84

בניו לאפר פרה", ולפיכך "ביקש שיאמר בפרשת פרה דוקא".

ואין מובן: אם ענין פרה אדומה קשור במיוחד לדרגתו של רבי פינחס בן יאיר, מדוע לא אמר הוא בעצמו "מילה חדתא" בפרשת פרה אדומה?

וכך רבי שמעון בר יוחאי, אשר רבי פינחס בן יאיר ביקש ממנו לומר "מילה חדתא" משום שענין פרה אדומה קשור לדרגתו של רבי שמעון בר יוחאי, כפי שמבאר שם⁵⁶ אבי מורי – אף הוא לא אמר זאת, אלא ביקש את הדבר מרבי אלעזר בנו.

לפי האמור לעיל, שדברי אברהם אבינו "ואנכי עפר ואפר" קשורים לפרה אדומה משום הנהגתו במדת החסד באופן של התבטלות, יש לומר:

הקשר בפשטות⁵⁷ בין רבי פינחס בן יאיר למדת החסד של אברהם מתבטא בכך שרבי פינחס בן יאיר עסק בפדיון שבויים⁵⁸, שכאמור לעיל, זהו הסיפור הראשון בתורה אודות מדת החסד של אברהם, שזהו חסד הכרוך בהסתכנות למען הצלת הזולת.

והנה, רבי פינחס בן יאיר רצה לבטא את הקשר שלו למדת החסד של אברהם באופן המיוחד שבזכותו זוכים לאפר הפרה, דוקא באותו ענין עצמו, על ידי חידוש "מילה חדתא" בפרשת פרה אדומה, ובאותו אופן של חסד, ולכן, הוא ויתר על הזכות לגלות "מילה חדתא" בתורה – שזוהי זכות נפלאה⁵⁹ – כדי לזכות את רבי שמעון בר יוחאי בזכות זו, וכך קיים מסירות נפש ברוחניות למען יהודי אחר.

וכן רבי שמעון בר יוחאי ויתר אף הוא על זכות זו כדי לזכות בה את רבי אלעזר בנו, ולהעיר שאבי מורי מבאר⁵⁶, שרבי אלעזר אמר את ה"מילה חדתא", "על דרך כמו שהפרה הראשונה נעשית באלעזר הכהן"⁶⁰.

ו. הפיכת הגבורה לחסד

לפי כל האמור לעיל יובן מדוע כרוך השכר על עבודת אברהם – "ואנכי עפר ואפר" – דוקא באפר הפרה, ולא ב"מי חטאת" שבכך:

אופן זה של חסד דאברהם – אשר מסר אף את רוחניותו כדי לסייע לזולת – קשור בכך שהוא המשתמש לצורך החסד גם במדת הגבורה שלו⁶¹. כפי