290
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
200 לקוטי
ד. ומגלגלין זכות ליום זכאיי? - כאמור - שספר הניל יצא לאור בדפוס לקראת ש"ק פ' כי-תבוא, ח"י אלול, יום הולדת את שני המאורות הגדולים, הבעש"ט ואדמו"ר הזקן?.
וע'"פ תורת הבעש"ט* שכל הענינים שבעולם הם בהשגחה פרטית?, ועאכו"כ ענינים השייכים לתורה ומצוותי' - יש לומר, שזמן ההו"ל דספר זה מתאים ושייך לפרשת השבוע, פ' תבוא*:, וכן לח"י אלול, יום הולדת את שני המאורות הגדולים:
בסיום פרשת תבואיי (שיעור חומש דיום השבת) נאמר: ,ולא נתן ה' לכם לב
== = לדעת גו" עד היום הזה -- ארבעים שנה',
ודרשו חז"ליי: ,שמע מינה לא קאי אינש אדעתא דרבי' עד ארבעין שנין"י
וי'יל שזוהי התאמה לספרו זה של הרמב'ים:
ספרו של הרמב"ם ,,מקבץ לתורה שבעל פה כולה מימות משה רבינו ועד חיבור הגמרא""י, ארבעים דורות דמקבלי התורה - בלשון הרמב"ם בהקדמתו: ,מרב אשי עד משה רבינו עליו השלום ארבעים דורות", ובפרט ע"פ הידועוג שארבעים דורות אלו שייכים לענין דקאי אינש אדעתא דרבי' לאחרי ארבעין שנין.
ותחלת הספר וסיומו הם בענין הדעת: בראשו - משוך חסדך ליודעיךי, ספר ה-
...... מדע, לידע שיש שם מצוי ראשון, וידיעת.
דבר זה מצות עשה; בסיומו -- ולא יהיי עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד כו' ישראל כו' יודעים כו' וישיגו דעת בוראם כו' מלאה הארץ דעה.
ויש להוסיף בזה: (א) מנהג ישראל בכתיבת שמו של הרמב"ם -- שמיים הא' פתוחה ומ"ם הב' סתומה (,רמביים"), אף שבר"ת אין הכרח שהאות האחרונה תהיי סופית (ולא עוד אלא שבכ"מ מצינו שנכתב ,,הר"מ ז'יל"). (ב) פתיחת ספרו של הרמב'"ם (לאחרי ההקדמה) היא במיים פתוחה - ,משוך חסדך ליודעיך גו"י, וסיומו במ"ם סתומה -- ,כמים לים מכסיםיי.
וע"פ מארז"לי: שמיים פתוחה ומיים
הערות
- 4. תענית כט, א. ערכין יא, ב.
- 5. ספר השיחות תשיג ע' 141 ואילך.
- 6. כש"ט (הוצאת קה"ת) הוספות סקי"ט ואילך. וש"נ.
- 7. וידועה הראי' דאדמו"ר הזקן מחולין (סג, א): ,ר' יוחנן כי הוה חזי שלך, אמר משפטיך תהום רבה (תהלים לו, ז)", ובפרש"י: ,ומשפטיך אף בתהום רבה שזמנת שלך לשפוט ולעשות נקמתך בדגת הים כו" (ראה יהל אור לתהלים לו, ז (סק"ג). סה"מ תרעייח ע' תיג ואילך. תרפיו ע' קנו ואילך. ד"יה מים רבים תשי"ז פייג (סה"מ מלוקט ח'"א ע' נד) - משא"כ בב"ר (פע"ט, ו) שלא נאמר משפט - ראה קהלת יעקב מע' השגחה. ומזה מובן גם בנוגע לצומח ודומם (ראה לקו"ד ח"א, ע' 166. סה"מ תשי"א ע' 98) - שהרי אין סברא לחלק ביניהם. וראה דרך חיים (שער התשובה פיט (יג, אזב) שגם לדעת הרמב"ם במו"ג (ח'"ג פי"ז-יח) -- יש השגחיפ גם על דצ"ח, אלא שזהו: באופן דהשגחה חיצונית כו'. וראה בארוכה לקו"ש ח"ח ע' 278 ואילך. חיייח עִ' 199 ואילך,
- 8. להעיר אשר במצות ביכורים (התחלת פרשתנו) צ''ל האמירה בלשון הקודש דוקא (סוטה לב, א - במשנה. רמביים הל' ביכורים פ"ג ה"') - שייכות מיוחדת ל,משנה תורה" להרמב"ם, שהוא ספרו היחידי שכתבו בלשון הקודש.
- 9. כט, ג-ד.
- 7. ש"פ תבא, ח"י אלול תשד"מ שיחות
- 0. עיז ה, ב. הובא בפרשיי עה"פ שם.
- 1. ראה המשך תעריב חיג סייע א'שפה.
- 2. תהלים לו, יא.
- 3. להעיר אשר ששה סדרי משנה, התחלתם במ"ם פתוחה -- ,מאימתי", וסיומם במ"ם סתומה -- ,בשלום" (תויו"ט סוף עוקצין. וראה ד"ה ביום השני תרכ"ט (סה"מ תרכ"ט ע' רה ואילך). מאימתי תרמ"ב (קה"ת תשכ"ה).
- 4. שבת קד, א ובפרש"יי. וראה של"ה בית הגדול בסופו (לז, ב ואילך).
משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין ג׳ - הטקסט מספריא
הבכורים נותנין [אותן] לאנשי משמר והן מחלקים אותן ביניהן כקדשי המקדש וכבר בארנו שהן קרויין תרומה ולפיכך זר שאכל בכורים בכ"מ חייב מיתה בידי שמים והוא שיאכלם מאחר שנכנסו לחומת ירושלים.
היו מקצתן בפנים ומקצתן בחוץ זה שבפנים חייבין עליו מיתה והרי הוא הקדש לכל דבריו וזה שבחוץ הרי הוא חולין לכל דבריו.
כהן שאכל בכורים חוץ לירושלים מאחר שנכנסו לפנים מן החומה לוקה מן התורה שנאמר לא תוכל לאכול בשעריך וגו' ותרומת ידך והם הבכורים כמו שבארנו בהלכות תרומה וכן אם אכלן הכהן בירושלים קודם הנחה בעזרה לוקה מן התורה כמי שאכלן בחוץ לפי שהן טעונין הנחה בעזרה שנאמר והנחתו לפני מזבח י"י אלהיך.
ומשיניחם המביאם בעזרה הותרו לכהן ואף על פי שעדיין לא התודה עליהן שאין הקריאה מעכבת אכילתן ובכורים שיצאו חוץ למחיצתן וחזרו מותרין באכילה.
אכילת בכורים כאכילת תרומה לכל דבריו יתר בבכורים שהן אסורין לאונן וטעונין הבאת מקום וכהן טהור שאכל בכורים טמאים לוקה כשם שלוקה ישראל טהור שאכל מעשר שני שנטמא מה שאין כן בתרומה.
ומניין שהבכורים אסורין לאונן שהרי נאמר בהן ושמחת בכל הטוב מכלל שהוא חייב לאוכלן בשמחה לא באנינות והאוכלן באנינות מכין אותו מכת מרדות.
הבכורים טעונין כלי שנאמר ושמת בטנא ומצוה מן המובחר להביא כל מין ומין בכלי בפני עצמו ואם הביאם בכלי אחד יצא ולא יביאם בערבוב אלא שעורים מלמטה וחטים על גביהן וזיתים על גביהן ותמרים על גביהן ורמונים על גביהן ותאנים למעלה מן הכלי ויהיה דבר אחד מפסיק בין מין ומין כגון הוצין וחלף או עלין וכיוצא בהן ומקיף לתאנים אשכולות של ענבים מבחוץ.
הביאם בכלי מתכות נוטל הכהן הבכורים וחוזר הכלי לבעליו ואם הביאם בכלי ערבה וחלף וכיוצא בהן הרי הבכורים והסלים לכהנים ואם נטמאו הבכורים אין הסלים לכהנים.
כשהיו מביאין את הבכורים היו מביאין בידם תורין ובני יונה וכן היו תולין מצידי הסלים תורין ובני יונה כדי לעטר את הבכורים אלו שעם הסלים היו קרבים עולות ואלו שבידיהן היו ניתנין לכהנים.
מצות עשה להתודות במקדש על הבכורים בשעה שמביאם מתחיל וקורא הגדתי היום ליי' אלהיך כי באתי אל הארץ וגו' ארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה עד אשר נתת לי יי' ואין קורין אותה אלא בלשון הקדש שנאמר וענית ואמרת בלשון הזאת.
בראשונה כל מי שהיה יודע לקרות קורא וכל מי שאינו יודע לקרות מקרין אותו נמנעו אלו שאין יודעין לקרות מלהביא כדי שלא יכלמו התקינו ב"ד שיהיו מקרין את מי שהוא יודע כמי שאינו ידוע.
המביא את הבכורים יש לו רשות ליתנם לעבדו וקרובו בכל הדרך עד שמגיע להר הבית הגיע להר הבית נוטל הסל על כתיפו הוא בעצמו ואפילו היה מלך גדול שבישראל ונכנס עד שמגיע לעזרה וקורא ועודהו הסל על כתיפו הגדתי היום ליי' אלהיך וגו' ומוריד הסל מעל כתיפו ואוחזו בשפתיו והכהן מניח ידו תחתיו ומניף וקורא ארמי אובד אבי וירד מצרימה וגו' עד שגומר כל הפרשה ומניחו בצד המזבח בקרן דרומית מערבית בדרומה של קרן וישתחוה ויצא ומניין שהן טעונין תנופה שנאמר ולקח הכהן הטנא מידך לרבות את הבכורים לתנופה וכשם שטעונין תנופה כך טעונין קרבן שלמים [ושיר] שנאמר בהן ושמחת בכל הטוב וברגלים אומר ושמחת בחגך מה שמחת החג בשלמים אף כאן בשלמים ואין הקרבן מעכבת.
ואימתי קורין בשיר עליהן משיגיעו לעזרה הלוים היו מתחילין וקורין ארוממך יי' כי דליתני.
הבכורים טעונים לינה כיצד הביא בכוריו למקדש וקרא והקריב שלמיו לא יצא באותו היום מירושלים לחזור למקומו אלא ילין שם ויחזור למחר לעירו שנאמר ופנית בבקר והלכת לאהליך כל פונות שאתה פונה מן המקדש לכשתבוא לו לא יהיו אלא בבקר נמצאת אומר שהבכורים טעונין שבעה דברים:הבאת מקום וכלי קריאה וקרבן ושיר ותנופה ולינה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לו ר"ח שבט ר"ח שבט מאותו ספר סוטה לב, סע"א
- לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א מאותו ספר סוטה לב, ב
- לקוטי שיחות כרך כב אמור שיחה א מאותו ספר סוטה לב, ב
- לקוטי שיחות כרך כד דברים שיחה א מאותו ספר סוטה לב, סע"א
- לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ט מאותו ספר סוטה לב, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע סב דין מי שלא דקדק בקריאת שמע או לא השמיע לאזנו ב סוטה לב, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קא שצריך לכוין בכל הברכות ושיכול להתפלל בכל לשון ב סוטה לב , ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קא שצריך לכוין בכל הברכות ושיכול להתפלל בכל לשון ה סוטה לב, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קפה לברך ברכת המזון בקול רם ויתר פרטים בברכת המזון א סוטה לב , א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת הפירות רו דין הפסק וטעות בברכת הפירות ד סוטה לב, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תפד מי שרוצה לעשות הסדר בהרבה בתים ג סוטה לב, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת מח סוטה לב, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תפד מי שרוצה לעשות הסדר בהרבה בתים סוטה לב, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע סב דין מי שלא דקדק בקריאת שמע או לא השמיע לאזנו סוטה לב, א

