שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך א קמ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנה מ"ת ותומ"צ ענינם הוא שיהי' לו ית' דירה בתחתונים דוקא, וכמענה מרע"ה להמלאכים (שבת פח, ב) למצרים ירדתם לפרעה השתעבדתם תורה למה תהא לכם כו', ולא ענו לו שתנתן להם התורה ברוחניות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קסג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזה אי אפשר ע"י הנשמה כמו שהיא למעלה, אלא דוקא כשירדה ונתלבשה בגוף, שלכן לא ניתנה התורה למלאכי השרת אלא לבני אדם (שבת פח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תרכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכמו שבקבלה הכללית של כללות התורה על ידי כלל ישראל - מוכרחת היתה הקדמת נעשה לנשמע, שאז דוקא תומת ישרים תנחם , ולולא זאת הרי ע"ז נאמר וסלף בוגדים ישדם , כביאור רז"ל, (שבת פח, ע"ב), הרי מעין זה הוא גם בקבלת כל חלק וחלק שבפרדס התורה, שההתחלה צ"ל הקדמת נעשה לנשמע, ורק אז מקבלים חלק זה ותומת ישרים תנחם .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ה'קעה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והדרך המתאימה והצד השוה בכל דרכים אלו הוא ההתבוננות אשר כל אחד ואחד מאתנו חלק הוא מהחברה ומהסביבה שלו, ומוכרח שיהי' לא רק מקבל אלא גם משפיע או יותר נכון שיהי' בעיקר משפיע ומקבל רק בבחי' טפל, וכיון שעיקר האדם הוא הנפש והצורה שלו ולא הגוף והחומר, מובן גם כן שעיקר ההשפעה היא בהנוגע לרוחניות הסביבה וצורתה על ידי שמחדירים אותה רוח חיים של תורתנו תורת חיים שהיא בבת אחת גם תכלית הרוחניות גם נותנת חיים לגשם ולחומר אפילו במדריגות היותר תחתונות ושפלות, וכסיפור רז"ל הידוע, אשר דוקא לאלו שיצר הרע יש בהם, למצרים ערות הארץ ירדו ניתנה תורה , ולא למלאכי השרת (שבת פח, ב) וכיון שזהו עיקר תפקיד בריאת האדם , מובטח לו שיצליח בזה על ידי השתדלות המתאימה ובלבד שלא ירפו ידיו אם נפגש בקישוים ואם אין ההצלחה במאה אחוז בפעם הראשונה שמנסה או אפילו גם בפעם השני' והשלישית וסוף ההצלחה לבוא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל נח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
מקור והתחלת התורה הוא "בעליונים" (כמש"נ "ואהי' אצלו גו' שעשועים גו'", וכמחז"ל "חמדה גנוזה שגנוזה לך" , ועוד), ומשם "ירדה" ונשתלשלה התורה עד למטה ובגשמיות (בל' הכתוב מן השמים דברתי עמכם; מן השמים השמיעך את קולו גו'), ולכן, "בעצם" מדברת התורה בעליונים וברוחניות, אלא כש"יורדת" למטה בעוה"ז, ניתנה להתפרש בפירושה הפשוט כפי שהוא "בתחתונים"].
19 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג במדבר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזוהי פנימית ואמיתית המעלה המתגלית בבני ישראל בחג השבועות, זמן מתן תורתנו — שאז נוסף על שניתנה התורה מחדש — מתגלה ה' לבני ישראל "פנים בפנים", דביקות בה' בתכלית (ע"ד מ"ת בפעם הראשונה, שעל כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן ) — "יחידה לייחדך".
81 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו ר"ח שבט ר"ח שבט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזו היתה פעולת משה רבינו, שע"י שהוא פירש את התורה בשבעים לשון — חל שם "תורה" על דברי תורה הנלמדים ע"י בנ"י בשאר לשונות .
24 ועדמ"ש התוס' ברכות שם, בנוגע ל"פרשיות המחוייבין לקרות דאורייתא כמו פרשת זכור. . מקרא בכורים כו' שמצוה בתורה לקרותן", שטעם המ"ד שנאמרין בכל לשון לפי ש"בכל לשון נאמרה בסיני שכל דבור ודבור שהי' יוצא מפי הקב"ה הי' מתחלק לשבעים לשון" (שבת פח, ב. שמו"ר ספכ"ח. וראה תוס' הדר זקנים עה"ת יתרו כ, ב).
והצורך גם בפירוש התורה לשבעים לשון ע"י משה רבינו — כי: (א) קול הקב"ה (שנחלק לע' לשון) הי' רק דעשה"ד, ומשה פירש כל התורה כולה לשבעים לשון. (ב) ועיקר: כיון שכל עניני תורה באים לישראל ע"י משה רבינו (כדלקמן בפנים), לכן גם ענין זה הי' צ"ל (גם) ע"י משה רבינו. ולהעיר משטמ"ק שבהערה הקודמת, שהלשון שבנ"י לומדים בה תורה תלוי באיזו לשון לימדם משה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות רשימת דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א אור לי"ד ניסן ה'תנש"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועד להברכה הכי עיקרית — גאולה האמיתית והשלימה, גאולה שאין אחרי' גלות ("לא מיעצר").
4 להעיר מהשייכות ד"טל" לגאולה העתידה — טל שעתיד להחיות בו את המתים (שבת פח, ב. ירושלמי ברכות פ"ה ה"ב. תנחומא (באבער) תולדות יט).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א מקץ שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מצרים לא היתה אפשרות לקבלת התורה , אלא אך ורק ע"י כור הברזל של גלות מצרים נעשו בני ישראל ל"כלים" לקבלת התורה , וכפי שדורשים רז"ל את הגורם לזכותם של בני ישראל לקבל התורה – משום "למצרים ירדתם" כו'.
23 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א חנוכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מצרים לא היתה אפשרות לקבלת התורה , אלא אך ורק ע"י כור הברזל של גלות מצרים נעשו בני ישראל ל"כלים" לקבלת התורה , וכפי שדורשים רז"ל את הגורם לזכותם של בני ישראל לקבל התורה – משום "למצרים ירדתם" כו'.
23 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א ויקרא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
חובה להתנהג בדרכו של "יעקב איש תם", דרך התמימות היא הדרך הישרה שעליה נאמר "ותומת ישרים תנחם" , כפי שנדרש בגמרא, ועל החושבים להקדים את ה"נשמע", ומתנגדים להתנהגות נלהבת – נאמר:
29 שבת פח, ריש ע"ב. ראה גם לקו"ש ח"ב [המתורגם] ע' 129.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א פ' זכור שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
חובה להתנהג בדרכו של "יעקב איש תם", דרך התמימות היא הדרך הישרה שעליה נאמר "ותומת ישרים תנחם" , כפי שנדרש בגמרא, ועל החושבים להקדים את ה"נשמע", ומתנגדים להתנהגות נלהבת – נאמר:
29 שבת פח, ריש ע"ב. ראה גם לקו"ש ח"ב [המתורגם] ע' 129.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א אמור שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ברם, בשעת מתן תורה – "על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתם".
25 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
– הדבר יובן לפי המבואר ב"תניא" כי יסורים (סבל) הם בבחינת טוב שמ"עלמא דאתכסיא" (=העולם המכוסה), בחינת י־ה, ומשום כך הם מתבטאים "בבחינת צל ולא אורה וטובה נראית", אך המקבל את היסורים בשמחה זוכה ל"כצאת השמש בגבורתו" – גילוי הנעלם שיבוא לעתיד, ויתבטא בטוב הנראה והנגלה.
14 שופטים ה, לא. שבת פח, ב. יומא כג, א. גיטין לו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג יתרו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
תכלית מתן תורה הוא להשתלשל ולהגיע עד לשבעים לשון, ועד ללשון מצרי ("למצרים ירדתם" ), וגם שם להמשיך קדושה.
33 שבת פח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנה מ"ת ותומ"צ ענינם הוא שיהי' מרע"ה להמלאכים (שבת פח, ב) למצרים תהא לכם כו', ולא ענו לו שתנתן להם
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו ויקהל שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אמנם, עניני תורה אלו, שמשה לימדם, כללו ציוויים על עשיה, אך הם עסקו אז בלימוד הפרשיות וההלכות, תוך הדגשת ענין התורה שבהן.
39 ולהעיר ממחז"ל דעל כל דבור ודבור – גם הדברות דציווי ועשי' – פעלו בבנ"י "פרחה נשמתן" (שבת פח, ב (יצתה נשמתן ). תניא ספל"ו) היפך דעשי'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח נשא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכיון שלפני הפסוק "מחלליה..." לא היתה יכולה לחול מציאות השבת רק על חלק מן היום, יוצא, שגם השעות שלאחר מתן תורה לא היו שבת.
* אין להוכיח ממה שהקשו כמה ראשונים (נסמן בתו"ש יתרו יט, אות ס) על מה שאמרו (שבת פח, ב) "כל דיבור ודיבור כו' חזרו לאחוריהן י"ב מיל" , דלכאורה הרי יש בזה איסור תחומין – אשר סבירא להו שבשבת שבו ניתנה תורה היו מוזהרין באיסור מלאכה, כי יש לומר שקושייתם הוא מה שחזרו על כל דיבור , גם בדיבורים הקודמים לזכור את יום השבת, קודם שבטל הציווי דשבת דמרה. ואף שמכיון שכל המל"ע דשבת הוא נקודה אחת, הרי לאחרי שנאמר זכור גו' נעקר עי"ז המציאות דשבת (דמרה) למפרע – מ"מ, מכיון שעקירה זו נעשית בעת הדיבור זכור גו', הרי עד אז היו אסורים במלאכה, אף שלאח"ז נעקר השבת למפרע. (ובדוגמת נדר, שאף שכשחכם מתירו נעקר הוא למפרע, מ"מ, כשעובר על נדרו מקודם, הוא עושה איסור, אף שכלפי שמיא גליא שהחכם יתירו (וראה חי' הצ"צ ר"פ השולח: הרי עכ"פ צ"ל התרת הקשר). ועד"ז הוא כתנאי (ראה רשב"א גיטין (פד, ב) בע"מ שתבעלי לפלוני "דלכתחילה לא תבעל לו דהא אינה מגורשת עד שתיבעל לו, נמצא תחילת ביאה באיסור", אף שלאחרי שתיבעל לו חל הגט למפרע – ראה ב"י לטור אה"ע סקמ"ג ד"ה והרשב"א כתב. שו"ע שם סי"ח ושם ס"ב)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
8 להעיר ממענה משה רבינו למלאכי השרת (לאמרם ,תנה הודך על השמים' ) -- ,למצרים ירדתם כו" (שבת פח, סע"ב), כי דוקא ע"י הירידה למצרים זכו למ"ת וכל עניָניו (נת' בד"ה אריב"ל בשעה שעלה משה למרום תשיו. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז בשלח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בהיותם לפני מתן תורה לא היה הכרח לגלות להם את החמדה הגנוזה – הבנת פנימיות התורה .
58 שבת פח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
דוקא מפני שהתורה היתה בתחילה חמדה גנוזה למעלה "ומשם נסעה וירדה...
7 שבת פח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
לפניו ...", "חמדה גנוזה" של הקדוש־ברוך־הוא, וקדמה לעולם אלפיים שנה, לפני שהיהודי לומד אותה (שלא כמצוות, שעצם קיומן תלוי במקיים המצוה, וענינן הוא אזהרה לאדם ).
18 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פורים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כיון שבימי הפורים התקיים, כנאמר בגמרא, הענין של "קיימו מה שקבלו כבר", השלמות של קבלת התורה , הרי כיון שהתורה היא גילוי רצונו וחכמתו של הקדוש־ברוך־הוא, חמדה גנוזה , אין הנברא , שהוא מוגבר בידיעתו והבנתו ובמציאותו, יכול לקלוט אותה, ולכן במתן תורה "על כל דבור ודבור פרחה נשמתן",
50 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
שעשועים", חמדה גנוזה שגנוזה לך – היא נעלית לגמרי מן הנבראים, ולפיכך היא היתה לגבי בני ישראל, שהם למטה, ובנוסף לכך במצרים, דבר חדש לגמרי, שלא בתחומם.
15 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בהר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובזה יובן הנאמר שבהר סיני על "כל דיבור ודיבור וכו' יצתה נשמתן" – שבהשקפה ראשונה דורש ביאור:
49 שבת פח, ב. וראה שמו"ר פכ"ט, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו תשא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואילו ישראל מצד עצמם, בהיותם בשיא ההתעלות וההתנשאות, כמקבלי התורה , ה"חמדה גנוזה" של הקדוש־ברוך־הוא, לא יכלו להגיע לידי "ונפשי כעפר לכל", "שהכל דשין בו".
35 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
4 שבת פח, ב. ושם ,יצתה נשמתן *". ובשמויר פכ"ט, ד: פרחה נשמתן . וכיה בתניא פל"ד. ספל'ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח ר"ח סיון שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ז
בעומדם "נגד ההר" למען "קבל תורה מסיני", הרי התגלתה אצלם הנקודה שבלב המשווה את כולם כאחד, וזוהי ההכנה העיקרית לקבלת התורה .
34 אשר בשעת מ"ת, שאז "וידבר אלקים את כל הדברים .. לאמור" (אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש – ראה לקמן סעיף ה) קבלו זה כל בנ"י ועד שפרחה נשמתם על כל דיבור כו' (שבת פח, ב. – בשבת שם "יצתה" , אבל בתניא (רפל"ד. פל"ו) ובכ"מ הובא "פרחה". וראה שמו"ר פכ"ט, ד. שהש"ר פ"ה, טז (ג)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח י"ב סיון שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
חז"ל אומרים שב"כל דיבור ודיבור של הקדוש־ברוך־הוא יצתה נשמתן" .
45 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
* ונתלבשה בגוף, שלכן לא ניתנה התורה למלאכי השרת אלא לבני אדם (שבת פח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והדוגמא מזה יובן למעלה, שהגילוי דמ"ת הוא עד"מ התגלות המלך ברוב פאר והדר, שלכן פעל גילוי זה ביטול גמור, וכמאמר על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן והוצרך להחזירה להם בטל תחי' דוקא.
643 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
– מבאר רבינו הזקן בתניא – "כי גם זו לטובה, רק שאינה נגלית ונראית לעיני בשר כי היא מעלמא דאתכסיא שלמעלה מעלמא דאתגליא", ומוסיף לבאר ש"לכן ארז"ל כי השמחים ביסורים עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, כי השמחה היא מאהבתו קרבת ה' .
1484 שבת פח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
במ"ת – כמארז"ל "על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן" , ובפורים – שאף שהיתה הגזירה "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים", "מנער ועד זקן טף ונשים", מ"מ, מסרו נפשם על קידוש השם (שהרי אם רצו להמיר דתם לא הי' המן עושה להם כלום, שלא גזר אלא על היהודים, אלא שהם מסרו עצמן למות כל השנה כולה), ולא עלה להם מחשבת חוץ ח"ו.
4 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואופן הג' הוא העבודה דחודש סיון, שהיא העבודה דמ"ת, וכמבואר בתו"א בפירוש הכתוב בחודש השלישי לצאת בנ"י מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני, דקאי על ר"ח סיון, שאז נשלמה העבודה דימי הספירה, דר"ח סיון הוא בשבוע השביעי דימי הספירה, ובשבוע זה גופא אחרי ספירת ג' ימים הראשונים, ג' ראשונות שהם כללות המדות, וא"כ הוא כבר אחרי השלמת העבודה דימי הספירה, ואז מתחילה העבודה דחודש סיון בהענין דמ"ת, שעבודה זו היא למעלה מהעבודה דאתכפיא, ולמעלה גם מהעבודה דאתהפכא, והו"ע העבודה דביטול במציאות, כמארז"ל על כל דבור ודבור פרחה נשמתם, היינו, שנשתנו ממציאותם לגמרי, וכמו"כ הוא גם ע"פ נגלה, שבשעת מ"ת נעשו מציאות חדשה, וטעם הדבר הוא לפי שכן הוא בפנימיות הענינים, שבשעת מ"ת נתבטלו ממציאותם לגמרי, והוא מצד הגילוי אור עליון שהאיר אז, שגילוי זה פעל אצלם ביטול במציאות.
19 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובעוה"ז גופא – הנה קודם גלות מצרים לא היו יכולים לקבל את התורה , אלא דוקא ע"י כור הברזל דגלות מצרים נעשו כלים לקבלת התורה , וכדרשת חז"ל שהסיבה לכך שבני ישראל קיבלו את התורה היא – לפי ש"למצרים ירדתם כו'".
118 שבת פח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובזה יובן מה שאמרו רז"ל שכאשר המלאכים בקשו את התורה באמרם תנה הודך על השמים , השיבו להם כלום למצרים ירדתם כו' יצה"ר יש ביניכם כו', ולכאורה אינו מובן , הרי מה שהמלאכים בקשו את התורה כוונתם היתה לתורה כמו שהיא ברוחניות, דהיינו המשכת ד' מוחין בתפילין, המשכת ל"ב נתיבות חכמה בציצית, וכדומה בשאר המצוות, וא"כ מה השיבו להם שאין להם שייכות לעניני התומ"צ בגשמיות.
43 שבת פח, ב. מדרש תהלים ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אלא, שהסדר דנתינת התורה במתן-תורה הי' באופן שפנימיות התורה ניתנה בנגלה, ונגלה דתורה, גליא דאורייתא, ניתנה בנסתר – כמדובר כמ"פ שבמעמד הר סיני שבו ניתנו עשרת הדברות באופן ש"על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן" , ראו כל ששים ריבוא בני ישראל "מעשה מרכבה", היינו, שפנימיות התורה היתה בגילוי; ואילו גליא שבתורה, הפירושים של עשרת הדברות וכל שאר עניני התורה שלאח"ז, היו כלולים בעשרת הדברות בנסתר, ולאח"ז התחילו קימעא קימעא לגלותם מנסתר לנגלה.[כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן ניגון אדמו"ר מהוריי"צ.
165 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ו
דהנה, אף שגם במתן תורה הי' ענין של מס"נ, כמארז"ל על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן , הרי ענין זה הי' מצד הדיבור, היינו, מצד אתערותא דלעילא.
46 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ועי"ז שמקבלים את היסורים בשמחה, זוכים להענין ד"כצאת השמש בגבורתו", שיהי' לעתיד, שאז יומשך בטוב הנראה והנגלה.
58 ס' שופטים ה, לא. וראה שבת פח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
שהרי "על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן" .
114 ראה שבת פח, ב. שמו"ר פכ"ט, ד. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו שבחו של הקב"ה – שמבלי הבט על כך שבנ"י היו שקועים במ"ט שערי טומאה, הוציאם הקב"ה משם והכניסם לגבול הקדושה, ולא עוד אלא שכעבור חמשים יום בלבד נעשו בנ"י מוכנים לקבל את התורה – "חמודה גנוזה" , אשר, מלאכי השרת טענו שאין לתתה לבשר ודם ,"מה אנוש כי תזכרנו" , אלא "תנה הודך על השמים" , ואעפ"כ נתנה הקב"ה לבנ"י דוקא.
240 שבת פח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
גליא בלבד לא מספיק להאיר את הנשמה, לפי שנתלבשה בענינים גשמיים, ולא נגלה בה דביקותה עם הקב"ה, ולכן בכדי להאיר את הנשמה, זהו ע"י פנימיות התורה דוקא.
35 וענין זה מודגש במיוחד בשייכות ל"זמן מתן תורתנו", "יום אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחורב" (ואתחנן ד, יו"ד) – שעל זה אמרו חז"ל (ברכות שם. וש"נ) "מה להלן כו' אף כאן כו'", ועד ש"בכל יום יהיו בעיניך כחדשים", ויתירה מזה, "חדשים" ממש (ראה פרש"י יתרו יט, א. עקב יא, יג. תבוא כו, טז) – שהרי אמרו חז"ל (שבת פח, ב) "על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן , והחזירה להם הקב"ה בטל שעתיד להחיות בו את המתים" , והוא "טל תורה" (תניא ספל"ו), שזהו"ע פנימיות התורה (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הגילוי דמתן-תורה הוא גילוי שמצד למעלה , ולא ע"י עבודת המטה,ולכן הוא אור שאינו לפי ערך הנבראים, ואינו יכול להתקבל אצלם, לפי שאינם כלים לקבלתו, ואדרבה – אור זה מונע את מציאותם, שלכן "על כל דיבור ודיבור יצתה נשמתן" .
5 שבת פח, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועד"ז בתורה , שגדלה מעלתה ביותר, שקדמה לעולם, להיותה חכמתו ורצונו של הקב"ה, ואורייתא וקוב"ה כולא חד, ואעפ"כ נמשכת ובאה למטה ביותר דוקא, כמארז"ל למצרים ירדתם כו', ולכן בהכרח שתהי' ההמשכה למטה באופן של גבורה (צמצום והתחלקות).
41 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ד) והנה מהודעת רז"ל במאמרם זה (יפה שעה אחת כו') גופא, מובן , שעיקר הדיוק הוא על התשובה ומעשים טובים בעוה"ז דוקא, והיינו, שהענין דיפה כו' נפעל לא כ"כ מצד עצם ענין התשובה ומעשים טובים, שיכול להיות לכאורה גם בעולמות העליונים (לאו דוקא בעוה"ז), וכמו שבקשו המלאכים תנה הודך על השמים , אלא מצד זה שהתשובה ומעשים טובים הם כפי שניתנו בעוה"ז דוקא.
44 תהלים ח, ב. שבת פח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אע"פ שכל עניני התורה הם "כפטיש יפוצץ סלע" , וישנם כמה פנים לתורה :
61 ירמי' כג, כט. וראה שבת פח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
מזמור שיר חנוכת הבית לדוד ארוממך הוי' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי, ואיתא בסידור דרושי חנוכה, שפסוק זה אמר דוד כשהכין את כל הדברים הנצרכים לבנין ביהמ"ק, ואז אמר ולא שמחת אויבי לי, מפני שבטלה אז שמחת האויבים שהם המלאכים שקטרגו על בריאת האדם ואמרו מה אנוש כי תזכרנו , ויתירה מזה, ארוממך הוי' כי דליתני, שפירוש דליתני הוא מלשון רוממות והתנשאות למעלה מעלה , שזהו מצד היתרון בנשמות שלמעלה ממדריגת המלאכים, ולכן אצלם דוקא ישנו ענין ביהמ"ק ועבודת הקרבנות, שעי"ז נעשית המשכת השכינה למטה, כמ"ש ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.
4 תהלים ח, ה. שבת פח, סע"ב. ב"ר פ"ח, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי*, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בהמשך השיחה דובר גם אודות ענין ה"טל" (כנ"ל ס"ד) – שזהו ענין "טל תורה מחייהו" , "טל תחי'" ש"עתיד הקב"ה להחיות בו את המתים" , וידוע שתחיית המתים הו"ע נעלה ביותר, וכמובן גם מדברי הגמרא ש"מפתח של תחיית המתים" הוא מהענינים "שלא נמסרו ביד שליח", אלא הם "בידו של הקב"ה", ובלשון חז"ל :
246 תניא ספל"ו. וראה שבת פח, ב. חגיגה יב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פרשת זכור, ט' אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אמנם, ענין זה הי' מצד עצם הנשמה; אבל מצד הגוף – הרי נשמה בגוף אינה יכולה לסבול גילוי כזה, ולכן, "על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן כו', אלא שהחזירה הקב"ה להן בטל שעתיד להחיות בו את המתים" .
1456 ראה שבת פח, ב. תניא ספל"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קדושים, ו' אייר (מאמר א), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכמודגש גם בכללות הענין דמ"ת למטה דוקא, שאין זה מצד הרוחניות שבתורה, שהרי התורה כפי שהיא למעלה היא ברוחניות יותר, ולכן טענו המלאכים תנה הודך על השמים .
510 תהלים ח, ב. שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו שאמרו רז"ל בנוגע למ"ת ש"על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן" , "לפי שבכל דיבור מעשרת הדברות הי' גילוי עונג פרטי המלובש בדיבור זה בלבד שאינו דומה לגילוי העונג שבדיבור השני" , ולכן, גם כאשר החזיר הקב"ה את הנשמה שפרחה בדיבור הראשון , אין זה מועיל לגבי ההתפעלות המחודשת מצד התענוג שבדיבור השני שבגללו פרחה הנשמה עוד הפעם.
1309 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' דברים, ה' מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו גם תוכן הענין ד"ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום" (סיום הש"ס וסיום מסכת ברכות) – דקאי על התורה ("אין עוז אלא תורה" ), שניתנה (לא למעלה, אלא) בארץ דוקא, בגלל ששם ישנו הענין ד"למצרים (מלשון מיצרים וגבולים) ירדתם" .
535 שבת פח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ביאור בענין החלום באופן של גילוי אור שלמעלה מהכלים, יש להקדים תחילה המבואר בביכל הנ"ל במאמר שלפנ"ז1, בפירוש הפסוק מה אנוש כי תזכרנו , שאמרוהו המלאכים שלא תינתן התורה לישראל , והושיט הקב"ה אצבעו הקטנה ביניהם ושרפן , דלכאורה אינו מובן , מהו המענה בזה (שהושיט כו' ושרפן) על טענתם כו'.
435 ראה שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תשכ"ד*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אך צריך להבין, דהנה אמרו רז"ל בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה כו' תנה הודך על השמים , אמר לו הקב"ה למשה החזיר להן תשובה כו', אמר להן , למצרים ירדתם וכו' יצה"ר יש ביניכם, מיד הודו לו כו'.
3 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הגאונים שכל העובר על הגורל כעובר על עשרת הדברות , כיון שעשה"ד ניתנו בדרך מתנה וגורל מלמעלה .
237 ולכן היו במ"ת גם נשמות האבות (ראה גם שיחת יום ב' דחה"ש דאשתקד הערה 84 (תו"מ חל"ז ע' 34)) – כדי שיוכלו לקבל בחי' התורה שלמעלה ממדריגת הנבראים, ונמשכת רק מלמעלה, ובלשון חז"ל (שבת פח, סע"ב): "חמדה גנוזה שגנוזה לך .. (ש)אתה מבקש ליתנה כו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, פרשת פרה, כ"ף אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו מ"ש בתניא43 בפירוש מארז"ל שהשמחים ביסורים עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, שזוכה לצאת השמש בגבורתו לעתיד לבוא שהיא יציאת חמה מנרתקה שהיא מכוסה בו בעוה"ז ולעתיד תתגלה מכסוי', שאז יתגלה עלמא דאתכסיא ויזרח ויאיר בגילוי כו', היינו, שע"י העבודה לקבולי בשמחה, זוכים שהטוב שמעלמא דאתכסיא יומשך ויאיר בגילוי למטה.
335 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בהמשך להמבואר ששרש עולם התהו הוא משם ס"ג, שהחילוק בינו לבין שם ע"ב הוא באופן המילוי דאות ו', שבשם ס"ג אות ו' היא במילוי אל"ף (ו א "ו), ולא כמו בשם ע"ב שהאות ו' היא במילוי יו"ד (ו י "ו) – ממשיך הצ"צ ומקשר זאת עם מ"ש "דבר צוה לאלף דור", כמבואר במדרשי רז"ל שקאי על התורה (כי "דבר" סתם היינו דבר הוי') שניתנה לכ"ו דורות , לאחרי תתקע"ד דורות (שמספרם "אלף דור"), שטרדן הקב"ה ולא בראן (כיון שאין העולם מתקיים בלא תורה ), ו"שתלן בכל דור ודור והם הם עזי פנים שבדור" , והיינו, שה"עזי פנים" שבכל דור הם מתתקע"ד הדורות שבמספר ה"אלף דור" שבהם הי' העולם ללא תורה (וזהו ענין שני אלפים תהו – תהו שקדם לתיקון – שקדמו לנתינת התורה ).
880 ראה ב"ר פכ"ח, ד ובפרש"י. שבת פח, ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ו
וזהו גם מה שהענין דמ"ת הי' באופן ש"על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן" – לא רק על הדיבור "אנכי", אלא "על כל דיבור ודיבור" , בכל עשרת הדברות שכוללים כל פרטי תרי"ג מצוות – שזהו"ע המס"נ בפועל שעי"ז מקבלים את התורה .
170 שבת פח, ב. שמו"ר פכ"ט, ד. שהש"ר פ"ה, טז (ג). תניא רפל"ד. פל"ו (מו, ריש ע"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, כ"א תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולכן "למצרים ירדתם" , כדי לעשות שם "ארץ טובה ורחבה" .
1012 שבת פח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והנה, בהסוגיא דמ"ת איתא, בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה כו' חמודה גנוזה כו' תנה הודך על השמים , אמר לו הקב"ה למשה החזיר להן תשובה כו', אמר להן , למצרים ירדתם כו' יצה"ר יש ביניכם, מיד הודו לו וכו', היינו, שגם הם הבינו שנתינת התורה צ"ל למטה דוקא.
104 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ו
ועד"ז בנוגע לתורה שקשורה עם ענין הרצון – כמובן מזה שקבלת התורה היתה (לא ע"י הלימוד בהבנה והשגה, אלא) דוקא ע"י הקדמת נעשה לנשמע , שזהו ענין הביטול ומסירת הרצון לבעל הרצון ; וכמו"כ הי' הענין דמ"ת באופן ש"על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן" , שזהו היפך הענין של הבנה והשגה שהיא באופן שהנשמה נמצאת במוח באופן של התישבות בכלי, והיינו לפי שכללות ענין התורה הו"ע הרצון כו'.
518 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
המטרה דמתן תורה היא לרדת עד לשבעים לשון, עד ללשון מצרי ("למצרים ירדתם " ), וגם שם להמשיך קדושה .
1550 שבת פח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
דהנה, התורה והמצוות ניתנו למטה דוקא, במקום היותר שפל, וכמאמר משה רבינו למלאכי השרת [במענה על טענתם להקב"ה חמודה גנוזה כו' אתה מבקש ליתנה לבשר ודם , תנה הודך על השמים ] למצרים ירדתם כו' יצה"ר יש ביניכם כו' , כדי שע"י קיום התומ"צ יומשך גילוי אלקות למטה ביותר.
1005 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
מחד גיסא – התורה היא "חמודה גנוזה שגנוזה לך" , והקב"ה נתנה לבנ"י באופן של מתנה ; ולאידך גיסא – אמרו רז"ל "התקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך" , ועד שמוכרח להיות ענין היגיעה בתורה , כמארז"ל109 "לא יגעת ומצאת אל תאמין", שזהו היפך ענין המתנה, שבה ישנו רק הענין ש"עביד נייחא לנפשי'" , אבל לא שייך בזה ענין של יגיעה.
1678 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
דובר אודות "תולדות יצחק", שבזה נכלל גם עשו (אף שלא מצינו שעשה תשובה , ולא כמו ישמעאל שעשה תשובה ), ועד שקבורת ראשו של עשו היתה "בגו עיטפי' דיצחק" (אף ש"אין קוברין רשע אצל צדיק" , ועד שנעשה נס של תחיית המתים כדי שלא יקבר נביא שקר בסמיכות לאלישע הנביא ) – שזהו מצד ראשו (ושרשו) של עשו (וכמו השטן, שמצד שרשו למעלה כוונתו לשם שמים ), שלכן נחשב ל"ישראל (מומר)" .
1907 שזהו עיקר ענינה של הפרשה – שלכן נקראת בשם "תולדות"*, והיינו, שאף שתוכנה של פרשה זו היא אודות יצחק (ולא כמו הפרשה שלפני', שאמנם נזכר בה אודות יצחק, אבל עיקרה אודות אברהם, ועד"ז הפרשיות שלאח"ז, שנזכר בהם אודות יצחק, אבל עיקרם הוא אודות יעקב), מ"מ, נקראת בשם "תולדות", שהפירוש הפשוט בזה הוא – לא "מעשים טובים" (כפי שמפרש רש"י בפרשת נח), אלא (כפירוש רש"י**) "יעקב ועשו האמורים בפרשה" – לא רק יעקב, אלא גם עשו, שסותר ומנגד ולוחם עם יעקב, כמ"ש (פרשתנו כה, כג ובפרש"י) "ולאום מלאום יאמץ", "כשזה קם זה נופל", ו"לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים", ועד היום הזה נמצאים השכינה ובנ"י בגלות אדום, הוא עשו.
*) כידוע (ראה שיחת ש"פ חיי שרה , מבה"ח כסלו תשכ"ה ס"ב (תו"מ חמ"א ס"ע 264 ואילך . וש"נ)) שהשם מורה על תוכן הענין ( " שמא מילתא היא " ) , ובפרט שמות הסדרות , שמות בתורה שנקבעו ע"י גדולי ישראל ופוסקים בישראל . וכיון שהתורה היא הוראה , הרי מובן , שגם קריאת הפרשה בשם " תולדות " היא הוראה , ועד שגם כל שאר ההוראות שבפרשה באים ע"י הענין ד " תולדות ".
**) שיש בו גם פנימיות התורה , " יינה של תורה " (ראה לקמן ס"ד) . – ועפ"ז יוקשה יותר , איך שייך לומר מצד פנימיות הענינים שגם עשו נכלל ב " תולדות יצחק ", והיינו , שלא זו בלבד שהתורה מספרת אודות עשו [דכיון שהתורה ניתנה למטה דוקא , " למצרים ירדתם כו' " (שבת פח , סע"ב) , בעוה"ז התחתון שאין תחתון למטה הימנו , הרי צריכים לידע אודות מציאות התחתון , בכדי לבררו כו'] , אלא ש(גם) עשו הוא עיקר ענינו של יצחק .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך ההמשכה שע"י התפלה היא רק בפנימיות העולמות, וידוע שההמשכה צריכה להיות גם בחיצוניות העולמות כמבואר בענין התורה שצריך להיות למוציאיהם בפה דוקא, וכמו שמאריך אדמו"ר הזקן בתניא , וכן במצוות צריך להיות מעשה המצוות דוקא, ועד שכללות ענין התורה ומצות הוא דוקא למטה בעוה"ז דלמצרים ירדתם , ובקרבנות אמנם כן הוא שעל ידם הוא גילוי ההמשכה גם בחיצוניות העולמות, משא"כ ע"י התפלות דבמקום קרבנות תקנום ההמשכה היא רק בפנימיות העולמות, ולהיות שע"י המצוות ההמשכה היא בחיצוניות העולמות, הנה ע"ז עונה כנסת ישראל פשטתי את כתנתי וגו'.
1072 שבת פח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
שעלה משה למרום , אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, רבש"ע, מה לילוד אשה בינינו , אמר להן לקבל תורה בא , אמרו לפניו , חמדה גנוזה שגנוזה לך תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם אתה מבקש ליתנה לבשר ודם כו', תנה הודך על השמים , אמר לו הקב"ה למשה החזיר להן תשובה כו', אמר להן למצרים ירדתם כו' יצה"ר יש ביניכם וכו' .
2 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
"תנה הודך על השמים" , כיון ששם נרגש כבודו של הקב"ה (נוסף על עולם האצילות, "הנקרא בשמי", כמ"ש במדרש שמואל), משא"כ למטה בארץ ; ולכן מביא גם את סיום עד "עשיתיו", שגם עולם העשי' "לא בראו (הקב"ה) אלא לכבודו".
3231 תהלים ח, ב. וראה שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולכן ניתנה התורה למטה דוקא – "למצרים ירדתם כו'" , שענין זה הוא רק בנוגע לגוף, ולא בנוגע לנשמה, וכפתגם כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (שיום הולדתו, כ"ף מר-חשון, מתעלה ביום הש"ק זה) שרק הגופים הם בגלות, אבל לא הנשמות, שהרי הנשמה "היתה באמנה אתו ית'" גם בהיותה למטה, ואפילו בשעת החטא.
1856 שבת פח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועד"ז הוא בנוגע לשני הכתרים שכנגד נעשה ונשמע שנמשכו בערב חג השבועות , שהם מקיפים שלמעלה משייכות לפנימי .
1365 ראה הוספות לתו"א שם (קט, א) שמקשר הענין דב' הכתרים עם זה שעל כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן (ראה שבת פח, ב) – והרי הענין דפרחה נשמתן הוא (לכאורה) בדרגא שלמעלה מהרצון לעשות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובפרטיות יותר, הנה בתורה גופא יש (לא רק ענין ההבנה והשגה, אלא) גם ענין הקב"ע, שהרי לימוד התורה צ"ל ביראת שמים וקב"ע דוקא, וזהו גם כללות הענין דהקדמת נעשה לנשמע, שעי"ז דוקא מגיעים לאמיתית ענין התורה (כמו הצמיחה שבאה ע"י זריעת הגרעין שאין בו טעם), כמ"ש תומת ישרים תנחם , כמבואר בגמרא בסוגיא דמ"ת .
29 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אמרו חז"ל ש"על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן" , ואין מאמר רז"ל יוצא מידי פשוטו – "פרחה נשמתן" כפשוטו, ועד שחכמינו ז"ל מספרים11 שהי' צורך להחזירן להם ע"י "טל שעתיד להחיות בו מתים" – כפי שיהי' בקרוב ממש, כשיקויים היעוד "והקיצו ורננו שוכני עפר", והוא בתוכם.
664 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ז שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובזה נכלל גם בחי' המתנה שבתורה, שעז"נ ויתן אל משה גו', ענין המתנה, וכמאמר רז"ל חמדה גנוזה כו'.
1062 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזוהי ההכנה למ"ת – כיון שעי"ז מבטלים טענת המלאכים "תנה הודך על השמים" , שהרי החידוש של מ"ת הוא ש"לא בשמים היא" , אלא ניתנה למטה דוקא, היינו, שלא תישאר ברוחניות, אלא תומשך למטה במעשה בפועל דוקא –
2361 תהלים ח, ב. וראה שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וענין ה"טל" שייך במיוחד לתחיית המתים – כלשון חז"ל "טל שעתיד להחיות בו את המתים" .
1098 שבת פח, ב. וש"נ. הובא בתניא ספל"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
"מה לילוד אשה בינינו" .
2097 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
"הנעלבין ואינן עולבין שומעים חרפתם ואין משיבים עושים מאהבה ושמחים ביסורים וכו'" , ו"כל המעביר על מדותיו מעבירי' לו על כל פשעיו" .
2838 שבת פח, ב. יומא כג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
מבאר רבינו הזקן ש"לענין השמחה יועיל זכרון החטא ביתר שאת בכדי לקבל בשמחה כל המאורעות המתרגשות ובאות כו'", ומביא על זה "מארז"ל הנעלבין ואינן עולבין שומעים חרפתם ואין משיבים עושים מאהבה ושמחים ביסורים וכו'", אבל אינו מביא סיום המאמר – "עליהן הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו", כיון שכאן לא מדובר אודות השכר שבזה [ענין זה נתבאר בחלק ראשון בתניא פכ"ו ], אלא – כפי שמסיים בפרק י"ב – שעי"ז נפטרים מיסורי גיהנם ("ביסורין קלין בעוה"ז ניצול מדיני' קשים של עוה"ב, כמשל הילוך והעתקת הצל בארץ טפח לפי הילוך גלגל השמש ברקיע אלפים מילין"), והיינו, שכאן לא מדובר אודות ענין השכר, אלא אודות שלילת היפך השכר.
2983 שבת פח, ב. יומא כג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
קודם המאמר "ת"ר הנעלבין ואינן עולבים כו'" – הובא בגמרא המאמר "עלובה כלה מזנה בתוך חופתה (כישראל כשעמדו בסיני ועשו העגל) ..
3006 שבת פח, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
בשעה שהכריזו "נעשה ונשמע" לפני מ"ת, וכאשר "על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן" בשעת מ"ת, ולאידך גיסא – בהיותם בקצה ההפכי בשעת מעשה העגל (שפעל ש"ביום פקדי ופקדתי" ), וכן לאח"ז בשעת נדבת המשכן, כשהקב"ה אמר "סלחתי כדברך" ; בכל המצבים הנ"ל הי' משה רבינו יחד עם בנ"י, ובלשון הכתוב :
3195 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
י"ה (משם הוי'), וז"ש אשרי הגבר אשר תיסרנו י"ה וגו', ולכן ארז"ל כי השמחים ביסורים עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, כי השמחה היא מאהבתו קרבת ה' ..
674 שבת פח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אלא הטעם בזה הוא דהלא כה דברי כאש , דהתורה נמשלה לאש, ועד"מ השלהבת כשהיא בתוך הגחלת היא בבחינת העלם, וכדי להמשיך השלהבת בגילוי הוא ע"י רוח הנופח, ועד"ז בתורה הי' צ"ל ענין הדיבור בתורה שעי"ז נמשכת מההעלם אל הגילוי, דגם מצד הלוחות הראשונות ניתנה התורה למטה דוקא ולא למעלה, וכמבואר בהדרושים על מאמר רז"ל בשעה שעלה משה למרום , ולכן הי' צ"ל ענין הדיבור בתורה גם לולא ברכת יצחק.
1876 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אך החידוש דמ"ת הוא נתינת התורה , כדיוק הלשון מתן תורה (ולא קבלת התורה ), וכפי שאנו מברכין ונתן לנו את תורתו, היינו, שתורתו של הקב"ה, חמדה גנוזה , ניתנה לנו מלמעלה למטה במתנה, כמ"ש ויתן אל משה ככלתו, ופירשו רז"ל שנתנה לו תורה במתנה, באופן של אתערותא דלעילא מצד עצמה שאין אתעדל"ת מגעת שם, שעי"ז נמשך גילוי שבאין ערוך כו' [אלא שאעפ"כ עלה ברצונו ית' שיהי' אתעדל"ת לזה – לא באופן של כלי, אלא בתור הכנה להגילוי שמלמעלה, שזהו מ"ש במ"ת וירא העם וינועו וגו' , שהוא בחי' הביטול שהי' ההכנה להגילוי שלמעלה במ"ת.
1735 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
פשוטו של מקרא, כך, שאפילו בן חמש למקרא – אם רק מחנכים אותו ולומדים אתו כפי שדורשת תורת אמת, באופן ד"תומת ישרים תנחם" – יכול להבין שזוהי הדרך לבנות בית שבו יוולד דוד מלך ישראל, "ודוד עבדי נשיא להם לעולם" ,
1998 משלי יא, ג. וראה שבת פח, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכלול מן העליונים ומן התחתונים , ביכלתו לחברם (מעין ודוגמת חיבור מעלה ומטה שנפעל במ"ת ע"י משה רבינו ).
853 ואילו המלאכים טענו "מה אנוש כי תזכרנו" (תהלים ח, ה), באמרם, שהתורה שהיא "חמודה גנוזה" (שבת פח, ב), שעשועים של הקב"ה, אינה יכולה להנתן למטה ולהיות גם שעשועי בני אדם – דממה-נפשך: או שהאדם יתבטל ממציאותו, או שהתורה תשקע למטה רח"ל (כמו מלאך, שבבואו למטה נעשה נופל כו').
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
יצתה נשמתן של ישראל שנאמר נפשי יצאה בדברו" , והיינו, ששמעו את הדיבור, "קול דברים אתם שומעים" , ובשעת שמיעת הדיבור פרחה נשמתן .
2161 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הקו דהמשכה מלמעלה – ה"ה התורה עצמה, כי התורה היא למעלה מהעולם , ולכן הסברא הראשונה בנוגע לתורה היא – כטענת המלאכים – "תנה הודך על השמים " , ועד שהוצרך משה להחזיר להן תשובה, וגם לאחרי שניתנה תורה למטה, "אין דברי תורה מקבלין טומאה" , לפי שהם (" דברי כאש" ) דברי הקב"ה .
1776 תהלים ח, ב. שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הוא עוה"ז התחתון, שכך עלה ברצונו ית' להיות נחת רוח לפניו ית' כד אתכפיא ס"א ואתהפך חשוכא לנהורא כו', והיינו ע"י עבודת ישראל בקיום התורה (שגם היא ירדה וניתנה למטה דוקא, כמארז"ל למצרים ירדתם כו'), שבשבילם (בשביל ישראל ובשביל התורה ) נברא העולם .
1747 שבת פח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול ה'תשל"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואעפ"כ, הי' הסדר עתה שהלגימה באה בתור הקדמה לאמירת התורה , כיון שענין התורה הוא למעלה גם מהענין דעשיית שלום, כמשנ"ת פעם בארוכה הדיוק במאמר חז"ל ש"כל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם", שהתורה מצד עצמה היא למעלה מהעולם ולמעלה מעשיית שלום בעולם, אלא שנתינתה ("התורה ניתנה ") למטה – כפי ש"למצרים ירדתם" , ובאופן של התקשרות והתלבשות כו' עד שרואים את הלבוש [וכמו בענין "שנים אוחזין בטלית" :
1952 שבת פח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וענין זה מובן גם בשכל של נה"ב – שגם היא מבינה שאין שום דבר שיש לו איזה ערך לגבי הקב"ה, ואילו בנוגע לתורה , הרי היא "חמודה גנוזה שגנוזה לך כו'" , והקב"ה בעצמו לומד תורה ומשתעשע בה, כמ"ש "ואהי' אצלו גו' שעשועים (ולא רק לעתים נדירות, אלא) יום יום".
773 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכל זה נעשה ע"י ההקדמה דעבדים היינו לפרעה במצרים , היינו, שבהיותו בהמיצרים וגבולים דגשמיות עוה"ז, הרי הוא מתעסק כעבד, מלשון עיבוד עורות, באופן של חקיקה, שעי"ז נעשה העולם כלי מוכשר באופן שלאחרי יצי"מ תהי' נתינת התורה מלמעלה למטה, לנשמות בגופים דוקא, כמארז"ל למצרים ירדתם וכו', ועד"ז בעבודת האדם, שהענין דליראה את הוי', ביטול המציאות, יהי' (לא רק בנוגע להנשמה, אלא גם) בנוגע לנפש הבהמית והגוף הגשמי, שכל מציאותם תהי' רק למלאות רצון השם.
59 שבת פח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
תכלית נתינת התורה היא למטה דוקא, שלכן לא ניתנה התורה למלאכים שאמרו תנה הודך על השמים , וכפי שהשיב משה למלאכים, למצרים ירדתם כו' יצה"ר יש ביניכם , והיינו לפי שתכלית נתינת התורה היא לירד למטה לברר את העולם , ועד שירדה גם למצרים כדי לפעול ולשנות (איבערמאַכן) גם את הענין דמצרים, שהו"ע
1455 תהלים ח, ב. וראה שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כאשר הקב"ה רוצה ליתן תורה לאדם פשוט שזה עתה יצא ממצרים – הנה מצד הקב"ה אין מדידה והגבלה כלל כו', כך, שיכול ליתן ברגע אחד את כל התורה כפי ש"ארוכה מארץ מדה וגו'"34; אבל מצד האדם שמקבל את התורה , הנה כיון שהתורה היא בלי גבול, עליו להתבטל ממציאות של אדם ("ווערן אויס מענטש") ולהפוך למלאך (ולמעלה מזה כו'), שדוקא אז יוכל לקבל את התורה כפי שהיא אצל הקב"ה, או שישאר במציאות של אדם , "תחתונים", אבל באופן שיעלה "לעליונים" – אם בציור של נשמה בלי גוף, "פרחה נשמתן" , או בציור של נשמה בגוף אבל באופן שאין לו שייכות למציאות העולם , כמו אליהו הנביא שעלה בסערה השמימה .
2148 שבת פח, ב. שמו"ר פכ"ט, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועוד ענין בזה, שדוקא ע"י מסת נדבת ידך פועלים הענין דחג שבועות, וע"ד המבואר בגמרא שכאשר המלאכים רצו שתנתן התורה למעלה, אמר להם משה , למצרים ירדתם כו' יצה"ר יש ביניכם, והיינו, שתחלה צ"ל הענין דאתכפיא, שזהו מש"נ ביצי"מ כי ברח העם , שהו"ע דאתכפיא , ומזה באו אח"כ לאתהפכא, ודוקא באופן כזה היא ההכנה למ"ת.
2402 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ו
ועד"ז בנוגע לגילוי אור רוחני – כפי שמצינו במתן-תורה ש"על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן" , "מפני גילוי רצונו ית' ..
2490 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ליל ערב ראש-השנה ה'תשמ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזוהי ג"כ השייכות דשופר למ"ת, וכמו שאומרים במוסף דראש השנה אתה נגלית כו' ללמד לעמך תורה ומצוות כו' ובקול שופרעליהם הופעת, דבמ"ת היתה המשכת העצמות, אנא נפשי כתבית יהבית, המשכת בחינת מקור התענוגים שלמעלה מבחינת גילוי התענוג, ומזה נמשך אח"כ התענוג בעשרת הדברות, בכל דבור בפרט (על כל דבור ודבור פרחה נשמתן ) התענוג השייך לדבור זה במיוחד, ואח"כ נמשך זה בפרטיות יותר ללמד לעמך תורה ומצוות, בכל מצוה ומצוה בפרט.
58 ראה שבת פח, ב. בשבת שם "יצתה" , אבל בתניא (רפל"ד, פל"ו) ובכ"מ הובא "פרחה". וראה שמו"ר פכ"ט, ד. שהש"ר פ"ה, טז (ג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אלא הטעם בזה הוא דהלא כה דברי כאש, דהתורה נמשלה לאש, ועד"מ השלהבת כשהיא בתוך הגחלת היא בבחינת העלם, וכדי להמשיך השלהבת בגילוי הוא ע"י רוח הנופח, ועד"ז בתורה הי' צ"ל ענין הדיבור בתורה שעי"ז נמשכת מההעלם אל הגילוי, דגם מצד הלוחות הראשונות ניתנה התורה למטה דוקא ולא למעלה, וכמבואר בהדרושים על מאמר רז"ל בשעה שעלה משה למרום , ולכן הי' צ"ל ענין הדיבור בתורה גם לולא ברכת יצחק.
37 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ תשא, ט"ז אדר, תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך ההמשכה שע"י התפלה היא רק בפנימיות העולמות, וידוע שההמשכה צריכה להיות גם בחיצוניות העולמות כמבואר בענין התורה שצריך להיות למוצאיהם בפה דוקא, וכמו שמאריך אדמו"ר הזקן בתניא, וכן במצוות צריך להיות מעשה המצוות דוקא, ועד שכללות ענין התורה ומצות הוא דוקא למטה בעוה"ז דלמצרים ירדתם , ובקרבנות אמנם כן הוא שעל ידם הוא גילוי ההמשכה גם בחיצוניות העולמות, משא"כ ע"י התפלות דבמקום קרבנות תקנום ההמשכה היא רק בפנימיות העולמות, ולהיות שע"י המצוות ההמשכה היא בחיצוניות העולמות, הנה ע"ז עונה כנסת ישראל פשטתי את כתנתי וגו'.
26 שבת פח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועד"ז הוא בנוגע לשני הכתרים שכנגד נעשה ונשמע שנמשכו בערב חג השבועות, שהם מקיפים שלמעלה משייכות לפנימי.
49 ראה הוספות לתו"א שם (קט, א) שמקשר הענין דב' הכתרים עם זה שעל כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן (ראה שבת פח, ב) – והרי הענין דפרחה נשמתן הוא (לכאורה) בדרגא שלמעלה מהרצון לעשות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ב' דחג השבועות, ה'תשמ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וממשיך בתניא שם, דלכן היו (ישראל ) בטלים במציאות ממש כמארז"ל (בגמרא) שעל כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן כו' והחזירה הקב"ה להן בטל שעתיד להחיות בו את המתים , וכדאיתא בגמרא שם שזהו מה שאמר דוד המלך (בעל ההילולא דחג השבועות) גשם נדבות תניף אלקים נחלתך ונלאה אתה כוננתה , דקאי על טל תחי' שהחי' בו את ישראל , ומבאר בתניא שם, דטל זה הוא טל תורה כו' כמארז"ל כל העוסק בתורה טל תורה מחייהו כו'.
6 שבת פח, ב. וראה שמו"ר פכ"ט, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ב' דחג השבועות, ה'תשמ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
דאפשר שענין זה יהי' טמון ונעלם כמו אוצר דהון יקר הכמוס וחתום מעין כל רואה, וכמו שהתורה בכלל היתה חמדה גנוזה לפני מתן תורה .
59 שבת פח, ב (לפי גירסת הר"נ גאון).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ט"ו תמוז, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דע"י שלפני מתן תורה הקדימו נעשה לנשמע, ניתן הכח לכ"א מישראל שלימוד התורה שלו יהי' בביטול, באופן דתען לשוני אמרתך, כעונה אחר האומר, ועד שהדיבור שלו (בתורה) אינו תלוי ברצונו ובבחירתו, ועד שהביטול שלו כשעוסק בתורה הוא דוגמת הביטול דעל כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן.
49 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה מו"מ מונחת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ונר המערבי מדליקין ממזה"ע, כי ההתקשרות א"א שתהי' כ"א ע"י התומ"צ כמו שניתנו למטה, וכמ"ש משה למלאכים למצרים ירדתם כו' יצה"ר יש ביניכם (שבת פח:).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה מו"מ מונחת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ונר המערבי מדליקין ממזבח העולה – כי , ההתקשרות לה' (ענינו של נר המערבי) אי אפשר שתהי' כי אם ע"י התומ"צ כמו שניתנו למטה דוקא , וכמו שאמר משה למלאכים למצרים ירדתם כו' יצה"ר יש ביניכם (שבת פח, ב) , שדוגמתו בביהמ"ק הוא מזבח העולה שבעזרה, שהוא כנגד עולם השפל (כנ"ל סנ"ד) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו וקבל היהודים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד, ו
הנה יפלא מאמר זה מאד איך יתכן שבשעת מ"ת שעל כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן וכו' לא הי' רק התחלה כמ"ש החלו לעשות ובזמן אחשורוש גמרו ונתקבל אצלם, אך הענין הוא דתחלה צריך להבין מהו כל עיקר ענין מ"ת ומה שאמרו נעשה ונשמע כו' דהנה לכאורה מה הי' חידוש במ"ת שהרי אברהם קיים ג"כ כל התורה עד שלא ניתנה כמשארז"ל קיים אברהם כל התורה כו' שנא' עקב אשר שמע אברהם בקולי כו'.
4 שעל כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן : שבת פח, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ג. וש"נ. נ"ך ע' שפא וש"נ. תו"ח בראשית יז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה עוד יהי' יתרון מעלה לעתיד מלבד זה דהנה עכשיו בחי' אורות דתוהו קודם הבירור המה בלתי מוגבלים בבחי' כלי לפי ערך כידוע והוא הנק' מאד שהאדם אינו רואה אלא במיתתו כנ"ל בפי' כי לא יראני האדם וחי כו' אבל לעתיד יוכל לראות האדם בחי' אור א"ס שלמעלה מבחי' כלי גם בהיותו בבחי' כלי גוף והוא ענין תחיית המתים לעתיד דהנה מה דכתיב לעתיד הנה ישכיל עבדי כו' וגבה מאד בלי גבול דהיינו בבחי' אור דתוהו שלפני התיקון וזהו כמ"ש למעלה בענין אור ז' הימים אעפ"כ הנה אור זה יבא גם בבחי' כלי ולא כמו עכשיו כו' שהרי בתחיית המתים נאמר כי טל אורות טלך וארז"ל זה הטל שעתיד להחיות בו המתים ומבואר בזוהר דהיינו בחי' טלא דבדולחא כו' והוא ההארה מבחי' פנימי' עתיק' שעכשיו אינו מתלבש בכלי ואפי' בכלי החכמה כנ"ל ולעתיד יתלבש בכלי והוא טלא דנטיף מעתיקא להחיות המתים וענין התלבשותו ודאי שאינו בא דרך סדר השתלשלו' והמופת לזה הוא מובן מתוך אופן התחייה שיחיו המתים דכתיב בהו במתים שהחי' יחזקאל מארבע הרוחו' בואי הרוח ופחי כו' והיינו שיהי' עיקר התחיה בעצמות בלבד וכמ"ש ועצמותיך יחליץ פי' מן העצמו' יחליץ ויבנה בנין הגוף עם הנפש ולא יהי' כמו גוף הנולד מזווג זכר ונקבה כלל א"כ לא יהי' בערך הגשמת החומר הגופני שנולד מזווג גשמי דזכר ונקבה גשמיי' לא מיני'
34 וארז"ל זה הטל שעתיד להחיות בו המתים : שבת פח, ב. תניא ספל"ו. וראה זח"ג רפח, א. הנסמן במ"מ הגהות והערות קצרות לשם (ע' רכד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט מים רבים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ז
ספרי' דאוריי' דהנה כל הכ"ד ספרים נתלבשו בעניני' גשמי' כמו מצות תרומו' ומעשרו' שהוא בבחי' צומח הגשמי ומצות הקרבנות בבחי' החי גשמי וכיוצא בזה בכל המצות הכתובי' בתשב"כ ותשבע"פ הכל בבחי' נוגה דדצ"ח גשמיי' ששרשם אחד עם נה"ב והטעם הוא כי בחכ' דוקא אתברירו וע"י ביטול הנה"ב מלמטה למעלה נמשך חכ' שבכ"ד ספרי' דאוריי' אל בחי' נוגה מלמעלה למטה לברר שם ולהבדיל בין קודש לחול בין טמא לטהור כו' במצות ל"ת וכמ"כ במ"ע דוקא בדצ"ח גשמיי' מתלבש אור החכ' שבתורה וכמו שארז"ל שביקשו המלאכי' שיותן להם התורה והשיבם כלום יצה"ר יש בכם כו' וז"ש ותמלא כדה שרבקה דוקא ממלאת כ"ד ספרי' דאוריי' כו' מים הגדול דח"ע חכים ולא בחכ' ידיע' וע"ד הנ"ל בענין יצחק מצחק את רבקה אשתו וד"ל (ושרש הדברי' הנה יצחק ורבקה הוא בחי' מ"ה וב"ן שלפני האצי' דהיינו בחי' חו"ג דע"י דאע"ג דלית שמאלא בהאי ע"י אבל בחי' מ"ה וב"ן יש בו ובחי' רבקה הוא בחי' ב"ן נוק' דע"י וז"ש ותרד העיינה בבחי' ח"ס שרש התורה כי בחי' גבורה דע"י יורד בח"ס כידוע ותמלא כ"ד ספרים לברר על ידם בירורי נוגה כנ"ל כידוע דבחי' גבורה דע"י שבח"ס הוא מקור כל הבירורי' כו' ויצחק הוא בחי' מ"ה שמצחק את רבקה אשתו שהוא בחי' חסד דע"י שמלובש בגלגלת' כו' וד"ל).
46 שביקשו המלאכים שיותן להם התורה : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט זכור את יום השבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והנה המלאכים בקשו לקבל את התורה כמ"ש תנה הודך על השמים ולא ניתנה להם, והגם שישראל נשמתם מלובש בגופים חומריים וגופי המלאכים
11 המלאכים ביקשו את התורה כמ"ש תנה הודך : שבת פח, ב. תהלים ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט עולת תמיד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
אך איך יכול להיות עכשיו ג"כ בבחי' הבירור דסומוע"ט במ"ע ול"ת כמו במ"ת לעורר מבחי' עצמות אא"ס אנכי מי שאנכי כו' הנה הטעם הוא לפי שבמ"ת מפני עוצם בחי' ההתגלות מעצמו' אא"ס ב"ה כשירד ה' על הר סיני ואמר אנוכי כו' נזדככו אז בנ"י מחומריות גופם לגמרי כמ"ש ויחרד כל העם אשר במחנה כו' בבחי' ביטול המציאות ממש, וכמארז"ל על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן ממש כו' ועלה שרש נשמתם במקור חוצבם בעצמות אא"ס שלפני הקו כו'.
88 על כל דבור ודבור פרחה נשמתן : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ביאור על ד"ה הללו את ה' כל גוים - מכ"ק אדמו"ר האמצעי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו שרש ענין התורה שלמעלה אשר המלאכים ביקשו תנה הודך על השמים כו' דהיינו בחי' המשכות השגות טעמי המצות העליונות שנמשכי' מתרי"ג ארחין כנ"ל, והוא אשר נמשך רק ממותרי מו"ס כו' אבל בבחי' הנגינה והטעמים מלובש עצם התענוג כמו שהוא למעלה בעצמות המאציל (והוא בחי' י"ג חיוורת' הנ"ל) וע"ז מרמזי' הנגינות שבטעמים כמו זרק"א כו' שהוא אופן המשכות התענוג הפשוט שלמעלה מבחי' גילוי התענוג בחכמה שנק' נקודה כו' ולפי אופן המשכות זה העונג העצמי כן מורה הנגיגה והטעם שעל התיבה (וכמ"ש בע"ח דכלל גדול הוא דפנימי' אבא הוא פנימי' עתיק כו' ופנימי' אבא הוא בחי' מו"ס עצמו והוא בחי' העונג הפשוט כו' וד"ל), והוא למעלה הרבה מבחי' גילוי העונג בחכמה להורות אופן המשכת הרצון.
29 אשר המלאכים ביקשו תנה הודך : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב צדיקים מה הם עושים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
שב' חכמות הללו היו כא' ואח"כ נאמר יקוו המים שנעשה הבדלה ביניהם שבחי' ח"ת נמשכה למטה להיות כולם בחכמ' עשית וח"ע היא למעלה חכמ' התורה אורייתא מחכמה נפקת חכים ולא בחכמה ידיעא, ומשה מן המים משיתיהו חזר והמשיך חכמת התורה למטה להתלבש למטה בח"ת והמלאכי' לא רצו בזה שתתלבש חכמה זו למטה ואמרו מה אנוש כו', וירידה זו צורך עלי' היא.
14 ואמרו מה אנוש : תהלים ח, ה. שבת פח, ב. וראה במ"מ בסה"מ תרל"ג ח"א ע' רסח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות משא ומתן קנו סדר משא ומתן ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכן הכעס מדה רעה מאוד ומגסות הרוח היא באה לכן יתרחק מזה גם כן עד קצה אחרון ואפילו אם צריך לכעוס על העם להפרישם מדבר עבירה ולהחזירם למוטב יראה עצמו כאלו הוא כועס ותהיה דעתו מיושבת עליו בינו לבין עצמו ואמרו חכמים כל הכועס כאלו עובד כוכבים ומזלות ונשמתו מסתלקת ממנו שנאמר טורף נפשו באפו (באיוב סי' י"ח ד) לפיכך ציוו להתרחק מן הכעס עד שינהיג עצמו שלא ירגיש כלל לדברי המכעיסים וזו דרך צדיקים עלובים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עושים מאהבה ושמחים ביסורים ועליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו (בס' שופטים סוף סי' ה').
סט פ"ט דשבת דף פח ע"ב .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצד סדר תפלת חג השבועות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
טז נוהגין בכל המקומות לאכול מאכלי חלב ביום א' של שבועות , ומנהג אבותינו תורה היא, כי הרבה טעמים נאמרו עליו .
707 מ"א שם (יש הרבה טעמים, ומצאתי כתוב הטעם, דאיתא בזוהר שאותן ז' שבועות היו לישראל שבעה נקיים דוגמת אשה המיטהרת מנדתה, וידוע שדם נעכר ונעשה חלב, והיינו מדין לרחמים. ומנהג אבותינו תורה היא).
כל בו סי' נב, הובא בח"י ס"ק ט (מפני התורה שנמשלה לדבש וחלב, כמו שכתוב דבש וחלב תחת לשונך).
רמ"א שם (נראה לי הטעם ... אוכלים מאכל חלב ואחר כך מאכל בשר , וצריכין להביא עמהם ב' לחם על השלחן שהוא במקום המזבח, ויש בזה זכרון לב' הלחם שהיו מקריבין ביום הבכורים). ונתבאר במ"א ס"ק ח (דאסור לאכול בשר וחלב מלחם אחד, ולכן נהגו לאפותו עם חמאה, דאז בודאי יצטרך להביא לחם אחר לאכול עם בשר ).
ועוד טעם הובא במשנה ברורה ס"ק יב (ואני שמעתי עוד בשם גדול אחד שאמר טעם נכון לזה, כי בעת שעמדו על הר סיני וקבלו התורה ... וירדו מן ההר לביתם לא מצאו מה לאכול תיכף, כי אם מאכלי חלב, כי לבשר צריך הכנה רבה לשחוט בסכין בדוק כאשר צוה ה', ולנקר חוטי החלב והדם, ולהדיח ולמלוח ולבשל בכלים חדשים, כי הכלים שהיו להם מקודם שבישלו בהם באותו מעת לעת נאסרו להם, על כן בחרו להם לפי שעה מאכלי חלב ואנו עושין זכר לזה).
ובלקוטי שיחות חי"ח ע' 365 (איינער פון די טעמים ... נאסר געווארן אלע זייערע פליישיקע מאכלים און כלים ... [זיי האבן אויך ניט געקענט ביום מ"ת שחט'ן בהמות און כשר'ן זייערע כלים, ווייל "דכו"ע בשבת ניתנה תורה" ] האבן זיי געמוזט עסן נאר מאכלי חלב) [אחד מהטעמים, כיון שנאסרו כל המאכלים וכלים שלהם, ולא יכלו לשחוט ולהכשיר הכלים ביום מתן תורה , דכו"ע בשבת ניתנה תורה ]. והיינו שלא רק מטעם המובא במשנה ברורה שם, שלא היו להם כלים וכו', אלא גם מחמת שהי' זה בשבת, והי' אסור לשחוט ולהכשיר הכלים.
אבל בלקוטי שיחות ח"ח ע' 58 (בשעת ס'איז געגעבן געווארן מצות שבת בסיני, איז בטל געווארן דער ציווי פון שבת שניתן במרה ... האט זיך ניט געקענט לייגן די מציאות פון שבת בלויז אויף א חלק פון טאג, קומט דאך במילא אויס אז אייך די שעות שלאחרי מתן תורה זיינען ניט געווען שבת [בשעה שניתנה מצות שבת בסיני, בטל ציווי השבת שניתן במרה, ושוב לא חלה מציאות השבת על חלק מהיום, יוצא אם כן שגם בשעות שאחר מתן תורה לא חל השבת]. ועפ"ז מובן טעם "גדול אחד" – הובא במשנה ברורה סו"ס תצ"ד ... דלכאורה הול"ל דשבת הוא ואסור הוא וכל היום). והיינו שכיון שלא הי' ליום זה דין שבת, לכן הוצרכו לטעם שלא היו להם כלים וכו'.
ועוד טעם הובא בשיחת חג השבועות תשמ"ג, התוועדויות, תשמ"ג ח"ג, ע' 1579 (כידוע אחד הטעמים לאכילת מאכלי חלב בחג השבועות, כדי להדגיש שבני ישראל שומרים על ההפרדה שבין חלב לבשר , ולכן ניתנה התורה לבני ישראל דוקא, ולא למלאכי השרת [אף שטענו "חמדה גנוזה ... אתה מבקש ליתנה לבשר ודם ... תנה הודך על השמים" (שבת פח, ב)], שלא הקפידו על אכילת בשר וחלב, כפי שמצינו בתורה בנוגע למלאכים שבאו אל אברהם – "ויקח חמאה וחלב ובן בקר גו' ויאכלו").
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' שהקב"ה נק' חתן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכך גם עתה בשמחה של מצוה רק שהוא בטוב לבב אעפ"י שאינו מרוב כל אדרבא מן המיצר ודוחק ועכ"ז שמחים בשמחה של מצוה, נמשך עי"ז ממקור הברכות יותר, והוא הברכה דעוה"ב (שנק' ברכת ה' תעשיר כו' כידוע) שאחר הגלות דוקא שיבא מחמת שמח' ש"מ (כמו השמחים ביסורים א' ואוהביו כצאת השמש בגבורתו שנמתקו כל הדינים בשרשם, והוא מה שכל הקללות יהופכו לברכות אעפ"י שהי' זה תחת אשר לא
299 השמחים ביסורים א' ואוהביו : שבת פח, ב. שופטים ה, לא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' ומסיים משמח חו"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכך הוא בענין לימוד התורה כשבאה בדיבור ע"י שמחה ותענוג שבחכ' דתורה אז יתגלה מבחי' ההעלם ופנימי' שבה בקול ודיבור דוקא, וכמו שהי' במ"ת שהי' גילוי ההעלם דתענוג ושמחה העליונה בכל דיבור וע"כ על כל דיבור פרחה נשמתן כו', וזהו קול ה' על המים כו', וע"כ צריך עכשיו ללמוד בשמחה ותענוג כמ"ש ר"ש חדאי נפשאי לך קראי כו' וכן אומר ונשמח בדברי תורתיך כי הם חיינו כו', ולכך א' כל הלומד בקול לא במהרה שוכח כו', אבל כשלומד בלא שמחה ותענוג רק במח' בעיון השגת שכל לבד ממילא ידבר ד"ת בחשאי ולא בקול הרי לא נגלה בזה הדיבור מבחי' הפנימי' וההעלם דחכ' דתורה כלל וגם לא מתחבר בקול ודיבור כלל כנ"ל, וזהו חיים הם למוצאיהם בפה דוקא וכן א' כי לא על הלחם דתורה כו' כי על כל מוצא פי ה' דתורה יחי' האדם וכמ"ש ודברי אשר שמתי בפיך דוקא מטעם הנ"ל, כמו שהי' במ"ת דכתי' ביום חתונתו וביום שמחת לבו פי' ביום חתונתו שהוא ירידת השפע דאור תורה אך זה הי' בבחי' שמחת לבו שעי"ז יצא מן ההעלם הפנימי בגילוי בקול ודיבור כנ"ל וד"ל.
18 על כל דיבור פרחה נשמתן : ע"פ שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב אשר ברא כו' לשון בריאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו, ז
אך זהו מלמטלמ"ע מהשמח' שבלב דיין ישמח לבב אנוש הרבה יותר משמח' שבמדות ושכל הנ"ל שהרי עושה קיבוץ הדמים בפנים הרבה יותר מהארת הפנים שבאמצעות החכ' החדשה שחכ' אדם תאיר פניו מלמעלמ"ט כמ"ש במ"א ע"פ ויין ישמח כו' להצהיל פני' כו' לפני שפנימי' השמחה שבלב מגיע בשמחת עצם הנפש ממש כמו השמח' העצמי' הבאה פתאום מלמעלמ"ט כו' (וכמו במ"ת שעל כל דיבור פרחה נשמתן מרוב שמחה ותענוג שבלב באו"ח מלמטלמ"ע, וכן האירו פניהם בשמח' דאור פניך כו' שזהו מלמעלמ"ט בפנימי' המוח שנמשך ללב משום דפנימי' המוח מתאחד עם פנימי' הלב יחד בין בשמח' שמלמעלמ"ט ובין בשמח' שמלמטלמ"ע ובמ"ת היו שניהם יחד כו' דבאור פניך כו', וכך הוא השמחה בד"ת ובשמח' של מצוה או"י ואו"ח יחד והן בלתי מורכבי' ומוגבלי' כלל וד"ל).
28 במ"ת שעל כל דיבור : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב אשר ברא כו' להבין הדקדוקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וענין ההפרש בין אירוסין לנשואין הנה תחילה ילה"ק ענין פנימי' וחיצוני' שבתורה דהיינו אורייתא סתים וגליא כו' ובדיבור זה ודאי נכלל כל עונג העצמי שבפנימי' חכמתו ורצונו עכ"ז לא בא בגילוי לבנ"י רק חלק הנגלה שהן יו"ד הדברות, והפנימי' שהוא הנק' טעמי תורה לא יבא בגילוי רק לע"ל דוקא כמ"ש רש"י ע"פ ישקני מנשיקות פיהו כו' כידוע, ובמ"ת הי' כל פנימי' ועצמיות השעשועים גנוז ונעלם בתוך הדיבור ומה שהי' קול השופר חזק קולות וברקים וכל העם רואים כו' ועל כל דיבור פרחה נשמתן ממש ואם הי' הנ"ל בהעלם והגילוי בבחי' הנגלה למה הי' הרעש הגדול
8 קול השופר חזק. . וכל העם. . על כל דיבור : יתרו יט, יט. כ, טו. שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה לפי שמבואר למעלה בענין ג' קשרין דאורייתא וקודב"ה וישראל ממילא מובן דכמו שההפרש בין מ"ת לע"ל הוא בין הפנימי' לחיצוניו' שבתענוג וחכמה, כך הוא ממש ההפרש בשני אלה בבחי' סתים וגליא שבהם, דמאחר דישראל מתקשראן באורייתא ידוע דס"ר נש"י כל אחד יש לו אות אחת בתורה שלנו הנגלית, ואם במ"ת הי' רק בחי' חיצוניות ח"ע וחיצוניות התענוג העליון כך בנש"י הי' הגילוי בס"ר נשמות שהיו אז בגופים (ומה שעל כל דיבור פרחה נשמתן למעלה מעלה היינו כמו שהנשמות בשרשן למעלה כו') שהן רק בצלם ודמות אד"ם העליון בבחי' החיצוניות לבד, אבל בחי' סתים שבהן היינו כמו שהנשמות בשרשן העצמי והוא כמאמר ישראל עלה במחשבה שהוא מחשב"ה העצמית הקדומה הנ"ל שהיא חכמה שבתורה דכתיב בה ואהי' אצלו אמון כנ"ל דישראל מתקשראן שם באורייתא הקדומה כו' לא הי' בהן קבלת התורה שלהם בפנימי', עד לע"ל שיקבלו אותן הנשמות בחי' תורה הפנימי' הנ"ל.
132 שעל כל דיבור פרחה נשמתן : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין ענין שמחת חו"כ הרה תקריב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו
[כח] וזהו שחייב להקביל פני רבו ברגל דוקא שמקבל אור פני המשפיע שבו מלובש עצמות התענוג להיות כח ועוז למשכיל להוליד שפע שכל חדש למקבלים והוא הטעם לעולי רגל לראות את פני ה' בהשתחוואה כו' דבקבלת אור פני מלך במועדי הוי' כו' יומשך ממילא כל אור ושפע דתורה ומצות בנש"י כל השנה מטעם הנ"ל, וכך הי' במ"ת שראו אור פני מלך כו' כמ"ש פב"פ דיבר ה' עמכם באור פניו נסתכלו וקיבלו מעצמות השעשועים שבאור פניך כו' ואע"פ שנאמר וירא וינועו שעל כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן כו' מ"מ זה הי' הגורם שיקבלו אור דתו"מ בגילוי בכלים מכלים שונים בדיבור ובכתב לפי שמשם מקור מוצא כל אור חכמה הבא בתולדה מהעלם לגילוי והיינו ע"י בחי' כח גבורה שבתענוג הפשוט שמאיר בחכמה סתימאה, וזהו בחי' התלבשות כח דגבורה שבתענוג בחכמה סתימאה שנק' משכיל הוא שנקרא בשם עדן דוקא שהוא עונג הנרגש כו' אע"פ שהגבורות הוא בחי' התענוג הפשוט הרי הוא בחי' דין דחכמה כנ"ל, דהנה מבואר למעלה דגבורות שבתענוג הוא הבא בבחי' הרגש השעשועים כך מעצמיות התענוג יורד ונשפל קצת מזה בבחי' ההרגש עונג והוא הנקרא עדן עילאה שהוא בבחי' פנימיות ח"ס שבבחי' דין אע"פ שלגבי עצמיות התענוג הוא בחי' צמצום ההרגש ונקרא בחי' דין וצמצום והעלם מקור שכל לגבי החכמה שלמטה אין זה בבחי' עלי' והסתלקות לגמרי אלא אדרבה ממנו מקור כל שפע ותולדה של השכל מן המשכיל (כמו כל בחי' גבורות שמפני שהן בבחי' רשפי אש וחום ע"כ הן עיקר
103 פב"פ דיבר ה' עמכם. . וירא וינועו. . פרחה נשמתן : ואתחנן ה, ד. יתרו כ, טו. שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו ועינו כעין הבדולח דבחי' לחלוחית הטל הדק הזה מראה וגוון שלו זך ונקי ולבן כמראה וגוון האבן הבדולח וע"כ נק' טלא דבדולחא (שהוא הטל שעתיד להחיות בו המתים ), וע"כ הי' המן שירד על הטל הזה מראהו כמראה הבדולח שהוא בפנימי' ומקור דכח החכמה כמו שהוא בבחי' אין דכתר כנ"ל.
61 הטל שעתיד להחיות בו המתים : ראה שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אבל יש הרבה קושיות שמסתירי' ומבלבלי' אור האמת שנק' סיג ופסולת ממש והוא כמו הטעות והשקר בסברות כוזבות בשכל [oldpage_10] האנושי מצד בחי' תערובות רע ופסולת, וזהו מי שחריף ומקשה ומפלפל פלפול של הבל ואינו מסיק להלכה ברורה כלל אדרבה יצא לחוץ מאור האמת לשקר ולטעות כמו תלמידי' שלא שמשו כ"צ שרבו מחלוקת בישראל לטהר את הטמא ולטמא כו' וכמו שהי' יודע לטהר את השרץ כו' (וכמו שא' בדואג ואחיתופל דבעו ד' מאות בעיי כו' שלא ידעו לאסוקי שמעתא להלכה ברורה כלל אלא להיפוך ולטעות ושקר נוטה כל הפלפול, וזהו מצד שלומדי' של"ש רק להתגדל ולקנות שם כו' או להתפרנס כו' שבוטחי' בחכמתם ועוצם חריפותם בטבע כח השכל האנושי שהוא כזב ושקר והבל מחמת תערובות רע ופסולת הרבה כו', והוא הסימן שאין בהם שפלות וביטול כלל רק גסות הרוח שמתנשאי' בחכמתם ויפרדו מאור אלקי' שבח"ע דתורה שאינו רק בבחי' מה ואין בשפלות בלי הרגשה בעצמם כלל, וע"כ עליהם א' כי לא לחכמים לחם וחכמים המה להרע כו' שלחם דתורה אמיתי' לא ימצא בהם וכמו שא' לא תמצאנה בגסי הרוח שגס לבם בחכמתם לעמוד ע"ד אף שמנגד לאמת, כי א"א להם לכוין להלכה אמיתי' מטעם הנ"ל דקושיו' ופלפול שלהם נגד אור האמת להסתיר ולהעלים כי ילכו בדרך עקלתון לנטות מקו היושר דאמת דח"ע כו' וד"ל (וזהו שא' בעוסקי' של"ש ממש דלמשמאילי' בה סמא דמותא לנשמתם, מלבד שאין אור דתורה שלהם מחי' לנשמתם אלא שממית אותם ומפילם משרשם למעלה כמו ונר רשעים ידעך כו', לפי שמחמת לבוש זר דרע ופסולת שבהם שמלבישי' לאור דתורה עד שנוטי' מדרך האמת כנ"ל לפי שעוסקי' בחלק הרע שבנה"ט נעשה להם למות ברוחניו', דמות ורע שבהם עצמם לפי שלא יסבלנו אור האמת דתורה ובחי' תערובו' הפסולת שהמשיכו בתורה תמותת אותם, כידוע במשל הרפואה שמחי' לראוי' לה וממית למי שאינו ראוי לה כו' (וכמו הפסולת שבמאכל לחם שמזיק וממית לגוף והמובחר נעשה חיות ומזון לנפש וכך ותורתך בתוך מעי שנדחה הפסולת לחוץ והמובחר עולה ללב ומוח כו', וכמו החטה הזרוע בארץ שתרקב הפסולת וגם הרוחניו' שלה עולה בבירור עד שתצמיח עי"ז חטים חדשי' כנ"ל שזהו עיקר ענין הבירור וכמצרף לכסף שמברר הסיגי' עד שיצא הנקי כו', כך הוא ענין הפלפול בעיון שמברר כל סיג ופסולת דקושיות המעלימו' כנ"ל.
170 דלמשמאילי' בה סמא דמותא : ראה שבת פח, ב. וברש"י שם סג, א ד"ה למשמאילין. לקמן פ' בא קכה, א. בשלח ריא, סע"ב. תו"ח מקץ רכח, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אך הנה יש להקדים ענין א' והוא מה שהמלאכי' א' תנה הודך על השמים שהוא הוד דתורה והשיב ה' [להם] כלום גזל יש ביניכם, דהנה באמת גם המלאכי' ראוים לקבל התורה כי עיקר ענין התורה הוא בחי' גדלות אור החכמה דאורייתא מח"ע נפקת להיות בחי' שוב שאחרי היפוך הרצוא לשוב כנ"ל שזהו כל התורה לאכללא שמאלא בימינא שהוא גבו' דרצוא דאימא להתהפך לחסדים דימין דאבא כו', וגם המלאכים נא' בהם והחיות רו"ש שאחרי הרצוא שלהם בתחילה הם שבים בביטול דבחי' אין דחכמה לפי שבאים בקירוב יותר בהשתחוואות לפני ה', עד שהרצוא שלהם נהפך לשוב כמו בעמדם תרפינה כנפיהם כשבאים בקירוב יותר בעמידה יפלו מהשגתם [בהתפעלות] דרצוא שבאוי"ר שבכנפיהם כו' (והיינו לפני אל נהירו דחכ' דנהיר עלייהו בקירוב).
184 שהמלאכים א' : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח תפול עליהם אימתה ופחד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והנה בהקדמה זאת יתורץ קושי' הנ"ל במ"ש ויהי הענן והחשך ויאר כנ"ל מאחר שהחשך עצמו האיר למה לא קרב זא"ז כו', דהנה בחי' העלם וחשך דענן זה זהו בהעלם אור דחכ' בלבוש דמשל המסתיר כנ"ל ואמנם יש במשל דבר והיפוכו שלגבי הממציא השכל והמשל אין המשל מסתיר כלל ולזולתו שאינו יודע בעומק השכל מסתיר לגמרי כו', כך הוא ענן וחשך זה עצמו האיר לישראל (כמשל אור דתו' אור שאינו בחי' הסתר כלל לנש"י) ולמצרים הי' חשך והסתר גמור כלבוש הגס דמשל שמסתיר על האור דחכ' למי שאינו יודע בעומק החכ' כלל (וכמ"ש ולחשך קרא לילה (כמשי"ת), וכמו משל דתו' שלמיימינים בה סמא דחיי ולמשמאילים בה
400 שלמיימינים בה סמא דחיי : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וידבר אלקים וגו' וארא אל אברהם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אך תחלה היו כנ"י בגלות מצרים בבחי' עיבור והעלם דקטנות דנה"י שהוא אוי"ר המסותרת הנ"ל, ובחי' לידה דנש"י שנפקחו עיניהם כו' שזהו בחי' היניקה דחלב עד שהיו מוכנים לקבלת התורה פב"פ שזהו בחי' שלימות דיניקה זאת, והוא כמו השגות פנימית התורה בימות המשיח, שהרי עכ"ד פרחה נשמתן כו' ואנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמעו בביטול במציאו' ממש ונמשך להם ב' כתרים כו'.
417 עכ"ד פרחה נשמתן : ראה שבת פח, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ג. נ"ך ע' שפא ובהנסמן בהנ"ל. תו"ח בראשית יז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
עצמו שע"ז א' כי טל אורות טליך שהוא טל השמים העליוני' שנק' שה"ש למעלה ממקיף הכללי לפרטי ההשתל' דקו"ח כו' וכמ"ש ויתן לך האלקי' מטל השמים לע"ל דוקא (והוא שנק' טלא דנטיף מעתיקא סתימאה שנק' עתיקא דעתיקי[ן] והוא בחי' עצמו' התענוג הפשוט שבבחי' שעשועי' העצמיי' דא"ס עצמו שנק' טה"ע כמ"ש במ"א בענין ותחת [oldpage_452] רגליו כמעשה לבנת הספיר שהוא שם ב"ן דמל' דא"ס בקו"ח שנק' חי העולמים שיהי' בשלימות הבירורים דרפ"ח דתהו ע"י משיח כנ"ל וכעצם השמים לטוהר זהו בחי' טה"ע שלמעלה מבחי' הבירורים לגמרי), והוא בחי' הטלא עילאה שיחי' בו המתים שע"ז א' מד' רוחות בואי הרוח כו' להחיות הגופים שהן יחודשו מעו"ב ורוח אלקי' דעונג העצמו' יחי' אותם בחיות גמור במזון גשמי שהוא העוה"ב שאין בו או"ש כלל רק צדיקים נהנין כו' וכמ"ש ונחי' לפניו ממש חיי נצחיי' בבחי' נצחיות דא"ס ממש (וכמו עצמות יבישות שהחי' יחזקאל שקרם עליהם עו"ב כו' שהראהו דוגמא דתח"ה דלע"ל (וזהו למעלה גם מאדה"ר קודם החטא שהי' בבחי' בריאה בחומר וצורה האלקי' מחי העולמי' הכללי בלבד והי' מאכלו מפרי הג"ע (כמו לחם פנג דימות המשיח וכמזון המן שנק' מזונא דח"ע שאין בו פסולת כלל, וכך הוא מעין זה בג"ס השבת שנק' סעוד' דע"ק ואין לזה ערך לאור וחיות דע"ס מבחי' העדן דעוה"ב בתח"ה כנ"ל.
570 הטלא. . המתים : ראה שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואמנם זהו שנמשך מצד [בחי'] הבחירה שברצון ותענוג העליון שהוא מלובש בתו"מ בבחי' הפנימי' ע"פ פנימי' דתוש"מ ויש בזה ג' מדריגות מזון ולבוש ובית, דהיינו בחי' או"פ כמזון ממש [כמו] ותורתך בתוך מעי ממש כנ"ל (וה[י]א מה שבא[ה] בעה"ד כו' למיימינים בה סמא דחיי כו'), וכמו המאכל שצריך לאכול בכל יום בוקר וערב וכדי שביעה לנפש כך מזון דתורה בקביעת עתים בוקר וערב כמו פרק א' שחרית כו' וק"ש בקר וערב כידוע שזהו
977 למיימינים בה סמא דחיי : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשית שנים כרובים זהב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וראי' ממ"ת שהי' האור והשפע דבחי' פנימי' ח"ע דתורה הקדומה שבבחי' אדם הגדול כנ"ל יורד ונמשך לבנ"י המקבלים ביו"ד הדברות דאנכי כו' ששמעו מפי הגבורה בלי שום צמצום והעלם והסתר כלל וכלל עד שעל כל דיבור כו' כמ"ש קול אלקים אתם שומעים כו'.
240 שעל כל דיבור : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשית שנים כרובים זהב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ומצד בחי' התכללות של ד' דגלים שהן י"ב צירופי' דשם הוי' דוקא ונק' אז צבאות הוי' ממש כו', ע"כ יכלו לקבל התושמ"ע מפי הגבורה ממש פב"פ בלי שינוי המהות כלל שלא זכו האבות מטעם הנ"ל (כמבואר בפ' משפטי' באריכות ) (כמו המלאכים שבקשו הוד דתורה ולא ניתנה להם אף לבחי' נער מט"ט שנק' אנפי זוטרי כנ"ל בכלל שכולל כולם ונק' כרוב קל כו' כנ"ל ה"ז בא בצמצומי' רבים מאד בקטנות האמיתי בשינוי המהות לגמרי כנ"ל וד"ל) (וזהו מ"ש מ"ה שמו ומ"ה שם בנו דוקא
276 המלאכים שבקשו הוד דתורה : תהלים ח, ב. שבת פח, ב. ראה גם לעיל פ' בא קיח, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית בראשית ברא אלקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
(כא) ויובן כל זה בדוגמא ממה שמצינו במארז"ל (שבת פח, ב) בענין השמחים ביסורים שומעי' חרפתם ואינם משיבים עליהם או' ואוהביו כצאת השמש בגבורתו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית וייצר ה' אלקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
(וזהו שבקשו המלאכים לבחי' הוד דתורה (שבת פח, ב) כמ"ש (תהלי' ח, ב) תנה הודך על השמים והשיב להם גזל כו' רציחה יש ביניכם כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת וירא ויאמר ה' גו' ארדה נא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכן היה במ"ת דכתיב (במדבר יד, יד) עין בעין נראה אתה ה' כו' עין אחת לפי שהיה מאיר מעצמות אא"ס בבחי' טוב עין הנ"ל שלמע' מהתחלקות דחו"ג וכן מלמטה למע' בבנ"י שהרי על כל דבור פרחה נשמתם כו' (שבת פח, ב) וכן לע"ל כתיב (ישעי' נב, ח) כי עין בעין יראו בשוב ה' כו' משא"כ בעולי רגל בבהמ"ק נא' (שמות כג, יז) יראה כל זכורך כו' כשם שבא לראות כו' (חגיגה ב, א) וכמ"ש (דברים יא, יב) עיני ה' אלקיך בה כו' וכן (תהלים קמה, טו) עיני כל אליך וכמו"כ (ש"ה ה, יב) עיניו כיונים (שם ד, א) עיניך יונים וכה"ג אע"פ שגם בזה ב' עיינין אתהדרו לחד כמו המקבל שתשוקתו נפלאה אל המשפיע שכלולים ב' עיניו כא' לראות ולהסתכל בענג נפלא וכן מן המשפיע אל המקבל עכ"ז הן ב' עינים ולא עין א' ממש וד"ל:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית בראשית ברא אלקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכך הי' במ"ת בנש"י שעכ"ד יצתה נשמתן (שבת פח, ב) מחמת גילוי א"ס בפנימית דחכמה שבתורה כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה יט, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
שפל בעצם בתכלית שלא ימלא לבו לגשת אל העבוד' האלקית באהבת רשפי אש ע"י טוב טעם ודעת האלקי כו' באמרו לנפשו השפלה מי אנכי שאבא בגדלות להשיג בדעת שלי המוגבל לעצמות אא"ס שלמעלה מכל ההשתלשלות ולית מת"ב כלל ומי אנכי המתועב בחומריות וגסות הגוף כ"כ לעמוד לשרת בעבודה שבלב ברשפי אש התלהבות שמצד פחיתות ערכו בעצמו לא יגבה לבו לילך בדרכי ה' בהגבהה ומעלה כ"א בדרך שפלות והכנעה עצומה והיינו שיאמר לנפשו השפלה בעצם שאין עבודתו מגיע רק להיות כעבד פשוט לקבל עול בביטול גדול להיות מוכן ועומד לקיים כל אשר יצוה ה' ולילך במצותיו אחרי ה' שלא לסור ימין ושמאל כל היום להיות בטל וטפל למצותיו לבד בלא טעם והשגה כלל רק באמונה פשוטה להאמין בו בלא טעם כלל ובלא התלהבות אהבה ברשפי אש התענוג כלל וכלל שזהו מדריגת השפל באמת לאמיתו שאין זה רק בחי' ההתחלה שיתחיל לילך בדרכי ה' לבחור בחיים וטוב ולמאוס ברע ע"י קבלת עול מלכות שמים בעול פשוט ע"י שפלות עצמו ביותר שאינו תופס מקום כלל בעצמו לומר ללבו לעבוד בטעם ודעת ובשמחה והתפעלות אהבה בתענוגים וכה"ג רק להיות כעבד גשמי וזה היה עיקר ענין יציאת מצרים שיצאו רק באמונה פשוטה רק מצד עוצם השפלות ולא כעובד בטעם והשגה והתפעלות התענוג כו' ועל כן נצטוו לאכול מצה שנקרא לחם עני כעני ואביון שיחיה בלחמו בשפלות גדולה ונק' מיכלא דמהימנותא אמונה הפשוטה דוקא וזה היה התחלה הליכת' בקדש העליון דכתיב וארשתיך לי באמונה כו' כנ"ל ואחר שכבר הלכו והחזיקו בדרך בתוקף אמונה זאת לאחר ז' ימי הפסח הותר להם גם החמץ והשאור שהוא ברוחניות בחי' העבודה שבלב בהתנשאות רשפי אש שבאה מתוך השגה בטוב טעם ודעת האלקי דוקא והיינו בכל ז' שבועות דימי הספירה להיות עולין בקדש בעילוי אחר עילוי בתוקף התפעלות העונג ושמחה דבינה לבא בטוב טעם עריבות מתיקות ידידות כו' עד שבמ"ת קיבלו אור פני מלך חיים בהשגה אלקי' בנשמת' באה"ר בתענוגי' עד כלות נפשם שעל כל דיבור כו' כענין טעמו וראו שהרי ראו בראיות העין והשכל וכלתה נפשם בעונג נפלא בעריבות ידידות עוז כו' וד"ל ולפ"ז הרי מובן דמה שנאסר החמץ בפסח ונצטוו בחמץ בשבועות כמ"ש בשתי הלחם דשבועות חמץ דוקא תאפינה כו' דמפני שבפסח היה מדריגת עבודתם רק בבחי' השפלות בתכלית והוא בבחי' התחלת ההילוך באמונה לבד ובשבועות היו בתכלית העילוי שבעונג שבשכל להיות בבחי' יש מורגש כענין להנחיל אוהבי יש דעה"ב הרי במ"ת היה מעין עוה"ב ממש חירות ממ"ה כו' וא"כ היה צריך שיהיה הציוי בענין העבודה בפסח בשפלות ובשבועות בהגבה' ובאמ' אין בזה הפרש כלל רק בין איסור חמץ ואכיל' מצה לבד אך הענין הוא דמ"מ בכללות ענין עיקר המדריגה בעבודה שבלב הרי יש הפרש גדול מן הקצה לקצה
15 שעל כל דבור : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה כו, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ח
שהוא (התפלה עכשיו) נכלל כל שס"ה ל"ת בחי' ה"ג ותורה כולל שניהם דמ"ע ול"ת הן חו"ג דתורה והיינו דת"ת כנגד כולם כו' והרי אמרו דתרי"ג מצות העמידן חבקוק על אחת שהיא האמונה (והוא עמוד א' וצדיק שמו שהוא יסוד עולם ) והוא מ"ש וצדיק באמונתו יחי' כנ"ל הרי נכללו ג' אלה דתור' ועבודה וגמ"ח באמונה ולמה אמ' על ג' דברים דוקא אך הנה בזה יובן ההפרש שבין יצ"מ למ"ת דביצ"מ באמונה לבד שכוללת ומעמדת כל התרי"ג מצות ובמ"ת קיבלו בדרך ג' קוין כי מימינו אש דת למו שנתנה בימין ובאש ובממוצע שהוא הקול שמורכב מאמ"ר והן מ"ע ה"ח הכלולים באנכי ושס"ה ל"ת הכלולים בלא יהיה לך ומפי הגבורה עצמו שמעו שהוא קול מורכב מחו"ג כו' ועל כל דבור כו' הרי נמשך בהן מג' הקוין העליונים שלמטה הוא ג' דברי' שהעול' עומד תורה ועבוד' וגמ"ח כנ"ל והכל א' ממש והא בהא תליא דמשום שיצ"מ היה באמונה דוקא מזה באו לכלל בית קיבול לקבל ג' קוין דתורה כו' ולעלות למעלה מהקוין והוא בבחי' אנכי מי שאנכי דלמת"ב כלל שלמעלה גם מן התו"מ כמ"ש אם צדקת כו' וד"ל:
8 ועל כל דבור : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה לא, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזה א"צ לימוד כלל דהלימוד לא שייך רק בדבר המושג עפ"י השכל והשגה כמו אאלפך חכמ' ובל' תרגום נק' לימוד אולפנא וכן לימודי ה' כו' אבל בראי' מקרוב לא שייך ל' לימוד כלל אחר שמכיר ורוא' מהות אמיתת הדבר כמו שהוא דאינו דומה שמיעה לראי' כלל כידוע לכך לע"ל אמר כולם ידעו אותי שידעו ויכירו בראי' המהות כמו שהוא לאמיתתו אותי ממש שבזה לא שייך ל' לימוד איש לרעהו כלל ומ"ש נדעה נרדפה לדעת את ה' וכה"ג היינו בבחי' דעת והשגה אלקי' בנשמו' שנהנין בהשגת אלקו' בג"ע (דאימא מקננא בכורסייא בחי' בינה שבמל' דאצי') שאין זה בחי' ראי' המהות אבל לע"ל ידעו אותי ע"כ כולם ידעו בשוה מקטנם לגדולם דבהשג' שכל יש חילוק מדריגות בין גדול בדעת לקטן בדעת אבל בראי' במהות אין הפרש כלל בין גדול לקטן וז"ש ומלאה הארץ דעה את ה' כולם בשוה כמים לים מכסים שכיסוי א' לכולם כו' וזה שאנו מבקשים וחננו ידיעת עצמותך מאתך דוק' כו' שאז יהיה כל אדם בשוה כמשל הרואי' במהות המלך שכולם מכירים ויודעים אותו מגדול עד קטן בשוה וכך היה במ"ת דכתיב וכל העם רואים כו' וכולם כא' הכירוהו מעין דלע"ל עד שעל כל דיבור כו' (רק שהיו רואי' את הנשמע דהיינו ראי' החכמ' שבבינה לפ"ע השגת כאו"א כו' כמשי"ת) והיינו מטעם הנ"ל דאא"ס כמו שהוא למעל' בהעל' העצמו' ממש יהי' למטה בלי חילוק כלל וכמ"ש הנה אלקינו זה כאו"א
31 שעל כל דיבור : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת כה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
רק לא באתי כי אם להגדיל מעלת אור יקר הערך בעסק פנימיות התורה, ושלא יהיה בלב כל איש החפץ בקרבת אלקים הבדל במעלה בין הנגלה והנסתר שבתורה והיו לאחדים בידו , וכמארז"ל כל העוסק בתורה לשמה כו' זוכה ומגלין לו רזי תורה כו', והיינו למיימינים בה סמא דחיי מאילנא דחיי שבפנימית התורה כנ"ל, ודוקא למיימינים בה שעוסקים בנגלה לשמה בדחילו ורחימו כנ"ל וד"ל.
1598 למיימינים בה סמא דחיי : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת נח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואמרתי לו מענין הדרוש דרפאות תהי לשרך , דתורה שנק' לחם מן השמים ולחם מן הארץ, שזהו בחינת עץ החיים ועץ הדעת טוב ורע כמ"ש חכמות בחוץ תרונה כו', חכמה עילאה וחכמה תתאה, דבעץ הדעת מברר בין טוב ורע, וכמו למשמאילים בה כו', אחר שאמר ותורתך בתוך מעי , שהיא אכילה חיצונית דרך הפה בגירסא בלבד כו'.
2493 למשמאילים בה : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח טוב איש חונן כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
דחיותא ע"ז, אך הנה כ"ז הוא רק בבחי' אדם לבד, אבל בבחי' עצמיות אוא"ס שלמעלה מבחי' כמראה אדם , כחשוכה כאורה שוין ואם צדקת כו', רק שכך עלה ברצונו ית' שיומשך אוא"ס ע"י בחי' מעשה המצות, וזהו מ"ש במד"ר וכי מה איכפת לי' להקב"ה אם שוחט כו' אלא שנתן את המצות כדי לצרף בהם את הבריות דהיינו שכך עלה ברצונו מחמת כי חפץ חסד הוא שימשיכו תוס' וריבוי אורות ע"י מעהמ"צ, ועפ"ז יובן ג"כ מ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה, וכתי' כל הנקרא בשמי ולכבודי כו' וכל כל פעל ה' למענהו, כי מ"ש כל פעל ה' למענהו היינו בבחי' כבוד הנ"ל שכל מה שברא כו' לא ברא אלא לכבודו, פי' כבוד עולה מספרו ל"ב הרומז לבחי' ל"ב נת"ח שהם בחי' התפשטות החיות בעולמות כמ"ש כולם בחכמה עשית, אשר בבחי' חכ' שהיא ראשית ההשתלשלות, שייך בחי' העלם וגילוי, וע"י מעשה התחתונים ממשיכים גילוי אוא"ס בבחי' חכ', וממילא נמשך למטה ג"כ גילוי אוא"ס, וזהו דכתיב מלא כל הארץ כבודו שגילוי בחי' חכ' נמשך דוקא בארץ , והיינו ע"י מעשה התחתונים שעוסקים במעשה המצות שניתנו בגשמיות דוקא כו', ולכן כשהמלאכים ביקשו התורה לא ניתן להם, לפי שעיקר גילוי בחי' ח"ע אינו נמשך אלא למטה דוקא ע"י מעשה המצות של התחתונים דוקא, וכמו שהשיב להם משה כלום יצה"ר יש בניכם כו'.
262 כשהמלאכים בקשו התורה : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח [ואהי' אצלו אמון כו' וכיצד תהי' התבוננות זו]
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכמ"כ תפלה במקום קרבנות וכמ"ש בד"ה לבבתיני הנה ע"י שמע שם ע' נמשך להיות העלאה דבכל לבבך אם ישים אליו לבו כו'] ומזה נמשך להיות והיו הדברים האלה אשר אנכי מי שאנכי מצוך כו' שעי"ז נמשך גילוי אלהותו והתהוות התורה [וכמ"ש סד"ה רני ושמחי הראשון גבי ויקם עדות ביעקב כו' ובחי' זו נק' אמי כו' ע"ש] בבחי' שמים אש ומים, כי הנה התורה קדמה אלפים שנה לעולם פי' עולם נק' בחי' אש ומים [עמ"ש מענין עולם בד"ה וארא גבי וששה קצוות רוחניים כו' ובד"ה ויאמר משה אכלוהו היום גבי שעוסקי' בבנינו של עולם ועיין בפע"ח שער הברכות בפי' מלך העולם ] והתורה גבהה מעלתה מאד בבחי' אלפים שנה שהם למעלה מבחי' עולם [ועמ"ש סד"ה ויהי מקץ מענין אלפים שנה כו' חכים ולא בחכ' ידיעא מבין ולא בבינה
120 התורה קדמה אלפים שנה לעולם : ראה מדרש תהלים צ, ד. שבת פח, ב וברש"י שם. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח ישמח משה במתנת כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו שם ע' רבתי כלומר כי זהו מספר הבירורים דרפ"ח עם שם ב"ן כשעולים למעלה מעלה בשרש מקור חוצבם והוא בע' רבתי [ע' מזה בלק"ת ד"ה זאת חקת התורה ספ"ב] והיינו עליות המל' בשרשה בז' מלכין קדמאין שנא' בהם לפני מלוך מלך כו' [וההתבוננו' בכ"ז וכיוצא בזה זהו ענין בינה להבין דבר מתוך דבר, ועי"ז נמשך להיות ואהבת בכל לבבך, וכתי' אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף, והמשכה זו זהו ענין השמים כסאי וע' זח"ב פ' וארא דכ"ז ע"א בכל לבבך דא ימינא ושמאלא שהם חו"ג לכן עי"ז נמשך ג"כ ההמשכה בבחי' אש ומים שהם חו"ג שלשם נמשך התורה מבחי' אלפים שנה ואהי' שעשועים יום
52 התורה מבחי' אלפים שנה : ראה מדרש תהלים צ, ד. שבת פח, ב וברש"י שם. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח אני לדודי ודודי לי כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים, ופי' שושנים הם יגמה"ר כנ"ל שמאירים בחדש אלול, ורז"ל אמרו א"ת שושנים אלא ששונים שגם בתו' יש בחי' יגמה"ר, יג"מ שהתו' נדרשת בהם, וכ"מ ממה שארז"ל ע"פ ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים מה הראשונים ברצון כו' שנמצא שבחי' רצון זה שביגמה"ר שהוא נושא עון הי' גם במ"ת, אשר לכאו' קודם מ"ת ודאי הי' בלא חטא ועון ומה"ע בחי' יגמה"ר, אלא שבמ"ת הי' גילוי כל מה שיהי' גם אח"כ, והאיר גם בחי' מקיף הכללי, ולכן על כ"ד ודבור פרחה נשמתן היינו שיצאו מהגבלת הכלי, לשאר בבחי' המקיף, והחי' אותנו בטל שעתיד להחיות בו את המתים לע"ל שבחי' טל תחי' זה זהו למעלה משרש המן כו', ובכדי שיוכלו לקבל בחי' זו, הנה ההכנה לזה הי' מ"ש ויחן ישראל נגד ההר שנעשו כאיש אחד, והאחדות זהו מדריגה גבוה מאד נעלה שזה מורה שהכלי שלו אינו מגבילנו, ולכן הוא כאיש אחד עם זולתו כו', דהנה מי שאינו יכול לסבול זולתו זהו מצד היותו יש ודבר וגבה רוח עד שזולתו אינו תופס מקום נגדו שיהי' עמו קשור ודבוק באהבת ריעים דבוק מאח, וה"ז הגבלה שאין כמוהו כו', אבל היותו דבוק מאח עם זולתו ה"ז הוראה שהגיע לבחי' ביטול שלמעלה מהגבלת הכלי ע"ד בחי' שיריים כו' ולכן היו נכונים שישרה בחי' המקיף שזכור ושמור בד"א נא' מה שאין הפה כו' ועכדו"ד פרחה כו' והחזירם בטל תחי', ומה הראשונים הי' ברצון אף אחרונים ברצון שבחדש אלול ועשי"ת מאירים יגמה"ר כמו ואל זה אביט, וזהו אני לדודי ועי"ז ועלי תשוקתו עלי בחי' מקיף, וכמו ביגמה"ר דמיכה שצ"ל עובר על פשע ומשים עצמו כשיריי', ומה שביגמה"ר דמשה לא נא' דקדוקי' כאילו זהו מפני כי הם לחיי הגוף, שע"פ מדת האמת הנה אמת א' אל יברא, רק שהגביר בחי' ורב חסד להטות כלפי חסד שיומשך למטה מטה בלי דקדוק, ועכ"ז ונקה הוא לשבים דוקא, משא"כ אם אינו שב לא ינקה כו', וזהו שצ"ל אני לדודי ועי"ז ודודי לי בבחי' מרעה דשושנים יגמה"ר, וס"ת אני לדודי ודודי לי הם ד' יודין שרומזי' לארבעי' יום שמר"ח אלול עד יוהכ"פ ותחילתן ר"ח אלול שבהם הוא הזמן שמאירים בחי' יגמה"ר כנ"ל.
137 על כ"ד. . פרחה נשמתן : ראה שבת פח, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ג. וש"נ. נ"ך ע' שפא. וש"נ. תו"ח בראשית יז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח אנכי אנכי כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והענין יובן ע"פ מה שכפל לומר ב"פ אנכי, ולמה במ"ת שהי' גילוי אלקות וירד ה' על הר סיני ואמר עשה"ד, ועכדו"ד פרחה נשמתן והחזירן בטל שעתיד להחיות בו את המתים לע"ל, ועכ"ז לא אמר רק פ"א אנכי כמ"ש אנכי ה' אלקיך, וכאן אומר אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך, וגם צ"ל דמשיעור הכתוב הוא כמו מי שמודיע שידעו מי הוא המוחה
8 ועכדו"ד פרחה נשמתן : ראה שבת פח, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ג. וש"נ. נ"ך ע' שפא. וש"נ. תו"ח בראשית יז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח שה"מ ממעמקים כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והנה המלאכים אמרו תנה הודך על השמים כו' כידוע ומשמעות הכתוב שהמלאכים ביקשו את התורה שילמדו אותה בדיבור כמו שניתנה לנו, והענין הוא שהיו רוצים שגם על ידם יהי' המשכות מ"ד לברר מ"ן כנ"ל בעסקם בתורה בדבור פ' בראשית וכיוצא, אמנם באמת לא היו גילוי המשכת המ"ד כלל על ידם והיינו שלא הי' הקב"ה יושב ושונה כנגדם כלל כשהיו שונים דבר ההלכה כו', והטעם הוא לפי שהמלאכי' הן מבחי' חיצוני' העולמות והוא מבחי' זווג נשיקין כמ"ש בע"ח וא"כ אינן אלא
88 שהמלאכים ביקשו את התורה : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח [וידבר כו' אלה הם מועדי]
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אך הענין הוא דהנה הרמב"ן בהקדמתו לפי' החומש הקשה מה שבכל הד' ספרים הראשונים נאמר וידבר הוי' אל משה ולא נא' מי הוא המדבר ומספר זאת דאם משה הוא המספר הי' לו לומר כמו כל הנביאים יחזקאל וירמי' שנא' בהם ויאמר ה' אלי ואשמע קול, ואראה ואפול על פני , ואם הקב"ה הוא המספר הל"ל ואומר אל משה או ודברתי אל משה כמו מ"ש ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל כו' ובכל התורה נא' רק וידבר כו' ולא נא' מי הוא המספר זולת במשנה תורה נא' שמשה מפי עצמו אמרם כמ"ש ואתפלל ואתנפל כו' ואתחנן אל ה', רק בתחלת ספר משנה תורה נא' אלה הדברים אשר דיבר משה שלשון זה הוא ג"כ כמו כל הד' ספרים שלא נא' מי אמרן (שהוא כמו שלישי המדבר) והנה הוא תירץ שהתורה קדמה אלפים שנה לעולם וגם אז הי' נאמר וידבר ה' אל משה לכן אינו שייך שיאמר משה ויאמר ה' אלי שגם קודם הי' כן כו'.
25 שהתורה קדמה אלפים שנה לעולם : ראה מדרש תהלים צ, ד. שבת פח, ב וברש"י שם. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ועוי"ל פי' למען יזמרך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
נצנים נו"ה דז"א הנמשכים מצד הבינה ארץ החיים, ובפרד"ס ערך נצנים שהם חג"ת כשהם בחו"ב כו', וא"כ פי' נראו בארץ היינו כשהמל' מקבלת ממדות דאו"א עצמן, ויש לפרש זה בשני דרכים, הא' ע"פ מ"ש אתהלך לפני הוי' בארצות החיים שיש שני בחי' ארצות שהם בחי' כלים להשראות בחי' חיים העליונים, וכמו חיים ל' רבים כן ארצות לשון רבים, והענין יובן ע"פ הקדמה למה דוקא נש"י שנק' בנים למקום גזר עליהם ד"ג להיות בארץ לא להם, ובמצרים עבדו וענו אותם ד' מאות שנה ועיקר ג' מצרים הי' רד"ו שנה, ועבודת פרך הי' פ"ו שנים אשר לא עשה כן לכל גוי, ומדוע לישראל עם קרובו גזרה חכמתו כן דוקא, אלא שבודאי יש בזה יתרון המעלה, וצ"ל מהו, אך הענין הוא דכל התורה כולה נדרשת בזלעו"ז, שכמו שהי' פרעה וג' שרי פרעה בלעו"ז כן יש כל בחי' אלו בקדושה, ובכדי שירשו נש"י את כל בחי' אלו בקדושה עי"ז הוכרח להיות גלות מצרים בכדי לברר כל בחי' אלו בכדי שלא יהי' מקום לבע"ד לחלוק מדוע יגיע לנש"י כ"ז, וכמו במ"ת שהשיב משה גם למלאכים למצרים ירדתם כו', וגם שיגיע כ"ז ע"י העבודה שלא כמו נהמא דכסופא.
275 במ"ת. . למצרים ירדתם : שבת פח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
קבלוהו בימי אחשורוש אז הי' גמר הקבלה, וצ"ל והלא במעמד הר סיני כתי' ויחן ישראל כולם כאיש אחד והי' במס"נ דעל כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן ה"ז רק החלו לעשות וגמר הקבלה הוא בימי אחשורוש דוקא, אך מ"מ כ"ה האמת.
35 דעל כל . . פרחה נשמתן : ראה שבת פח, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ג[ednref_263_ב]. וש"נ. נ"ך ע' שפא. וש"נ. תו"ח בראשית יז, ב. וראה גם תו"א מג"א צב, ד[ednref_264_ג] צח, ד[ednref_265_ד].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר משה אל העם אל תיראו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וינועו ויעמדו מרחוק זה הי' קודם אשר ירד ה' על הר סיני כי כאשר נש"י ראו המראה הקולות וברקים קול שופר חזק מאד נפל עליהם יראה ופחד וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק פי' וינועו שעמדו לפוש מהיראה לכן שיערו שכשישמעו הקול ימותו שיתבטלו ולא יהי' שום מציאות ולא יהי' מי שיקבל התורה ולזה רצו לשמוע מפי משה ואתה תדבר אלינו, והשערתם הי' נכונה שהרי עכו"ד פרחה נשמתן רק שהחזירם בטל תחי', ולכן אמר להם משה אל תיראון פי' שלא ימותו ע"ז לא ערב להם, ע"כ לא אמר אל תמותון כ"א אל תיראון כי הגם שפרחה נשמתן הגם ששיער שיהי' כן שפרחה נשמתן עכ"ז הבין שמסתמא יחיים בטל תחי' דאל"כ למי יצווה לקיים התומ"צ א"כ מסתמא יהי' מי שיקבל, וזהו א"ל אל תיראו מחשש פן תמותון, ומה שבא אלקים זהו בשביל שיהי' שלימות היראה, כי הנה עשה"ד האותיות נראה באויר ממשות האותיות נראה באויר והי' צריך גם שמיעת הקול ראיי' ושמיעה ועי"ז נחלף הכחות שהי' רואין את הנשמע ושומעין את הנראה, וזהו בא אלקים בעבור שתהי' יראתו על פניכם לבלתי תחטאו שיבואו לשלימות היראה יראת חטא פי' לא שיראו מהעונש אלא שיראו מעצם החטא (וזהו אל תיראו שיראה של נש"י הי' שיתבטלו ממציאות לא שאיכפת להם החיים גשמים אלא שאיכפת להם ליפסד קיום תומ"צ כיון שיתבטלו ממציאות ממילא יפסידו קיום תומ"צ ולא יהי' מי שיקיים תומ"צ, ע"כ אמר להם אל תיראון ששיער שיחזירו בטל תחי' שעתיד להחיות את המתים , בא אלקים בעבור שתהי' יראתו על פניכם שיבואו לשלימות היראה ועי"ז א"ל לבחי' קדש כו'.
95 עכדו"ד פרחה נשמתן : ראה שבת פח, ב. (לעיל בחלק המאמרים) המשך מצה זו הערה 873.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר משה אל העם אל תיראו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וינועו ויעמדו מרחוק זה הי' קודם אשר ירד ה' על הר סיני כי כאשר נש"י ראו המראה הקולות וברקים קול שופר חזק מאד נפל עליהם יראה ופחד וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק פי' וינועו שעמדו לפוש מהיראה לכן שיערו שכשישמעו הקול ימותו שיתבטלו ולא יהי' שום מציאות ולא יהי' מי שיקבל התורה ולזה רצו לשמוע מפי משה ואתה תדבר אלינו, והשערתם הי' נכונה שהרי עכו"ד פרחה נשמתן רק שהחזירם בטל תחי', ולכן אמר להם משה אל תיראון פי' שלא ימותו ע"ז לא ערב להם, ע"כ לא אמר אל תמותון כ"א אל תיראון כי הגם שפרחה נשמתן הגם ששיער שיהי' כן שפרחה נשמתן עכ"ז הבין שמסתמא יחיים בטל תחי' דאל"כ למי יצווה לקיים התומ"צ א"כ מסתמא יהי' מי שיקבל, וזהו א"ל אל תיראו מחשש פן תמותון, ומה שבא אלקים זהו בשביל שיהי' שלימות היראה, כי הנה עשה"ד האותיות נראה באויר ממשות האותיות נראה באויר והי' צריך גם שמיעת הקול ראיי' ושמיעה ועי"ז נחלף הכחות שהי' רואין את הנשמע ושומעין את הנראה, וזהו בא אלקים בעבור שתהי' יראתו על פניכם לבלתי תחטאו שיבואו לשלימות היראה יראת חטא פי' לא שיראו מהעונש אלא שיראו מעצם החטא (וזהו אל תיראו שיראה של נש"י הי' שיתבטלו ממציאות לא שאיכפת להם החיים גשמים אלא שאיכפת להם ליפסד קיום תומ"צ כיון שיתבטלו ממציאות ממילא יפסידו קיום תומ"צ ולא יהי' מי שיקיים תומ"צ, ע"כ אמר להם אל תיראון ששיער שיחזירו בטל תחי' שעתיד להחיות את המתים , בא אלקים בעבור שתהי' יראתו על פניכם שיבואו לשלימות היראה ועי"ז א"ל לבחי' קדש כו'.
96 בטל תחי' : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
הוא מגושם לכן הוא מקבל חיות ג"כ מגשם הצומח ובע"ח, אבל לע"ל שיזדכך האדם וכמו באדה"ר דעקב הי' מכהה אור גלגל חמה מצד ריבוי האור ולא זו לבד אלא שהבהירות הוא באו"א לגמרי והוא מפני שהי' יציר כפיו של הקב"ה וכמו"כ לע"ל שלא יהי' אב ואם ה"ז ע"ד יציר כפיו של הקב"ה לכן יקבל החיות שלו מבחי' א"ס הסוכ"ע מקור הדבר גשמי, וכמו"כ לע"ל שיזדככו הגשמים ויהי' בערך מקורם א"ס הסוכ"ע לכן יהיו כלים לא"ס בעהר"צ, וזהו נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים שבחי' א"ס עצומ"ה יאיר למטה דוקא, וע"י המצות ממשיכים בחי' זו, וזהו דודי לי ואני לו הרועה בשושנים דכדי שיהי' אני לו צ"ל תחילה דודי לי וזהו קאי על יצ"מ ומ"ת שהי' גילוי אלקות וכמ"ש עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה, מלכים כמ"ש הנה המלכים נועדו, מלכי המלכים חו"ב, מלך מלכי המלכים כתר, והוא למעלה מאצי' והעטרה שע"ג הראש שבכל עולם הוא כתר, ובמ"ת כתי' וירד ה' על הר סיני ועי"ז ואני לו, דנפשו יצא בדברו על כל דו"ד פרחה נשמתם, ובד"כ הוא שיהי' קיום המצות כדבעי דכשמניח תפילין יכוון לשעבד הלב והמוח וכן שארי המצות, וזהו עבודה מל' עורות עבודים דכשמעבדין עורות הם אינם בערך מכמו שהיו קודם, וצ"ל דגם קודם שעבדן הי' בהם הטוב הזה אלא שהי' בהעלם והעבוד פועל יציאה מהעלם אל הגילוי, וכמו"כ כאן גם במצות דעכשיו יש בהם בחי' א"ס בעהר"צ אלא שהם בהעלם ולע"ל יאיר ויתגלה בחי' זו.
94 על כל דו"ד פרחה נשמתם : ראה שבת פח, ב. לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה צאינה וראינה ובהערה 35.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
מלאכים שאמרו קדוש פ"א ועמדו ב"א אלפים שנה בביטול כו' ועכשיו הם עומדים בביטול דקדוש פ"ג, מ"מ ה"ה גוף ונפש וכמ"ש עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט רק שהם רק מב' יסודות הדקים מ"מ ה"ה גוף לכן אמרז"ל שבקוהו למט"ט שהוא ממלאכים הגבוהים וענשו אותו מצד הגוף, רק ששם אינו נק' גוף ונפש כ"א אור וכלי אבל הכלי מסתיר על האור, והאדם שנשפל בעוה"ז השפל והנבזה אפי' צדיק גמור שאין עליו שום לכלוך אפי' שום הרהור מ"מ הרי חומר הגוף מעלים ומסתיר דאיזה מצוה שהוא עושה אלו יצויר שהנפש לבד יעשה אותו הרי הי' המצוה באופן אחר רק שאין במציאות כו' א"כ הרי הגוף מסתיר ולכן משה כשעלה למרום הניח הגוף ביצי' מפני שהוא מסתיר רק אלי' עלה עם הגוף מפני שהי' משם ב"ן שעיקר הזיכוך בחיצוניות לכן הי' יב"ח בעיבור שהוא משם ב"ן אבל משה רבן של כל הנביאים לא עלה עם הגוף הרי שהגוף מסתיר.
42 משה כשעלה למרום : שבת פח, ב. ב"מ פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מההשפעה, והגם שהם מגולגלתא דא"א שלמעלה מאצי' דמחכ' דא"א מתחיל עולם האצי' כמ"ש הרמ"ז אבל גולגלתא הוא למעלה מאצי', מ"מ ה"ז רק שערות וצמצומים ומפני ששרשם מגולגלתא לכן הם מטהרים טמא מת וכמ"ש באגה"ק, אבל עצם טלא דבדולחא הוא טל תחי' דשיורא טלא דבדולחא הוא רק דוחה טומאת המת, משא"כ טל תחי' טל שעתיד להחיות בו את המתים ה"ה פועל שהמת יהי' חי, והנה בחי' טל זה הוא בדרך מתנה ולא ע"י עבודה אך מתנה נותנים למי ששוה, ובחי' זו יש ג"כ בתורה וכמארז"ל ג' שעות הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה דכל היום כל הקורא בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו א"כ צ"ל קורא בתורה תחילה, אבל שלש שעות הראשונות עוסק בתורה מעצמו וזהו בחי' ג"ר והוא בחי' טל , ותחילה צ"ל יערוף כמטר דע"י ששברו הבריות את ערפם נמשך בחי' מטר ואח"כ נמשך בחי' טל .
72 טל שעתיד להחיות בו את המתים : ראה שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אריב"ל הנהו ך"ו הודו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ז
וביאור הענין הנה אמרז"ל לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז וצ"ל מהו"ע ההדרכה שיהי' רך כקנה, וגם צ"ל אומרם ואל יהא קשה כארז דמאחר שאמר שיהי' רך מובן שלא יהי' קשה כו', אלא משמע שהכוונה שלכל הפחות לא יהי' קשה כארז, והענין דהנה החכמים מדריכים את ישראל שיהי' מנהג מדותיהם ע"פ חכ' התורה , דהנה תורה הוא ממוצע בין א"ס לעולם אפי' בחי' עליונה בתורה שהוא בחי' שעשועים הוא רק ממוצע וזה דכתי' תחילה ואהי' אצלו אמון ואי' במדרש אומן, והאומן אינו בונה מד"ע אלא מתוך כתבו, וכן אי' בזהר אסתכל באורייתא וברא עלמין, וזהו אלפים שנה קדמה תורה לעולם ואינו שייך לומר קדמה בזמן, אלא קדמה במעלה ומדריגה שהיא ממוצע וכמו שיצי"מ הי' ע"י משה ואהרן והממוצע צ"ל כלול משניהם בחי' תחתונה ממדריגה שלמעלה ממנו ובחי' עליונה ממדרי' שלמטה הימנה (משה שושבינא דמלכא, ואהרן שושבינא דמטרוניתא ) וכן בתורה יש ב' מדרי' דאי' בזהר תלת קשרין מתקשרין דא בדא ישראל מתקשראין באורייתא ואורייתא בקוב"ה וכולהו דרגין על דרגין סתים וגליא, ובאופן ההתקשרות יש בזה פשטים (ואפ"ל סתים דתורה בגליא דקוב"ה, וגליא דתורה בסתים דישראל וע"י ההתקשרות בבחי' גליא דתורה מתקשר לאלקות וה"ז כמו משה ואהרן וצ"ע), וה"ז כמו דצח"ם שהממוצע בין דומם לצומח הם אבני אלגביש שהם דומם וצומחים, וכן בין צומח לחי אי' בשו"ע שיש מיני עופות
55 אלפים שנה קדמה תורה לעולם : ראה מדרש תהלים צ, ד. שבת פח, ב וברש"י שם. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ. מאמר ד"ה זה תשי"א יום ב' דחה"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ולכן ארז"ל כל המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו, ועש"ז נק' תורה בש' גשם כמו שגשם הוא מביא חיים לעולם כמו"כ תורה היא מביאה חיים לעולם, וזהו"ע מטר שנמשך מז' תחתוני' דעתיקא, אבל טל הוא מדריגה גבוה כי טל הוא כמאמר טל דנטיף מעתיקא שהוא מד' גבוה יותר ממקור ושרש נשמות ישראל , שמקור נש"י היא רק מבחי' שיורא טלא דבדולחא, וענין שיורא הוא לא כמו שנת' למעלה שמה שלא נמשך בפנימי' נשאר בבחי' מקיף שהוא מד' גבוה, אלא פי' שיורא כפשוטו ואף שאי' ברמ"ז שמחכ' סתימאה דאריך הוא שורש ומקור לנאצלים ושרש נש"י הוא מגלגלתא דחפי' על מוחא אך זהו רק מב' מזלות נוצר ונקה שהו"ע צמצומים דשערות, ובחי' טל הוא מד' גבוה יותר כי הוא טלא דנטיף מעתיקא והו"ע טל תחי' כמו שאי' באגרת אשר משיורא טלא הוא רק לטהר טמא מת פי' שמדחה הטומאה אבל לא להחיות את המת אבל טל הוא מד' שעתיד להחיות בו את המתים והוא מג' ראשונות דעתיקא.
73 טל תחי' : ראה שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א וכל העם רואים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובזה יובן מה שהשיב הקב"ה להמלאכי' כשבקשו שתנתן להם התורה , כלום יצה"ר יש ביניכם, שלכאו' אינו מובן התשובה כלל, דאם היו מבקשי' התורה כמו שניתנה בגשמיות הי' נכון התשובה כלום יצה"ר יש ביניכם, אבל הנה הם בקשו התורה ברוחניות שהרי אינו שייך שילבשו ציצית מצמר ותפילין מקלף גשמי, אלא הכוונה על המצוות כמו שהם ברוחניות ל"ב חוטי הציצית הם ל"ב נתיבות חכ', וצמר הציצית הוא בחי' שער רישא, ותפילין הוא בחי' ד' מוחין וכדומה בכל פרטי המצות ומה תשובתו כלום יצה"ר יש ביניכם.
28 שהשיב הקב"ה להמלאכי'. . כלום יצה"ר יש ביניכם : כ"ה גם בד"ה זה תרס"ב שם. [וראה לקמן בהמשך המאמר: השיב להם משה למצרים ירדתם ]. וראה שבת פח, ב: א"ל הקב"ה למשה החזיר להן תשובה כו' אמר להן למצרים ירדתם כו' יצה"ר יש ביניכם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ובירך את לחמך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והענין הוא דהנה ארז"ל ע"פ ושמתם את דברי כו' סם תם, וזאת התורה אשר שם משה, למיימינים בה סמא דחיי למשמאילים בה סמא דמותא ח"ו, והענין הוא דהנה תושבע"פ הוא לברר עה"ד טו"ר, וכשלומד לשמה אז ממשיך מבחי' עה"ח בעה"ד טו"ר ומתברר הרע כו' וזהו סמא דחיי , משא"כ כשלומד ח"ו להתגדל או לקנטר אז אינו מברר את הרע, ואדרבה שמגביר את הרע ע"ע, וע"כ נעשה לו ח"ו סמא דמותא , לפי שע"י התורה כשלומד ח"ו להתגדל או לקנטר אז הוא נעשה בחי' יש ומגביר על עצמו את הרע, משא"כ תושב"כ הוא בחי' ביטול כו' וזהו ובירך כו' ואת מימיך שילמוד לשמה ואז יהי' נמשך מבחי' עה"ח בעה"ד לברר את הרע, ועיקר הברכה צריך בתושבע"פ לפי שעיקר שלא לשמה יכול להיות בתושבע"פ, משא"כ בתושב"כ אינו יכול להיות כ"כ להתגדל או להתייהר, לפי שהוא בחי' ביטול וידבר ה' אל משה לאמר שהוא הכל בחי' ביטול כו' וע"כ המים תושבע"פ צריך יותר לברכה.
67 למיימינים בה : ראה שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והנה תורה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו מ"ש ואהי' אצלו שעשועי' יום יום שהתורה קדמה לעולם אלפים שנה שהוא למעלה מבחי' עולם, לפי ששרש העולם נמשך מבחי' מדות וכמ"ש זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם, וכתי' כי אמרתי עולם חסד יבנה, וע' בפי' חסד יבנה ובפי' כי מעולם בד"ה שלש רגלים תחוג לי בשנה, שבחי' מדות שייך לעולם, וקודם שנברא העולם לא הי' על מי להתחסד או לרחם, משא"כ בחי' חכ' שייך גם קודם שנבה"ע שהרי החכ' אינה רק גילוי לזולתו שהרי יכול לישב בעצמו ולהשכיל השכלות כו', ועד"ז יובן ענין מה שקדמה תורה לעולם אלפים שנה לפי שאורייתא מח"ע נפקת שחכ' שייך קודם שנבה"ע, וזהו שהתורה נק' משל הקדמוני שהוא משל לבחי' קדמונו ש"ע, ומה שנתלבשה התורה בגשמיות זהו רק נובלות חכ' שלמעלה תורה שהוא עד"מ רק כמו בחי' שערות לבד שאף שהשערות מקבלים יניקה מהמוח מ"מ זהו רק הארה מצומצמת לבד, ולזה כשחותכין את השערות אינו מרגיש שום כאב כלל, וכן עד"ז התורה שנמשכה למטה אינו רק כמו ע"ד בחי'
176 שהתורה קדמה לעולם אלפים שנה : ראה מדרש תהלים צ, ד. שבת פח, ב וברש"י שם. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ. מאמר ד"ה זה תשי"א יום ב' דחה"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אר"א וכו' ת"ח מרבים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ז
ב) ולהבין איך ע"י התורה נמשך בנינו ש"ע, ושע"י יומשך בחי' מאמר א' בחי' מאמר כללי הנ"ל, הנה כתי' ואהי' אצלו אמון, ופי' במד"ר אמון לשון אומן שהתורה היא בחי' כלי אומנתו של הקב"ה, והנה אנו רואים שכאשר המלך בונה פלטרין מתחלה עושה האומן הציור איך יבנה הפלטרין של המלך, כמ"ש משל זה במד"ר ובזהר, והנה האומן כשמצייר הציור הנה תחלה מצייר כללות הבנין ארכו ורחבו לצד זה ולצד זה, ואח"כ מצייר פרטי החדרים, שיהי' כך וכך כו', וכך הנה יובן בבחי' התורה שהיא נק' אמון ל' אומן וכמ"ש ואהי' אצלו שעשועים יום יום וארז"ל אלפים שנה קדמה תורה לעולם כי יומו של הקב"ה אלף שנה והתורה היא בחי' האומן שבה נברא העולם וכמ"ש בזהר אסתכל באורייתא וברא עלמא, ומאחר שבעולם יש בחי' כלל ופרט כנ"ל בהכרח שיהי' בבחי' התורה שהיא בחי' האומן ג"כ בחי' כלל ופרט, והענין הוא דהנה כתיב וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר, ופי' כל הדברים האלה שדיבור אחד יצא מפי הקב"ה שהי' כולל כל עשה"ד וגם כל פרטי הדינים המבוארים בכל התורה כולה כו', וכמ"ש אחת דיבר אלקים שתים זו שמעתי, פי' אחת דיבר אלקים שדבור א' יצא מפי הקב"ה שהוא בחי' כל הדברים שכולל כל העשה"ד, שתים זו שמעתי שהוא בחי' אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו, ולכן במ"ת כתי' וכל העם רואים את הקולות כו' רואין את הנשמע ושומעין את הנראה שהוא מה שאין הפה יכול לדבר והאזן אינו יכול לשמוע כו' והיינו מפני שבמ"ת האיר בחי' הכלליות ולכן האיר בנפש ג"כ בחי' הכלליות, ולכן הי' ראי' ושמיעה הכל א' כי בבחי' הנפש עצמה
47 אלפים שנה קדמה תורה לעולם : ראה מדרש תהלים צ, ד. שבת פח, ב וברש"י שם. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ. מאמר ד"ה זה תשי"א יום ב' דחה"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וברך את לחמך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובתושבע"פ מבואר הפרטים טט בכתפא שתים פת באפריקי שתים ורצועות צ"ל שחורות הל"מ מסיני, וכן ל"ט אבות מלאכות דשבת נלמוד מדברים הדברים אלה הדברים ולכן אמרז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, אף שכולם ישנם בתושב"כ אך אינו מבואר הפרטים ובתושבע"פ מבואר הפרטים, ולכן נק' תושבע"פ מים, (ע' משארז"ל (חגיגה דט"ו ע"א) משען לחם אלו בעלי תלמוד וצ"ע), ותושבע"פ צריך ברכה בפ"ע ואדרבה צריכה יותר לברכה מתושב"כ, שהיא בחי' מים שמצמיחים כל מיני תענוג, וכן מעשה הוא בחי' צמיחה וכמ"ש זורע צדקות וצדקה היא מעשה וכמ"ש וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות כל המצוה הזאת, וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה לכן צריכה ברכה יותר מתושב"כ, וביאור הענין הנה כתי' ושמתם ואמרז"ל סם תם, וכתי' וזאת התורה אשר שם משה ואמרז"ל למיימינים בה סמי דחייא למשמאילים בה סמא דמותא , דתושבע"פ ירדה למטה לברר עה"ד טו"ר, ולכן למיימינים בה הוא סמא דחייא שנמשך מעץ החיים בעה"ד אך למשמאילים בה שלומדים תורה להתגדל ולהתייהר ה"ה מגבירים הרע כו'.
67 למיימינים בה : ראה שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחוג לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
יבנה וכתי' זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה רחמים וחסדים הם מקור העולם , וכמארז"ל בתחילה עלה במח' לברוא את העולם במה"ד ראה שאין העולם מתקיים שיתף עמו מדת החסד מדתו של אברהם וכמ"ש בהבראם באברהם, ראה שאינו מתקיים שיתף עמו מדתו של יעקב מדה"ר וכמארז"ל על השמים נטל אש ומים ופתכן זה בזה ולא הוה גלדא עד דאגלידא ברוחא עילאה שהיא מדתו של יעקב, וזהו חג"ת, ונו"ה הם ענפים נצח ענף החסד והוד ענף הגבו' ומצינו דעיקר ההשפעה הוא מהענפי' כמו הפירות שאינם צומחים על האילן כ"א על הענפים, וה' אלו הם עקרי המדות לכן מתניתא תנא רק ה' אלו, אף שיש מדה ששית כי כל בשמים וארץ הוא רק מחבר שמים וארץ שכל מה שיש בשמים יהי' בארץ והוא השפעה לבר מגופא, ואפי' הולדה שהיא בדומה לו הוא ג"כ לבר מגופא דאינו דבר חדש, והמדות העיקרים הם חמש אלו, ועבודת המלאכים הוא להמשיך מי"ה בו"ה דה' מדות הנ"ל הם ו"ה וצריכים להמשיך מי"ה דכתי' כי אמרתי עולם חסד יבנה דלצורך בריאת העולמות הי' צריכים לבנות מדת החסד וכתי' זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה רחמים וחסדים שייכי' לעולם דענין החסד שייך כשיש זולת אבל בלא זולת לא שייך כלל מדת החסד וכן רחמים כו' אבל מוחין אינם שייכים לזולת כלל וכי בשביל שאין זולת לא ישכיל השכלות, ומשארז"ל ומתלמידי יותר מכולם היינו להוציא מהעלם אל הגילוי, וזשארז"ל אלפים שנה קדמה תורה לעולם
40 אלפים שנה קדמה תורה לעולם : ראה מדרש תהלים צ, ד. שבת פח, ב וברש"י שם. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ. מאמר ד"ה זה תשי"א יום ב' דחה"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
העולם מתקיים שיתף מדת החסד דאברהם כמ"ש אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, פי' הבראם אותיות אברהם, ששיתף מדת החסד דאברהם, ראה שאין העולם מתקיים עי"ז שיתף מדה"ר, כמבואר בזוהר ששמים הוא אש ומים שנטל אש ומים ופתכן וערבן זב"ז ולא הוה אגלידא בתר קיימא ברוחא עילאה שהוא בחי' ת"ת, וזהו זכור ה' רחמיך וחסדיך כי מעולם המה, כדי שיהי' התהוות העולמות הוא ע"י רחמיך וחסדיך היינו מדת החסד דאברהם ורחמים דיעקב וזהו מדות חג"ת שהם עיקרי המדות, ונה"י נצח הוא ענף החסד והוד הוא ענף הגבורה כמו שאנו רואים שגידול הפירות הוא על הענפים ולא על האילן שעל האילן אינו צומחים פירות, וזהו חמשה מדות שהם עיקרים, שע"י חמשה מדות אלו נתהווה כללות השתלשלות העולמות, הגם שיש עוד כי כל בשמים ובארץ הוא בחי' יסוד מדה ששית, אך הנה יסוד הוא רק מחבר שמו"א שממשיך משמים בארץ אבל זה אינו דבר חדש וזהו בחי' לבר מגופא, ואפי' הולדה בדומה לו עצם השפעה הוא לבר מגופא, ע"כ עיקר המדות הוא חמשה, וזהו מספר ת"ק היינו חמשה מדות וכל א' כלול מיו"ד ויו"ד מיו"ד והוא מספר ת"ק שמאיר בשמים , אבל ע"י עבודת המלאכים שאומרים קדוש באוי"ר עי"ז ממשיכים מבחי' ט"ו שבתיבת ישר"ה הוא בחי' י"ה לבחי' ת"ק הוא בחי' מדות, כי המדות שייכים לעולמות כמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה, כדי שיהי' העולם צריך לבנות מדות החסד, עד שלא נבה"ע אינו שייך בחי' חסד כלל כי על מי יתחסד וכן רחמים שייך על זולתו, משא"כ בחי' י"ה אינו שייך לעולמות, כמו שא"א לומר שאם לא נמצא זולת נתבטל השכלה הלא אפשר להשכיל השכלת בפ"ע, ומה שאמרו מתלמידי יותר מכולם זהו רק מהעלם לגילוי אבל בעצם אפשר להשכיל השכלת בפ"ע, כמארז"ל אלפיים שנה קדמה תורה לעולם,
50 אלפיים שנה קדמה תורה לעולם : ראה מדרש תהלים צ, ד. שבת פח, ב וברש"י שם. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ. מאמר ד"ה זה תשי"א יום ב' דחה"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וע"כ מלאכים שביקשו את התורה לא נתנו להם, שביקשו תנה הודך והושיב להם כלום יש יצה"ר כו', הגם שביקשו את התורה מסתמא כמו שהוא ברוחני' אעפ"כ הושיבו להם כלום יש יצה"ר ביניכם, והיינו לפי שיתרון האור מתוך החשך דוקא.
126 מלאכים שביקשו את התורה : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג ליל א' דחה"ש, רצ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובפ' תשא ע"פ ודבר ה' אל משה פנים אל פנים, כתב וע"ד הקבלה ודבר ה' אל משה פנים אל פנים כמו פה אל פה אדבר בו, ואיננו כמו פנים בפנים דיבר ה' עמכם, כי זה הי' בהשגתם של ישראל שהיתה מראה תוך מראה, כענין שכתוב עין בעין נראה אתה ה' עכ"ל, וצ"ל מאחר דפנים בפנים הנה זה הי' בהשגתם של ישראל , איך יתאים זה עם פרש"י הרי המוכר עצמו מדבר עמכם שזה עצמות אלקות ממש, וכפי שכתב הבחיי שזה הי' בהשגתם של ישראל ה"ז לבוש המעלים, שהרי השגתם אינו אלקות, וגם לא יתכן לומר כן שהיתה בהשגתם ממש, שהרי על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן , וטעם הדבר לפי שהי'
20 שבת פח, ב. שמו"ר פכ"ט, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ ראה רצ"ב לודמיר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
על דרגין סתום וגליא, דסתום וגליא הוא פנימיות וחיצוניות דבישראל יש חיצוניות ופנימיות, ובתורה הוא גליא שבתו' ופנימיות התורה, וחיצוניות אוא"ס ופנימיות אוא"ס וזהו וכולהו כלומר בכל אלו שמתקשרין דא בדא אית בהו דרגין על דרגין בסתום וגליא, דבנשמות הגליא הוא הנשמה המלובשת בגוף והסתום הוא עצם הנשמה כמו שהיא למעלה, ובתורה הגליא הם אותיות התורה וההלכות הערוכות לפנינו היינו כמו דכל עניני התורה מלובשי' בענינים גשמיים דשכל אנושי מבין ומשיג אותם בהשגה טובה מוחשית, וסתים שבתורה הן ההלכות האלו ממש כמו שלומדים אותם בג"ע געה"ת וגעה"ע, וכן ההשכלות והשגות באלקות שזהו פנימיות התורה, וגליא דקוב"ה הוא האור מה שלפ"ע העולמות וסתום הוא פנימיות האור מה שלמעלה מהעולמות, והנה באופן ההתקשרות דישראל אורייתא וקוב"ה יש בזה שני פירושים הא' דסתום דנשמות מתקשר בגליא שבתורה, דהיינו אותיות התורה, וכל אחד מישראל יש לו אות בתורה שזהו חיותו העצמי והפנימי דזהו פירש וענין תיבת ישראל יש ששים רבוי אותיות לתורה, וכידוע דנשמות השרשיות הם במספר ששים ריבוי|28, וזהו ישראל מתקשראן באורייתא שהם אותיות שבתורה, וסתום דתורה שהיא פנימית התורה מתקשראה בגליא דקוב"ה, והפי' הב' דגליא דתורה מקשר גליא דנשמות עם גליא דקוב"ה, והיינו דכאשר מקיימים את ההלכה בהלכות התורה כתיקונה הנה עי"ז מתקשר גליא דנשמות שהם הנשמה המלובשת בגוף עם גליא דקוב"ה שהוא האור שלפ"ע העולמות להיות נמשך לו להאדם עי"ז תוס' חיות בחיים גשמיים וזהו את הברכה אשר תשמעו, דזה מה ששומעין לקיים מצות ה' כהלכתן הנה זה עצמו הוה ברכה בתוס' חיות בחיים גשמיים עפ"י התורה, וסתום דתורה מקשר סתום דנשמות עם סתום דקוב"ה, אשר לשני הפירושים והאופנים דהתקשרות זו הרי בהפנימיות דנש"י היינו בבחי' הסתום שבהם יש בחי' ומדרי' התורה, דהרי גם לפי' הא' והוא דסתום דנשמות מתקשר בגליא דתורה הרי דבפנימיות דנשמות יש בחי' התורה, ובאמת הנה במ"ת הי' הגילוי שלא בהדרגה, ולפי פי' הא' בענין ההתקשרות הנ"ל ה"ז כמו הדרגת ההשתל' דחיצוניות שבעליון נעשה פנימי אל התחתון, ובמ"ת הי' הגילוי שלא בהדרגה כלל וכמ"ש חכמת אדם תאיר פניו, דפנימיות החכ' שבזה הוא בחי' פנימיות דאוא"ס הי' מאיר בגילוי גם בגליא שבתורה שהן אותיות התורה והאיר בגליא דנשמות והיינו בהנשמות כמו שהם מלובשים בגופים, ורק מפני עוצם גודל הגילוי שהי' במ"ת הנה על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן , והחזירן בטל תחי', הרי שבמ"ת הי' גילוי הפנימיות גם
32 שבת פח, ב (ושם: יצתה נשמתן . וראה שהש"ר פ"ו, טז (ג)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וביאור הענין הלא ידוע כי מקור ההשתל' מתחיל מבחי' המדות דאצי' וכמ"ש בזוהר ששת ימים ולא כתיב בששת, שית יומין עלאין דבהון עביד קוב"ה שמיא וארעא וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה כו', אבל בחי' חו"ג עלאין הם למעלה ממקור ההשתל', כידוע על ענין קדמה לעולם אלפים שנה כו' ולכן נק' במקובלים בחי' המדות אור המאיר לזולתו, אבל בחי' חו"ב נק' אור המאיר לעצמו כו', וע"ד דוגמא למטה מבשרי אחזה שמציאות המדות הם שייכים לזולתו דוקא להטיב לזולתו ולרחק לזולתו כו', אבל מציאת חו"ב העיקר הוא להשכיל השכלות עמוקות לעצמו ורק הארה בעלמא נמשך מעצם המוחי' בהמדות היינו איך להתנהג במדותיו כו', אך הלא ידוע מה שמבואר בתניא שאם הי' בחי' ההשתל' מעצם המדות אפי' אם הי' בחי' ריבוי ההשתל' הי' כל הנבראים בטלים במקורם בבחי' ביטול העלול בעילתו כביטול זיו השמש בשמש שהוא שם בבחי' אין ואפס, ולא הי' יכול להתהוות בחי' יש נברא שהוא מסתיר ומעלים לגמרי על בחי' אין אלקי השופע בו, ובחי' נפרד, וכמ"ש ומשם יפרד כו', אלא דוקא מצד בחי' המל' שבנינה מהגבו' והן הן גבורותיו להסתיר ולהעלים א"ע שיוכל להתהוות בחי' עולמות בי"ע כו' וכמ"ש מלכותך מכ"ע כו'.
22 קדמה לעולם אלפים שנה : ראה שבת פח, ב וברש"י שם. מדרש תהלים צ, ד. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור והניף הכהן אותם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
ויובן מזה למשכיל שכמו שבבחי' סתים ישראל מתקשראן באורייתא כו' כך בבחי' גליא בנשמות שבגופים כששמעו עשרת הדברים שהוא ענין שרש אותיות התורה כמו שירדה בבחי' גליא נתקשרו עי"ז לבחי' קוב"ה כמ"ש בבחי' גליא שהוא בחי' אנכי מי שאנכי הנ"ל המדבר עשרת הדברות [וכמאמר על כל דיבור פרחה נשמתן ], וזהו ענין חדש בנתינת התורה שהוא ענין תלת קשרין הנ"ל שהמה בבחי' סתים שירדו למטה בבחי' גליא בדיבור שעי"ז ניתוסף אור חדש מבחי' קוב"ה סדכ"ס בעצמו בבחי' חכ' שבעצמו' שהוא בחי' תוה"ק שלא הי' מאיר בה אור כזה מקדם כשקדמה לעולם כידוע שנעוץ תחילתן בסופן ששלימות התחלה הוא ע"י הסוף וכן בכל יום ויום כשאדם מדבר דבר הלכה שעי"ז הקב"ה קורא ושונה שהוא ענין ירידתו בדיבור שעי"ז ניתוסף אור חדש לגמרי בעצמי' חכמתו וזהו בכל יום יהיו בעיניך כחדשי"ם כו' וד"ל.
21 על כל דיבור פרחה נשמתן : ראה שבת פח, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ג. וש"נ. נ"ך ע' שפא וש"נ. תו"ח בראשית יז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור בסוכות תשבו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
מדריגת המלאכים, כי עץ הוא בחי' ומדריגת אדם וכמ"ש כי האדם עץ השדה וכתיב כימי העץ ימי עמי, כי אדם הוא מדריג' תומ"צ וכמ"ש ועל הכסא דמות כמראה אדם , כי רמ"ח פיקודין רמ"ח אברים דמלכא ושס"ה גידים שס"ה ל"ת, וכן איתא בספר אור תורה בשם הה"מ דמעזריטש ע"פ ועה"ח בתוך הגן שגן הוא ג"ן פרשיות של תורה ולכן בחי' זו למעלה ממלאכים, כי במלאכים כתיב זכר רב טובך יביעו וצדקתך ירננו שהשגתם מגיע רק בבחי' צדיק שהוא בחי' מל' צדק מלכותא קדישא, והגם שצ"ל אליו ולא למדותיו מ"מ הוא בבחי' מל' רק שהוא בבחי' אא"ס שמאיר במל' ולא בעצם מדת המל' וע"כ רק וצדקתך ירננו שהוא בבחי' מלכותך מל' כ"ע וממשלתך בכל דו"ד, כי בבחי' המל' שייך זמן מלך מלך וימלוך, וזהו צדק מלאה ימינך אבל שרש הנשמות הוא בבחי' עץ שהוא בחי' ז"א ולכן בעצרת ר"ה על פירות האילן כי אז מ"ת שניתנה לישראל דוקא ולא למלאכים כי בקשו תנה הודך על השמים ולא פעלו, וע"כ נק' ישראל קדש ישראל לה' ראשית תבואתה, כי מלאכים מקבלים מבחי' [תבואה כי ] תבואתה הוא
31 תנה [בכת"י זה נרשם סימן מחיקה על תיבה זו] הודך על השמים : תהלים ח, ב. שבת פח, ב. ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קעד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע אשה כי תזריע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כי בחי' בנים הוא בחי' ההתקשרות לבחי' אא"ס המלובש בבחי' המדות דאצי' כנ"ל אך בחי' אשה הוא רשפי התשוקה להיות כלה שארי ולבבי לעצמו' אא"ס שבחכמה ובינה עילאין והיינו מה שעל כל דיבור פרחה נשמתם שמזה נעשה מקור בכללות נש"י להיות להם מס"נ באחד שזהו כלות הנפש אליו ולא למדותיו כו' וכמבואר במ"א ע"פ עולת תמיד העשוי' בהר סיני שמה שכללות נש"י עולים תמיד במס"נ בק"ש בכל יום נעשה זאת בהר סיני ע"י גילוי עשה"ד דתורה שהוא מחכמה עילאה דייקא ולכן על כל דבור פרחה נשמתן שמצד זה יש להם כח בכל יום למסור נפשם באחד כו' וד"ל.
27 שעל כל דיבור פרחה נשמתם : ראה שבת פח, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ג. וש"נ. נ"ך ע' שפא. וש"נ. תו"ח בראשית יא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי בשברי לכם מטה לחם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והנה כל הנ"ל נק' מטה לחם שהוא ענין לחם דתורה הנמשך מבחי' מטה שהוא בחי' עה"ח דאילנא דחיי וכמ"ש עץ חיים היא למחזיקים בה כו' [והוא בחי' יסוד אבא מקור התו' ] ונמשך בג' קווין דתורה ועבודה וגמ"ח עד שנמשך להיות בחי' מזון וחיות למקור נש"י הנק' אמונה כנ"ל [שזהו בחי' מזון מלמעלה למטה ומלמטה למעלה כנ"ל] ועי"ז פועל גילוי האמונה בבחי' דעת שהוא ענין ח"י ברכאן דצלותא שזהו עיקר הכוונה כנ"ל, ומבחי' מזון זה דעה"ח הי' נמשך באדה"ר קודם החטא שזהו ענין לעבדה ולשמרה רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת כו', וכן בחי' זאת הי' בשעת לוחות הראשונות שקודם החטא העגל שאז קבלו ישראל התורה מבחי' עה"ח שלמעלה מעה"ד טו"ר אבל חטא העגל שירדו ישראל ממדריגתם ונתלבשו בעה"ד טו"ר [אבל בתחלה בעת מ"ת דעה"ד פסקו זוהמתם וכמאמר חרות על הלוחות חירות ממה"מ כו'] ואז נעשה שבירת הלוחות שזהו ענין בשברי לכם מטה לחם שהוא ענין ירידת התורה ג"כ להתלבש בעה"ד טו"ר עד שיכול להיות לימוד התורה שלא לשמה וכמאמר למשמאילים בה כו', ועוד ירמוז ענין בשברי שלא יוכל התו' להתקבל להיות מזון לנשמה כ"א ע"י השבירה שהוא ענין הפירור לחלקים קטנים שהוא ענין העלם והתלבשות התורה בריבוי ההלכות בדברים גשמיי' וכמשל הרב המשפיע שכל לתלמידו אם הוא בר שכל גדול יוכל להביא את השכל במאמר א' קצר אבל כשכלי שכל התלמיד הוא בבחי' קטנות מוכרח לחלקו לריבוי חלקים ולהשפיע לו מעט מעט כו', וזהו ענין הטחינה בלחמה דתורה שהוא ענין פירור לחלקים קטנים כו'.
87 למשמאילים בה : ראה שבת פח, ב. רש"י שם סג, א ד"ה למשמאילין. תו"ח שמות ח"א ג, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך אעפ"כ לא יגיעו רק לבחי' הארת העצמי' וממשיכים אותו בבחי' סובב כו', ולכן נק' בשם אין עושין רצונו של מקום בבחינתם כו', משא"כ ההילוך בבחי' פנים בבע"ת הוא בחי' תשו"ע והיינו תשובה שאינה באה מצד הריחוק רק מצד ההסתכלות דאמיתית הביטול דסוכ"ע וממכ"ע לגבי אור העצמו' דבחי' אתה הוי' לבדך כו' (והם נשמות שנולדים בבחי' תאומים עם בחי' ז"א בהיותם בבחי' עיבור באימא עילאה והם הנק' אחים ממש לז"א כו' עיין בב"ז פ' פנחס במאמר האיילת כו' ), וההסתכלות זאת אצלם הוא ע"י לימוד התורה כמאמר גל עיני ואביטה נפלאות כו', שהוא ביטול דסובב וממלא בבחי' העצמות שנק' נפלאות ב' מיני פלא, והבטה זאת הוא מתורתך כו' להיות שהתורה קדמה לעולם בחי' סובב וממלא רק שרשה בבחי' העצמי' המלובש בחכמה עילאין שנק' אלפיים שנה אאלפך חכמה אאלפך בינה כו', וידוע דהתורה נק' תשו"ע כמבואר באיגרת התשובה פ"ח בשם הרע"מ פ' נשא יעו"ש, ועיין במאמר מה טובו הנאמר תר"ב ברשימה שלי בענין תשובה דנשמה שזהו בחי' לימוד התורה .
220 שהתורה קדמה לעולם. . אלפיים שנה : ראה שבת פח, ב וברש"י שם. מדרש תהלים צ, ד. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
מה שאין כן הלבושים של תורה ומצות הרי עיקר גילוי רצון העליון שבתורה הוא דווקא למטה, והראיה דהמלאכים אמרו תנה הודך על השמים , והיינו שבקשו את התורה שיתנו אותה להם , וע"ז השיבם כלום יש יצה"ר יש ביניכם מה כתיב בה לא תרצח ולא תנאף כו', ולכאורה יפלא מאד הלא המלאכים לא בקשו את התורה בגשמיות דהרי אינם גשמיים, והעולם הגשמי הוא להם רק בדרך ידיעת המציאות (כך אמר אדמו"ר שליט"א ) רק שבקשו את התורה ברוחניות , וע"ד קיים אברהם אבינו ע"ה כל התורה כולה עד שלא נתנה , ולכאורה אינו מובן איך קיים אאע"ה כל התורה דהלא למשל מצות תפילין מה הי' כתוב שם בהפרשיות, הלא לא הי' עדיין יציאת מצרים, וכן מצות ושאר המצוות, אלא ע"כ צ"ל שקיים ברוחניות, והיינו שעל ידי המסירות נפש שהי' לו המשיך הגילוי שיכולים להמשיך על ידי התורה , כמו"כ המלאכים בקשו את התורה ע"ז האופן, וע"ז השיבם אשר התגלות רצון העליון לא יכול להיות כי אם רק למטה מטעם דכל הגבוה יותר נופל כו', כמו משל נפילת אבן מראש החומה כו' או המשל מראיה ושמיעה, דראיה נלקח ממקום נעלה יותר בנפש משמיעה, וכן למעלה (כי ראיה ושמיעה הוא חכמה ובינה כידוע מענין הנוטע אוזן כו' וכמ"ש במ"א).
282 שבקשו את התורה : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא קיידנר, יעקב פרק ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כמו"כ יובן למשכיל למעלה שהמלאכים בקשו [התורה ] תנה הודך על השמים , והשיבום כלום יצר הרע יש ביניכם כו', לכאורה אינו מובן האיך יעלה על הדעת שהמלאכים בקשו שיתנו להם למעלה התורה הגשמית [כמו שהוא למטה בעשי',] בוודאי הי' כוונתם שיתנו להם זו התורה [שנתנה לישראל למטה בגשמיות ינתן להם למעלה] ברוחניות, אם כן למה השיבום כלום יצה"ר כו' כי לא זה הי' בקשתם, [ומה גם] כי גם לנשמות ומלאכים למעלה יש תורה ברוחניות, כמו ענין [מעשה דרבה בן נחמני] ספק בהרת [קדמה כו' מתיבתא דרקיע אמרי טמא כו'], וכן בכמה מקומות בגמרא ובזוהר.
98 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך א סג
מקור מפורש
בדף זה
ובדא"פ אולי י"ל דטהרת האויר הוא רק ענין של הכנה לגאולה השלימה (וידוע ג"כ אשר קבוץ גליות שאין מתכנשות אלא בזכות המשניות עדיין יש להם מספר אבל יהי' דורו של משיח ועוה"ב שאין להם מספר) נת' בארוכה בד"ה ואלה שמות לאדהא"מ, ויובן גם בהנ"ל דהנה אותיות דתורה נק' סוסים, וסוס אשר רכב עליו המלך ומ"ת הדר קבלוה בימי אחשורש (שבת פח, ב) כך ע"י הכנת הסוסים נזכה ב"ב ליעוד ודמה לך לצבי או לעופר האילים אחשורש זכו אחישנה וכמשנ"ת בהוספות לתו"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב רעו
מקור מפורש
בדף זה
התורה והמצוה אף שניתנו לנשמה בגוף דוקא (שבת פח, ב), עיקר שייכותם ופעולתם הוא בנפש, שהיא רוחניית ולא בגוף החומרי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תפח
מקור מפורש
בדף זה
אבל כוונתה הוא שיהי' דוקא בירורים ועבודה גשמיית, שלכן ניתנה דוקא לאלו שיצה"ר יש בם וירדו למצרים וכו' (שבת פח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'שז
מקור מפורש
בדף זה
וראה שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשסח
מקור מפורש
בדף זה
שבת פח, ב ושם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל נח שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ידוע מאמר חז"ל שהתורה היא מהדברים ש"קדמו לעולם", וכאמרם "אלפיים שנה קדמה תורה לעולם".
12 שבת פח, ב. פסחים נד, א. ב"ר פ"א, ד (וראה שם, א). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא תרומה שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
כפי שהיא "חמודה גנוזה" באוצרו של הקב"ה שהיא תורה אחת ואין בה שום התחלקות, דאורייתא וקוב"ה כולא חד; לאח"ז כמ"ש ואהי' אצלו אמון גו' שעשועים גו'; כפי שניתנה מידו של הקב"ה, שגם אז כל התורה היא ענין אחד, דאף שישנם עשרת הדברות,
38 שבת פח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו ויקהל - פקודי ויקהל - פקודי
מקור מפורש
בדף זה
אבל במ"ת פרחה נשמתן, שלא הי' בהתלבשות בפנימיות עד כ"כ; ואילו בנוגע ל"ושכנתי בתוכם" שבמשכן ומקדש, הי' זה באופן של התלבשות בפנימיות, ושכנתי בתוך כאו"א מישראל, ולכן זה גופא פעל ועורר בכ"א שיבואו לעלות ולראות ולהשתחוות לפניך, בביטול פנימי, למעלה מכלי שכלו ומדותיו.
46 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א תולדות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ישנן דעות שאצל בן השונמית, וכן במקרים נוספים – פרחה נשמתם.
30 שבת פח, ב. פדר"א פל"ג ועוד. ומובן דאין הפריחה בכל הנ"ל שווה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב חג הסוכות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
כך יובן את אשר ענה רבא לצדוקי על טענתו:
42 שבת פח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
1 ההדגשה . . בעולם הזה : כמו במתן תורה (שבת פח, סע"ב ושם)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח במדבר שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
תנה הודך על השמים" – נחלקת, באופן כללי, לשלושה חלקים וסוגים:
46 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח מטות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
לעומת זאת, לאחר מתן תורה, אשר תכלית מתן תורה היא להפוך את העולם הזה הגשמי לכלי לאלקות, צריך לעסוק גם בענינים הגשמיים, ולעשות מהם דירה לה' יתברך.
22 שלכן ניתנה התורה למטה דוקא – ראה שבת פח, סע"ב ואילך. ד"ה וכל העם ש"ת. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
0) שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
וגם הבירור שלה הוא בדרך מלמעלמ"ט, אבל כוונתה הוא שיהי' דוקא בירורים ועבודה גשמיית, שלכן ניתנה דוקא לאלו שיצה"ר יש בם וירדו למצרים וכו' (שבת פח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י וירא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
7 ראה שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
4 טל תורה : ל' הכתוב בישעי' שם : הקיצו נו' כי טל אורות טלך. וככתובות קיא, ב דרשו ע*ז אור תורה מחייהו. אבל בתניא ספל-ו טל תורה. וכן היא הגירסא ביל*ש לישעי' שם. ובירוש' ברכות פ"ה ה"ב : אין המתים חיים אלא בטללים כו' כי טל אורות גו'. וראה שבת פח, ב. ובכ"מ. לקו"ת האזינו ע"ג, ג. ובד"ה סמכוני תר"ס דבחי' אור תורה וטל תורה הוא בחי' רזין ורזי דרזין.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
התורה והמצוה אף שניתנו לנשמה בגוף דוקא (שבת פח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו בראשית שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
לפיכך רואים שבמתן תורה שוב לא יכלו המלאכים לשאת חיבור כזה בין מעלה ומטה, כפי שמסופר בגמרא ,
* שבת פח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז צו שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
ואמנם, ישנו המזבח הפנימי – העבודה הנעלית של היהודי עם עצמו ועם פנימיות הלב – אבל אור המנורה אינו נדלק ממנו, למרות שעמד בסמוך לה, אלא דוקא מן המזבח החיצון.
44 להעיר שנתינת התורה – באה ע"י מענת משה למצריים ירדתם (שבת פח, סע"ב). שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם (רמב"ם סוף הל' חנוכה – מספרי נשא ו, כו (בשינוי לשון)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז שמיני שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
ולכן הוא עושה שלום בין פמליא של מעלה לבין פמליא של מטה, עד אשר גם בנחש שלמטה מתגלה שרשו, הנחש דקדושה.
58 וי"ל דבחיבור ב' חצאי תורה ע"י וי"ו דגחון, נכלל גם חיבור מעלה ומטה שבתורה עצמה, דתורה היא "דברי כאש" (ירמי' כג, כט. ברכות כב, א), ולאידך ניתנה למטה דוקא, במקום ש"למצרים ירדתם .. יצה"ר יש ביניכם" (שבת פח, סע"ב ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח במדבר-ב' סיון שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
בגמרא נאמר – בסוגיא של מתן תורה "בשעה שעלה משה למרום , אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש־ברוך־הוא:
62 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
על מתן תורה מסופר בגמרא:
1 שבת פח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
0 פרש"י פרשתנו כג, ב. *5) ע"ד מרז"ל (שבת פח, ב) דעל כל דבור פרחה נשמתן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא פ' זכור שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
וזו היתה טענת המלאכים "חמודה גנוזה...
69 שבת פח, ב ואילך. ובגשמיות, (משיחת ש"פ זכור תש"ל, תשל"ג)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
4 ראה סוטה לו, א. פרש"י עה"ת דברים א, ה. תבוא כז, ת. - וראה שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
9 פרחה נשמתס: שבת פח, ב. שמו"ר פכ"ט, ד. תניא שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חג השבועות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
שעשועים...", וכמאמר חז"ל "חמודה
66 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
5 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד דברים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
באר היטב" בע' לשון, מוכח, שיש בכך מעלה ותועלת, ואם כך, מדוע אומרים שהתרגום ללשון יונית היה ענין קשה ביותר.
7 וראה גם שבת פח, ב. שמו"ר ספכ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
6 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
לכתחילה – מצד זהירות כו' – צריך אמנם לקרות שמע עד חצות; אבל כאשר ישנו אונס של בית המשתה – שרומז על יינה של תורה , היינו, שמצד זה שהתורה ירדה למטה דוקא, ובלשון חז"ל "למצרים ירדתם כו' יצה"ר יש ביניכם" [והרי היצה"ר הוא א' מהדברים שהקב"ה מתחרט עליהם, כמ"ש "אשר הרעותי"], לכן חסר בענין הביטול בלימוד התורה ("מאימתי") – אזי יכולים להשלים זאת עד שיעלה עמוד השחר.
106 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
ויש לבאר זה ע"פ מארז"ל "בשעה שעלה משה למרום (לקבל התורה ) אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה .
78 שבת פח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר א), ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
וענין זה מתגלה ע"י המס"נ (כנ"ל), שזהו"ע הדסה (היא אסתר), כדאיתא במסכת סנהדרין עה"פ והוא עומד בין ההדסים, דקאי על חנני' מישאל ועזרי', שאצלם הי' ענין המס"נ בפועל, והיינו, לא כמו המס"נ בכח שהיתה בשעת מ"ת, שעל כל דבור ודבור פרחה נשמתם, שמס"נ זו היתה מלמעלה, כי אם מס"נ בפועל שבזמן הגלות, שהיא ע"י עבודה ויגיעה דוקא, שלכן, דוקא בימי הפורים (בזמן הגלות) קיימו את אשר החלו לעשות בשעת מ"ת, והיינו, שע"י המס"נ הוא התגלות עצםהנשמה.
54 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' בהר-בחוקותי, ל"ג בעומר ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
והרי זהו עיקר ענין ירידת התורה למטה דוקא – כמארז"ל שכאשר מלאכי השרת ביקשו שתנתן התורה למעלה, "תנה הודך על השמים" , השיב להם משה רבינו:
22 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
יש דעות שאצל בן השונמית ואצל עוד כמה פרחה נשמתם.
8 ראה שבת פח, ב. פרדר"א פל"ג. ועוד. – ומובן דאין הפריחה בכל הנ"ל שווה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
ודוגמתו בנמשל – הו"ע ירידת הנשמה למטה, שזוהי ירידה גדולה ביותר, שהרי בהיותה למעלה היתה באהבה ויראה כו', משא"כ בירידתה למטה, ובלשון חז"ל "למצרים ירדתם כו' יצה"ר יש ביניכם", ועד"ז הירידה ל"כנען" ("כנען בידו מאזני מרמה"), שהיא מהמקולקלים שבאומות – שזהו כמשל הסוחר שמוציא כסף וזהב מרשותו להיות מפזר ונוסף עוד, ודוגמתו בהנשמה שמוציאה את הכסף וזהב שהם האהבה והיראה, בשביל היתרון שיהי' ע"י ירידתה למטה, שע"ז נאמר "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף", "כלומר שיש יתרון ומעלה בתורת פיך בעוה"ז יותר מבחי' זהב וכסף שהיתה הנשמה למודה בהם בתחלה" .
107 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
וכן הי' הסדר בחיי כללות בנ"י בתור קומה שלימה – במעמד הר סיני, שאז פרחה נשמתם, ולאח"ז ניתנה להם נשמה חדשה (שלכן למדים דיני גירות – גר שנתגייר כקטן שנולד דמי – ממתן תורה):לכל לראש הי' ענין הדיבור ("בפיך") – ששמעו הדיבור "אנכי" וקיבלוהו על עצמם, ואז לא הי' עדיין ענין של הבנה והשגה, ואדרבה:
132 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
ועפ"ז יובן מארז"ל ש"על כל דבור ודבור ("אנכי ה' אלקיך" ושאר הדברות) פרחה נשמתן" – דלכאורה אינו מובן:
75 שבת פח, ב. שמו"ר פכ"ט, ד. שהש"ר פ"ה, טז (ג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
והענין בזה, דהנה, במ"ת הי' הגילוי רק מלמעלמ"ט, שהרי בהיותם במצרים היו בנ"י משוקעים כו', אלא שנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה וגאלם, ולכן ניתנה להם העבודה דספה"ע בכדי לזכך את עצמם, וגם אז לא פסקה זוהמתם עד מ"ת, וגם מה שבמ"ת פסקה זוהמתם הי' זה בדרך מלמעלמ"ט, והגילוי הי' רק בהנשמה ולא בהגוף, כמאמר רז"ל על כל דבור ודבור פרחה נשמתם, נשמתם דייקא, וגם בהנשמה לא הי' הגילוי בהתיישבות, דלכן פרחה נשמתם.
20 שבת פח, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
המדובר הוא אודות אדם התחתון , היינו, כפי שהנשמה מלובשת בגוף דוקא – שהרי התורה לא ניתנה למלאכי השרת , וגם לא לנשמות בהיותן למעלה, כי אם לאחרי שירדו למטה, ובלשון הגמרא "למצרים ירדתם .
139 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תצוה, פ' זכור, י"ג אדר, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
וגם מה שעל כל דבור ודבור פרחה נשמתם, הרי ענין זה הי' מצד הדבור, ולא מצד ענינם.
14 ראה שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
ענין זה נותן כח לעשות מעקה גבוה עשרה טפחים עלהגג דעולם הבריאה שהוא הקרקע דעולם האצילות, כדאיתא בכתבי האריז"ל.
77 והו"ע שם הוי' במילואו (שיש בו עשר אותיות) כפי שהוא בעולם האצילות, שלמעלה מ"עלמא דפרודא" (מהנחה בלתי מוגה).
*) כשם שכללות ענין התומ"צ הוא למטה בארץ דוקא , במעמד ומצב ד " למצרים ירדתם " ו " יצר הרע יש ביניכם " (שבת פח , סע"ב ואילך) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
ולא רק למעלה מעשרה טפחים, אלא באותו מקום שבו נמצאים"זרעו" (התומ"צ) – שמקומם בעוה"ז הגשמי דוקא, כמארז"ל אודות המענה לטענת המלאכים "תנה הודך על השמים" , שהתורה ניתנה דוקא במקום ש"למצרים ירדתם", "יצר הרע יש ביניכם וכו'",
8 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר) ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
וביותר אינו מובן ע"פ משנת"ל בענין משכני שהוא גילוי בחי' היחידה, והיינו, שענין משכני הוא לא רק היציאה ממצרים כפשוטו, אדמת בני חם, אלא הו"ע היציאה מכל המצרים והגבולים, גם מבחי' חכמה דאצילות שהיא ג"כ בחי' הגבלה, עד שיתגלה בחי' יחידה המיוחדת ביחיד שהוא בלי גבול, וא"כ איזה יתרון מעלה יהי' בנה"א ע"י בירור נה"ב דוקא, עד כדי כך, שאי אפשר להגיע להגילוי דמ"ת ע"י העבודה דנה"א מצד עצמה בגילוי בחי' יחידה, כי אם ע"י בירור נה"ב דוקא, שמטעם זה לא ניתנה תורה למלאכים, וגם לא להנשמות למעלה, כי אם לנשמות בגופים דוקא, שלמצרים ירדתםכי ויצה"ר יש ביניכם, והיינו לפי שדוקא ע"י בירור נה"ב זוכים להגילוי דמתן תורה.
28 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
דובר אודות טענת המלאכים שהתורה תינתן להם, "תנה הודך על השמים" , שזהו מצד "דינא דבר מצרא", להיותם "בשמים" , בסמיכות מקום למקומה של התורה ; ותוכן תשובתו של משה רבינו "למצרים ירדתם כו'", שנתינת התורה למטה היא כדי לעשות לו ית' דירה בתחתונים, וכאשר הלוקח חפץ בקרקע לבנין בית קיי"ל ד"ישוב עדיף ולית בה משום דינא דבר מצרא" – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א (באידית), ונדפס בלקו"ש חי"ח ע' 28 ואילך (להלן באים כמה ענינים שלא נכללו בשיחה המוגהת).
106 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
וזהו גם שאמר הקב"ה ליעקב כשיגיעו בניך עד עפר הארץ , אותה שעה ופרצת ימה וקדמה, והיינו, שעי"ז שישנה הירידה למטה, ובאופן שיורדין עד עפר הארץ , שהכל דשין עליו , שהו"ע הירידה לעלמא דפרודא, הנה דוקא שם ניתנה התורה , למטה דוקא, למצרים ירדתם כו' יצה"ר יש ביניכם, כדי שמשם יהי' ופרצת ימה וקדמה, שהו"ע היציאה מכל ההגבלות, ע"ד האמור לעיל (ס"ט) שבחי' אני אחרון יהי' למעלה יותר מבחי' אני ראשון, כיון שאז יהי' כח הגבול באופן שיאיר בו הבלי גבול, ויתירה מזה, שבחי' א-ל מסתתר יהי' בגלוי בחי' אתה , ובאופן שראו כל בשר כי פי הוי' דיבר.
118 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
דהנה, התורה ניתנה למטה דוקא, וכאשר המלאכים ביקשו התורה באמרם תנה הודך על השמים , הנה אף שביקשו את התורה כמו שהיא ברוחניות [שהרי המלאכים ידעו מה שכתוב בתורה , ומ"מ בקשו שיתנו התורה להם, והיינו לפי שכוונתם היתה שיתנו להם התורה כמו שהיא ברוחניות], מ"מ השיבו להם, כלום למצרים ירדתם כו' יצה"ר יש ביניכם, כיון תכלית עילוי התורה הוא כפי שניתנה למטה דוקא, שנסעה וירדה כו' עד שנתלבשה בדיו וקלף גשמי ובהלכות בענינים גשמיים, שזהו למצרים ירדתם, מיצרים והגבלות העולם , ויצה"ר יש ביניכם, דהיינו דבר המעלים ומסתיר כו', וע"י ירידה זו נעשה תכלית העילוי דתורה , שמתקשרת בקוב"ה, וכמאמר הידוע שדוד הי' מחבר תורה בהקב"ה.
13 תהלים ח, ב. וראה שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון (תשעה-באב נדחה), ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
וכיון שעיקר התורה היא התורה דעולם הבריאה, למצרים ירדתם ויצה"ר יש ביניכם, לכן אומרים על זה הלשון מתנה, לפי שבגלוי הרי זה באופן של פירוד.
69 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
ה) אך צריך להבין, מפני מה ענין המקדש הוא בנש"י דוקא, ולא במלאכים, הרי המקדש הו"ע הביטול כנ"ל, ובמלאכים יש ביטול יותר מאשר בנשמות בגופים, וכמבואר במ"א ע"פ יראת הוי' לחיים, שענין החיות הוא מצד היראה, ולכן במלאכים יש יותר חיות, לפי שיש בהם יותר ביטול שמצד היראה, ועפ"ז הוצרך להיות ענין המקדש במלאכים יותר מאשר בנשמות בגופים, או לכל הפחות שיהי' בשניהם בשוה, ולפועל מצינו שכאשר המלאכים טענו תנה הודך על השמים , השיבו להם שענין זה שייך לנשמות למטה דוקא.
51 שבת פח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
וכן הוא בנוגע לכללות הענין דתומ"צ, שניתנו בעוה"ז הגשמי דוקא, במעמד ומצב ש"למצרים ירדתם" ו"יצה"ר יש ביניכם".
159 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
איתא בגמרא שהמלאכים טענו "תנה הודך על השמים" , דכיון שהתורה היא "חמודה גנוזה" , יש לתת אותה למלאכים כמו שהם בשמים .
83 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
יצר הרע יש ביניכם", והיינו, שענין התורה הוא המשכה למטה, שיומשכו למטה כל הענינים היותר נעלים, גילוי אור היותר עליון.
20 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, רבש"ע, מה לילוד אשה בינינו , אמר להן לקבל תורה בא , אמרו לפניו חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם אתה מבקש ליתנה לבשר ודם , מה אנוש כי תזכרנו גו' תנה הודך על השמים , אמר לו הקב"ה למשה החזיר להן תשובה וכו', אמר לפניו , רבש"ע, תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה, אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, אמר להן , למצרים ירדתם לפרעה השתעבדתם וכו' יצה"ר יש ביניכם וכו', מיד כל אחד ואחד נעשה לו אוהב וכו'.
3 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
אך אין הכוונה שבשעת מ"ת נזדכך המטה באופן שנתבטל גדר המטה (אויס מטה), שהרי כל ענין נתינת התורה לישראל הי' מצד היותם למטה, למצרים ירדתם כו' ויצה"ר יש ביניהם, וא"כ מובן שגם בשעת מ"ת הי' ענין המטה, והחידוש דמ"ת הי' שהמטה יוכל להתאחד עם המעלה.
12 שבת פח, סע"ב ואילך. וראה בארוכה ד"ה בשעה שעלה משה למרום דליל א' דחג השבועות (לעיל ע' 7 ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
ואעפ"כ הרי זה נקרא בשם עמל (תורה ), והיינו לפי שהתורה לא בשמים היא, אלא ניתנה למטה דוקא, במקום שלמצרים ירדתם כו' ויצה"ר יש ביניכם.
143 שבת פח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
תכלית התורה ומצוותי' היא – קיום המצוות והעבודה "בכל דרכיך" בעוה"ז התחתון, "למצרים ירדתם" ו"יצה"ר יש ביניכם", דהיינו, כפי שהעולם הוא בדרגא היותר תחתונה, לאחרי שגם העשרה מאמרות נתפרטו לכו"כ פרטים, ולכן, ענין התומ"צ הוא בסופו של דבר באופן של מצוות פרטיות ; אבל לפנ"ז ישנו ענין התומ"צ כפי שהוא באופן של כלל – כלל כל התורה .
90 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
יצר הרע יש ביניכם", שצריכים להזהיר ולהכריז "לא תרצח" ו"לא תגנוב"; ליהודים כאלו ובשבילם נותנים את התורה, ומצד זה שיש אצלם "נפש השנית (ש)היא חלק אלקה ממעל ממש" בשלימותה ובתקפה – ממלאים הם את הוראות התורה במילואם עד למטה מעשרה טפחים, גם בימות החול, לאו דוקא בשבת ויו"ט ור"ה ויוהכ"פ.
118 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
וכן מובן ג"כ בנוגע למאמר הבעש"ט והיכן גנזו בתורה , שגם בענין התורה מצינו ב' הפכים אלו, שהרי התורה היא למעלה מהעולמות, כמארז"ל אלפיים שנה קדמה תורה לעולם, ולאידך גיסא ניתנה התורה למטה דוקא, וכאשר המלאכים טענו תנה הודך על השמים , השיבו להם למצרים ירדתם כו' יצה"ר יש ביניכם, והיינו, שהתורה שהיא למעלה מהעולמות ניתנה למטה, בבחי' מצרים ויצה"ר דוקא.
15 שבת פח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם אב, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
אבל לאחרי מ"ת, שניתנה התורה למטה דוקא, למצרים ירדתם כו' יצה"ר יש ביניכם, הרי מובן שהעבודה צריכה להיות באופן של התעסקות בעניני העולם כדי לעשותם כלים לאלקות.
38 שבת פח, סע"ב ואילך. וראה ד"ה וכל העם ה'ש"ת. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
דלענין התורה הרי ארז"ל דכשבקשו המלאכים שתינתן להם התורה הי' המענה על בקשתם כלום למצרים ירדתם , יצה"ר יש ביניכם וכו'.
19 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יו"ד שבט ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
וכן הוא בנוגע לכללות התורה - שאף ש"אלפיים שנה קדמה תורה לעולם", מ"מ, ניתנה התורה (לא למלאכים, אף שביקשושתנתן להם, אלא) בעוה"ז דוקא שהוא במדידה והגבלה דמקום וזמן גשמי, ובעוה"ז גופא צריכה להיות העבודה דוקא ע"י הגוף ונה"ב שהם במדידה והגבלה דמקום וזמן גשמי, ודוקא עי"ז עושים דירה לו ית' בתחתונים.
54 שבת פח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
אבל המציאות היא שהנשמה ירדה למטה למעמד ומצב של "בירא עמיקתא", ובלשון חז"ל בנוגע לנתינת התורה למטה דוקא:
220 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
וכשם שנת"ל שהעבודה צריכה להיות בבירור נה"ב, שם ב"ן, ועי"ז נעשה גם העלי' בנה"א, שם מ"ה, הנה כמו"כ הוא גם בענין התורה, שניתנה למטה דוקא, למצריםירדתם כו' יצר הרע יש ביניכם, שזהו בחי' שם ב"ן שבתורה, ועי"ז נעשה גם העלי' בבחי' שם מ"ה שבתורה.
18 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
הסיבה לכך שהתורה אינה מתחילה מ"החודש הזה לכם", אלא מ"בראשית", "משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים", היא – לפי שענין התורה הוא לפעול בירור העולם, שזהו"ע "לתת להם נחלת גוים", שלכן ניתנה התורה בעוה"ז התחתון דוקא, ובעוה"ז גופא –כדברי הגמרא בהסוגיא דמ"ת:
109 שבת פח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
בדף זה
בשעה
676 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
ומשום זה ניתנה התורה דוקא לנש"י שירדו למטה, ולא למלאכי השרת שביקשו תנה הודך על השמים .
773 תהלים ח, ב. שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
"למצרים ירדתם כו' יצה"ר יש ביניכם" .
1219 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
וענין זה הוא בהתאם לכללות התכלית דמ"ת – לפעול בירור העולם , שלכן ניתנה התורה למטה דוקא, כדברי הגמרא שכאשר מלאכי השרת ביקשו שתינתן להם התורה , השיבו להם:
1345 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"א*
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
אמר לו הקב"ה למשה החזיר להן תשובה כו', והתשובה שהשיב להם מרע"ה היתה כלום למצרים ירדתם כו' כלום יצה"ר יש ביניכם וכו' .
4 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
"אור) תורה מחייהו" – שזהו ענין נעלה יותר ושכר גדול יותר מאשר השכר דגן עדן שהוא שכר מוגבל.
744 יל"ש ישעי' רמז תלא. וראה ירושלמי ברכות פ"ב ה"ב. וראה גם שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז, ח
אבל בנוגע לפנימיות התורה – הרי כיון שההמשכה צריכה להיות מעצמות ומהות שלמעלה מהתורה, ומשם צריך להיות נמשך בתורה , וכפי שהתורה ניתנה (לא למלאכי השרת , אלא) לנשמות בגופים, במעמד ומצב ש"למצרים ירדתם כו' יצה"ר יש ביניכם" , לכן צריך להביא ראי' ברורה מפסוק מן התורה , שזהו ענין של חותם לקיום הדבר, שתהי' ההמשכה עד למטה.
523 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
גם כללות הענין דמתן תורה בארץ הלזו הגשמית דוקא, כדאיתא בגמרא בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה כו' תנה הודך על השמים , אמר לו הקב"ה למשה החזיר להן תשובה כו', אמר להן למצרים ירדתם כו' יצה"ר יש ביניכם וכו'.
68 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
איתא בגמרא :
45 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, ב' דר"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
יצה"ר יש ביניכם" , שזהו ענין של חיבור הפכים, שיכול להיות רק בכח העצמות, שהוא "נמנע הנמנעות" (וע"ד המבואר בנוגע לענין התשובה ששייך רק בעוה"ז, מצד התגלות בחי' סוכ"ע); וכשם שמצד נמנע הנמנעות נעשה החיבור דעליונים ותחתונים, כמו"כ נעשה גם החיבור של משה רבינו עם חוטאי העגל, לתקנם ולהעלותם כו'.
1088 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
כללות הענין דמתן תורה לבני אדם בארץ הלזו התחתונה דוקא, כמארז"ל בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת וכו' חמודה גנוזה כו' אתה מבקש ליתנה לבשר ודם כו' אמר להן למצרים ירדתם כו' יצה"ר יש ביניכם וכו'.
72 שבת פח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
לאחרי מ"ת – עיקר המעלה היא במלכות שבתורה, שהו"ע התלמוד שמביא לידי מעשה, ועד למטה מטה, כלשון הגמרא :
91 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
יצר הרע יש ביניכם כו'" , כדי לעשות ממנו כלי ל"אנכי".
180 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
תכלית כל הכוונה היא – לא שישארו הענינים למעלה, אלא להמשיכם למטה דוקא, שלכן ניתנו התורה ומצוות למטה דוקא, ב"בירא עמיקתא" , כמבואר בהסוגיא דמתן-תורה בהמענה של משה רבינו למלאכי השרת :
1451 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
– שזהו ענין הכי עיקרי, שהרי בשביל זה ניתנה התורה למטה דוקא [דאף שיש לימוד התורה גם למעלה, כמארז"ל "קא מיפלגי במתיבתא דרקיעא כו'", מ"מ, עיקר לימוד התורה הוא למטה דוקא], כמבואר בסוגיא דמ"ת שכאשר המלאכים טענו "תנה הודך על השמים גו' מה אנוש גו'" [דאף שנשמות הם למעלה ממלאכים (ולכן גדלה מעלת שירת הנשמות על שירת המלאכים, שהיא בתמידות, ללא הפסק ), מ"מ, טענו המלאכים שלגבי נשמות בגופים גדלה מעלתם יותר12], אמר הקב"ה למשה שישיב להם, ומשה אמר להם:
439 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
אך הענין הוא – שנה"א היא "נפש השנית" (שנית לנה"ב) גם מצד תוכן הענין , כיון שכל מציאותה של נה"א למטה היא רק בגלל נה"ב, ולולי נה"ב, לא היתה נה"א יורדת למטה להתלבש בגוף, אלא היתה נשארת למעלה כפי שהיא מושרשת בעצמותו ית', כידוע שהנשמה עצמה אינה צריכה תיקון כלל (ויתירה מזה, שאפילו בהיותה למטה מלובשת בגוף שנמצא במעמד ומצב של חטא, אין זה שייך כלל לנשמה, ש"גם בשעת החטא היתה באמנה אתו ית'" ), ולא ירדה למטה אלא כדי לתקן את נה"ב והגוף וחלקו בעולם, ולכן ניתנה גם התורה למטה דוקא, במעמד ומצב ש"למצרים ירדתם כו' יצה"ר יש ביניכם" , ששם צריך לפעול היציאה ממאסר הגוף ונה"ב.
1334 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
הטעם שקורין פסוקים הנ"ל בהפטרה קודם חג השבועות, כיון שבהם מודגש כללות הענין דמ"ת, להמשיך את הבל"ג (בלי מספר) למטה (מספר) דוקא, שזהו מה שהתורה ניתנה לבנ"י למטה דוקא, בהיותם במעמד ומצב שלמצרים (ערות הארץ ) ירדתם ויצה"ר יש ביניכם , עד כדי כך שצריך להיות הענין דאתה בחרתנו מכל העמים , ובנו בחרת מכל עם ולשון (שענין זה הי' במ"ת ), כמבואר בתניא שקאי על הגוף החומרי הנדמה בחומריותו לגופי אומות העולם, שזוהי מדריגה תחתונה ביותר, ואעפ"כ, דוקא שם ניתנה התורה , שהיא למעלה ממדידה והגבלה, ועד שעי"ז פועלים גם בחושך העולם שיתהפך לאור, שזהו"ע דלילה כיום יאיר, כנ"ל בפירוש כי גדול יום יזרעאל, שיהי' הכל בחי' יום.
888 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
[וענין זה הוא מצד " אור התורה" – כמובן משלילת הדרך של שבירת החומריות ע"י סיגופים, ש"לא בזו הדרך ישכון אור התורה" – כי, ללא ה"אור", רואים רק את חיצוניות הדבר, כפי שנראה לעיני בשר, אבל ע"י ה"אור" רואים את מעלת הגוף – שרק בשבילו ניתנה התורה למטה (ע"ד מארז"ל בנוגע לנתינת התורה למטה:
445 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
דכיון* שלאח"ז נאמר "וגוי קדוש", הרי מובן, ש"ממלכת כהנים" כאן לא קאי על ענין הקדושה (הבדלה) לה', אלא על ענין השררה בנוגע להנהגת העולם, ע"י העבודה בעניני הרשות , "כל מעשיך יהיו לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו" , שזהו עיקר החידוש דמ"ת, שגם כאשר "למצרים ירדתם" ו"יצה"ר יש ביניכם" , יהיו בנ"י "שרים" , למשול
2018 שבת פח, סע"ב ואילך – ב"סוגיא דמ"ת" (כפי שנקראת בלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
וזהו גם מה שהתורה ניתנה למטה דוקא, וכפי שהשיב משה רבינו על טענת המלאכים תנה הודך על השמים , כלום למצרים ירדתם כו' יצה"ר יש ביניכם וכו' , ולכן, התורה לא בשמים היא , ואדרבה, חברים מקשיבים לקולך גו' , שהעליונים באים לשמוע חידושי תורה מהתחתונים, וכמארז"ל שהקב"ה אומר למלאכי השרת אני ואתם נלך לשמוע הפס"ד דב"ד של מטה, והיינו, שגם לימוד התורה למעלה נמשך מלימוד התורה למטה דוקא.
18 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
וזהו שאמרו חז"ל שכאשר מלאכי השרת טענו להקב"ה תנה הודך על השמים , אמר הקב"ה למשה החזיר להם תשובה , היינו, שהתשובה על טענת המלאכים היתה יכולה להיות ע"י נשמה בגוף דוקא, ועל זה השיב משה רבינו באמרו לפני הקב"ה רבש"ע תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה וכו', אמר להן (למלאכי השרת) למצרים ירדתם כו' יצה"ר יש ביניכם וכו', היינו, שכל ענין נתינת התורה הוא למטה דוקא, ועד למקום הכי תחתון דלמצרים ירדתם ויצה"ר יש ביניכם כו', ששם צריכים לפעול בירור וזיכוך התחתון, כי, דוקא ע"י בירור וזיכוך התחתון באים לבחי' הבלי גבול, ע"ד משנת"ל בנוגע לבירור וזיכוך נפש הבהמית ששרשה בעולם התהו שבו ריבוי האור בבחי' בל"ג, ומזה מובן גם בנוגע לכל עניני העולם שבהם נפלו הניצוצות משבירת הכלים דתהו, שע"י הבירור והזיכוך שלהם נמשך ומתגלה שרשם בעולם התהו שבו ריבוי האור בבחי' בל"ג, ועד להמשכת וגילוי העצמות למטה דוקא, כיון שנתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים83.
159 שבת פח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
מ"ש במ"ת "וכל העם רואים את הקולות" – הי' ודאי באמת, ש"כל העם", אפילו הפחות שבפחותים, ואפילו הערב רב, ועאכו"כ בנ"י, כששמעו מהקב"ה בעצמו "אנכי גו'" , הי' זה אצלם באופן של ראי', ועד ש"פרחה נשמתן", והחזירה להם הקב"ה בטל תחי' .
352 שבת פח, ב. וראה תניא ספל"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
כיון שלימוד התורה צריך להיות באופן ש"מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן כו'" , יכול יהודי לחשוב שיסתפק בכך שיקפוץ למעלה מעשרה טפחים, ויהי' אצלו הענין ד"פרחה נשמתן", כמו במ"ת .
345 ראה שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
וזהו שהתורה ניתנה למטה דוקא, כמארז"ל למצרים ירדתם כו' ויצה"ר יש ביניכם, ואמרו רז"ל שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם, שהו"ע חיבור בורא ונברא , שהעולם יהי' דירה לו ית' .
254 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, י"ד תמוז (מאמר א), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
וזהו גם הטעם שהתורה ניתנה לנשמות בגופים דוקא, כמארז"ל למצרים ירדתם כו' ויצה"ר יש ביניכם, כיון שדוקא בהיותה בגוף יכולה
469 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט' סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
איתא בגמרא בביאור הטעם שהתורה ניתנה למטה דוקא, בגלל שלמטה ישנו מעמד ומצב ש"יצר הרע יש ביניכם", ולכן יש צורך בציוויי התורה כו'.
372 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג-השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
וזהו גם שהתורה ניתנה בארץ דוקא, ששם ישנו מעמד ומצב דלמצרים ירדתם כו' יצה"ר יש ביניכם .
60 ראה שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג-השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
וזהו ג"כ הטעם מה שהתורה ניתנה בארץ דוקא, כדברי משה רבינו למלאכי השרת שאמרו תנה הודך על השמים , כלום למצרים ירדתם כו' יצה"ר יש ביניכם , דכיון שהתורה נותנת קיום בכללות העולמות, לכן ניתנה למטה בעוה"ז התחתון דוקא, שעי"ז נעשה קיום בכל העולמות, כמשל חיזוק הבנין מתחתיתו דוקא, שעי"ז נעשה חיזוק וקיום בכללות הבנין.
94 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
מצד הבנה והשגה – שהרי התורה היא ענין של הבנה והשגה, וכמ"ש "כי היא חכמתכם ובינתכם (אפילו) לעיני העמים", שגם הם מבינים שענינה של התורה הוא הבנה והשגה; ומצד הרגש הלב – כאשר מתבונן שהתורה היא "חמודה גנוזה כו'" , "שעשועים גו'" , ועד לשעשועי המלך בעצמותו , והקב"ה נתן לו תורה זו כו'.
1025 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
אהבת ה' – קשורה עם פנימיות התורה , שזהו"ע ד"דע את אלקי אביך" , שעי"ז באים לאהבת ה'; אהבת התורה – קשורה עם נגלה דתורה ; אבל עדיין אין זה קשור עם מציאות העולם, כי, אע"פ שהתורה "לא בשמים היא" , וניתנה למטה דוקא, "למצרים ירדתם וכו'" , מ"מ, הרי זה עדיין תורה שהיא בעצם למעלה מהעולם; ואהבת ישראל – הרי זה כבר כפי שנמשך ונפעל בעולם, שהרי הענין דאהבת ישראל הוא בנוגע לבנ"י כפי שנמצאים למטה, ועד – כמבואר בתניא – גם ליהודי שנמצא בתכלית השפלות כו' .
3033 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ומובן שמצד הענין דמ"ת נעשית שירה ושמחה הכי גדולה – שהרי עיקר ענין השמחה למטה צריך להיות קשור עם ענין השמחה למעלה, ואנו רואים שהשמחה היותר גדולה למטה היא שמחת חתן וכלה, ולמעלה הרי זה הענין ד"יום חתונתו זה מתן תורה" (בנוגע להקב"ה ובנ"י שהם בדוגמת חתן וכלה, כמבואר במדרשי חז"ל ), ולכן, הנה משבת שירה, שענינה שמחה (כנ"ל), באים לשמחה הכי גדולה – "יום חתונתו זה מתן תורה", שאודותה מדובר בפרשת יתרו , שזוהי הסדרה שהתחלתה במוצאי שבת זה.
200 ראה לקו"ת ברכה צד, רע"א. וש"נ. וראה גם שבת פח, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
אבל לפני כל זה מוכרח להיות הענין ד"סור מרע", וענין זה פועלת הנשמה בירידתה לגוף דוקא, ששם ישנה המציאות ד"למצרים ירדתם" ו"יצר הרע יש ביניכם" , וצריך לבער את היצה"ר, ולפעול הענין ד"ואהבת גו' בכל לבבך" , "בשני יצריך" .
291 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
וזהו גם כללות הענין דמתן תורה , שהכוונה בזה היא לפעול בירור וזיכוך העולם, שלכן ניתנה התורה למטה דוקא, במעמד ומצב שלמצרים ירדתם כו' יצה"ר יש ביניכם כו' , כדי לפעול בירור וזיכוך המטה.
2652 שבת פח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
יצה"ר יש ביניכם" .
215 שבת פח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ורק בגלל שניתנה למטה – כלשון חז"ל :
512 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, התשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
ואעפ"כ, אין זה בסתירה לכך שהתורה היא שעשועים גו' לפניו , ונעלמה מעין כל חי, ואדרבה, הא בהא תליא, שדוקא כפי שהתורה באה לפעול בעולם, למטה דוקא, במעמד ומצב שלמצרים ירדתם ויצר הרע יש ביניכם , אזי לוקחים את פנימיות ועצם התורה , כפי שנעלמה מעין כל חי.
2010 שבת פח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מה לילוד אשה בינינו , אמר להן לקבל תורה בא , אמרו לפניו חמדה גנוזה וכו' אתה מבקש ליתנה לבשר ודם , מה אנוש כי תזכרנו גו' מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים , אמר לו הקב"ה למשה החזיר להן תשובה וכו', אמר להן למצרים ירדתם וכו' אב ואם יש לכם וכו' יצה"ר יש ביניכם וכו', מיד כל אחד ואחד נעשה לו אוהב ומסר לו דבר, שנאמר עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות .
1572 שבת פח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
הרי הקב"ה הוא תכלית הטוב, ולמה קבע שכדי לקבל את התורה, "חמודה גנוזה" , יהי' צורך ביסורים דוקא?!
1900 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
אך עיקר החידוש שנתחדש במ"ת הוא בחי' המתנה שבתורה , כדיוק הלשון מתן תורה , מלשון מתנה [וכמו"כ ביקשו המלאכים תנה הודך על השמים , תנה דייקא, לשון מתנה ], וכמארז"ל ג' דברים ניתנו מתנה לעולם, התורה כו', שנאמר ויתן אל משה גו', שזוהי הדרגא היותר נעלית שבתורה.
2064 תהלים ח, ב. שבת פח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
בהיותו בהר סיני הי' משה למעלה לגמרי מכל עניני הגבלות, עד ש"לחם לא אכל ומים לא שתה" – היפך הגמור מבית-האסורים – חירות לגמרי; הוא הי' יחד עם הקב"ה בתור תלמידו של הקב"ה, שכל מציאותו אינה אלא ללמוד אצל הקב"ה, ומובן איפוא שבמצב כזה לא היתה לו שייכות לענין הזמן – כיון שהי' למעלה מהזמן; ומה שהכניס אותו לגדרי הזמן – הרי זה העובדה שאצל המלאכים, שהם למטה ממדריגתו של משה [כמובן מדברי הגמרא שהקב"ה לא נתן את התורה למלאכים, אלא למשה רבינו דוקא] – היו חילוקים באמירת "קדוש" ו"ברוך".
378 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
אבל אעפ"כ, "ערום סלקא דעתך", כי הדמיון לס"ת הוא בנוגע לנשמה (ואילו הקבורה שלאח"ז היא בנוגע להגוף ), וא"כ צ"ל העונש בנוגע לנשמה, ולכן, "נקבר ערום בלא מצוות", כי, המצוות הם לבושים , בדוגמת המטפחת של הס"ת , וכיון שאחז הס"ת בלא
900 וזהו החילוק בין "העומד על המת בשעת יציאת נשמה חייב לקרוע .. דומה לס"ת שנשרפה", שדין זה הוא בכל אדם , משא"כ בנוגע ל" הוצאת המת" לקבורה, שמבטלין ת"ת ללוותו עד שיהי' לו "כל צרכו", ששים רבוא, ד"נטילתה כנתינתה, מה נתינתה בששים רבוא*, אף נטילתה (היינו כשמת ולמודו בטל – פרש"י) בששים רבוא, וה"מ למאן דקרי ותני " (כתובות יז, סע"א) – כי, הוצאת המת לקבורה היא משך זמן לאחרי יציאת נשמה (שריפת הס"ת), כך, שעכשיו מדובר רק על הגוף, שבגללו ניתנה התורה למטה, כמארז"ל בסוגיא דמ"ת (שבת פח, ב ואילך) במענה לבקשת המלאכים "תנה הודך על השמים" , "למצרים ירדתם .. יצה"ר יש ביניכם", ולכן, רק אצל מי ששייך ללימוד התורה ("דקרי ותני") אמרו ש"נטילתה (שלמודו בטל) בששים רבוא".
**) ובדרך אגב – יש לדייק מדוע לא נאמר ששים רבוא ואחד , כמו במ"ת , שמלבד ששים רבוא בנ"י הי' גם משה רבינו [וכלשון הכתוב (בהעלותך יא , כא) " שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו " ] , שהי' שקול כנגד כל ישראל (מכילתא בשלח טו , א) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
דובר לעיל (במאמר ) שהענין הראשון שנאמר לאחרי "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" הוא "כי תקנה עבד עברי" , אע"פ שיש כמה ענינים שהכתוב הי' יכול להתחיל בהם (החל מהענינים שנאמרו זה עתה בעשרת הדברות) – לפי שכללות ענין התורה ניתן למטה דוקא, כמארז"ל "למצרים ירדתם כו' יצר הרע יש ביניכם", ולכן מתחילים בדין עבד עברי, להורות שהתורה מתעסקת גם עם מי שנמצא בדרגא של "עבד עברי" , ש"שש שנים יעבוד", ופועלת שגם אצלו תהי' המשכת בחי' משה (כמשנ"ת במאמר1 ש"כי תקנה" קאי על משה ), כדי שיוכל להיות אצלו הענין ד"בשביעית יצא לחפשי חנם"2.
1723 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
וזהו הטעם שהוא"ו דגחון צ"ל זקוף, שזהו הכח שמחבר ב' ההפכים שבתורה, שעלי' כתיב הלא כה דברי כאש, וביחד עם זה, ניתנה למטה דוקא, לאלו שלמצרים ירדתם ויצה"ר יש ביניכם .
77 שבת פח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
הטעם שלא נאמר "הולך על מעיו", אלא "הולך על גחון", "שהולך שח" ורק אח"כ "נופל על מעיו", כי, התחלת פעולת הנחש על יהודי היא לכופף את ראשו ("הולך שח"), שיחסר הענין ד"שאו מרום עיניכם" , ומזה יוכל לבוא למעמד ומצב ש"נופל על מעיו" –
134 שמצד עצמו אין לו שייכות לענינים בלתי-רצויים, ועד שלכאורה אינו מובן מהו הצורך להזהיר "אל תשקצו את נפשותיכם גו' והייתם קדושים גו'" (שם, מג-מד), ובפרט שזה עתה עמדו בנ"י במעמד הר סיני במעמד ומצב ש"פרחה נשמתן" (שבת פח, ב), בתכלית העילוי בקדושה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד ליל אחרון של פסח, בעת הסעודה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
בנוגע להפטרת שבת חול המועד פסח בעצמות היבשות, לפי שתחיית המתים עתידה להיות בניסן – הוסיף כ"ק אדמו"ר שליט"א, שתחיית המתים היא ע"י טל תחי' ("והוא טל תורה ..
754 ראה שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ל"ג בעומר, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
ע"י חיבורה עם הגוף הגשמי בעוה"ז שאין תחתון למטה הימנו), שהרי התורה , חמודה גנוזה כו' , לא בשמים היא , וכמבואר בתניא שהתורה ירדה ממדרגה למדרגה עד שנתלבשה בדברים גשמיים ובצירופי אותיות גשמיות בדיו על הקלף (ועד שנתלבשה בעניני טענות, ראובן טוען כך ושמעון טוען כך, שיש בהם טענה שאינה אמיתית ), בכדי שכל הנשמה או רוח ונפש שבגוף האדם תוכל להשיגן בדעתה ולקיימן כו'.
1566 שבת פח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וצריך להבין, דהנה, כללות ענין התורה הוא בבחי' המשכה מלמעלה למטה, שהרי התורה היא חמודה גנוזה , ועלי' נאמר ואהי' אצלו אמון גו' שעשועים וגו' (כפי שמפרט בכתוב חמש דרגות בענין התורה ), שזוהי בחי' שלמעלה מנבראים ונאצלים כו', ולמעלה מכללות הענין דעבודת התחתונים.
2320 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
דהנה, אע"פ שיש חילוקים בתורה , כידוע שיש תורת האצילות ותורת הבריאה , וכמבואר בלקו"ת שישנה התורה כמו שהיא בגעה"ע ובגעה"ת, ועד להתורה כמו שהיא למטה, הנה חילוק זה הוא רק בהגילויים שבתורה, אבל עצם ענין התורה , שאורייתא וקוב"ה כולא חד , אין בו שינויים, והוא בכל המדריגות בשוה, גם כמו שהתורה ירדה למטה, למצרים ירדתם כו' (ועד שנתלבשה בטענות של שקר , שראובן טוען כך ושמעון טוען כך, שטענה אחת בודאי אינה אמת).
2455 שבת פח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
וזהו כללות הענין שהתורה ירדה וניתנה למטה דוקא, במעמד ומצב שלמצרים ירדתם ויצה"ר יש ביניכם , ושם נמשך בחי' פנימיות
412 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
אך הענין הוא – שצריך לידע שדרך האמת והישר היא כדברי הגמרא בנוגע להקדמת נעשה לנשמע:
632 שבת פח, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
יובן מאמר רז"ל שהמלאכים טענו תנה הודך על השמים , ומשה השיב להם כלום יצה"ר יש ביניכם וכו', דלכאורה אינו מובן , הרי בודאי ידעו גם המלאכים שבתורה כתוב כבד את אביך ואת אמך, שזהו ענין ששייך רק לילוד אשה , וידעו שכתוב בה לא תגנוב כו', ששייך רק במקום שיש יצה"ר, וא"כ, למה ביקשו מלכתחילה תנה הודך על השמים , בידעם שאין להם אב ואם ואין להם יצה"ר.
232 שבת פח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
וכמו בענין התורה , שהיא הנותנת כח ומורה את הדרך על כללות העבודה, תורה מלשון הוראה , שניתנה למטה בעוה"ז דוקא, במקום שיצה"ר יש ביניכם ולמצרים ירדתם , כמבואר בארוכה בסוגיא דמ"ת .
108 שבת פח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
אמנם, כללות ענין ירידת הנשמה כו' הוא דבר המוכרח בעבודת ה', כי, כל האפשרות לעבוד את המקום, אע"פ שמאן דמחוי במחוג קמי' מלכא הוא היפך קבלת עול מלכותו , הרי זה רק בגלל שהנשמה נמצאת בגוף גשמי שנמצא בעולם גשמי וגם חומרי, ואז אומרים לו, שכיון שלמצרים ירדתם ויצה"ר יש ביניכם , אזי צריך להתחיל את עבודתו מחדש, ע"ד ובדוגמת המעמד ומצב שהי' קודם ירידת הנשמה, שעז"נ (נשמה שנתת בי) טהורה היא , וכמ"ש חי הוי' אלקי ישראל אשר עמדתי לפניו , והיינו , שגם בהיותה בדרגא תחתונה יותר שנעשית כבר בבחי' מציאות, הנה מציאותה היא תמיד באופן דעמדתי, אין עמידה אלא תפלה , שהו"ע הביטול.
1271 שבת פח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
ונמצא, שג' הדרגות האחרונות המנויות כאן הם כפי שהנה"א ירד ונתלבש למטה מטה בנה"ב, למצרים ירדתם וכו' .
1743 ע"פ שבת פח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
ויוסף הורד מצרימה, שענינו בתורה הוא ירידתה להיות הוראה לכל אחד מישראל כפי שנמצא למטה דוקא, במעמד ומצב שלמצרים ירדתם ויצה"ר יש ביניכם , החל מירידת הנשמה בגוף, וכמבואר בתניא דלכל איש ישראל יש שתי נפשות כו', ונפש השנית בישראל היא חלק אלקה ממעל ממש וכו', וכמ"ש בזהר דמאן דנפח מתוכי' נפח פי' מתוכיותו ומפנימיותו וכו', שזוהי ירידה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא .
193 שבת פח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ודבור פרחה נשמתן , והיינו מצד גודל העילוי הרוחני שבזה, וא"כ, מתחזקת יותר השאלה, למה הוצרכה להיות ההכנה כללית דוקא בדברים גשמיים ביותר שקשורים ופועלים בראי' ושמיעה גשמיים.
2031 שבת פח, ב. שמו"ר פכ"ט, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור לה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
יצר הרע יש ביניכם" , ולכל לראש – נשמה בגוף, שזקוקה לאכילה ושתי', ולכן, השמחה דמ"ת צריכה להתבטא באכילה ושתי' (אף שתורה ענינה הבנה והשגה), כי עיקר החידוש שבמ"ת הוא שההמשכה תהי' גם בענינים גשמיים –
2121 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור לה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ויש לקשר זה עם משנ"ת במאמר בענין הקדמת נעשה לנשמע, שהטעם לכך שענין ה"ביטול" שהוצרך להיות לפני מ"ת התבטא [לא בענין ד"פרחה נשמתן" או בענין ד"וינועו ויעמדו" , כמו הביטול שבתפלה, "אין עמידה אלא תפלה" , שאז לא שייך שתהי' איזה תנועה (ועאכו"כ ענין של עשי'), ואדרבה:
2161 שבת פח, ב. שמו"ר פכ"ט, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
זה נמשך למטה בגדרי הזמן שהו"ע השינויים, שזהו המקום שבו ירדה הנשמה (כנ"ל שנשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראתה כו' ואתה נפחתה בי), ובו ניתנה התורה , כמבואר בסוגיא דמ"ת שהתורה ניתנה דוקא כפי שלמצרים ירדתם כו', בכדי להמשיך עצמות אוא"ס למטה (החל מהענין דושכנתי בתוכם , בתוך כל אחד ואחד ), כפי שנתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים , עד תחתון שאין תחתון למטה הימנו , שזוהי הארץ הלזו הגשמית, שהיא בגדר זמן ומקום, ששרשם הוא ספירת המלכות, שנקראת ארץ , כמבואר בשעהיוה"א שרק במדת מלכותו ית' לבדה שייך לומר שהוא ית' מלך למעלה כו' ולמטה כו', וכן בבחי' זמן, ה' מלך ה' ימלוך כו', לפי שחיות המקום והזמן והתהוותם וקיומם הוא ממדת מלכותו ית' ושם אדנות ב"ה – הנה דוקא שם ניתנה התורה כפי שהיא בעצמותו ית', ולשם ירדה הנשמה, כדי שע"י עבודתה בתומ"צ יומשך למטה בגדר הזמן והמקום גילוי אלקות כפי שהוא למעלה משרש הנבראים, עד לבחי' עד ולא עד בכלל, שהו"ע הנצחיות שלמעלה לגמרי מגדר הזמן, בחי' אני הוי' לא שניתי .
352 שבת פח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
הטענה היתה שהתורה בכלל היא דבר יקר אצל הקב"ה, ובלשון הגמרא :
1796 שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
יצר הרע יש ביניכם" , להביא לשם "דבר הוי' זו הלכה" , תורת אמת, באופן ש"הלכה כמותו בכל מקום" , אפילו במקום שיש בו הכי מעט אלקות, תורה ויהדות – גם שם מביא את ה"הלכה", דכיון ש"הוי' עמו" , יש בו הכח להחדיר בכל מקום אלקות, או בלשון הרמב"ם בריש הלכות יסודי התורה:
1857 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
וזוהי גם עיקר הכוונה בנתינת התורה – שניתנה התורה למטה דוקא, וכפי שענה משה למלאכים שטענו תנה הודך על השמים , למצרים ירדתם וכו' – להמשיך ענין הבל"ג בעולם וגבול גופא.
2098 שבת פח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
יצר הרע יש ביניכם" , שאז הרי הם במעמד ומצב של "בן מלך".
168 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
והטעם שדיברה תורה כנגד ארבעתם הוא – בגלל היותם "בנים", ש"ברא כרעא דאבוה" (ויתירה מזה, שהם באמת מציאות אחת), ובמילא ישנה ההבטחה ש"לא ידח ממנו נדח" , ולכן צריכה תורתו של הקב"ה להתעסק עם כל אחד מהבנים, והתעסקות זו היא ע"י הדיבור דתורה ("דיברה תורה" ) – שהתחיל במ"ת, כמ"ש "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר", שאז ניתנה התורה לבנ"י כפי שהם במעמד ומצב ש"למצרים ירדתם" ו"יצר הרע יש ביניכם" , ושם הם בהתחלקות ל"ארבעה בנים" – שלהיותו דיבורו של הקב"ה, הרי זה חשיב מעשה .
702 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' כ"ח ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
ועד"ז ישנו הענין דיפטר אדם מחבירו בנוגע לכללות ענין ירידת הנשמה למטה, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , עד למעמד ומצב שלמצרים ירדתם ויצה"ר יש ביניכם .
1204 ראה שבת פח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
יצר הרע יש ביניכם" ,
1550 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, אדר"ח תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם הקשר עם ענין הגאולה – שהרי הגאולה של כל ניצוצות הקדושה שנפלו בענינים הגשמיים שלמטה היא ע"י מעשה המצוות של האדם, שגם הוא נמצא ב"בירא עמיקתא" , ובלשון חז"ל :
2783 שבת פח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז (מאמר ב), ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
ידוע הביאור בזה (כמבואר במ"א בארוכה ), דהנה, כל ענין עבודת האדם שצ"ל למטה דוקא, במעמד ומצב שלמצרים ירדתם ויצר הרע יש ביניכם , התחיל מזה שהנחש הי' ערום , שזהו הנחש הקדמוני שבא בכמה ענינים של מרמה וערמומיות, וגרם את החטא הראשון (ועד שפעל גם על אלו שלא הי' להם חטא, כמארז"ל ארבעה מתו בעטיו של נחש), ולכן צ"ל גם התיקון ע"י עבודת האדם באופן של מרמה (בא אחיך במרמה), להפוך זאת לערמה דקדושה, כמ"ש אני חכמה שכנתי ערמה, ועי"ז נעשה תיקון הענין בכל הפרטים.
95 שבת פח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
כיון שתחה"מ תהי' ע"י טל תחי' , הרי זה ענין שנמשך מלמעלה, ואינו תלוי בעבודת האדם, שיהי' מעמד ומצב ד"זכו" דוקא?
490 שבת פח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
"למצרים ירדתם כו' יצה"ר יש ביניכם" , היינו, שהתורה ניתנה דוקא למטה, בעולם העשי'.
869 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשל"ח
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם מה שהתורה היא אוריאן תליתאי, וגם כו"כ ענינים במ"ת שייכים לענין תליתאי, כי התכלית דמ"ת הוא לפעול הבירור בעולם (כמרז"ל שהתורה ניתנה לעשות שלום בעולם), וזה נעשה ע"י עבודה בג' הקוין, ענין תליתאי.
82 שבת פח, ב. וראה ר"ן גאון לשבת שם. תנחומא יתרו יו"ד. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
ונמצא, שג' הדרגות האחרונות המנויות כאן הם כפי שהנה"א ירד ונתלבש למטה מטה בנה"ב, למצרים ירדתם וכו'.
50 ע"פ שבת פח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר) ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, רבש"ע, מה לילוד אשה בינינו , אמר להן לקבל תורה בא , אמרו לפניו , חמדה גנוזה כו' אתה מבקש ליתנה לבשר ודם כו' תנה הודך על השמים , אמר לו הקב"ה למשה החזיר להן תשובה כו', אמר לפניו , רבש"ע, תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים כו', למצרים ירדתם כו' תורה למה תהא לכם, שוב מה כתיב בה לא יהי' לך אלקים אחרים, בין עמים אתם שרויין שעובדין ע"ז, שוב מה כתיב בה זכור את יום השבת לקדשו, כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכין שבות, שוב מה כתיב בה לא תשא, משא ומתן יש ביניכם, שוב מה כתיב בה כבד את אביך ואת אמך, אב ואם יש לכם, שוב מה כתיב בה לא תרצח לא תנאף לא תגנוב, קנאה יש ביניכם יצה"ר יש ביניכם.
1 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
אמר לו הקב"ה למשה החזיר להן תשובה כו', והתשובה שהשיב להם מרע"ה היתה כלום למצרים ירדתם כו' כלום יצה"ר יש ביניכם וכו'.
3 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
וירידתה היא למטה ביותר, לא רק לעולמות בי"ע, עלמין דפרודא בכלל, כ"א לעוה"ז התחתון שאין תחתון למטה ממנו, שרובו ככולו רע רק מעט טוב מעורב בתוכה, עד שמעשה עוה"ז קשים כו' (כמבואר בתניא בשם הע"ח), ועוד זאת, דהעבודה בעוה"ז גופא היא בהמטה מטה ביותר, במקום דלמצרים ירדתם ובאופן דיצה"ר יש ביניכם, שצריך ללחום עם היצה"ר והיום אומר לו עשה כך ולמחר כו' עבוד ע"ז, שהוא ההיפך של אנכי ולא יהי' לך (השרש לרמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת, כמבואר בתניא), אלא שירידה זו צורך עלי'.
65 שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו אז ישיר ישראל
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
ולישראל דוקא ניתנה ולא ניתנה למלאכי' הגם שביקשו תנה הודך על השמים כידוע והטעם כי אוריי' מחכמה עילא' נפק' וישראל ג"כ עלה במחשבה כו' וכמאמר תלת קשרין אינון כו' ולזה הטעם שהתורה בבחי' החכמה עילאה היא ע"כ היא <עדר>
47 ולישראל דוקא : ראה שבת פח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו תורה צוה לנו משה
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
והנה ידוע שהמלאכי' ביקשו תנה הודך על השמים והשיב להם משה כלום יצה"ר יש בכם כו' ולכאורה אדרבה אם אין יצה"ר בהם יותר יתקיים בהם התורה .
90 תנה הודך על השמים . . כלום יצה"ר יש בכם : תהלים ח, ב. שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: תורה צוה
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
ולתוס' ביאור מעט מזעיר, יובן מדרז"ל ע"פ מה אנוש כי תזכרנו כו' אשר תנה הודך על השמים , בשעה שעלה משה למרום לקבל התורה אמרו מה"ש לפני הקב"ה מה אנוש כי תזכרנו כו' א"ל הקב"ה החזר להם תשובה, א"ל משה כלום יצה"ר יש בכם כו' ע"ש.
52 מדרז"ל ע"פ מה אנוש כי תזכרנו כו' אשר תנה הודך על השמים : תהלים ח, ב. שבת פח, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט זכור את יום השבת
מקור מפורש
בדף זה
והנה מזה הטעם יובן ענין הקולות וברקים שהי' בשעת מ"ת ברעם ורעש גדול, כמ"ש וכל העם רואים את הקולות כו' ויחרד כל העם אשר במחנה, דהנה ידוע ומבואר במ"א דכל בחי' התחדשו' והתהוות דבר חדש א"א שיתהווה בחי' יש מיש אלא בבחי' יש מאין עד"מ צמיחת הגרעין מן החטה הנזרעת בארץ א"א שתצמיח בלתי אם לא שיורקב וישוב אל העפר תחלה ויהי' בחי' ביטול היש לאין דכח הצומח ואז יחזור ויתחדש ויצמח מחדש, אבל כל זמן שהחטה אינה נרקבת ואינה בבחי' ביטול ישותה לא תצמח מחדש, א"כ הרי דוקא בחי' ביטול היש מוליד התהוות חדשה, וככה יובן בדוגמא למעלה דאין גילוי אוא"ס מאיר מחדש בנפש כ"א ע"י בחי' ביטול היש בתחלה, והוא טעם ענין קבלת התורה בקולות וברקים ברעש גדול להחריד תחלה, וכמארז"ל דעכדו"ד פרחה נשמתן כו' בבחי' חרדה הגדולה וביטול במציאות ממש לאוא"ס ב"ה, ועי"ז הביטול היש נמשך התחדשות והתהוות אור אלקי חדש בנפשם כמשל הנ"ל, וזהו מ"ש כי לבעבור נסות אתכם בא אלקי' כו' פי' נסות מלשון הרמת נס והיינו ענין ובחי' התנשאות והעלאות נפשם לבטלם ממציאותם ולהעלותם ולקשרם באוא"ס ב"ה להיות מובדלים מן העמים ע"כ בא אלקים עליהם בקולות וברקים ברעם ורעש גדול.
9 דעכדו"ד פרחה נשמתן : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט זכור את יום השבת
מקור מפורש
בדף זה
ובכ"ז יובן ג"כ הטעם הקולו' והברקי' שבמ"ת כמ"ש ויהי קולות וברקים כו' ויחרד כל העם אשר במחנה כו', לפי שכל בחי' המשכו' תוס' או"ח כנ"ל א"א שיומשך בלתי ההעלאה בתחלה מלמטה למעלה כמאמר רוח אייתי רוח כו' כידוע וכמארז"ל דאין טיפה יורדת מלמעלה שאין טיפיים עולים כנגדה כו', ובהיו' שבחי' המשכות תוס' אור הנ"ל הנה הוא בא ממקום ומדרגה היותר עליון מכל ההשתלשלו' שנמשך בק"ה באבי"ע כנ"ל ע"כ הוצרך להיו' תחלה ביטול הנ"ל לאין למטה בתכלית הביטול והוא בחי' החרדה עד שעכ"ד פרחה נשמתן כו', ולזה הי' ענין קולו' וברקי' להחריד את העם להביאם לבחי' ביטול אמיתי בכדי שיאיר עליהם אח"כ בחי' אנכי מי שאנכי כו' וד"ל.
56 שעכ"ד פרחה נשמתן : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיד דין הזכרת הרוח וגשם וטל
מקור מפורש
בדף זה
ו בימות הגשמים אם לא אמר מוריד הגשם (אפילו אמר משיב הרוח) מחזירין אותו והוא שלא הזכיר טל אבל אם הזכיר טל אין מחזירין אותו (אפילו לא סיים הברכה) שאף שהטל אינו נעצר מכל מקום שבח הוא להקב"ה בהזכרתו כמו בהזכרת הגשם שכשם שהגשמים חיים לעולם כך הטל הוא חיים לעולם שעל ידי כך מתברכת התבואה (ובכמה מקומות קראו חכמים להטל טל תחיה משא"כ הרוח שאף שאי אפשר לעולם בלא רוחות אינו נקרא חיים לעולם כמו גשם וטל.
פב ראה שבת פח, ב וש"נ. וראה אבודרהם, שמונה עשרה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מ
מקור מפורש
בדף זה
ואף מצות שהן ברוחניות האדם כמו יראה ואהבה, אעפ"כ הן בבחי' גבול ומדה ולא בבחי' א"ס כלל, כי אהבה רבה לה' בלי קץ וגבול ומדה אין האדם יכול לסובלה בלבו ולהיות קיים בגופו אפילו רגע , וכמארז"ל שבשעת מתן תורה, שהיתה התגלות אלהותו ית' ואא"ס ב"ה בבחי' דיבור והתגלות, פרחה נשמתן כו'.
2469 פרחה נשמתן : שבת פח, ב "יצאה נשמתן" [הובא בתניא] ח"א פל"ד ול"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פו
מקור מפורש
בדף זה
אך עד כה ועד כה עליכם לקיים עצת ה' בפי עבדיו דום לה' וגו', כי שומעים חרפתם וכו'.
4841 שומעים חרפתם : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' סובב וממלא
מקור מפורש
בדף זה
וזהו הבוחר בעמו ישראל באהבה, פי' באהבה שבבחי' מקיף וחיבוק כו', וזאת האהבה קודמת לק"ש שהוא בחי' יחוד לקוב"ה ושכינתי' ממש כנ"ל כמו החיבוק שקודם ליחוד וזיווג, וכך במ"ת כפה עליהם הר כגיגית בבחי' חיבוק שקודם לגוף היחוד שבשעת מ"ת שעל כל דיבור פרחה כו' וד"ל.
12 שעל כל דיבור פרחה : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין מה שבברכה כו' משמח חו"כ
מקור מפורש
בדף זה
וע"כ מצות קריאה בה עיקר כמ"ש כי על כל מוצא פי הוי' יחי' האדם כמ"ש כי אמרתך חייתני כו', וזה הי' במ"ת בדיבור דאנכי שהי' אור וחיות לנש"י עד שעל כל דיבור כו' דישראל מתקשראן באורייתא כו', ולפי שנעוץ תחב"ס דח"ע אתמשך בח"ת בחי' מל' ע"כ עיקר שלימות דח"ע דתושב"כ באותיות הדיבור דוקא, ונק' פנים מאירות דדכר לנוק' וכמ"ש חדאי נפשאי לך קראי כו', ולמעלה בחי' מוצא פי הוי' שקורא ושונה כנגדו כמו במ"ת ה"ז בחי'
213 שעל כל דיבור. . דישראל מתקשראן באורייתא : שבת פח, ב. זח"ג עג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח להבין ענין ל"ג בעומר
מקור מפורש
בדף זה
אך ענין ירידה זו הי' לעשות סעודת החתן בבית הכלה העליונה דוקא כו', ולכך הי' הרעש הגדול בקולות וברקים כו' מפני שבכפר לא ראו מעולם נימוסי המלוכה הרעש גדול כו', וגם צריכים להראות כבוד המלך כנ"ל וכמו"כ האורות עליונים דז"א דאצי' הנק' מלך שהמה היו גנוזים באוצרותי"ו הראם לכבוד הכלה בביתה שהוא דיבור העליון כו', ולפי שאין ערוך לבחי' אצי' עצמה עם הארת אצי' בבי"ע לכך מאד נתפעלו מן הקולות ופרחה נשמתן על כל דבו"ר ודיבו"ר וד"ל, ומטעם זה הי' הגילוי כ"כ בהיות שצריך להראות כבוד עשרו כנ"ל ולכך כל אחד מהעומדים לפני המלך שבבחי' אצי' הרא[ה] כבוד עשר[ו] ג"כ כו', וזהו כל הכתרי"ם עליונים שנמשכו בשעת יו"ד הדברות כו' וד"ל.
26 הכתרי"ם. . יו"ד הדברות : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
בדף זה
וראי' ממ"ת ש[ב]תחלה ראו וינועו ויעמדו מרחוק ואח"כ קיבלו התורה פב"פ ולא נתבטלו ממציאותם כי נדבקו נשמתם ע"י אור פנימי' די' הדברות במהו"ע ית', ואע"פ שעכ"ד פרחה נשמתן כו' הרי בחי' טל דתורה החי' אותם כידוע, וגם עכשיו שדבריו חיים וקיימים בעסק התורה יחי' האדם במעלה ומדרגה גבוה הרבה יותר מדביקות הנשמה באה"ר בתענוגי' במס"נ בק"ש ותפלה מטעם הנ"ל וד"ל.
225 טל דתורה החי' אותם : ראה שבת פח, ב ע"פ תניא ספל"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
בדף זה
מזה יובן ג"כ דכל מה שהאציל ע"ס כאו"א עד בחי' דבור העליון שנק' פה לאדם כו' הכל הוא ע"פ חכמה שבתו' הקדומה דוקא, וכמ"ש מי מדד כו' שהוא ע"פ מאמר קו המדה דקו וחוט ש[נ]משך במדה בכל האצי' באו"מ ואו"פ עד גם במל' דאצי' שנק' פה הוא הנמשך ע"פ רצון העצמי' של המאציל ב"ה כפי הקריאה שקרא באותיות התו' שקדמה לעולם אלפים שנה כו', עפ"ז הי' אופן התחלקות הי' מא[מרו'] בה' מוצאות הפה [ה]עליון כמשל אומן שרואה וקורא בלוח כך מצווה לעשות הבנין לא יוסיף ולא יגרע כו', וכידוע שזהו פי' בראשית בחוכמתא כמ"ש בחכ' יבנה בית והוא ב' דבראשית דבראשית נמי מאמר הוא דע"ז א' במאמר א' יכול להבראות הכל כו' והוא מ"ש כולם בחכ' עשית כו', אך מאמר זה דבראשית נמשך מח"ע דתורה הקדומה דאסתכל באוריי' כו' (וכמ"ש במ"א בענין יו"ד הדברות שהן מקורים אמיתים לי' מאמרות שהוא שא' תנאי הי' עם וימ"ב כו' וכמ"ש בזהר), ונק' מאמר זה דבראשית מאמר פתוח שבא בדיבור לגילוי בי' מאמרות כמו עד"מ השכל שיתגלה בכלי המוח שיוכל לבוא בדבור בפה, אבל מאמ' דאותיות התו' דח"ע הקדומה נק' מאמר סתום חכ' דחכים ולא בחכ'
628 התו' שקדמה. . שנה : ראה מדרש תהלים צ, ד. שבת פח, ב וברש"י שם. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
בדף זה
ויש בו גם בחי' ההסתלקות וכמו חוצב להבות [אש] כו', והוא מה שעל כ"ד פרחה נשמתן דהיינו על כל בחי' המשכה דקול אלקי' באש העליון בדיבור דאנכי פ"נ ליכלל באש העולה בבחי' רצוא כנ"ל, דרצוא דמקבל נמשך מבחי' החסד ותענוג דמשפיע (רק שטל תו' החי' אותם ) בבחי' שוב.
1066 שטל תו' החי' אותם : ראה שבת פח, ב ע"פ תניא פל"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
בדף זה
ומובן מזה [דבחי' דעת כזה שבא ונמשך גילוי אור מקרוב ביותר אז ודאי גם התפעלות האוי"ר שנולדים מזה הוא] בבחי' הפנימית מקרב ולב עמוק ביותר משום דזהו הכלל בכל מקום דאין האהבה באה רק מקרוב דוקא דהיינו כשרואה את דבר האהוב מקרוב, משא"כ כשהדבר מרחוק תפול האהבה לגמרי כי מצד הראי' וההתקרבות באה המשכת התפעלות האהבה (וראי' ממה שא[מרו] כשלא דיבר עם חבירו ג' ימים נק' שונא) כי ראי' מקרוב מוליד אהבה וכמו במ"ת שדיבר עמהם פב"פ על כל דבור כו' מרוב אהבה בתענוגי' כו'.
80 על כל דבור : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
בדף זה
ובכ"ז יובן מארז"ל ע"פ והודעתם לבניך כו' וסמוך ל[י]' יום אשר עמדת לפני ה' כו' מה להלן באימה ויראה ורתת וזיעה אף כאן באימה ויראה כו', וזהו פלא גדול לכאורה איך יכול להיות עכשיו בזמן הסתר אלקות אימה ויראה ופחד אלקי שהי' בזמן מ"ת שהיו רואים את הקולות ועמדו על הר סיני פב"פ כו' עד שעל כל דבור ודבור פרחה נשמתן כו', והיו מופשטים מגשמיות חומר גופם לגמרי כו', ואיך יוכל אדם ללמוד עכשיו דבר ה' זו הלכה באימה ויראה שהי' בזמן מ"ת עד שא' מה להלן כו'.
200 שעל כל דבור ודבור פרחה נשמתן : ראה שבת פח, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ג. וש"נ. נ"ך ע' שפא. וש"נ. תו"ח בראשית יז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
בדף זה
כך יובן למעלה דבחכ' דבמע"ב דכתי' כולם בחכ' עשית כו' וכמ"ש בראשית ברא ות"א בחוכמתא כידוע הגם שזהו חכ' מצומצמת מאד כמו שכל שבעשי' כנ"ל, עכ"ז נלקחה שרש חכ' זאת מבחי' כח חכמתו העצמי' ית' שנק' חכים ולא בחכ' ידיעא כלל כמ"ש לתבונתו אין מספר כו', והוא בחי' חכ' שבתורה הקדומה שקדמה לעולם אלפים שנה כמ"ש ה' קנני ראשית דרכו שזהו בראשית בשביל התורה שנק' ראשית כידוע שלפ"ע כח החכ' העצמי' כך הוא ערך צמצום החכ' שבעשי' שבמע"ב כו'.
229 שקדמה לעולם אלפים שנה : ראה מדרש תהלים צ, ד. שבת פח, ב וברש"י שם. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו משה ידבר והאלקים יעננו בקול
מקור מפורש
בדף זה
וכך הי' במ"ת שעל כל דבור כו' שזהו בחי' אש דתורה כמ"ש קול ה' חוצב להבות כו' שיזכך לנשמתם מבפנים ומבחוץ עד שפסקה מהן זוהמא של נחה"ק לגמרי כידוע וד"ל.
322 שעל כל דבור : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולהבין זה בתוס' ביאור · ולהבין זה בתוס' ביאור
מקור מפורש
בדף זה
וזהו הטעם שא' שמאור הגנוז באור דתורה מחזירו למוטב דמחזירו זה קאי במי שעוסק בתו' של"ש כלל רק להתייהר ולעשות קרדום כו' ואינו מקיים מ"ש בתו', וכמו שא' למיימיני' בה סמא דחייא
813 למיימיני' בה סמא דחייא : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה ט, ב
מקור מפורש
בדף זה
לבד דודאי אין לך גדול במעלות השגות דבר האמת לאמיתתו רק בראי' כשרואה מהו' הדבר ממש כמו שהוא לאמיתתו ולא בשמיע' מרחוק וכמאמ' אינו דומה שמיעה לראי' ועיקר הראי' הוא במהות הדבר ודוקא בעין הרואה ולא בראי' השכל כחכם שרואה בשכלו את הנולד וכה"ג וז"ש הביטו אליו הביטו ממש לאסתכלא ביקרא דמלכא בראי' המהות כמו עין בעין יראו כו' וכן הוא או' לע"ל ואמ' ביום ההוא הנה אלקינו זה לנוכח כו' וכל תוקפה של כח האמונה שלמעלה מן השגות השכל לא יגיע רק שיהיה כמו הראי' בעין שא"צ להאמין מאחר שרואה בעיניו ממש וא"כ אין האמונה למעלה מן הראי' אלא למעלה מן השגת שכל מרחוק שנק' שמיעה שבבינה ואפשר גם למעלה מראיי' השכל שלא ישיג החכם לראות הנולד רק מה שיש ביכולתו לראו' בעין השכל ולא במופלא הימנו שעין שכלו לא ישיג וירא' כלל אבל האמונה מגיע בדבר שלא ישיגו עין השכל כלל וכמ"ש לית מח' תפיס' בך כלל פי' בך במהותו ועצמותו ממש לית מחשב' דראיי' החכמ' תפיסא כלל רק כח האמונה שיאמין במהו"ע ממש אע"פ שאינו רואה בעין השכל ולא בראי' העין תוקף האמונה חזקה כ"כ כאלו רואה בעיניו ממש למהו"ע דלית מח' ת"ב כו' וכמו במ"ת שכל העם רואים כו' ועל כל דבור פרחה נשמתן כו' או בקי"ס שאמרו זה אלי ואנוהו זה ממש וכן לע"ל הנה אלקינו זה קוינו לו ממש באמונתינו החזקה מאד שהיא כמו ראי' עד שאין כל חדש בראי' מהו"ע שהרי האמינו בו כאלו ראוהו ואעפ"כ אינו דומה האמונה לראי' ממש שהאמונה אם היא בתוקף גדול וראי' ממס"נ על קדה"ש מ"מ אינו רואה מהו"ע בנפשו מאומה ואמנם הראי' בעין ה"ז במהו"ע ממש עד שאמונ' שקדמה כטפל יחשב ובאמת הרי אמ' זכרתי לך חסד נעורייך דוק' שהיא האמונ' וכתי' למען תזכור יום צאתך מא"מ כל ימי חייך להביא לימוה"מ ולעוה"ב שיגלה מהו"ע ממש כידוע בפי' כימי צאתך מא"מ אראנו נפלאות סדכ"ס דלמת"ב כלל כו' דלכאורה אין לך גדול יותר מן הראי' בעין באמיתית מהו"ע לימוהמ"ש ועוה"ב ולמה יזכרו אז האמונה שביצ"מ כו' אך מזה מוכרח לומר שיש מעלה יתירה באמונה יותר גם מן הראי' בעין ממש וזה פלא גדול לכאורה:
21 ועל כל דבור פרחה נשמתן : ראה שבת פח, ב. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ג. נ"ך ע' שפא. להלן מה, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח אז ישיר כו' לתבונתו אין מספר כו'
מקור מפורש
בדף זה
חסד כו' ומ"מ א"ס להתפשטותם כנ"ל, אמנם בכתבי האריז"ל נת' חיוהי הוא בחי' חב"ד האורות והכלים, וגרמוהי הם בחי' זו"נ האורות והכלים שלפי פי' זה יתבאר היטיב ענין אחליפו דוכתייהו אור החסד בכלי הגבורה מאחר שמפרש גרמוהי גם על אור המדות שזה חסד וזה גבורה, וביאור הענין הוא כנ"ל שענין המדות הוא השפעה לזולתו דוקא וכנ"ל בענין חסדן או רחמן שא"א כ"א כשיש על מי להתחסד או להתרחם, משא"כ בבחי' חכ' שיכול לישב ולהשכיל השכלות, וכענין רשב"י שניתוסף לו חכ' הרבה כמארז"ל בענין רפב"י שמתחילה השיב לו רפב"י י"ב תירוצי' על קושייתו, ואח"כ כשהקשה רפב"י השיב רשב"י ך"ד תירוצי', הגם שלא הי' לו למי להשפיע שהרי הי' רק עם ר"א בנו לבד, וכן בענין הסנהדרין כשהי' נושאין ונותנים יש בזה ב' פי' רש"י והרמב"ם כ"א בפ"ע או עם בן זוגו, שנמצא כשצריכין לברר ההלכה ע"פ עומק החכ' זהו דוקא בפ"ע או עם בן זוגו שא"ז בדרך השפעה כ"א העלאת כלי שכלו לבחי' משכיל מקור החכ' כו', שמכ"ז מובן שענין החכ' הוא למעלה מבחי' השפעה לזולתו, א"כ בחי' זו אינה שייך להתהוות העולמות, ולכן ארז"ל אלפים שנה קדמה תורה לעולם להיותה למעלה ממדריגת התהוות העולמות שאלפי' שנה אלו ז"ע אאלפך חכ' אאלפך בינה בחי' חיוהי, ועד"ז יובן שענין המדות שייכים לברה"ע וכמ"ש זכור רחמיך וחסדך כי מעולם המה, כי אמרתי עולם חסד יבנה, משא"כ ג"ר וגם כלי הג"ר אינם שייכים כלל לברה"ע, ונמצא כי פי' ולתבונתו אין מספר לפי שיטה זו יתפרש על בחי' בינה, משא"כ ז"א הם שרש ומקור הגבול, אך מה שיש להקשות על שיטה זו מאחר שז"א הוא שרש ומקור הגבול, וכ"ש כלים דז"א הם בבחי' גבול איך הם חד עם בחי' איהו כמאמר איהו
129 אלפים שנה קדמה תורה לעולם : ראה מדרש תהלים צ, ד. שבת פח, ב וברש"י שם. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה כו' וע"ד שנת"ל בבחי' הדבור
מקור מפורש
בדף זה
(ךז) ועפ"ז יובן מה שבמ"ת הי' רק החלו לעשות, וגמר הקבלה הי' בימי אחשורש כמ"ש וקבלו היהודים את אשר החלו לעשות, שבמ"ת שהקדימו נעשה לנשמע ועכדו"ד פרחה נשמתם שהוא בחי' ביטול ומס"נ שלכך
873 ועכדו"ד פרחה נשמתם : ראה שבת פח, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ג[ednref_119_א]. וש"נ. נ"ך ע' שפא. וש"נ. תו"ח בראשית יז, ב. וראה גם תו"א מג"א צב, ד[ednref_120_ב] צח, ד[ednref_121_ג].
[edn_118_ח] במהדורת אותיות מרובעות כאן צט, ב נדפס: שלח. וצ"ל כבפנים.
[edn_119_א] וכן במדבר ח"ב ע' תקמו ואילך. המשך תער"ב ח"א ע' ז. סה"ש תש"נ ח"ב ע' 520 (תענוג).
[edn_120_ב] אוה"ת שם ע' ב'שלב (ובמהדורת תש"נ ע' קלח).
[edn_121_ג] מאמרי אדה"ז תקע"א הנחת כ"ק אדה"א ע' קלב. ומגוכתי"ק הצ"צ ע' קלט (וכן צ"ל ברשימת המאמרים שם ע' שיב). אוה"ת מג"א ע' רצ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וירא העם וינועו כו' בינה יתירה
מקור מפורש
בדף זה
לעולם, והיינו למעלת העולם ע"ש אאלפך חכ' אאלפך בינה, ויובן בהקדם מארז"ל)
898 אלפים שנה קדמה תורה לעולם : ראה מדרש תהלים צ, ד. שבת פח, ב וברש"י שם. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ. מאמר ד"ה זה תשי"א יום ב' דחה"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר כו' אל תיראו כו' ויובן בהקדם
מקור מפורש
בדף זה
(ומעתה יובן ענין אל תיראו ע"פ פי' הרמב"ן ז"ל שפי' שמה שחרדו, וינועו ויעמדו מרחוק זה הי' קודם אשר ירד ה' על ה"ס, ומפני כי נהפכו ציריהם ממה שראו הקולות והברקים לכן שיערו שכשישמעו הקול ימותו (פי' שיכלה נפשם במס"נ וא"כ לא יקיימו עוד התומ"צ בגשמיות) ולזה רצו לשמוע מפי משה כו', והשערתם הי' נכונה שהרי עכדו"ד פרחה נשמתם, רק שהחזירם בטל תחי', ולכן לא אמר להם משה לא תמותון שגם הוא שיער שיהי' כן רק שהבין שמסתמא יחיים בטל תחי' דאל"כ למי יצווה לקיים התומ"צ, ולזה א"ל אל תיראו מחשש פן תמותון, ומה שבא האלקים זהו בשביל שיהי' אצלם היראה לבלי תחטאו היינו בחי' יראת חטא, וגם י"ל שא"ל אל תיראו פי' שאין דרך היראה שעי"ז תעמדו מרחוק כ"א שתגישו בכדי שיהי' שלימות היראה כו').
1144 שהחזירם בטל תחי' : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וירא העם וינועו
מקור מפורש
בדף זה
הנה זה הי' קודם מ"ת, וינועו מפרשים ל' זיעה (ע' בסד"ה וביום ) שהיראה הי' כ"כ עד שהזיעו, וצ"ל מה שייך יראה למ"ת, והנה אמרז"ל אלפים שנה קדמה תורה לעולם וג"ז גופא צ"ל מהו הנ"מ לן עתה במה שקדמה לעולם, אלא צ"ל שהוא להורות על מעלות ומדרי' התורה אשר שרשה מאלפים שנה שקדמה לעולם שהוא מדרי' שאינו שייך לעולמות, והנה כתי' בזאת יבא אהרן אל הקדש, ע"י זאת שהוא יראה יבא אל הקדש העליון שהוא בחי' חכ' וזהו ששייך יראה למ"ת.
5 אלפים שנה קדמה תורה לעולם : ראה מדרש תהלים צ, ד. שבת פח, ב וברש"י שם. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ. מאמר ד"ה זה תשי"א יום ב' דחה"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וביום הביכורים
מקור מפורש
בדף זה
ולהבין זאת צ"ל תחלה ההפרש בין שבת ליו"ט הנה שבת נק' בשם קדש וכמ"ש ושמרתם את השבת כי קדש היא ויו"ט נק' מקרא קדש כמ"ש מקרא קדש תהי' לכם, הנה שבת נק' קדש היינו בחי' קדש מלה בגרמה שקדוש ומובדל מגדר עולם כמו אלפים שנה קדמה תורה לעולם, לא שקדם בזמן אלא במעלה, אלפיים
11 אלפים שנה קדמה תורה לעולם : ראה מדרש תהלים צ, ד. שבת פח, ב וברש"י שם. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ. מאמר ד"ה זה תשי"א יום ב' דחה"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וכל שיח השדה כו'
מקור מפורש
בדף זה
ויובן זה עוד מענין מה שהמלאכים ביקשו התורה ולא ניתנה להם, והשיב להם כלום יצה"ר יש ביניכם, ולכאו' א"מ הלא המלאכים ביקשו התורה כמו שהיא למעלה שמצינו בדרז"ל שגם למעלה לומדי' תורה כמארז"ל קמיפלגי במתיבתא דרקיע אם בהרת כו' ספק כו' שלמעלה אינו שייך בהרת גשמי ושער לבן גשמי אלא שהלימוד הוא בבחי' רוחניות ההלכה, וא"כ צ"ל מהו שהשיבם כלום יצה"ר יש ביניכם הלא לא בקשו התורה בגשמיות שיצטרכו לבוא בעוה"ז הגשמי כ"א כמו שהיא ברוחניות למעלה, ומ"ע ליצה"ר כו'.
37 שהמלאכים בקשו התורה : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויובן כו' הני כ"ו הודו כו'
מקור מפורש
בדף זה
באורייתא וברא עלמא, וכנודע מדברי חז"ל בגמ' אלפים שנה קדמה תורה לעולם שאין כוונתם בענין המספר לבד, אלא שזהו גם[ednref_20_*][ednref_21_**]
50 אלפים שנה קדמה תורה לעולם : ראה מדרש תהלים צ, ד. שבת פח, ב וברש"י שם. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ. מאמר ד"ה אלפים שנה קדמה תורה לעולם יום ב' דחה"ש תשי"א.
[edn_20_*] נכתב מלמטלמ"ע בצד השמאלי של העמוד וכתב ע"ז אצ"ל אין צריך להעתיק:
(ודוד בסיפורו סיפר כל ענין יצ"מ, ע"ד סיפורו בקפיטל ק"ו בסיפור עשרה מדות שהפך קודם למאוחר, מפני שכותבים נגד תורה שבע"פ הוא כמשל צורת החותם בשעוה שהאותיות מתהפכים כו', כידוע שימני כחותם על לבך (מ"כ כן ואינו מובן וצ"ע עדיין).
[edn_21_**] נרשם בסוף הקיצור וכתב ע"ז אצ"ל אין צריך להעתיק:
(אלא שזהו כחותם המתהפך, וצ"ע).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם לכל תכלה ראיתי קץ
מקור מפורש
בדף זה
וצ"ל דקודם שנאצל בחי' זו לא הי' שייך כלל לומר שם חכים אף דלא בחכ' ידיעה מ"מ נק' חכים ולא הי' שייך זה לומר כלל, וזהו שנאצל בחי' זו כדי שיהי' שייך לומר שם חכ' התורה, דמה שארז"ל אלפים שנה קדמה תורה לעולם פי' אלפך חכ' אלפך בינה והוא חו"ב דסדר השתל' ואפי' נא' בכללות השתל' ומה שם הם בחי' אלפים שנה מ"מ קודם שנאצל בחי' זו דבידיעת עצמותו כו' לא הי' שייך זה כלל, ולכן נאצל בחי' זו כדי שיהי' שייך לומר שם חכ' התורה.
16 אלפים שנה קדמה תורה לעולם : ראה מדרש תהלים צ, ד. שבת פח, ב וברש"י שם. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ. מאמר ד"ה זה תשי"א יום ב' דחה"ש. ראה גם לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה וירא העם וינועו ובהערה 6.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וכל שיח השדה
מקור מפורש
בדף זה
ארי' גבוה מפני שור שה"ה ימין ושמאל ומ"מ ארי' למטה הוא חי' טמאה שטורף ודורס ושור הוא בהמה טהורה ויוכל להיות קרבן ריח נחוח לה' ונת"ל (בד"ה ביום השמיני עצרת ) שהיא מדריגה גבוה ולכאו' היה צ"ל בהיפך שהארי' יהי' בהמה טהורה ושור בהמה טמאה אך הנה אף אם יהי' ריבוי רבבות השתל' מדרי' לא הי' אפשר שיומשך מארי' חי' טהורה רק בדרך נפילה ושבירה דוקא ושיהי' חי' טמאה מפני שאין לה לבוש למטה רק חי' טמאה, וככה יובן כשהמלאכים בקשו תורה א"ל כלום יצה"ר יש ביניכם ולכאו' והלא לא בקשו תורה בגשמיות אלא ברוחניות שכל הלכה ישנה ברוחניות ג"כ וכמו קא מפלגי במתיבתא דרקיעא בהרת קדמה לשער לבן כו' ולמעלה אינו שייך בהרת ולא שער לבן, אלא שהוא ברוחניות דצרעת ברוחניות הוא הסתלקות אור אבא והלימוד הוא אם הוא באופן כזה כו', ומה השיב להם כלום יצה"ר כו' והענין הוא מפני שהתורה היא השפעה פנימיות א"א שיומשך למטה רק בדבר גשמי להאדם שהוא נתלבש בגוף גשמי כו', רק אחר שלומד תורה בגשמיות ומקיים מצות אז בצאת הנפש מהגוף הוא לומד תורה ברוחניות ומלאכים רק מקשיבים לקולך שמקבלים ע"י נשמות ודוקא אותן שהיו מלובשים בגופים (וצ"ע שהרי מבואר במ"א שהנשמה קודם בואה לגוף היא בג"ע, וע' בד"ה וככה בתחילתו ) וזהו ביום חתונתו זו מ"ת שנמשל לחתונה מפני שתורה היא השפעה עצמיות, ולכן נאמרו דברים פשוטים מפני שתורה הוא מדרי' גבוה אלפך חכ' אלפך בינה לכן נמשך בדברים פשוטים, אף שאלמלא לא אמרה תורה היו עושין כן מצד השכל, ומכשנא' בתורה הוא באו"א, (מובן מזה שהתורה הוא יחוד פנימי דחו"ב והנה שרשב"י שהי' תורתו אומנתו לא הי' מפסיק לתפלה, דתפלה
35 כשהמלאכים בקשו תורה : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עטרת תפארת שיבה
מקור מפורש
בדף זה
ונק' כנס"י (בפ"א שהיא מל' ) ויעקב נק' ישראל שהוא ז"א ) וכונס אורות דישראל דלעילא בתוכה, אך הנה רחל יש בו עוד פי' וכמ"ש כרחל לפני גוזזי' נאלמה וכמ"ש נאלמתי דומי' החשיתי והו"ע ירידת הנשמה בגוף שאינו מאיר בבחי' דיבור, וכשראה יעקב את זאת התחיל לעורר ר"ר עם מדתו שהוא מדת הרחמים, ועוד זאת וישא את קולו ויבך דכתי' הקל קול יעקב קלא קדמאה חסר ו' קלא בתראה מלא ו' ובחי' הקול הוא ממשיך שיהי' יעקב יוד עקב שהיו"ד יומשך בבחי' עקביים ג"כ (ע' בתו"א פ' ויצא בביאור לד"ה ושבתי בשלום ) וישא את קולו שהגביהו בבחי' רחמים פשוטים ר"ר רב חסד שלמעלה מסדר השתל', וזהו אב הרחמן, אב הרחמים, אב הרחמן הוא רחמים דסדר השתל' מדתו של יעקב, אב הרחמים הם רחמים פשוטים שלמעלה מסדר השתל', וזהו וישא את קולו לבחי' רחמים גדולים רחמים פשוטים, ויבך הו"ע מים תחתונים בוכים אנן בעינן למהוי קדם מלכא בחי' מקדם ומאז, וענין וישק יעקב לרחל הו"ע התדבקות רוחא ברוחא וכמ"ש ישקני מנשיקות פיהו ופרש"י שהם טעמים תומ"צ שיתגלו לע"ל וכמ"ש ושם נעשה לפניך כמצות רצונך שעיקר מצות רצונך יהי' לע"ל דוקא, והארה מבחי' זו נמשך עתה ג"כ והוא בחי' טל תחי' שמחי' הנשמה המלובשת בגוף, וזהו"ע התדבקות רוחא ברוחא התקשרות מחדו"מ במחדו"מ
115 טל תחי' : ראה שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם לכל תכלה ראיתי קץ
מקור מפורש
בדף זה
אך הענין הוא בכדי שיוכל להיות מא"ס שהוא פשוט בתכלית הפשיטות יהי' אפי' בחי' לאו בחכמה ידיעה וכש"כ חכ' ידיעה שהוא חכמת התורה צ"ל להיות תחילה ענין ידיעת עצמותו, כי מא"ס עצמותו ומהותו אינו יכול להיות חכ' ידיעה שהיא חכמת התורה וכן אפי' לאו בחכ' ידיעה, לכן ע"י שנאצל בחי' ידיעת עצמותו אז יכול להיות חכמת התורה, כי אפי' בחי' אלפים שנה קדמה תורה לעולם ואיך שנפרש פירושו הן שקאי על בחי' אאלפך חכ' אאלפך בינה שהו"ע חו"ב דע"ס דאצי' והן שהו"ע כללות סדר השתל' העולמות אינה יכולה להיות אא"כ שנאצל תחילה ידיעת עצמותו אז יכול להיות יודע את התורה.
17 אלפים שנה קדמה תורה לעולם : ראה מדרש תהלים צ, ד. שבת פח, ב וברש"י שם. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ. מאמר ד"ה זה תשי"א יום ב' דחה"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
בדף זה
והנה באבות לא נתגלה רק בחי' ש' הוי' המאיר בש' אלקים, שהוא בחי' מדות עליונים, לפי שהאבות היו מרכבה לבחי' מדות שהוא בחי' השייך לעולמות, אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות הוי' אלקים כו' שהוא בחי' מדות עליונות, משא"כ עצמות ש' הוי' כמו בחכ' וכמ"ש הוי' בחכ' לא נודעתי להם כו', אך ע"י התורה נתגלה שם עצמיות ש' הוי' כמו שהוא בחכ' לפי שאורייתא מח"ע נפקת אלפיים שנה קדמה לעולם אאלפך חכ' אאלפך בינה כו' שלמעלה מבחי' מקור לעולמות כו', והיינו לפי שבתומ"צ הוא התגלות עצמות המוחין.
110 אלפיים שנה קדמה לעולם : ראה מדרש תהלים צ, ד. שבת פח, ב וברש"י שם. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ. מאמר ד"ה זה תשי"א יום ב' דחה"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ובירך את לחמך
מקור מפורש
בדף זה
אך הענין הוא דהנה כתי' וייצר הוי' אלקים את האדם בב' יודין וארז"ל כנגד שתי יצירות יצ"ט ויצה"ר, וצ"ל שהרי משמע שמתחלה קודם החטא לא הי' יצה"ר כלל שהרי כתי' ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה, שהג"ע הוא עתה תשלום שכר ואם הי' לו יצה"ר איך יכול להיות בג"ע, וגם זה אין לומר שלא הי' לו יצה"ר כלל איך ניתן לו תומ"צ וכמ"ש לעבדה ולשמרה לעבדה זו רמ"ח מ"ע ולשמרה זו שס"ה מל"ת, שהרי המלאכים ביקשו את התורה ולא ניתנה להם, והשיב להם כלום יצה"ר יש ביניכם, שמשמע שהתורה ניתנה בשביל בירור היצה"ר דוקא, ואם לא הי' לו יצה"ר כלל איך ניתן לו תומ"צ, וגם מדרש הפסוק בגמ' ברכות דס"א ע"א משמע שהי' לו יצה"ר, וייצר בשני יודי"ן.
80 המלאכים ביקשו את התורה : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחוג לי
מקור מפורש
בדף זה
משא"כ בחי' י"ה שהוא אנת חכים ולא בחכ' ידיעא כו' אינם שייכים לעולמות כלל כי אף גם אם לא נבה"ע שייך ג"כ בחי' חכ' כו' (וכענין שארז"ל אלפים שנה קדמה תורה לעולם שנא' אאלפך חכ' אאלפך בינה שבחי' חו"ב קדמו למעלת העולם כמ"ש מזה בכ"ד).
57 אלפים שנה קדמה תורה לעולם : ראה מדרש תהלים צ, ד. שבת פח, ב וברש"י שם. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ. מאמר ד"ה זה תשי"א יום ב' דחה"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחוג לי
מקור מפורש
בדף זה
המלאכים ביקשו את התורה ולא ניתנה להם כי כלום יצה"ר יש ביניכם, והיינו אף שהמלאכים ביקשו את התורה מסתמא כמו שהיא ברוחניות אעפי"כ השיבו להם כלום יצה"ר יש ביניכם, והיינו לפי שיתרון האור הוא מתוך החשך דוקא.
146 המלאכים בקשו את התורה : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כתר יתנו לך
מקור מפורש
בדף זה
הוא עמוד המחבר געה"ת וגעה"ע, ופי' רוב כל היינו יש כמה בחי' ג"ע התחתון וג"ע העליון כמ"ש במ"א, ועשיי' המצות בגשמיות הוא יותר טוב מכל בחי' הג"ע כי אף שהג"ע הוא תענוג נפלא מאד, וכמשארז"ל מוטב דלידייני' וליתי לעלמא דאתי שכדאי כל יסורי גיהנם בכדי לבוא לבחי' ג"ע, אך עכ"ז הנה המצות בגשמיות הוא יותר טוב מכל תענוג שבג"ע, וזהו כמשארז"ל יפה שעה אחת בתשובה ומעש"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב, כי בעוה"ב בג"ע התשלום שכר הוא רק הארה מבחי' המצוה כנודע ולא המצוה עצמה אכן למטה בעשיית המצוה הנה הוא עושה כל המצוה כו', וזהו לרוקע הארץ דוקא שבחי' זו היא ג"כ בארץ דוקא, כי המלאכים ביקשו שינתן להם התורה והיינו שביקשו שיותן להם פנימית התורה היינו כי ל"ב חוטי הציצית רומזים לל"ב נתיבות החכ' ורצו שישיגו בחי' ל"ב נתיבות החכ' כו' וכדומה, ולא ניתן להם כ"א ניתנה למטה בארץ דוקא, והיינו מפני שמה שהוא גבוה מאד הנה הוא נשפל למטה מאד, וכמו משל האותיות כאשר הם חקוקי' על האבן טוב הנה מחמת בהירות האבן טוב אינם ניכרים כלל כ"א כאשר חותמים אותם על השעוה אז הם ניכרים דוקא, או כמו משל ראי' ושמיעה שכח הראי' הוא רוחני יותר מכמו השמיעה, וכמשארז"ל אינו דומה שמיעה לראי' שכח הראי' נעלה יותר ואעפ"כ הנה כח הראי' תופס דבר גשמי דוקא ולא רוחני כמו כח השמיעה שאינו תופס כ"א דבר רוחני שהוא הקול כו', והיינו מפני שכל שהוא רוחני יותר הוא
93 המלאכים ביקשו . . פנימית התורה : שבת פח, ב. ראה גם ביאוה"ז בראשית א, סע"ד ואילך. ולהצ"צ שם כרך ב ע' תריב ואילך. מאמרי אדה"ז תק"ע ע' צח. מאמרי אדה"א במדבר ח"א ע' מה. דברים ח"ד ע' א'תעא. לעיל סוף מאמר ד"ה שלש רגלים תחוג לי ולקמן (בחלק ההנחות) בהנחה שם. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 92. סה"מ תרכ"ז ע' רפז. תרכ"ט ע' ק. כאן ע' קפג. ע' רכב. תרל"א ח"א ע' קסח. תרל"ט ח"ב ע' תח. תר"ם ח"ב ע' תרד. ע' תשפו. סה"מ תרצ"ז ע' 262.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וברך את לחמך
מקור מפורש
בדף זה
וביאור הענין צ"ל תחילה מ"ש הן האדם הי' כאחד ממנו ואי' במדרש כיחידו ש"ע ועוד דיעה יש כגבריאל, והנה מ"ש כיחידו ש"ע ניחא אבל מ"ש כגבריאל צ"ל מ"ש גבריאל משארי מלאכים, והענין דהנה כתי' וייצר הוי' אלקים את האדם עפר מן האדמה ואמרז"ל בתרין יצרין ביצ"ט וביצה"ר, ולכאו' נראה דאדה"ר קודם החטא לא הי' לו יצה"ר כלל דכתי' ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה ואיך שייך בג"ע עם יצה"ר, אך א"א לומר כן דלעבדה הוא רמ"ח מ"ע ולשמרה שס"ה מל"ת, ועיקרם לברר הנה"ב ולכן כשמלאכים ביקשו תורה א"ל כלום יצה"ר יש בכם וא"כ אם לא הי' לו יצה"ר איך קיים מצות, ועוד דהרי דרשו רז"ל בתרין יצרין, וצ"ל דיצה"ר קודם החטא הי' תגבורת האהבה, וזהו וייצר הוי' אלקי' ב' שמות אלו הוי' ואלקים הם מקור יצ"ט ויצה"ר, יצ"ט שרשו משם הוי' ויצה"ר משם אלקים וקודם החטא היו שניהם מאורות הגדולים דגם ש' אלקים הוא בחי' גדול דכתי' גדול הוי' ומהולל מאד אימתי הוא גדול כשהוא בעיר אלקינו ומאחר שמגדל את שם הוי' מכ"ש ששם אלקים עצמו הוא גדול וזהו"ע חסד וגבורה שרש הנה"א מבחי' חסד ושרש הנה"ב מבחי' גבורה ובשרשו הוא בחי' גבורות קדושות תגבורת, וכמו גבורות גשמים שהולכים טיפים טיפים, והוא תכלית הטוב והחסד דאל"כ הי' מבול, וכן הנפש המחי'
81 כשמלאכים ביקשו תורה : שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כתר יתנו לך
מקור מפורש
בדף זה
וביאור הענין הנה כתי' תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, דעבודה בשמחה יותר טוב מרוב כל, דהנה יש געה"ע וגעה"ת ורב כל פי' דאף בס' אינו נזכר רק ב' בחי' אלו אבל באמת יש כמה בחי' ג"ע וכמארז"ל צדיקים אין להם מנוחה כו' שנא' ילכו מחיל אל חיל, וכל הוא העמוד שמחבר געה"ע וגעה"ת שדרך בו נמשך מגעה"ע לגעה"ת, ואף שג"ע הוא תענוג נפלא כמארז"ל מוטב דלידייני' וליתי לעלמא דאתי וקאי על געה"ת ומכ"ש לגעה"ע ומ"מ עבודה בשמחה טוב יותר מרוב כל וכמארז"ל יפה שעה א' בתשו' ומע"ט בעוה"ז מכל חיי עוה"ב פי' יותר מכל שהוא חיי עוה"ב, דשכר מצוה הוא רק הארת המצוה ובעוה"ז יש עצם המצוה בשלימות, ובחי' זו בארץ דוקא לכן מלאכים שביקשו תורה לא ניתן להם והגם שלא בקשו בגשמיות כ"א ברוחניות כמו ל"ב חוטי ציצית הם ל"ב נת"ח וכדומה ומ"מ לא נתן להם מפני שצ"ל בארץ דוקא, וכמו אותיות שחקוקים על אבן טוב מצד עוצם בהירות האבן א"א לקרוא האותיות וכשחותמין אותם על השעוה מפני שנתרחק ונתגשם אפשר לקרוא האותיות, וכמו ראי' ושמיעה דאינו דומה שמיעה לראי' דכששמע איזה דבר ואח"כ ראה אותו הרי ההנחה בנפש באו"א, ראי' תופס דבר גשמי ושמיעה תופס דבר רוחני דקול הוא
92 מלאכים שביקשו תורה . . ברוחניות : שבת פח, ב. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 93.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע אשה כי תזריע
מקור מפורש
בדף זה
והנה שרש התורה הוא בחי' חכמה עילאה שלמעלה מהיות מקור לעולמות כו', וזהו התורה קדמה לעולם אלפים שנה שהוא ענין אלפך חכמה אלפך בינה כו'.
23 התורה קדמה לעולם אלפיים שנה : ראה שבת פח, ב וברש"י שם. מדרש תהלים צ, ד. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח שרש ענין קי"ס
מקור מפורש
בדף זה
וזהו כי רוצה ה' בעמו וכן הי' במ"ת שהי' בבחי' דביקות והתקשרות כמאמר על כל דיבור פרחה נשמתן והחזירן בטל תורה שהוא ענין
35 על כל דיבור פרחה נשמתן : ראה שבת פח, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ג. וש"נ. נ"ך ע' שפא. וש"נ. תו"ח בראשית יז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח שרש ענין קי"ס
מקור מפורש
בדף זה
וזהו כי רוצה ה' בעמו וכן הי' במ"ת שהי' בבחי' דביקות והתקשרות כמאמר על כל דיבור פרחה נשמתן והחזירן בטל תורה שהוא ענין
36 והחזירן בטל תורה : שבת פח, ב ע"פ תניא ספל"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
בדף זה
בשעת מ"ת ביטל את הגזירה ונעשה יחוד הוי' ואלקי' בשני אופנים, א' בדרך המשכה מלמעלמ"ט שעצם המשפיע נגלה במקבל והיחוד נעשה במקום המקבל ע"ד וירד ה' על הר סיני כו' והב' בדרך העלאה ממטה למעלה שהמקבל עולה למקום המשפיע וע"ד משה עלה למרום שהיחוד נעשה במקום המשפיע כו' וד"ל.
84 משה עלה למרום : ב"מ פו, ב. שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
בדף זה
האבן טוב מאיר בלילה כידוע בענין צוהר תעשה כו' חד אמר אבן טוב שהי' מאיר להם בתיבה, וידוע דיסוד העפר הוא למטה מכל היסודות, וביסוד העפר בחי' אבנים למטה יותר, שהרי ביסוד העפר ישנו כח האלקי דמאמר תדשא להצמיח כל מיני צמח שהוא כח אלקי ורוחני, אבל בחי' אבן הוא קשה ביותר ואינו ראוי לצמיחה, ובאבנים גופא בחי' אבן טוב הוא יותר קשה משאר האבנים וכ"ש אבן ספיר שהוא יותר קשה מכולם, וכדאי' במדרש שא' הביא סנפרינון וניסה אותו שנבקע הסדין והפטיש והסנפרינון לא זז ממקומו, רק מפני שהם במקומות החמים שהשמש מאיר בהם בתוקף נקלט בהם אור השמש ונתאחד בהם עד שהוא בעצמו יאיר, וגם בלילה כשנסתלק אור השמש אז דוקא מאיר האבן טוב בלילה דוקא, וא"כ הרי נקלט ונתאחד עמו אור השמש עד שנתהפך עצם מהותו שהוא בחי' החשך היותר תחתון שהוא בעצמו יאיר כו' גם בהסתלקות מקורו, וא"כ הרי נתהפך עצם מהות של החשך שלו שהוא בתקפו שהוא למטה מטה שיאיר דוקא גם בלעדי מקורו כו', אשר לזאת האבן טוב הוא ביוקר גדול יותר מכל החפצים, שהרי זהו דבר חידוש שיתהפך החשך היותר תחתון מן הקצה אל הקצה, שיאיר ג"כ בהסתלקות מקורו, ולזה עושים מהם דוקא כתר ועטרה ע"ג ראש המלך כו'.
91 הביא סנפרינון : ראה איכ"ר פ"ד, י. וש"נ. תוד"ה מה שבת פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח ענין יצי"מ וקי"ס
מקור מפורש
בדף זה
שמעלת התורה גדלה מתפילה כי הנה ענין לימוד התורה הוא ג"כ ע"י ביטול במציאות עד שאינו מהות בפ"ע רק דבר ה' מדבר בפיו וכמאמר ודברי אשר שמתי בפיך אך הביטול הוא במדריגה יותר גבוה כי הנה ידוע שהתורה קדמה לעולם אלפים שנה אאלפך חכמה אאלפך בינה משא"כ שרש ומקור העולמות הוא מבחי' החסד כנ"ל.
102 שהתורה. . אלפים שנה : ראה שבת פח, ב וברש"י שם. מדרש תהלים צ, ד. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא שימחוביץ, אלטר אגרת התשובה פרק יא
מקור מפורש
בדף זה
הנעלבים ואינם עולבים שבת פח,ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר