שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך לז בחוקותי בחוקותי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ג
משחירין ה"טוהר" של האבן טוב, ואילו אותיות החקוקות מעבר אל עבר (כמו האותיות שבלוחות ) אין להם מקום אחיזה ומובדלות לגמרי מאותיות הכתיבה.
41 כמרז"ל (שבת קד, א) מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט תבא תבא (תנש"א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
החילוק בין אות ג' לאות ד' הוא (כדאיתא בגמ') — "גמול דלים" , היינו שאות ג' מורה על הגורם ההשפעה ה"גומל חסדים" , ואות ד' מורה על ה"דלים", מקבלי ההשפעה.
18 שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת הוספה - ביאורים באגרת התשובה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וסעיף יו"ד), איז דאָס וואָס אַלע דריי זאַכן שטעלן זיך אויס אין אַ מספּר פון ארבעים.
23 ראה לעיל סעיף יו"ד, שבכ"א מג' דברים אלו — ב' ענינים: מחשבה ודיבור. וגם מצד ענין זה שייכים הם למ"ם, כי במ"ם — שני ענינים: מ"ם פתוחה — דיבור, ומ"ם סתומה — מחשבה.
גם יש לומר, שב' הענינים דמ"ם פתוחה וסתומה , ישנם גם במחשבה עצמה: בתורה — גליא דתורה ופנימיות התורה (שבת קד, א. פירש"י שם). בתפלה — כוונה השייכת לכאו"א (כוונה הכללית ד"דע לפני מי אתה עומד" ופירוש המלות ע"ד הפשט) והכוונות שעפ"י סוד. בתשובה — עצם התשובה שבה הכל שוים (עזיבת החטא, הגמר בלב שלא ישוב עוד לכסלה) והפרטים שבה (מיראה ומאהבה; תתאה ועילאה; ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב וילך שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ג
ובמיוחד האותיות מ"ם וסמ"ך שבלוחות – שבנס היו עומדין .
3 שבת קד, א. מגילה ב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב ש"ת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ג
ובמיוחד האותיות מ"ם וסמ"ך שבלוחות – שבנס היו עומדין .
3 שבת קד, א. מגילה ב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח קרח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כאשר אדם שקוע בגשמיות, כנרמז באות קו"ף , הוא מכיר בדרגתו הנחותה, ובודאי יחזור בתשובה.
77 ראה שבת קד, א: "כרעי' דקו"ף תלוי' דאי הדר בי' לעייל" – בדוגמת מה שאמרו (מנחות כט, ב) בנוגע לה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח חוקת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ג
ב) אותיות החקוקות מעבר לעבר, כאותיות שבלוחות , שחקיקתן חודרת מצד אחד של החומר אל צדו האחר.
40 כמרז"ל (שבת קד, א) מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואחר־כך מסייע לו הקדוש־ברוך־הוא שיתקיים אצלו "מצוה גוררת מצוה", והוא יתפטר מכל עבירותיו, עד שהוא מגיע לדרגה גבוהה כל כך של בעל־תשובה, שאין צדיקים גמורים יכולים לעמוד שם.
59 דהבא ליטהר מסייעים אותו (שבת קד, א. וש"נ). ובאגה"ת פי"א (ק, ב): הבא דייקא מיד שבא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
לפי זה מורים שלושת הבחינות הראשונות (חכמה; בינה ; זעיר־אנפין) על אורות (משפיע), והבחינה הרביעית – ארבע (מלכות) – על כלים (מקבל).
63 וי"ל שרמז במרז"ל (שבת קד, א) "גימ"ל דל"ת – גמול דלים" , ומבואר בתו"א (נט, א. ביאוה"ז בלק קז, ד ואילך. אוה"ת ויחי שפג, א) דגימ"ל קאי על יסוד (שגומל ) ודל"ת (מקבל) מלכות. וע"פ המבואר בפנים (והערה הבאה) י"ל שמרומז [לא רק בשמות האותיות (גימ"ל – גמול , דל"ת – דלים ) ותמונתן ("כרעי' דגימ"ל לגבי דל"ת .. כרעי' דדל"ת לגבי גימ"ל" ) כמבואר בגמרא שם, כ"א] גם במספר דג' וד'. וראה לקו"ש חי"ח ע' 322 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח פנחס - י"ב-י"ג תמוז שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
במילים פשוטות יותר ניתן להבין את ההבדל לפי דברי הגמרא אודות האותיות גימ"ל דל"ת – "גמול דלים" , ש"גימל" רומזת ל"גומל חסדים" , וה"דלת" – לדל.
46 שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כאשר מישהו אומר "שה' שלחו לפרש במצוה מן המצות פירוש שלא שמענוה ממשה" (שעליו אומר הרמב"ם "להכחיש נבואתו של משה"), הרי הוא מכחיש בכך, לכאורה, את דברי התורה "לא בשמים היא" (שמהם לומדים ש"אין נביא רשאי לחדש דבר" ) – אותו פסוק שהוא מכחיש באומרו "שה' צוה לו שהדין
26 כן מביא הרמב"ם שם ה"א. ואף שבחז"ל (שבת קד, רע"א. וש"נ. תו"כ בחוקותי כז, לד) נלמד מפסוק אחר (בחוקותי שם) – ראה לח"מ שם. וראה לקמן הערה 53.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו כ'-כ"ד טבת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וידוע מאמר חז"ל, שמ"ם פתוחה ומ"ם סתומה רומזים על "מאמר פתוח , מאמר סתום" , הנגלה שבתורה והנסתר שבתורה.
29 שבת קד, א ובפרש"י. וראה של"ה בית גדול בסופו (לז, ב ואילך). ד"ה מאימתי תרמ"ב (קה"ת, תשכ"ה). ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו וארא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ההבדל בין המספרים שלוש וארבע מובן מדברי חז"ל לגבי האותיות ג' וד' – "גימ"ל דל"ת – גמול דלים" .
33 שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
3 ויש לומר, שמרומז גם ב,שמות* שלהם: הרמבים -- שמו .משה", ע*ד ובדוגמת משה רבינו (ממשה עד משה לא קם כמשה), שעל ידו ניתנה התורה כולה, נגלה ונסתר. ולהעיר, שבר"ת ד,רמב"ם* יש מ *ס פתוחה ומ*ם סתומה -- שרומזים ל,מאמר פתוח ומאמר סתום" , גליא דתורה ונסתר דתורה (שבת קד, א ובפרשיי). ואדמו"ר הזקן - שמו ,שניאור", ,שני אור", ע"ש שהאיר את העולם בשני האורות דגליא דתורה ונסתר דתורה (ראה לקו"ש ח"ו ע' 37. ושינ)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
2 וע"פ מארז"ל (שבת קד, א) ,גימ"ל דל"ת גמול דלים" -- שג' מורה על המשפיע וד' על המקבל (ראה בארוכה ביאוה"ז בלק קז, ד. ובכ"מ) -- מובן, שנקודה התיכונית דחודש השלישי היא -- נתינת התורה למטה (בכדי) לעשות שלום בעולם (כדלקמן בפנים), ונקודה התיכונית דחודש הרביעי (החודש הראשוז שלאחרי מ"ת*) היא -- ה,שלום בעולם" כמו שנעשה ונפעל בהעולם, ומצד העולם (ראה בארוכה בכ"ז שיחת ש"פ חוקת אדר"ח תמוז תשד"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ג
8 להעיר גם מהשייכות ד,גורל* ל,לוחות' -- עפ מיש בתשובות הגאונים (וילנא תרמ"ה סנ"ז) ש,העובר על הגורל כעובר על עשרת הדברות", ומכיון שעשה"ד הם אותיות החקיקה מיני וב" (שלכן, מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין (שבת קד, רע"א. וש"נ)), נמצא, שעשה"ד (גורל) הם המציאות דלוחות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול ה'תשי"ב*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ג
וזהו גם ענינם של אותיות החקיקה, שעם היותן מציאות של אותיות, שיש להם שיעור ומדה, מ"מ , לא הוסיפו במציאותם של הלוחות – שזהו החילוק בין אותיות הכתיבה לאותיות החקיקה, שאותיות הכתיבה הן דבר נוסף – דיו – על הקלף, ואילו אותיות החקיקה הן מיני' ובי', ובפרט אותיות מ"ם וסמ"ך שבלוחות ש"בנס היו עומדין" .
1022 שבת קד, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והענין בזה – כדאיתא בגמרא "מ"ם פתוחה מ"ם סתומה – מאמר פתוח מאמר סתום" , ומבואר בזה ש"מאמר פתוח" קאי על גליא דתורה, ו"מאמר סתום" קאי על נסתר דתורה, פנימיות התורה.
147 שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"אברהם" הוא ב"מ"ם סתומה" , ששייך ל"מאמר סתום" , שזהו"ע פנימיות התורה, סתים דתורה.
22 שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וע"פ מאמר הגמרא "מ"ם פתוחה מ"ם סתומה מאמר פתוח מאמר סתום" , מאמר פתוח הוא נגלה דתורה ומאמר סתום הוא נסתר דתורה – הרי התחלת המשניות במ"ם פתוחה וסיומם במ"ם סתומה מורה על החיבור של נגלה דתורה עם פנימיות התורה, היינו, שההתחלה היא אמנם בנגלה דתורה, אבל צריכים מיד לחשוב גם על פנימיות התורה, ולחברם יחד.
83 שבת קד, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואמרו מילי דאפילו בימי יהושע בן נון לא איתמר כוותייהו" ), שזהו מצד מעלת היין שעי"ז יצא סוד, ובנדו"ד – גילוי הסוד שבנשמה, ועד לסוד שבסוד, שזהו עצם הנשמה.
76 שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אמנם, הגם שהיא בחירה חפשית, מ"מ הנה כאשר האדם בוחר בטוב וחיים, אז מסייעים לו מלמעלה, כדרשת חז"ל על הפסוק אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן , בא כו' בא ליטהר מסייעים אותו .
25 שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והענין בזה, דיש מ"ם סתומה ומ"ם פתוחה כפי שהם בתורה (ככל הענינים שבעולם שישנם תחילה בתורה, כמאמר אסתכל באורייתא וברא עלמא), כדאיתא בגמרא מ"ם פתוחה מ"ם סתומה מאמר פתוח מאמר סתום , ומבואר במפרשי הש"ס שזהו"ע נגלה דתורה ופנימיות התורה, דנגלה דתורה נקראת מאמר פתוח , ופנימיות התורה, סתים דאורייתא, נקרא מאמר סתום , אשר שניהם הם תורה אחת לכולנה, שניתנה לארבעים יום, שזהו"ע המ"ם.
7 שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות (מאמר ב), ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אך ענין ההתקשרות דאורייתא בקוב"ה הוא שהתורה מתעלית למעלה מאצילות ונעשית בבחי' אותיות החקיקה, ובאותיות החקיקה גופא הרי זה בבחי' אותיות החקוקות מעבר לעבר שאינם נאחזים במציאות כלל, וכמו מ' וס' שבלוחות שבנס היו עומדין .
25 שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ג
ענינו של הארון – שבו היו הלוחות, "מעשה אלקים", כדאיתא בירושלמי על הפסוק "מזה ומזה הם כתובים", שהיו נקראים מכל עבריהם, ו"מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין" – שזהו"ע שאין לו מקום מצד הטבע, ואין זה אלא מצד הגילוי אלקות שהי' בהאותיות שנחקקו על הלוחות שנעשו מאבן גשמית.
65 שבת קד, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ונקודת הענין – שאצל בנ"י צריך להיות קישור ואיחוד הגשמיות עם הרוחניות:תוספת הקדושה בישראל נעשית ע"י הכה"ג, שענינו הוא שנכנס לקדש קדשים, מקום הארון עם הלוחות שבו, שבהם מודגש קישור ואיחוד הגשמיות עם הרוחניות – שהרי "מקום ארון אינו מן המדה", וכן הלוחות, כדאיתא בירושלמי שהלוחות היו נקראים מכל עבריהם, ובבבלי איתא ש"מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין" , והיינו, שבהגשמיות גופא הי' גילוי אלקות במוחש.
33 שבת קד, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשח"י ליל ש"ק פ' בשלח, י"א שבט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ומבאר בהמאמר בענין אות ד' (שיש בו יו"ד מאחוריו), שהד' מקבל מהג', וכמארז"ל ג' ד' גמול דלים .
18 ראה שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ב), ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ב) וממשיך לבאר מה שעצי המשכן נקראים בשם קרשים, שבתיבת קרש יש ג' אותיות, קו"ף רי"ש ושי"ן, וענינם הוא [שהרי ידוע שאותיות התורה הם מלשון אתא בוקר, שהם ממשיכים גילוי אור, ומזה מובן שהאותיות עצמם מורים על תוכן הדבר שנקרא בשם זה], כדאיתא בזהר שאותיות ק' ר' הם אתוון דאתחזיאו על סטרא בישא (אותיות דלעו"ז), ובגין לאתקיימא נטלי אות ש' בגווייהו, שעי"ז יהי' להם חיות מהקדושה, כי לולי זאת הרי שיקרא לא קאי .
25 שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואות ג' הוא וא"ו ויו"ד בסופו, והיינו שמתצמצם בסוף המשכתו, והוא בחי' יסוד שמשפיע במלכות, וזהו גימ"ל , גמול דלים .
26 שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ותמונת אות ג' הוא וא"ו ויו"ד בסופו, והוא בחי' יסוד שמשפיע במלכות, כמאמר גמול דלים , והיו"ד שלמטה מורה על הצמצום שבגמר ההשפעה.
27 שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת, יו"ד תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובפרטיות יותר, מבואר בהמשך תרס"ו שבאותיות החקיקה גופא יש ב' אופנים, חקיקה סתם, וחקיקה מעבר לעבר, כמו האותיות שבלוחות , כמ"ש משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים, וכפי שאמרו רז"ל מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין .
104 שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולכן, כל אחד מישראל, באיזה מעמד ומצב שיהי', יש לו הכח ש"הקב"ה עוזרו"16, והיינו, שאם רק "בא ליטהר" אזי "מסייעין אותו" , שזהו מצד ה"ברית עולם".
806 שבת קד, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואין זה כמו האות אל"ף שבתורה, ועד"ז בשם מ"ה שיש בו כמה אלפין (יו"ד ה"א וא"ו ה"א), שהאל"ף הוא מלשון אאלפך חכמה אאלפך בינה , חכמה ובינה דקדושה, שעל ידם נעשה ענין
272 ראה איוב לג, לג. שבת קד, א. וראה לקו"ת שה"ש א, סע"ד ואילך. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואילו בנוגע לעבודתו עם עצמו – הרי ישנה ההבטחה "בא ליטהר מסייעים אותו" , היינו, שאם רק רוצה בכך, עוזר לו הקב"ה לנצח במלחמת היצה"ר, באמרו, "בראתי יצה"ר ובראתי לו ..
514 שבת קד, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
תורה ונבואה – הם שני ענינים שונים , ובנוגע להלכה בתורה אי אפשר לסמוך על נבואה, שהרי "אין הנביא רשאי לחדש דבר" , ו"אין משגיחין בבת קול" , כיון שהתורה "לא בשמים היא" (כפי שמבאר הרמב"ם בארוכה בפירוש המשניות , ובקיצור בהלכות יסודי התורה ).
1654 שבת קד, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
כיון שאין לנו (בית דין) גדול יותר מ(בית דינו של) משה רבינו , שהרי כולם הם "מקבלים" ממשה רבינו – א"כ, כיצד יכולים לבטל גזירות שגזר משה רבינו?
2372 ולהעיר גם משבת קד, א: "אתו דרדקי .. לבי מדרשא ואמרו מילי דאפילו בימי יהושע בן נון לא איתמר כוותייהו" – שענין זה יכול להיות רק ביחס ליהושע בן נון , ולא ביחס למשה רבינו, ש"כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל ניתן למשה בסיני" (ראה גם תו"מ ח"ח ריש ע' 215 ובהערה 75 שם. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
– הלוחות נחצבו אמנם ע"י משה רבינו , אבל נחצבו מעוה"ז , אלא שבזה גופא נפעל העילוי דאותיות החקיקה, באופן ש"מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין" , והיינו, שבגשם של הלוחות כפי שנשאר בגשמיותו הי' נראה נס גלוי, אבל ענין זה לא פעל מחוץ להלוחות – בנוגע להגוף, וכן בנוגע לפעולה בעולם (ודוגמתו בענין מיתת צדיקים – בנוגע לפעולה על התלמידים), ששם נשאר מקום לשינוי, שזהו ענין השכחה, מצד החלישות בענין הזכרון.
2558 שבת קד, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכפי שרואים זאת גם מהמלשינות שאדמו"ר האמצעי שולח סכומי כסף גדולים למדינת טורקיא לצורך המלחמה כו' – שאף שהיתה מלשינות של שקר , הרי בהכרח שיהי' לה שורש ומקור (כמו כל דבר שיש לו שרש ומקור) באמת , ולכן "שיקרא לא קאי" אא"כ יש בו קורטוב של אמת – שאכן שלח כספים, אבל לא בסכום זה, ולא בשביל תכלית זו, אלא עבור צדקת ארץ ישראל.
2073 שבת קד, א. וראה זח"א ב, ב. וראה גם תו"מ חנ"א ע' 317. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בנוגע להברכות וכו' שניתנו בקשר עם יובל הארבעים , יש להעיר שמספר ארבעים קשור במיוחד עם ג' ענינים הנ"ל (ס"ד) – תורה [לימוד אגרת ה] תשובה ו" מתפלל עם הציבור" , שיש להם שייכות מיוחדת לארבעים .
2241 להעיר מהמבואר במ"א (ראה תו"מ חנ"ג ע' 371. וש"נ) שבכ"א מג' דברים אלו – ב' ענינים: מחשבה ודיבור. וגם מצד ענין זה שייכים הם למ"ם, כי במ"ם – שני ענינים: מ"ם פתוחה – דיבור, ומ"ם סתומה – מחשבה.
גם יש לומר, שב' הענינים דמ"ם פתוחה וסתומה , ישנם גם במחשבה עצמה: בתורה – גליא דתורה ופנימיות התורה (שבת קד, א. פירש"י שם). בתפלה – כוונה השייכת לכאו"א (כוונה הכללית ד"דע לפני מי אתה עומד" (ראה ברכות כח, ב) ופירוש המלות ע"ד הפשט) והכוונות שעפ"י סוד. בתשובה – עצם התשובה שבה הכל שוים (עזיבת החטא, הגמר בלב שלא ישוב עוד לכסלה) והפרטים שבה (מיראה ומאהבה; תתאה ועילאה; ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בהמשך להמדובר לעיל (ס"ה) אודות מספר ארבעים שישנו בתורה ובתפלה ובתשובה – יש להוסיף, שבזה גופא ישנו הענין דמ"ם פתוחה ומ"ם סתומה , וכדברי הגמרא :
538 שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ידוע שמ"ם רומז על ענין התורה, כדאיתא בגמרא "מ"ם פתוחה מ"ם סתומה , מאמר פתוח מאמר סתום" , והיינו, נגלה דתורה ופנימיות התורה .
923 שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ה
וענין זה בא גם בהמשך להמבואר באחרון של פסח בענין "משיח", מ' שיח, שאפילו ענין של "שיח" בעלמא, שעז"נ "ועלהו לא יבול", שזהו ענין העלין בלבד, שאינם גוף הפרי, הנה כיון שבא לאחרי הקדמת המ"ם, שהו"ע התורה, מ"ם פתוח ומ"ם סתום , נגלה דתורה ופנימיות התורה , הרי זה קשור עם משיח.
1234 ראה שבת קד, א ובפרש"י. של"ה בית הגדול בסופו (לז, ב ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' פ' מקץ, נר ה' דחנוכה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובפרט ע"פ המבואר בתורה אור בתחילתו, שע"י מצות הצדקה הנה "צדקה תרומם גוי" , ומבאר הענין בעבודה, ש"גוי" "הם אותיות ג' ו' י', דהיינו, העלאת המדות שנחלקין דרך כלל לג' בחי' חסד דין רחמים ..
2976 נזכר גם שענין הגימ"ל הוא – "גומל דלים" (שבת קד, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"ראה נתתי לפניך גו' את החיים ואת הטוב" , וגם את ההיפך, ומבקש ממנו "ובחרת בחיים" , אבל אינו מכריחו; הוא אומר לו, מבקש ממנו ונותן לו כח על זה, כמארז"ל "הבא לטהר מסייעים אותו" , אבל לא שייך על זה הכרח.
773 שבת קד, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
רואים ש"לא אלמן ישראל", והולכים ומתגלים חידושים בתורה (לא רק באופן ש"שכחום וחזרו ויסדום" , אלא באופן שנקרא בתורה בשם "חידוש") – ע"פ אמיתתה של תורה, שבשביל זה יש צורך בסיוע מלמעלה כו' – אפילו בנגלה דתורה, ובפרט בפנימיות התורה, כפי שנלמדת ע"פ שיטת חב"ד באופן של הבנה והשגה [ובאופן שכל אחד יכול ללמוד לפי ההבנה וההשגה שלו , שנחשבת להבנה והשגה, והראי', שאסור לו ללמוד זאת קודם ברכת התורה], שכל זה הוא באופן דמוסיף
925 שבת קד, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בהקדים הידוע שכללות סדר ההשתלשלות, היינו כל הענינים שלאחר הצמצום, הם בבחי' ציור אדם, והתחלתם וראשיתם הוא בחי' אלף , שהוא בחי' החכמה, שנקראת אלף , מלשון אאלפך חכמה , וכדאיתא בגמרא אלף בית אלף בינה , והיינו, שהחכמה נקראת אלף , ע"ש שמלמדת את הבינה .
1427 שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והענין בזה , דהנה נת"ל שפלא הוא אותיות אלף , אלא שהוא למעלה מאלף , דענין האלף קאי על בחי' חכמה, כמארז"ל אלף בית אלף בינה , שזהו מה שהחכמה מלמדת את הבינה , וכמשנת"ל שלא זו בלבד שחכמה ממשיכה את הנקודה שבה פועלת הבינה ענין ההרחבה, אלא עוד זאת, שחכמה פועלת בבינה ענין חדש שבינה מצד עצמה אינה שייכת לזה, שזהו"ע הביטול (שלמעלה גם מהענין דנקודה בהיכלא), שהוא היפך ענין הבינה מצד עצמה שענינה הוא התרחבות כו'.
58 שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דהנה, בחי' פלא הוא למעלה מבחי' אלף , דקאי על החכמה שנקראת אלף , לפי שהיא מלמדת את הבינה , כמאמר אלף בית אלף בינה , אבל פלא הוא בחי' עתיק, פנימיות הכתר.
118 שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
לעולם העשי', ועד לעשי' כפשוטה (עשית), ושם נמשך הענין דפלא, שהוא למעלה גם מהענין דאל"ף (אותיות פלא), שאל"ף קאי על חכמה (שזהו"ע אלף בי"ת אלף בינה , והיינו, שהחכמה נקראת אל"ף , ע"ש שמלמדת את הבינה ), שהיא ראשית ההשתלשלות, ואילו כאן הרי זה בצירוף דפלא, מלשון הפלאה והעלם, כמו במופלא ממך , מובדל ומופרש ממך, ואעפ"כ, הרי זה נמשך באופן דעשית.
336 שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מלמעלה" , ולא רק באופן ש"פותחין לו" , אלא גם "מסייעין אותו" , ולכן ביכלתו לעשות זאת מתוך מנוחה, שמחה וטוב לבב.
1444 שבת קד, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועפ"ז מובן, שהמעלה דחודש סיון על חודש אייר היא דוגמת מעלת אות ה' על אות ד' (ור') – כי לפני מ"ת (בחי' חודש אייר) היתה ההמשכה רק בעולמות הרוחניים, בחי' מחשבה ודיבור – ר' וד'; ובמ"ת נתחדש שההמשכה תהי' גם בעשי' – אות ה'.
1406 להעיר מהמבואר בכתבי האריז"ל (נסמן בסה"מ שם) בנוגע ל"צדקה", "שהוא צדק ה', שמאות ד' נעשה ה', וכמארז"ל (שבת קד, א) ג' ד' גמול דלים , שהד' מקבל מהג' ועי"ז נעשה אות ה'", שזוהי ההמשכה במעשה (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ועל זה לא יועילו ענינים של תפלות ובקשות כו', וכפי שמאריך הרמב"ם בהקדמה לפירוש המשניות שנביא אינו יכול לפעול מאומה בדברי תורה – "אין הנביא רשאי לחדש דבר" , כיון שזהו ענין ששייך לחכמי הדור, שהם יכולים לפסוק על יסוד הקבוע בתורה, אבל לא לחדש דבר , ועאכו"כ לא לעשות דבר בניגוד לתורה.
288 שבת קד, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אור תורה פסוקים מלוקטים שלב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
הנה בעת מציאתו אותה היה לו תענוג גדול מן הדרך, שמצא הדרך הישר, משא"כ קודם תעותו.
לד הנה בעת . . מקום חפצו ליכא במדל"י .
----- הערות וציונים -----
נקדים משל כו' – באורח לחיים פ' נצבים ד"ה ושבת העתיק כ"ז מס' מדל"י בתוס' ביאור.
ביום הכפורים עוונות נמתקין בשורשם – ראה ריש סי' קצא.
הב' היא מקבלת מן הא' – ראה סי' תסג ובהערות שם.
אל"ף לשון לימוד – ע"פ איוב לג, לג. וראה פרש"י שבת קד, א ד"ה אלף בינה .
התענוג של מעלה נקרא בינה – להעיר מתקו"ז תכ"ד סט, ב.
וא"ת הוא ע"ם – ראה פרש"י בראשית ד, א ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ואולם חי אני
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אבל לא כן ידמה בבחי' מחשבתו ית', שהרי כאשר עלה ברצונו הפשוט שנק' מחשבתו הפשוטה שיהי' התהוות עולמות אצי' בריאה כו' מיד נתהווה שרש התהוותן מבחי' המשכה הזאת ובחי' מחשבה פשוטה זאת הנה היא מקור חוצבן עד עולם , דהיינו כשאמר במחשבתו הקדומה בעצמותו אנא אמלוך להיות בחי' התהוות חוץ ממנו כבי' ולהיות מלך על עם כו' מיד נתהווה שרש ההתהוות שלהם במח' זו שחשב אנא אמלוך כו' כמ"ש בזוהר בראשי' דבמח' אחת הקדומה בעצמות אא"ס נמשך כל השתלשלות העולמות העליונים כו' אך הנה מבחי' מח' זאת הפשוטה בעצמותו נמשך מקור התהוות עלמין סתימין דלא אתגליין וע"ז אמרו דבראשי' נמי מאמר הוא, דהיינו אפי' בחי' חכמה ומח' הקדומה נק' מאמר להיות מקור להתהוות עלמין סתימין, רק שנק' מאמר סתום במחשבה הסתומה כו'.
19 רק שנק' מאמר סתום : שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב וידבר אלקים גו' וארא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
שאמר לעולמו די בחי' אדני, כי הנה נודע מארז"ל קיים אאע"ה כל התורה כולה עד שלא ניתנה וכן ביעקב עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי והיינו רק ברוחנית שהרי לא יתכן שקימו מצות חליצה ויבום ופרה אדומה כו' ולכן לא השיגו רק בבחי' הוי' שבהשתלשלות שהוא בחי' רוחנית של המצות יש שתלוים ביו"ד ויש בה' כו', משא"כ בבחי' הוי' הא' נאמר נורא תהלות עושה פלא שהוא נורא תהלות ולא ידע ליה בר איהו משום דעושה פלא שגם בחי' חכמה הנק' פלא ואפי' גם מה שלמעלה מהחכמה כי פלא אותיו' אלף והיינו אאלפך חכמה שהוא ענין מקור החכמה, כידוע בדקדוק דאלף הוא ל' מדבר בעדו כו' נק' בשם עשיה בלבד אצלו ית'.
15 אאלפך חכמה : איוב לג, לג. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לו דין דקדוק כתיבתן ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ג כל האותיות צריכים להיות גולם אחד כגון יוד"י האל"ף והעי"ן והפ"א והצד"י והשי"ן ורגלי התי"ו צריכים להיות נוגעות באות ובאחת שאינה נוגעת פסולין התפילין עד שיתקנו ואין קריאת התינוק מועלת בזה כמו שנתבאר בסימן ל"ב וכן מ"ם סתומה וסמ"ך צריכין להיות מודבקות וסמוכות לגמרי ואפילו פירוד דק כחוט השערה פוסל בהם וכן בשאר אותיות חוץ מרגל הה' והקוף שאין להם ליגע ואם נגעו פסולין התפילין ואין תיקון מועיל בהן כמו שנתבאר שם:
קסז שו"ת רשב"א ח"ז סי' שנב. רמב"ן רשב"א ור"ן מגמ' שבת קד, א. וכמה פוסקים שהובאו בב"י ריש הסימן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ובנו נתקיים למען ענותך להטיבך באחריתך , והי' ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאוד , כאשר עינינו ראו ולא זר , אשר אחרי זה נתרבו לאלפים ורבבות אנ"ש בכל המדינות, בראותם הפלגות השקרים שמפליגים שכנגדינו עלינו, בהעצימם והרעישם כל העולם עלינו ברעש גדול וקול תרועה , ובזה הם מעוררים את הישנים בהבלי הזמן להקיץ משנתם ולראות האור כי טוב , ולהבדיל בין האמת לשקר שאין לו רגלים , ושיקרא לא קאי .
3453 שיקרא לא קאי : שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת עט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והגם שיש במעלות ומדריגות המלאכים ונשמות כמה וכמה מיני מעלות ומדריגות חלוקות לאין קץ גבוה על גבוה, הנה הכל נמשך לפי חילופי הצירופים והתמורות בא"ת ב"ש כו' (וכמ"ש בפי"ב ).
4574 בא"ת ב"ש : [ראה שבת קד, א. סוכה נב, ב ].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
והשיבו לי כי די להם בשליחות של מהרי"ס , שהוא ערך שליש מכל המשולחים, יען היותם מתי מעט, כי רובם הלכו לעולמם ולא נצרך להם יותר מערך זה, ואמרו לי בפירוש שעושים כן מדעת הרב שלהם, שצוה להם כן שלא לקבל מאנשים המכונים הנ"ל, שהם נותנים רק על פי מכתביי , ולא מחמת אהבתם האמיתית, וקושטא קאי כו'.
5091 וקושטא קאי : ע"פ שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לו דין דקדוק כתיבתן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואם נגעה ממש בגגה, אפילו נגיעה דקה כחוט השערה, פסולה.
1075 גמרא כט, ב (ומאי טעמא תליא כרעיה ). רא"ש הל' ס"ת סי"ב (וצריך ליזהר שלא יגע רגל הה"א למעלה, כדאיתא פרק הקומץ רבה, מאי טעמא תליא כרעיה דה"א. ואם תיגע למעלה, אין לה צורה ופסולה עד שיתקן). ב"י בריש הסימן בשם תשובת ה רשב"א (הקו"ף צריך שלא יהיה דבוק, מפני שאמרו בהבונה (שבת קד, א) מאי טעמא כרעא דקו"ף תליא ע"כ. וכתוב בתשובת הרשב"א, שכן כתב הרמב"ן ז"ל), בשם ה רמב"ן , והוא ברמב"ן שבת קג, ב (ירכה של ה"א, שאינה נוגעת כלל לקו העליון כגון זו).
עי' במ"ש בסי' לב ס"ל (אם רגל הה"א או הקו"ף נוגע בגג, אפילו נגיעה דקה כחוט השערה שצורתן עליהן).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לו דין דקדוק כתיבתן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ק צריך להיות תג קטן על גגה בצד שמאל לכתחלה.
1185 ס' התרומה סוף הל' תפילין סי' ריג מגמ' שבת קד , א (ק' צריכה תג קטן למעלה לצד שמאל, דאמר בהבונה (שבת קד, א) מאי טעמא מהדר תגא דקו"ף לגבי רי"ש , אמר ליה הקדוש ברוך הוא לרשע , אם אתה חוזר בך, אני אקשור לך כתר כמוני). הגהות מיימוניות פ"א מהל' תפילין אות צ (אמרינן בפרק הבונה מאי טעמא מהדר תגיה דק' לגבי רי"ש , משמע שצריכה תג למעלה כנגד הר'). אלפא ביתא הב', הובא בב"י (ותג לצד שמאל על פניה, כדאמרינן בהבונה, מאי טעמא מהדר תגיה דקו"ף לגבי רי"ש , אמר הקדוש ברוך הוא לרשע , אם אתה חוזר בך אני קושר לך כתר ).
והוא דוקא "תג קטן", כדי שלא יראה כאות למ"ד, כמבואר במשנ"ב משנת סופרים (אות קו"ף ... ותג קטן ... ויעשה הקוץ דק, כדי שלא יקלקל בזה תמונת הקו"ף, דהיינו שלא יראה על ידי זה כלמ"ד מצד אחד).
וכעין זה באות י' ואות ו', כדלקמן ס"ו ( רק שיזהרו מאד כשעושין על היו"ד או על הוא"ו , שיעשו תגין דקין, שלא תתקלקל צורות הוא"ו או היו"ד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לו דין דקדוק כתיבתן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ולא יהא מושב רחב למטה, אלא חד לצד שמאל לכתחלה, ואז יהיו כל הג' ראשים עומדים למטה על רגל אחת, כמו הקו"ף והרי"ש:
1196 אלפא ביתא שם (וכתב הרוקח לדבק ראש האמצעי לצד שמאל למטה, ואז יהיו השלשה ראשים מחוברים למטה במקום אחד ועומדים על רגל אחד, ושמה יהיה חד למטה, דאמרינן בפרק הבונה (שבת קד, א), מאי טעמא , אמת מלבן לבוני ושקר לא מלבן לבוני , ומשני, קושטא קאי שקרא לא קאי , ושקר אין לו רגלים, מכל שכן שאין לו מושב, אלא חד יהיה, ויעמוד השי"ן על רגל אחד כמו הקו"ף והרי"ש). רמב"ן ורשב"א שבת קד, א ו ר"ן שם לז, ב מגמרא שבת קד , א (ואמרינן נמי, מאי טעמא ש[קר] אחדא כרעא, כלומר שכל אות ואות שבהן עומדת על רגל אחת, ומכאן שצריך לעשות השי"ן חד). והוא כדאמרינן בגמרא שם (מאי טעמא , שיקרא [=אותיות שקר ] אחדא כרעיה קאי (כל אות ואות שבו עומדת על רגל אחד, רש"י) ואמת מלבן לבוניה, קושטא קאי שיקרא לא קאי ). נמצא שהשי"ן אין לה מושב רחב, אלא רגל חדה, שהיא באמצע, ונוטה קצת לשמאל.
ומטעם זה יורד הקו של הראש השלישי קצת באלכסון לימין, כדי שיגיע למושב החד. וכמו באותיות ג, נ, צ, שהקו יורד באלכסון לימין (כדלעיל הערה לא ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לו דין דקדוק כתיבתן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכן מ"ם סתומה וסמ"ך צריכין להיות מודבקות וסמוכות לגמרי, ואפילו פירוד דק כחוט השערה פוסל בהם.
1204 שו"ת רשב"א ח"ז סי' שנב (שהמ"ם הסתומה והסמ"ך צריכות להיות מודבקות וסתומות לגמרי, מפני שאמרו מם וסמך שבלוחות בנס היו עומדין , ואילו לא היו סתומות לגמרי לא עמדו בנס , אלא עומדות על מורשא דקרנתא, שאינו חקוק). רמב"ן רשב"א ור"ן מגמ' שבת קד, א (מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדים. מכאן שצריך לחבר ראש הקו האחרון עם הגג כגון זו, דעכשיו היא עומדת בנס ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח להבין ענין קי"ס
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והנה כללות ענין קי"ס שהפך ים ליבשה הן שני מדריגות דהעלם וגילוי שנק' עלמא דאתכסי' ועלמא דאתגלי' כידוע בכל מקום שא' מן העולם ועד העולם כו', והמשל לזה הוא מח' ודיבור שהמח' היא בהעלם וסתימו ובאה לגילוי בקול ודיבור כל מה שחושב באותיות המח', וא"כ י"ל מהו הנס דהפך ים ליבשה שהוא בחי' ההעלם שבא לגילוי כהעלם המח' שבא לגילוי בדיבור שזהו סדר ההשתלשלות דוקא כמו בכל המאמרות כמו מאמר יהי אור יהי רקיע הרי המח' שבמאמר זה הי' בהעלם ובאה לגילוי במאמר זה שנק' מאמר פתוח כידוע, וכך הוא בכל השתלשלות עו"ע בדרך פרט שהעילה המשפיע הוא בהעלם ובאה לגילוי כשמשפיע לעלול המקבל והעלול הזה כשמשפיע למטה הימנו נעשה בחי' העלם לגבי' לבא לגילוי בעלול שלמטה הימנו וכך משתלשל מעילה לעלול בריבוי המדריגות כמו במלאכי' שא' וקרא זא"ז ומקבלי' דמ"ד כידוע, וא"כ מהו החידוש דהפך ים ליבשה שהוא המשכה מן ההעלם לגילוי' לבד כו'.
9 מאמר פתוח : שבת קד, א. ראה גם לקמן פ' יתרו רסה, א. הנסמן לעיל פ' שמות יב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא ויהי בעצם היום הזה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
[ה] וי"ל תחלה בשרש ענין הנביאים דהנה א' משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים, ולכאו' מה שייכות לנביאים עם קבלת התורה שהרי [אין הנביא רשאי לחדש דבר כו' בלי תוספות ובלי גרעון על תורת משה, וא"כ מהו התועלת מנבואתם] בדבר ה' בנבואה האלק[י]ת וברוה"ק וכו' ו[ל]מה גדלה מעלתם מכל הצדיקים ובעלי תורה עד שהעובר ע"ד הנביא כעובר על מ"ש בתורה [כו'], ואם מפני טוב תוכחת מוסר ש[ל]הם ורוב אזהרתם לקיים את התורה ומצות [כו'], דבר זה הרבה צדיקים יכולים להוכיח את העם [והי' מהם] הרבה [בכל דור] שהוכיחו את העם ולמה נבדל מעלת הנביאים במה שנק' נביא ה' כו'.
184 אין הנביא . . דבר : שבת קד, א. ראה רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ט. לקו"ש שופטים (כרך יט) ע' 184.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו זכור את יום השבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו ההפרש בין מ"ם סתומה למ"ם פתוחה שזהו מאמר סתום ומאמר פתוח דמח' ודבור, דמח' נק' מאמר סתום ודבור נק' מאמר פתוח (וגם בחי' המח' שמלובש בדבור נק' מאמר פתוח מאחר שבא לגילוי באותיות הדבור כמו [ב]מחשבה דמאמר יהי אור אע"פ שעיקר התהוות האור מן המאמר דיהי אור עצמו מ"מ מלובש בזה גם המח' של אותיות אלה, וזהו מי ברא אלה דבחי' אלקי' מוסתר באותיות בכל מאמר ומאמר די' מאמרות בכל פרטיהם כמ"ש במ"א).
85 מאמר סתום ומאמר פתוח : שבת קד, א. ראה גם לעיל פ' בשלח קמג, ד ואילך. הנסמן לעיל יב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולהבין זה בתוס' ביאור · ולהבין זה בתוס' ביאור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולכך יש אור דתוה"ק בהתלבשות בכל עולם ועולם כמו בעולם האצי' נק' תורה דאצי' ובבריאה תורה דבריאה עד תורה אור הנגלית לנו באותיות ממש בעולם העשי', וזהו אצלו אומן אומנא בבחי' שפלות וירידה להיות כאומן לבנות בנין בחכמה דתורה כמ"ש בחכ' יבנה בחכ' דתורה דוקא והוא בי"ת דבראשית דבראשית נמי מאמר הוא, פי' מאמר פתוח מן ההעלם דחכ' הקדומה שיצאה לגילוי בשביל ההשתל' העולמות וד"ל.
808 מאמר פתוח : שבת קד, א. ראה גם לעיל פ' שמות יב, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית בראשית ברא אלקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו כללות ענין בי"ת רבתי דבראשי' והגם שנאמר (שם פט, ג) כי אמרתי עולם חסד יבנה שבנין כל העולמות הי' רק בבחי' החסד אך זה החסד נמשך עפ"י החכמה שבתורה הקדומה שקדמה לעולם אלפיים שנה וז"ש (משלי לא, כו) פיה פתחה בחכמה שזהו חכמה דמע"ב שע"ז א' בראשית ברא כו' וידוע דבראשית נמי מאמר הוא (ר"ה לב, א) שנק' מאמר פתוח (שבת קד, א) שזהו כשהחכמה מאין תמצא מן ההעלם לגלוי כו' דפתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה בחי' חסד דחכמה דתורה הקדומה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת לך לך בעצם היום הזה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וע"כ גם נביא בדבר ה' אין רשאי לחדש דבר שנגד הכתוב בתורה ומקובל בפי חכמי ישראל ממשה (שבת קד, א) (ונידון כז"מ כו') ושרש הענין הוא דהתורה היא בב' מדריגות פנימיות וחיצוניות כמ"ש (דברים כט, כח) הנסתרות לה' כו' והנגלות לנו ולבנינו כו' וכמ"ש (יחזקאל ב, י) כתובה פנים ואחור כו' ובחי' הפנימית שבה הוא בחי' עה"ח שלמעלה מעה"ד כו' וכמ"ש (משלי ג, יח) עץ חיים היא כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת נח אלה תולדות נח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
לבו לעולם גם בטרדתו בחיי גופו בפרנס' וגם כי ילך במקום טומאה לא יתלכלך אף בהרהור בעלמא כי יראת אלקי' נשאר בלבו דזהו עיקר אמת שהוא בסוף מעשה דוקא ע"כ נק' לב אחד ולא ב' לבבות משא"כ שפת שקר שהגם שבעת התפלה יכוין לבו לה' ויתפעל באוי"ר במעט רגע יבוטל והיה להיפוך שילך בשרירות לבו רק רע כל היום שזהו מצד שלא טהר לבבו עדיין מכל רע ועודנו בטומאתו גם בעת התפלה והוא לפי שהיה תערובת רע ושקר גם בעבודתו זו באוי"ר בתפלה ע"כ אין לו קיום כלל כי שקר אין לו רגלים בסוף מעשה ע"כ קושטא קאי שקרא לא קאי כו' (שבת קד, א) וזהו שנק' ב' לבבות הפכיים מטוב לרע שע"ז א' (ישעיה כח, כ) כי קצר המצע מהשתרע מהשתרר עליו ב' רעים וכמו שאמ' אליהו (מ"א יח, כא) עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפי' אם ה' הוא האלקים (באמת ) לכו אחריו כל היום בלי נטייה לרצון זר בלעדו כלל כענין מי לי בשמים כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית וייצר ה' אלקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אמנם הנה באמת מ"ש כאמה בתה היינו רק לענין סדר צירופי אותיות של הדבור שנק' בת ששרש סדר זה ניתן למל' שהוא הדבור מה"ג מנצפ"ך דאימא דוקא כנ"ל שהן ה"ג המחלקות ומפרידות בה' מוצאות ומתכללים יחד באופן אחד כמו שמתחלקים אותיות המח' שהוא בחי' מל' דתבונה שע"י אופן ההשגה הנגלית באותיות המחשבה בצרופים שבה כך ממש יבא בדבור באופן צירופי אותיות הדבור וז"ש דאימא אוזיפ' כו' ששאלה ה"ג שלה לברתה שהוא אותיות הדבור לחלק' ג"כ באותו אופן שמתחלקים אותיות המחשבה כידוע בענין מאמר סתום ומאמר פתוח כו' (שבת קד, א) שנק' ים ויבשה עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגלייא שהם ב' ההי"ן דשם הוי"ה ה"א עילאה וה"א תתאה בינה ומל' והיינו כאמה בתה כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קלט, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
(מד) ומעתה יובן ג"כ שרש ענין ההתחלקות דאותיות המח' מבחי' ה"ג מנצפ"ך כו' ולמעלה מעלה גם במח' העצמית ומח' הקדומ' ומח' סתימא' דא"ק וא"א כו' עד מח' דז"א ע"ד הנ"ל בפרטיות הענין באדם התחתון ששרש התחלקות הצירופי' באי' מלמעל' ממקור ההשגה דבינה עצמה כו' וזהו ענין מאמר סתום ומאמר פתוח כמו ויאמר אלקי' אלקים ק"ך צירופים דמח' סתימאה שבעצמות ממש נק' מאמר סתום בעצמות סדכ"ס כו' עד רום המעלות כמו אלקי' הבין דרכה כו' ובחי' אלקי' הזה הוא בחי' הצמצום
23 מאמר סתום ומאמר פתוח : שבת קד, א. ראה גם להלן (קלט, ב). לעיל לב, ב. פד, ב. קג, א. קלה, ב. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' ריג. וש"נ. שע"ת צא, ב ובהנסמן לשם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת לג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ודבר ידוע וברור שדברים המסורים ללב המה קשים מאד להתנהג בהם כראוי יותר הרבה מדברים התלוים במעשה בלבד, כי הלב אינו ברשות האדם להטותו לכל אשר יחפוץ, כי אם על ידי העמקת הדעת ועיון השכל (שהוא לבד בטבעו שליט על הלב ) שיתבונן בתחלה היטב בגדולת הבורא ולקרב אל השכל היטב איך שה' ברא את הכל (מה שאינו נראה ומושג לאדם בהשקפה ראשונה, כי לעיני בשר נראה רק השמים והארץ וכל אשר בהם, ושוכח שיש מי שברא את הכל) ושהוא הוא אשר צוה (על ידי משה) כל המצות, ואיך שהוא משגיח תמיד ועיניו פקוחות על כל דרכי בני אדם ובוחן כליות ולב , ויודע כל מעשיו אפילו מה שעושה בסתר, אם כולם הם רצוים כאשר צוה עליהם, ואיך שיש שכר ועונש הן בזה העולם והן בעולם הבא (שיש גן עדן וגיהנם), וכיוצא בזה הרבה פרטים שכאשר יתבונן האדם ויתן דעתו היטב עליהם או אז יכנע לבבו הערל לאכפיא ולהפך מדותיו המגונים ולעורר מדותיו הטובים של היצר טוב להגבירם על מדות המגונות של היצר הרע (וגם לזה צריך עזר ה', כמארז"ל אלמלא עוזרו כו', אלא שכל הבא לטהר כו').
464 הבא לטהר : שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח אז ישיר כו' לתבונתו אין מספר כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
חסד כו' ומ"מ א"ס להתפשטותם כנ"ל, אמנם בכתבי האריז"ל נת' חיוהי הוא בחי' חב"ד האורות והכלים, וגרמוהי הם בחי' זו"נ האורות והכלים שלפי פי' זה יתבאר היטיב ענין אחליפו דוכתייהו אור החסד בכלי הגבורה מאחר שמפרש גרמוהי גם על אור המדות שזה חסד וזה גבורה, וביאור הענין הוא כנ"ל שענין המדות הוא השפעה לזולתו דוקא וכנ"ל בענין חסדן או רחמן שא"א כ"א כשיש על מי להתחסד או להתרחם, משא"כ בבחי' חכ' שיכול לישב ולהשכיל השכלות, וכענין רשב"י שניתוסף לו חכ' הרבה כמארז"ל בענין רפב"י שמתחילה השיב לו רפב"י י"ב תירוצי' על קושייתו, ואח"כ כשהקשה רפב"י השיב רשב"י ך"ד תירוצי', הגם שלא הי' לו למי להשפיע שהרי הי' רק עם ר"א בנו לבד, וכן בענין הסנהדרין כשהי' נושאין ונותנים יש בזה ב' פי' רש"י והרמב"ם כ"א בפ"ע או עם בן זוגו, שנמצא כשצריכין לברר ההלכה ע"פ עומק החכ' זהו דוקא בפ"ע או עם בן זוגו שא"ז בדרך השפעה כ"א העלאת כלי שכלו לבחי' משכיל מקור החכ' כו', שמכ"ז מובן שענין החכ' הוא למעלה מבחי' השפעה לזולתו, א"כ בחי' זו אינה שייך להתהוות העולמות, ולכן ארז"ל אלפים שנה קדמה תורה לעולם להיותה למעלה ממדריגת התהוות העולמות שאלפי' שנה אלו ז"ע אאלפך חכ' אאלפך בינה בחי' חיוהי, ועד"ז יובן שענין המדות שייכים לברה"ע וכמ"ש זכור רחמיך וחסדך כי מעולם המה, כי אמרתי עולם חסד יבנה, משא"כ ג"ר וגם כלי הג"ר אינם שייכים כלל לברה"ע, ונמצא כי פי' ולתבונתו אין מספר לפי שיטה זו יתפרש על בחי' בינה, משא"כ ז"א הם שרש ומקור הגבול, אך מה שיש להקשות על שיטה זו מאחר שז"א הוא שרש ומקור הגבול, וכ"ש כלים דז"א הם בבחי' גבול איך הם חד עם בחי' איהו כמאמר איהו
130 אאלפך חכ' אאלפך בינה : איוב לג, לג. שבת קד, א. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תשח. המשך וככה תרל"ז פקי"ז ע' קפג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח גדול יהי' כבוד כו' אי זה בית כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וע' מזה בפ' ויחי דרי"ט סע"א וכד האי ארץ אתרחקא משמים דלעילא כו', ודרל"ח א' ע"פ הבט משמים כו', ודרמ"ב ב' ע"פ עד די כרסוון רמיו כו' תרין כורסוון ירושלים ואינון מארי דאורייתא, ירושלים יראה שלם שהיראה עכשיו בגלות כמ"ש בהערה לתיקון חצות, וכולהו לא נפלו אלא מעלבונה דאוריי', והיינו משארז"ל ולא ויתר על ביטול תורה, והיינו כי כשעוסקי' בתורה ממשיכים להיות השמים בחי' כסא לאור א"ס ב"ה ממש ומאירי' בהן מוחין דגדלות השמים מספרים כו' ועי"ז והארץ הדום כו' וכמ"ש בפ' יתרו דפ"ה סע"ב ע"פ אני אענה את השמים ועי"ז והם יענו את הארץ כו', משא"כ כשאין עוסקי' בתורה ואין מאירים מוחין דגדלות בהמדות אזי אין מתקיים מ"ש אני אענה את השמים וממילא השליך משמים ארץ וכמ"ש באדר"ז דרצ"ג סע"ב מ"ט השליך משמים ארץ משום דכתי' אלביש שמים קדרות כו' בלא אלף כו' שאין מאיר בחי' אלפים דאאלפך חו"ב
74 דאאלפף חו"ב : ע"פ איוב לג, ג. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח בנים אתם כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו ג"כ שרש ענין וצדקה תרומם גוי, פי' תיבת גוי הן אותיות גימל וא"ו יו"ד, הגימל הוא בחי' נה"י [ע"ד והנה שלשה עדרי צאן רובצים על הבאר, וגם הגימל משפיע לבחי' ד' ע"ד גמול דלים כי מבחי' נה"י נמשך השפע לבחי' דל, וע' זח"א ד"ג סע"א גבי עאלת אות ד' ואות ג' וע' בבה"ז פ' בלק מענין תמונת אות ג' ע"פ ומספר את רובע ישראל] והוא"ו הוא בחי' המדות עצמן [והוא בחי' ת"ת כולל ו"ק] והיו"ד הוא חכמה, וא"כ פי' תרומם גוי שיהי' הגימל בחי' נה"י מקושר בהיו"ד חכמה עילאה ששם מקום הביטול ע"י הוא"ו המחברם ואז אין שום יניקה מבחי' נה"י [וזהו ע"ד רפאות תהי לשרך דהיינו גם מהטבור ולמטה ששם פרסא מפסקת כמ"ש יהי רקיע ויהי מבדיל כו' גם משם לא יוכל להיות שום יניקה, וע' מענין וצדקה תרומם גוי בפ"ק דב"ב ד"י ע"ב, ובילקוט ר"פ כי תשא דק"ה ע"ד ועמ"ש מזה בתו"א פ' מקץ בד"ה המגביהי לשבת], וזהו והארץ הדום רגלי פי' הארץ דמצינו כתוב ג"פ ארץ ארץ ארץ שמעי דבר ה' בירמי' סי' כ"ב כ"ט [ע' מזה בחולין פ' העור והרוטב דקכ"ז א', ובילקוט בתלים ע"פ השמים מספרים ובשל"ה בתשב"כ פ' ויחי ד' ש"ד ע"א ועמ"ש מזה בלק"ת פ' שלח סד"ה טובה הארץ מאד מאד], פי' ג' פעמים ארץ קאי על ג' שרשים של המל' הנק' ארץ כי שרש המל' בג' מקומות בנה"י ובחג"ת ובחב"ד [וע' מזה בהרמ"ז ר"פ כי תשא גבי ג' דברים שנתקשה בהן משה מנורה שקלים החדש] כי בכל בחי' ובחי' מג' הללו חב"ד חג"ת נה"י יש בחי' המל' שהוא בחי' אותית וגילוי אותו הבחי' כמו גילוי אותיות השכל וגילוי אותיות הבינה כו', וכן עד"ז בחי' גילוי אותיות המדות חג"ת וגילוי אותיות
73 הגימל. . ד' ע"ד גמול דלים : שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ועוי"ל פי' למען יזמרך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
אומר בכלל שנראו נו"ה כו', והרי אות על בחי' יצ"מ שיצאו ממיצר הגרון, ואומרו על נו"ה לפי שהם בחי' ההשפעה שבמדות וגם שלא כאו"א יכול לבוא לגילוי בחי' אהוי"ר, כ"א בבחי' נצח או הודאה כו', והמאו"א מפרש יותר ואומר שנו"ה דז"א זהו נמשכי' מהבינה ארץ החיים וכנ"ל שבא ע"י בחי' רעו"ד כו', והפרד"ס מבאר עוד יותר ואינו חושב הפעולה כ"א הפועל ואומר שזהו חג"ת שכשהם בחו"ב שז"ע ארץ החיים ארץ הוא בחי' בינה ארץ עילאה וחיים הוא בחי' חכ' כמ"ש והחכ' תחי', ולפי שחו"ב הם תרדל"מ לכן אמר כשהם בחו"ב, וגם י"ל כי רעו"ד ז"ע שעה"נ דבינה שמחבר חו"ב, וע' בעה"מ שער שעשועי המלך בעצמותו, שמפרש נתיב לא ידעו עיט זהו שעה"נ דבינה שמשה לא השיגו בחייו, וזהו הא"ב דא"ל ב"ם שהוא תוך הרל"א שערים, ונתיב בגימט' ב"פ רל"א, והיינו רל"א שערים פנים ואחור, וא"כ זהו מאותיות שברשימו היותר נעלים ע"ש בעה"מ, אשר ע"י אותיות אלו מתגלה מבחי' אוא"ס בחי' התוס' אור מלפני הצמצום בבחי' היותר נעלה כו'.
297 הא"ב דא"ל ב"ם : שבת קד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [גן נעול] והנה כו' גן נעול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
נמצא ענין גן נעול שלמעלה שנמשך ע"י שלמטה כנס"י הוא גן נעול שנפרד ונבדל ממנה להיות יניקת החיצונים וזהו ע"י וגלחה את ראשה מותרי מוחין ועשתה את צפרני' מותרי המדות כו', ויש אתכפי' ואתהפכא כו', אך הכח הזה בנשמות שיהי' גן נעול זהו ע"י גן סדרים דאורייתא וכמ"ש במד"ר הנ"ל כל הימים שאני עמהם אינם נוטלים שם רע, במצרים כו' שנא' גן נעול, ופי' וענין שם רע כי הנה שם הוא ב"ן רפ"ח וגלות מצרים הי' בכדי לברר ש' ב"ן היינו להעלות רפ"ח ניצוצין, ופי' שאינם נוטלים שם רע שלא נשקעו בשה"נ, כ"א אדרבה בררו רפ"ח ניצוצין וכנודע שבמצרים העלו ר"ב ניצוצין וזהו וגם ערב ר"ב עלה אתם, וכ"ז ע"י היותם גן נעול, וז"ע מ"ם סתומה שהוא ב' עם ו' שהוא"ו שהוא תורה קול יעקב עושה הב' להיות נעול מאמר סתום וכמ"ש בר"ח שם ספ"ד שקניית האדם טהרה וקדושה הוא ע"י עסק התורה.
392 מאמר סתום : שבת קד, א. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' קפד. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' ריג. וש"נ. תו"ח שמות ח"א יב, ב ובהערה 543.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וביום הביכורים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והנה צ"ל תחילה ההפרש בין שבת ליו"ט, שבת הוא קדש וכמ"ש ושמרתם את השבת כי קדש היא ויו"ט נק' מקראי קדש וכמ"ש אלה מועדי ה' מקראי קדש, דהנה קדש הוא קדש מילי' בגרמי' וכמ"ש והחכ' מאין תמצא שהחכ' ג"כ אין דזהו תמצא ל' מציאה, ועז"נ אלפים שנה קדמה תורה לעולם שקדמה למעלת ומדרי' העולם, דאלפים אין ר"ל בזמן אלא אלפך חכ' ואלפך בינה והוא בחי' קדש כו' ונק' אין, ומקרא קדש הוא הארת החכ' בבינה ואי' בע"ח שהארה זו הוא בדרך חלון, דהנה בכל ספי' יש פרצוף והיינו הע"ס הכלולים בה, והיסוד של כל ספי' הוא נק' חלון ופעמים נק' יו"ד שהוא נקודה חדא, ומ"ש חלון הוא כוונה א', להורות על הצמצום, כמו עד"מ כשאין דופן לבית הרי השמש זורח בכל הבית והדופן מעלים ומסתיר וע"י החלון מאיר הארה מצומצמת וכמו"כ למעלה הארת יסו"א שמאיר בבינה הוא הארה מצומצמת, וגם זאת משתנה בבינה שה"ה קדוש בוא"ו ומה שנתוסף אינו מעלה שהרי אינו קדש וגם ציור הוא"ו הוא י' ברישא וכשנמשך ממנו קו ה"ז ו' הרי נתוסף בו וגם זה אינו מעלה שהרי נשתנה, וגם היו"ד כולל מספר היותר גדול מו', דיו"ד כולל עשרה ווא"ו כולל ששה, נמצא שהארת החכ' המאיר בבינה הוא רק הארה מצומצמת וג"ז נשתנה בבינה.
14 אלפך חכ' ואלפך בינה : כנצ"ל: ואאלפך — איוב לג, ג. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ה, יא
וביאור הענין דהנה גם דבור של האדם ג"כ א"א לומר שהוא נעשה נפרד לגמרי מן האדם שהרי אנו רואים שמי שקיבל מרבו שלמדו חכ' ה"ה מקושר לו בתכלית עד שתלמידו משליך כל עניני עצמו ועוסק לטובת רבו, עד שגם אבידת רבו קודמת לאבידת אביו שאם היות שהטעם הוא מפני שרבו שלמדו חכמה הביאו לחיי העוה"ב מ"מ הרי בן נמשך ממוח האב שזהו המשכה עצמיות כמשנ"ת במ"א, ע' בד"ה וכל שיח השדה, ובבה"ז בראשית בד"ה לא טוב היות האדם לבדו, ובמאה"ז ע"פ הנ"ל, ורבו שלמדו חכ' לא השיג ממנו כ"א הארת חכמתו ע"י דבורו לבד, שהרי על עצם חכמתו לא קאים אינש אדעתי' דרבי' עד מ' שנין שנא' ולא נתן כו' עד היום הזה, שהוא סוף ארבעים שנה, ומ"מ בחי' הדבור דרבו עדיף מעצם כח האב שבבן כו', וע' במ"א בענין ג' ד' גמול דלים שההשפעה הוא חלק עשירי, והוא רק עשירי במספר, אבל לא באיכות, והוא מפני שקאי על הדבור כו', ומאחר שפועל התקשרות בזולתו כנ"ל עכצ"ל שאינו נעשה נפרד לגמרי מן האדם המדבר הדבור כו', אלא שמה שאומרים שהדבור נעשה נפרד זהו שנראה לעין זולתו כאלו הוא נפרד, אבל באמת אינו כן, וכ"ש דבורו של ממה"מ הקב"ה חי וקיים לעולם ואינו נפרד ח"ו אפי' רגע, רק שכך עלה ברצונו שע"י העבודה יהי' נמשך בחי' חידוש הישינו' שעיקר בחי' זו הוא בשביל לזכות את האדם שע"י עבודתו יומשך זה כו' כמו שכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה כו', וזהו ענין אחד דהיינו שהגם שנתהוו מבחי' דבור ז' רקיעים וארץ ולמעלה הוא בחי' ז'
37 ג' ד' גמול דלים : שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחוג לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אלפך חכ' ואלפך בינה הם קדמו לעולם שאינם שייכים לעולם כלל, וזהו עבודת המלאכים להמשיך ממוחין למדות וזהו ישר"ה מספר תקט"ו ת"ק הוא חמש כלולים מי' וי' מי' מספר ת"ק והמלאכים ממשיכים מט"ו י"ה בת"ק, וזהו עץ חיים מהלך ת"ק שנה וכתי' ועל יובל ישלח שרשיו מה שמו דההוא נהר יובל שמו חיים שמו חו"ב, וזהו"ע העמידה ויש בזה מעלה וחסרון מעלה שאינם מתלבשים בגופי' וחסרון דאף שע"י אמירתם קדוש ממשיכים מוחין במדות מ"מ א"ז עלי' כ"כ.
42 אלפך חכ' ואלפך בינה : כנצ"ל: ואאלפך — איוב לג, ג. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והענין דמאמר א' הוא מאמר דבראשית דנמי מאמר וכמשארז"ל והלא ט' ויאמר כתי' אלא בראשית נמי מאמר הוא, והוא הכלל שכולל כולם, את השמים כולל כל צבא השמים ואת הארץ כולל כל צבא הארץ, ואח"כ נפרטו בע"מ, וזהו שת"י בראשית בחוכמתא והו"ע מח' שסוקר בסקירה א' מה שבדיבור צריכים לזה ריבוי דבורים ואריכות ומשלים ומכ"ש כשצריכים להסביר לקטן צריכים אריכות יותר ובמח' מחשב כל ההשכלה בכה"פ ברגע א' , וזהו שהמח' הוא כלל, וזהו מאמר אחד דבראשית שהוא כלל ואח"כ נפרטו בע"מ דכל נברא יש לו צירוף בע"מ ולא יש כ"כ צירופים אלא חלופות ותמורות וכמו רל"א שערים שמתגלגלים פנים ואחור, וכמו א"ת ב"ש שבהתי"ו יש הא' ומ"מ הוא ת' ולא א' , ולפ"ע החילוף לפ"ע זה הוא הנברא, אך בד"כ יכול להבראות במאמר א' בחי' מח', וזהו מ"ש כי לא מחשבותי מחשבותיכם דממח' האדם אף אם יחשב כמה לא יתהווה מזה כלום כ"א מעשי', ומ"ש באשר דבר מלך שלטון ג"כ ההתהוות ע"י העשי' אלא שדיבורו מעורר העשי', ולמעלה תיכף כשעלה במח' נתהווה וז"ש בזהר במח' אחת ברא הקב"ה את העולם , ובע"ח אי' כשעלה ברצונו הפשוט לברוא
53 א"ת ב"ש : שבת קד, א . ראה גם בהערה שלפנ"ז. ראה גם סה"מ תרנ"ב ע' נא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים ש"פ בראשית, תרצ"ב, אָטוואָצק
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והדוגמא מזה יובן למעלה באותיות דאוא"ס ב"ה שלפה"צ שהם אותיות בלי מציאות וכמארז"ל בנס היו עומדין שאינן בבחי' מציאות כלל, דזהו האותיות דטה"ע, אבל האותיות דטה"ת הם בבחי' מציאות עכ"פ והוי התחדשות לגבי אוא"ס שלפה"צ, ולכן הנה פרצוף א"ק נקרא בשם אדם דבריאה מפני התחדשות ענין הכלים, וכן הוא מצד האורות דא"ק נק' א"ק בשם אדם דבריאה, דראשית גילוי הקו הוא בפרצוף א"ק, והקו המאיר לאחר הצמצום ה"ה בבחי' מציאות לגבי מקור, דהאור שלפני הצמצום ה"ה כלול ובטל במקורו עד שאינו בבחי' מציאות אור כלל, וכמו שהוא לאחר הצמצום ה"ה נעשה בבחי' מציאות אור.
483 שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ימים ראשונים דחגה"ס צב"ר, אָטואָצק
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ג
והמשל דחקיקה על אב"ט הוא על בחי' הכלים דא"ק|336, בחי' טה"ת, דהגם שהן רק בחי' שרש נשמות דגופות|336, מ"מ יש להם אחיזה שהן עכ"פ בחי' איזה מציאות, דהרי העדר המציאות דכלים דא"ק אינו כ"כ מצ"ע, כ"א מצד האור והגילוי, והגם שמציאותם הוא רק בחי' האור בעצמו לא כמו דבר נוסף, דגם בחכ' הכלי נק' חיוהי כנודע[ednref_56_*], ובת"ת גם הכלי[ednref_57_*] שם הוי' כו', ומכ"ש בבחי' א"ק, מ"מ הנה לאחר כל ההפלאה וההפשטה ה"ה בבחי' מציאות דבר, וגם אפשר למלאותם, היינו שהם בבחי' מקור עכ"פ לכלים דאצי', וזהו שהן שרש נשמות דגופות.
339 וכמ"ש מזה בדרוש יו"ט של ר"ה הנ"ל [המשך תרס"ו ע' רו]. - ספר המאמרים עת"ר שבהערה 1. וראה גם המשך תער"ב ח"א ע' טז ואילך. ד"ה מה רבו מעשיך תרמ"ד פרק ה (ספר המאמרים תרמ"ד (קה"ת, תשס"ב) ע' שכ ואילך).
[edn_54_*] וכידוע בההפרש: ראה לקו"ת ר"פ בחוקותי [מה, א]. ד"ה פב"פ, וד"ה אין עומדין תרס"ז [המשך תרס"ו ע' תעג ואילך. ע' תעו ואילך]. ד"ה נשא רדע"ת [המשך תער"ב ח"א ע' תק].
[edn_55_*] האותיות שבלוחות : שהיו מעבר לעבר כמרז"ל (שבת קד, א) מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין .
[edn_56_*] נק' חיוהי כנודע: ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח (קונטרס נו) פ"ט [ספר המאמרים תש"ח ע' 163].
[edn_57_*] ובתפארת גם הכלי: ראה תו"א ותו"ח פ' נח רד"ה הן עם אחד [תו"א י, ב ואילך. תו"ח סד, ג].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב מוש"ק י"ט כסלו בסעודה. רצ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
שלו הוא מפני שהקרום שלו הוא עב ביותר ע"כ נעצר השכל ונסתר מאד בתוך הקרום ולא יכול לבא ולהתגלות מיד כ"א ע"י יגיעה וטרחא יתרה, אמנם עי"ז הנה אח"כ כשבא בהתגלות הוא בא בתוקף ונתגלה כל עומק המושכל, וכל מה שנעצר ונתעכב ביותר שצריך יגיעה יתרה בא אח"כ ההתגלו' ביותר ובמשל הנה זה מובן שבההעצרה וההעכבה צ"ל עבודה ויגיעה להסיר ההעלם וההסתר והיינו ע"י היגיעה דוקא דאז הוא הגילוי אור ביותר, הנה כמו"כ בעבודת הבירורים שיש ב' אופני עבודה, אתכפיא ואתהפכא חשוכא לנהורא, דאתהפכא היא עבודה קשה ביותר מכמו אתכפיא אבל עי"ז הוא הגילוי ביותר, וזהו כי שמש ומגן, שמש זה אברהם דהעיר את הבריות לכנוס תחת כנפי השכינה, ואופן ההתעוררות הוא האיר בא', דאלף הוא אאלפך חכמה אאלפך בינה , והיינו שכל עבודתו של אאע"ה הי' לעשות מן הע' שהם מדות אל"ף להמשיך בהם חכ' ודעת אלקי, ומעשה אבות סימן לבנים, וזהו אף כל מי שמהלך לפניו ית' בתמימות נעשה לו מגן.
49 ראה שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח להבין ההפרש בין קי"ס
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וביאור הדברים הנה כתיב הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו, כי הנה מטה משה הוא יסוד אבא, ושורש זה הגילוי הוא מבחי' מקור השכל הנק' מזלא שלמעלה משכל פרטי לכן בכוחו לגלות שכל הפרטי בבחי' גילוי דברק המבריק הנ"ל ולכן נק' מטה משה שהוא ענף מן האילן שהוא בחי' מזלא הנ"ל, אך בבחי' יסו"א הנ"ל יש שני בחי' הא' כשמקבל מבחי' מקור השכל הנק' מזל"א שזהו מקור נעלם הבא לידי גילוי ונק' בחי' אלף חכ' אלף בינה להיות שעתיד לבוא לידי השכלה והשגה (שזהו"ע שתי מזלות מזל ונוצר בי' אחיד אבא ומזל ונקה בי' אחיד אימא כו') ואז הוא מתלבש בבחי' השגה והבנה ונמשך למדות ודבור, וזהו בחי' וחכם בבינה שהוא בחי' יסו"א המתלבש בבינה , ובחי' הב' כאשר יתרומם לקבל מבחי' העלם עצם הח"ס שלמעלה מבחי' המזלות שהוא כאשר מתגלה לפרקים העלם עצמות השכל שבלתי בא לידי גילוי ונק' פלא שכל הנעלם מכל רעיון ואז לא יוכל להתלבש בבחי' השגה והבנה ומכ"ש במדות ודבור (וכמו שתיק רב כו'), וזהו הרם את מטך והוא ענין הרמת יסו"א לקבל מעצם ח"ס הנק' פלא, אך סיבת זה הגילוי שלא כמדת ההשתל' כי (כי ע"פ סדר השתל' עצם ההעלם לא יכול לבוא לידי
35 אלף חכ' אלף בינה : ע"פ איוב לג, ג. שבת קד, א. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רכד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כו ט'תתטו
מקור מפורש
בדף זה
הבא לטהר (ועל פי דיוק רבינו הזקן – (ליטהר ו)לטהר אחרים) מסייעין אותו.
5 הבא לטהר . . מסייעין אותו : ראה שבת קד, סע"א. יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקמא
מקור מפורש
בדף זה
והובטחנו הבא לטהר (וכדיוק רבינו הזקן:
6 והובטחנו . . מסייעין אותו : שבת קד, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'כג
מקור מפורש
בדף זה
ואפילו אם תמצא לומר שבמוסד מסוים או במשרה מסוימת ישנן הגבלות המצריכות פרישה וכו', הרי בלשון הכתוב כל הארץ לפניך, ומי כמוהו יודע גודל האחריות ורציניות המצב בהפצת היהדות המסורתית בלי פשרות, ובפרט בנוגע להנוער, ואין הזמן מוכשר כלל וכלל לפרישה וכו' כי אם אדרבה להוספה יותר ויותר, והובטחנו הבא לטהר – ועל פי דיוק רבנו הזקן:
7 הבא לטהר . . מסייעין אותו ראה שבת קד, סע"א. יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'צו
מקור מפורש
בדף זה
וידוע מאמר חכמינו ז"ל הבא לטהר (ועל פי דיוק אדמו"ר הזקן לטהר תרתי משמע:
2 מאמר חכמינו ז"ל ראה שבת קד, סע"א. יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קמב
מקור מפורש
בדף זה
והרי הבטיחונו חכמינו ז"ל הבא לטהר (ודייק אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע – תרתי משמע:
1 הבטיחונו חכמינו ז"ל : ראה שבת קד, סע"א. יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שכד
מקור מפורש
בדף זה
והובטחנו הבא לטהר (ובדיוק אדמו"ר הזקן, בעל התניא והשו"ע – לטהר עצמו ולטהר אחרים) מסייעין אותו, שכן הוא בכל פועל טוב, ובפרט, כאמור, בהנוגע לזכות הרבים.
3 והובטחנו שבת קד, סע"א. יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שלה
מקור מפורש
בדף זה
והובטחנו הבא לטהר (וכדיוק אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע – לטהר עצמו ולטהר אחרים) מסייעין אותו, ובפרט שזכות הרבים מסייעתו.
1 והובטחנו : ראה שבת קד, סע"א. יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שפה
מקור מפורש
בדף זה
והובטחנו בכהנ"ל הבא לטהר מסייעין אותו.
3 והובטחנו ראה שבת קד, סע"א. יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תלב
מקור מפורש
בדף זה
והרי הובטחנו בכל כגון זה "הבא לטהר (ודייק רבינו הזקן בעל התניא והשו"ע:
5 הבא לטהר . . אותו ראה שבת קד, סע"א. יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתקע
מקור מפורש
בדף זה
לכאו"א עוזר השם לעשות תשובה, והדבר תלוי רק ברצון האדם.
4 עוזר השם לעשות תשובה ראה שבת קד, א. יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'קצא
מקור מפורש
בדף זה
ראה שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח הוספות קיץ
מקור מפורש
בדף זה
והשם עוזר.
7 והשם עוזר : שבת קד, א. יומא לח, סע"ב. וראה ד"ה הוי' לי בעוזרי די"ב תמוז הראשון, תרפ"ז (נדפס בסה"מ קונטרסים ח"א קעט, א ואילך. תרפ"ז ע' רא ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
5 ז2) שבת קד, א. פירש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י תולדות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
1 ולהעיר שענין זה כתוב במזמור פיא אל"ף שבתהלים, המורה על הרחבת הפה, כי פ"א מרמז לפה (שבת קד, א אותיות דר"ע אות פ"א) ופ"א אל*ף מרמז על הרחבה והוספה בהפה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
6 שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ומפני שני הענינים הללו "החכמה והמעשה" ניתן לו מקום של "ארבע אמות", יותר משלוש האמות שלפי בריאתו.
37 מובן שאין לזה סתירה ממה שמצינו בכ"מ מעלה בג' לגבי ד' (שבת קד, א. פרדס ש' ערכי הכינוים מע' גד. לקו"ת במדבר עט, ב. ובכ"מ). ולהעיר מצפע"נ עה"ת ר"פ ויצא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
3 שבת קד, א. וראה של"ה בית הגדול בסופו (לז, ב ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו שמות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
וכפי שידועה ההוכחה מן המשנה, שמעיינות המתיבשים אחת לשבע שנים נקראים "מים (נהרות) המכזבין", והם פסולים לקידוש מי חטאת, ובדומה לנאמר שקר אין לו רגלים.
33 אותיות דרע"ק בתחילתו. תקו"ז תכ"ב (סו, א). פרש"י משלי שם. וראה שבת קד, א. זח"ב קפח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
4 שבת קד, א ובפרש"יי. וראה של"ה בית הגדול בסופו (לז, ב ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר, שאין הכוונה לקדימה בזמן אלא לקדימה במעלה, וקדימה זו היא באופן דאלפיים שנה, ב' אלפים, אאלפך חכמה אאלפך בינה, דהיינו בחי' המוחין שהם למעלה מהעולמות, כידוע שהתחלת ענין העולמות הוא מבחי' המדות שהם לצורך העולמות, כמ"ש כי ששת ימים עשה הוי' את השמים ואת הארץ, היינו, שלפני בריאת השמים והארץ הי' צ"ל תחילה בריאת הששת ימים, שהם ששה מדות, שעל ידם עשה את השמים ואת הארץ, דשמים קאי על כל העולמות העליונים, וארץ קאי על כל העולמות התחתונים.
738 ראה איוב לג, לג. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
משא"כ למעלה הרי הע"ס הם בשביל בי"ע, לא מבעי שהמדות הם בשביל בי"ע, אלא גם המוחין דאצילות, שעל זה אמרו אלפים שנה קדמה תורה לעולם, שהוא בחינת אאלפך חכמה אאלפך בינה, הנה גם בחינתהמוחין הם בשביל בי"ע, והיינו, שהאצלת חכמה דאצילות היא בשביל חכמה דבריאה, וכמו"כ מה שבידיעת עצמו יודע כו', הרי זה בשביל שיהי' ענין הידיעה למטה, ולכן נקראת חכמה דאצילות חכמה ידיעא, דאף שאין לנו שום השגה בחכמה דאצילות, מ"מ נקראת חכמה ידיעא, להיותה מקור או מקור למקור עכ"פ לחכמה דבי"ע.
47 ראה איוב לג, לג. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
ואעפ"כ, "הבא ליטהר מסייעין אותו", וכמארז"ל "פתחו לי כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם", ולכן, כאשר יפעלו בכל הנ"ל עד כמה שאפשר – יתן הקב"ה את התורה במתנה , למעלה מכלי המקבל.
57 שבת קד, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
אמנם ספירת החכמה היא למעלה גם מספירת הבינה, והיינו שהחכמה אינה גם בבחינת מקיף לעולמות, וזהו שחכמה היא בחי' פלא, כמ"ש אאלפך חכמה, שמופלא לגמרי מהעולם.
58 איוב לג, לד. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תצוה, פ' זכור, י"ג אדר, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
ואמנם ידוע דאאלפך חכמה אאלפך בינה הוא מקור החכמה דתורה.
16 ע"פ איוב לג, לג. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
וזהו ענין אאלפך חכמה אאלפך בינה, אאלפך אותיות אל"ף, היינו, שהמשכת החכמה היא באופן דציור אות אל"ף, שהוא יו"ד למעלה ויו"ד למטה וקו באמצע, דיו"ד למעלה ויו"ד למטה הו"ע חכמה עילאה וחכמה תתאה, היינו חכמה ומלכות, והיינו, שכללות ההמשכה מראש לסוף בו בעצמו היא באופן שבתחלה נתצמצם כל האור ונשאר רק נקודה בלבד, שהו"ע יו"ד למעלה, ואח"כ נמשך ע"י הקו, שגם עי"ז נתצמצם האור כו', ואח"כ נמשך בבחי' נקודה למטה.
37 איוב לג, לג. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
ה) וביאור הענין, דהנה, אל"ף הוא מלשון אאלפך חכמה אאלפך בינה.
55 ע"פ איוב לג, לג. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
ובפרטיות יותר, הנה כללות הע"ס בבחי' האורות והכלים (גרמוהי) התחלתם היא בבחי' החכמה, שהיא ראשית ההשתלשלות, דאף שהחכמה היא בחי' נקודה, מ"מ, הרי היא באה בגילוי, וזהו ענין אאלפך חכמה, שהחכמה נקראת בשם אלף, הרי אל"ף היא אות, בחי' גילוי, וציור אות אל"ף הוא נקודה קו נקודה, והיינו, דאף שההתחלה היא באופן של נקודה, מ"מ, הרי היא נמשכת אח"כ בקו, ועי"ז באה אח"כ לבחי' נקודת המקבל.
35 איוב לג, לג. וראה שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות - לפנות בוקר - ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
ואהי' שעשועים יום יום, קאי על דרגת התורה שעלי'נאמר אלפיים שנה קדמה תורה לעולם (שזהו יום יום, דיומו של הקב"ה אלף שנה), אלפיים מלשון אאלפך חכמה אאלפך בינה, בחי' חכמה ובינה דאצילות, שזוהי דרגת התורה שבעולם האצילות.
8 איוב לג, לג. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, אחרי קבלת שבת, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
ועי"ז נמשך כן גם מלמעלה, שמבזבזים את כל האוצרות שמלמעלה עבור אלו היוצאים למלחמת בית דוד, והיינו, שע"י עבודתו שיוצא למלחמת בית דוד, הנה הבא לטהר מסייעין לו, וכשמקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה, והעזר שמלמעלה הו"ע התגלות אוצרו של הקב"ה שהוא אוצר של יראת שמים, והרי מצד יראת שמים אין נפק"מ בין ענין היותר חמור לענין היותר קל עד להענין דקדש עצמך במותר לך, דכיון שהוא ירא שמים, ויודע שאין זה כפי רצון העליון, הרי הכל אצלו בשוה.
84 שבת קד, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
וזהו"ע אות א' שקאי על ח"ס, דפירוש אלף הוא מלשון אאלפך חכמה, שהוא לשון עתיד, וכידוע בענין אות א' דשם אהי' שמורה על העתיד, והיינו, שעם היותו למעלה מחכמה הגלוי', שהרי אבא יונק ממזלא, שהמשכת החכמה גלוי' מח"ס היא רק הארה דהארה, שזוהי המשכה בדרך דילוג והפסק עצם הגולגולת, שהו"ע השערות, אבל מ"מ הרי הוא היולי לחכמה הגלוי', וזהו לשון עתיד, שעתיד להיות ממנו חכמה הגלוי'.
57 איוב לג, לג. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
ומזה מובן שכאשר יהודי עולה לתורה בשמח"ת, ושומע שקורין " תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" – עליו לדעת שזהו הרכוש המקורי ("קאַפּיטאַל") בלבד, ואין לו להסתפק בכך, אלא עליו להשתמש בזה, ובאופן שעי"ז ישתכר בריבוי גדול ביותר, עי"ז ש"הקב"ה עוזרו" , וכמארז"ל "בא לטהר מסייעין אותו".
560 שבת קד, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
שהוא גומל דלים , לשון השפעה, ולכן גמילות חסדים מתחיל בג' ע"ש שהוא בחי' השפעה, וגם גאולה שהוא ג"כ בחי' השפעה מתחיל בג', וכתיב חסדי ה' גו' כעל כל אשר גמלנו גו', שג' הוא בחי' השפעה, ודל"ת הוא בחי' מקבל, שזהו שאמר דוד דלותי ולי יהושיע , וכמ"ש כי עני ואביון אני, כי סיהרא (ספירת המלכות, מדריגת דוד) לית לה מגרמה כלום .
143 שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
מארז"ל "בא לטהר מסייעין אותו", לגלות ולמצוא את האמת שבחכמות חיצוניות גופא – "ואמת הוי' לעולם" , באופן ש"מיני' ובי' אבא לישדי' בי' נרגא", כאמור, שמהם גופא מוכיחים ש"אין עוד מלבדו".
1591 שבת קד, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
וכאשר מתקיימים שני תנאים אלו – זריעת גרעין של תומ"צ, בהקדמת ענין החרישה – אזי הובטחנו ש"הבא לטהר מסייעין אותו" , וכפירוש רבנו הזקן ש"לשון לטהר (ולא "ליטהר") ..
979 ראה שבת קד, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
וכאשר נעמדים על דרך זו – אזי מובטחים ש"הבא לטהר מסייעין אותו" , שיש סיוע רב מלמעלה להצליח לא רק להחיות יהודי נוסף, אלא גם להעמידו לאח"ז בחיים בהרחבה, ועד לאופן ד"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" , "נחלה בלי מצרים" .
132 שבת קד, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
ואז – הנה "הבא ליטהר מסייעין אותו" (כמובא גם במאמרי הגאולה1), היינו, שכאשר שומע את דברי רבינו הזקן שיכול להיכנס, כיון ש"יונגערמאַן קאָן דאָך ווערן אַ אלטער מאַן", ואכן נכנס, "הבא ליטהר", אזי "מסייעין אותו", שאכן מגיע למעמד ומצב של "אַ אַלטער מאַן".
845 שבת קד, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ואפילו לאחרי שנמשך בבחי' חכמה ובינה, הרי זה למעלה מבחי' העולמות, כמאמר אלפים שנה קדמה תורה לעולם, היינו, שבחי' אלפים, מלשון אאלפך חכמה אאלפך בינה , שהו"ע המוחין , הרי הם באופן של קדימה לעולם, שלא שייך עדיין מציאות העולם.
372 ראה איוב לג, לג. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב', כ"ד אדר-ראשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ובשביל כל זה תשתמשו לכל לראש בכחות שלכם, שהרי תפקיד האדם לעבוד בכח עצמו, ולאח"ז יקויים "הבא לטהר מסייעין אותו" , בתוספת מרובה על העיקר – שזהו מה שיתנו לכם רבותינו נשיאינו, להצליח בהצלחה מופלגה למעלה מדרך הטבע.
614 שבת קד, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
והבא לטהר מסייעין אותו , ובאופן שאדם מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה – שיהי' בהצלחה רבה.
390 שבת קד, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
בדרך כלל הסדר הוא ש"הבא ליטהר מסייעין אותו" , היינו, שתחילה צריך להיות במעמד ומצב ד"הבא ליטהר", ואז "מסייעין אותו".
1083 שבת קד, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, התשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ויובן גם מענין קדימת המוחין למדות, שזהו"ע אלפיים שנה קדמה כו', כפי שמבאר בד"ה איתא במדרש תילים הנ"ל שאלפיים הו"ע אאלפך חכמה אאלפך בינה , שהם בחי' מוחין, והם קדמו לעולם שהוא בחי' מדות .
2002 איוב לג, לג. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ו"הבא לטהר מסייעין אותו" – להאיר את נפשו האלקית, וגם את נפשו הבהמית וגופו וחלקו בעולם ב"נר מצוה ותורה אור" , ועד ש"לכל בני ישראל (הן אלו שבארץ ישראל והן אלו שבחוץ לארץ) הי' אור במושבותם" , בגשמיות וברוחניות.
996 שבת קד, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וכדברי הגמרא "הבא לטהר מסייעין אותו", וכפי שמדייק בעל השמחה והגאולה שלא נאמר "הבא ליטהר" (בעצמו), אלא "לטהר" (אחרים), ועי"ז "מסייעין אותו".
2795 שבת קד, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
והענין , כי הנה התורה קדמה לעולם אלפים שנה , ולכאורה אינו מובן, איך שייך לומר שקדמה אלפים שנה לעולם, הלא הזמן הוא ג"כ נברא (כתורת הרב המגיד הידועה ), אלא הפי' הוא דקאי על חו"ב (שזהו ענין התורה שהיא חכמתו של הקב"ה), שעז"נ אאלפך חכמה אאלפך בינה, ומבחי' ב' אלפים הנ"ל ממשיכים התורה לבחי' עולם ו"ק מקום וזמן, שזהו ענין אוהל מועד.
2082 ראה איוב לג, לג. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
אבל בחי' התורה היא בחי' המוחין, וכמארז"ל אלפים שנה קדמה תורה לעולם, שהוא בחי' אאלפך חכמה אאלפך בינה כו' , שלמעלה באין ערוך מבחי' עולם .
1756 איוב לג, לג. וראה שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
משא"כ תפלה, שענינה רגש הלב, כמארז"ל "איזו היא עבודה שהיא בלב ..
2295 שבת קד, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ואלפי הוא מלשון אולפנא ולימוד , שזהו האהבה והיראה שהיתה הנשמה למודה ומורגלת בהם בתחלה.
2433 ראה שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ולהעיר, שקיום התורה ע"י האבות הוא בהוספה על ענין התורה שהי' כבר לפני אברהם, ועד שאלפיים שנה קדמה תורה לעולם , ועוד לפנ"ז היתה כבר תורה, שהרי הענין דאלפיים שנה קדמה תורה לעולם הוא כפי שהתורה היא כבר בגדר של אלפיים שנה, הן גדר המספר, אלפיים [דאף שפירושו מלשון אאלפך חכמה אאלפך בינה , הרי זה גם בגדר מספר], והן הגדר דשנה (לא סתם מספר אלפיים, אלא אלפיים שנה ), ועד כפי שהתורה היא בגדר העולם, שלכן אמרו שקדמה לעולם, שענין זה שייך רק על דבר שהוא בגדר העולם, אלא שקדם לעולם.
1897 ראה איוב לג, לג. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
וממשיך במאמר, שלהבין זה צריך להקדים ביאור מאמר רז"ל "הבא לטהר מסייעין אותו" (והיינו, שהא גופא שבא לטהר, הרי זה כבר התחלת הענין, ואח"כ מסייעים לו בזה), שגם כאן "אינו מובן הלשון מסייעין לו שנאמר בלשון רבים, והלא אין עוזר אלא הקב"ה לבדו"?
46 שבת קד, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ובודאי שכל ה"בא לטהר מסייעין אותו" , ו"הקב"ה עוזרו" , וב"מדתו של הקב"ה", שהיא אמנם "מדה כנגד מדה" , באותו ענין, אבל ההצלחה שנותן הקב"ה היא "שלא במדה" כלל לגבי מעט העשי', וכמארז"ל "אדם מקדש עצמו מעט למטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה".
1977 שבת קד, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ומ"מתן תורה" – ל"קבלת התורה", דכיון ש"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , הרי בודאי שנותן גם את הכחות הדרושים (ובזה גופא ניתוסף עוד יותר עי"ז ש"הבא ליטהר מסייעין אותו" ) לקבל את התורה – ללמוד תורה בהבנה והשגה באופן של פתיחת המוח, ומפתיחת המוח יומשך גם בפתיחת הלב, ולבא פליג לכל שייפין – לכל רמ"ח אברים ושס"ה גידים, ועד למעשה בפועל, במשך כל השנה כולה.
2116 שבת קד, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ה' פ' בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשל"ז
מקור מפורש
בדף זה
ומכיון שזהו חיצוניות עתיק (נק' לכתך אחרי, כי) אי"ז אמיתית ענין הפנים, ואמיתית ענין הפנים שבתורה הוא באופן שאין שם כלל מציאות דאחור, וכמו הלוחות שלא הי' בהם פנים ואחור (אלא כולו פנים) כמבואר לעיל בארוכה, שזהו בחי' השיר שבתורה.
40 שבת קד, א. וראה ירושלמי שקלים פ"ו ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ט"ו תמוז, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בדף זה
וכדמשמע בהמאמר (די"ב תמוז תרפ"ז) דזה שאמרו רז"ל הבא לטהר מסייעין לו, דמשמעות לשון לטהר (ולא ליטהר) הוא לטהר אחרים, הוא, כי העזר והסיוע דניצוצות המתבררים (מסייעין לשון רבים, ע"ד בעוזרי) כשבא לטהר אחרים הוא באופן נעלה יותר.
84 שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: תורה צוה
מקור מפורש
בדף זה
כו' שנפלו בהן הניצוצין דמלכים שמתו וע"י קיום המצות חוזרים לקדושה, וזהו מורשה שהוא בחי' ירושה לאדום וארץ הכנעני כו', קהלת יעקב קהלת ואסיפת כל הניצוצין שנתפזרו למטה בנוג"ה דבי"ע בקבוץ ואסיפה בבחי' יעקב י' עקב, המברר כו' ואח"כ קרא ה' שמו ישראל כי שרית עם אלקים וגו' עם אלקים דייקא ולא על אלקים כו', והיינו כמ"ש בזוהר ע"פ ואהבת בכל לבבך, בשני יצריך, דא רזא כו' ע"ש, שגם היצה"ר מסייעו ועוזרו בחזרתו לקדושה בבחי' אתהפכא מחשוכא לנהורא, וזהו כי שרית עם אלקים דייקא כי אלקים גי' הטב"ע שהוא בחי' המדות טבעיי' שבאדם כי עיר פרא אדם יולד במדות מגונות דלא סגי בלא"ה כו', לכן בבא לטהר מסייעין אותו אף בחי' האלקים גי' הטב"ע כי דא רזא שנז' בזוהר וזהו עם אלקים דייקא ולא על אלקים וכנ"ל וד"ל.
45 בבא לטהר מסייעין אותו : ראה שבת קד, א. יומא לח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט הללו את ה' כל גוים
מקור מפורש
בדף זה
א"כ אהבה רבה זו מחמת חבירו באה לו בלבו ולא מחמתו כלל וד"ל, וכך יובן למעלה בבחי' אה"ר שלמעלה מבחי' חכ' דאצי' שנק' רב חסד או ונוצר חסד שהוא מי"ג מדה"ר שלמעלה מן החכמה כנ"ל, ועד"ז כל המדות הללו הן בחי' מקיפים שלמעלה מהגבלת אור בכלי כו' כידוע משא"כ בחי' המדות שלמטה מן החכמה שהן אורות פנימי' מוגבלים בכלים כמו עד"מ אהבה זוטא שנק' אהבת עולם הנ"ל ולמעלה נק' ז' כפולות וג' אמות חב"ד כו' כמ"ש בס"י וד"ל, והנה עד"ז יש ג"כ בסט' דקליפה כי זה לעומת זה עשה האלקי' כידוע דהיינו שיש ז' מדות הרעות שלמטה מן השכל שנולדו מן השכל כו' ויש י"ג מדות שלמעלה מן השכל ולא נולדה בלבו מן השכל כלל ונק' מקיפי' דקליפה וכמו עבר עבירה ושנה הותרה לו שנעשית לו כהיתר בלי התעוררות טעם ושכל אלא מבחי' מקיפי' דקליפה שלמעלה מן החכמה דקליפה מקפת וחובקת לנפשו הבהמית כמו ימין מקרבת דבסט' דקדושה כנ"ל עד שמתעורר כמים הפנים כו' באהבה רעה זו שלמעלה מן הטעם וע"כ הותרה לו וכמארז"ל הבא לטמא פותחין לו שערי טומאה להמשיך עליו מכתרין דקליפה שאינו עפ"י טעם ודעת כלל כו' (וכמ"ש במ"א בפי' וירא את העם כי בר"ע הוא כו') אבל לנגד ז' מדות הטובות שנולדים מן השכל נמשך בקליפה ז' מדות הרעות שנולדים מן השכל כמו תאוות וממון וכה"ג אך כמו ענין תאוות הכבוד והלבושים הנאים הוא מבחי' מקיפי' דקליפה שלמעלה מן השכל כו' שהוא קליפה יותר קשה ועמוקה וידוע שכל דבר הגבוה יותר כשנופל יפול למטה הרבה ביותר מדבר שאינו גבוה כ"כ שאינו נופל למטה כ"כ כך בחי' המדות דתוהו להיות שרשן למעלה מן השכל והן למעלה הרבה כידוע ע"כ בנפילתן נפלו למטה יותר והוא בחי' מדות דקליפה שהן בלתי מוגבלים בשכל ונק' מדות שבלא טעם, כמו תאוות הכבוד והלבושים וההתנשאות והחוצפא כו' וד"ל, ולזאת הנה מקריבים ע' פרים לברר דוקא לבחי' מקיפי' דקליפה ולכך מקריבים ביום הא' י"ג פרים לברר י"ג מדות דמקיפי' דקליפה לברר מהם הטוב ולהעלותם בי"ג מדות העליונות כו', וביום הא' נברר אור מקיף א' וביום הב' מקיף השני כו' עד יום הז' שאז מקריבי' ז' פרים שהוא לברר ז' מדות דקליפה שנולדים מהחכמה כי הבירור הרי הוא בא מלמטה למעלה מבחי' נוג"ה ותחלה צריך לברר הקליפה הקשה שנפל למטה יותר שהן המקיפים כנ"ל, ואח"כ הפנימי' שאינם למטה כ"כ וע"כ ביום הז' מקריבים ז' פרים וד"ל.
68 הבא לטמא פותחין לו שערי טומאה : שבת קד, א. זח"א נד, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב אדם כי יקריב
מקור מפורש
בדף זה
(ואפשר לתרץ עפי"ז קושית הרמב"ם בפ"ו מהל' תשובה באמרו פסוקים הרבה יש בתורה שנראין כסותרי' עיקר זה (כלומר מ"ש שהבחירה היא חפשית ביד האדם) ויעלה מהם על הדעת שהקב"ה הוא גוזר על האדם לעשות רעה או טובה ושאין לבו של אדם מסור לו להטותו כו', ותירוצו דחוק ע"ש, ולפי הנ"ל א"ש כי בודאי אמת שהקב"ה יוכל להטות את האדם לטוב אם ירצה וכמ"ש ורוח נדיבה תסמכני וכנ"ל שבאתעדל"ע אתעדל"ת וכמאמר והחזירנו בתשובה כו', אלא שאין זה רק לנפש אלקי' שבו בלבד שאותה הוא שמעורר ועדיין אין זה פעולה שלימה כי מ"מ הנפש הבהמית והגוף מעכבי' והמה מסורים ביד האדם ולא נתן הבורא ית' שיהי' מתפעלי' מהערה עליונה, וא"כ הקב"ה הוא רק עוזר בלבד להאדם שכשבא לטהר מסייעין לו אבל לא שיטהו מהרע לטוב לגמרי כי הגוף ביד האדם מסור וד"ל.
22 שכשבא לטהר מסייעין לו : שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ביום ההוא יגלח
מקור מפורש
בדף זה
וכמו בחי' אור אבא דאצי' שמקבל ממזל דנוצר וכה"ג להיות כי אוא"ס שבכתר הוא למעלה מעלה מבחי' החכ' עד שהחכ' נק' בחי' עשי' לבד, כמ"ש כולם בחכ' עשית כו' וכתי' עושה פלא שגם פלאות חכ' הוא בבחי' עשי', והיינו אלף דאאלפך חכ', ואין המשכה זו רק מבחי' מותרות ונובלות שהוא בחי' צומח שבחי כו' והיינו מבחי' מותרי מו"ס דע"י שנמשך בשערות דדיקנא דא"א שנק' זקן אהרן, כמו עד"מ הזקן בשנים ששערות זקנו לבנות, והוא כאשר נתמלא חכ' בבחי' גדלות המוחין עד שיוצאין ובוקעין בחי' מותרות שהן השערות דזקן וע"כ נק' זקן זה קנה חכ' כו' כידוע.
23 דאאלפך חכ' : איוב לג, לג. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ענין והתהלכתי
מקור מפורש
בדף זה
והנה אברהם הוא בחי' רב חסד, כי אית חסד כו' אם הבנים אשר נמשך החסד עפ"י השכל למי שראוי כו', ויש בחי' רב חסד בחי' טבע החסד לעשות חסד עם כולם וגם לא עפ"י השכל כי עפ"י התורה אינו צריך ליתן יותר מחומש ממעותיו, ואברהם לוה מעות ונתן צדקה כדאיתא בחזרה פרע חובותיו אשר זה המדה לעשות חסד כזה אינה עפ"י התורה אלא שמדרגתו מבחי' רב חסד גרם למעלה למשוך אא"ס להיות בחי' חכמה, כי אבא יונק ממזל הח' כי מזלות הם בחי' שערות, והנה שערות הם לפי הנראה נמשכים מבחי' חיצוניות, והראי' שיוכל לחתוך אותם ואינם שייכים לגמרי לעצם, אעפי"כ באמת נמשכין מבחי' פנימיות המוחין, והראי' שסריס אין לו זקן כי מחמת שאין לו כח המוליד ע"כ אין לו שערות בחי' זקן כי כח המוליד הוא בבחי' א"ס כי הוא יכול להוליד דור אחר דור עד אין קץ כו' וכאשר אין לו כח המוליד אזי אין לו שערות ג"כ וממילא מובן ששערות הם מבחי' א"ס, ע"כ אברהם ע"י בחי' רב חסד הוא המשיך נוצר חסד שהוא מזל הח' המשיך להיות בחי' חכמה כמ"ש נוצר חסד לאלפים שהוא ב' אלפים אאלפך חכמה אאלפך בינה כי אבא יונק ממזל הח' ואימא ממזל הי"ג, ע"כ שהוא מבחי' ורב חסד המשיך בחי' המזלות נוצר חסד לאלפים, וזהו אברם אינו מוליד אבל אברהם כו', כי אברם בחי' א"ב ר"ם בחי' אב אבל הוא רם שהוא בחי' שלמעלה מהשתלשלות העולמות שא"א להיות בחי' הולדה, פי' שאברם הוא רק בחי' המשכה מא"ס שיהיו או"א תרין רעין כו' בבחי' תרין עטרין אבל לא בחי' הולדת מוחין חדשים שיהי' בחי' בן ובת וד"ל.
54 אאלפך חכמה אאלפך בינה : איוב לג, לג. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לו דין דקדוק כתיבתן ק
מקור מפורש
בדף זה
ק צ"ל תג קטן על גגה בצד שמאל לכתחלה ויריכה הימנית צריכה להיות עקומה היטב לצד רגל שמאל התלויה ויש למשוך רגל שמאל התלויה באלכסון קצת לצד ימין:
קמט ס' התרומה סוף הל' תפילין מגמ' שבת קד, א. הגהות מיימוניות פ"א מהל' תפילין אות צ. אגור. אלפא ביתא. ב"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לו דין דקדוק כתיבתן
מקור מפורש
בדף זה
ש ב' ראשיה הראשונים יהיו כעין יו"ד שפניה למעלה מטעם שנתבאר למעלה וראשה הג' כעין ז' מטעם שנתבאר שם ולפי קבלת האר"י ז"ל כל השיני"ן שבתפילין יהיו ג' קוין כג' ווי"ן ישרות וצריך לדבק ראש האמצעי לצד שמאל למטה ולא יהא מושב רחב למטה אלא חד לצד שמאל לכתחלה ואז יהיו כל הג' ראשים עומדים למטה על רגל אחת כמו הקו"ף והרי"ש:
קנח רוקח שם. ב"י בשם המנהיג (הל' תפילין, נוסח ב). רמב"ן רשב"א ור"ן מגמרא שבת קד, א. וראה שם שבכתב המיוחס לרבינו הוי"ו אמצעי הוא מרכז השי"ן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת י
מקור מפורש
בדף זה
וה' יהי' בעזרו ויגמור בעדו, כי הבא לטהר כו'.
746 הבא לטהר כו ': שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' שהקב"ה נק' חתן
מקור מפורש
בדף זה
[ג] וככל דוגמא זו יובן ג"כ למעלה בענין סובב כ"ע וממלא כ"ע, שבחי' ממלא כ"ע הנ"ל שהוא כח האלקי המתלבש בתוך כ"ע בבחי' או"פ מקבל תמיד מבחי' סובב כ"ע, אע"פ שהוא בבחי' מקיף וסובב על כל העולמו' ומקיף לכולם בשוה דהיינו מה שלא יוכל לבא משם בבחי' גילוי אור ושפע ממש להחיות העולמו' מאין ליש, מ"מ מבחי' סובב זה ממנו דוקא נמשך ונמצא מציאו' האור ושפע האלקי' המצומצם בעולמו' דבי"ע, כמשל אותיו' הדיבור דיו"ד מאמרות שנמשך מהעלם המח' הכללי' שנק' מא' סתום בבחי'
22 מא' סתום : שבת קד, א. וראה גם ס' מאמרי אדהאמ"צ שמות ח"א ע' ריג. במדבר ח"ג ע' א'פה וע' א'רנה. דברים ח"א ע' רפד. ח"ג ע' תשצט. ובהמ"מ שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
בדף זה
וכך הוא בניצוץ האלקי בפרט שנק' כלה ע"י בחי' הריקוד שמרקדין לפניה עי"ז יאיר בה מה שבהעלם לגילוי והוא אור אה"ר הנ"ל (וענין הריקוד הוא בחי' דילוג כמו קול דודי כו' מדלג על ההרים, והוא בחי' אורות עליונים מקיפים שמעולם העליון שבאין לעזור לניצוץ האלקי וכמ"ש ה' לי בעוזרי, והיינו הבא לטהר מסייעי' אותו שיש הרבה מסייעי"ן לכל ניצוץ כשבא לטהר לבו למעלה כו').
294 קול דודי. . ה' לי בעוזרי. . הבא לטהר : שה"ש ב, ח. תהלים קיח, ז. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
בדף זה
וז"ש במשה לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא דהיינו בכל בית דח"ע שהן התו"מ כמו שהן במהו"ע ממש שנק' הון ביתו [נאמן הוא להביא ולהמשיך למטה דברים גשמיים דווקא, ולזה נקרא עבד הוי' ממש שלמעלה גם מבחי' בן דמשיח שאמר בו אני היום כו', וכמו עבד הנאמן בכל ביתו] שכרצונו עושה כמו בעה"ב עצמו ממש שאין כח זה גם לבן כו' והן כל דיני התורה שע"י משה דוקא שאין כל נביא כו' וכמ"ש אין משגיחין כו'.
273 שאין כל נביא : שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בדף זה
חסד על לשונה לפי שתורה של חסד דח"ע דתושב"כ על לשונה למעלה מלשונה, בהעלם במקיף דצרופי' שבהעלם בא בדיבור, דגם דפתיחה זו באותיות הדבור בתושבע"פ הוא בא מאין ליש להביא דוקא במעשה בפו"מ (ולא כאותיות דתושב"כ שהן בהעלם דח"ע כנ"ל) בגילוי במא' פתוח לגמרי בגזירת מלך, אבל שרש פתיחה זו הוא מן ההעלם דח"ע שבראש שפותח הצנור דמקור החכ' שבראש במזל ונוצר אותיות צנור (כמו פתח ר"פ כו' שפתח הצנור הנעלם דתעלומות ח"ע שבתושב"כ דהא בהא תליא מטעם הנ"ל וכמשי"ת (ומשה הי' כבד פה וכבד לשון וא' בר"מ כבד פה בתושבע"פ וכבד לשון בתושב"כ משום דהא בהא תליא דמקור הח"ע שבראש הוא מקור דח"ת שבדיבור, ולפי ששרש משה ממ"ה דח"ע כמו שהיא בבחי' אין דכתר ממש דאפי' אור צח כו' אוכם הוא ממש לגבי עה"ע ונק' ירא בושת כמ"ש במ"א וע"כ הי' עניו מכל האדם כו', לכך הי' ירידה [oldpage_34] אצלו להיות בהמשכה מאין דח"ע לגילוי בתושב"כ ושבע"פ, ומטעם זה עצמו א"ל מי שם פה לאדם כו' כמ"ש במ"א), וזהו וכל בניך למודי הוי' ורב שלום בניך שהן ת"ח שעוסקי' בבנינו ש"ע כידוע, והיינו כמו התנאי' בעלי המשנה שנק' מוסדי ארץ בחכ' שבדבור דתו' שבע"פ להיות פיה פתחה בחכ' כו' שהן ראשי המדברי' בדיבור זה דח"ת דמשנה לפי שממשיכי' מכח ועוז דח"ע דתושב"כ להיותם בחי' ממוצעי' כנ"ל ע"כ נק' למודי הוי' ל' נפעל שמקבלי' ונלמדי' משם הוי' שהוא שם מ"ה דח"ע שבראש.
543 במא' פתוח : שבת קד, א. ראה גם לקמן פ' וארא פא, ג. בא צא, א. קכח, ב. בשלח קמג, ד. יתרו רסה, א. תצוה שמב, א. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' ריג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת מח
מקור מפורש
בדף זה
ובשימנו הדברים האלה אל לבנו חיל ורעדה אחזונו, ואמרנו עד מתי ניתיב בקיימא דחד סמכא, הוא השקר המסמא את העינים העושים להקל עצמם ולפטור מחוב זה, מחמת אפס הפנאי וטרדת הפרנסה לפרנס בני ביתו ונפשות אשתו ובניו, ועל חיי נפשו שהם בצער, זאת ועוד אחרת שעל זה נאמר בואו ונחשבה השעות והימים שהולכים בהבל וריק, וכל מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק עליו נאמר כי דבר ה' בזה .
2232 דחד סמכא הוא השקר : ע"פ זח"ג קכז, ב. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח מה יפו פעמיך (שלוש רגלים) כו'
מקור מפורש
בדף זה
התחום דקדושה וכמ"ש אל יצא איש ממקומו כו' וגם למעלה בחי' נה"י נק' רגליך וע"ז אמר אם תשיב משבת רגליך שצריך לאסוף בחי' נה"י דקדושה להגביהם כלפי מעלה בשבת ולא ירדו כ"כ למטה בבחי' חלל דקליפה לגרום להם ג"כ שפע המוחין דשבת כו' [וע' מענין אל יצא איש ממקומו בזח"ב בשלח דס"ג סע"ב ובפ' ויקהל דר"ז ע"א דהא מיניה לבר אתר דאלקי' אחרים איהו כו' ממקומו דא כבוד דלתתא ושם פי' דאלפים אמה הם נגד שהמל' הנק' מקום בנינה משני בחי' חו"ג ושרשם מחו"ב הנק' אאלפך חכ' ובינה, שמחו"ב אין להם יניקה כו'], ומזה יובן ג"כ דרך כלל על כל פגם וחסרון שנעשה ע"י כל ל"ת כמו לאו דכלאים לא תלבש שעטנז כו' וכיוצא שעי"ז גורם ירידת שפע הקדושה להיות משכנה בבחי' החלל והפגם דסט"א וכמ"ש ולא תחללו כו' וכמ"ש זה הענין במ"א, והוא ע"ד ענין הנ"ל בירידת בחי' הרגל למטה כו' [ומזה יובן ענין והארץ הדום רגלי שע"י קיום המצות גורמים הגבהת בחי' רגלי שהם נהי"מ דקדושה שיהיו נפרדי' מהקליפות ויתעלו למעלה, וזהו וצדקה תרומם גוי, דפי' גוי היינו שיגביה נה"י המרומזי' באות ג' דגוי שיתכללו בחג"ת בחי' וא"ו כו' והיינו ע"י צדקה, שפי' בלק"ת מהאריז"ל בישעי' שם שרגל הקוף מורה על רגליה יורדות מות, וכשנפרד הרגל מהקליפות נעשה מזה ה', וזה מרומז בצדקה שיש בה קוף הא כו' וידוע שכל המצות נק' בשם צדקה וכמ"ש וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות את כל מצות ה' כו', היינו כי ע"י קיום המצות נעשה בחי' עליות נהי"מ שיתפרדו מהסט"א ואזי יעלו למעלה, ועי"ז גורם עליות כל העולמות למעלה מעלה כמבואר מענין עליות דשבת שהתחלה עליות נהי"מ דעשיי' וזה גורם גם עליות כח"ב דאצי' למעלה כו' כמבואר בד"ה את שבתותי תשמרו, הרי שהרגל מגביה את הראש א"כ הראש מקבל מהרגל, וכ"ז ע"י והארץ הדום רגלי שהוא מעשה המצות ותשבע"פ הנקראי' ארץ שהם בחי' הדום להגביה הרגל ע"ד אם תשיב משבת רגליך כו' ועי"ז וקראת לשבת ענג כו' המשכת וגילוי ענג העליון.
73 אאלפך חכ' ובינה : איוב לג, לג. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח בראשית כו'
מקור מפורש
בדף זה
יצאו בו ברגלם אלא יאספו את רגלם לתוך התחום דקדושה וכמ"ש אל יצא איש ממקומו כו' וגם למעלה בחי' נה"י נק' רגליך וע"ז אמר אם תשיב משבת רגליך שצריך לאסוף בחי' נה"י דקדושה להגביהם כלפי מעלה בשבת ולא ירדו כ"כ למטה בבחי' חלל דקליפה לגרום להם ג"כ שפע המוחין דשבת כו' [וע' מענין אל יצא איש ממקומו בזח"ב בשלח דס"ג סע"ב ובפ' ויקהל דר"ז ע"א דהא מיניה לבר אתר דאלקי' אחרים איהו כו' ממקומו דא כבוד דלתתא ושם פי' דאלפים אמה הם נגד שהמל' הנק' מקום בנינה משני בחי' חו"ג ושרשם מחו"ב הנק' אאלפך חכ' ובינה, שמחו"ב אין להם יניקה כו'], ומזה יובן ג"כ דרך כלל על כל פגם וחסרון שנעשה ע"י כל ל"ת כמו לאו דכלאים לא תלבש שעטנז כו' וכיוצא שעי"ז גורם ירידת שפע הקדושה להיות משכנה בבחי' החלל והפגם דסט"א וכמ"ש ולא תחללו כו' וכמ"ש זה הענין במ"א, והוא ע"ד ענין הנ"ל בירידת בחי' הרגל למטה כו' [ומזה יובן ענין והארץ הדום רגלי שע"י קיום המצות גורמים הגבהת בחי' רגלי שהם נהי"מ דקדושה שיהיו נפרדי' מהקליפות ויתעלו למעלה, וזהו וצדקה תרומם גוי, דפי' גוי היינו שיגביה נה"י המרומזי' באות ג' דגוי שיתכללו בחג"ת בחי' וא"ו כו' והיינו ע"י צדקה, שפי' בלק"ת מהאריז"ל בישעי' שם שרגל הקוף מורה על רגליה יורדות מות, וכשנפרד הרגל מהקליפות נעשה מזה ה', וזה מרומז בצדקה שיש בה קוף הא כו' וידוע שכל המצות נק' בשם צדקה וכמ"ש וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות את כל מצות ה' כו', היינו כי ע"י קיום המצות נעשה בחי' עליות נהי"מ שיתפרדו מהסט"א ואזי יעלו למעלה, ועי"ז גורם עליות כל העולמות למעלה מעלה כמבואר מענין עליות דשבת שהתחלה עליות נהי"מ דעשיי' וזה גורם גם עליות כח"ב דאצי' למעלה כו' כמבואר בד"ה את שבתותי תשמרו, הרי שהרגל מגביה את הראש א"כ הראש מקבל מהרגל, וכ"ז ע"י והארץ הדום רגלי שהוא מעשה המצות ותשבע"פ הנקראי' ארץ שהם בחי' הדום להגביה הרגל ע"ד אם תשיב משבת רגליך כו' ועי"ז וקראת לשבת ענג כו' המשכת וגילוי ענג העליון.
42 אאלפך חכ' ובינה : איוב לג, לג. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וירא העם וינועו כו' בינה יתירה
מקור מפורש
בדף זה
לעולם, והיינו למעלת העולם ע"ש אאלפך חכ' אאלפך בינה, ויובן בהקדם מארז"ל)
900 אאלפך חכ' אאלפך בינה : ע"פ איוב לג, ג. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וזהו דכתיב מגיד דבריו ליעקב
מקור מפורש
בדף זה
כו', והענין הוא כנ"ל שגילוי יסוד דא"ק הוא למעלה מבחי' התהו שז"ע מלך השמיני הדר שרש התיקון, וכשהגיע לעשרים דור שכף הוא בחי' כתר אז הי' יכול להיות נמשך הגילוי מבחי' יסוד דא"ק, ולפ"ז יתפרש מגיד דבריו ליעקב דבריו הוא בחי' המילה שעלי' נא' דבר צוה לאלף דור, ומ"ש ליעקב ית' לקמן שז"ע איש תם יושב אוהלים כו').
1646 שכף. . כתר : ראה רש"י שבת קד, א ד"ה כתר. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תרסא. לקו"ת שה"ש יח, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עשה צדקה ומשפט כו'
מקור מפורש
בדף זה
כמו שע"י בחי' מאדך של האדם מעורר מאד העליון כו', ובאתעדל"ת אתעדל"ע שע"י בחי' חסד הזה, פי' תי' חסד הוא ח"ס דלי"ת מל' דל ואביון שכאשר מעורר רחמנותו וטובו להשפיע חסד לדלי' להחיות את נפשם והיא בלתי הגבלה מוגבלת כענין השיעורים הנ"ל שאמרו, עי"ז מעורר חסדו ית' שהיא באמת בלי גבול והוא בחי' חסד דלגאו בחי' חסד עילאה שנק' ורב חסד או גם בחי' חסד דקשוט, שהרי עי"ז נמשך גם להיות מחי' מתים ברחמים רבים, ולא כמו הזאת מי חטאת לבד, שיומשך תוך בחי' עולמות עליונים ותחתוני' שהכל נק' דלים ושפלים נגדו ית', ולית להון מגרמייהו כלום, וכולא קמי' כלא חשיב, ועי"ז מתתקנים כל הפגמים שפגם ע"י בחי' מגרעת בקדש העליון שנעשה ע"י בעולמות עליונים ותחתונים כו'.
162 דלי"ת מל' דל : ראה שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם לכל תכלה ראיתי קץ
מקור מפורש
בדף זה
וצ"ל דקודם שנאצל בחי' זו לא הי' שייך כלל לומר שם חכים אף דלא בחכ' ידיעה מ"מ נק' חכים ולא הי' שייך זה לומר כלל, וזהו שנאצל בחי' זו כדי שיהי' שייך לומר שם חכ' התורה, דמה שארז"ל אלפים שנה קדמה תורה לעולם פי' אלפך חכ' אלפך בינה והוא חו"ב דסדר השתל' ואפי' נא' בכללות השתל' ומה שם הם בחי' אלפים שנה מ"מ קודם שנאצל בחי' זו דבידיעת עצמותו כו' לא הי' שייך זה כלל, ולכן נאצל בחי' זו כדי שיהי' שייך לומר שם חכ' התורה.
17 אלפך חכ' אלפך בינה : כנצ"ל: ואאלפך — איוב לג, ג. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וכל שיח השדה
מקור מפורש
בדף זה
ארי' גבוה מפני שור שה"ה ימין ושמאל ומ"מ ארי' למטה הוא חי' טמאה שטורף ודורס ושור הוא בהמה טהורה ויוכל להיות קרבן ריח נחוח לה' ונת"ל (בד"ה ביום השמיני עצרת ) שהיא מדריגה גבוה ולכאו' היה צ"ל בהיפך שהארי' יהי' בהמה טהורה ושור בהמה טמאה אך הנה אף אם יהי' ריבוי רבבות השתל' מדרי' לא הי' אפשר שיומשך מארי' חי' טהורה רק בדרך נפילה ושבירה דוקא ושיהי' חי' טמאה מפני שאין לה לבוש למטה רק חי' טמאה, וככה יובן כשהמלאכים בקשו תורה א"ל כלום יצה"ר יש ביניכם ולכאו' והלא לא בקשו תורה בגשמיות אלא ברוחניות שכל הלכה ישנה ברוחניות ג"כ וכמו קא מפלגי במתיבתא דרקיעא בהרת קדמה לשער לבן כו' ולמעלה אינו שייך בהרת ולא שער לבן, אלא שהוא ברוחניות דצרעת ברוחניות הוא הסתלקות אור אבא והלימוד הוא אם הוא באופן כזה כו', ומה השיב להם כלום יצה"ר כו' והענין הוא מפני שהתורה היא השפעה פנימיות א"א שיומשך למטה רק בדבר גשמי להאדם שהוא נתלבש בגוף גשמי כו', רק אחר שלומד תורה בגשמיות ומקיים מצות אז בצאת הנפש מהגוף הוא לומד תורה ברוחניות ומלאכים רק מקשיבים לקולך שמקבלים ע"י נשמות ודוקא אותן שהיו מלובשים בגופים (וצ"ע שהרי מבואר במ"א שהנשמה קודם בואה לגוף היא בג"ע, וע' בד"ה וככה בתחילתו ) וזהו ביום חתונתו זו מ"ת שנמשל לחתונה מפני שתורה היא השפעה עצמיות, ולכן נאמרו דברים פשוטים מפני שתורה הוא מדרי' גבוה אלפך חכ' אלפך בינה לכן נמשך בדברים פשוטים, אף שאלמלא לא אמרה תורה היו עושין כן מצד השכל, ומכשנא' בתורה הוא באו"א, (מובן מזה שהתורה הוא יחוד פנימי דחו"ב והנה שרשב"י שהי' תורתו אומנתו לא הי' מפסיק לתפלה, דתפלה
43 אלפך חכ' אלפך בינה : כנצ"ל: ואאלפך — איוב לג, ג. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם לכל תכלה ראיתי קץ
מקור מפורש
בדף זה
אך הענין הוא בכדי שיוכל להיות מא"ס שהוא פשוט בתכלית הפשיטות יהי' אפי' בחי' לאו בחכמה ידיעה וכש"כ חכ' ידיעה שהוא חכמת התורה צ"ל להיות תחילה ענין ידיעת עצמותו, כי מא"ס עצמותו ומהותו אינו יכול להיות חכ' ידיעה שהיא חכמת התורה וכן אפי' לאו בחכ' ידיעה, לכן ע"י שנאצל בחי' ידיעת עצמותו אז יכול להיות חכמת התורה, כי אפי' בחי' אלפים שנה קדמה תורה לעולם ואיך שנפרש פירושו הן שקאי על בחי' אאלפך חכ' אאלפך בינה שהו"ע חו"ב דע"ס דאצי' והן שהו"ע כללות סדר השתל' העולמות אינה יכולה להיות אא"כ שנאצל תחילה ידיעת עצמותו אז יכול להיות יודע את התורה.
18 אאלפך חכ' אאלפך בינה : ע"פ איוב לג, ג. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
בדף זה
והנה באבות לא נתגלה רק בחי' ש' הוי' המאיר בש' אלקים, שהוא בחי' מדות עליונים, לפי שהאבות היו מרכבה לבחי' מדות שהוא בחי' השייך לעולמות, אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות הוי' אלקים כו' שהוא בחי' מדות עליונות, משא"כ עצמות ש' הוי' כמו בחכ' וכמ"ש הוי' בחכ' לא נודעתי להם כו', אך ע"י התורה נתגלה שם עצמיות ש' הוי' כמו שהוא בחכ' לפי שאורייתא מח"ע נפקת אלפיים שנה קדמה לעולם אאלפך חכ' אאלפך בינה כו' שלמעלה מבחי' מקור לעולמות כו', והיינו לפי שבתומ"צ הוא התגלות עצמות המוחין.
111 אאלפך חכ' אאלפך בינה : ע"פ איוב לג, ג. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחוג לי
מקור מפורש
בדף זה
משא"כ בחי' י"ה שהוא אנת חכים ולא בחכ' ידיעא כו' אינם שייכים לעולמות כלל כי אף גם אם לא נבה"ע שייך ג"כ בחי' חכ' כו' (וכענין שארז"ל אלפים שנה קדמה תורה לעולם שנא' אאלפך חכ' אאלפך בינה שבחי' חו"ב קדמו למעלת העולם כמ"ש מזה בכ"ד).
60 אאלפך חכ' אאלפך בינה : ע"פ איוב לג, ג. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי
מקור מפורש
בדף זה
אלפך חכמה אלפך בינה, א"כ המלאכים ע"י עבודתם ממשיכים מבחי' י"ה בו"ה, כי פעם כתי' כי יד על כס י"ה בזה"ג אין השם שלם כו' אבל ע"י עבודתם ממשיכים מבחי' י"ה בו"ה, וזהו"ע תיבת ישרה המשכת י"ה בבחי' ת"ק שהיא מדות בחי' ו"ה כו'.
51 אלפך חכ' אלפך בינה : כנצ"ל: ואאלפך — איוב לג, ג. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ וירא, כ' מ"ח צב"ר, ריגא
מקור מפורש
בדף זה
שהדוגמא מזה יובן למעלה דהמוחין הם למעלה מהעולם, וכמאמר אלפים שנה קדמה תורה לעולם, ב' אלפי"ן, כמ"ש אאלפך חכמה אאלפך בינה, דהספירות חכ' ובינה הם קדמו למעלת ומדרי' העולמות, דגם אם לא הי' התהוות העולמות שייך בחי' חו"ב, אבל המדות הם לצורך העולמות, ונמצא המדות הן לזולתו והמוחין הן לעצמו.
76 ראה איוב לג, לג. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ה'תשכג
מקור מפורש
בדף זה
ותקוותי להשי"ת כי יעזור לנו, לי ולתלמידיו החסידים המקושרים לקיים רצונו ופקודתו, כי עלינו המצוה, והבא לטהר מסייעין לו , והאלקים עוזר לכל אחד בפרט באופן מופלא ובלתי משוער מראש, רק צריכים להיוה כלי לעשות בתמים, כמו עבד פשוט המקיים רצון אדונו, מבלי חשוב בזו מאומה, ואז משרה האלקים ברכתו בהמפעל ההוא.
196 והבא . . לו : שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע אשה כי תזריע
מקור מפורש
בדף זה
והנה שרש התורה הוא בחי' חכמה עילאה שלמעלה מהיות מקור לעולמות כו', וזהו התורה קדמה לעולם אלפים שנה שהוא ענין אלפך חכמה אלפך בינה כו'.
24 אלפך חכ' אלפך בינה : ע"פ איוב לג, ג. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח ענין יצי"מ וקי"ס
מקור מפורש
בדף זה
שמעלת התורה גדלה מתפילה כי הנה ענין לימוד התורה הוא ג"כ ע"י ביטול במציאות עד שאינו מהות בפ"ע רק דבר ה' מדבר בפיו וכמאמר ודברי אשר שמתי בפיך אך הביטול הוא במדריגה יותר גבוה כי הנה ידוע שהתורה קדמה לעולם אלפים שנה אאלפך חכמה אאלפך בינה משא"כ שרש ומקור העולמות הוא מבחי' החסד כנ"ל.
103 אאלפך חכמה אאלפך בינה : ע"פ איוב לג, ג. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
בדף זה
אך אעפ"כ לא יגיעו רק לבחי' הארת העצמי' וממשיכים אותו בבחי' סובב כו', ולכן נק' בשם אין עושין רצונו של מקום בבחינתם כו', משא"כ ההילוך בבחי' פנים בבע"ת הוא בחי' תשו"ע והיינו תשובה שאינה באה מצד הריחוק רק מצד ההסתכלות דאמיתית הביטול דסוכ"ע וממכ"ע לגבי אור העצמו' דבחי' אתה הוי' לבדך כו' (והם נשמות שנולדים בבחי' תאומים עם בחי' ז"א בהיותם בבחי' עיבור באימא עילאה והם הנק' אחים ממש לז"א כו' עיין בב"ז פ' פנחס במאמר האיילת כו' ), וההסתכלות זאת אצלם הוא ע"י לימוד התורה כמאמר גל עיני ואביטה נפלאות כו', שהוא ביטול דסובב וממלא בבחי' העצמות שנק' נפלאות ב' מיני פלא, והבטה זאת הוא מתורתך כו' להיות שהתורה קדמה לעולם בחי' סובב וממלא רק שרשה בבחי' העצמי' המלובש בחכמה עילאין שנק' אלפיים שנה אאלפך חכמה אאלפך בינה כו', וידוע דהתורה נק' תשו"ע כמבואר באיגרת התשובה פ"ח בשם הרע"מ פ' נשא יעו"ש, ועיין במאמר מה טובו הנאמר תר"ב ברשימה שלי בענין תשובה דנשמה שזהו בחי' לימוד התורה.
223 אאלפך חכמה אאלפך בינה : ע"פ איוב לג, ג. שבת קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק א
מקור מפורש
בדף זה
וכן הוא בכל דבר, ובקדושה הוא ענין ונפשי כעפר לכל תהי' ולהיות אסקופה הנדרסת לכל, וידוע מאחז"ל הבא לטהר מסייעין לו מלמעלה, שיוכל לילך ממדריגה למדריגה בעילוי אחר עילוי, וזלעו"ז בקליפה הוא ענין העצבות שנתבאר בכמה דוכתי והעיקר בד"ה ויספו ענוים בה' שמחה שהעצבות הוא היסוד והמקור לכל מיני רע ונק' נוק' דקליפה שהוא אסקופה הנדרסת לכל מיני רע ח"ו, והטעם הוא פשוט כי הוא אומר לנפשו נואש, וע"ז אמרו רז"ל הבא לטמא פותחין לו, ויכול ליפול למטה מטה ח"ו עד כי יפול הנופל בלתי תקומה ח"ו, היפך משפלות ועפר דקדושה שהוא המקור לכל צמיחה טובה, וזהו ועצבות מיסוד העפר כי עצבות הוא מיסוד העפר דקליפה, שהוא עיקר היסוד דקליפה.
58 הבא לטהר . . הבא לטמא: שבת קד, א. ראה לקו"ת שמע"צ פח, ב בפירוש "מסייעין" לשון רבים. וראה שם צ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר