יד
חסד כו' ומ"מ א"ס להתפשטותם כנ"ל, אמנם בכתבי האריז"ל נת' חיוהי הוא בחי' חב"ד האורות והכלים, וגרמוהי הם בחי' זו"נ125 האורות והכלים שלפי פי' זה יתבאר היטיב ענין אחליפו דוכתייהו אור החסד בכלי הגבורה מאחר שמפרש גרמוהי גם על אור המדות שזה חסד וזה גבורה, וביאור הענין הוא כנ"ל שענין המדות הוא השפעה לזולתו דוקא וכנ"ל בענין חסדן או רחמן שא"א כ"א כשיש על מי להתחסד או להתרחם, משא"כ בבחי' חכ' שיכול לישב ולהשכיל השכלות, וכענין רשב"י שניתוסף לו חכ' הרבה כמארז"ל בענין רפב"י126 שמתחילה השיב לו רפב"י י"ב תירוצי' על קושייתו, ואח"כ כשהקשה רפב"י השיב רשב"י ך"ד תירוצי', הגם שלא הי' לו למי להשפיע שהרי הי' רק עם ר"א בנו127 לבד, וכן בענין הסנהדרין כשהי' נושאין ונותנים יש בזה ב' פי' רש"י והרמב"ם128 כ"א בפ"ע או עם בן זוגו, שנמצא כשצריכין לברר ההלכה ע"פ עומק החכ' זהו דוקא בפ"ע או עם בן זוגו שא"ז בדרך השפעה כ"א העלאת כלי שכלו לבחי' משכיל מקור החכ' כו', שמכ"ז מובן שענין החכ' הוא למעלה מבחי' השפעה לזולתו, א"כ בחי' זו אינה שייך להתהוות העולמות, ולכן ארז"ל אלפים שנה קדמה תורה לעולם129 להיותה למעלה ממדריגת התהוות העולמות שאלפי' שנה אלו ז"ע אאלפך חכ' אאלפך בינה130 בחי' חיוהי, ועד"ז יובן שענין המדות שייכים לברה"ע וכמ"ש זכור רחמיך וחסדך כי מעולם המה, כי אמרתי עולם חסד יבנה131, משא"כ ג"ר וגם כלי הג"ר אינם שייכים כלל לברה"ע, ונמצא כי פי' ולתבונתו אין מספר לפי שיטה זו יתפרש על בחי' בינה, משא"כ ז"א הם שרש ומקור הגבול, אך מה שיש להקשות על שיטה זו מאחר שז"א הוא שרש ומקור הגבול, וכ"ש כלים דז"א הם בבחי' גבול איך הם חד עם בחי' איהו כמאמר איהו
הערות
- 125. בכתבי האריז"ל נת' חיוהי. . חב"ד. . וגרמוהי. . זו"נ : ראה סה"מ תש"ג ע' 104 בהערה. תש"ח ע' 161 ובהערה כו. הדרן בקונטרס כ"ב שבט תש"נ (סה"מ מלוקט ח"ד ע' קסד) הערה 26. קיצורים והערות לתניא ע' קה. מאמרי אדמו"ר הצ"צ תרי"ד ע' סב (בע"ח). ע' סח (האריז"ל פי' בע"ח). ע' רטו. תניא עם ליקוט פירושים ע' תמג. ע' תנ (בכהאריז"ל). סה"מ תרכ"ז ע' צז (האריז"ל). תרכ"ח ע' קמו (האריז"ל). תרכ"ט ע' שעח. תר"ל ע' רצו ואילך. ע' שטז. תרל"ב ח"א ע' סא. ע' ר. תרל"ג ח"ב ע' שמח (האריז"ל פי' בע"ח). המשך מים רבים תרל"ו פקנ"א ע' קסה. המשך יונתי תר"ם ע' יב. וראה שם ע' יד: ”חב"ד דאצי'. . חיוהי לפי' הזהר ולפי' הע"ח ואגה"ק זהו בחי' אורות".
- 126. בענין רפב"י : שבת לג, ב. ראה סה"מ תרכ"ח ע' ד.
- 127. רק עם ר"א בנו : נסמן בהערה שלפנ"ז.
- 128. בענין הסנהדרין. . רש"י והרמב"ם : רש"י סנהדרין מ, א ד"ה כל הלילה: איש איש לעצמו. רמב"ם הל' סנהדרין פי"ב ה"ג: כל אחד ואחד עם זוג שלו או עם עצמו בביתו. וראה גם ד"ה אלה פקודי תש"ל (סה"מ מלוקט ח"ה ע' רא ואילך). סה"מ תרכ"ח ע' ה. תרכ"ט ע' ט. המשך והחרים תרל"א ע' כו וע' מט. וככה תרל"ז פכ"ח ע' לז ואילך. פקי"ג ע' קפג. וראה גם המשך מים רבים תרל"ו פ"ו ע' יא.
- 129. אלפים שנה קדמה תורה לעולם : ראה מדרש תהלים צ, ד. שבת פח, ב וברש"י שם. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ.
- 130. אאלפך חכ' אאלפך בינה : איוב לג, לג. שבת קד, א. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תשח. המשך וככה תרל"ז פקי"ז ע' קפג.
- 131. כי אמרתי עולם חסד יבנה : תהלים פט, ג. ראה גם סה"מ תרכ"ז ע' רנג. וש"נ. תרל"ד ע' נד.
משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם י״ב:ג׳ - הטקסט מספריא
אמרו העדים היתה לו התראה ומכירין אנו אותו מאיימין בית דין עליהן וכיצד מאיימין על עסקי נפשות אומרים להן שמא תאמרו מאומד ומשמועה עד מפי עד מפי אדם נאמן שמעתם או שמא אין אתם יודעים שסופנו לבדוק אתכם בדרישה וחקירה הוו יודעים שלא כדיני ממונות דיני נפשות דיני ממונות אדם נותן ממונו ומתכפר לו דיני נפשות דמו ודם זרעו תלויין בו עד סוף כל העולם שהרי בקין נאמר קול דמי אחיך צועקים דמו ודם זרעו לפיכך נברא אדם יחידי בעולם ללמד שכל המאבד נפש אחת מן העולם מעלין עליו כאילו איבד עולם מלא וכל המקיים נפש אחת בעולם מעלין עליו כאילו קיים עולם מלא הרי כל באי עולם בצורת אדם הראשון הם נבראים ואין פני כל אחד מהן דומין לפני חבירו לפיכך כל אחד ואחד יכול לומר בשבילי נברא העולם שמא תאמרו מה לנו ולצרה זו הלא כבר נאמר והוא עד או ראה או ידע או שמא תאמרו מה לנו לחוב בדמו של זה והלא כבר נאמר ובאבוד רשעים רנה אם עמדו בדבריהן מכניסין את הגדול שבעדים ובודקים אותו בדרישה וחקירה כמו שיתבאר בהלכות עדות אם נמצאת עדותו מכוונת מכניסין את השני ובודקין אותו כראשון אפילו היו מאה עדים בודקין כל אחד ואחד בדרישה וחקירה:נמצאו דברי כל העדים מכוונים פותחין לזכות כמו שביארנו ואומרים אם לא חטאת אל תירא מדבריהם ודנין אותו אם מצאו לו זכות פטרוהו ואם לא מצאו לו זכות אוסרין אותו עד למחר ובו ביום מזדווגין הסנהדרין זוגות זוגות לעיין בדינו וממעטין במאכל ואין שותין יין כל אותו היום ונושאין בדבר כל הלילה כל אחד ואחד עם זוג שלו או עם עצמו בביתו ולמחרת משכימין לבית דין המזכה אומר אני הוא המזכה ומזכה אני במקומי והמחייב אומר אני הוא המחייב ומחייב אני במקומי או חזרתי בי ואני מזכה ואם טעו בדבר ולא ידעו מי הם שחייבו או זיכו מטעם אחד שאינן נחשבין אלא כאחד כמו שביארנו הרי סופרי הדיינין מזכירין אותן שהרי כותבין טעם של כל אחד ואחד ומתחילין בדינו אם מצאו לו זכות פטרוהו ואם הוצרכו להוסיף מוסיפין רבו המחייבין ונתחייב מוציאין אותו להרגו ומקום שהורגין בו בית דין היה חוץ לבית דין ורחוק מבית דין שנאמר הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה ויראה לי שיהיה רחוק כמו ששה מילין כמו שהיה בין בית דינו של משה רבינו שהיה לפני פתח אהל מועד ובין מחנה ישראל.
מצוטט ב־7 עמודים
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 6
- תר"ם ח"א ‹ מאמרים ‹ וירא העם וינועו כו' בינה יתירה ‹ קפה סה"מ תרל"ח ע' יד
- תר"ם ח"א ‹ מאמרים ‹ וירא העם וינועו כו' בינה יתירה ‹ קפו סה"מ תרל"ח ע' יד
- תר"ם ח"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ וירא העם וינועו ‹ שעח סה"מ תרל"ח ע' יד
- תר"ם ח"א ‹ הנחות ‹ כמים הפנים ‹ תכד סה"מ תרל"ח ע' יד
- תרמ"א ‹ מאמרים ‹ ובירך את לחמך ‹ פד סה"מ תרל"ח ע' יד
- תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ וברך את לחמך ‹ תלג סה"מ תרל"ח ע' יד
פלח הרמון אוצר החסידים 1
- בחוקותי ‹ והתהלכתי בתוככם ‹ תצא סה"מ תרל"ח ע' יד
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 10 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לד עשרת ימי תשובה שיחה א סנהדרין מ, סע"א
- תורת מנחם ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ז סנהדרין מ, סע"ב
- תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג סנהדרין מ, א
- מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ פקודי ה'תש"ל סנהדרין מ, א
- תורת שמואל תר"ם וירא העם וינועו כו' בינה יתירה מאותו ספר סנהדרין מ, א
- תורת שמואל תר"ם וירא העם וינועו מאותו ספר סנהדרין מ, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ח סנהדרין מ, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת יא סנהדרין מ, א
- תורת מנחם כ"ו אלול, ג' דסליחות, ה'תשכ"ט סנהדרין מ, א ואילך
- תורת מנחם ש"פ פקודי, וא"ו אדר שני, ה'תש"ל סנהדרין מ, א

