תעא

וינועו ויעמדו מרחוק⁹² זה הי' קודם אשר ירד ה' על הר סיני כי כאשר נש"י ראו המראה הקולות וברקים קול שופר חזק מאד נפל עליהם יראה ופחד וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק פי' וינועו שעמדו לפוש מהיראה לכן שיערו שכשישמעו הקול ימותו שיתבטלו ולא יהי' שום מציאות ולא יהי' מי שיקבל התורה ולזה רצו לשמוע מפי משה ואתה תדבר אלינו⁹³, והשערתם הי' נכונה שהרי עכו"ד⁹⁴ פרחה נשמתן⁹⁵ רק שהחזירם בטל תחי'⁹⁶, ולכן אמר להם משה אל תיראון⁹⁷ פי' שלא ימותו ע"ז לא ערב להם, ע"כ לא אמר אל תמותון כ"א אל תיראון כי הגם שפרחה נשמתן הגם ששיער שיהי' כן שפרחה נשמתן עכ"ז הבין שמסתמא יחיים בטל תחי' דאל"כ למי יצווה לקיים התומ"צ א"כ מסתמא יהי' מי שיקבל, וזהו א"ל⁹⁸ אל תיראו מחשש פן תמותון, ומה שבא אלקים זהו בשביל שיהי' שלימות היראה, כי הנה עשה"ד האותיות נראה באויר ממשות האותיות נראה באויר⁹⁹ והי' צריך גם שמיעת הקול ראיי' ושמיעה ועי"ז נחלף הכחות שהי' רואין את הנשמע⁹⁹ ושומעין את הנראה, וזהו בא אלקים בעבור שתהי' יראתו על פניכם לבלתי תחטאו שיבואו לשלימות היראה יראת חטא פי' לא שיראו מהעונש אלא שיראו מעצם החטא¹⁰⁰ (וזהו¹⁰¹ אל תיראו שיראה של נש"י הי' שיתבטלו ממציאות לא שאיכפת להם החיים גשמים אלא שאיכפת להם ליפסד קיום תומ"צ כיון שיתבטלו ממציאות ממילא יפסידו קיום תומ"צ ולא יהי' מי שיקיים תומ"צ, ע"כ אמר להם אל תיראון ששיער שיחזירו בטל תחי' שעתיד להחיות את המתים, בא אלקים בעבור שתהי' יראתו על פניכם שיבואו לשלימות היראה ועי"ז א"ל לבחי' קדש כו'. וגם י"ל שא"ל אל תיראו פי' שאין דרך היראה שעי"ז תעמדו מרחוק כ"א שתגישו בכדי שיהי' שלימות היראה וזהו ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות כו'.

ע' ¹⁰² ד"ה באתי לגני¹⁰³ ענין מה שנמשך דעת בנש"י ע"י המלאכים.