ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כב צו שיחה ב

25

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

תקטר"³⁴ – שהכל, הקומץ והשיריים, מוקטר על המזבח³⁵.

בפעם השניה, כשנאמר "כליל (תהיה)", לגבי "כל מנחת כהן", המשמעות היא "כולה שוה לגבוה" – במנחה זו אין הבחנה בין קומץ לבין שיריים, אלא היא מוקטרת כולה בשוה, אין כלל קמיצה. "כליל תהיה" – היא נשארת כליל בהוויתה³⁶.

ו. לדעת רש"י מנחת כהן גדול היא כקרבן ציבור

מהו הטעם להבדל בין מנחת כהן גדול לבין מנחת כהן סתם?

לפי האמור לעיל בסעיף ב' מובן הדבר בפשטות: לדעת רש"י, בפשוטו של מקרא, חביתי הכהן הגדול, הקרבים תמיד בכל יום, אינם קרבן (של הכהן הגדול בתור) יחיד, הדומה למנחת כהן סתם, ורק נוסף בה הקשר לכהונה גדולה, אלא זהו קרבן המובא על ידו כשליח של כלל ישראל – בדומה לקרבן התמיד, כעין קרבן ציבור.

לפי זה מובן מדוע סובר רש"י שבחביתי כהן גדול יש צורך בקמיצה, כיון שאין זו כמנחת כהן, אלא כמנחת ציבור, החייב בקמיצה³⁷, כשאר המנחות המוקטרות על המזבח³⁸. אך כיון שלמעשה מובאת המנחה באמצעות הכהן הגדול, היא דומה גם למנחת כהן³⁹, שאין שיריה נאכלין⁴⁰.

מסיבה זו מקדים רש"י על תחילת הפסוק "והכהן המשיח תחתיו מבניו" ומשנה בפירושו: "המשיח מבניו תחתיו":

בכך רוצה רש"י לשלול, בפשוטו של מקרא, את פירושו של רבי יהודה: לדעת רבי יהודה יוצא, שהמילה "מבניו", וכן המילה "תחתיו", אינה קשורה למילה "משיח", אלא ל"יעשה..." – ומשמעות הפסוק היא,

הערות

34. ולפ"ז יש לומר דרש"י לשיטתו בפירושו לש"ס דמפרש במנחות (נא, ב) דעת ר"ש "כליל תקטר שתהי' כולה בהקטרה", "שלא יעשה ממנה שיריים לאכילה". ולהעיר שבתוס' שם העתיקו ל' רש"י בלי תיבת "לאכילה".
35. להעיר ממנחות עד, א. בפרש"י שם ד"ה דלמע' ובשטמ"ק שם אות ה, דלר"ש "בפני עצמן משמע דלא במקום המערכה והיינו תפוח". אמנם מדלא פירש רש"י בפשש"מ שיש חילוק בהקטרתם משמע דהשיריים נקטרים במקום הקומץ אלא שנקטרין לאחריו.
36. ואףשרש"י העתיקבהד"ה רק תיבת "כליל" ולא תיבת "תהי'" – י"ל (בדוחק) שסמך על מה שהעתיק תיכף לפנ"ז "וכן כל מנחת כהן כליל תהי'".
37. ולהעיר מתוס' שהובא לעיל הערה 19 – החילוק בין ר"י ור"ש אי איצטריך קרא שכולה תקטר.
38. ראה רמב"ם הל' מעשה הקרבנות פי"ב ה"ג ואילך.
39. דלא כמנחת ציבור (מנחת העומר) שקרב ע"ג המזבח ששיירי' נאכלין "כשיירי כל המנחות" (רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ז סהי"ב).
40. ויש לומר שהוא ע"ד הא ד"כל הנשואות לכהונה .. אין מנחתה נאכלת מפני שיש לו חלק בה ואינו עולה כליל מפני שיש לה חלק בה אלא הקומץ קרב בעצמו והשיריים קריבין בעצמן" – סוטה כג, א. וראה שם ע"ב: ואפי' רבנן לא פליגי. ע"ש.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.