ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כה וירא שיחה ב

83

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ומהותו לשרת בבית המקדש בקדושה ובטהרה⁴⁷, נדרש⁴⁸, לרדת מדרגתו ואף להיטמא, ואז תישלל ממנו האפשרות לעבוד בבית המקדש, וכל זאת כדי לטהר יהודי אחר.

ועבור מי על הכהן להיטמא? עבור טמא מת, אבי אבות הטומאה⁴⁹, אשר משמעותו ברוחניות היא⁵⁰: כאשר יהודי קשור לקדוש־ברוך־הוא אין אפשרות אצלו למוות ולטומאה, כנאמר⁵¹ "ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום". טומאת מת מצביעה רחמנא ליצלן על התנתקות מקדושה, עד שמגיעים לדרגה של טומאת מת. ולמען יהודי זה נדרש מן הכהן שלא להתחשב ברוחניותו ולהיטמא, וכל זאת כדי לסייע ליהודי זה להיטהר.

וכך גם לגבי "עפר סוטה": החידוש של מי סוטה הוא, שכדי "לעשות שלום בין איש לאשתו, אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים"⁵². אין חילול הקודש גדול יותר, ר"ל מאשר מחיקה בכוונה של שמו של הקדוש־ברוך־הוא⁵³, והנה, למען עשיית שלום בין איש לאשתו מוחקים את שם ה'. ומדובר כאן על אשה, שהתנהגה באופן הנוגד לחלוטין את הצניעות, שאף לאחר התראת הבעל (קינוי) היא לא נשמעה, והגיעה שוב למצב של סתירה, ועל אף כל זאת קובעת התורה, שלמען שלום, ואפילו למען אשה זו, כדאי ומצוה למחוק את השם הקדוש!

ה. רבי פינחס בן יאיר – מסירות נפש ברוחניות

לפי ההסבר שלעיל על הקשר שבין "ואנכי עפר ואפר" לבין פרה אדומה, יוסבר טוב יותר סיפור המובא בזהר בקשר לפרה אדומה:

מסופר בזהר⁵⁴, שרבי פינחס בן יאיר ביקש מרבי שמעון בר יוחאי לומר "מילה חדתא" בפרשת זאת חוקת התורה. רבי שמעון בר יוחאי ביקש מרבי אלעזר בנו לומר "מילה חד", וכך עשה רבי אלעזר.

אבי מורי, מבאר בהערותיו לספר הזהר⁵⁵, שהסיבה לכך שרבי פינחס בן יאיר רצה "מילה חדתא בפרשת פרה אדומה דוקא", היא משום שדרגתו של רבי פינחס בן יאיר "הוא על דרך אברהם אבינו", ו"באברהם כתיב ואנכי עפר ואפר, שבשביל שאמר אפר זכו

הערות

47. בהבא לקמן – ראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 40 ואילך ובהנסמן שם.
48. דכל מעשי' עד שתעשה אפר הוא בזכרי כהונה (פרה שם. רמב"ם שם פ"ד הי"ז).
49. רש"י ד"ה בחלל – פסחים יד, ריש ע"ב. ועוד (ראה אנציקלופדי' תלמודית ערך אבי אבות הטומאה. וש"נ).
50. ראה לקו"ש ח"ד שם. ח"ח ע' 326. חי"ח [המתורגם] ע' 253.
51. ואתחנן ד, ד. וראה אדר"נ פל"ד, י.
52. שבת קטז, א. וש"נ. רמב"ם סוף הל' חנוכה.
53. ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ו ע"ד האיסור דמחיקת השם.
54. ר"פ חוקת (קעט, סע"ב).
55. לקוטי לוי"צ לזהר כרך ב ע' שפט־שצ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.