83
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ומהותו לשרת בבית המקדש בקדושה ובטהרה47, נדרש48, לרדת מדרגתו ואף להיטמא, ואז תישלל ממנו האפשרות לעבוד בבית המקדש, וכל זאת כדי לטהר יהודי אחר.
ועבור מי על הכהן להיטמא? עבור טמא מת, אבי אבות הטומאה49, אשר משמעותו ברוחניות היא50: כאשר יהודי קשור לקדוש־ברוך־הוא אין אפשרות אצלו למוות ולטומאה, כנאמר51 "ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום". טומאת מת מצביעה רחמנא ליצלן על התנתקות מקדושה, עד שמגיעים לדרגה של טומאת מת. ולמען יהודי זה נדרש מן הכהן שלא להתחשב ברוחניותו ולהיטמא, וכל זאת כדי לסייע ליהודי זה להיטהר.
וכך גם לגבי "עפר סוטה": החידוש של מי סוטה הוא, שכדי "לעשות שלום בין איש לאשתו, אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים"52. אין חילול הקודש גדול יותר, ר"ל מאשר מחיקה בכוונה של שמו של הקדוש־ברוך־הוא53, והנה, למען עשיית שלום בין איש לאשתו מוחקים את שם ה'. ומדובר כאן על אשה, שהתנהגה באופן הנוגד לחלוטין את הצניעות, שאף לאחר התראת הבעל (קינוי) היא לא נשמעה, והגיעה שוב למצב של סתירה, ועל אף כל זאת קובעת התורה, שלמען שלום, ואפילו למען אשה זו, כדאי ומצוה למחוק את השם הקדוש!
ה. רבי פינחס בן יאיר – מסירות נפש ברוחניות
לפי ההסבר שלעיל על הקשר שבין "ואנכי עפר ואפר" לבין פרה אדומה, יוסבר טוב יותר סיפור המובא בזהר בקשר לפרה אדומה:
מסופר בזהר54, שרבי פינחס בן יאיר ביקש מרבי שמעון בר יוחאי לומר "מילה חדתא" בפרשת זאת חוקת התורה. רבי שמעון בר יוחאי ביקש מרבי אלעזר בנו לומר "מילה חד", וכך עשה רבי אלעזר.
אבי מורי, מבאר בהערותיו לספר הזהר55, שהסיבה לכך שרבי פינחס בן יאיר רצה "מילה חדתא בפרשת פרה אדומה דוקא", היא משום שדרגתו של רבי פינחס בן יאיר "הוא על דרך אברהם אבינו", ו"באברהם כתיב ואנכי עפר ואפר, שבשביל שאמר אפר זכו
הערות
- 47. בהבא לקמן – ראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 40 ואילך ובהנסמן שם.
- 48. דכל מעשי' עד שתעשה אפר הוא בזכרי כהונה (פרה שם. רמב"ם שם פ"ד הי"ז).
- 49. רש"י ד"ה בחלל – פסחים יד, ריש ע"ב. ועוד (ראה אנציקלופדי' תלמודית ערך אבי אבות הטומאה. וש"נ).
- 50. ראה לקו"ש ח"ד שם. ח"ח ע' 326. חי"ח [המתורגם] ע' 253.
- 51. ואתחנן ד, ד. וראה אדר"נ פל"ד, י.
- 52. שבת קטז, א. וש"נ. רמב"ם סוף הל' חנוכה.
- 53. ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ו ע"ד האיסור דמחיקת השם.
- 54. ר"פ חוקת (קעט, סע"ב).
- 55. לקוטי לוי"צ לזהר כרך ב ע' שפט־שצ.
משנה תורה, הלכות יסודי התורה ו׳ - הטקסט מספריא
כל המאבד שם מן השמות הקדושים הטהורים שנקרא בהם הקב"ה לוקה מן התורה שהרי הוא אומר בעבודת כוכבים ואבדתם את שמם מן המקום ההוא לא תעשון כן לה' אלהיכם.
ושבעה שמות הם השם הנכתב יו"ד ה"א וא"ו ה"א והוא השם המפורש או הנכתב אדני ואל אלוה ואלהים ואלהי ושדי וצבאות כל המוחק אפילו אות אחת משבעה אלו לוקה.
כל הנטפל לשם מלפניו מותר למוחקו כגון למ"ד מליהוה ובי"ת מבאלהים וכיוצא בהן אינן כקדושת השם וכל הנטפל לשם מאחריו כגון ך' של אלהיך וכ"ם של אלהיכם וכיוצא בהן אינם נמחקים והרי הם כשאר אותיות של שם מפני שהשם מקדשם ואע"פ שנתקדשו ואסור למוחקם המוחק אלו האותיות הנטפלות אינו לוקה אבל מכין אותו מכת מרדות.
כתב אל"ף למ"ד מאלהים יו"ד ה"א מיהוה אינו נמחק ואצ"ל יה שהוא שם בפני עצמו מפני שזה השם מקצת שם המפורש הוא אבל הכותב שי"ן דל"ת משדי צד"י בי"ת מצבאות הרי זה נמחק.
שאר הכינויין שמשבחין בהן את הקדוש ברוך הוא כגון חנון ורחום הגדול הגבור והנורא הנאמן קנא וחזק וכיוצא בהן הרי הן כשאר כתבי הקדש ומותר למוחקן.
כלי שהיה שם כתוב עליו קוצץ את מקום השם וגונזו ואפילו היה השם חקוק בכלי מתכות או בכלי זכוכית והתיך הכלי הרי זה לוקה אלא חותך את מקומו וגונזו וכן אם היה שם כתוב על בשרו הרי זה לא ירחץ ולא יסוך ולא יעמוד במקום הטנופת נזדמנה לו טבילה של מצוה כורך עליו גמי וטובל ואם לא מצא גמי מסבב בבגדיו ולא יהדק כדי שלא יחוץ שלא אמרו לכרוך עליו אלא מפני שאסור לעמוד בפני השם כשהוא ערום.
הסותר אפילו אבן אחת דרך השחתה מן המזבח או מן ההיכל או משאר העזרה לוקה שנאמר בעבודת כוכבים כי את מזבחותם תתוצון וכתוב לא תעשון כן לה' אלהיכם וכן השורף עצי הקדש דרך השחתה לוקה שנאמר ואשריהם תשרפון באש וכתיב לא תעשון כן לה' אלהיכם.
כתבי הקדש כולן ופירושיהן וביאוריהן אסור לשורפם או לאבדם ביד והמאבדן ביד מכין אותו מכת מרדות בד"א בכתבי הקדש שכתבם ישראל בקדושה אבל אפיקורוס ישראל שכתב ספר תורה שורפין אותו עם האזכרות שבו מפני שאינו מאמין בקדושת השם ולא כתבו לשמו אלא שהוא מעלה בדעתו שזה כשאר הדברים והואיל ודעתו כן לא נתקדש השם ומצוה לשורפו כדי שלא להניח שם לאפיקורוסים ולא למעשיהם אבל עובד כוכבים שכתב את השם גונזין אותו וכן כתבי הקדש שבלו או שכתבן עובד כוכבים יגנזו.
כל השמות האמורים באברהם קדש אף זה שנאמר אדני אם נא מצאתי חן הרי הוא קדש כל השמות האמורים בלוט חול חוץ מזה אל נא אדני הנה נא מצא עבדך חן כל השמות האמורים בגבעת בנימין קדש כל השמות האמורים במיכה חול כל השמות האמורים בנבות קדש כל שלמה האמור בשיר השירים קדש והרי הוא כשאר הכנויין חוץ מזה האלף לך שלמה כל מלכיא האמור בדניאל חול חוץ מזה אנת מלכא מלך מלכיא והרי הוא כשאר הכנויין.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך כח מטות שיחה ב מאותו ספר פסחים יד, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו פסחים יד, רע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשט"ו פסחים יד, רע"ב
- תורת מנחם תשט"ז שיחת ש"פ ויקהל-פקודי פסחים יד, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשי"ז פסחים יד, רע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג פסחים יד, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר*, ה'תשכ"ד פסחים יד, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד פסחים יד, ריש ע"ב
- תורת שמואל תרל"ח בנים אתם כו' פסחים יד, רע"ב
- תורת שמואל תר"ם [תכון תפלתי] והנה כו' אכלתי יערי פסחים יד, ריש ע"ב
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי להבין שרשי הדברים הנ"ל פסחים יד, רע"ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קנח דיני נטילת ידים לסעודה ג פסחים יד, א
- ספר השיחות פורים תש"ח בסעודה פסחים יד, ב
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לו פסחים יד, א
- דובר שלום שכח ובירך ענט"י ב"ורחץ" פסחים יד, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תצח דין שחיטה ביום טוב פסחים יד, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקג שלא להכין מיום טוב לחבירו פסחים יד, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקכז דיני עירוב תבשילין פסחים יד, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תש"ל פסחים יד, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשל"א פסחים יד, ריש ע"ב
- תורת מנחם ש"פ תשא, פ' פרה, ח"י אדר, ה'תשל"ב פסחים יד, ב

