צג
משא"כ ביוהכ"פ שאז דומין כמלאכים (שו"ע או"ח ס"ס תר"י. וש"נ), ואין אכו"ש, ונעילת הסנדל אסורה, כי צ"ל של נעליך, כיון שהוא יום קדוש ה' (שבת קיט . ).
וזהו דכניסת כה"ג* לקדה"ק הוא ביוהכ"פ. והנאכל מענינים הנעשים בהיכל דוקא – לחה"פ – מצותו בשבת דוקא, הן סדורו הן לקיחתו (מנחות צט: ושם), ואינו נאכל אלא לכהנים (מנחות עד:).
----------
*) לקו"ת יוהכ"פ וס"פ פנחס.
ג) משא"כ ביוהכ"פ – שאז דומין כמלאכים (שו"ע או"ח ס ו "ס תר"י 303 . וש"נ 304 ), ואין אכילה ושתי' 305 , ו גם נעילת הסנדל אסורה 304 , כי צריך להיות " של נעליך "306 , כיון שהוא יום " קדוש ה' " (שבת קיט, א 307 ) – צורה בלא גולם .
נז . וזהו ג"כ התאמת החילוקים ד כניסת האדם למשכן ומקדש בזמני השנה:
כניסת כה"ג * (צורה בלא גולם באדם) לקדש הקדשים (צורה בלא גולם במשכן ומקדש) – הוא ביוהכ"פ (צורה בלא גולם בזמן) ,
והנאכל מענינים הנעשים בהיכל (גולם זך ונקי במשכן ומקדש) דוקא – לחם הפנים (כנ"ל סנ"ד) – מצותו בשבת (גולם זך ונקי בזמן) דוקא, הן סידורו של
----------
*) ראה לקו"ת דרושי יוהכ"פ וס"פ פנחס 308 .
הערות
- 303. ושם ברמ"א (ובשו"ע אדה"ז שם ס"ט): "ללבוש בגדים לבנים ונקיים ביוה"כ (כדי להיות) דוגמת מלאכי השרת".
- 304. ראה טואו"ח סתר"ו – מפדר"א פמ"ו. שם (ושו"ע אדה"ז) סתרי"ט (ס"ט) – מדב"ר פ"ב, לו (וראה בהוצאת ליבערמאן שם).
- 305. טושו"ע (ואדה"ז) שם ר"ס תריא (ס"ב).
- 306. שמות ג, ה.
- 307. ושם: "מאי דכתיב ולקדוש ה' . . זה יוה"כ שאין בו לא אכילה ולא שתי'".
- 308. בדרושי יוהכ"פ (סט, ד ואילך): "כה"ג שנכנס ביוה"כ לבית קדש הקדשים . . קדש הקדשים הוא למעלה מעלה גם מבחי' קדש העליון . . כי קדש העליון זהו בחי' סוכ"ע שאינו מתלבש בבחי' עלמין כ"א סובב ומקיף עליהם . . אך באמת גם בחי' סוכ"ע אינו ערוך למהותו ועצמותו ית' שאינו בגדר עלמין כלל, לא בבחי' סובב . . ולכן נקרא קדש הקדשים שהוא מובדל ומרומם גם מבחי' סוכ"ע שהוא בחי' קדשים . . להיות המשכה זו מבחי' קדש הקדשים זהו בחי' יוהכ"פ שבו נכנס כה"ג בבית קדש הקדשים". ושם (ע, ב): "קודש הקדשים שזהו בחי' יוהכ"פ . . נכנס הכ"ג לקדש הקדשים". ושם (עא, א): "קדש הקדשים הם כח"ב דאריך, וכה"ג הוא חסד עליון דאריך . . והוא הממשיך האור מכח"ב דא"א כו'". ובס"פ פנחס (פ, סע"ד ואילך): "בבחינת ישראל יש ד' בחי' . . ג' בחי' מחשבה דבור ומעשה . . (ו)בחי' רצון עליון שלמעלה מעלה מבחי' מחודומ"ע . . ד' אותיות שם הוי'", ולמעלה מזה – "בחי' חמישית שלמעלה מד' דרגות הנ"ל . . שהרצון עליון יש לו ב' בחינות, הא' המלובש בחכמה . . יו"ד דשם הוי' . . אך הבחי' הב' הוא בחי' רצון העליון שלמעלה מעלה מסדר ההשתלשלות ("קוצו של יו"ד") ואינו מלובש כלל בבחי' חכמה ונק' רעוא דכל רעוין, והוא המתגלה בבעלי תשובה ע"י עומקא דליבא . . והוא ענין יוהכ"פ . . והיינו ע"י שנכנס הכה"ג לפני ולפנים לבית קדש הקדשים שהוא מה שלמעלה מבחי' קדש וכו'".
דברים רבה ב׳:ל״ו - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, רַבָּנָן אָמְרִין, בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה משֶׁה לַמָּרוֹם שָׁמַע לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, וְהוֹרִיד אוֹתָהּ לְיִשְׂרָאֵל, וְלָמָּה אֵין יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּפַרְהֶסְיָא, אָמַר רַבִּי אַסֵּי לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאֶחָד שֶׁגָּנַב קוֹזְמִין מִתּוֹךְ פָּלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ, נְתָנָהּ לָהּ לְאִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ אַל תִּתְקַשְׁטִי בָּהּ בְּפַרְהֶסְיָא אֶלָּא בְּתוֹךְ בֵּיתֵךְ, אֲבָל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהֵן נְקִיִּים כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, הֵן אוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּפַרְהֶסְיָא, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ו פקודי שיחה א מנחות עד, ב
- לקוטי שיחות כרך כב צו שיחה ב מנחות עד, א
- לקוטי שיחות כרך כו תשא שיחה ב מנחות עד, ב
- תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה מנחות עד, ב
- תורת שמואל תר"ם וביום הביכורים כו' והנה כאשר נמשך מנחות עד, ב
- תורת שמואל תר"ם וביום הביכורים מנחות עד, ב
- תורת שמואל תר"ם וביום הביכורים מנחות עד, ב
- תורת שמואל תר"ם וביום הביכורים מנחות עד, ב
- תורת שמואל תרמ"א וירא ישראל מנחות עד, א
- תורת שמואל תרמ"א והמים להם חומה מנחות עד, א
- רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש מאותו ספר מנחות עד, ב

