ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כה וירא שיחה ב

85

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שידוע ההסבר⁶² על הפסוק⁶³ "כי ידעתיו למען אשר יצוה... לעשות צדקה ומשפט", שהצדקה של אברהם היתה כרוכה במשפט: בתחלה שפט אברהם את עצמו, והעריך מה הכרחי לו ביותר, ולשם כך הוא ערך משפט תקיף, בגבורה ובדין, תוך הערכה שלעצמו מותר לו לקחת רק את "המוכרח לו ממש", כדלעיל, ואת כל היתר עליו לתת לצדקה.

וגם הנהגה זו, שמדת הגבורה מסייעת לחסד, כרוכה בתכונתו של אברהם, תכונת ההתבטלות – ואנכי עפר ואפר: כאשר החסד נובע מהתבטלות, אז אין הוא מוגבל רק לחלק מסויים של האדם (חסד ב"צורה" של מדת חסד), אלא הוא חודר לכל תכונותיו וחלקיו של האדם, עד שהוא מבטל ומשפיע גם על מדת הגבורה שלו⁶⁴, אשר כשלעצמה היא מנוגדת לחסד, ואף מדת הגבורה משמשת את החסד.

וזהו הטעם לכך ש"ואנכי עפר ואפר" הביא לידי "אפר פרה ועפר סוטה", כי החידוש העיקרי של "ואנכי עפר ואפר" לא מתבטא בחסד עצמו – במי החטאת, שמים רומזים לחסד, כדלעיל – אלא בכך שהוא הופך גם את הגבורה לחסד.

וזהו המשמעות של שריפת (=ביטול) הפרה: המתקת הגבורות, ומכך נוצר "אפר הפרה". כמבואר בלקוטי תורה⁶⁵, שזוהי המשמעות של "אפר", שבמקום "פרה" – פר ה', מושג הרומז לה' הגבורות, כדלעיל בסעיף א', נעשה "אפר" – א' פר – שהא' "היינו הגבורה כמו שהוא בשרשו", המתקת הגבורות בשרשן.

וזהו החידוש גם ב"עפר סוטה", ההופך את ה"מים המרים", שגם ה"מים המרים" (הגבורות) יבצעו פעולה של חסד⁶⁶ – "ונקתה ונזרעה זרע"⁶⁷.

הערות

62. סה"מ אידיש ע' 205. סה"מ תש"ט ע' 4 (השני). ועוד. וראה תו"א בשלח סג, ב.
63. פרשתנו יח, יט.
64. ע"ד הענין דרחמים שמהפך וממתיק גם הגבורות (ראה בארוכה ד"ה כל המרחם תש"ט. ובכ"מ) – דאברהם ויעקב אחידו ביצחק (זח"ג ק, רע"א. דרושי תק"ש בסי' (רמו, סע"ד ואילך). ועוד). (משיחות ש"פ חקת – תש"מ, תשמ"א, תשד"מ)
65. חוקת ס, ב. וראה כתבי האריז"ל שבהערה 12.
66. ראה ד"ה כל המרחם שם פ"ה. ועוד.
67. נשא ה, כח. (ובפרש"י מ)סוטה כו, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.