84
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
בניו לאפר פרה", ולפיכך "ביקש שיאמר בפרשת פרה דוקא".
ואין מובן: אם ענין פרה אדומה קשור במיוחד לדרגתו של רבי פינחס בן יאיר, מדוע לא אמר הוא בעצמו "מילה חדתא" בפרשת פרה אדומה?
וכך רבי שמעון בר יוחאי, אשר רבי פינחס בן יאיר ביקש ממנו לומר "מילה חדתא" משום שענין פרה אדומה קשור לדרגתו של רבי שמעון בר יוחאי, כפי שמבאר שם56 אבי מורי – אף הוא לא אמר זאת, אלא ביקש את הדבר מרבי אלעזר בנו.
לפי האמור לעיל, שדברי אברהם אבינו "ואנכי עפר ואפר" קשורים לפרה אדומה משום הנהגתו במדת החסד באופן של התבטלות, יש לומר:
הקשר בפשטות57 בין רבי פינחס בן יאיר למדת החסד של אברהם מתבטא בכך שרבי פינחס בן יאיר עסק בפדיון שבויים58, שכאמור לעיל, זהו הסיפור הראשון בתורה אודות מדת החסד של אברהם, שזהו חסד הכרוך בהסתכנות למען הצלת הזולת.
והנה, רבי פינחס בן יאיר רצה לבטא את הקשר שלו למדת החסד של אברהם באופן המיוחד שבזכותו זוכים לאפר הפרה, דוקא באותו ענין עצמו, על ידי חידוש "מילה חדתא" בפרשת פרה אדומה, ובאותו אופן של חסד, ולכן, הוא ויתר על הזכות לגלות "מילה חדתא" בתורה – שזוהי זכות נפלאה59 – כדי לזכות את רבי שמעון בר יוחאי בזכות זו, וכך קיים מסירות נפש ברוחניות למען יהודי אחר.
וכן רבי שמעון בר יוחאי ויתר אף הוא על זכות זו כדי לזכות בה את רבי אלעזר בנו, ולהעיר שאבי מורי מבאר56, שרבי אלעזר אמר את ה"מילה חדתא", "על דרך כמו שהפרה הראשונה נעשית באלעזר הכהן"60.
ו. הפיכת הגבורה לחסד
לפי כל האמור לעיל יובן מדוע כרוך השכר על עבודת אברהם – "ואנכי עפר ואפר" – דוקא באפר הפרה, ולא ב"מי חטאת" שבכך:
אופן זה של חסד דאברהם – אשר מסר אף את רוחניותו כדי לסייע לזולת – קשור בכך שהוא המשתמש לצורך החסד גם במדת הגבורה שלו61. כפי
הערות
- 56. שם ע' שצ.
- 57. נוסף על המבואר בלקוטי לוי"צ שם ע"ד הקבלה.
- 58. חולין ז, א.
- 59. ראה אגה"ק סכ"ו (קמד, ב ואילך).
- 60. ואולי יש לומר, שגם זה – שפרה אדומה (הראשונה) נעשית באלעזר דוקא, סגן (ספרי ורש"י חוקת יט, ג) – מורה על ענין הנ"ל, שהכה"ג "מוותר" על הזכות להביא טהרה כזו שביכולתה לטהר טומאת מת (ראה במדב"ר פי"ט, ד. תנחומא חוקת ו). אבל בזהר שם (קפ, ב) הטעם דאי אפשר להיות באהרן.
- 61. להעיר ג"כ מקונטרס ומעין מ"א פ"ב. ד"ה למען דעת תר"ץ (סה"מ קונטרסים ח"א) פ"ד־ה. ועוד.
רש"י על במדבר י״ט:ג׳ - הטקסט מספריא
אלעזר. מִצְוָתָהּ בַּסְּגָן (ספרי):
אל מחוץ למחנה. חוּץ לְשָׁלוֹשׁ מַחֲנוֹת:
ושחט אתה לפניו. זָר שׁוֹחֵט וְאֶלְעָזָר רוֹאֶה (שם; יומא מ"ב):
אלעזר [YE SHALL GIVE IT TO] ELEAZAR — The command concerning it is to be carried out by the Segan (the second to the High Priest) (Sifrei Bamidbar 123:2; Yoma 42b).
אל מחוץ למחנה [HE SHALL BRING IT FORTH] WITHOUT THE CAMP — Outside the three camps (Yoma 68a; cf. Rashi on Leviticus 4:12).
ושחט אתה לפניו AND ONE SHALL SLAUGHTER IT IN HIS PRESENCE — A stranger (a non-priest) slaughters it while Eleazar looks on (superintends) (Sifrei Bamidbar 123:2; Yoma 42a).
במדבר רבה י״ט:ד׳ - הטקסט מספריא
מִי כְּהֶחָכָם וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר (קהלת ח, א), מִי כְּהֶחָכָם, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (משלי ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ. וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁפֵּרַשׁ אֶת הַתּוֹרָה לְמשֶׁה. (קהלת ח, א): חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו, אָמַר רַבִּי יוּדָן גָּדוֹל כֹּחָן שֶׁל נְבִיאִים שֶׁמְדַמִּין דְּמוּת גְּבוּרָה שֶׁל מַעְלָה לְצוּרַת אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ח, טז): וָאֶשְׁמַע קוֹל אָדָם בֵּין אוּלָי. וְרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר מֵהָכָא (יחזקאל א, כו): וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה. (קהלת ח, א): וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא, שֶׁהוּא מִשְׁתַּנֶּה מִמִּדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים לְיִשְׂרָאֵל, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁהָיָה אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אוֹמֵר לוֹ טֻמְאָתוֹ וְטַהֲרָתוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפָרָשַׁת (ויקרא כא, א): אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים, אָמַר לוֹ משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִם נִטְמָא זֶה בַּמֶּה תְּהֵא טָהֳרָתוֹ, לֹא הֱשִׁיבוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו שֶׁל משֶׁה, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפָרָשַׁת פָּרָה אֲדֻמָּה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים וְאָמַרְתָּ לִי אִם נִטְמָא בַּמֶה תְּהֵא טָהֳרָתוֹ לֹא הֵשַׁבְתִּיךָ, זוֹ טָהֳרָתוֹ (במדבר יט, יז): וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

