86
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ג
א. חביבות יצחק לגבי ישמעאל בכך ש"נימול לשמונה ימים"
במדרש1 מסופר, כי "יצחק וישמעאל היו מדיינים זה עם זה, זה אומר אני חביב ממך שנמלתי לשלש עשרה שנה וזה אמר חביב אני ממך שנמלתי לח' ימים".
צריך להבין: העובדה ש"נמלתי לשלש עשרה שנה" מובן בפשטות מדוע בכוחה לגרום שיהיה יותר "חביב" (כטענת ישמעאל המובאת בהמשך המדרש2) – "שהיה ספק בידי למחות ולא מחיתי"; אך איזו יתרון ומעלה יש
ג בכך ש"נמלתי לח' ימים" שמשום כך טען יצחק "חביב אני ממך"3?
המפרשים4 מסבירים, כי המעלה היא בכך ש"מצוה בשעתה עדיף" – והרי מצוות מילה זמנה "לח' ימים"5.
אך עדיין אין זה "חלק", כי
[נוסף לכך שהקדוש־ברוך־הוא ציוה את ישמעאל למול רק בהיותו בן י"ג, ולפיכך אין מקום לומר שחסרה לו המעלה של "מצוה בשעתה", שכן לגביו היתה אז (בן י"ג שנה) "שעתה" של המצוה6.
(וכפי שדובר פעם7 מהו הטעם לכך שאברהם אבינו היה יכול למול את
הערות
- 1. בראשית רבה פרשתנו פנ"ה, ד. וראה הנסמן בהערה הבאה.
- 2. ועד"ז הוא בתיב"ע ופרש"י פרשתנו כב, א. נ"א בב"ר שם. תנחומא באבער פרשתנו מב. וראה רש"י לך טז, ז. – ובתנחומא פרשתנו (יח): וסבלתי את הצער. אבל להעיר שמאריכות הלשון בב"ר שם משמע, דמה שישמעאל טען "שהי' ספק בידי למחות כו'" הו"ע נוסף על מה שאמר לפנ"ז "שנמלתי לי"ג שנה" (ודוקא ע"ז אמר יצחק "הלואי כו'"). וראה נזר הקודש הלשם לב"ר שם (ד"ה נ"א). וי"ל שהמעלה ב"נמלתי לי"ג שנה" היא כפשטות הלשון – שהי' לויקום מצוה של בר חיובא (– גם קודם מ"ת, ראה דחז"ל – כולל פרש"י – עה"פ (תולדות כה, כז) ויגדלו הנערים), משא"כ יצחק שנימול לח' ימים אין שייך אצלו קיום מצוה. ולהעיר מלשון הגמרא (סנהדרין פט, ב): אני גדול ממך במצות.
- 3. ולהעיר, שבמקומות שבהערה הקודמת (תיב"ע ופרש"י (פרשתנו), סנהדרין, תנחומא, תנחומא באבער ונ"א שבב"ר) – הובאה רק טענת ישמעאל שהוא גדול מיצחק, ולא מה שאמר יצחק "אני חביב ממך".
- 4. יפה תואר לב"ר שם. וראה יפה תואר השלם שם עוד ביאורים (בהדיון שבין יצחק וישמעאל). ואכ"מ.
- 5. לך יז, יב.
- 6. אבל בזה י"ל שכוונת המדרש היא, שזה שדוקא ביצחק נתקיימה המצוה בשעתה כפי שנצטווה אברהם (לך שם) לדורות – מורה על חביבותו בעיני ה' (ויומתק עפ"ז לשון המדרש "חביב ממך" ולא "גדול ממך" ע"ד הלשון בהמקומות שבהערה 2). וישמעאל טען דמה שניתנה לו לי"ג שנה כשהוא בר חיובא (כנ"ל הערה 2) מורה על חביבותו.
- 7. לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 134 הערה 16.
רש"י על בראשית כ״ב:א׳ - הטקסט מספריא
אחר הדברים האלה. יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים (סנהדרין פ"ט) אַחַר דְּבָרָיו שֶׁל שָׂטָן, שֶׁהָיָה מְקַטְרֵג וְאוֹמֵר מִכָּל סְעוּדָה שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם לֹא הִקְרִיב לְפָנֶיךָ פַּר אֶחָד אוֹ אַיִל אֶחָד; אָמַר לוֹ כְּלוּם עָשָׂה אֶלָּא בִּשְׁבִיל בְּנוֹ, אִלּוּ הָיִיתִי אוֹמֵר לוֹ זְבַח אוֹתוֹ לְפָנַי לֹא הָיָה מְעַכֵּב; וְיֵ"אֹ אַחַר דְּבָרָיו שֶׁל יִשְׁמָעֵאל, שֶׁהָיָה מִתְפָּאֵר עַל יִצְחָק שֶׁמָּל בֶּן י"ג שָׁנָה וְלֹא מִחָה, אָמַר לוֹ יִצְחָק בְּאֵבֶר א' אַתָּה מְיָרְאֵנִי? אִלּוּ אָמַר לִי הַקָּבָּ"ה זְבַח עַצְמְךָ לְפָנַי, לֹא הָיִיתִי מְעַכֵּב.
הנני. כָּךְ הִיא עֲנִיָּתָם שֶׁל חֲסִידִים, לְשׁוֹן עֲנָוָה הוּא וּלְשׁוֹן זִמּוּן:
אחר הדברים האלה AFTER THESE THINGS [or, WORDS] —Some of our Rabbis say (Sanhedrin 89b) that it means after the words of Satan who denounced Abraham saying, “Of all the banquets which Abraham prepared not a single bullock nor a single ram did he bring as a sacrifice to You ’. God replied to him, “Does he do anything at all except for his son’s sake? Yet if I were to bid him, “Sacrifice him to Me’’, he would not refuse’’. Others say that it means “after the words of Ishmael” who boasted to Isaac that he had been circumcised when he was thirteen years old without resisting. Isaac replied to him, “You think to intimidate me by mentioning the loss of one part of the body! If the Holy One, blessed be He, were to tell me, “Sacrifice yourself to Me” I would not refuse” (Sanhedrin 89b).
הנני HERE AM I — Such is the answer of the pious: it is an expression of meekness and readiness (Midrash Tanchuma, Vayera 22).
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך ל ‹ לך לך ‹ שיחה ב ‹ 49 לקו"ש חכ"ה ע' 86
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

