159

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה א

א. "ושבתי בשלום"

יו"ד כסלו, חג הגאולה של אדמו"ר האמצעי1, חל פעמים רבות בשבוע של פרשת ויצא2 (ולפעמים – כבקביעות שנה זו* – בש"פ ויצא עצמה). ולפי דבריו הידועים של ה"של"ה"3, שה"מועדים של כל השנה .. בכולן יש שייכות לאותן הפרשיות שחלות בהן", מובן, שניתן ללמוד מפרשתנו בענין הגאולה של אדמו"ר האמצעי, ואף יותר מכך – שהיא עצמה נרמזת בפרשה זו4.

תוכנה הכללי של פרשת ויצא הוא – גלות וגאולה: הפרשה פותחת בירידתו של יעקב לגלות5 – "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה", היציאה מארץ ישראל לחוץ לארץ, ובחוץ לארץ עצמה – "חרנה", ל"חרון אף של מקום"6, ויותר מכך, אל לבן הארמי, ועד כדי "עבוד עבדתיך"7. ובסיום הפרשה מסופר אודות ה"גאולה" מגלות זו8 – כיצד ניצל יעקב מלבן הארמי ו"הלך לדרכו"9 אל ארץ ישראל10.

ולגבי הקשר המיוחד לגאולת אדמו"ר האמצעי, יש לומר:

הערות

  1. 1. בשנת תקפ"ז*. ולהעיר, שגם יום ההולדת (בשנת תקל"ד) ויום ההילולא שלו (בשנת תקפ"ח) – ט' כסלו – חל ברוב השנים בשבוע דפ' ויצא (וכפי שהי' בשנת ההולדת ושנת ההילולא עצמן שחל (בשתיהן) ביום ד' לפ' ויצא).
  2. 2. וגם כשחל בפ' וישלח (כבשנת הגאולה עצמה – שחל בא' דפ' וישלח**) – מתברך הוא מש"פ ויצא. ולהעיר, שלפי המסורת בבית הרב (הובאה בהוספה לס' בד קודש ע' 22 בהערה), בשורת הגאולה באה בשבת (פ' ויצא) ט' כסלו.
  3. *. תשמ"ו.
  4. 3. ר"פ וישב. ושם, שכ"ה גם ב"מועדי דרבנן".
  5. 4. להעיר ממחז"ל (תענית כט, א) שמגלגלין זכות ליום זכאי. וראה לקו"ש ח"ה [המתורגם] ע' 131 ואילך. ח"י ע' 99.
  6. 5. ראה זהר ריש פרשתנו (קמז, א). ב"ר פס"ח, יג. וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 262. וש"נ. לעיל ס"ע 174.
  7. 6. רש"י ס"פ נח.
  8. 7. ראה פרשתנו ל, כו. כט. לא, ו. מא.
  9. 8. וכן מסופר ע"ד העלי' שנעשית ע"י הירידה בגלות – "ויפרוץ האיש מאד מאד" (פרשתנו ל, מג) שאת כל זה לקח יעקב עמו "לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען" (לא, יח). וראה בארוכה לקו"ש שם (ע' 262 ואילך) הביאור בעבודה רוחנית.
  10. 9. לב, ב.
  11. 10. כפרש"י שם: מלאכים של א"י כו' ללותו לארץ. וברא"ם שם שמחנים היא בא"י. וראה השקו"ט ברמב"ן ומפרשי רש"י שם. לעיל ע' 170 הערה 4.
  12. . כ"ה מסורת בית הרב (ראה רשימת כ"ק מו"ח אדמו"ר במבוא לס' בד קודש). ובבית רבי (ח"ב ספ"ד בהערה) – שנת תקפ"ו. וראה שיחת יו"ד כסלו תש"א בתחילתה.
  13. . כ"ה לפי שתי הנוסחאות שבשוה"ג להערה הקודמת.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.