181

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שמקוה מטהר גם את מי שנשאר טמא לאחר הטבילה, טהרה של מקצת טומאה, כך "הקדוש־ברוך־הוא מטהר את ישראל": אל ליהודי לחשוש שאם חזר בתשובה על חלק מעבירותיו, לא יקבל הקדוש־ברוך־הוא את "מקצת" התשובה שלו57, אלא באותו אופן שהמקוה מטהר את הטמאים גם אם ישארו טמאים, כך מטהר הקדוש־ברוך־הוא את ישראל גם כאשר ישארו טמאים ר"ל בגלל עבירות אחרות58.

כל זאת אפשרי מפני ש"הקדוש־ברוך־הוא מטהר את ישראל", מפני שגם הטהרה במקוה אינה נובעת מעבודת ישראל, אלא מאת הקדוש־ברוך־הוא – מצד עצם הקשר שבין ישראל לה', ולפיכך אין היא מוגבלת:

היא מתקיימת בכל התקופות והמצבים, ואף לאלה שאחרי הטהרה תישארנה עליהם טומאות אחרות – גם לגביהם קיים "הקדוש־ברוך־הוא מטהר את ישראל".

י. ההוראה בעבודת ה'

זוהי ההוראה הנפלאה מדברי רבי עקיבא: בא יהודי אל הקדוש־ברוך־הוא ומבקש: אין לי כח וזמן כדי להתחרט על כל עבירותי, אך יש לי רגעים מספר, ולפיכך אני מתחרט ומתוודה על העבירות המעיקות ביותר. הוא יכול לחשוב שאין הקדוש־ברוך־הוא מקבל תשובה כזאת. אומר רבי עקיבא: לא! "אשריכם ישראל": אשרי ישראל, שכאשר הקדוש־ברוך־הוא רואה שיהודי מתקרב אליו, בכל אופן שהוא, הוא מיד מכפר – "הקדוש־ברוך־הוא מטהר את ישראל".

ואחר־כך מסייע לו הקדוש־ברוך־הוא59 שיתקיים אצלו "מצוה גוררת מצוה"60, והוא יתפטר מכל עבירותיו, עד שהוא מגיע לדרגה גבוהה כל כך של בעל־תשובה, שאין צדיקים גמורים יכולים לעמוד שם61.

(משיחת ו' תשרי תשל"א)

הערות

  1. 57. אבל להעיר מאגה"ת פ"א: "שיגמור בלבו כו' ולא יעבור עוד כו' הן במ"ע הן במל"ת". וראה בלקו"ב לתניא ח"ב ע' נט (אגה"ת עם ליקוט פירושים כו' (קה"ת) ע' עח). לקו"ש חי"ט ע' 394 הערה 20. לקו"ש חל"ב ע' 8 ואילך.
  2. 58. ועפ"ז יובן ההמשך של דברי ר"ע לדרשת ראב"ע שיוהכ"פ מכפר על עבירות שבין אדם למקום גם (כשעדיין יש לו עבירות אחרות) כשלא נתכפר על עבירות שבין אדם לחבירו (כפשטות דברי ראב"ע, וכנ"ל הערה 40).
  3. 59. דהבא ליטהר מסייעים אותו (שבת קד, א. וש"נ). ובאגה"ת פי"א (ק, ב): הבא דייקא מיד שבא.
  4. 60. אבות פ"ד מ"ב.
  5. 61. ברכות לד, ב. רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד. וראה סה"מ תש"ט ע' 183 בהערה. לקו"ש חי"ד ע' 361 ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.