378
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ד
מטות מסעי
א. הקשרים בין פ' מטות מסעי לבין ימי בין המצרים
דובר כבר פעמים רבות על דברי השל"ה1, שיש קשר בין פרשות התורה לבין הזמן בשנה שבו הן נקראות ונלמדות. כך, כמובן, גם בקשר לפ' מטות ומסעי הנקראות תמיד בימי בין המצרים, ויש להן קשר מיוחד לתוכן ימים אלו2.
בפשטות, נראה הקשר שלהן לבין המצרים במספר פרטים3, כדלהלן:
בפ' מטות4 מזכיר משה לבני גד וראובן את חטא המרגלים, שבגללו נשתהו בני־ישראל במדבר ארבעים שנה, וזה בדומה להשתהות בגלות, שתחילתה בבין המצרים5. בתחילת מסעי מסופר על המסעות, שכאמור במדרש6 "א"ל הקב"ה למשה מנה להם כל המקומות היכן הכעיסוני..." – הסיבה לבין המצרים ולגלות7, ובהמשך הפרשה מדובר על ערי מקלט8 – הגלות הבאה בעקבות הריגת נפש בשגגה9.
וכפי שמסביר השל"ה10, שהענינים שעליהם מדובר בפ' מטות – חטאי
הערות
- 1. חלק תושב"כ ר"פ וישב (רצז, א).
- 2. ראה של"ה שם ריש פרשתנו (שסו, א) "פרשיות שלשה אלה מטות ומסעי ודברים הם תמיד בשבתות שבין המצרים ע"כ בדיבור א' כו'", וע"ש ע"ב ואילך. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 62 הערה 3 (וראה גם הערה 4 שם) – דהשייכות נרמזת גם בלשון הטור או"ח סתכ"ח.
- 3. גם מודגשת השייכות דפ' פינחס (שקורין בבין המצרים ברוב השנים, כדלקמן בפנים) ומטות שבהן מדובר שמשה מת* ויהושע מכניס את ישראל לא"י (פינחס כז, יז ואילך. מטות לא, ב ואילך ובפרש"י) – והרי זה הי' סיבת החורבן והגלות, כי אם משה הי' מכניסן לא"י לא הי' נחרב ביהמ"ק לעולם ולא הי' עוד גלות ושעבוד מלכיות (שעה"ת (לאדהאמ"צ) ח"ב חינוך בתחילתו. אוה"ת ואתחנן ע' סה. צג ואילך. וש"נ).
- 4. לב, ח ואילך.
- 5. ועוד ועיקר: "בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ (בסיבת המרגלים) כו' ויבכו העם כו' א"ל הקב"ה אתם בכיתם בכי' של חנם ואני קובע לכם בכי' לדורות" וזה היתה הסיבה לזה שתשעה באב "חרב הבית בראשונה כו' ובשני' דתניא מגלגלין כו' חובה ליום חייב" (תענית כט, א). שהי' "יום חייב" מצד הבכי' של המרגלים.
- 6. תנחומא מסעי ג. במדב"ר פכ"ג, ג.
- 7. ובפרט בפנימיות הענינים – ראה בארוכה לקמן ע' 424 (ס"ה וס"ז) ואילך (וש"נ). וראה לקמן הערה 16.
- 8. לה, יא ואילך (וראה שם, ואו).
- 9. וכן כללות ענין החורבן והגלות הוא מפני חטאינו שענינו "שפיכת דם וחיות אדם דקדושה באדם דקליפה" (לקו"ת במדבר יג, ג. ובכ"מ), ולאידך הגלות הוא גם כפרה – דוגמת ערי מקלט (מכות ב, ב. ועוד).
- 10. שם שסו, ב.
- . ולהעיר ממרז"ל (ר"ה יח, ב) "שקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלקינו", "קשה לפני הקב"ה יותר כו' מחורבן בית המקדש" (איכ"ר א, ט). ובנוגע לפ' מסעי – הרי שם (לג, לח־ט) הוא עיקר מקום הסיפור דמיתת אהרן – ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ח ע' 203. וראה כלי יקר שם, מט. לקמן ע' 444.
מדרש תנחומא, מסעי ג׳ - הטקסט מספריא
אֵלֶּה מַסְעֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה בְּנוֹ חוֹלֶה, הוֹלִיכוֹ לְמָקוֹם אַחֵר לְרַפְּאוֹתוֹ. כֵּיוָן שֶׁהָיוּ חוֹזְרִין, הִתְחִיל אָבִיו מוֹנֶה כָּל הַמַּסָּעוֹת, וְאָמַר לֵיהּ: כָּאן יָשַׁנּוּ, כָּאן הוֹקַרְנוּ, כָּאן חָשַׁשְׁתָּ אֶת רֹאשְׁךָ. כָּךְ אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מְנֵה לָהֶם כָּל הַמְּקוֹמוֹת הֵיכָן הִכְעִיסוּנִי. לְכָךְ נֶאֱמַר: אֵלֶּה מַסְעֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה זָכוּ לִיכָּתֵב בַּתּוֹרָה כָּל הַמַּסָּעוֹת הָאֵלּוּ. עַל שֶׁקִּבְּלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן שְׂכָרָם, שֶׁנֶּאֱמַר: יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְגוֹ', פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל וְגוֹ' (ישעיה לה, א-ב). וּמַה מִּדְבָּר כָּךְ, עַל שֶׁקִּבֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל. הַמְקַבֵּל תַּלְמִיד חָכָם לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁעָתִיד הַמִּדְבָּר לִהְיוֹת יִשּׁוּב, וְהַיִּשּׁוּב לִהְיוֹת מִדְבָּר. הַמִּדְבָּר לִהְיוֹת יִשּׁוּב, שֶׁנֶּאֱמַר: אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְגוֹ' וּמִנַּיִן שֶׁהַיִּשּׁוּב עָתִיד לִהְיוֹת מִדְבָּר שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי א, ג): וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי וְגוֹ' אַתְּ מוֹצֵא, עַכְשָׁו אֵין אִילָנוֹת בַּמִּדְבָּר, וְעָתִיד לִהְיוֹת שָׁם אִילָנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וְגוֹ' (ישעיה מא, יט). וְעַכְשָׁו אֵין שָׁם דֶּרֶךְ, שֶׁכֻּלּוֹ חוֹל, וְהַשַּׁיָּרָה אֵינָהּ מְהַלֶּכֶת אֶלָּא בַּלַּיְלָה לְאוֹר הַמַּזָּל. וְעָתִיד לִהְיוֹת שָׁם דֶּרֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: אָשִׂים בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ וְגוֹ' (שם מג, יט). וּכְתִיב: וְהָיָה שָׁם מַסְלוּל וָדֶרֶךְ, וְדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ יִקָּרֵא לָהּ וְגוֹ' (שם לה, ח).
במדבר רבה כ״ג:ג׳ - הטקסט מספריא
אֵלֶּה מַסְעֵי, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה בְּנוֹ חוֹלֶה הוֹלִיכוֹ לְמָקוֹם אֶחָד לְרַפְּאוֹתוֹ, כְּשֶׁחָזְרוּ הִתְחִיל אָבִיו מוֹנֶה כָּל הַמַּסָּעוֹת, וְאוֹמֵר כָּאן יָשַׁנְּנוּ, כָּאן הוֹקַרְנוּ, כָּאן חָשַׁשְׁתָּ אֶת רֹאשְׁךָ. כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, מְנֵה לָהֶם כָּל הַמְּקוֹמוֹת הֵיכָן הִכְעִיסוּנִי, לְכָךְ נֶאֱמַר: אֵלֶּה מַסְעֵי.
מצוטט ב־4 עמודים
לקוטי שיחות 2
- כרך לג ‹ בין המצרים ‹ מטות ‹ 196 לקו"ש חי"ח ע' 378
- כרך כח ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה ו ‹ 281 לקו"ש חי"ח ע' 378
תורת מנחם 2
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לד שופטים שיחה ג מאותו ספר מכות ב, ב
- לקוטי שיחות כרך לט ואתחנן שיחה א מאותו ספר מכות ב, ב
- לקוטי שיחות כרך ח בלק שיחה ב מאותו ספר מכות ב, א
- לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא מאותו ספר מכות ב, ב
- לקוטי שיחות כרך יט שבת נחמו שיחה א מאותו ספר מכות ב, ב
- לקוטי שיחות כרך כד עקב שיחה ב מאותו ספר מכות ב, ב
- לקוטי שיחות כרך כד שופטים שיחה ב מאותו ספר מכות ב, ב
- לקוטי שיחות כרך כד תצא שיחה ד מאותו ספר מכות ב, ב
- לקוטי שיחות כרך כט דברים שיחה א מאותו ספר מכות ב, ב
- לקוטי שיחות כרך כט ואתחנן שיחה ב מאותו ספר מכות ב, ב
- מאמרים מלוקטים חלק ד יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב מכות ב, ב
- תורת מנחם יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב מכות ב, ב

