יחד.
3 הציווי : תענית כט, סע"א. מג"א או"ח סו"ס תרפו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרנז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ועתה שנכנסנו לחודש אדר שמרבין בו בשמחה , שלזה צריך בריאות הגוף שלא יבלבל, ובלשון הרמב"ם היות הגוף בריא ושלם מדרכי ה' הוא, הריני מאחל לו רפואה שלימה ורפואה קרובה.
3 שמרבין בו בשמחה : תענית כט, סע"א. מג"א או"ח סו"ס תרפו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ומגלגלין זכות ליום זכאי שנכתב המכתב בראש חודש תמוז חודש הגאולה, גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל.
5 ומגלגלין זכות ליום זכאי : תענית כט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתסד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
מגלגלין זכות ליום זכאי – גוטע זאַכן פּאַסירן אין גוטע טעג.
2 מגלגלין . . זכאי : תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתעא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
והרי חודש אדר ענינו לא שמחה סתם כי אם מרבין בשמחה , ועד דלא ידעי.
4 חודש אדר . . מרבין בשמחה : תענית כט, סע"א. מג"א או"ח סו"ס תרפו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתצח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
מגלגלין זכות ליום זכאי – עס איז זיכער א צוגעפּאַסטער טאָג צו פייערן די חנוכת הבית פונם נייען בנין פון דער צענטראַלער ליובאַוויטשער ישיבה אין דעם ערשטן טאָג פון די שלשת ימי הגבלה ערב דעם יום טוב פון מתן-תורה.
2 מגלגלין . . זכאי : תענית כט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
מגלגלין זכות ליום זכאי , לכתוב מכתב זה ביום סגולה, ל"ג בעומר, וכפי שסיימתי מכתבי הכללי ליום זה, שהוא יום שמחתו של הרשב"י, שגולת הכותרת שלו בנוגע לכל העולם כולו היא הצהרתו בתורת אמת לפני אלקים אמת שיכול לפטור כל העולם כולו מן הדין.
4 מגלגלין זכות ליום זכאי : תענית כט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'מד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ענין חנוכה.
6 ענין חנוכה כאן בא המכתב כללי-פרטי הנ"ל י'לג.
זאת חנוכה ראה ד"ה ברוך שעשה נסים (ברוקלין, תשי"א) – לאדמו"ר הצ"צ – סו"ס ד ומסיים שיום ח' דחנוכה הוא ע"ד יום ח' דמילואים. עיי"ש.
יום הבשורה ג' י"ט לחודש כסלו . . יום בשורה (שו"ת מן השמים ס"ה. ולא פירש שם מהי הבשורה). ולהעיר אשר בשנת גאולת רבנו הזקן חל ג"כ י"ט כסלו ב"יום ג' שנכפל בו כי טוב" (מכתב אדה"ז. נדפס בבית רבי ח"א פי"ח). וכן הי' גם בשנת (ויום ) ההסתלקות של הה"מ (קונ' ח"י אלול, ה'תש"ג רשימה א).
– ואף שהמאורע הי' כמה שנים לאחרי השו"ת מן השמים, גדולה מזה מצינו (לדעת הראב"ד בס' הקבלה) אשר הכתוב במגלת תענית (הועתק בטואו"ח סתק"פ) דמתענין בט' טבת ו"לא כתבו רבותינו על מה הוא" הוא "שכיוונו ברוה"ק" שביום זה ( בשנת ד"א תתכ"ד ) יהרג ר' יוסף הלוי הנגיד וכו'. ויש לבאר זה ע"פ מרז"ל דישנם ימי הטוב וימי הרעה (זח"א רד, א). ועפי"ז יש לבאר ג"כ מרז"ל מגלגלין זכות ליום זכאי כו' (תענית כט, א), וכן פי' תוד"ה יום (שם כט, ב) שרבים נתקשו בו. ועוד.
וגאולתנו ופדות נפשנו ראה אגה"ק של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (נדפסה במבוא לקונטרס ומעין).
תורת הבעש"ט ס' השיחות קיץ ה'ש"ת ע' עג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קלא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
בטח ידוע לכת"ר ע"ד פירוש [ה]אלי' רבה (סי' תרפ"ה) במאמר חכמינו ז"ל משנכנס אדר מרבין בשמחה , שזה כולל גם חודש ניסן (ומבאר בזה דברי רש"י התמוהים – תענית כ"ט סע"א, ד"ה משנכנס אדר , שרש"י מסיים שם "פורים ופסח", שלכאורה פסח מאן דכר שמי').
4 מאמר חכמינו ז"ל תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'ער
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ומגלגלין זכות ליום זכאי , שהחגיגה תיערך בעשרה בכסלו יום הגאולה של כ"ק אדמו"ר האמצעי, ובתהלוכה ובשמחה רבה כיאות לגודל הענין וחשיבותו.
2 ומגלגלין . . זכאי תענית כט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שלב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ומגלגלין זכות ליומי זכאי – הימים שבין פרשת מתן תורתנו ופרשת ואלה המשפטים, אשר בסגנון חכמינו ז"ל מה הראשונים מסיני אף אלו (המשפטים) מסיני.
1 ומגלגלין . . זכאי : תענית כט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שמ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ויהי רצון אשר כיון שמשנכנס אדר מרבין בשמחה , תרבה השמחה אצלן ויקויים אצלן ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר בגשמיות וברוחניות גם יחד.
10 שמשנכנס אדר מרבין בשמחה תענית כט, סע"א. מג"א או"ח הל' מגילה סו"ס תרפו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שדמ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ומענין לענין באותו ענין, מתאים לההוראה (שהיא גם נתינת כח) משנכנס אדר מרבין בשמחה , על אחת כמה וכמה ימי הפורים, יתן השי"ת שתתרבה השמחה אצל כ' וכל אשר לו שיחיו, הלוך והרבות הלוך ואור, בתוככי אחינו בני ישראל בכל מקום שהם.
11 משנכנס אדר מרבין בשמחה תענית כט, סע"א. מג"א או"ח הל' מגילה סו"ס תרפו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שצט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אף שנתאחר האישור, אבל מגלגלין זכות ליומין זכאין, ערב ראש חודש דקבלת התורה, ואביע לו ברכתי, בסגנון הידוע, לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.
12 מגלגלין . . זכאין תענית כט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תעו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ומגלגלין זכות ליום זכאי –
2 ומגלגלין . . זכאי תענית כט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תפ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובנוסח חכמינו ז"ל מגלגלין זכות ליומין זכאין, כיון שנכנסנו לחודש אלול, וידוע ביאור כ"ק אדמו"ר הזקן בענין סגולת ימי חודש זה, על פי משל ממלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר להקביל פניו בשדה, ואז רשאין כל מי שרוצה להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם וכו' (לקוטי תורה, פ' ראה ל"ב) – יהי רצון שימלא ה' משאלות לבבו לטובה, ובסגנון המשל – בסבר פנים יפות,
6 ובנוסח חכמינו ז"ל תענית כט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תקצז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ומגלגלין זכות ליום זכאי , גאולת רבנו הזקן מייסד תורת חב"ד.
2 ומגלגלין . . זכאי תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשכא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ובפרט שנמצאים אנו בחודש אדר שנצטוינו בו להרבות בשמחה , ומכיון שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו הרי בודאי שהוא נותן ומזמין ענינים טובים לשמוח בהם, ובפרט שבשנה זו, שנת עיבור, יש לנו שני חדשי אדר , כלומר שגם ה"מרבין בשמחה" צריך להיות בכפליים.
1 שנצטוינו בו להרבות בשמחה תענית כט, סע"א. מג"א או"ח הל' מגילה סתרפ"ו סק"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשלח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ובימים אלה דסיום חודש אדר וערב חודש ניסן, הנני שולח למר איחולי אשר המרבין בשמחה דחודש אדר יומשך בכל השנה וחודש הגאולה דחודש ניסן יבשר בשנה זו גאולתנו האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.
7 המרבין בשמחה תענית כט, סע"א. מג"א או"ח סתרפ"ו סק"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קלח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
באחד באדר , אשר חדש אדר הוא הקדמה והכנה לחדש הגאולה הוא ניסן (יעוין רש"י ד"ה משנכנס אדר - תענית כט, א - שפי' ימי נסים היו לישראל פורים ופסח) וידוע אשר יום הראש חדש - אחד באדר - הוא ראש וכולל כל החדש, שלכן מתפללים אז חדש עלינו את החדש הזה כו', ולכן באחד באדר מכריזין ב"ד על כללות העבודה דחדש זה שהיא ההכנה להגאולה, ושני ענינים בהכנה זו:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קלח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
וע"י עבודה זו מתקיים ג"כ מרז"ל (תענית כט, א) משנכנס אדר - היינו תיכף מראש חדש - מרבין (ל' ציווי וגם ל' הבטחה) בשמחה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקסא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועפי"ז יש לבאר ג"כ מרז"ל מגלגלין זכות ליום זכאי כו' (תענית כט, א), תוד"ה יום (שם כט, ב) שרבים נתקשו בו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקיט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועפי"ז יש לבאר ג"כ מרז"ל מגלגלין זכות ליום זכאי כו' (תענית כט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רנח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועפי"ז יש לבאר ג"כ מרז"ל מגלגלין זכות ליום זכאי כו' (תענית כט, א), תוד"ה יום (שם כט, ב) שרבים נתקשו בו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'שה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אולי שייך למ"ש בהערה הבאה "מגלגלין זכות ליום זכאי" (וצ"ל תענית כט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג י"ז תמוז שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ועפ"ז יש לבאר דברי אדמו"ר מהר"ש בהקדם ביאור והסברה בדברי רבי הנ"ל "הואיל ונדחה ידחה".
8 ולכאורה כש"כ הוא, דהרי בנוגע לת"ב אמר ר"י (תענית כט, א) "אלמלי הייתי באותו הדור לא קבעתיו אלא בעשירי מפני שרובו של היכל בו נשרף" (וראה תוד"ה ובקש (מגילה שם) בתירוץ הב', שזוהי הס"ד בדברי ר"א דביקש רבי לעקור ת"ב), משא"כ בדחיית שבעה עשר בתמוז לי"ח תמוז דקיל טפי. אבל ראה שו"ת חת"ס או"ח סל"ג, וראה במקומות שנסמנו לקמן הערה 11.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד דברים שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והנה פ' דברים קורין לעולם בשבת שלפני תשעה באב , ונוסף לזה, יש שייכות מיוחדת בין פרשת מרגלים לת"ב, שהרי בכיית בנ"י היתה "בלילה ההוא" , בליל תשעה באב .
46 ראה תענית כט, א (ובחדא"ג שם, שהכוונה ליל יו"ד. ע"ש). והחשבון (בכללות) מתאים גם ע"פ דרך הפשט — ראה רש"י (פרשתנו א, ב) שבכ"ט סיון שלחו את המרגלים, ותרו את הארץ מ' יום (שלח יג, כה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות ה' מנחם--אב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הוא בכל ימות השנה, אלא שיום סגולה הוא, ראש ומוסיף כח בהם וכו' — ובדוגמת זכר ליצי"מ ביום צאתם מארמ"צ (יום א' דחה"פ) וחיובו הוא בכל ימות השנה.
36 יום א' דחה"פ : ובו עצמו בלילה ההוא נגלה עליהם ממה"מ הקב"ה בכבודו ובעצמו וגאלם (הגש"פ פיסקא ויוציאנו ומצה זו). וי"ל שהוא ע"ד הקדמת רפואה למכה — ויבכו העם בלילה ההוא (שלח יד, א) שגרמה בכיית ליל תשעה באב [ednref_200_*] (תענית כט, א) ולעת"ל יהפכו לימים טובים וימי ששון ושמחה. וי"ל שההקדמה מאפשרת ומביאה "אחישנה".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
שלום רב וברכה רבה!
5 רב. . רבה : דמעלין בקודש (ברכות כח, א. וש"נ. ירושלמי ביכורים פ"ג ה"ג), וכל החודש דאזלינן מיני' (ובכחו) — מרבין בשמחה (תענית כט, סע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א וארא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
לגבי הצום של תשעה באב אומר אותו ר' יוחנן שהוא היה מתקן את התענית ביום העשירי באב , לפי שבתשעה באב היה קיים רובו של בית המקדש , ועיקר החורבן היה בעשירי באב .
20 תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה טז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ונהפוך הוא" גו', על כל הענינים שבפורים – מיגון לשמחה ומאבל ליום־טוב, קימים במשך כל חדש אדר .
16 ראה תענית כט, א: משנכנס אדר כו' ולמצי נפשי' באדר – הובא במגן אברהם סימן תרפו סק"ה (יעוין שו"ת חתם סופר או"ח סימן קס. ונימוקי אורח חיים לסמן תרפו שהקשה עליו). שדי חמד אס"ד מערכת חתן וכלה ס"ק בא ד"ה ולפני איזה (וכן ראיתי נוהגין).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
שלשלשה ענינים אלו, אשר התרחשו באותו יום , יש נקודה משותפת.
12 להעיר ממחז"ל מגלגלין זכות ליום זכאי (תענית כט, א. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח קרח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כיון שנס השחרור מהמאסר של הרבי נועד על־יד ההשגחה העליונה ליום שבו התרחש הנס של "שמש בגבעון דום", הרי שיש ביניהם קשר.
5 להעיר ממרז"ל (תענית כט, א. וש"נ) מגלגלין זכות ליום זכאי . עיי"ש. וראה לעיל ע' 23.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט וזאת הברכה שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בכך גם מוסבר כיצד יום צום שבעה־עשר בתמוז, יום שבירת הלוחות, ייהפך לששון ולשמחה:
35 משנה תענית כו, סע"א. ואף שתיקון התענית הוא בעיקר מצד הבקעת העיר [שלכן י"א שבתחילה תיקנו צום הרביעי בט' בו (טור או"ח סתקמ"ט)] – הרי מפשטות הענין משמע, שכל ה"חמשה דברים" שאירעו בי"ז בתמוז שייכים להתענית. וכמו שמסיים בטור שם: להבקעת העיר ולצרות שהוכפלו בו. ועוד להעיר שמצד הענין דמגלגלין .. חובה ליום חייב (תענית כט, א. ערכין יא, ב) הרי הקביעות שזהו יום חובה הייתה בשבירת הלוחות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
4 יום בשורה: ג' יט' לחדש כסלו . . יום בשורה (שו"ת מז השמים ס"ה, ולא פירש שם מהי הבשורה). ולהעיר אשר בשנת גאולת רבנו הזקן חל ג"כ יט' כסלו ב,יום ג' שנכפל בו כי טוב" (מכתב אהה"ז נדפס בבית רבי ח"א פ"ה) וכן הי" גם בשנת ויום ההסתלקות של הרב המגש (קונטרס חי אלול ה'תש"ג רשימה א) -- ואף שהמאורע הי' כמה שנים לאחוי השו"ת מן השמים, גדולה מזה מצעו (לדעת הראב"ך בס' הקבלה) אשר הכתוב במגלת תענית (הועתק בטואו"ח סתק"פ) ומתענין בט' בטבת ו,לא כתבו רבותינו על מה הוא* הוא ,שכיונו ברוה"ק* שביום זה (בשנת ד"א תתכ"ז) יהרג ר' יוסף הלוי הנגרד וכו'. ויש לבאר זה ע"פ מרז"ל דישנם ימי הטוב וימי הרעה (זח"א רד, א). ועפי"ז יש לבאר ג"כ מרז*ל מגלגלין זכות ליום זכאי כו' (תענית כט, א), תוד"ה יום (שם כט, ב) שרבים נתקשו בו. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
באחד באדר ; אשר חדש אדר הא הקדמה והכנה לחדש הגאולה הוא ניסן -- (יעוין רש"י ד"ה משנכנס אדר תענית כט, א -- שפי' ימי נסים היו לישראל פורים ופסח) וידוע אשר יום הראש חדש -- אחד באדר -- הוא ראש וכולל כל החדש, שלכן מתפללים
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
באחד באדר ; אשר חדש אדר הא הקדמה והכנה לחדש הגאולה הוא ניסן -- (יעוין רש"י ד"ה משנכנס אדר תענית כט, א -- שפי' ימי נסים היו לישראל פורים ופסח) וידוע אשר יום הראש חדש -- אחד באדר -- הוא ראש וכולל כל החדש, שלכן מתפללים
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
וע"י עבודה זו מתקיים ג"כ מרז"ל (תענית כט, א) משנכנס אדר -- היינו תיכף מראש חדש -- מרבין (ל' ציווי וגם ל' הבטחה) בשמחה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
1 ומבוארים בכ"מ': ראה שד"ח אסיפת דינים מע' ארץ ישראל סק"ו וש*נ. ולהעיר אשר בשו"ת חת"ס חיו"ד סרל"ג מוסיף טעם ע"פ מדרש (המחולק עם ש"ס פר"ע (וראה גיכ פרש"י בשלח טז, א)) שביום ח"י אייר התחיל המן לירד. ולכאורה עפ"ז הו"ל לחוג יום זה מני אז, ולדברי החת"ס עצמו הותחל בזה רק בימי וע"ק (שו"ת חאו"ח סו"ס ס"ג. על הסתירה במסקנת ב' התשובות -- כבר העיר בשו"ח שם), אבל גדולה מזה - במנהגי שבת הגדול (טושו"ע אויח סת"ל) שטעמם מאורעות שקודם יצי"מ ולא מצינו בש"ס ומררשים שיזכירום. ועוד שפשטות הטעם שקבעום בשבת ולא ביו"ד ניסן מפני מיתת מוים -- משמע שבנתיים עכ"פ לא נהגו בהם, ולחומר הדבר י"ל שטעמים הג"ל (לבדם) אין מספיקים ,להבדיל" היום ולציינו במנהג מיוחד וכו', אבל כשבא (עוד) מאורע השוב (יותר) נתעורר ונזכר גם זה שקודמו (ולהעיר ממגלגלין זכות ליום זכאי (תענית כט, א)). ומעין זה מצינו בהלכה ומדאורייתא בגלגול שבועה (קדושין כז, ב). ואכיימ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תצוה-ז' אדר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
בגמרא נאמר "כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה , כך משנכנס אדר מרבין בשמחה" .
25 תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ד, ה
ומכש"כ לדעת הש"ס (תענית כט, א. וכ"ה ברא"ם דברים שם (אבל ראה שם ד"ה צא)) ששילוח המרגלים הי' ביום הז' דהסגר מרים . אבל ע"ד הפשט, לא מסתבר לומר שבאותו יום (ז' דהסגר מרים ) פרקו המשכן ונסעו מחצרות ויחנו במדבר פארן והקימו המשכן ונבחרו המרגלים ונצטוו ונשלחו בו ביום . ובפרט עפמש"נ דלדבור "שלח לך" קדמו "ותקרבון אלי כולכם ותאמרו גו'" ושקו"ט דמשה ובנ"י (דברים א, כב. ובפרש"י שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח י"ב-י"ג תמוז שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
בחודש אדר מביאים ימי הפורים לכך שהחודש כולו הפך לזמן של שמחה – "החודש אשר נהפך להם...", עד אשר להלכה כשר החודש כולו לקריאת מגילה, וכן "משנכנס אדר מרבין בשמחה" .
6 תענית כט, סע"א (ואילך). מג"א או"ח סתרפ"ו סק"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח י"ב-י"ג תמוז שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועד"ז יש לתרץ במ"ש רש"י (ירמי' א שם) "תשעה באב שבו נשרף הבית" – אף שמפורש לפנ"ז (מ"ב כה, ח־ט) "בשבעה לחודש .. וישרף את בית ה'" – כי "בשבעה לחודש" קאי רק על הנאמר בפסוק ח', ולא על "וישרוף גו'" שבפסוק שלאח"ז, שהי' אח"כ (וראה תענית כט, א: בשבעה נכנסו כו'). ומ"ש בירמי' (נב, יב) "בעשור לחודש" [והתירוץ בתענית שם (הובא ברד"ק (ורלב"ג) מ"ב שם, מהר"י קרא ירמי' שם) דבט' סמוך לחשיכה הציתו כו' ונשרף (רובו) בעשור – לא נזכר ברש"י. אבל ראה רש"י איכה א, ב) – כי שם קאי גם על "ואת בית המלך .. בית הגדול" (שם, יג), ששריפת כהנ"ל נגמרה בעשור לחודש. [והסתירה בין הכתוב דמ"ב שם דנבוזראדן בא בז' לחודש ובירמי' שם שבא בעשור לחודש – שאין רש"י מתרצה – כי מפורש בפשש"מ: במ"ב שם נאמר שבא לירושלים, ובירמי' שם – ש"בא גו' עמד לפני מלך בבל" (משא"כ להרד"ק ירמי' שם שהוכרח לסרס הכתוב)].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח י"ב-י"ג תמוז שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
תכליתו של הצום איננה הצער והצום כשלעצמו ח"ו, אלא שהצום יהפוך לששון ולשמחה ולמועדים טובים", וזה מובן באופן של קל וחומר, מן הגורם לצום, הגלות, שתכליתה איננה הגלות עצמה ח"ו, אלא היציאה מן הגלות והזכיה בגאולה.
31 ראה תרגום שני שם שסיבת הצום מסובב שלה הוא ג"כ ד"לא חזי למיקם עקתא". – וצע"ק ממחז"ל דמגלגלין חובה ליום חיוב (תענית כט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח מטות שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ז
בפ' מטות מזכיר משה לבני גד וראובן את חטא המרגלים , שבגללו נשתהו בני־ישראל במדבר ארבעים שנה , וזה בדומה להשתהות בגלות, שתחילתה בבין המצרים.
5 ועוד ועיקר: "בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ (בסיבת המרגלים ) כו' ויבכו העם כו' א"ל הקב"ה אתם בכיתם בכי' של חנם ואני קובע לכם בכי' לדורות" וזה היתה הסיבה לזה שתשעה באב "חרב הבית בראשונה כו' ובשני' דתניא מגלגלין כו' חובה ליום חייב" (תענית כט, א). שהי' "יום חייב" מצד הבכי' של המרגלים .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
(כחישוב רש"י), וכל כך היתה שכינה מתלבטת
6 ולהעיר דע"פ חשבון זה נמנו גם ימי הנסיעות והחניות, והשלשים ושבעה ימים שנתעכבו – אינם שלמים. וראה מפרשי רש"י כאן. פרטי נסיעות אלו (וראה מפרשי רש"י כאן) י"ל: ובהקדמה דע"פ הכלל דלא בא הכתוב לסתום אלא לפרש (פרש"י נח י, כה) גם בפרש"י י"ל כן. וכיון דפירש בהנסיעה מחורב שהלכו יום אחד ומוכרח לומר בפרש"י שאין לילו עמו (כדלקמן) – גם בשתים שלאחרי' כן הי' – סה"כ ג' ימים – שלמים, אבל אין לילם עמם. כי הנסיעה הייתה באופן דשכינה מתלבטת, באופן נסי, ואין להאריך ההתלבטות ולהגדיל הנס – יותר מהמוכרח בפשש"מ ובמדחז"ל: ביום כ' אייר נסעו – וגם הוא בכלל ימי הנסיעה (רש"י בהעלותך י, יא "י' ימים" ) – מחורב "והלכו ביום אחד" (רש"י שם י, לג) ובאו לקברות התאוה בגמר היום – ליל (היינו אור (וכן לקמן)) לכ"א אייר והיו שם שלשים יום (רש"י כאן) ובלילה זה: ויהי העם גו' והאספסוף אשר בקרבו גו' ויאמר ה' אל משה אספה לי גו' ואל העם תאמר התקדשו למחר גו' – ואף שלכאורה דוחק גדול הוא, הרי מוכרח לומר כן בדעת רש"י (עה"ת) שלא יסתור אמרו כאן שהיו שם שלשים יום לאמרו בפירושו בבהעלותך (יא, כ) "אוכלין ומצטערין שלשים יום" (ודלא כפירושו ב(תענית כט, א –) לימוד ע"ד ההלכה – וכן הוא בכ"מ בפירושו עה"ת) והאכילה הרי התחילה למחר, ואכילת בשר שלושים יום – פורעניות. ויש למעטה ככל האפשרי, ל' יום בלתי שלמים, מבוקר דיום כ"א אייר עד בוקר כ"א סיון (ועד בכלל), ויסעו מקברות התאוה ויחנו בחצרות בכ"ב סיון , הסגר מרים – שבעת ימים (פורעניות – וכנ"ל – אין לאפושי. וגם הסגר מצורע – אין צ"ל מעל"ע), היינו כ"ב־כ"ח סיון , בכ"ח סיון נסעו מחצרות ובכ"ט סיון (היינו 1 ליל=אור לכ"ט*) באו למדבר פארן – ובו ביום כ"ט סיון (– בבוקר) שלחו המרגלים. סה"כ – ג' ימים שלמים מבוקר ועד ערב: כ' אייר, כ"א סיון , כ"ח סיון . ויל"פ בעוד אופן (ואכ"מ) וראה בסדר עולם פ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
5 ומגלגלין זכות : תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
להעיר מענין יומין זכאין ש,מגלגלין זכות ליום זכאי וכו" (תענית כט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג שלח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכיצד ייתכן, שחל בהם שינוי קיצוני כל כך, שלא זו בלבד שלא בצעו כראוי את שליחותם, אלא הם גרמו על ידי כך לעם ישראל "בכיה לדורות" ?
10 תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
8 ע"ד מחז"ל מגלגלין זכות ליום זכאי (תענית כט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ט"ו באב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
בפשטות מובן, שהטעמים "יום שכלו בו מתי מדבר", ביטול הגזירה שלא להכנס לארץ ישראל, ו"יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה" מנוגדים לשני האירועים "בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ" "ובתשעה באב נלכדה ביתר".
41 ואולי י"ל שלכן בפיה"מ להרמב"ם (וכן בריטב"א וכלבו סי' סב בשם הראב"ד. ועוד) הובא רק הטעם דיום שכלו בו מתי מדבר כטעם ליום שמחה, כי זהו דבר הראשון שאירע בט"ו באב ונעשה יום זכאי וזה גרם ששאר הדברים יתגלגלו ליום זה (ראה תענית כט, א). וראה מאירי כאן שהביא מתחלה רק טעם זה. ואח"כ הוסיף "ופירשו בדרש", "ופירשו בה עוד" – שאר הטעמים שבגמרא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה יו"ד כסלו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בכולן יש שייכות לאותן הפרשיות שחלות בהן", מובן, שניתן ללמוד מפרשתנו בענין הגאולה של אדמו"ר האמצעי, ואף יותר מכך – שהיא עצמה נרמזת בפרשה זו.
4 להעיר ממחז"ל (תענית כט, א) שמגלגלין זכות ליום זכאי . וראה לקו"ש ח"ה [המתורגם] ע' 131 ואילך. ח"י ע' 99.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו שמות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כדאי הלידה שתכפר על המיתה.
2 בפרש"י שבע"י: כדאי הוא יום הלידה שיכפר על המיתה. והיינו שהזכות הוא לא (רק) מצד עצם הלידה, כ"א שייך להיום (ולהעיר ממחז"ל (תענית כט, א) מגלגלין זכות ליום זכאי ). וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 366 ואילך (וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו פ' זכור-פורים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הסמיכות הקרובה ביותר שתיתכן בין שבת פרשת זכור לפורים, היא (כקביעות שנה זו) – כאשר י"ד אדר (פורים) חל ביום א', שאז נמצא כי ה"עשיה" (פורים) באה תיכף לאחר ה"זכירה".
3 לפי קביעות השנים בפועל – שלעולם לא יחול פורים של פרזות (רוב מושבות בנ"י) בשבת, כי אז הי' חל פסח בשני בשבת וקיי"ל דלא בד"ו פסח (ראה פרש"י שם ל, ב*). ולהעיר דגם כשהיו מקדשין החודש ע"פ הראי' ובמילא הי' אפשר לחול בשבת – ס"ל לר"נ דלרב מקדימין הקריאה "כדי שתקדם זכירה לעשיי' דעיירות" (שם, א ובפרש"י שם ד"ה עדיין). ולהעיר מפרש"י הנ"ל (שם, ב) "ואנו נוהגין בכולהו כרב חוץ מפורים שחל להיות בשבת דההיא לא איקלע כלל". ומשמע מזה לכאורה, דס"ל דאם הי' פורים בשבת הי' מנהיגנו כרב דמקימין, אלא דלא איקלע כלל. – ההוספה "כלל" – אולי כוונתה דס"ל לרש"י דגם כשקידשו ע"פ הראי' לא איקלע זה** (מדלא הוזכר – בתור דבר תמוה דפסח ביום שני, כמו שהוזכר "קרא עלי מועד" (תענית כט, א. וש"נ): ע"ד הנאמר בעזרא (ראה ר"ה יט, ב (וש"נ) ובתוד"ה מימות שם): ע"ד מ"ש בעירובין (מא, רע"א) "פעם אחת היינו יושבין לפני ר"ע ותשעה באב שחל להיות בע"ש הי'" – שנאמר בסגנון של חידוש).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
4 להעיר ממפרשים במגילת תענית פרק ימי הצומות בנוגע לתענית דט' טבת, דגזרו התענית על מה שאירע לאחיז (לדעת הראב"ד בס' הקבלה). ובפשטות, זהו ביאור הטעם ל.מצות אפה ויאכלו" (וירא. יט, ג ובפרש"י) קודם יצי"מ, ומגלגלין זכות ליום זכאי (תענית כט, א. וש"נ). ובהלכה -- הענין דאיגלאי מילתא למפרע.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
2 להעיר מהענין ד,מגלגליז זכות ליום זכאי * (תענית כט, א. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
1 להעיר, שא' הטעמים ליו"ט דחמשה עשר באב -- ,יום שכלו בו מתי מדבר* (תענית ל, סע"ב) - קשור עם חשעה באב , שהרי הגזירה דמתי מדבר היתה בתשעה באב (שם כט, א), ובכל תיב (דליט שנה האחרונות שהיו במדבר) היו עושין קבריהן כו', עד לשנת הארבעים שאז קמו כולם בת"ב, אלא שהמתינו עד שנתמלאה הלבנה בט"ו לחודש, שאז ידעו ברור שכלתה הגזירה (פרש"י ותוסי תענית שם ל, סע"ב -- מאיכ"ר פתיחתא לג), היינו שבט"ו באב נחברר שבטלה הגזירה דמתי מדבר שהיתה חלה על תשעה באב . ומזה מובן גם בנוגע לביטול גזירת החורבן, שבאה כתוצאה מגזירה זו -- ,אתם בכיתם בכי' של חנם ואני קובע לכם בכי' לדורות * (שם כט, א) -- שבט"ו באב מחברר שבטלה ה,בכי' לדורות * דט' באב : ויייל דהיו"ט בטוב"א -- מדגיש בירור זה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ובהקדם מ"ש בספרים בפירוש מארז"ל "משנכנס אדר מרבין בשמחה" ו"משנכנס אב ממעטין בשמחה" – שכשם ש"משנכנס אדר מרבין (בצד הקדושה ע"י ההוספה) בשמחה" , כך , "משנכנס אב" , שאז נעשית השליטה דלעו"ז, "ממעטין" הענינים הבלתי-רצויים דלעו"ז ע"י ההוספה "בשמחה" .
1422 תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
באב , נעשית גם העלי' באופן נעלה ביותר, ובמילא גם השמחה היא שלא בערך.
679 החל מהירידה בדור המדבר – ש"אתם בכיתם בכי' של חנם כו'" (תענית כט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ובהקדמה – שבכללות החדשים יש חילוק בין חציו הראשון של החודש לחציו השני, אבל בנוגע לעניני פורים הרי נאמר "והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב גו'", היינו, שהענין ד"ונהפוך הוא גו'", עם כל עניני הפורים, ישנם בכל חודש אדר .
57 ראה תענית כט, א: משנכנס אדר כו' ולמצי נפשי' באדר – הובא במג"א סתרפ"ו סק"ה (יעויין שו"ת חתם סופר או"ח סי' ק"ס, ונימוקי או"ח לסי' תרפ"ו, שהקשה עליו). שדי חמד אס"ד מערכת חתן וכלה סקכ"א ד"ה ולפני איזה (וכן ראיתי נוהגין).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
אמנם, ישנם מחמירים גדולים שטוענים על כך שתובעים עתה ענין השמחה – שהרי אמרו רז"ל "משנכנס אב ממעטין בשמחה" .ובכן:
79 תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אודות התענית של תשעה באב מצינו מאמרו של רבי יוחנן הנ"ל "אלמלי הייתי באותו הדור לא קבעתיו אלא בעשירי , מפני שרובו של היכל בו נשרף" .ושואלים על זה:
14 תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ובפרט בחודש אדר , שבו "מרבין בשמחה" , וחכמינו ז"ל הוסיפו שענין זה מתחיל כבר משבת מברכים ואילך.
34 תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ומכיון שאמרו רז"ל "משנכנס אדר מרבין בשמחה" , ואיתא בספרים שאפשר להתחיל בשמחה זו כבר מיום א' דראש חודש – יש לעשות את ההתחלה בזה כבר עתה.
2 תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
דובר פעם אודות מאמרז"ל "משנכנס אב ממעטין בשמחה" , שישנו פירוש, ש"ממעטין" ענינים אלו "בשמחה" , ע"י שמחה .
42 תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
הנקודה המשותפת של כל ימי חודש אדר היא – שבכל ימים אלו ישנו הענין ד"ונהפוך הוא", שהרי ענין זה הוא לא רק בימי הפורים עצמם, אלא גם בימים שקודם פורים וגם בימים שלאחרי פורים, וכלשון חז"ל "משנכנס אדר מרבין בשמחה" , שמזה מובן שהשמחה היא לא רק בפורים עצמו, אלא "משנכנס אדר" .
2 תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
הפירוש ד"משנכנס אדר מרבין בשמחה" הוא – לא רק בנוגע לתחילת החודש או אמצע החודש, אלא בנוגע לכל ימי החודש, גם הימים האחרונים שבו, כמובן מהלשון "משנכנס אדר ", "אדר" סתם, שבזה נכללים כל ימי חודש אדר , שבכולם צריך להיות "מרבין בשמחה" .
2 תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ועד"ז בנוגע לחורבן ביהמ"ק [שבא ע"י חטא העגל, כמ"ש "וביום פקדי ופקדתי", וכן "ויבכו העם בלילה ההוא" , שמזה באה הבכי' של תשעה באב , שהו"ע החורבן], שעי"ז בטלו כו"כ ענינים, החל מענין הקרבנות, שבו תלויים כל עניני עליית העולמות וההמשכות בעולמות, וכמדובר ש"רזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס" – הנה כדי למלא חסרון זה, נתפשט ענין התפלה, ש"במקום קרבנות תקנום", יותר מאשר בזמן שביהמ"ק הי' קיים, אשר, אע"פ שזהו"ע של בקשתסליחה ומחילה על עוונות ופשעים, הרי בינתיים, בשעת התפלה, מתחבר ומתקשר הוא עם זה שעליו נאמר "דע לפני מי אתה עומד" – מלך מלכי המלכים הקב"ה!
207 ראה תענית כט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ומגלגלין זכות ליום זכאי – שביום י"ט כסלו זה התחילה ההדפסה בפועל.
177 תענית כט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובפרט כאשר נמצאים במוצאי שבת קודש – כדאיתא בגמרא שחורבן ביהמ"ק הי' במוצאי שבת , והרי איתא במדרש שמיד ברגע החורבן "נולד מושיען של ישראל", ובמילא תהי' גם התגלותו במוצאי שבת קודש, ב"סעודתא דדוד מלכא משיחא", החל מהתחלת הגאולה, ולאח"ז הגאולה האמיתית והשלימה, בעגלא דידן.
158 תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ובפרט בעמדנו בשבת מברכים חודש אדר , ש"משנכנס אדר מרבין בשמחה" .
56 תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ג) "משנכנס אדר מרבין בשמחה" – ששמחה זו אינה מסובבת בסיבת איזה דבר מצוה, אלא " מרבין בשמחה " – איזו שמחה שתהי', גם שמחה בענין הרשות [ע"ד הדוגמא שהובאה בגמרא מ"בנין של שמחה" – "הבונה בית חתנות לבנו", ו"נטיעה של שמחה" – "הנוטע אבורנקי (אילן שצילו נאה) של מלכים"], כי העיקר היא השמחה .
93 תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחות ש"פ תשא, ט"ז אדר ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
והענין בזה – שנוסף לכך ששנינו "משנכנס אדר מרבין בשמחה" , דקאי על כל החודש כולו, גם לאחרי ט"ו בו, ובלשון הכתוב "החודש אשר נהפך להם גו' לשמחה" , ושמחה זו היא מצד ימי הפורים, הנה גם שמחת פורים עצמה יכולה להיות בט"ז אדר :
2 תענית כט, סע"א. וראה גם תו"מ חי"ט ע' 214.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
בנוגע למארז"ל "משנכנס אדר מרבין בשמחה" – הרי אף שבגמרא לומדים זאת מדברי המשנה "משנכנס אב ממעטין בשמחה" , "כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה" , מ"מ, מצד הכלל ד"מרובה מדה טובה כו'", הרי הענין ד"מרבין בשמחה" שבחודש אדר הוא הרבה יותר מהענין ד"ממעטין בשמחה" שבחודש אב :
1 תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
"משנכנס אדר מרבין בשמחה" .
26 תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אמנם, מצד הענין ד"מגלגלין זכות ליום זכאי" , או לאיש זכאי , הי' ענין, סיבה ועילה (כפי שיקרא הדבר), שע"י השתדלות, נדפסו לפנישנתיים שני ביכלאַך מכתביו של רבינו הזקן, שנכתבו לפני מאה וחמישים שנה לערך, ומאז לא ראו אור הדפוס, ולא היו אפילו בהעתקות, מלבד המאמרים היחידים שהיו בהביכלאַך שנדפסו בתו"א ולקו"ת או באגה"ק, וגם מאמרים אלו – בכמה שינויים.
98 תענית כט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
בנוגע לחודש אדר – שמתברך ביום הש"ק זה – אמרו רז"ל "משנכנס אדר מרבין בשמחה" .
101 תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
בכולן יש שייכות לאותן הפרשיות שחלות בהן" – שהנקודה שלו היא פורים (כדמוכח ממ"ש "והחודש אשר נהפך להם גו'", ולכן, "משנכנס אדר מרבין בשמחה" ):
27 תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אלא, ע"פ מאמר רז"ל "מגלגלין זכות ליום זכאי" , מזכיר רבינו הזקן ש"זה היום (ש)עשה ה' לנו" יש לו עוד ג' זכויות ומעלות.
274 תענית כט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכיון שהמנין שבפרשתנו קשור עם הקמת המשכן ("כשבא להשרות שכינתו עליהם") – רצה הקב"ה שגם הוא יהי' "באחד לחודש", שהוא יום זכאי (כמארז"ל "מגלגלין זכות ליום זכאי" ), ולכן מנאם "באחד לחודש השני" (כיון שלא היתה אפשרות למנותם ביום הקמת המשכן30) – דוגמא קצת עכ"פ ליום הקמת המשכן.
1195 תענית כט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובהקדים – שכיון ששתי הלחם הם קרבנות היום דחג השבועות, הרי הם קשורים עם ענינו של היום , "יומא דקא גרים"83 (ע"ד מארז"ל "מגלגלין זכות ליום זכאי" ), שזהו הענין דמ"ת, וכנ"ל ששתי הלחם רומזים על הענין ד"לכו לחמו בלחמי".
1355 תענית כט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ז, יב, יח
בזמן ד"בין המצרים" גופא ישנם כו"כ דרגות, וכמו "משנכנס אב (שאז) ממעטין כו'", ועד לתשעה באב , ובפרט לאחרי חצות, שאז הי' עיקר החורבן .
594 ראה תענית כט, א. טושו"ע או"ח רסתקנ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וזהו מ"ש לבעל החוטם אני מתפלל, כי החוטם הוא השער לכניסה וליציאה, הן להעלאה מלמטה למעלה והן להמשכה מלמעלה למטה, ועל זה היא התפלה לבעל החוטם , שימשיך בו ריח העליון מלמעלה למטה, עי"ז שיריח את הריח שמלמטה למעלה, כנ"ל בפירוש וירח הוי' את ריח הניחוח.
396 זח"ג קל, ב. וראה תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכיון שזהו דבר שהוטב בעיניו והי' לדעתו של משה רבינו , עליו נאמר "בכל ביתי נאמן הוא" – איך יתכן שבפועל ממש היתה מזה תוצאה הפכית, כמ"ש "ויבכו העם גו'", וכמארז"ל "תשעה באב הי', אמר להם הקב"ה, אתם בכיתם בכי' של חנם , ואני קובע לכם בכי' לדורות" – חורבן בית ראשון ובית שני, שזהו ענין הכי חמור, כמו (וגרוע יותר מ)חטא עה"ד?!
625 תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
איתא בגמרא "מגלגלין זכות ליום זכאי" , ועד"ז להיפך.
1231 תענית כט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
המשך השיחה – הביאור בפירוש רש"י בדברי הגמרא "משנכנס אדר מרבין בשמחה" , "ימי נסים היו לישראל פורים ופסח" , שמעלת חודש אדר היא מצד לידת משה רבינו, וכתוצאה מזה הוכפלו בו הנסים:
552 תענית כט, סע"א. – ואף שלא הובא ברמב"ם ושו"ע, הרי הובא להלכה במג"א (ראה לקו"ש שבפנים הערה 26), והרי ידוע עד כמה התחשב רבינו הזקן בדעת המג"א, כפי שרואים בפסקי הדינים בשו"ע שבדרך כלל פוסק כדעת המג"א. ואף שידוע הפתגם שאמר רבינו הזקן על זה (ראה תו"מ חל"ח ריש ע' 60. וש"נ) – הרי אעפ"כ נשארו בשולחנו כל הפסקי דינים שפסק כדעת המג"א, ומשנה לא זזה ממקומה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פקודי, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
הביאור בפירוש רש"י על הפסוק11 "ויקטר עליו קטורת", "שחרית וערבית, כמו שנאמר בבוקר בבוקר בהטיבו את הנרות וגו'" – דכיון שיש מקום לומר שקטורת זו שונה מהרגיל (כשם שעריכת הלחם ביום חול והדלקת הנרות בבוקר היו שונים מהרגיל) , לכן צריך רש"י להבהיר שהיתה כפי הרגיל, "שחרית וערבית כמו שנאמר כו'", וגם "בהטיבו את הנרות", כי, ע"פ פשוטו של מקרא הדליקו הנרות (כמו כל עבודות המשכן) גם בשבעת ימי המילואים – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש ח"ו ע' 225 ואילך.
728 לאחרי השאלות אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שיש להפסיק עתה, כדי "ליתן ריוח", ובינתיים אולי יחשבו ("אפשר וועט מען זיך כאַפּן") על התירוצים*.
*
) יש לציין שביום הש"ק בבוקר הודיע כ"ק אדמו"ר שליט"א שבהתוועדות יתבאר פירוש רש"י זה (על הפסוק " ויקטר עליו קטורת " ) , והורה להודיע זאת להר"י שי' וואָלדמאַן – בהתאם לבקשתו שכ"ק אדמו"ר שליט"א יואיל להודיע מראש איזה פירוש רש"י יתבאר בהתוועדות , כדי שיוכלו לעיין ולהתכונן כו' (ראה גם לעיל ע' 117 ; ע' 132 ; ע' 149) – המו"ל .
וכיון שנמצאים כבר לאחר חצות, ששייך כבר ליום שלאחריו (כמובן מהדינים דאמירת תחנון), ר"ח אדר שני – הרי בודאי שישנו הענין ד"משנכנס אדר מרבין בשמחה" (תענית כט, סע"א), באופן נעלה יותר מאשר בחודש אדר ראשון, ולכן יפסיקו בניגון שמח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, יב
וכן בנוגע לקשר והשייכות של כמה ענינים שבאים באותו יום , שיש לזה מקור בנגלה דתורה – בדברי הגמרא :
195 תענית כט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט' סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בהמשך להמדובר לעיל אודות הקשר והשייכות של ג' הענינים שבחג השבועות, שעם היותם ענינים שונים, ובהפסק זמן גדול זמ"ז, אעפ"כ, יש להם שייכות זל"ז, כיון שכולם באים ביום אחד, כמובן ממארז"ל "מגלגלין זכות ליום זכאי" – הנה אם הדברים אמורים בנוגע לג' ענינים שא' מהם הוא בתושב"כ (מ"ת), א' מהם בתושבע"פ (מיתת דוד), וא' מהם בא במסורה מדורו של הבעש"ט עד לדורנו זה (הסתלקות הבעש"ט), הרי עאכו"כ שכן הוא בנוגע לענינים שכולם נאמרו בתושב"כ, ובתושב"כ גופא בפסוק אחד, שבודאי יש להם שייכות זל"ז.
396 תענית כט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד אור ליום ועש"ק פ' תצוה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ובהתאם לכך שנמצאים בחודש שבו "מרבין בשמחה" – יהי' כל זה בשמחה ובטוב לבב.
496 תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ועפ"ז, מה שאמרו חז"ל "משנכנס אדר מרבין בשמחה" – דקאי לא רק על שבעה באדר או על י"ד אדר , אלא על כל החודש, וכמו בגזירת המן ש"כיון שנפל פור בחודש אדר , שמח שמחה גדולה", ששייך לכל החודש, כך גם לאידך גיסא, ששמחת חודש אדר צריכה להיות בכל החודש – הרי עיקר השמחה צריכה להיות באדר ראשון .
526 תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול, ה'תשכ"ב, ליל ערב ראש השנה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
זהו איפוא הענין הנוסף שיש בכ"ט אלול, וכיון שמגלגלין זכות ליומין זכאין , מצרפים את שני הענינים ביחד.
1474 ראה תענית כט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו הטעם לדברי הגמרא "מגלגלין זכות ליום זכאי" , והיינו, שיש ימים שנקראים "יומין זכאין", כיון שאירע בהם דבר טוב וזכאי , ולכן, "מגלגלין זכות" לימים אלו אפילו בשנים שלאח"ז – כי, כשבאה עוד הפעם אותה קביעות של היום בחודש (שזוהי קביעות ע"פ תורה, לפי החשבון שקבע הלל, שר"ח חל ביום פלוני, ובמילא חל יום פלוני
2239 תענית כט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
נבוכדנצר מלך בבל הוא זה שהחריב את ביהמ"ק, והי' אכזר הן ליהודים והן – להבדיל – לאינם-יהודים (כמסופר בתנ"ך בארוכה ), ואעפ"כ, בגלל שהלך ג' פסיעות לכבוד של הקב"ה, זכה להיות "מלך בכיפה"41; ומזה מובן במכ"ש וק"ו בנוגע לכאו"א מישראל, אשר, באיזה מעמד ומצב שיהי', הרי הוא "מלא מצוות" , שלא בערך מהליכת ג' פסיעות לכבוד השי"ת, וא"כ, מגיע לו שלא בערך יותר ממה שהגיע לנבוכדנצר בשביל שהלך ג' פסיעות לכבוד השי"ת.
1021 תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
פורים פועל (לא רק בו ביום, אלא) גם על כל החודש, כמ"ש "והחודש אשר נהפך גו'", ולכן, "משנכנס אדר מרבין בשמחה" , היינו, שהציווי על ענין השמחה הוא לא רק על פורים, הימים הסמוכים לפורים, או השבוע שחל בו פורים, אלא על כל החודש.
1900 תענית כט, סע"א. וראה גם תו"מ חמ"ט ע' 127 הערה 6. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובפרט שע"פ החשבון של הארבעים יום משילוח המרגלים עד ביאתן, נמצא, שהענין ד"שלח לך" אירע בימים אלו .
2518 ראה תענית כט, א. וראה גם לקו"ש חי"ט בתחלתו הערה 6.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב', בדר"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ויהי רצון שכל אחד ואחד מכם יעשה כהנ"ל בשמחה ובטוב לבב, ותצליחו ותתחדש ותהי' שנה של אורה, של ברכה ושל הצלחה, שנה של תורה ושל שמחה, ואורה ושמחה גם יחד, וגם זה יוסיף ברכת הוי' בגשמיות וברוחניות.
1712 ע"ד "מגלגלין זכות ליום זכאי" (תענית כט, א. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פקודי, וא"ו אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ובפרט כשמדובר אודות חודש אדר , שבו "מרבין בשמחה" , ובפרט בשנה מעוברת, שבה ישנם ששים יום רצופים שבהם "מרבין בשמחה" , ובאופן שבכל יום צ"ל שמחה גדולה יותר מהיום שלפניו, דאל"כ אין זה נקרא " מרבין בשמחה" ,
2289 תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
מבחי' חוטמא, שעז"נ ותהלתי אחטם לך, לבעל החוטם אני מתפלל , דהאי קרא לעתיק יומין אמרו.
788 ראה גם תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
"בחדשה ימצאונה" (חודש אחד יש בשנה וכו'), שלכן הרי זה חודש של היפך השמחה , כמארז"ל "משנכנס אב ממעטין בשמחה" , ולכן יש כמה עניני שמחה שאסור לעשותם בחודש זה , אלא יש צורך להמתין לחודש אלול; ואעפ"כ אומרים "יחדשהו כו' לשמחה" , ועד שהחל משבת מברכים ישנו כבר ענין השמחה ?!
600 תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ח"י אלול נותן חיות ב"אלול", וח"י אלול נותן חיות בעבודה ד"אני לדודי ודודי לי" (אף שלכאורה אני לדודי ודודי לי הוא רק פרט באלול ), ושייכותו לפתגם ע"ד מעלת ח"י אלול להיותו יום הולדת "שני המאורות הגדולים", הבעש"ט, מייסד תורת החסידות הכללית, ורבינו הזקן, מייסד תורת חסידות חב"ד (אף שלכאורה חסידות חב"ד היא רק פרט בחסידות הכללית ),
1344 שגם פתגם זה נתפרסם ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר, כמו הפתגם ע"ד החיות שנותן ח"י אלול.
וע"פ תורת הבעש"ט (ראה כש"ט בהוספות סקע"ט ואילך. וש"נ) שכל דבר שבעולם (ועד לעלה המתגלגל מצד לצד, באופן זה או באופן אחר) הוא בהשגחה פרטית, אפילו בנוגע לדומם, וכ"ש בנוגע למדבר, ועאכו"כ בנוגע לבנ"י "עם קרובו" (תהלים קמח, יד), ובודאי שכן הוא בנוגע לתורה, ובפרט בפנימיות התורה שכל הענינים שבה הם בגלוי – הרי מובן שכאשר שני ענינים נפגשים יחד (ובנדו"ד, שני פתגמים שנתפרסמו ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר) אין זה "מקרה נקרה", אלא הסיבה לכך היא בגלל שיש שייכות ביניהם.
וכפי שמצינו גם בנגלה – כדאיתא בגמרא (תענית כט, א. וש"נ) ש"מגלגלין זכות ליום זכאי" , והיינו, שהסיבה לכך שאירע ענין של זכות ביום מסויים, היא, להיותו בעצם "יום זכאי" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
בנוגע לחודש אדר (שמתברך ביום הש"ק זה) איתא בגמרא "משנכנס אדר (החל משבת מברכים החודש ) מרבין בשמחה" .
1074 תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ובפרט כשנמצאים עדיין בחודש ניסן – כמבואר באלי' רבה בנוגע לפירוש רש"י על מארז"ל "משנכנס אדר מרבין בשמחה" , "ימי נסים היו לישראל פורים ופסח", שמזה מוכח, שגם פסח (ענינו של חודש ניסן) קשור עם ענין השמחה .
1028 תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכיון שחטא המרגלים הי' בתשעה באב , ומתו רק באלול (בי"ז או בז'), הרי מ"ש "וישכימו בבוקר (למחרת החטא) גו' לאמר הננו ועלינו גו'"111, הי' לפני שראו אות ומופת כו'.
2888 תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
וגם ענין זה קשור עם אדר – ש"משנכנס מרבין בשמחה" (וי"ל שכשמברכים אותו – בש"ק מברכים – ה"ז התחלת הכניסה ), וביותר – עם פורים, שהרי שמחת פורים היא שמחה נעלית ביותר, עד לאופן ד"עד דלא ידע" .
1417 תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
– ועד כדי כך, ש"משנכנס אדר מרבין בשמחה" , והיינו, שכל החודש ("החודש אשר נהפך" ) הוא לא רק חודש שמח, אלא באופן ש" מרבין בשמחה" , יותר מאשר שמחה ע"ד הרגיל, ועאכו"כ בימי הפורים, ש"חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע"61 –
1816 תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
דובר כמ"פ שכל מאורע שאירע בזמן מסויים בשנה, הנה בבוא יום זה בכל שנה, הרי זו שעת הכושר שיחזור ויתעורר ענין זה עוד הפעם, ובפרט כשמדובר אודות "יום זכאי" (עליו נאמר "מגלגלין זכות ליום זכאי" ) ו"יום סגולה".
1746 תענית כט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הבאות עם עולה (ש)החטאות קודמות לעולה ) היו צריכים להאמר לפני הקמת המשכן באופן תדירי, כדי שידעו כיצד להתנהג כשיצטרכו להקריבם בפועל (שלכן נאמרו בפרשיות ויקרא וצו, לפני פ' שמיני) , וא"כ, למה המתינה התורה מלומר פרשה זו עד לאחרי חטא המרגלים (בסמיכות לתשעה באב , שעז"נ "ויבכו העם בלילה ההוא" ), בה בשעה שהקמת המשכן היתה בר"ח ניסן!
2635 פרשתנו יד, א. וראה תענית כט, א. פרש"י איכה א, טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אותו היום ערב תשעה באב הי', אמר להם הקב"ה, אתם בכיתם בכי' של חנם , ואני קובע לכם בכי' לדורות" – איתא בגמרא :
842 תענית כט, א (ובפרש"י ותוס').
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויצא, יו"ד כסלו ה'תשמ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והגם שהגאולה דיו"ד כסלו היתה בשנת תקפ"ז, שנה לפני ההסתלקות, מ"מ, כיון שמגלגלין זכות ליום זכאי , יש לומר, דזה שיום התשיעי בכסלו זכה להיות יום ההילולא של אדמו"ר האמצעי הוא לפי שגם לפני זה הי' שייך לזה.
29 תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ב תמוז ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
דהיום שבו נעשה נס הוא יום זכאי מצד עצמו (גם מקודם), שלכן נעשה בו נס, כי מגלגלין זכות ליום זכאי .
8 תענית כט, א. ולהעיר, שכ"ה בנוגע לי"ב תמוז – שגם מקודם הי' יום זכאי , ובקשר לבעל הגאולה יום ההולדת שלו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ט"ו תמוז, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכיון שנמצאים כעת ביום זכאי – יום השלישי שהוכפל בו כי טוב, ויום החמשה עשר דחודש הגאולה שבו קיימא סיהרא באשלמותא (השלימות דחודש הגאולה), הרי הזכות דיום זכאי ימהר עוד יותר הגאולה, במהרה בימינו ממש.
92 דמגלגלין זכות ליום זכאי – תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום ב' פ' עקב, חמשה עשר באב ה'תשמ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ומזה מובן גם בנוגע ל(עיקר) הירידה דתשעה באב שבו חרב הבית בראשונה ובשני' [ובפרט שגם גזירת החורבן היתה באותו היום (תשעה באב דשנה ראשונה שהיו במדבר) שבו נגזר על דור המדבר שלא יכנסו לארץ , ושתי הגזירות היו בשביל אותו החטא (חטא המרגלים )], שבט"ו באב מאיר מעין הגילוי דלעתיד, שעיקרו הוא בנין ביהמ"ק השלישי – העלי' שלאחרי הירידה דחורבן בית ראשון ושני .
13 ראה תענית כט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
פי' שלא מהגבלת אור החכ' בכלי המוח ידון דינים ומשפטים שזהו נק' למראה עיניו כו', אלא מוריח מבחי' ריח החוטם ששם משכן בחי' חי' שנק' נשמת חיים ולמעלה הוא בחי' חוטמא דע"י ששם שורה בחי' מקיף דאור אבא דטמיר ונעלם כו' וד"ל (ולזה רמז על ר"ג לבעל החוטם להיותו גדול הדור בחכ' ונק' ג"כ פני הדור, כי עיקר הפרצוף פנים הוא בחי' המוחין שבראש שמאירים בפני' כמ"ש חכמת אדם תאיר פניו, ומקור המוחין הנעלם שורה בחוטם , וזשרז"ל דאין מעידין על פרצוף פנים אלא עם החוטם דוקא וד"ל).
118 ולזה רמז על ר"ג לבעל החוטם : ראה תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ב פרשת שלח ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
פ"ד דתענית דף כ"ט ע"א, פ"ז דסוטה דף ל"ה ע"א, סנהדרין פרק חלק דף ק"ד ע"א אמר רבב"ח אר"י אותו היום ליל ט"ב היה אמר הקב"ה אתם בכיתם בכייה של חנם ואני אקבע לכם בכייה לדורות עכ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כה ט'תסט
מקור מפורש
בדף זה
בחודש בו נצטווינו להרבות בשמחה, שמחתי במיוחד בהגיעתני הידיעה אשר משלחת מורחבת מ"הכנסת" קבעה את מר כמעומד יחידי להמשיך במשרתו ובתפקידו.
2 נצטווינו : תענית כט, סע"א. מג"א או"ח סו"ס תרפו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תעד
מקור מפורש
בדף זה
ויהי רצון אשר כציווי חכמינו ז"ל להרבות בשמחה בחודש זה, וציווי התורה הרי זה גם נתינת כח, ירבה בעניני טוב ושמחה בכלל, כולל בשורות טובות מהנעשה אתם ומפעולותיהם.
2 כציווי חכמינו ז"ל : תענית כט, סע"א. מג"א או"ח סו"ס תרפו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תעה
מקור מפורש
בדף זה
והרי היו כל מאורעות אלו בימי חודש השמחה, אשר פס"ד תורתנו הק' תורת חיים להרבות בו בשמחה.
8 פס"ד תורתנו הק' : תענית כט, סע"א. מג"א או"ח סו"ס תרפו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרסא
מקור מפורש
בדף זה
והרי הימים ימי חודש אדר שנצטוינו להרבות בו בשמחה, וצווי ה' המשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית, כולל נתינת כח ואפשרות למלאותו במילואו.
2 שנצטוינו : תענית כט, סע"א. מג"א או"ח סו"ס תרפו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שלח
מקור מפורש
בדף זה
המצפה לבשורה נעימה שמצב בריאותו הולך וטוב ובאופן המשביע רצון, ובפרט שנכנסים אנו לחודש שמרבין בו בשמחה,
6 שמרבין בו בשמחה תענית כט, סע"א. מג"א או"ח הל' מגילה סו"ס תרפו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תנ
מקור מפורש
בדף זה
און דורך מבטל זיין די סיבה – דעם מפני חטאינו – וועט בטל ווערן דער מסובב (רעזולטאַט) – דער גלינו מארצנו –
4 מפני חטאינו . . גלינו מארצנו נוסח תפלת מוסף דיו"ט.
אַריין . . ז' אב תענית כט, א.
יעדער איד . . מצב יומא (נז, רע"א): ה שוכן אתם גו'.
"באַרוהיגען" ראה שבת (נה, א): להם מי גלוי.
ירמי' הנביא ירמי' נא, נא.
גלייך אויסגעלייזט רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה (וראה אגה"ת לרבנו הזקן פי"א): ומיד הן נגאלין.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשכ
מקור מפורש
בדף זה
ובכל אופן, כיון שנמצאים אנו בסמיכות לימי הפורים אנצל הזדמנות זו לא רק לאשר קבלת מכתבו, אלא גם לאחל לו ולבני ביתו שיחיו, בהתאם לחודש זה שנצטוינו להרבו[ת] בו בשמחה, שיתן להם ה' סיבות אמתיות לשמחה אמיתית, כולל גם בפעולותיו לטובת הכלל והפרט וגם בעניניהם הפרטיים, ובסגנון המגילה - אורה ושמחה וששון ויקר, ולהמשיכם בכל ימות השנה.
2 שנצטוינו להרבות בו בשמחה תענית כט, סע"א. מג"א או"ח הל' מגילה סתרפ"ו סק"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תתמה
מקור מפורש
בדף זה
כן דעת ר' יוחנן (תענית כט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תיג
מקור מפורש
בדף זה
תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקכה
מקור מפורש
בדף זה
תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ט'ד
מקור מפורש
בדף זה
תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ט'טו
מקור מפורש
בדף זה
תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'נג
מקור מפורש
בדף זה
תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'עח
מקור מפורש
בדף זה
תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'ק
מקור מפורש
בדף זה
תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'קא
מקור מפורש
בדף זה
תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'קח
מקור מפורש
בדף זה
תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רא
מקור מפורש
בדף זה
תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רה
מקור מפורש
בדף זה
ראה תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רנא
מקור מפורש
בדף זה
תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רנב
מקור מפורש
בדף זה
תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רפ
מקור מפורש
בדף זה
תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רצג
מקור מפורש
בדף זה
ראה תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רצד
מקור מפורש
בדף זה
תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רצה
מקור מפורש
בדף זה
ראה תענית כט, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רצו
מקור מפורש
בדף זה
תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'שנג
מקור מפורש
בדף זה
תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות י"ט כסלו
מקור מפורש
בדף זה
וה"ז יומין זכאין גם למהר קיום תפילת וברכת משה רבינו על כאו"א מבנ"י שליט"א בסיום וחותם מזמור צדי"ק שבס' נעים זמירות ישראל, דוד מלכא משיחא,
10 יומין זכאין : ראה תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות י"ט כסלו
מקור מפורש
בדף זה
וה"ז יומין זכאין גם למהר קיום תפילת וברכת משה רבינו על כאו"א מבנ"י שליט"א בסיום וחותם מזמור צדי"ק שבס' נעים זמירות ישראל, דוד מלכא משיחא,
11 יומין זכאין : ראה תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות מנחם אב
מקור מפורש
בדף זה
ומפורש הטעם בכ"מ, כי בשו"ט היא כי ישראל והשכינה עתידין להתחדש כמותה, וגם כי במנחת ט"ב נולד המשיח,
9 במנחת ט"ב נולד : שער הכוונות במקומו. וראה תענית כט, א (הובא בשו"ע או"ח ר"ס תקנ"ח. רמ"א שם סו"ס תקנ"ז) שבט' לעת ערב הציתו אש בהיכל. ובאיכ"ר (פ"א, נא) צעקה פרתו פעם שני' כו' נולד כו'. — לכאורה כצ"ל גם בבאה"ט וא"ר שם. פרמ"ג (משב"ז) סתקנ"א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד מטות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
השם "אב" הוא מתחילתו – משנכנס אב כו' לגריעותא (הוא מורה על הדברים הבלתי רצויים
32 תענית כט, סע"א. וראה קרבן נתנאל על הרא"ש שם. ולהעיר ממ"ש בכתהאריז"ל בפי' תיבת אבל (ראה במאו"א ובכ"מ כמסומן בי"נ שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
66 ע"ד תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
7 אַריין . . ז' אב: תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
7 אַריין . . ז' אב: תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
3 משנכנס . . בשמחה: מג"א סתרפ"ו סק"ה (מתענית כט, א). וראה שו"ת חת"ס או"ח סק"ס. נימוקי או"ח לסתרפייו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
8 מלכים ב כה, ח. תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו בראשית שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
פירושו של המאמר "כשהמאורות לוקין סימן רע...", וזאת "בשביל ארבעה דברים..." הוא, שכאשר מגיע ליקוי מאורות זהו סימן שבזמן זה שולט מזל רע [כפי שמוצאים במספר מאמרי חז"ל על זמנים מסויימים שבהם ריע מזליה וכדומה] – זהו זמן המועד לפורעניות, ולכן מענישים אז (יותר) על "ארבעה דברים";
21 ראה לדוגמא: שבת קכט, ב. קנו, א. תענית כט, א ואילך. שו"ע יו"ד סקע"ט ס"ב. זח"ג נח, סע"א ואילך. רלד, א. שם רע"מ רפא, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה-שק"מ כסלו שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ד שהחודש כולו "נהפך" לחודש של "שמחה" ו"יום טוב" עקב ימי הפורים שבו.
4 מג"א ט, כב. ונפק"מ להלכה – ראה ירושלמי ריש מגילה. שו"ע ורמ"א או"ח סתרפ"ח ס"ז. וראה תענית כט, סע"א ואילך, הובא במג"א סתרפ"ו סק"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
וראה רש"י תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
7 תענית כט, סע"א. מג"א סתרפ"ו סק"ה. וראה נמוקי או"ח לשם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
5 ראה תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
1 ראה תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
0 תענית כט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
5 תענית כט, א. ערכין יא, ב. וראה גם פרש"י עה"ת בהעלותך ט, ז. תצא כב, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
4 תענית כט, א. ערכין יא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
3 *) מג"א רסתקנ"א. וגם את"ל כהקינ (תענית פיד סקיג) ע''פ זוזיב (עח, ב)-- הרי אף דיש לפסוק דינו דעשו דט' יום אינון דילי' ואח'כ מתאביד ולא אשתכח, יש לייעץ ליעקב, עכ"פ אם באפשרי בקל -- אלול, ומהיות טוב כו'. ולהזוהר צ"ע פי' חדשה. כן דעת ר' יוחנן (תענית כט, א). ויייל שחילוק דעות הזהר ור"י הוא ג"כ המחלוקת בבקשת רבי (מגילה ה, ב. ועפמ"ש בשויית חת"ט או"ח סלייג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
איתא בגמרא:
1733 תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
בדף זה
שאוה"ע יציתו אש בהיכל עד שיהי' "בית הדום רגלי אלקינו שרוף באש".
923 ראה תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
ולאחרי כל זה שהמרגלים נשלחו ע"י משה רבינו , בהסכמתו וציוויו של הקב"ה , והיו המובחרים שבישראל , וגם באותה שעה " כשרים היו " – הנה בסופו של דבר נעשה מזה ענין בלתי-רצוי, ובנ"י הוצרכו להמתין ארבעים שנה במדבר, וגם לאחרי ארבעים שנה לא נכנס דור זה לארץ-ישראל, אלא הדור שלאחריהם ("וטפכם גו'" ), ולא עוד אלא שמזה נעשה גם "בכי' לדורות " !
202 תענית כט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
וכמובן גם מגודל הפגם שנעשה ע"י חטא המרגלים, כלשון הגמרא שכתוצאה מזה נקבעה "בכי' לדורות".
353 תענית כט, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
השם "אב", הרי תיכף מתחילתו – "משנכנס אב כו'" – הוא לגריעותא (שמורה על הענינים הבלתי-רצויים שאירעו בחודש זה), ולכן קוראים חודש זה בשם "מנחם אב" (או אפילו בשם "מנחם" בלבד) – מבקשים מהקב"ה שיהי' "מנחם" (את עניני) "אב".
837 תענית כט, סע"א. וראה קרבן נתנאל על הרא"ש שם. ולהעיר ממ"ש בכתהאריז"ל בפי' תיבת אבל (ראה במאו"א ובכ"מ כמסומן בי"נ שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
לכל לראש – כיון שכללות העבודה בכל השנה צריכה להיות בשמחה, כמ"ש "עבדו את ה' בשמחה".
1106 תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ונוסף לזה ישנה מעלת היום מצד ענינו של החודש :
1264 תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
מצד ימי השבוע – הרי זה יום השבת, שבו נעשה הענין ד"ויכולו השמים וגו'" , והיינו, שכל עניני ימי החול מתעלים ביום השבת.
1440 תענית כט, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ומזה עצמו שימים אלו נקראים בתורה "ימי הפסח", פה סח, שמורה על ענין השיחה והדיבור בתורה – מובן שימים מסוגלים הם, ימים זכאים , ביחוד ללימוד התורה, היינו שבימים אלו נותנים כח וסיוע נוסף מלמעלה, שתהי' בזה הצלחה מיוחדת.
341 ע"ד תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
גרמו "בכי' לדורות" (כדברי הגמרא שהובאו בפירוש רש"י ) עד הדור הזה, ועד"ז אלו שטוענים עכשיו שיהודים הם "חגבים", ואילו גויים ו"גוי'שקייט" הם "אנשי מדות" ו"ענקים" – גרמו בכי' רח"ל, אלא שכבר יצאנו י"ח במשך שנה ומחצה-שנתיים, ודי בכך, ועדיין צריך לחפש עצות כיצד לתקן את הצרות שגרמו במשך זמן זה.
691 תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום השלישי שהוכפל בו כי טוב, ערב ר"ח מנחם-אב, תשל"ה
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז הוא החילוק שבין יומין זכאין לימים שהם היפך הזכות.
72 ראה תענית כט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נט
מקור מפורש
בדף זה
אך מאת ה' היתה זאת לנו לגלגל זכות על ידינו, בזכות ארץ הקדושה ויושביה, והיא שעמדה לנו ותעמוד לנו בכל עת מצוא להמציא לנו פדות ורוחה , להרחיב לנו בצר ולחלצינו ממיצר, ולרומם קרנינו בכבוד ה' לעולם ישב וישמח ד' במעשיו אכיה"ר.
3742 לגלגל זכות: ע"פ תענית כט, א וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר