378

הערות

1. 1. חלק תושב"כ ר"פ וישב (רצז, א).
2. 2. ראה של"ה שם ריש פרשתנו (שסו, א) "פרשיות שלשה אלה מטות ומסעי ודברים הם תמיד בשבתות שבין המצרים ע"כ בדיבור א' כו'", וע"ש ע"ב ואילך. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 62 הערה 3 (וראה גם הערה 4 שם) – דהשייכות נרמזת גם בלשון הטור או"ח סתכ"ח.
3. 3. גם מודגשת השייכות דפ' פינחס (שקורין בבין המצרים ברוב השנים, כדלקמן בפנים) ומטות שבהן מדובר שמשה מת* ויהושע מכניס את ישראל לא"י (פינחס כז, יז ואילך. מטות לא, ב ואילך ובפרש"י) – והרי זה הי' סיבת החורבן והגלות, כי אם משה הי' מכניסן לא"י לא הי' נחרב ביהמ"ק לעולם ולא הי' עוד גלות ושעבוד מלכיות (שעה"ת (לאדהאמ"צ) ח"ב חינוך בתחילתו. אוה"ת ואתחנן ע' סה. צג ואילך. וש"נ).
4. 4. לב, ח ואילך.
5. 5. ועוד ועיקר: "בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ (בסיבת המרגלים) כו' ויבכו העם כו' א"ל הקב"ה אתם בכיתם בכי' של חנם ואני קובע לכם בכי' לדורות" וזה היתה הסיבה לזה שתשעה באב "חרב הבית בראשונה כו' ובשני' דתניא מגלגלין כו' חובה ליום חייב" (תענית כט, א). שהי' "יום חייב" מצד הבכי' של המרגלים.
6. 6. תנחומא מסעי ג. במדב"ר פכ"ג, ג.
7. 7. ובפרט בפנימיות הענינים – ראה בארוכה לקמן ע' 424 (ס"ה וס"ז) ואילך (וש"נ). וראה לקמן הערה 16.
8. 8. לה, יא ואילך (וראה שם, ואו).
9. 9. וכן כללות ענין החורבן והגלות הוא מפני חטאינו שענינו "שפיכת דם וחיות אדם דקדושה באדם דקליפה" (לקו"ת במדבר יג, ג. ובכ"מ), ולאידך הגלות הוא גם כפרה – דוגמת ערי מקלט (מכות ב, ב. ועוד).
10. 10. שם שסו, ב.
11. . ולהעיר ממרז"ל (ר"ה יח, ב) "שקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלקינו", "קשה לפני הקב"ה יותר כו' מחורבן בית המקדש" (איכ"ר א, ט). ובנוגע לפ' מסעי – הרי שם (לג, לח־ט) הוא עיקר מקום הסיפור דמיתת אהרן – ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ח ע' 203. וראה כלי יקר שם, מט. לקמן ע' 444.