ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יח נשא שיחה ב

61

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

סובר ש"סוטה אחר נזיר"⁵⁵, כי תחילת מסכת סוטה אינה קשורה למסכת גיטין. ב) "שכל הרואה סוטה בקלקולה...", הוא מפרש⁵⁰ "בניוולה ובבשתה". ג) האיסור לקנאות הוא מפני ש"מביא עצמו לידי תגר ואת אשתו לידי ניוול ואפילו היא טהורה"³⁹.

ח. הקשר בין תחילת המסכת לסופה

לפי שיטת הרמב"ם, שבתחילת המסכת מדובר על סוטה חוטאת, אפשר להבין גם את הקשר שבין תחילת המסכת לבין סופה, ששם נאמר: "לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא" (=אל תאמר שבטלה יראת חטא, כי אני נמצא, שאני ירא חטא):

האמצעי שבאמצעותו אפשר "לסיים" את מסכת סוטה, לבטל את האפשרות למציאות של סוטה חוטאת, שלא יהיה צורך לקיים למעשה את הלכות סוטה, הוא על־ידי "לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא": כאשר יהודי לומד את המסכת ומסיים "לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא", כאשר הוא מגיע לדרגה של יראת חטא, מתבטלת המציאות והאפשרות של חטא⁵⁶ וסוטה.

ט. הקשר בין תחילת המסכת לבין סופה לפי שיטת רש"י

יש להסביר את הקשר שדלעיל גם לפי שיטת רש"י, שהקינוי שבתחלת המסכת הוא גם לגבי אשה כשרה, וכך גם ההיסתרות וההשקאה שעליהם כתוב אחר־כך, אין מודגש שמדובר דוקא על סוטה חוטאת, אלא "אפילו היא טהורה"⁵⁷.

ידוע⁵⁸ הפירוש של "יראת חטא", שאין מפחדים מן העונש שמביא החטא – יראת העונש – אלא מן החטא עצמו, מעצם עשיית היפך מרצון ה', וענין זה מודגש במיוחד אצל סוטה שהיא טהורה:

לכל העבירות יש עונש⁵⁹, ולכן אפשרית אצל כולם יראה מן החטא עצמו, ויראת העונש.

יוצאת מכלל זה אשה שהיא טהורה, והיתה אצלה סתירה והשקאה וכו', שלא זו בלבד שלא מגיע לה עונש, אלא להיפך, היא זוכה לשכר גדול – "ונקתה ונזרעה זרע"⁶⁰, כדברי חז"ל⁶¹: "היתה יולדת בצער, יולדת בריוח .. נקבות, יולדת זכרים...".

בכל זאת היא צריכה להביא מנחה לכפרה⁶² כי עצם העובדה שהיא

הערות

55. לשון רש"י שם ד"ה מכדי.
50.
39.
56. להעיר ממחז"ל בריש המס' (ג, א) "אין אדם עובר עבירה .. שנאמר .. כי תשטה כו'.
57. כלשון רש"י ד"ה אסור הנ"ל.
58. תוי"ט בסוף המס'. וראה לקו"ת קרח נב, ד. מטות פב, א. ובכ"מ.
59. להעיר מתניא ספכ"ד בהגהה.
60. פרשתנו ה, כח.
61. סוטה כו, א. וש"נ. ירושלמי שם פ"ג ה"ד. תוספתא שם פ"ב, ד. ספרי ורש"י פרשתנו עה"פ. וכן הוא להלכה – רמב"ם הל' סוטה פ"ג הכ"ב – דלא כמ"ד (תוספתא שם. ספרי שם, לא. ירושלמי שם ה"ה) שגם טהורה יש לה פורעניות.
62. ראה תוד"ה כל ותוד"ה הקומץ – סוטה כג, א. וראה כריתות (כד, א) הפלוגתא אם היא כפרה או לברר עון (וראה תוד"ה כשבעלה סוטה כב, סע"ב). וי"ל דגם למ"ד לברר עון הוא רק לגבי חלק הבעל שבמנחה (ראה תוס' שהובאו בתחילת ההערה) שלגבי' צריך לברר עון: משא"כ לגבי האשה (שיודעת אם חטאה) היא כפרה לחוד. ואכ"מ.

מצוטט בעמוד אחד

תורת מנחם 1

כ - שנת תשי"ז - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז. לקו"ש חי"ח ע' 61

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.