25

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

תקטר"34 – שהכל, הקומץ והשיריים, מוקטר על המזבח35.

בפעם השניה, כשנאמר "כליל (תהיה)", לגבי "כל מנחת כהן", המשמעות היא "כולה שוה לגבוה" – במנחה זו אין הבחנה בין קומץ לבין שיריים, אלא היא מוקטרת כולה בשוה, אין כלל קמיצה. "כליל תהיה" – היא נשארת כליל בהוויתה36.

ו. לדעת רש"י מנחת כהן גדול היא כקרבן ציבור

מהו הטעם להבדל בין מנחת כהן גדול לבין מנחת כהן סתם?

לפי האמור לעיל בסעיף ב' מובן הדבר בפשטות: לדעת רש"י, בפשוטו של מקרא, חביתי הכהן הגדול, הקרבים תמיד בכל יום, אינם קרבן (של הכהן הגדול בתור) יחיד, הדומה למנחת כהן סתם, ורק נוסף בה הקשר לכהונה גדולה, אלא זהו קרבן המובא על ידו כשליח של כלל ישראל – בדומה לקרבן התמיד, כעין קרבן ציבור.

לפי זה מובן מדוע סובר רש"י שבחביתי כהן גדול יש צורך בקמיצה, כיון שאין זו כמנחת כהן, אלא כמנחת ציבור, החייב בקמיצה37, כשאר המנחות המוקטרות על המזבח38. אך כיון שלמעשה מובאת המנחה באמצעות הכהן הגדול, היא דומה גם למנחת כהן39, שאין שיריה נאכלין40.

מסיבה זו מקדים רש"י על תחילת הפסוק "והכהן המשיח תחתיו מבניו" ומשנה בפירושו: "המשיח מבניו תחתיו":

בכך רוצה רש"י לשלול, בפשוטו של מקרא, את פירושו של רבי יהודה: לדעת רבי יהודה יוצא, שהמילה "מבניו", וכן המילה "תחתיו", אינה קשורה למילה "משיח", אלא ל"יעשה..." – ומשמעות הפסוק היא,

הערות

  1. 34. ולפ"ז יש לומר דרש"י לשיטתו בפירושו לש"ס דמפרש במנחות (נא, ב) דעת ר"ש "כליל תקטר שתהי' כולה בהקטרה", "שלא יעשה ממנה שיריים לאכילה". ולהעיר שבתוס' שם העתיקו ל' רש"י בלי תיבת "לאכילה".
  2. 35. להעיר ממנחות עד, א. בפרש"י שם ד"ה דלמע' ובשטמ"ק שם אות ה, דלר"ש "בפני עצמן משמע דלא במקום המערכה והיינו תפוח". אמנם מדלא פירש רש"י בפשש"מ שיש חילוק בהקטרתם משמע דהשיריים נקטרים במקום הקומץ אלא שנקטרין לאחריו.
  3. 36. ואףשרש"י העתיקבהד"ה רק תיבת "כליל" ולא תיבת "תהי'" – י"ל (בדוחק) שסמך על מה שהעתיק תיכף לפנ"ז "וכן כל מנחת כהן כליל תהי'".
  4. 37. ולהעיר מתוס' שהובא לעיל הערה 19 – החילוק בין ר"י ור"ש אי איצטריך קרא שכולה תקטר.
  5. 38. ראה רמב"ם הל' מעשה הקרבנות פי"ב ה"ג ואילך.
  6. 39. דלא כמנחת ציבור (מנחת העומר) שקרב ע"ג המזבח ששיירי' נאכלין "כשיירי כל המנחות" (רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ז סהי"ב).
  7. 40. ויש לומר שהוא ע"ד הא ד"כל הנשואות לכהונה .. אין מנחתה נאכלת מפני שיש לו חלק בה ואינו עולה כליל מפני שיש לה חלק בה אלא הקומץ קרב בעצמו והשיריים קריבין בעצמן" – סוטה כג, א. וראה שם ע"ב: ואפי' רבנן לא פליגי. ע"ש.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.

  1. אגרות קודש כרך כז י'רלה סוטה כג, ב
  2. לקוטי שיחות כרך יח נשא שיחה ב מאותו ספר סוטה כג, א
  3. לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה י מאותו ספר סוטה כג, ב
  4. תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשי"ז סוטה כג, ב
  5. תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"ל סוטה כג, א ואילך
  6. לקוטי שיחות כרך ו פקודי שיחה א מאותו ספר מנחות עד, ב
  7. לקוטי שיחות כרך כו תשא שיחה ב מאותו ספר מנחות עד, ב
  8. תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה מנחות עד, ב
  9. תורת שמואל תר"ם וביום הביכורים כו' והנה כאשר נמשך מנחות עד, ב
  10. תורת שמואל תר"ם וביום הביכורים מנחות עד, ב
  11. תורת שמואל תר"ם וביום הביכורים מנחות עד, ב
  12. תורת שמואל תר"ם וביום הביכורים מנחות עד, ב
  13. תורת שמואל תרמ"א וירא ישראל מנחות עד, א
  14. תורת שמואל תרמ"א והמים להם חומה מנחות עד, א
  15. רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש מנחות עד:
  16. רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש מנחות עד, ב