159
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
אחת ממשאלותיו של יעקב בהליכתו לחרן היתה "ושבתי בשלום אל בית אבי"11, וההדגשה בכך היא, שלא זו בלבד שיחזור שלם12 לבית אביו, אלא אופן חזרתו יהיה "בשלום" – באופן של שלום ומנוחה13. וכפי שהיה בפועל, שלמרות שלבן רדף אחריו למטרות שליליות – וכפי שהוא אמר בעצמו "יש לא־ל ידי לעשות עמכם רע"14 – בכל זאת עברו הדברים בשלום, ללא מלחמה וכדומה.
וזהו הקשר לגאולת כבוד קדושת אדמו"ר האמצעי, שהייתה באופן דומה לכך, כידוע, שגאולתו קשורה לפסוק15 "פדה בשלום נפשי", ובמיוחד לפי המסופר בסיפורי חסידים16, שבשורת הגאולה נאמרה "כשאמר תלים17 פסוק פדה בשלום נפשי" – כשהמשמעות של פדה בשלום נפשי" היא18, שלא זו בלבד שנפדים מהאויב, אלא שאופן הפדייה הוא "בדרך שלום בלא מלחמה כלל" – בדומה ל"ושבתי בשלום".
ב. "פדה בשלום נפשי"
ולמרות שלגבי גאולת אדמו"ר הזקן מודגש יותר הקשר שלה עם אמירת הפסוק "פדה בשלום נפשי", כפי שכותב אדמו"ר הזקן במכתבו הידוע19 "וכשקריתי בספר תהילים בפסוק פדה בשלום נפשי .. יצאתי בשלום" – בכל זאת אנו רואים שהקשר של הפסוק "פדה בשלום נפשי" ליו"ד כסלו, יום גאולת אדמו"ר האמצעי, הוא באופן חזק יותר, בנקודה עיקרית, מאשר ליום י"ט כסלו, יום גאולת אדמו"ר הזקן:
ידוע הסיפור וביאורו של כ"ק מורי וחמי אדמו"ר20, שאדמו"ר הזקן אמר בעת גאולתו את הפסוק "פדה בשלום נפשי", למרות שפסוק זה אינו נכלל בשיעור התהילים של יום י"ט בחודש, משום שבמשך ימי המאסר הוסיף אדמו"ר הזקן באמירת תהילים (אמר תהילים "בשופי"), כלומר, הוא אמר גם את שיעורי התהילים כפי שהם נחלקים לימי השבוע. וכיון שי"ט כסלו חל אז ביום השלישי בשבוע, הוא אמר את מזמור נ"ה בתהילים, שנכלל בשיעור של יום שלישי בשבוע.
הערות
- 11. כח, כא.
- 12. כפרש"י "שלם מן החטא כו'". וראה רש"י וישלח לג, יח: שלם בגופו כו' בממונו כו' בתורתו כו' (משבת לג, סע"ב. ועוד). לקמן ע' 192 ואילך.
- 13. להעיר מב"ר פרשתנו (פע"ג, ג. מדרש תהלים נה, יט) "פדה בשלום נפשי .. זה יעקב" – ראה לקמן בפנים בפירוש "פדה בשלום נפשי".
- 14. פרשתנו לא, כט.
- 15. תהלים נה, יט.
- 16. בית רבי ח"ב ספ"ה בהערה. אבל ראה לעיל הערה 2.
- 17. כפי שנחלק לימי החודש. וראה לקמן סעיף ב.
- 18. מאמרי אדה"ז – הקצרים (ע' רטז). ובארוכה ד"ה פדה בשלום לבעל הגאולה (בס' שע"ת ח"א) פי"א. ובכ"מ. וראה לקמן ע' 226.
- 19. נדפס בבית רבי ח"א פי"ח. אגרות קודש שלו סי' לח (וש"נ).
- 20. במכתבו (קובץ מכתבים שבסו"ס תהלים אהל י"י ע' 14 (200) ואילך. אגרות קודש שלו ח"ג ע' תעג ואילך. וש"נ).
רש"י על בראשית ל״ג:י״ח - הטקסט מספריא
שלם. שָׁלֵם בְּגוּפוֹ, שֶׁנִּתְרַפֵּא מִצָּלַעְתּוֹ; שָׁלֵם בְּמָמוֹנוֹ, שֶׁלֹּא חָסַר כְּלוּם מִכָּל אוֹתוֹ דּוֹרוֹן; שָׁלֵם בְּתוֹרָתוֹ, שֶׁלֹּא שָׁכַח תַּלְמוּדוֹ בְּבֵית לָבָן (שבת ל"ג):
עיר שכם. כְּמוֹ לְעִיר, וְכָמוֹהוּ עַד בּוֹאָנָה בֵּית לָחֶם (רות א'):
בבאו מפדן ארם. כְּאָדָם הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ יָצָא פְּלוֹנִי מִבֵּין שִׁנֵּי אֲרָיוֹת וּבָא שָׁלֵם, אַף כָּאן וַיָּבֹא שָׁלֵם מִפַּדַּן אֲרָם, מִלָּבָן וּמֵעֵשָׂו שֶׁנִזְדַּוְּגוּ לוֹ בַּדֶּרֶךְ:
שלם SAFELY (literally, whole, perfect, unimpaired) — unimpaired in body (health) because he was cured of his lameness; whole as regards his possessions for he was not short of anything even though he had given that gift (for his remaining cattle soon bore other young; cf. Rashi on Genesis 30:43); and perfect in his knowledge of the Torah for whilst he was in Laban’s house he had not forgotten what he had before learned (Shabbat 33b).
עיר שכם — the word עיר is equivalent to לעיר to the city of. Similarly we have (Ruth 1:19) “until they came בית לחם” — “to Bethlehem".
בבאו מפדן ארם WHEN HE CAME FROM PADAN-ARAM — This is stated here in the same way as a person says to his neighbour, “that man there has come from between the teeth of the lion and has returned unhurt”. Similarly here: he came whole from Padan-aram — from Laban and from Esau who had come to attack him on his journey.
מצוטט ב־2 עמודים
תורת מנחם 1
- לב - שנת תשכ"ב - חלק ראשון ‹ בס"ד. ש"פ ויצא, יו"ד כסלו (מאמר ב), ה'תשכ"ב לקו"ש חכ"ה ע' 159
מאמרים מלוקטים 1
- חלק ב ‹ בס"ד. ש"פ ויצא, ט' כסלו, ערב יו"ד כסלו, ה'תשמ"ב לקו"ש חכ"ה ע' 159
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.