ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ב ש"ת שיחה א

409

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה א

ושבת שובה

א. בפרשת השבוע נאמר: לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' אלקיכם¹.

בגמרא² ישנן שתי דעות בנידון זה. לדעה אחת היה מונח ספר־התורה – בארון, יחד עם הלוחות, ולדעה אחרת " היה מונח בצד הארון. ברם, לפי שתי הדעות היה ספר התורה בקודש הקדשים.

כלומר, בקדשי־קדשים היו מונחים הן הלוחות – אותיות חקיקה, והן ספר התורה – אותיות כתיבה.

יש, איפוא, להבין את הקשר בין ספר־תורה, אותיות כתיבה, לבין קדשי קדשים.

הקשר בין הלוחות – אותיות חקיקה – לבין קדשי קדשים מובן, שכן בקדשי־קדשים "מקום הארון אינו מן המדה", כלומר: למרות שהיה זה מקום מוגבל, אמתים וחצי ארכו וגו', היה מקום זה עצמו למעלה מן המקום.

– כך גם הזמן של קדשי קדשים היה למעלה מן הזמן, שכן זמן ומקום קשורים זה בזה –

והוא הדבר לגבי ענין אותיות " החקיקה: למרות שהן מהוות מציאות של אותיות בשיעור ומדה הדרושים לאותיות – לא הביאו, עם זאת, תוספת ללוחות, והרי זה ההבדל בין אותיות הכתיבה לבין אותיות החקיקה, שאותיות הכתיבה הן דבר נוסף – דיו

על הקלף ואילו אותיות החקיקה הן

מיניה וביה",

ובמיוחד האותיות מ"ם וסמ"ך שבלוחות – שבנס היו עומדין³.

מובן, איפוא, לפי זה, הקשר בין אותיות החקיקה לבין קדשי־קדשים, אבל מה הקשר בין אותיות הכתיבה לקדשי קדשים?

ב. תכליתו של קדש הקדשים הוא – שתוכנו, זמן ומקום שלמעלה מזמן ומקום, יאיר גם מחוץ לקדשי קדשים, בעזרת כהנים, עזרת ישראל, עזרת נשים, הר הבית ואף מחוץ להר הבית, עד כדי שגם אומות העולם – במקום המצאם ולא רק כשהם באים לבית המקדש – ידעו שזמן ומקום הנם למעלה מזמן ומקום, ולכן "ועמדו זרים ורעו צאנכם".

לפיכך היו מונחות גם אותיות הכתיבה בקדשי־קדשים. אלו שימשו

ממוצע" (דרגת ביניים) להמשכת אור קדשי הקדשים אל המציאות והישות שבחוץ.

הערות

1. דברים לא, כו.
2. בבא בתרא יד, א הובא ברש"י דברים לא, כו.
3. שבת קד, א. מגילה ב, ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.